שאלה לבנים לגבי לימוד תורה.ארץ ישראל בדם
יוצאת עם מישהו בצבא.
הוא דוס בעיקרון אבל לא יודעת עד כמה קובע עיתים.
ממה שאמר הוא כן משתדל אבל נגיד הוא היה ברגילה לפני כמה זמן והוא לא ניצל אותה כדי ללמוד.
בנים- עד כמה יש שחיקה בלימוד התורה בזמן הצבא גם שבפועל אתם לא בצבא באותו הרגע אלא ברגילה?
השאיפות שלו בהמשך החיים הן ללמוד כל יום לפחות שעה וזה מבחינתי מספק אותי. אבל כרגע מפריע לי קצת זה שהוא לא למד. הרגיש לי קצת בזבוז זמן.. אני אחת שאין לה שנייה פנויה וממש מנסה לנצל כל רגע בחיים שלי.
מה אומרים?
אם מבחינתך שעה ביום זה מספקultracrepidam

אז שהוא לא לומד ברגילה זה סבבה לגמרי בעיני

 

ומבחינת הזוגיות שלכם - היה יותר בריא אם היית מבררת את זה איתו ולא איתנו. חשוב ממש.

אסור שתגיעו למצב שאת משגיחת כשרות שלו, שיש לך רף של "מה צריך לעשות" ואת מודדת אותו בהתאם (בפרט כאשר אין לך נסיון בענין).

אם מפריע לך שהוא ברגילה לוקח את הזמן להתאוורר ואת לא מסוגלת לשחרר - אז תעבדו על הפער הזה בזוגיות. בלי קשר לשאלת לימוד תורה. לדעתי זה יכול לעזור לך, זה חשוב שיש צד בזוגיות שיודע לשחרר לפעמים ולהקליל את האוירה. ואני מתרשם שזה משהו שהוא תורם לך בקשר, אבל את צריכה להעריך את זה ולא להיפך, לרמוס את זה.

אבל בצבא הוא לא לומד שעה ביוםארץ ישראל בדם
אבל בצבא הוא לא לומד שעה ביום.. הוא בקושי מספיק.
זה השאיפות שלו לאחרי הצבא
ברור. לא חשבתי אחרת.ultracrepidam

אם בצבא הוא היה לומד שעה ביום, הוא או צדיק עליון, או בטלן שעושה שירות הכי לא משמעותי שיש

את אחת "שאין לה שניה פנויה ומנסה לנצל כל רגע בחיים" שלך...ד.

יפה. 

 

אבל את צריכה לדעת שלא כולם כאלה.

 

יש כאלה שאצלם יותר "בנחת".. צריכים גם זמן למנוחה וחשיבה. או שסתם עוד לא במדרגה של ניצול הזמן כראוי.

 

אז לדעתי, דבר ראשון שאת צריכה לחשוב, אם את נכונה להתחתן עם מישהו שלא יהיה כמוך בתחום הזה. זה לא קשור דווקא לקביעת עיתים לתורה.

 

אינך יכולה להתחתן עם מישהו שתלחיצי אותו, או תשדרי לו אי שביעות רצון מכל רגע לא מנוצל... או אפילו יותר מרגע.

 

אז או שאת יכולה - או שתחפשי מישהו שהוא ממש כמוך...

 

על גבי הבסיס הזה, אם אותך מספק רצון כזה לקביעות עיתים לתורה, וזו כוונתו - נראה לי שלא צריך "להתחשבן" על מה בדיוק היה ברגילה. קצת זמן של בין-לבין מהשירות. אע"פ שבוודאי יפה מאד מי שיש לו רגילה וישר רץ ללמוד... אבל לא כל אחד כך.

אי אפשר להתחשבן איתו על על כל שעהצהרים
את צריכה לשקול אם מתאים לך מישהו שמנצל את הזמן בצורה שונה ממך
אני חושב שבאמת לא קל ללמוד תורה הן בצבא והן כשיש חופשהצע
מהצבא..
זה לא שבשבתות כשחוזרים הביתה יש כח ללמוד בהתלהבות.
כמובן יש ספקטרום אבל אני חושב שלרוב זה קשה.

מה שכן, אני כותב בזהירות, שגם לשלב לימוד תורה תוך כדי תואר ובטח תוך כדי חיי משפחה +תואר + עבודה כלשהי זה קשה עוד יותר..

