שאלה לבנים לגבי לימוד תורה.ארץ ישראל בדם
יוצאת עם מישהו בצבא.
הוא דוס בעיקרון אבל לא יודעת עד כמה קובע עיתים.
ממה שאמר הוא כן משתדל אבל נגיד הוא היה ברגילה לפני כמה זמן והוא לא ניצל אותה כדי ללמוד.
בנים- עד כמה יש שחיקה בלימוד התורה בזמן הצבא גם שבפועל אתם לא בצבא באותו הרגע אלא ברגילה?
השאיפות שלו בהמשך החיים הן ללמוד כל יום לפחות שעה וזה מבחינתי מספק אותי. אבל כרגע מפריע לי קצת זה שהוא לא למד. הרגיש לי קצת בזבוז זמן.. אני אחת שאין לה שנייה פנויה וממש מנסה לנצל כל רגע בחיים שלי.
מה אומרים?
אם מבחינתך שעה ביום זה מספקultracrepidam

אז שהוא לא לומד ברגילה זה סבבה לגמרי בעיני

 

ומבחינת הזוגיות שלכם - היה יותר בריא אם היית מבררת את זה איתו ולא איתנו. חשוב ממש.

אסור שתגיעו למצב שאת משגיחת כשרות שלו, שיש לך רף של "מה צריך לעשות" ואת מודדת אותו בהתאם (בפרט כאשר אין לך נסיון בענין).

אם מפריע לך שהוא ברגילה לוקח את הזמן להתאוורר ואת לא מסוגלת לשחרר - אז תעבדו על הפער הזה בזוגיות. בלי קשר לשאלת לימוד תורה. לדעתי זה יכול לעזור לך, זה חשוב שיש צד בזוגיות שיודע לשחרר לפעמים ולהקליל את האוירה. ואני מתרשם שזה משהו שהוא תורם לך בקשר, אבל את צריכה להעריך את זה ולא להיפך, לרמוס את זה.

אבל בצבא הוא לא לומד שעה ביוםארץ ישראל בדם
אבל בצבא הוא לא לומד שעה ביום.. הוא בקושי מספיק.
זה השאיפות שלו לאחרי הצבא
ברור. לא חשבתי אחרת.ultracrepidam

אם בצבא הוא היה לומד שעה ביום, הוא או צדיק עליון, או בטלן שעושה שירות הכי לא משמעותי שיש

את אחת "שאין לה שניה פנויה ומנסה לנצל כל רגע בחיים" שלך...ד.

יפה. 

 

אבל את צריכה לדעת שלא כולם כאלה.

 

יש כאלה שאצלם יותר "בנחת".. צריכים גם זמן למנוחה וחשיבה. או שסתם עוד לא במדרגה של ניצול הזמן כראוי.

 

אז לדעתי, דבר ראשון שאת צריכה לחשוב, אם את נכונה להתחתן עם מישהו שלא יהיה כמוך בתחום הזה. זה לא קשור דווקא לקביעת עיתים לתורה.

 

אינך יכולה להתחתן עם מישהו שתלחיצי אותו, או תשדרי לו אי שביעות רצון מכל רגע לא מנוצל... או אפילו יותר מרגע.

 

אז או שאת יכולה - או שתחפשי מישהו שהוא ממש כמוך...

 

על גבי הבסיס הזה, אם אותך מספק רצון כזה לקביעות עיתים לתורה, וזו כוונתו - נראה לי שלא צריך "להתחשבן" על מה בדיוק היה ברגילה. קצת זמן של בין-לבין מהשירות. אע"פ שבוודאי יפה מאד מי שיש לו רגילה וישר רץ ללמוד... אבל לא כל אחד כך.

אי אפשר להתחשבן איתו על על כל שעהצהרים
את צריכה לשקול אם מתאים לך מישהו שמנצל את הזמן בצורה שונה ממך
אני חושב שבאמת לא קל ללמוד תורה הן בצבא והן כשיש חופשהצע
מהצבא..
זה לא שבשבתות כשחוזרים הביתה יש כח ללמוד בהתלהבות.
כמובן יש ספקטרום אבל אני חושב שלרוב זה קשה.

מה שכן, אני כותב בזהירות, שגם לשלב לימוד תורה תוך כדי תואר ובטח תוך כדי חיי משפחה +תואר + עבודה כלשהי זה קשה עוד יותר..

