אני מורה ועם הטירוף שהולך בבתי הספר אני ממש חוששת!! אני בהריון ברוך השם ויש לנו תינוק ומה אני עושה??? אני לא יכולה להישאר בבית מי יודע מתי הטירוף הזה ייגמר?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
אני בלחץ תרגיעו אותי.שנה טובה ומתוקה
הסיכון שלך להינזק הוא ממש קטן..נעם85
לא יותר גדול משפעת (שנשים בהריון נמצאות בסיכון גדול יותר לסיבוכים שלה)
ההבדל הוא בעיקר בהסיטריה, תסתכלי על נתונים, מי החולים קשה.
גם אני בהריון ועם תינוקת, יותר חוששת להדבק בשפעת מבקורונה
ואגב, אני לא חושבת שהקורונה תעבור אי פעם,נעם85
אלא שהיא תהפוך לחלק משגרת המחלות השכיחות שלנו ונלמד לחיות איתה ולהתחסן ממנה
מסכימהים...
במיוחד עם האומיקרון שמתפשט מהר אבל זו מחלה קלה.
ככה כולם יתחסנו טבעית ומקווה שנוכל לחזור לחיים נורמליים בקרוב
ככה כולם יתחסנו טבעית ומקווה שנוכל לחזור לחיים נורמליים בקרוב
זה באמת מלחיץ אני לא חושבת כמו נעםאוהבת את השבת
יש פה באמת סכנה!
לדעתי תקני מסכות n95 ותקפידי לא להוריד בכלל!
וגם תמיד להיות ליד חלון פתוח בכיתה ונגיד חדר מורים לא להיכנס
לדעתי תקני מסכות n95 ותקפידי לא להוריד בכלל!
וגם תמיד להיות ליד חלון פתוח בכיתה ונגיד חדר מורים לא להיכנס
כן מסכימנ עם נעם שגם שפעת מסוכנת!אוהבת את השבת
בטח בחורף הזה שיש זן יותר אלים..
אבל קורונה מסוכנת פי כמה וכמה..
הייתי עושה השתדלות מיוחדת בשבועיים הקרובים כשההדבקה כ"כ מטורפת!!
אבל קורונה מסוכנת פי כמה וכמה..
הייתי עושה השתדלות מיוחדת בשבועיים הקרובים כשההדבקה כ"כ מטורפת!!
התחלואה מהאומיקרון קלה יותר משמעותית.נעם85
הוא מדבק יותר אבל אלים פחות.
תסתכלי כמה נשים בהריון מאושפזות כרגע מסיבוכי קורונה.
משפעת יש הרבה יותר.
(אני לא קונספירטיבית, מחוסנת שלוש פעמים, אבל רואה את הנתונים, ורואה שהם בהחלט מרגיעים, ואפילו מעוררים תהיה על הנחיצות של ההגבלות)
נתונים מynet היום:נעם85
יש כרגע למעלה מ72,000 חולים פעילים.
מתוכם מאושפזים 307 חולים.
מתוכם חולים קשה 134.
זה אומר פחות מחצי אחוז מאושפזים, פחות מחמישית אחוז חולים קשה!
יותר מ-16 אלף מאומתים אתמול: עשרות חולי קורונה אושפזו, 134 במצב קשה
ממש לא רואה סיבה ללחץ.
ומתחילה לחשוב שהנזקים הלימודיים, הנפשיים והכלכליים לא מצדיקים את מדיניות הבידודים.
את החולים קשה מתוך המאומתים של אתמולתמיד להודות
תראי עוד שבועיים.
החולים קשה שיש היום זה מהתחלואה שהייתה לפני שבועיים ולכן החישוב שלך לא נכון.
החולים קשה שיש היום זה מהתחלואה שהייתה לפני שבועיים ולכן החישוב שלך לא נכון.
יכול להיות, בא נראהנעם85
יש לך סיבה לחשוב שהפעם יהיה שונה?תמיד להודות
תמיד רואים את החולים קשה כשבועיים אחרי ההדבקה כי לוקח זמן שהמצב מדרדר. אין סיבה שהפעם יהיה שונה גם בכל העולם ראו את זה.
אמנם עבר שבוע, אבל האחוזים לא עולים.נעם85
ב"ה.
עדיין לומדים את ההתנהגות של הזן הזה.
(כמובן שמספר החולים עולה מאוד, אבל אחוז החולים קשה רק יורד)
עדיין לומדים את ההתנהגות של הזן הזה.
(כמובן שמספר החולים עולה מאוד, אבל אחוז החולים קשה רק יורד)
מראש לא חשבו שהאחוזים יהיו כמו בזנים קודמיםתמיד להודות
אבל את מערכת הבריאות מעניין כמה חולים יש במספרים מוחלטים ולא כמה אחוז זה.
לצערינו מספר החולים קשה עולה בהתמדה במספרים גבוהים והסכנה למערכת הבריאות מוחשית מאד.
רוב הסיכויים שבשבועות הקרובים מספר החולים המאושפזים מקורונה יהיו יותר מחולי השפעת וכמובן שהם יצטרפו לחולי שפעת ושאר מחלות החורף ורם לא יקרה פה נס אז מערכת הבריאות שלנו תהיה בבעיה קשה.
לצערינו מספר החולים קשה עולה בהתמדה במספרים גבוהים והסכנה למערכת הבריאות מוחשית מאד.
רוב הסיכויים שבשבועות הקרובים מספר החולים המאושפזים מקורונה יהיו יותר מחולי השפעת וכמובן שהם יצטרפו לחולי שפעת ושאר מחלות החורף ורם לא יקרה פה נס אז מערכת הבריאות שלנו תהיה בבעיה קשה.
אבל השרשור לא על מערכת הבריאותנעם85
אלא על לחץ של אישה בהריון מהקורונה.
ובהקשר הזה אני עדיין חושבת כמו שחשבתי לפני שבועיים וכמו שהאחוזים מראים, הסיכון להנזק קטן מאוד. קטן כנראה הרבה יותר מהסיכון שבחרדה
ובהקשר הזה אני עדיין חושבת כמו שחשבתי לפני שבועיים וכמו שהאחוזים מראים, הסיכון להנזק קטן מאוד. קטן כנראה הרבה יותר מהסיכון שבחרדה
לא נראלי שהוא קטן יותר מחרדה, וזה משפיע גם עליה כי לא יטפלואוהבת את השבת
כ"כ טוב עוד מעט במי שיגיע..
וחרדות יש לנשים בהריון כל הזמן מהרבה דברים.. לא נראלי שזה פקטור משמעותי, מה גם שיש מה לעשות בפועל כדי להתמגן מקורונה ומשפעת, ששתיהן מסוכנות בהריון.
וחרדות יש לנשים בהריון כל הזמן מהרבה דברים.. לא נראלי שזה פקטור משמעותי, מה גם שיש מה לעשות בפועל כדי להתמגן מקורונה ומשפעת, ששתיהן מסוכנות בהריון.
עם זה אני מסכימהתמיד להודות
הסכנה לה אישית לא משמעותית אבל אני הגבתי לגבי מספר החולים קשה לא לגבי רמת הסיכון שלה
מאיפה את מביאה את כל ההפחדות האלו?מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 08:28
>כבר שבועות אומרים את זה- יהיו מאות חולים קשה, יגמרו מכונות הנשצה, יהין יותר מחולי שפעת… אמרו גם שיהיו כמויות של ילדים מאושפזים ושצריך להתכונן ל״הצפה״ובינתיים שום שבר מזה לא מתגשם
אם זה לא היה קורונה בכלל לא היית יודעת שיש מאושפזים בבתי חולים זה עד כדי כך לא משפיע.
מה שמשפיע על מערכת הבריאות כרגע זה בידוד של רופאים ואחיות. בארה״ב כבר החזירו אנשי צוות חולים! לעבוד.
רמת ההפחדות השיטתית פה בפורום ממש לא תואמת את המציאות. (וזה לא את בלבד כמובן) אפילו פרויקטור הקורונה לא מסתובב ומפחיד אנשים ברמה שעושים פה.
מספיק.
יש פה ממש הגזמה כללית, תפתחו חדשות ותקראו לבד את המצב. לא בערוצים של מתנגדי חיסונים, ולא פה. פשוט חדשות. פשוטות. דיווחים מבתי חולים. רופאים ואחיות בשטח.
תסתכלו במספרים של החולים לבד, זה מפורסם בכל יום מפורסמים מספר החולים קשה, מונשמים, חולים משפעת, יש נתונים על הכל.
כבר במערכת הבריאות יש קולות שקוראים להפסיק עם הטירוף, ואפילו אלו שלא- לא עוסקים בהפחדות מטורפוך כמו שיש פה בכמה וכמה שרשורים.
מקריאה בפורום באמת ניתן לחשוב שהמדינה קורסת מרב חולי אומיקרון ושכולם הולכים לפתח לונג קוביד חמור , שכמובן הרבה יותר גרוע מאשר להיות בבית חודש בלי פרנסה ובידוד נפשי לילדים מתחת לגיל חמש וכולנו צריכים להישאר בבית שבוע על כל אפצי. זה מוגזם מכל כיוון אפשרי
סתם דוגמא מהבוקר/ נכנסים לאתרי חדשות ואין אף כותרת על קורונה! אפילו לא אחת! בשיא ה״מגיפה״ . ואם יש זה לא על חולים אלא על התנצחויות בין רופאים… נראה לי שזה יותר מהכל מראה מה באמת המצב בשטח ושהוא רחוק מאד מכל ההפחדות והקריסות למינהם
ואת זה צירפתי אתמול כבר למי שרוצה להבין לאן הרוח נושבת גם בקרב האנשים האמינים ביותר
איגוד רופאי בריאות הציבור: "להתייחס לקורונה כמו למחלות אחרות". פרופ' רהב: "אנחנו עוד לא שם"
מסכימה עם כל מילה. ממשהמקורית
אני אכן קוראת ועוקבת אחרי הנתוניםתמיד להודות
לא אמרתי שכרגע מערכת הבריאות בקריסה אבל מה שאמרתי , שאם לא יהיה נס ומה שקורה בארצות אחרות שמקדימות אותנו יקרה גם אצלינו אכן מערכת הבריאות תהיה בסכנה בסוף החודש / תחילת פברואר.
אין לי יכולת לחזות את העתיד ואני גם לא מתיימרת ומקווה ומתפללת שהתחזית לא תממש אבל מניתוח של הנתונים קל לראות שהסכנה לא כזו רחוקה.