ומצטרף לכך שנשמע שאת במקום טוב יותר מרוב העולם בניצול זמן אז כדאי לא להשוות.
בהצלחה!.
מההכרות שלי- זה לא פשוט ללמוד בצבא, גם לא ברגילהיהודי עם דעה
בתקופת הצבא הרבה יותר קשה ללמוד, וכשחוזרים הביתה לרוב מתפרקים או משלימים כל מיני דברים שרצית לעשות ולא יכולת בצבא...
מה שכן- אם באופן קבוע כשהוא חוזר הביתה הוא לא לומד בכלל או כמעט בכלל, כן יש פה מקום למחשבות עד כמה זה בוער בו ומעסיק אותו.. אם כי שוב- הצבא שוחק ולא רק פיזית, גם דתית הוא שוחק, ולא סתם במסלול הסדר חוזרים לשנה וחצי ישיבה אחרי הצבא כי צריך להחיות מחדש את החשק ללימוד
ממה ששמעתי מחברים שליאני הנני כאינני

השחיקה מטורפת. אבל יש כאלה ענקים שסיימו את רוב הש"ס בצבא, בקרבי. אבל הם באמת יחידי סגולה.

רוב הש"ס בצבא זה קצת הרבה מוגזם.מישהו איתי
ידוע שהרב יגאל לווינשטיין (שה' ישלח לו רפואה שלמה) חזר בתשובה הרבה בזכות הרב ראם הכהן.
הרב יגאל היה מפקד של הרב ראם, והתפעל מאוד מניצול הזמן של הרב ראם ללימוד.
משם הדברים התגלגלו..
כמה נק' להאיר לך את הסיפור של קשר לתורה בצבאברגע קטן עזבתיך
1. דבר ראשון צריך להבין שהמציאות הצבאית היא מקשה באופן ייחודי על אדם להיות קשור באמת בקודש ובהקשר הזה לקבוע עיתים. מנסיון אפשר לקבוע עיתים גם בצבא קרבי ברמה של לימוד יומי, אבל זה לא יהיה לימוד של שעה. עניין של דקות ספורות ביום.
2. לא בטוח שאם הוא לא לומד ברגילה זה אומר עליו משהו. צריך להבין שבצבא קרבי אין חופש, אין בא לי לחזור הביתה אני חוזר, אין אין לי כח אני לא עושה. זה קשה וזה שואב כוחות בטירוף. בקיצור רגילה היא כמו אוויר לנשימה כזה, ואם הוא לא מנצל את הרגילה ללימוד בעיניי בכלל לא בטוח שזה אומר. (אמנם נראה לי שאם הוא לא לומד בכלל בכלל גם ברגילה יש פה אמירה שחשוב לבדוק)
3. מצב רוחני בפועל בצבא נמדד בעיניי בקיום מצוות יומיומי (תפילות, ברכות למשל) והרבה בדיבור נקי/קללות, שמירת מרחק מבנות בתוך הצבא ועוד כל מיני.. כמובן לימוד זה משהו שיש לו פקטור.
אגב לא נראה לי שזה דבר של מה בכך לרצות ללמוד שעה ביום בהמשך החיים.
4. לאזן פה משהו.
לגבי חיפוף כזה או אחר ואי הקפדה על קלה כבחמורה בצבא. אני לא בא להצדיק תופעות שהן פסולות כמו חיפוף וויתור עצמי ביראת שמיים. בכל זאת, בצבא מרחב הטעות של אי הקפדה על מצוות באופן כללי מאוד- גדול יותר מבאזרחות. כלומר חייל שניווט כל הלילה קילומטרים על קילומטרים וכד ולא הצליח לקום לתפילה בזמן תפילה נראה לי הרבה יותר נסלח מבאזרחות. אני גם לא מדבר על בחור שקבוע לא מתפלל כי 'הוא בצבא והוא עייף' אלא על נפילות נקודתיות.
זהו מקווה שהארתי את עינייך קצת.
תודה לכולם על התגובות, אם יש למישהו עוד נקודות להאיר לי,ארץ ישראל בדם

אשמח לשמוע.