ומצטרף לכך שנשמע שאת במקום טוב יותר מרוב העולם בניצול זמן אז כדאי לא להשוות.
בהצלחה!.
מההכרות שלי- זה לא פשוט ללמוד בצבא, גם לא ברגילהיהודי עם דעה
בתקופת הצבא הרבה יותר קשה ללמוד, וכשחוזרים הביתה לרוב מתפרקים או משלימים כל מיני דברים שרצית לעשות ולא יכולת בצבא...
מה שכן- אם באופן קבוע כשהוא חוזר הביתה הוא לא לומד בכלל או כמעט בכלל, כן יש פה מקום למחשבות עד כמה זה בוער בו ומעסיק אותו.. אם כי שוב- הצבא שוחק ולא רק פיזית, גם דתית הוא שוחק, ולא סתם במסלול הסדר חוזרים לשנה וחצי ישיבה אחרי הצבא כי צריך להחיות מחדש את החשק ללימוד
ממה ששמעתי מחברים שליאני הנני כאינני

השחיקה מטורפת. אבל יש כאלה ענקים שסיימו את רוב הש"ס בצבא, בקרבי. אבל הם באמת יחידי סגולה.

רוב הש"ס בצבא זה קצת הרבה מוגזם.מישהו איתי
ידוע שהרב יגאל לווינשטיין (שה' ישלח לו רפואה שלמה) חזר בתשובה הרבה בזכות הרב ראם הכהן.
הרב יגאל היה מפקד של הרב ראם, והתפעל מאוד מניצול הזמן של הרב ראם ללימוד.
משם הדברים התגלגלו..
כמה נק' להאיר לך את הסיפור של קשר לתורה בצבאברגע קטן עזבתיך
1. דבר ראשון צריך להבין שהמציאות הצבאית היא מקשה באופן ייחודי על אדם להיות קשור באמת בקודש ובהקשר הזה לקבוע עיתים. מנסיון אפשר לקבוע עיתים גם בצבא קרבי ברמה של לימוד יומי, אבל זה לא יהיה לימוד של שעה. עניין של דקות ספורות ביום.
2. לא בטוח שאם הוא לא לומד ברגילה זה אומר עליו משהו. צריך להבין שבצבא קרבי אין חופש, אין בא לי לחזור הביתה אני חוזר, אין אין לי כח אני לא עושה. זה קשה וזה שואב כוחות בטירוף. בקיצור רגילה היא כמו אוויר לנשימה כזה, ואם הוא לא מנצל את הרגילה ללימוד בעיניי בכלל לא בטוח שזה אומר. (אמנם נראה לי שאם הוא לא לומד בכלל בכלל גם ברגילה יש פה אמירה שחשוב לבדוק)
3. מצב רוחני בפועל בצבא נמדד בעיניי בקיום מצוות יומיומי (תפילות, ברכות למשל) והרבה בדיבור נקי/קללות, שמירת מרחק מבנות בתוך הצבא ועוד כל מיני.. כמובן לימוד זה משהו שיש לו פקטור.
אגב לא נראה לי שזה דבר של מה בכך לרצות ללמוד שעה ביום בהמשך החיים.
4. לאזן פה משהו.
לגבי חיפוף כזה או אחר ואי הקפדה על קלה כבחמורה בצבא. אני לא בא להצדיק תופעות שהן פסולות כמו חיפוף וויתור עצמי ביראת שמיים. בכל זאת, בצבא מרחב הטעות של אי הקפדה על מצוות באופן כללי מאוד- גדול יותר מבאזרחות. כלומר חייל שניווט כל הלילה קילומטרים על קילומטרים וכד ולא הצליח לקום לתפילה בזמן תפילה נראה לי הרבה יותר נסלח מבאזרחות. אני גם לא מדבר על בחור שקבוע לא מתפלל כי 'הוא בצבא והוא עייף' אלא על נפילות נקודתיות.
זהו מקווה שהארתי את עינייך קצת.
תודה לכולם על התגובות, אם יש למישהו עוד נקודות להאיר לי,ארץ ישראל בדם

אשמח לשמוע.

אשתדל לעשות את זה מסודרנמו123
טוב אז ככה קודם כל נכון הגיוני לחוות שחיקה בצבא בלימוד תורה.
זה תלוי אם הוא קרבי או גובניק. אם הוא גובניק סביר להניח שיש לו זמן ללמוד אבל שוב יש שחיקה ופחות חשק בצבא ככה שגם אם לא לומד אני לא שופט..(למרות שאצלנו בישיבה אמרו שהצבא זה סוג של היציאה לחיים, גם בחיים יהיה קשה ללמוד וזה הכנה טובה לכך)
כתבת שהוא ברגילה אז אני מאמין שהוא קרבי, גם אני הייתי כזה אז אני יכול לדייק אפילו יותר (;
במסגרת קרבית צריך לחלק בין 2 תקופות תחילת השירות(8חודש ראשונים), עלייה לגדוד(אימון/קו מבצעי).
בתחילת השירות יש שחיקה אבל עדיין לא כ"כ חזקה לדעתי.
אין הרבה זמן ללמוד אבל אפשר לנצל זמן בתורים
הארוכים לחד"א או בזמני ארוחות(לפעמים 40דק..).
שוב זה משתנה מאדם לאדם וזה לא אומר שהתורה לא חשובה לו ובכל זאת יש שחיקה אבל גם בתקופה הזו אפשר ללמוד מלא תורה בצבא. מלא. מניסיון.
אח''כ מגיע עלייה לגדוד יש כבר מלא זמן בתקופה הזו אבל כאן מגיע בעיה אחרת- פתאום מותר טלפון בכיס, יש פלסטיישן במוצב וכו' אתה חוזר מסיור ואין לך כח ולא ישנת טוב אתמול(בניגוד להכשרה) ועוד כמה שעות שוב סיור אז כן תיאורטית יש הרבה יותר זמן מהתקופה הנל אבל עדיין אתה שחוק יותר בגלל כל מה שכתבתי...
חשוב לי לציין שעדיין יש כאלה שאפילו לומדים יותר בתקופה הזו של הגדוד, שוב משתנה מאדם לאדם.
ועדיין גם בגדוד יש זמנים שפתאום יש לך כמה שעות פנויות לגמריי ללמוד ואין לך סיבה להיות כזה עייף ועל פניו חייב לנצל את זה ללימוד כל אחד אבל שוב לפעמים בגלל המסגרת וכל הנל גם אז לא לומדים, שוב לא שופט.
יש קצת הבדלים בין אימון גדודי לקו מבצעי(אימון יותר זמן אבל יותר עייפות בדכ, וקו קצת פחות זמן אבל פחות עייפות ויותר פנאי בדכ..).
לא יודע אם הוא בינייש או לא אבל בפרט אם לא אז 3 שנים זה קשוח וככל שהזמן עובר זה מאד קשה גם כן ושוב לכן גם אני יכול להבין.
אני אישית גם הייתי במחלקת בינייש רצינית, והיו במחלקה מגוון בחורים כל אחד לוקח אחרת אבל השתדלתי לדייק עד כמה שניתן ולהציג דברים מנקודת מבט כללית(וכמובן גם קצת אישית)
מקווה שעזרתי, מוזמנת לשאול עוד אם את צריכה.
לגבי הרגילהנמו123
חשוב לקבוע עיתים לתורה כמובן אבל דווקא ברגילה זה לא כ"כ שייך לבחון את זה..
עד שיש חופש מהצבא, חיילים קצת רוצים להתפרק ופחות לשבת ללמוד אני יכול מאד להבין את זה.
שוב צריך לקבוע זמן גם בזמנים כאלו אבל גם אם הוא לא מקפיד על זה לא הייתי עושה מזה כזה עניין..
יותר חשוב לדעתי מה שכתבתי לך בתגובה הקודמת
היית פעם בצבא? או שמסגרת אינטנסיבית עד מאוד?מקום בעולם
לפעמים אתה במצב שרידה. שבאמת גם את השעה הזאת אין לך לתת לעצמך..

לא חושבת שזה אומר משהו. ובעיניי, עצם הרצון זה דבר גדול.
גם אם ברגילה הוא לא ניצל את הזמן לזה אלא לנוח ולהבנות..
תמיכה ועידוד מצידיארץ ישראל בדם

נראכם תמיכה ועידוד יכולים לעזור?

בנים- הייתם מתעצבנים מזה שהבחורה מתערבת בלימוד תורה שלכם או זה דווקא היה מדרבן אתכם?

אני לא רוצה שהוא ילמד כי אני רוצה אלא כי הוא רוצה אבל אולי זה יוכל באמת לדרבן אותו.

מה אומרים?

את יכולה לעודד אותו וזה טובultracrepidam

אבל תיזהרי לא לגרום לו להרגיש שאת מכריחה אותו

שווה ללמוד איך לעשות את זה

את יכולה לעודד, את לא יכולה לדרוש.נפש חיה.
ועידוד בעדינות עדיף על חפירה אגרסיבית בנושא.
תשאלי אותו אם הוא רוצה שתזכירי לו מידי יוםחופשיה לנפשי
ותשאלי מידי פעם אם את יכולה להמשיך או שאת מציקה
מצטרף לשלושת התגובות שנכתבו. בדיוק!הָיוֹ הָיָה
חבורתא ביחדנמו123
את יכולה לנסות להציע לו שתלמדו חברותא בנושא קליל שתלמדו יחד אולי זה ידרבן אותו
לדעתי זה היה דווקא מדרבן ומוסיףאחו
אבל כן לא להגזים וללחוץ יותר מדי כי כמו שציינו במסגרות אטנטנסיביות חלק גדול מהזמן אין כוח לכלום
וואו תודה לכולםארץ ישראל בדם

סיפקתם לי הרבה חומר למחשבה

יש שחיקה אם נמצאים בסביבה לא כ"כ תורניתekselion אחרונה

שחיקה גדולה מאוד 

צריך המון ס"ד במצב כזה כי בקלות אפשר לנשור

 

לגבי השאלה השניה 

- זה נחמד שיש לו שאיפה כזאת זה מראה על כיוון טוב, אבל בנושא הזה צריך יותר מעשים מאשר דיבורים.