גם בתרחיש האופטימי שבו על כל 1000 מאומתים רק 2 אנשים יחלו בצורה קשה, היות ואנו צפויים כבר בשבוע הקרוב להגיע למעל 300,000 מאומתים ביום זה אומר שיהיו 600 חולים קשים חדשים ביום. זה אכן מספר שמערכת הבריאות תתקשה להתמודד איתו ובארצות הברית לדוגמא שמקדימה אותנו בשלושה שבועות זה כבר המצב בהרבה מאד מדינות.
גם בגל הרביעי מערכת הבריאות הייתה על סף קריסה ומנהלי מחלקות הודו שהחולים לא מקבלים טיפול מירבי ויש כאלו ששילמו על זה בחיים, היה גם מקרה של גבר שחטף התקף לב שבסבירות גבוהה מאד חייו היו ניצלים לו היה לו מכונת אקמו להתחבר אליה אבל לצערו כל המכונות היו תפוסות עי חולי קורונה.
גם בצוות המייעץ לראש הממשלה, המומחים שנוקטים עמדות מאד אופטמיות לגבי רמת התחלואה חוזים שנגיע ל1200 מאושפזים כמו בשיא של הגל הקודם. רק שבשיא של הגל הקודם בתי החולים לא היו מלאים באנשים עם תחלואת חורף והרבה פחות אנשי צוות חלו והיו מבודדים (חלק מהמבודדים באמת לא יכולים לעבוד כי לא מרגישים טוב) וכבר אז עם הנתונים היותר מעודדים המצב לא היה טוב.
בשורה תחתונה, אם מסתכלים לנתונים בעיניים ולומדים ממה שקורה מסביב האומיקרון בהחלט פחות מסוכן אבל בכמות הדבקה כזו הסיכוי שמערכת הבריאות תתמודד עם המצב ביעילות מירבית לא גדול.
אין לי יכולת לחזות את העתיד ואני גם לא מתיימרת ומקווה ומתפללת שהתחזית לא תממש אבל מניתוח של הנתונים קל לראות שהסכנה לא כזו רחוקה.
גם בתרחיש האופטימי שבו על כל 1000 מאומתים רק 2 אנשים יחלו בצורה קשה, היות ואנו צפויים כבר בשבוע הקרוב להגיע למעל 300,000 מאומתים ביום זה אומר שיהיו 600 חולים קשים חדשים ביום. זה אכן מספר שמערכת הבריאות תתקשה להתמודד איתו ובארצות הברית לדוגמא שמקדימה אותנו בשלושה שבועות זה כבר המצב בהרבה מאד מדינות.
גם בגל הרביעי מערכת הבריאות הייתה על סף קריסה ומנהלי מחלקות הודו שהחולים לא מקבלים טיפול מירבי ויש כאלו ששילמו על זה בחיים, היה גם מקרה של גבר שחטף התקף לב שבסבירות גבוהה מאד חייו היו ניצלים לו היה לו מכונת אקמו להתחבר אליה אבל לצערו כל המכונות היו תפוסות עי חולי קורונה.
גם בצוות המייעץ לראש הממשלה, המומחים שנוקטים עמדות מאד אופטמיות לגבי רמת התחלואה חוזים שנגיע ל1200 מאושפזים כמו בשיא של הגל הקודם. רק שבשיא של הגל הקודם בתי החולים לא היו מלאים באנשים עם תחלואת חורף והרבה פחות אנשי צוות חלו והיו מבודדים (חלק מהמבודדים באמת לא יכולים לעבוד כי לא מרגישים טוב) וכבר אז עם הנתונים היותר מעודדים המצב לא היה טוב.
בשורה תחתונה, אם מסתכלים לנתונים בעיניים ולומדים ממה שקורה מסביב האומיקרון בהחלט פחות מסוכן אבל בכמות הדבקה כזו הסיכוי שמערכת הבריאות תתמודד עם המצב ביעילות מירבית לא גדול.
מאיפה הבאת שתיים לאלף?מיואשת******
בשבוע האחרון נדבקו 280 אלף אנשים
נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון עד כמה שהבנתי.
זה ממש לא מסתדר עם המספרים שהבאת
המצוקה במערכת הבריאות בארה״ב וגם פה, נובעת מבידודים מפגרים יותר מאשר מספרי החולים.
כשמלא אנשי צוות יושבים עם ילדים מבודדים בבית סתם בלי שום הצדקה רפואית למשל, או שיש ארבעים אחוז של בדיקות חיוביות כוזבות באנטיגן ורופאים בבידוד בגלל בדיקה כוזבת. אז חסר הרבה אנשי צוות ויש בהחלט בעיה במערכת הבריאות.
אני דיברתי על ההפחדות שהולכות פה לגבי להידבק באומיקרון. ועל ההפחדות על זה שצריך להתבודד בכוח ולא להתיחס למחיר הנפשי של הילדים בכלל וכן הלאה הרוח הנושבת פה מכמה שרשורים.
הפחד ממערכת הבריאות צריך להיות שווה או גדול יותר לגבי אנשים שנדבקים בשפעת או מפתחים דלקת ריאות ומחלות חורף מסוכנות אחרות שלא יהיה להם מענה כי- אחת הסיבות לפחות- הרופאים והאחיות בבית עם הילדים שלהם . לפחות קיצרו עכשיו לשבעה ימים מי שחלה. כי מבינים שעשרה זה חסר הצדקה.. אבל
אם היו ממשיכים עם עשרה עוד יותר חוסר באנשי צוות. וכל מי שיצא לו באנטיגן שלילי (חמישים אחוז לא אמין) ובא לעבודה והדביק את כל הרופאים והאחיות שעובדים איתו (מכירה אישית שתי מקרים כאלו)
מרב דברים עקומים שהולכים פה במדינה קשה לדעת לאיפה להסתכל.
נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון עד כמה שהבנתי.
זה ממש לא מסתדר עם המספרים שהבאת
המצוקה במערכת הבריאות בארה״ב וגם פה, נובעת מבידודים מפגרים יותר מאשר מספרי החולים.
כשמלא אנשי צוות יושבים עם ילדים מבודדים בבית סתם בלי שום הצדקה רפואית למשל, או שיש ארבעים אחוז של בדיקות חיוביות כוזבות באנטיגן ורופאים בבידוד בגלל בדיקה כוזבת. אז חסר הרבה אנשי צוות ויש בהחלט בעיה במערכת הבריאות.
אני דיברתי על ההפחדות שהולכות פה לגבי להידבק באומיקרון. ועל ההפחדות על זה שצריך להתבודד בכוח ולא להתיחס למחיר הנפשי של הילדים בכלל וכן הלאה הרוח הנושבת פה מכמה שרשורים.
הפחד ממערכת הבריאות צריך להיות שווה או גדול יותר לגבי אנשים שנדבקים בשפעת או מפתחים דלקת ריאות ומחלות חורף מסוכנות אחרות שלא יהיה להם מענה כי- אחת הסיבות לפחות- הרופאים והאחיות בבית עם הילדים שלהם . לפחות קיצרו עכשיו לשבעה ימים מי שחלה. כי מבינים שעשרה זה חסר הצדקה.. אבל
אם היו ממשיכים עם עשרה עוד יותר חוסר באנשי צוות. וכל מי שיצא לו באנטיגן שלילי (חמישים אחוז לא אמין) ובא לעבודה והדביק את כל הרופאים והאחיות שעובדים איתו (מכירה אישית שתי מקרים כאלו)
מרב דברים עקומים שהולכים פה במדינה קשה לדעת לאיפה להסתכל.
את החולים קשה לוקח בערך שבועיים לראותתמיד להודות
כלומר אם את רוצה לדעת כמה חולים קשה מתוך החולים את צריכה לבדוק את כמות החולים קשה שהתווספו ביום (כמות ברוטו לא סך הכל הגידול שלוקח בחשבון ירידה של חולים שהחלימו / נפטרו) ולהשוות לכמות המאומתים שהייתה שבועיים לפני.
בדיוק בגלל זה למרות שהצפי שכבר השבוע נגיע ל300,000 מאומתים ביום אין מפי שמערכת הבריאות תהיה בקריסה כבר השבוע אלא בעוד שבועיים / שלושה. את המספר של שני חולים קשה לכל 1000 מאומתים הבאתי מהערכה מאד אופימית של גורמי מקצוע בהתחשב בכך שהאומיקרון הרבה פחות מסוכן ובהתאם לנותנים שרואים בשאר העולם.
אם יש לך בעיה עם הפחדות אחרות את מוזמנת לענות עניינית למי שכתבה הודעה שבענייך מוגזמת. לא זכור לי שאני התייחסתי פה לחובת הבידוד אלא כתבתי לעניין הסכנה למערכת הבריאות.
ולא, זה לא הגיוני להתייחס לזה כמו כל מחלת חורף אחרת כי זה פשוט לא דומה ואין שום שנה שהיה צפי לכל כך הרבה מאושפזים בגלל שפעת/ דלקת ראות / כל מחלת חורף אחרת וכמובן שהחולים בקורונה מצטרפים לחולים במחלות חורף אחרות העומס על בתי החולים כפול ומכופל.
בדיוק בגלל זה למרות שהצפי שכבר השבוע נגיע ל300,000 מאומתים ביום אין מפי שמערכת הבריאות תהיה בקריסה כבר השבוע אלא בעוד שבועיים / שלושה. את המספר של שני חולים קשה לכל 1000 מאומתים הבאתי מהערכה מאד אופימית של גורמי מקצוע בהתחשב בכך שהאומיקרון הרבה פחות מסוכן ובהתאם לנותנים שרואים בשאר העולם.
אם יש לך בעיה עם הפחדות אחרות את מוזמנת לענות עניינית למי שכתבה הודעה שבענייך מוגזמת. לא זכור לי שאני התייחסתי פה לחובת הבידוד אלא כתבתי לעניין הסכנה למערכת הבריאות.
ולא, זה לא הגיוני להתייחס לזה כמו כל מחלת חורף אחרת כי זה פשוט לא דומה ואין שום שנה שהיה צפי לכל כך הרבה מאושפזים בגלל שפעת/ דלקת ראות / כל מחלת חורף אחרת וכמובן שהחולים בקורונה מצטרפים לחולים במחלות חורף אחרות העומס על בתי החולים כפול ומכופל.
זה לא מה שאמרתימיואשת******
אמרתי שמי שצריך לדאוג מהעומס על בתי חולים זה כל מי שחולה בכל מחלת חורף ולא רק באומיקרון
ושהעומס על בתי חולים מושפע הרבה גם ממחסור באנשי צוות שנובע ממדיניות בידודים משוגעת וחסרת הצדקה או הגיון.
ושהעומס על בתי חולים מושפע הרבה גם ממחסור באנשי צוות שנובע ממדיניות בידודים משוגעת וחסרת הצדקה או הגיון.
ברור שכולם צריכים לדאוג מהעומסתמיד להודות
זה בדיוק הבעיה שאם מערכת הבריאות בקריסה כל אחד שמגיע לקבל טיפול בבעיה (גם יולדת וגם מי שצריך ניתוח אפדנציט ובטח כל האנשים שמחכים לטיפולים לא דחופים רק שמשפיעים מאד על איכות החיים שלהם שזה כבר עכשיו בתי חולים דוחים) ולכן בדיוק עד היום נעשו מאמצים והגבלות כדי לא להגיע למצב הזה.
וזה בדיוק הסיבה שמי שלא מתחסן כל כך משפיע על המחוסנים ולא כמו הטענה שלהם שכל עוד אתה התחסנת מה אכפת לך אם אני מחוסן, כי הם תופסים מקומות בבתי חולים וזה משפיע על כולנו.
אין ספק שהבעיה של מערכת הבריאות היא גם הבידודים וזה מאד מקשה על ההתנהלות אבל גם אם יחליטו מהיום שאין בידוד לאנשי צוות רפואי עדיין מערכת הבריאות תהיה בבעיה (שלא לדבר על כך שחלק מהמבודדים לא מסוגלים לעבוד כי הם לא מרגישים טוב ועל הסכנה שלשחרר אנשים שאולי מדבקים לטיפול בקרוב באנשים שהמערכת בחיסונית שלהם לא משהו ואם הם ידבקו הם בדיוק האנשים שאצלם זה יהיה תחלואה קשה)
וזה בדיוק הסיבה שמי שלא מתחסן כל כך משפיע על המחוסנים ולא כמו הטענה שלהם שכל עוד אתה התחסנת מה אכפת לך אם אני מחוסן, כי הם תופסים מקומות בבתי חולים וזה משפיע על כולנו.
אין ספק שהבעיה של מערכת הבריאות היא גם הבידודים וזה מאד מקשה על ההתנהלות אבל גם אם יחליטו מהיום שאין בידוד לאנשי צוות רפואי עדיין מערכת הבריאות תהיה בבעיה (שלא לדבר על כך שחלק מהמבודדים לא מסוגלים לעבוד כי הם לא מרגישים טוב ועל הסכנה שלשחרר אנשים שאולי מדבקים לטיפול בקרוב באנשים שהמערכת בחיסונית שלהם לא משהו ואם הם ידבקו הם בדיוק האנשים שאצלם זה יהיה תחלואה קשה)
אפשר כבר לרדת מזה? אין הבדל במאושפזים כמעטמיואשת******
בין מחוסנים ללא מחוסנים. די. כבר הביאו פה אפילו גרפים למינהם ואפילו במערכת הבריאות כבר לא מדברים על זה.
אולי במונשמים, אבל לא במאושפזים בכללי.
ואגב חיסונים אם כבר הזכרנו
פגיעה במערכת החיסונית: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני מנות בוסטר נוספות נגד קורונה
ועוד דרך אגב הלכתי לקרוא קצת בעקבות דברייך וראיתי שרופאים מצהירים שבבריטניה, הונגריה והולנד כרגע אחוזי המאושפזים יורדים (לא רק שלא עולים בכמה שחשבו אלא יורדים)
חושבת שצריך להיזהר בגבולות ההגיון , להתחסן בגבולות ההגיון(לא לשלוח אנשים לחיסון רביעי שלא אושר בשום מקום בעולם ואז לומר להם אופס הרסנו את מערכת החיסון שלכם מרב התלהבות, למשל…) ולהפסיק להיות בהיסטריה כי זה מחוץ לגבולות ההגיון. זהו, נגמר לי החשק להגיב
אולי במונשמים, אבל לא במאושפזים בכללי.
ואגב חיסונים אם כבר הזכרנו
פגיעה במערכת החיסונית: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני מנות בוסטר נוספות נגד קורונה
ועוד דרך אגב הלכתי לקרוא קצת בעקבות דברייך וראיתי שרופאים מצהירים שבבריטניה, הונגריה והולנד כרגע אחוזי המאושפזים יורדים (לא רק שלא עולים בכמה שחשבו אלא יורדים)
חושבת שצריך להיזהר בגבולות ההגיון , להתחסן בגבולות ההגיון(לא לשלוח אנשים לחיסון רביעי שלא אושר בשום מקום בעולם ואז לומר להם אופס הרסנו את מערכת החיסון שלכם מרב התלהבות, למשל…) ולהפסיק להיות בהיסטריה כי זה מחוץ לגבולות ההגיון. זהו, נגמר לי החשק להגיב
בוודאי שיש הבדל גם ברמת התחלואהתמיד להודות
וגם במשך האשפוז.
וחוץ מזה שהקורונה לא התחילה ונגמרה באומיקרון בזנים הקודמים זה היה עוד יותר מובהק.
וחוץ מזה שהקורונה לא התחילה ונגמרה באומיקרון בזנים הקודמים זה היה עוד יותר מובהק.
אין הרבה קשר בין הזנים הקודמים לעכשיומיואשת******
זה ממש לא רלוונטי בעליל הביא נתונים מזנים קודמים לעכשיו.
ואם תשחקי קצת עפ הגרפים ולא רק מגיל שישים, תראי שאין הרבה הבדל. כולם רואים מה שהם מחפשים כנראה.
ואם תשחקי קצת עפ הגרפים ולא רק מגיל שישים, תראי שאין הרבה הבדל. כולם רואים מה שהם מחפשים כנראה.
זה פשוט לא נכוןתמיד להודות
אם תבדקי את מספר החולים קשה המחוסנים באופן יחסי לחלקם באוכלוסיה גם בגל הנוכחי הוא קטן יןתר מהלא מחוסנים / מחלימים והפער גבוה יותר ככל שהגיל יורד.
וגם לגבי משך האשפוז רואים בצורה מוחשית שמחוסנים מאושפזים לתקופה קצרה יותר וזה כמובן מאד משפיע על העומס בבתי חולים.
וגם לגבי משך האשפוז רואים בצורה מוחשית שמחוסנים מאושפזים לתקופה קצרה יותר וזה כמובן מאד משפיע על העומס בבתי חולים.
וואובת 30
האומיקרון בשיא, כבר ברור שמחוסנים או לא מחוסנים זה לא רלוונטי עכשיו, ועדיין מאשימים את הלא מחוסנים?
צריך להאשים מישהו. וכבר אי אפשר את ביבימיואשת******
בדיוק קראתי חוקר שטוען שאחת הסיבות שבאפריקה האומיקרון עבר מהר יותר זה בגלל אחוז החיסונים הנמוך שגרם לזה שהיו המון מחלימים מזנים קודמים וזה סיים את האומיקרון יותר מהר.
האמת זה לא ברור לי כי אני רואה שמחלימים נדבקים לא פחות אבל זה מה שהוא טוען.
איך בא לי לקפוץ חמישים שנה מעכשיו ולשמוע את התוצאות של כל הפולמוסים האלו ולדעת מי צודק
😁
האמת זה לא ברור לי כי אני רואה שמחלימים נדבקים לא פחות אבל זה מה שהוא טוען.
איך בא לי לקפוץ חמישים שנה מעכשיו ולשמוע את התוצאות של כל הפולמוסים האלו ולדעת מי צודק
😁
מה שקורה זה שבאפריקה יש המון מחלימיםמיקי מאוס
לא דווקא מחלימים ולא מחוסנים (למרות שנראה לי עדיין מחלימים חסינים יותר ממחוסנים אבל כבר לא ברור), אלא בפשטות- לא הצליחו לבלום את המגיפה עד עכשיו אז אחוז אדיר היו חולים.
אוכלוסיות בסיכון - מתו בהמוניהם (ממילא אין הרבה כאלה במדינת עולם שלישי כי הרפואה חלשה)
אז הגל עבר בקלות כי אין כבר כמעט את מי להדביק ושזה יורגש
כמובן הכל בהקצנה
אבל זה הכיוון...
בקצב הזה עוד 50 שנה אנחנו בפולמוס אם זן אפסילון יותר עמיד מקודמיו או פחות ולמה בדיוק עכשיו סופסוף הקורונה הזו תעלם😆 סתם. בעז"ה נהיה כבר הרבה אחרי ונדע מצוין
אוכלוסיות בסיכון - מתו בהמוניהם (ממילא אין הרבה כאלה במדינת עולם שלישי כי הרפואה חלשה)
אז הגל עבר בקלות כי אין כבר כמעט את מי להדביק ושזה יורגש
כמובן הכל בהקצנה
אבל זה הכיוון...בקצב הזה עוד 50 שנה אנחנו בפולמוס אם זן אפסילון יותר עמיד מקודמיו או פחות ולמה בדיוק עכשיו סופסוף הקורונה הזו תעלם😆 סתם. בעז"ה נהיה כבר הרבה אחרי ונדע מצוין
לגבי תחלואה קשה זה בהחלט רלוונטיתמיד להודות
את כותבת ממש מדוייק!אוהבת את השבת
ובחדשות באמת לא מדברים על שום דבר עכשיו..
נראלי פוליטית לא נוגעים בשום דבר שקשור לריח של כשלון של ממשלתנו היקרה...
נראלי פוליטית לא נוגעים בשום דבר שקשור לריח של כשלון של ממשלתנו היקרה...
אין לי זמן להתייחס לכל, אבל רק רוצה לתקן משהובארץ אהבתי
האמינות של בדיקות האנטיגן היא אכן נמוכה, אבל אי אפשר להגיד שזה 50% לא אמין.
הנתון של 47% שלילי כוזב לא אומר שכל מי שקיבל שלילי, יש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי. זה אומר שהבדיקה מזהה רק כחצי מהחולים. אבל עדיין החולים הם מיעוט מהאוכלוסייה (בינתיים לפחות...). אז במקום לזהות כ-10% מהחולים מתוך הנבדקים, הבדיקה מזהה רק כ-5% מהחולים, ועוד 5% הבדיקה מפספסת. עדיין מי שקיבל שלילי - 90% סיכוי שהוא באמת שלילי, ו-5% סיכוי שהוא בעצם חיובי.