אשתדל לעשות את זה מסודרנמו123
טוב אז ככה קודם כל נכון הגיוני לחוות שחיקה בצבא בלימוד תורה.
זה תלוי אם הוא קרבי או גובניק. אם הוא גובניק סביר להניח שיש לו זמן ללמוד אבל שוב יש שחיקה ופחות חשק בצבא ככה שגם אם לא לומד אני לא שופט..(למרות שאצלנו בישיבה אמרו שהצבא זה סוג של היציאה לחיים, גם בחיים יהיה קשה ללמוד וזה הכנה טובה לכך)
כתבת שהוא ברגילה אז אני מאמין שהוא קרבי, גם אני הייתי כזה אז אני יכול לדייק אפילו יותר (;
במסגרת קרבית צריך לחלק בין 2 תקופות תחילת השירות(8חודש ראשונים), עלייה לגדוד(אימון/קו מבצעי).
בתחילת השירות יש שחיקה אבל עדיין לא כ"כ חזקה לדעתי.
אין הרבה זמן ללמוד אבל אפשר לנצל זמן בתורים
הארוכים לחד"א או בזמני ארוחות(לפעמים 40דק..).
שוב זה משתנה מאדם לאדם וזה לא אומר שהתורה לא חשובה לו ובכל זאת יש שחיקה אבל גם בתקופה הזו אפשר ללמוד מלא תורה בצבא. מלא. מניסיון.
אח''כ מגיע עלייה לגדוד יש כבר מלא זמן בתקופה הזו אבל כאן מגיע בעיה אחרת- פתאום מותר טלפון בכיס, יש פלסטיישן במוצב וכו' אתה חוזר מסיור ואין לך כח ולא ישנת טוב אתמול(בניגוד להכשרה) ועוד כמה שעות שוב סיור אז כן תיאורטית יש הרבה יותר זמן מהתקופה הנל אבל עדיין אתה שחוק יותר בגלל כל מה שכתבתי...
חשוב לי לציין שעדיין יש כאלה שאפילו לומדים יותר בתקופה הזו של הגדוד, שוב משתנה מאדם לאדם.
ועדיין גם בגדוד יש זמנים שפתאום יש לך כמה שעות פנויות לגמריי ללמוד ואין לך סיבה להיות כזה עייף ועל פניו חייב לנצל את זה ללימוד כל אחד אבל שוב לפעמים בגלל המסגרת וכל הנל גם אז לא לומדים, שוב לא שופט.
יש קצת הבדלים בין אימון גדודי לקו מבצעי(אימון יותר זמן אבל יותר עייפות בדכ, וקו קצת פחות זמן אבל פחות עייפות ויותר פנאי בדכ..).
לא יודע אם הוא בינייש או לא אבל בפרט אם לא אז 3 שנים זה קשוח וככל שהזמן עובר זה מאד קשה גם כן ושוב לכן גם אני יכול להבין.
אני אישית גם הייתי במחלקת בינייש רצינית, והיו במחלקה מגוון בחורים כל אחד לוקח אחרת אבל השתדלתי לדייק עד כמה שניתן ולהציג דברים מנקודת מבט כללית(וכמובן גם קצת אישית)
מקווה שעזרתי, מוזמנת לשאול עוד אם את צריכה.
לגבי הרגילהנמו123
חשוב לקבוע עיתים לתורה כמובן אבל דווקא ברגילה זה לא כ"כ שייך לבחון את זה..
עד שיש חופש מהצבא, חיילים קצת רוצים להתפרק ופחות לשבת ללמוד אני יכול מאד להבין את זה.
שוב צריך לקבוע זמן גם בזמנים כאלו אבל גם אם הוא לא מקפיד על זה לא הייתי עושה מזה כזה עניין..
יותר חשוב לדעתי מה שכתבתי לך בתגובה הקודמת
היית פעם בצבא? או שמסגרת אינטנסיבית עד מאוד?מקום בעולם
לפעמים אתה במצב שרידה. שבאמת גם את השעה הזאת אין לך לתת לעצמך..

לא חושבת שזה אומר משהו. ובעיניי, עצם הרצון זה דבר גדול.
גם אם ברגילה הוא לא ניצל את הזמן לזה אלא לנוח ולהבנות..
תמיכה ועידוד מצידיארץ ישראל בדם

נראכם תמיכה ועידוד יכולים לעזור?

בנים- הייתם מתעצבנים מזה שהבחורה מתערבת בלימוד תורה שלכם או זה דווקא היה מדרבן אתכם?

אני לא רוצה שהוא ילמד כי אני רוצה אלא כי הוא רוצה אבל אולי זה יוכל באמת לדרבן אותו.

מה אומרים?

את יכולה לעודד אותו וזה טובultracrepidam

אבל תיזהרי לא לגרום לו להרגיש שאת מכריחה אותו

שווה ללמוד איך לעשות את זה

את יכולה לעודד, את לא יכולה לדרוש.נפש חיה.
ועידוד בעדינות עדיף על חפירה אגרסיבית בנושא.
תשאלי אותו אם הוא רוצה שתזכירי לו מידי יוםחופשיה לנפשי
ותשאלי מידי פעם אם את יכולה להמשיך או שאת מציקה
מצטרף לשלושת התגובות שנכתבו. בדיוק!הָיוֹ הָיָה
חבורתא ביחדנמו123
את יכולה לנסות להציע לו שתלמדו חברותא בנושא קליל שתלמדו יחד אולי זה ידרבן אותו
לדעתי זה היה דווקא מדרבן ומוסיףאחו
אבל כן לא להגזים וללחוץ יותר מדי כי כמו שציינו במסגרות אטנטנסיביות חלק גדול מהזמן אין כוח לכלום
וואו תודה לכולםארץ ישראל בדם

סיפקתם לי הרבה חומר למחשבה

יש שחיקה אם נמצאים בסביבה לא כ"כ תורניתekselion אחרונה

שחיקה גדולה מאוד 

צריך המון ס"ד במצב כזה כי בקלות אפשר לנשור

 

לגבי השאלה השניה 

- זה נחמד שיש לו שאיפה כזאת זה מראה על כיוון טוב, אבל בנושא הזה צריך יותר מעשים מאשר דיבורים.

