השיר הזה
למדת להשתנות, הרגשת ששווה לחיות
לגלות את הסודות, חזרת על האותיות
כתבת את החלומות, התאמנת בלראות
את מה שיש בך עוד טוב, להגיד תודה לפני הכל
לחזור הביתה עם כוחות
להיות נקי, נפש זכה וגוף בריא
לא לדבר על אף אחד, מי שזקוק תושיט לו יד
לתת מעצמך יותר, לדעת לא להתפזר
לקום כל יום ולנסות, להתפלל ולעשות
יבוא היום שתגיע לטוב
יבוא היום שתלך בלי שום דאגה אל הים
אתה כבר לא רחוק משם
יבוא היום שתהיה באמת
מי שאתה באמת מבפנים, בתוך הנשמה
בינתיים יש קצת נחמה
אז להתחיל מהסדקים, מה שהכי קל לתקן
דברים קטנים עם משמעות, שיעשו את ההבדל
להיות שעה עם החבר, לשמוע מה הוא מדבר
להגיד מילה טובה, לקבל באהבה
למצוא פינה להתבודד, מהעולם לא לפחד
הרעש לא ירדוף אותי, לא אצא מדעתי
אהיה רגוע ושליו, אמשיך לשיר מכל הלב
וכשיגיע הפזמון, אני אטוס כמו אווירון
יבוא היום שתגיע לטוב..
עבודת חיים מהמילה הראשונה
(שונאת לפרוק פה אבל כל היום עושה את זה.שונאת זום.רוצה לעזוב תאולפנה אבל מתלבטת עם זה בריחה.בהתחלה זה היה ממקום אידאלי אבל לא.השנה הזאת רק ברחתי לאולפנה.מקומות אחרים לא היו בריחה.אפשר להגיד על הכל בחיים שהם בריחה אבל ממש לא.קיצור רוצה לקום בבוקר בגבעה ולעבוד את ה' ממקום נקי ולחיות נורמאלי ולא מתנדנד כל היום במחשב ולרצות לנפץ אותו בתחילת היום.ולהיות מסוגלת לברוח לה' ולא לפה
)
לא לתת מקום לייאוש.צריכה משו משחרר.אולי ים.למרות שגם אותו כבר שונאת(אולי תדרך אליו)
להסתכל על דברים לא ממקום של שנאה הזום הזה אוכל לי תראש ואנלא באמת לומדת יאוו פעם היתה מאחורי המקלדת ילדה עם שימחת חיים ובעצם היא לא הייתה שם בכלל וואי חפירות.אבלאבל קשה לי שמישהי כתבה לי שזה לא הגיוני שילדה בגיל שלי מסתובבת עם כאב כזה..ובלי שימחת חיים.אוף פעם הייתי מהילדות שכתבו עליהם שימחת חיים.היום ההיפך הנכון:-/וזה לא אני