אם יצא חיובי - 63% סיכוי שזה אכן חיובי, ו-37% סיכוי שזה חיובי כוזב. לכן בתוצאה חיובית הגיוני יותר לעשות בדיקה חוזרת (אם היא חיובית, זה כבר כמעט 90% סיכוי שזה באמת חיובי), או יותר טוב - PCR.
ועוד משהו שמצאתי בעניין בדיקות האנטיגן-
על דגימה ורגישות: הבדיקות המהירות והאומיקרון
הנתון של 47% שלילי כוזב לא אומר שכל מי שקיבל שלילי, יש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי. זה אומר שהבדיקה מזהה רק כחצי מהחולים. אבל עדיין החולים הם מיעוט מהאוכלוסייה (בינתיים לפחות...). אז במקום לזהות כ-10% מהחולים מתוך הנבדקים, הבדיקה מזהה רק כ-5% מהחולים, ועוד 5% הבדיקה מפספסת. עדיין מי שקיבל שלילי - 90% סיכוי שהוא באמת שלילי, ו-5% סיכוי שהוא בעצם חיובי.
אם יצא חיובי - 63% סיכוי שזה אכן חיובי, ו-37% סיכוי שזה חיובי כוזב. לכן בתוצאה חיובית הגיוני יותר לעשות בדיקה חוזרת (אם היא חיובית, זה כבר כמעט 90% סיכוי שזה באמת חיובי), או יותר טוב - PCR.
ועוד משהו שמצאתי בעניין בדיקות האנטיגן-
על דגימה ורגישות: הבדיקות המהירות והאומיקרון
אני חושבת שקצת עיוותת את הנתוניםמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 11:21
צריך תואר בסטטיסטיקה כדי להבין מה אחוז האמינות של האנטיגן. איך הגעת לחמש אחוז ממש לא ברור אבל לחלוטין לא נכון.אם אדם חיובי עשה אנטיגן, יש קרוב לחמישים אחוז שהבדיקה לא תזהה את זה. זהו.
כמה אחוזים זה מהאוכלוסיה? ברגע שהאנטיגן לא אמין ויש כל כך הרבה שמסתמכים עליו באמת אין לך שום שום שום דרך לדעת אף מספר או אחוז אמין, פשוט אין על מה לבנות נתונים.
אגב, לפי הקישור שהבאת רצוי לחכות שלוש ימים אחרי החשיפה לפני שעושים את הבדיקה. מה זה אומר על אמינות הבדיקה בשלוש ימים הראשונים נראה לי אפשר להסיק לבד
תראי, גם אני לא אוהבת את הבדיקות אנטיגןבארץ אהבתי
וזה בהחלט מעצבן החוסר אמינות שלהם, לשני הכיוונים.
לגבי הסיכוי של מי שקיבל שלילי להיות חיובי-
אני הגבתי על מה שאת כתבת, שאנטיגן שלילי זה 50% לא אמין. אני לא בטוחה למה התכוונת כשכתבת את זה, אבל לי זה היה נשמע שאת אומרת שיש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי (או במילים אחרות - אין הבדל בין הטלת מטבע לבין בדיקת אנטיגן כדי להחליט אם בן אדם חיובי או שלילי).
וזה לא נתון נכון.
אם ידוע לנו שכ-10% מהאוכלוסייה היא חיובית, אז אדם שיצא שלילי בבדיקת אנטיגן, יש 5.13% סיכוי שהוא בעצם חיובי. (את הנתון הזה ביקשתי מאבא שלי לחשב לי, כי באמת אין לי תואר בסטטיסטיקה, אבל לאבא שלי יש תואר שני במתמטיקה ואני סומכת על החישובים שלו).
נכון שככל שיש יותר אנשים שמסתובבים חופשי כשהם חולים ומדביקים אנשים, המידע שלנו לגבי אחוז החיוביים באמת נהיה פחות מדוייק. וככל שיש יותר חיוביים, יש יותר סיכוי להיות חיובי גם אם הבדיקה יצאה שלילית.
ועדיין - זה לא 50% (אלא אם כן כל האוכלוסיה חולה...).
ולגבי ההמלצה לעשות ביום השלישי -
עד כמה שאני עקבתי, הנתונים האלו פורסמו לפני שהיתה המלצה כזו (בהתחלה ההמלצה היתה להיבדק מיד כשנודע על החשיפה לחולה, גם אם זה רגע אחרי החשיפה).
אז אני לא יודעת איך בדקו, וכמה זמן אחרי החשיפה בדקו את הנדגמים במחקר, אבל אני הבנתי שבעקבות המחקר הזה עדכנו את ההוראות כדי להעלות את רגישות הבדיקה, כי שיתפספסו פחות מ-47% חולים.
N12 - נתונים בלעדיים: בדיקות האנטיגן מפספסות כמחצית מהנדבקים
לגבי הסיכוי של מי שקיבל שלילי להיות חיובי-
אני הגבתי על מה שאת כתבת, שאנטיגן שלילי זה 50% לא אמין. אני לא בטוחה למה התכוונת כשכתבת את זה, אבל לי זה היה נשמע שאת אומרת שיש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי (או במילים אחרות - אין הבדל בין הטלת מטבע לבין בדיקת אנטיגן כדי להחליט אם בן אדם חיובי או שלילי).
וזה לא נתון נכון.
אם ידוע לנו שכ-10% מהאוכלוסייה היא חיובית, אז אדם שיצא שלילי בבדיקת אנטיגן, יש 5.13% סיכוי שהוא בעצם חיובי. (את הנתון הזה ביקשתי מאבא שלי לחשב לי, כי באמת אין לי תואר בסטטיסטיקה, אבל לאבא שלי יש תואר שני במתמטיקה ואני סומכת על החישובים שלו).
נכון שככל שיש יותר אנשים שמסתובבים חופשי כשהם חולים ומדביקים אנשים, המידע שלנו לגבי אחוז החיוביים באמת נהיה פחות מדוייק. וככל שיש יותר חיוביים, יש יותר סיכוי להיות חיובי גם אם הבדיקה יצאה שלילית.
ועדיין - זה לא 50% (אלא אם כן כל האוכלוסיה חולה...).
ולגבי ההמלצה לעשות ביום השלישי -
עד כמה שאני עקבתי, הנתונים האלו פורסמו לפני שהיתה המלצה כזו (בהתחלה ההמלצה היתה להיבדק מיד כשנודע על החשיפה לחולה, גם אם זה רגע אחרי החשיפה).
אז אני לא יודעת איך בדקו, וכמה זמן אחרי החשיפה בדקו את הנדגמים במחקר, אבל אני הבנתי שבעקבות המחקר הזה עדכנו את ההוראות כדי להעלות את רגישות הבדיקה, כי שיתפספסו פחות מ-47% חולים.
N12 - נתונים בלעדיים: בדיקות האנטיגן מפספסות כמחצית מהנדבקים
בואי נעזוב פלפולי מתמטיקה לרגעמיואשת******
מצטטת לך מישהו שמן הסתם אמין בעינייך.
לטענתו (ושל עוד הרבה) בימים הראשונים הבדיקות מפספסות מאה אחוז. זה פחות או יותר מה שהוא אומר. מניחה שאם תשקללי את זה בכל הפלפולים שהבאת קודם תקבלי נתונים אחרים אבל פשוט אין לזה משמעות בכלל מה האחוז מפה והאחוז משם. הבדיקות לא אמינות נקודה. ההדבקה ההמונית חוגגת בחסות הממשלה וזה מה יש כרגע.
ם פרופ' דורון גזית מהאוניברסיטה העברית, שמייעץ לקבינט הקורונה יחד עם חברי צוות המומחים של האוניברסיטה, חולק על הכוונה של השר הורוביץ: "עד כה בוצעו בישראל לא מעט מהלכים שניתן להגדירם כצעדי חירום. העיקרי שבהם הוא העובדה שלמחוסנים, למרות שהם נדבקים במידה גבוהה באומיקרון, כרגע אין ניטור באמצעות בדיקות.
"משרד הבריאות הנחה מחוסנים לבצע בדיקה לאחר מגע עם מאומת, ובמקרה של תשובה שלילית - לחזור לעבודה. אבל אם בדיקה זו מבוצעת עד 72-48 שעות מהמגע האחרון עם המאומת, אין לה משמעות. היא תיתן תשובה שלילית בכל מקרה. זו טעות. היא נועדה להוריד את מספר הבידודים אבל מגבירה את ההדבקות, ולכן בסופו של דבר מגבירה את הפגיעה במשק.
לטענתו (ושל עוד הרבה) בימים הראשונים הבדיקות מפספסות מאה אחוז. זה פחות או יותר מה שהוא אומר. מניחה שאם תשקללי את זה בכל הפלפולים שהבאת קודם תקבלי נתונים אחרים
אבל פשוט אין לזה משמעות בכלל מה האחוז מפה והאחוז משם. הבדיקות לא אמינות נקודה. ההדבקה ההמונית חוגגת בחסות הממשלה וזה מה יש כרגע. ם פרופ' דורון גזית מהאוניברסיטה העברית, שמייעץ לקבינט הקורונה יחד עם חברי צוות המומחים של האוניברסיטה, חולק על הכוונה של השר הורוביץ: "עד כה בוצעו בישראל לא מעט מהלכים שניתן להגדירם כצעדי חירום. העיקרי שבהם הוא העובדה שלמחוסנים, למרות שהם נדבקים במידה גבוהה באומיקרון, כרגע אין ניטור באמצעות בדיקות.
"משרד הבריאות הנחה מחוסנים לבצע בדיקה לאחר מגע עם מאומת, ובמקרה של תשובה שלילית - לחזור לעבודה. אבל אם בדיקה זו מבוצעת עד 72-48 שעות מהמגע האחרון עם המאומת, אין לה משמעות. היא תיתן תשובה שלילית בכל מקרה. זו טעות. היא נועדה להוריד את מספר הבידודים אבל מגבירה את ההדבקות, ולכן בסופו של דבר מגבירה את הפגיעה במשק.
מסכימה עם זה לגמרי...בארץ אהבתי
ואמרתי את זה גם קודם.
רק התייחסתי לטענה שכתבת, שהבדיקות לא אמינות ב-50%, שזה נשמע שזה בדיוק כמו להטיל מטבע.
