מה אתם אומרים?החיים מאושרים

מי אתם חושבים שצריך להגיד לכם איך להתנהל אבא אמא או המורים של בית ספר?

 

ומה אתם חושבים שקורה בפועל?

 

 

 

לדוגמא אצלי (באולפנה) הבן של המנהלת שלי לא הכי דוס ורואים שהיא אומרת לנו מה לעשות ולא לו כי כבר גדול (כיתה י'  תלמיד של אבא שלי...) לא משנה קיצור אז אני מרגישה הרבה יותר שהאולפנה תגיד לי מה לעשות ולא ההורים שלי. ואני מרגישה את זה גם הפוך ההורים שלי כבר לא יגיד לי לכי לישון תעשי ככה ותעשי ככה לעומת זאת האולפנה שלי כן תגיד לי לעזוב תטלפון ולא יודעת אין לי דוגמאות...

לא משנה נקווה שהבנתם אני פשוט גרוע בלהסביר ואני בבידוד אז משעמם לי אז בכל זאת אני מנסה....

טוב וברגע זה אני יפסיק לחפור כאן!

אבא ואמא חד משמעית.טונה(לא דג)


אבל את לא חושבת שבאיזה שהוא זמן הם יפסיקו?החיים מאושרים

נגיד אני לא חושבת שכשתהי בכיתה יב (ואפילו ליפני) אז ההורים שלך יגידו לך אם באיזה שעה לישון (לפחות שלי לא יגידו לי)חושב

 

קיצור אי אפשר לתת על זה דוגמא של האולפנה אבל נגיד את בפנימיה שם כן יכולים להגיד לי מתי לישון או לכבות תאור!!!

(אני לא בפנימיה אבל עדיין זה מה שהבנתי מאחיות שלי שכן בפנימיה...)

 

קיצור אני כן חושבת שיש כאן משהו שההורים שלי לא ''חונקים'' אותי כמו האולפנה והם גם לא חונקים אותי בכלליאפאטי

כי אני חושבת ואני  רואה את זה על חברות שלי וכאלה שברגע שיש הורים שחונקים תילדים שלהם אז אחר כך יש פיצוצים מריבות וכו...

דבר ראשון אני בכיתה י"ב טונה(לא דג)

ההורים בהחלט לא חונקים אותי וממש לא אומרים לי מתי לישון.

כשאמרת איך להתנהל, חשבתי שאת מתכוונת לאורח חיים באופן כללי...

וההורים שלי הם אלה שחינכו אותי ומחנכים אותי...

כשבפנימייה את מקשיבה לנהלים זה נטו כי זה הכללים. אבל ההורים הם אלה שמתווים את דרך החיים.

...החיים מאושרים

אופסחושב

 

סתם יש משהו במה שאת אומרת

לא יודעת... כאילו מרגיש לי שבכללי בגילאים האלהתולעת ספריםם

אנחנו יותר עצמאיים וההורים והאולפנה פחות מעירים. כמובן שבנושאים חשובים הם יעירו לי אבל בגדול אני אחראית על עצמי.

הוריםאני לכאורה

בדרכ הם והאולפנה יהיו באותו ראש אז הם יסכימו אחד עם השני

אבל מצד שני צריך לכבד גם את מה שהאולפנה אומרת כמובן, קיצר שניהם ואם הם סותרים אז הלכה לפני הכל

אני גם כמוך חושבעדין.נחמי
בהחלט מעניין
ככל שיש יותר היכרות ואמון, "צריך" פחות פקודותחברים_מקשיבים

 

הי.

 

זאת שאלה ממש מצוינת!

 

הרבה פעמים אנחנו יכולים להרגיש שהאולפנא וההורים זה אותו הדבר: שניהם מציבים לנו גבולות ונותנים לנו הוראות. וזה נכון במידה מסוימת. אבל האמת היא שהקשר עם ההורים הוא הרבה יותר מזה! יש שם אהבה, שייכות, היכרות עמוקה, ועוד המון דברים. האולפנא היא מסגרת זמנית. יש למסגרת הזאת כללים, ויש בה אנשים שתפקידם לדאוג לנו ולכוון אותנו. אבל בהמשך יהיו לנו עוד מסגרות, עם אנשים אחרים ועם כללים אחרים. ההורים תמיד יהיו איתנו! 

 

ולכן מומלץ לנסות לקיים עם ההורים קשר שהוא יותר מאשר "כן אמא לא אמא". קשר שיש בו שיחות על כל מיני נושאים, בילוי של זמן משותף, וגם קצת צחוקים ושיגועים. כי זה מחבר, כי זה מזכיר לנו עד כמה עמוק הקשר שלנו למשפחה. ככל שההיכרות והחיבור יהיו חזקים יותר, ההורים גם יבינו יותר את הצד שלנו, ואז יהיו פחות התנגשויות. 

 

לסיכום: ככל שהקשר והאמון חזקים יותר, יש פחות "פקודות" ויותר עבודה משותפת בין הילדים להורים. וזה יכול להיות ככה גם באולפנא, אם האולפנא עובדת נכון ויוצרת קירבה. 

 

שייגמר מהר הבידוד, ואל תפסיקי לחפור! 

 

נכון למרות שהחיים מאושריםאחרונה

יש לאחותי איזה חברה שהיא בכיתה י''ב עכשיו (בתיכון חילוני) ויש לה איזה מורה שהייתה מחנכת שלה בכיתה ז' ח' וחצי ט' והיא בקשר איתה היא חולה על המורה הזאת היא כל הזמן מדברת עליה קיצור אני בטוחה שהקשר שלה ושל המורה יותר טוב...

אז מעניין אותי מה אתם אומרים על דברים כאלה...

(והגיוני שזה מקרה חורג כי ההורים שלה גרושים והיא לא בקשר אם אבא שלה אז אולי זה קשור...)

 

ואני בעקרון יצאתי מבידוד ביום שני  ואז אתמול גילתי שחברה שלי מאומתת אז אני לא יצאתי מהבית והיום נפגשתי אם חברה מחלימה למרות שלא בטוח שאני צריכה בידוד אבל עדיין כל החברות שלי בבידוד אז אין לי אם מי להפגש חוץ מהזאת שניפגשתי איתה היום ואולי אני כן אצתרך בידוד אבל לבנתיים לא אז אני מתפללת שימשיך ככה...חחח

חוץ מזה שזה ממש מעצבן כי צריך לפורומים אינטרנט הגנה (רימון) אז אני פחות נכנסת כי אני לא יודעת את הסיסמא (אני גם לא רוצה) אז זה תלוי מתי אמא שלי בבית וזה בגלל זה אני פחות חופרתמחשב

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימוןאחרונה

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך