בס"ד
אוף, היה לי יום כ"כ נוראי. היה בנ"א אחד שפשוט הערכתי אותו כ"כ, וממש סמכתי עליו כבר, נאמר 5 שנים. והשנה התחלתי לגלות עליו כל מני דברים, ובהתחלה התעלמתי וחשבתי שאלו מעידות חד פעמיות, אבל אז גיליתי עוד ועוד דברים נכונים ובדוקים.
והיום פשוט ממש התפרצתי- אני מהאנשים שקשה להכעיס אותם אבל כשזה קורה ממש לא כדאי להיות לידם |נבוך| [אולי זה פשוט הגנים שמאזנים את עצמם 
].
].עכשיו, אתם מכירים את זה שאתם כועסים על בנ"א, אתם ממש צודקים, ובאמת שמבחינה אובייקטיבית- אבל אתם מרגישים רע שכעסתם? למרות שזה היה מגיע לו, ולדעתי אפילו יותר! אוף.
אני צריכה רעיונות ללימוד זכויות על הזולת, וסתם עידוד בשעה קשה זו.
ויש לי מחר מבחן ובגלל שאני כל הזמן חושבת על זה לא למדתי כמעט כלום. 
)