הרבה אנשים פירשו ככה את האמירה ש-47% מהחולים יצאו שליליים בבדיקת אנטיגן. וזה פשוט חוסר הבנה של הנתונים.
אבל תכלס, לסמוך על הבדיקה הזו, ובפרט במדיניות הנוכחית, זה בהחלט לא הגיוני בעיני, וגורם להמון חולים להסתובב חופשי ולהדביק את כולם.
(אני ממשיכה לעבוד, למרות חשיפות לחולים על בסיס יומיומי כמעט, לצערי.. עושה בדיקות לפי ההוראות, כשלא מרגישה טוב עושה pcr ומחכה לתוצאות, ומקפידה על מסכת n95 כל הזמן - גם בשביל להגן על עצמי, אבל בהחלט גם בשביל להגן על אחרים. לא מורידה אפילו בשביל לאכול, אלא אם כן יש לי חדר לאכול בו לבד. את הילדים שלי כרגע אני לא שולחת, כי אני לא יכולה לשמור עליהם באותה מידה).
רק התייחסתי לטענה שכתבת, שהבדיקות לא אמינות ב-50%, שזה נשמע שזה בדיוק כמו להטיל מטבע.
הרבה אנשים פירשו ככה את האמירה ש-47% מהחולים יצאו שליליים בבדיקת אנטיגן. וזה פשוט חוסר הבנה של הנתונים.
אבל תכלס, לסמוך על הבדיקה הזו, ובפרט במדיניות הנוכחית, זה בהחלט לא הגיוני בעיני, וגורם להמון חולים להסתובב חופשי ולהדביק את כולם.
(אני ממשיכה לעבוד, למרות חשיפות לחולים על בסיס יומיומי כמעט, לצערי.. עושה בדיקות לפי ההוראות, כשלא מרגישה טוב עושה pcr ומחכה לתוצאות, ומקפידה על מסכת n95 כל הזמן - גם בשביל להגן על עצמי, אבל בהחלט גם בשביל להגן על אחרים. לא מורידה אפילו בשביל לאכול, אלא אם כן יש לי חדר לאכול בו לבד. את הילדים שלי כרגע אני לא שולחת, כי אני לא יכולה לשמור עליהם באותה מידה).
מיואשת******
אני מניחה שאת כבר יודעת מה אני חושבת על זה.
ולכל אחד מותר לחשוב ולהתנהג אחרת כפי דעתו ואמונותיו כמובן, רק מכל הלב, שימי לב לילדים שלך. הנזקים הנפשיים והרוחניים שעלולים להיגרם מלהיות בבית ,במיוחד בלי הורים צמודים, עלולים להיות רציניים. בסופו של דבר כל אחד מנהל את מערכת הסיכונים שלו. זה המהות של ניהול סיכונים. וזה בסדר. אני רק אומרת לשים לב שמבינים את הסיכונים לאשורם ולא מפריזים בערך סיכון אחד ומפחיתים בערך סיכון אחר וזה כמובן נכון לכולנו. גם לי.
רק בריאות ❣️❣️❣️
ולכל אחד מותר לחשוב ולהתנהג אחרת כפי דעתו ואמונותיו כמובן, רק מכל הלב, שימי לב לילדים שלך. הנזקים הנפשיים והרוחניים שעלולים להיגרם מלהיות בבית ,במיוחד בלי הורים צמודים, עלולים להיות רציניים. בסופו של דבר כל אחד מנהל את מערכת הסיכונים שלו. זה המהות של ניהול סיכונים. וזה בסדר. אני רק אומרת לשים לב שמבינים את הסיכונים לאשורם ולא מפריזים בערך סיכון אחד ומפחיתים בערך סיכון אחר וזה כמובן נכון לכולנו. גם לי.
רק בריאות ❣️❣️❣️
מסכימה איתךבארץ אהבתי
ותודה על איך שכתבת, ברגישות ובאכפתיות אמיתית.
ב"ה בימים שאני עובדת בעלי יכול להיות עם הילדים בבית, לא הייתי חושבת להשאיר כל כך הרבה זמן בלי הורים צמודים. הילדים מאפשרים לו ללמוד (ויודעים שאם יריבו או ישגעו אותו יותר מידי אז נשקול שוב את השארתם בבית), אבל הוא בהחלט משגיח ואחראי. והם משחקים ומתגבשים להם ביחד, לדעתי כרגע זה עושה להם הרבה טוב (אחרי תקופה של מריבות, עכשיו הרבה יותר רגוע ביניהם). וכמובן עם הגדולה אני מקפידה להתקדם בלימודים כדי לא לצבור פער.
ואנחנו בהחלט עם היד על הדופק בנושא. אבל תודה על העלאת הדברים.
ב"ה בימים שאני עובדת בעלי יכול להיות עם הילדים בבית, לא הייתי חושבת להשאיר כל כך הרבה זמן בלי הורים צמודים. הילדים מאפשרים לו ללמוד (ויודעים שאם יריבו או ישגעו אותו יותר מידי אז נשקול שוב את השארתם בבית), אבל הוא בהחלט משגיח ואחראי. והם משחקים ומתגבשים להם ביחד, לדעתי כרגע זה עושה להם הרבה טוב (אחרי תקופה של מריבות, עכשיו הרבה יותר רגוע ביניהם). וכמובן עם הגדולה אני מקפידה להתקדם בלימודים כדי לא לצבור פער.
ואנחנו בהחלט עם היד על הדופק בנושא. אבל תודה על העלאת הדברים.
❣️❣️❣️מיואשת******
לגבי כמות החולים הקשיםבארץ אהבתי
עד כמה שאני מבינה - הדאגה היא לא מהכמות שלהם כרגע אלא מהעלייה שלהם ביחס לעליה בכמות החולים.
את כותבת ש'נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון'.
זה נכון, אבל את מבינה מה זה אומר? שתוך שבוע מספר החולים הקשים הוכפל. לפני שבועיים זה היה סביב 100, תוך שבוע זה הוכפל לבערך 200, ותוך עוד שבוע שוב הוכפל לבערך 400.
העליה פה היא לא לינארית, אם כל שבוע זה מוכפל, תוך שבועיים נוספים באותו קצב אנחנו עלולים להגיע לכ-1600 חולים קשים.
נכון שאנחנו עוד לא במספרים של החולים הקשים שהיו בגל הקודם, למרות שמבחינת מספר המאומתים אנחנו הרבה יותר ממה שהיה אז.
אבל כשרואים את הגרף של החולים הקשים, זה כן מדאיג, לא ממה שקורה כרגע, אלא מהכיוון של הגרף, שאם לא יקרה שום דבר בקרוב עלול להמשיך לעלות ולהגיע למספרים גבוהים
(אני לא מתייחסת כרגע למה שכתבה פרופ' מטות, כי אני באמת לא יודעת מספיק. התגובה של משרד הבריאות לא מספיק ברורה לי, אבל ההסברה שלהם תמיד היתה די גרועה. בכל מקרה, רציתי להסביר רק למה יש חשש ממצוקה אמיתית במערכת הבריאות, גם אם כרגע מספרי החולים הקשים באמת לא גבוהים).
את כותבת ש'נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון'.
זה נכון, אבל את מבינה מה זה אומר? שתוך שבוע מספר החולים הקשים הוכפל. לפני שבועיים זה היה סביב 100, תוך שבוע זה הוכפל לבערך 200, ותוך עוד שבוע שוב הוכפל לבערך 400.
העליה פה היא לא לינארית, אם כל שבוע זה מוכפל, תוך שבועיים נוספים באותו קצב אנחנו עלולים להגיע לכ-1600 חולים קשים.
נכון שאנחנו עוד לא במספרים של החולים הקשים שהיו בגל הקודם, למרות שמבחינת מספר המאומתים אנחנו הרבה יותר ממה שהיה אז.
אבל כשרואים את הגרף של החולים הקשים, זה כן מדאיג, לא ממה שקורה כרגע, אלא מהכיוון של הגרף, שאם לא יקרה שום דבר בקרוב עלול להמשיך לעלות ולהגיע למספרים גבוהים
(אני לא מתייחסת כרגע למה שכתבה פרופ' מטות, כי אני באמת לא יודעת מספיק. התגובה של משרד הבריאות לא מספיק ברורה לי, אבל ההסברה שלהם תמיד היתה די גרועה. בכל מקרה, רציתי להסביר רק למה יש חשש ממצוקה אמיתית במערכת הבריאות, גם אם כרגע מספרי החולים הקשים באמת לא גבוהים).
תראי מה פרסמו היוםהמקורית
N12 - כמה מוגדרים חולי קורונה אבל מאושפזים בגלל בעיות אחרות?
בממוצע גס 50 אחוז מהחולים קשה בקורונה התאשפזו בגלל סיבות אחרות.
אלמלא הבידודים של עובדי מערכת הבריאות, על פניו, המצב לא כזה גרוע בגל הנוכחי אף על פי שאין למה להשוות עם הגלים הקודמים כרגע כי אין נתונים
בממוצע גס 50 אחוז מהחולים קשה בקורונה התאשפזו בגלל סיבות אחרות.
אלמלא הבידודים של עובדי מערכת הבריאות, על פניו, המצב לא כזה גרוע בגל הנוכחי אף על פי שאין למה להשוות עם הגלים הקודמים כרגע כי אין נתונים
איפה ראית שמדובר על חולים קשים?תמיד להודות
ממה שאני ראיתי מדובר על סך כל המאושפזים במחלקות קןרונה.
בנוסף, כתוב שהם הגיעו לבית חולים בגלל סיבה אחרת ואז גילו שהם חולים. השאלה אם במהלך האשפוז המצב של הקורונה הדרדר והם נשארו לאשפוז בגלל זה או שברגע שטופלה הבעיה שבגללה הם הגיעו לבתי חולים הם שוחררו.
בנוסף, כתוב שהם הגיעו לבית חולים בגלל סיבה אחרת ואז גילו שהם חולים. השאלה אם במהלך האשפוז המצב של הקורונה הדרדר והם נשארו לאשפוז בגלל זה או שברגע שטופלה הבעיה שבגללה הם הגיעו לבתי חולים הם שוחררו.
צודקת. מדובר על כלל המאושפזיםהמקורית
אז עדיין נשארנו עם הסימן שאלה בנוגע לזה כי אין נתונים ברורים עדיין.