אני מאמין שלרובנו יש רצון כן ללמוד הרבה תורה, אבל בישביל לעשות את זה צריך להתחיל לעשות מעשים.

להתחיל מקביעת עיתים של אפילו 5 דקות ומשם לעלות בהדרגה זה הסוד. 

אבל לפחות שיתחיל - לא ידבר.

 

אם הוא כבר ב"ה מגיע לשלב הזה של הקביעת עיתים אז לדעתי לא אמור להטריד אותך יותר מדיי העבר.

כי הוא כבר על דרך המלך ולא משנה מה משנה מה עכשיו ומה האידיאל לעתיד.

בהצלוחה

מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

מה הקשר?!הסטורי
חחחחחחח הסטורי אני מדמיין אותך על פי הודעותיךצדיק יסוד עלום

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

לא אדום מזעםהסטורי
יותר סקרן, חוויה אנתרופולוגית לנסות להבין את הראש של חסדי.


(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

אני הייתי מדבר אפילו יותר בחריפות ממךצדיק יסוד עלום
אבל צריך לכבד ומי אנו בלא נימוסינו?
נכון. אבל האם מפני כך נעזוב את האמתחסדי הים

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

ממש לא לעזובהסטורי
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

 

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

"כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ"חסדי הים
עד כמה שאני יודע, תקופת הגאונים הסתיימה ממזמן…נייקיי

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

כדאי לפתוח שותי"ם של המאות השניםחסדי הים

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

ישאלו אותך בשמים למה לא הייתקעלעברימבאר
חסדי הים, לא למה לא היית גאון או אבא של גאון (כמו הסיפור על רבי זושא).


כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

אנא לא ר' זושא ידענא אלא מתניתא ידענא:חסדי הים
"לפיכך יהיו אומרים כל אחד ואחד, מתי יגיעו מעשיי למעשה אברהם יצחק ויעקב" (תנא דבי אליהו פרשה כג)
זה שכל אחד צריך לשאול, זה אומר שבהכרחadvfb

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

 

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

 

 

אני לא מבין בדרגות רוחניות. אני רקחסדי הים

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

ומי אמר,שאתה לא יכול וראויקעלעברימבאר
להיות בעל דרגה רוחנית גבוהה?
מסכים עם הרישאadvfb
מעשיך כמו אברהם זה לא חייב להיותקעלעברימבאר
כמו גדול הדור. כתוב כמו האבות, לא כמו משה
הכח הזה נטוע בנו מכח האבות להגיעחסדי הים

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

..שפלות רוח

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

"בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָהחסדי הים
וָאֶהְיֶה לָהֶם כִּמְרִימֵי עֹל עַל לְחֵיהֶם וְאַט אֵלָיו אוֹכִיל".
אם אתה אדם שמקשיב לאנשיםadvfb

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

..צדיק יסוד עלום
עבר עריכה על ידי צדיק יסוד עלום בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 13:48

לא חשוב

לרדת מעץ החיים?חסדי הים
"וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן". "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים. "וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה". "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים".
לא, מעץ הדעת טוב ורעadvfb
"מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון ביצר הטוב למהויחסדי הים
עזר בהדייהו".
..advfbאחרונה
מסכים עם הכותרתפשוט אני..
עם ההמשך פחות
הוריו של מר שושני דחפו אותו להיות גדול הדוראריק מהדרום
זה לא הפך את שושני להיות מאושר יותר, בספק אם הפך את הוריו.
לא דברתי על לדחוף. התכוונתי שאני ואשתי לעתידחסדי הים

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

רב' חסדי, אתה איש חמוד.די שרוט
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

יפה טוב לדעתהפי
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

חחח גדולהפיאחרונה
שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.אחרונה

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי היםאחרונה
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
לא פחות פוסלות אבל להן חופרים כל הזמן ששעון מתקתקתל אורות
שמראהלא עיקר ויתפשרו. אבל לבנים " מוותרים" ואומרים שלהם מראה חשוב, ואין מה לעשות, ויש מבחן 5 שניות ראשונות, וצריך לקבל את זה.. ( ויש מקומות שממש אומרים לבנים ש"מגיע להם" בחורה מהממת ויפה כשהם.. בלשון סבתא מרוקאית "בסדר בסדר" וזהו). אז לא, גם לבנות יש מה לומר, וגם בנים צריכים להקפיד על מראה, ללכת לאימון זוגיות כשצריך.. גם הם צריכים ללמוד להסתכל מעבר לחיצוניות.
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

אולי יעניין אותך