אני מאמין שלרובנו יש רצון כן ללמוד הרבה תורה, אבל בישביל לעשות את זה צריך להתחיל לעשות מעשים.

להתחיל מקביעת עיתים של אפילו 5 דקות ומשם לעלות בהדרגה זה הסוד. 

אבל לפחות שיתחיל - לא ידבר.

 

אם הוא כבר ב"ה מגיע לשלב הזה של הקביעת עיתים אז לדעתי לא אמור להטריד אותך יותר מדיי העבר.

כי הוא כבר על דרך המלך ולא משנה מה משנה מה עכשיו ומה האידיאל לעתיד.

בהצלוחה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

אני כל הזמן מבקשת מבעלי שיקפיד על שיעורי תורהאורין

לא רואה בעיה בכך

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עליאחרונה

אז מתחילים איתך, תרגישי בנוח?אחיקר

סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?

באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?

וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?

ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?

תודה מראש

הדוגמאות שנתת הן של ציבור קווניקי- מרכזניקיחושבת בקופסא

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

מעניין אם קיימות גם בנות מחוץ למקומות האלוכְּקֶדֶם

רציתיהפי

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

אפשר להבין את הרצון שהבחור יפנהמתוך סקרנות

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

איזה חמודה את. בטח גם הוא רצה לפנות והתביישאורין

לענ"ד, יש בנות שכן, ויש שלא. אי אפשר לדעת מראשלגיטימי?

^^ברוקוליאחרונה

שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

הוא נראה אחרת לגמריי..

זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

אין דיבר כזהבחור עצוב

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אולילגיטימי?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

נחמד נחמד אבל לא ואני הכי לומדת זכותראומה1

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

אני יודע לזהות תאריך של תמונות רק לפי איכות התמונהמשה

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

מה לגבי שיאומי מקשיםחתול זמני

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

הם גרועים, אבל לא כזהמשהאחרונה

יש לכם מצלמה קצת אחרת

פעם ביקשתי מחבר שלי תמונה בשביל להעביר למישהיפשוט אני..

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

אני בדיוק בשלב שבו הבטן מתחילה לפרוץ גבולותחתול זמני

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfbאחרונה

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

שידוכיםאשר ברא

איך אתם מבררים מה קריטים לכם?

(שלא קשור למידות של האדם)-

לדוגמה נושא הצבא.

איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?

מרגישיםintuscrepidam

השאלה למה חשוב לך שהבחור יעשה צבאאביעד מילוא

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

האם משהו מרגיש לך חזק שהוא חסר או קייםארץ השוקולד

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

נניח שהייתי צריך לחיות עם הבן־אדם הזה 100חתול זמני

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

לשאול שאלה אחתadvfbאחרונה

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

גיל בייחס לבשלות לזוגיותאחד האם שומע

הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..

בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)

תודההההה

לדעתי תתקדםחוזר תמיד לאשתי

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

תתקן אותיהפי

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

ברוראחד האם שומע

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

הממממממממממממממ.חתול זמני

האם עובד גם הפוך?

לדעתי, אין באמת איך לברר מראשלגיטימי?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

תודה רבה!אחד האם שומע

.

בתחילת הדרך היה לי קשר עם פער דומהadvfb

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

מכירה לא מעטשלומית.

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

יש לי חברהרקאני

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

גבולי, אבל עדיין נראה לי בסדרPaslash

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

תלוי כמה היא ספציפית בוגרתזיויק

אפחד לא הולך לדבר על המתיקות של התמונת שירשורכְּקֶדֶם

חן חןאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך י"ב באב תשפ"ו 22:59

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

הפרש הגילאים לא באמת משנהאנונימי17

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

השאלה שלך כאן מעוררת בי שאלההמגיד מרשש

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

השאלה היא בסך־הכל אילו דברים אפשר לשאולחתול זמני

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

אתה רציני??אביבייי

3 שנתונים זה קלאסי

אני חושב שאפשר לחלק לג' חלקיםחתול זמניאחרונה

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

פער בעומק100

היא במקום פשוט יותר, לא מסתבך, פחות שיחות עומק

יותר מעשית

והוא בשיח יותר עמוק.. וחשוב לו שיח גם כזה בקשר

יש מה לנסות?

אפשר לנסותהפיאחרונה

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

אולי יעניין אותך