אבל לפי כמות המאושפזים קשה נראה שחסרים םה עוד חולים שלא רשומים בכתבה. מן הסתם הם לא פירטו לגבי כל בתי הרפואה
אבל לפי כמות המאושפזים קשה נראה שחסרים םה עוד חולים שלא רשומים בכתבה. מן הסתם הם לא פירטו לגבי כל בתי הרפואה
אכן הקורונה לימדה אותנותמיד להודות
שיש יותר שאלות מתשובות.
אבל שוב, אם לא יהיה הפתעות בגדר ניסים גלויים (והלוואי ויהיו!) בתוך שלושה שבועות בתי חולים יהיו מלאים בחולים קשים מהקורונה בדיוק כמו שרואים באנגליה, ארהב, איטליה וכו
אבל שוב, אם לא יהיה הפתעות בגדר ניסים גלויים (והלוואי ויהיו!) בתוך שלושה שבועות בתי חולים יהיו מלאים בחולים קשים מהקורונה בדיוק כמו שרואים באנגליה, ארהב, איטליה וכו
ושאלה לגבי בידודיםתמיד להודות
את באמת חושבת שהגיוני שרופא שנחשף לחולה / שנדבק ואין לו תסמינים יטפל בחולה אונקולוגי / גריאטרי / מושתל איבר וכו או "סתם" חולה שמאושפז בבית חולים ומן הסתם מערכת החיסון שלו לא במיטבה כאשר הרבה פעמים הטיפול הוא מגע קרוב מאד כולל נגיעה בנוזלי גוף?
כל הזמן אומרים שבגל הנוכחי צריך לשחרר הכל ושקבוצות סיכון יגנו על עצמם. איך בדיוק מגינים עליהם ככה ? הרי אחוז מסוים מהרופאים האלו ידביקו אנשים וזה בדיוק האנשים שבשבילם הדבקה באומיקרון זו סכנת חיים ממשית.
זה בלי להתייחס לזה שדי ברור שלא 100% מהתחלואה היא אומיקרון אלא יש עדיין דלתא ויכול להיות שהרופא שנדבק ללא תסמינים ידביק את החולה בכלל בדלתא.
למה זה מתבקש דווקא בצוות רפואי לשחרר בעניין הבידודים? (לא מדברת על בידודי ילדים שהורים מפסידים עבודה לזה יש פתרון הרבה יותר פשוט שכבר התחילו באיחור לעבוד עליו וזה שמרטפיה לילדים)
כל הזמן אומרים שבגל הנוכחי צריך לשחרר הכל ושקבוצות סיכון יגנו על עצמם. איך בדיוק מגינים עליהם ככה ? הרי אחוז מסוים מהרופאים האלו ידביקו אנשים וזה בדיוק האנשים שבשבילם הדבקה באומיקרון זו סכנת חיים ממשית.
זה בלי להתייחס לזה שדי ברור שלא 100% מהתחלואה היא אומיקרון אלא יש עדיין דלתא ויכול להיות שהרופא שנדבק ללא תסמינים ידביק את החולה בכלל בדלתא.
למה זה מתבקש דווקא בצוות רפואי לשחרר בעניין הבידודים? (לא מדברת על בידודי ילדים שהורים מפסידים עבודה לזה יש פתרון הרבה יותר פשוט שכבר התחילו באיחור לעבוד עליו וזה שמרטפיה לילדים)
לא אמרתי לשחרר דווקא רופאיםהמקורית
שעוסקים עם חולים מורכבים, או רופאים ואנשי צוות רפואי בכלל.
אבל - ממה שאני מבינה יש רופאים בבידוד בגלל ילדיהם.
ומעניין מה שאת אומרת. אני תוהה לעצמי אם בשל הטענה שאת מעלה, רופאים חולי איידס נדרשים לפרוש? באמת שואלת, כן? מעניין איך נוהגים במקרים כאלה.
מה שכן,הבנתי שרופאים שנדרשים בבידוד היו מטפלים בחולי קורונה במצב הזה.שזה גם פתרון כלשהו
ועדיין, במדיניות הנוכחית לפיה בדיקות אנטיגן משקרות אותנו על ימין ועל שמאל אנחנו לא מגנים על האוכלוסיה בסיכון ממילא, אז לפחות שהצוות הרפואי יהיה זמין לעבודה.כרגע אחנו גמככה במצב שכולם חשופים לאומיקרון, ועוד לפי החוק מה שנקרא.
אבל - ממה שאני מבינה יש רופאים בבידוד בגלל ילדיהם.
ומעניין מה שאת אומרת. אני תוהה לעצמי אם בשל הטענה שאת מעלה, רופאים חולי איידס נדרשים לפרוש? באמת שואלת, כן? מעניין איך נוהגים במקרים כאלה.
מה שכן,הבנתי שרופאים שנדרשים בבידוד היו מטפלים בחולי קורונה במצב הזה.שזה גם פתרון כלשהו
ועדיין, במדיניות הנוכחית לפיה בדיקות אנטיגן משקרות אותנו על ימין ועל שמאל אנחנו לא מגנים על האוכלוסיה בסיכון ממילא, אז לפחות שהצוות הרפואי יהיה זמין לעבודה.כרגע אחנו גמככה במצב שכולם חשופים לאומיקרון, ועוד לפי החוק מה שנקרא.
רופאים תמיד עטו מסכות לפני שזה נהיה נחלת הכללמיקי מאוס
לא כדי להגן על עצמם אלא כדי להגן על המטופל...
אני לא יודעת אם יש הנחיות מיוחדות לרופאים אבל מניחה שמשתדלים מאוד שלא יגיעו חולים לעבודה
(וסתם לגבי איידס- היום זה מחלה נכחדת ב"ה אבל מי שמטופל בתרופות בכלל בכלל לא מדבק. ולגבי מה שהעלית זה בכלל לא רלוונטי כי זה לא מדבק באוויר אלא רק בנוזלי גוף וספציפית במגע מיני. בגלל זה זה מחלת מין והיתה נפוצה שנים דווקא אצל אנשים פרוצים מינית)
אני לא יודעת אם יש הנחיות מיוחדות לרופאים אבל מניחה שמשתדלים מאוד שלא יגיעו חולים לעבודה
(וסתם לגבי איידס- היום זה מחלה נכחדת ב"ה אבל מי שמטופל בתרופות בכלל בכלל לא מדבק. ולגבי מה שהעלית זה בכלל לא רלוונטי כי זה לא מדבק באוויר אלא רק בנוזלי גוף וספציפית במגע מיני. בגלל זה זה מחלת מין והיתה נפוצה שנים דווקא אצל אנשים פרוצים מינית)
ממה שאני מכירה אצלינו הישראליםתמיד להודות
ברגע שפותחים את הסכר ומתירים משהו הכל מותר.
ברגע שיפטרו רופא ללא תסמינים מבידוד יום אחרי זה הוא כבר יעבוד בכל מחלקה , אני מתקשה לראות את זה שהוא יעבוד רק במחלקת קורונה למרות שאני מסכימה עם זה שאם זה אפשרי זה רעיון מעולה (אני רואה מה קורה סביבי אנשים על דעת עצמם יוצאים מבידוד אחרי 5 ימים כי ככה עושים בארהב והם מחליטים ממי ומתי נדבקו וסופרים את הימים מאז ולא מיום הבדיקה כי היום הכל מותר )
עד היום כל ההצדקות שאני שמעתי להפקרות של כולם הייתה שזה מה יש ושמי שבקבוצת סיכון שיגן על עצמו ולא יצא מהבית, לא שמעתי טענה במוצהר שאנחנו שולחים אותם לחלות בצורה קשה / למות כי אין מה לעשות (אם לא יגנו עליהם בזמן קבלת טיפול רפואי זה בדיוק זה, מי שבקבוצת סיכון לא יכול להרשות לעצמו לא להגיע לבית חולים כדי להגן על עצמו)
לגבי הילדים של הרופאים, ראיתי ידיעה שפתחו שמרטפיות בבתי החולים מקווה שזה נכון , אומנם קצת באיחור אבל עדיף מכלום.
ברגע שיפטרו רופא ללא תסמינים מבידוד יום אחרי זה הוא כבר יעבוד בכל מחלקה , אני מתקשה לראות את זה שהוא יעבוד רק במחלקת קורונה למרות שאני מסכימה עם זה שאם זה אפשרי זה רעיון מעולה (אני רואה מה קורה סביבי אנשים על דעת עצמם יוצאים מבידוד אחרי 5 ימים כי ככה עושים בארהב והם מחליטים ממי ומתי נדבקו וסופרים את הימים מאז ולא מיום הבדיקה כי היום הכל מותר )
עד היום כל ההצדקות שאני שמעתי להפקרות של כולם הייתה שזה מה יש ושמי שבקבוצת סיכון שיגן על עצמו ולא יצא מהבית, לא שמעתי טענה במוצהר שאנחנו שולחים אותם לחלות בצורה קשה / למות כי אין מה לעשות (אם לא יגנו עליהם בזמן קבלת טיפול רפואי זה בדיוק זה, מי שבקבוצת סיכון לא יכול להרשות לעצמו לא להגיע לבית חולים כדי להגן על עצמו)
לגבי הילדים של הרופאים, ראיתי ידיעה שפתחו שמרטפיות בבתי החולים מקווה שזה נכון , אומנם קצת באיחור אבל עדיף מכלום.
אני מעריצה אותך על הסבלנות מיקי מאוס
ועומדת כמעט מאחורי כל מילה שלך...
איזה מחמאה זה ממךתמיד להודות
כל כך הרבה פעמים שאת מגיבה אני מרגישה שאת מדבררת אותי (בצורה יותר מדויקת ומוסחת היטב )
זה לא הפחדות, זו דעתן ואני ביניהן של חלק מהבנות כאן..אוהבת את השבת
רק דבר קטן..
כמו שהבת שלי אומרת לחברה שלה שהן מתווכחות
מה שאת אומרת זה בסדר מה שאני אומרת זה בסדר וככה נגמר הויכוח
יש פה דעות שונות
כל אחת חושבת שונה וזה מה שכיף בפורום וכיף שאפשר להתבטא להביע את דעתך ולהישאר באווירה נעימה..
כמובן שכותבת את זה אני הקטנה את הרבה יותר ותיקה כאן ופעילה ואני מקווה שזה בסדר שאני כותבת, פשוט הרגשתי שחבל שאפסיק להגיב כאן ובכללי כי התכווצתי מזה...
