נעם ליבנה, סרבן שמאל, מסביר לסרבני הימין שיש הבדל תהומי בין סירובו האישי לסירובם ההמוני

שנים רבות שרתנו אתכם בעזה, ביהודה ובשומרון. חרפנו את נפשנו, נהרגנו, הרגנו, נפצענו והקדשנו שנים מחיינו ללחימה על מדיניות שמנוגדת ניגוד מוחלט לערכינו, אמונותינו ותפיסתנו. בשם הדמוקרטיה חצינו את כל קווינו האדומים, עברנו על כל ערכינו, כמעט בגדנו באמונתנו.

רק לאחר כמה עשורים של כיבוש מושחת, משחית ואכזרי, נשברנו. לאט-לאט, בצורה שקולה, כל אחד עם עצמו, לאחר חיבוטי נפש וייסורים, החלטנו לסרב. יחד עם זאת, לא כפרנו בעיקר, וכאזרחים שומרי חוק שחרדים לדמוקרטיה הצהרנו על סירובנו מבעוד מועד וקיבלנו על עצמנו את הדין – וישבנו בכלא.

פעם אחר פעם הדגשנו שאנו עושים זאת בשם ערכי הדמוקרטיה, שאינה יכולה לסבול את מציאות האפרטהייד שהולכת ומתנחלת לה בשטחים, ושאנו מקבלים על עצמנו באופן מוחלט את חוקי המדינה; אנו נמשיך לשרת את המדינה בכל משימה חוקית.

ואז הגעתם אתם. גל פשיסטי ועכור של בריונים, פורעי חוק וקנאים שמנופפים במילה "דמוקרטיה" כקרדום לחפור בו, אך מזלזלים בה כאילו היתה פלשתיני עלוב במחסום.

בצפצוף מוחלט על כל חוקי וערכי המדינה, חסמתם עשרות כבישים; הנחתם נעצים וכתמי שמן בכבישים; הנחתם מטעני דמה בתחנות מרכזיות; חיבלתם במבני ציבור; איימתם על חייהם של נבחרי ציבור; תקפתם ופצעתם חיילי צה"ל; השחתתם כלי רכב של צה"ל; ביצעתם לינץ' בפלשתינים; השחתתם כלי רכב של תומכי ההתנתקות, ובאופן כללי שמתם פס אחד גדול ורחב על המדינה, חוקיה וכל אזרחיה שומרי החוק. ואל תספרו לי שמדובר בעשבים שוטים. מדובר בג'ונגל.

ועכשיו, ברוב חוצפתכם, אתם מעזים להשוות בין הסירוב שלכם לסירוב שלנו. אין, לא היה ולא יהיה שום קשר קלוש בין הסירוב שלכם לשלנו. אתם מסרבים מתוך זלזול מוחלט בחוקי המדינה וערכיה. סירוב המוני, מוסט, דורסני, בשם חזון של מדינת אפרטהייד, בה עם של אדונים שולט במיליונים משוללי זכויות, או גרוע מכך, מגרש אותם לכל עבר.
   
אני שמח על הדרך בה אתם פועלים
  
סירובנו הוא סירוב אישי, שקול, מתוך דאגה עמוקה וכנה לדמוקרטיה ולעתיד המדינה. זהו אינו סירוב שכופר במדינה ובמוסדותיה, אלא סירוב שנועד להחזיר את המדינה לערכי היסוד שלה (שהיא עצמה מצהירה עליהם): דמוקרטיה, הומניזם, שוויון בפני החוק. סירובנו הוא מעשה יחיד ונואש בתוך הוויה של שמירת חוק וכיבוד המדינה, ולא מעשה שהוא חלק ממכלול של צפצוף מוחלט על חוקי המדינה.

אבל תאמינו או לא, אני שמח על הדרך בה אתם פועלים. כי התנהלותכם מסמנת קו חד וברור בין ישראל הריבונית, שומרת החוק והדמוקרטית, לבין מדינת הדת הקנאית והפשיסטית שקמה לה בתוכה.

הדגמתם בצורה ברורה למי שעוד לא הבין, שהמדינה הדמוקרטית שקמה כאן, וכל אזרחיה, הם בסך הכל כלי בידכם - "חמורו של משיח". ושבשעה שנוצר ניגוד אינטרסים בין המדינה לבין חזונכם, לא תהססו להשליך אותה, את ערכיה ואת מוסדותיה הצידה ולהמשיך בלעדיה.

אותי כבר איבדתם מזמן (רק לפני עשר שנים עוד חצצתי בגופי בין ילדיכם לבין מטעני נפץ בגוש-קטיף). עד שלא תשובו הביתה, לישראל הריבונית והדמוקרטית, לא תהיו "אחיי", ואל נא תאיימו עלי במלחמת "אחים".

כל יום אתם מאבדים עוד אלפי אזרחים. לאט לאט הרוב השפוי כאן מבין שאתם – לא אף אויב מבחוץ – מהווים את הסכנה הגדולה ביותר להמשך קיומה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.

הכותב הוא סגן (במיל) בהנדסה קרבית, פעיל ב"אומץ לסרב"