לי אישית אחרי שקראתי מה שכתבת קצת התכווצתי ולא רציתי יותר להגיב אני לא טובה בהתנצחויות ואני לא אוהבת לדבר בטונים כאלה וגם לא לכתוב...
אני בטוחה שלא התכוונת וכנראה הרגשת שזה בנפשך אבל גם אני וכולנו כותבות את דעתנו כי גם לנו זה תחושה שצריך להגיד את הדברים ויובאו לדעת כולן...
בקיצור
אני חושבת ככה
את חושבת אחרת
שתינו חושבות שצריך לדאוג לחיים ולשמור עליהם וזה מה שחשוב
לא נשכנע אחת את השנייה כנראה
אז בוא נישאר בשיח רגוע כי מבאס שרק בגלל הקורונה תיכנס אווירה פחות נעימה..
אבל לא יודעת יכול להיות שאני סתם מרגישה מותקפת..
בכל מקרה מאוד מעריכה אותך ואת מה שאת כותבת בכל מיני נושאים פה ומעריכה את האכפתיות הגדולה שתמיד משתקפת כשאת כותבת לבנות פה שמתייעצות♡♡♡♡
בהצלחה לכולם כולם כולם כי אין ספק שאיך שלא נסתכל תקופה מאוד מאתגרת....
כמו שהבת שלי אומרת לחברה שלה שהן מתווכחות
מה שאת אומרת זה בסדר מה שאני אומרת זה בסדר וככה נגמר הויכוח
יש פה דעות שונות
כל אחת חושבת שונה וזה מה שכיף בפורום וכיף שאפשר להתבטא להביע את דעתך ולהישאר באווירה נעימה..
כמובן שכותבת את זה אני הקטנה את הרבה יותר ותיקה כאן ופעילה ואני מקווה שזה בסדר שאני כותבת, פשוט הרגשתי שחבל שאפסיק להגיב כאן ובכללי כי התכווצתי מזה...
לי אישית אחרי שקראתי מה שכתבת קצת התכווצתי ולא רציתי יותר להגיב אני לא טובה בהתנצחויות ואני לא אוהבת לדבר בטונים כאלה וגם לא לכתוב...
אני בטוחה שלא התכוונת וכנראה הרגשת שזה בנפשך אבל גם אני וכולנו כותבות את דעתנו כי גם לנו זה תחושה שצריך להגיד את הדברים ויובאו לדעת כולן...
בקיצור
אני חושבת ככה
את חושבת אחרת
שתינו חושבות שצריך לדאוג לחיים ולשמור עליהם וזה מה שחשוב
לא נשכנע אחת את השנייה כנראה
אז בוא נישאר בשיח רגוע כי מבאס שרק בגלל הקורונה תיכנס אווירה פחות נעימה..
אבל לא יודעת יכול להיות שאני סתם מרגישה מותקפת..
בכל מקרה מאוד מעריכה אותך ואת מה שאת כותבת בכל מיני נושאים פה ומעריכה את האכפתיות הגדולה שתמיד משתקפת כשאת כותבת לבנות פה שמתייעצות♡♡♡♡
בהצלחה לכולם כולם כולם כי אין ספק שאיך שלא נסתכל תקופה מאוד מאתגרת....
סליחהמיואשת******
לא התכוונתי לגרום לאף אחד להתכווץ
אבל ההפחדות שרצות פה הם בלי קשר למה שקורה בעולם האמיתי ועברו את ההפחדות של אנשי מערכת הבריאות. וזה חשוב לומר את זה לדעתי, כי להפחדות יש משקל ומשמעות לאיכות החיים של אנשים. ימי שניזונה רק מכמה בנות בפורום תחיה בפחדים גדולים שאם היא סתם תפתח חדשות היא תגלה שאין כזו רמה של הפחדות כרגע ברב האוכלוסיה.
ואני ממש ממש לא חושבת שלכמה שנים אני כותבת בפורום יש קדימות או עדיפות או איזושהי רלוונטיות בכלל דעתך חשובה כדעתי.
רק ביקשתי להסב תשומת לב להלך הרוח באוכלוסיה הכללית לעומת מה שפה בפורום (ויתכן שחלק מזה זה שזה מעגל שמזין את עצמי בתוך הפורום, יש הפחדות כי הופחדו, וכן הלאה)
והמלצתי להיכנס לאתרי חדשות אחרים. ולהתרשם. לאו דווקא להקשיב לי
אני חושבת שהמצב הנפשי של אנשים כרגע בקרשים. ומה שהולך פה בימים האחרונים מזיק לדעתי כי זה כאילו יצא מפרופורציות גם של המחמירים בקורונה בארץ. זה להרגשתי.
ושוב סליחה ממש לא התכוונתי לגרום למישהי להרגיש מותקפת.
אבל ההפחדות שרצות פה הם בלי קשר למה שקורה בעולם האמיתי ועברו את ההפחדות של אנשי מערכת הבריאות. וזה חשוב לומר את זה לדעתי, כי להפחדות יש משקל ומשמעות לאיכות החיים של אנשים. ימי שניזונה רק מכמה בנות בפורום תחיה בפחדים גדולים שאם היא סתם תפתח חדשות היא תגלה שאין כזו רמה של הפחדות כרגע ברב האוכלוסיה.
ואני ממש ממש לא חושבת שלכמה שנים אני כותבת בפורום יש קדימות או עדיפות או איזושהי רלוונטיות בכלל
דעתך חשובה כדעתי.רק ביקשתי להסב תשומת לב להלך הרוח באוכלוסיה הכללית לעומת מה שפה בפורום (ויתכן שחלק מזה זה שזה מעגל שמזין את עצמי בתוך הפורום, יש הפחדות כי הופחדו, וכן הלאה)
והמלצתי להיכנס לאתרי חדשות אחרים. ולהתרשם. לאו דווקא להקשיב לי
אני חושבת שהמצב הנפשי של אנשים כרגע בקרשים. ומה שהולך פה בימים האחרונים מזיק לדעתי כי זה כאילו יצא מפרופורציות גם של המחמירים בקורונה בארץ. זה להרגשתי.
ושוב סליחה ממש לא התכוונתי לגרום למישהי להרגיש מותקפת.
ממה שאני קוראתבת 30
הסכנה למערכת הבריאות כתוצאה מהמון אנשי צוות בבידוד היא הרבה יותר מעשית ומוחשית מאשר הסכנה מחולי הקורונה.
זה לא מדוייק, באמת יש הבדל מבחינת המאושפזים לעומת גלים קודמיבארץ אהבתי
הקו הכחול זה מספר המאומתים, לפי הציר השמאלי, הקו הכתום זה מספר החולים קשה, לפי הציר הימני. רואים איך העליה של החולים קשים הפעם הרבה יותר מתונה מאשר בגל הקודם.
וזה בהחלט מעודד, רק שעדיין אין מידע על השלכות לטווח הארוך. ולכן אני באופן אישי משתדלת עדיין להיזהר מאוד, עד כמה שיכולה.
ומצטרפת להמלצה של @אוהבת את השבת על מסכות n95, אני בעבודה רק איתם, לא מורידה בכלל חוץ ממתי שאני לבד בחדר (היו ימים שלא אכלתי כי לא היה לי חדר לבד והיה קר מידי לאכול בחוץ).
והיו כמה פעמים שעבדתי בכיתה שכולם בה נדבקו, ואני ב"ה לא נדבקתי. מאמינה שההקפדה על המסכה זה מה ששמר עלי.
ברור שיש הבדל ובכל העולםתמיד להודות
רואים שהאחוזים של החולים קשה נמוכים יותר מזנים אחרים זה עדיין לא אומר שהחישוב שנעם הציגה נכון
מסכימה איתךבארץ אהבתי
האם ראית גרף דומה שבו לא מכניסים בחישוב מחלימים?מיקי מאוס
כי אחד השינויים המשמעותיים הוא שמחלימים ומחוסנים נדבקים הרבה יותר. והם הרבה פחות מפתחים מחלה קשה זה ידוע
ממה שהבנתי כל המידע על אומיקרון גם מחו"ל לא מבחין בין מחוסנים לכאלה שלא ולכן אין טעם להשוות את האחוזים...
עוד דבר- הזן הזה מדבק בקצב פסיכי, אבל לתחלואה קשה לוקח זמן להתבטא. אין לנו בטחון מה יהיה בשיא הגל, אנחנו רק בתחילתו...
ממה שהבנתי כל המידע על אומיקרון גם מחו"ל לא מבחין בין מחוסנים לכאלה שלא ולכן אין טעם להשוות את האחוזים...
עוד דבר- הזן הזה מדבק בקצב פסיכי, אבל לתחלואה קשה לוקח זמן להתבטא. אין לנו בטחון מה יהיה בשיא הגל, אנחנו רק בתחילתו...
שאלה טובה, המידע הזה בהחלט חסרבארץ אהבתי
מעניין באמת. לא נתקלתי בגרף שמתייחס רק לחולים חדשים, אנסה לראות אם יש על זה מידע.
ומצד שני, בכל זאת יש משמעות לגרף הזהבארץ אהבתי
הסיבה שבוחנים את הגרף הזה, היא בשביל לדעת מה הצפי לעומסים בבתי החולים. ושם זה פחות משנה אם מי שמגיע לאשפוז זה מחוסן, מחלים או לא מחוסן. מה שמשנה זה כמה תפוסה יש.
ועכשיו מצאתי גרפים שמפרידים בחישובים בין מחוסנים, מחוסנים ללא תוקף ולא מחוסנים. (מחלימים לא נכללים, אבל מניחה שמאושפזים ביניהם הם באחוזים זניחים מכדי להיכלל בגרפים. אם כל יום רק כ-10% מהמאומתים הם מחלימים, אחוזי המאושפזים ביניהם הוא אפילו קטן יותר ולא משנה הרבה את התמונה).
בכל אופן, מצרפת כמה גרפים שצילמתי-
בגרף הזה רואים את כמויות מאושפזים הקורונה לאורך כל השנה האחרונה.
רואים פה שרוב החולים הם לא מחוסנים, בכל הגלים וגם בגל הנוכחי. אבל גם כשמסתכלים רק על העליה שלהם לעומת הגלים הקודמים, היא עדיין מתונה יותר.
כשמסתכלים יותר מקרוב, רואים שאם בודקים במספרים מוחלטים, כמות המאושפזים המחוסנים עולה ונראית די זהה לכמות המאושפזים הלא מחוסנים.
אבל עדיין אם משקללים ביחס לגודל שלהם באוכלוסייה, יש הרבה יותר סיכוי ללא מחוסנים להתאשפז, כמו שרואים בגרף הבא-
ועכשיו מצאתי גרפים שמפרידים בחישובים בין מחוסנים, מחוסנים ללא תוקף ולא מחוסנים. (מחלימים לא נכללים, אבל מניחה שמאושפזים ביניהם הם באחוזים זניחים מכדי להיכלל בגרפים. אם כל יום רק כ-10% מהמאומתים הם מחלימים, אחוזי המאושפזים ביניהם הוא אפילו קטן יותר ולא משנה הרבה את התמונה).
בכל אופן, מצרפת כמה גרפים שצילמתי-
בגרף הזה רואים את כמויות מאושפזים הקורונה לאורך כל השנה האחרונה.
רואים פה שרוב החולים הם לא מחוסנים, בכל הגלים וגם בגל הנוכחי. אבל גם כשמסתכלים רק על העליה שלהם לעומת הגלים הקודמים, היא עדיין מתונה יותר.
כשמסתכלים יותר מקרוב, רואים שאם בודקים במספרים מוחלטים, כמות המאושפזים המחוסנים עולה ונראית די זהה לכמות המאושפזים הלא מחוסנים.
אבל עדיין אם משקללים ביחס לגודל שלהם באוכלוסייה, יש הרבה יותר סיכוי ללא מחוסנים להתאשפז, כמו שרואים בגרף הבא-
איזה אלופה את על ההסבר המפורט!!אוהבת את השבת
אני רוצה להעיר לגבי הגרפים שהבאתבת 30
אני בוחנת אותם כבר כמה זמן.
תמיד הגרף שמוצג בדשבורד מציג את הקו התכלת של הלא מחוסנים- למעלה.
אבל, אם משחקים עם הנתונים למעלה- נניח, בוחרים ''כלל האוכלוסייה'' ולא רק עד או מגיל 60, וכד'- אז רוב רובם של הגרפים מציגים את הקו הירוק כהה של כמחוסנים כקו העליון.
כלומר- לפחות בגל הנוכחי, מספרי החולים והחולים קשה מבין המחוסנים הם הגבוהים ביותר.
זה לא מפתיע,אגב, שכן האומיקרון לא מבחין בין מחוסנים, מחלימים, או לא מחוסנים. כולם כולם נדבקים. גם בסביבה שלי מלא מחלימים נדבקים (כולל הבת שלי) והמוני מחוסנים נדבקים.
כך שאם אחוז המחוסנים באוכלוסיה הוא יחסית גדול, אז ברור שגם מבחינה מספרית, הם יהיו ה''נתח'' הגדול ביותר של החולים.
תמיד הגרף שמוצג בדשבורד מציג את הקו התכלת של הלא מחוסנים- למעלה.
אבל, אם משחקים עם הנתונים למעלה- נניח, בוחרים ''כלל האוכלוסייה'' ולא רק עד או מגיל 60, וכד'- אז רוב רובם של הגרפים מציגים את הקו הירוק כהה של כמחוסנים כקו העליון.
כלומר- לפחות בגל הנוכחי, מספרי החולים והחולים קשה מבין המחוסנים הם הגבוהים ביותר.
זה לא מפתיע,אגב, שכן האומיקרון לא מבחין בין מחוסנים, מחלימים, או לא מחוסנים. כולם כולם נדבקים. גם בסביבה שלי מלא מחלימים נדבקים (כולל הבת שלי) והמוני מחוסנים נדבקים.
כך שאם אחוז המחוסנים באוכלוסיה הוא יחסית גדול, אז ברור שגם מבחינה מספרית, הם יהיו ה''נתח'' הגדול ביותר של החולים.
זה באמת חידוש בגל הנוכחיבארץ אהבתי
בגלל שכבר אין הבדל בסיכויי ההדבקה בין מחוסנים ללא מחוסנים, אז כמות החולים המחוסנים היא הרבה יותר גדולה (כי יש יותר מחוסנים באוכלוסייה), ואז למרות שהסיכוי שלהם למחלה קשה הוא נמוך יותר, מספרית יש יותר חולים קשים מחוסנים כרגע.
אבל זה ממש בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים.
אפשר לראות פה בגרף (במספרים מוחלטים), אם מסתכלים על כל השנה האחרונה, רק עכשיו יש עליה של הקו הירוק כהה מעל התכלת
אגב, אצל צעירים (עד גיל 60), גם במספרים מוחלטים עדיין יש יותר חולים קשים לא מחוסנים-
אבל באמת מעל גיל 60 יש יותר חולים קשים לא מחוסנים, בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים (בגילאים האלו יש גם אחוז הרבה יותר גדול של מחוסנים)-
ועדיין, כשמשקללים לפי גודל הקבוצה (בודקים כמה חולים ל-100,000 איש), בשתי קבוצות הגיל יש פער גדול בין מחוסנים ללא מחוסנים-
אבל זה ממש בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים.
אפשר לראות פה בגרף (במספרים מוחלטים), אם מסתכלים על כל השנה האחרונה, רק עכשיו יש עליה של הקו הירוק כהה מעל התכלת
אגב, אצל צעירים (עד גיל 60), גם במספרים מוחלטים עדיין יש יותר חולים קשים לא מחוסנים-
אבל באמת מעל גיל 60 יש יותר חולים קשים לא מחוסנים, בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים (בגילאים האלו יש גם אחוז הרבה יותר גדול של מחוסנים)-
ועדיין, כשמשקללים לפי גודל הקבוצה (בודקים כמה חולים ל-100,000 איש), בשתי קבוצות הגיל יש פער גדול בין מחוסנים ללא מחוסנים-
הערה לגבי חולים קשיםבת 30
מכמה רופאים ששמעתי וקראתי- גליה רהב, עידית מטות ועוד.
גם החולים קשה'- זה לא ברמה של הדלתא.
חלק ממי שמוגדר שחולה קשה, הוא אכן עם קורונה, אבל חולה קשה במשהו אחר.
פרופ' עידית מטות כותבת שבאיכילוב רוב המאושפזים בקורונה פשוט גילו להם את הקורונה כשהגיעו לבי''ח. לא בגללה הם הגיעו.
גם החולים קשה'- זה לא ברמה של הדלתא.
חלק ממי שמוגדר שחולה קשה, הוא אכן עם קורונה, אבל חולה קשה במשהו אחר.
פרופ' עידית מטות כותבת שבאיכילוב רוב המאושפזים בקורונה פשוט גילו להם את הקורונה כשהגיעו לבי''ח. לא בגללה הם הגיעו.
ציטוט מהיום לגבי החולים הקשיםמיואשת******
פרופ' פייר אמר: "התמונה באיכילוב דומה למה שמתאר עמיתי משיבא. לנו יש היום 87 מאושפזים, רובם במצב קל. מספר החולים הקשים שלנו הוא 23, והם פחות קשים ממה שראינו בגלי הקורונה הקודמים. אנחנו לא רואים את הפגיעה הריאתית הקשה שהביאה לתמותה משמעותית. לרוב החולים הקשים יש מחלות רקע, שהן הסיבה למחלה הקשה. הקורונה נלווית אליהן. ***הקורונה היא הבעיה המרכזית רק אצל 20% מהחולים***
אכןבת 30אחרונה
כנראה שזה המצב כולם מסכימים על זה..
אלים פחות פי 3, זה עדיין סיכון לא קטן.. זה לא צחוקאוהבת את השבת
1800 כרגע מאושפזים בגלל שפעת. מהם 605 ילדיםנעם85
וואו האמת מלחיץ, צודקת לגמרי שצריך להיזהר משניהם!!!אוהבת את השבת
מזל שזה אותם דרכי התגוננות..
עורכת ..
עורכת ..
רק שלא יתחילו לבדוק שפעת ולבודדבת 30
כמו שעושים עם קורונה...
לגבי הסוגריים44444
לדעתי בגלל זה "משחררים" מחוסנים.
המחלה קלה יותר והסיכוי של מי שמתחת גיל 60 להיות חולה קשה אפסי. גם מעל גיל 60 הוא נמוך....
לדעתי בעיקר לוחצים על חיסונים בשביל להוריד את מס' החולים הקשה- שזה מה שהכי חשוב.
המחלה קלה יותר והסיכוי של מי שמתחת גיל 60 להיות חולה קשה אפסי. גם מעל גיל 60 הוא נמוך....
לדעתי בעיקר לוחצים על חיסונים בשביל להוריד את מס' החולים הקשה- שזה מה שהכי חשוב.
אני רק יכולה להגיד לך שיש כ"כ הרבה מאומתים שאיבתי 123
אפשר לברוח מזה
רק אם תסגרי בבית ולא תפגשי אף אחד וגם בעלך לא יפגוש אף אחד.
והוריאנט האומקרון מאמת יותר קל
רק אם תסגרי בבית ולא תפגשי אף אחד וגם בעלך לא יפגוש אף אחד.
והוריאנט האומקרון מאמת יותר קל
הלחץ לא יעזור לך, אבל באמת שווה לך לחשוב טוב מה האפשרויותמיקי מאוס
האם את יכולה לשמור מרחק? ללמד רק עם חלון פתוח?
כמובן להקפיד על מסכה תמיד ועדיף 2 מסכות או מסכה אנטי ויראלית
וגם להקפיד על התלמידים בכיתה
ולאכול לגמרי לבד ולא ליד עוד מורים כי באוכל מורידים מסכות
קורונה בהריון זה סיכון.
תנסי לראות איך את ממזערת את הסיכון שלך להידבק כמה שאפשר
את מחוסנת? אם כן אז את יכולה להיות יותר רגועה. החיסון די מגן מפני הסיבוכים.
אם לא- אז זה הצעד הראשון שאני ממליצה לך לעשות כדי להגן על העובר ועליך. כרגע זו ההמלצה הגורפת
כמובן להקפיד על מסכה תמיד ועדיף 2 מסכות או מסכה אנטי ויראלית
וגם להקפיד על התלמידים בכיתה
ולאכול לגמרי לבד ולא ליד עוד מורים כי באוכל מורידים מסכות
קורונה בהריון זה סיכון.
תנסי לראות איך את ממזערת את הסיכון שלך להידבק כמה שאפשר
את מחוסנת? אם כן אז את יכולה להיות יותר רגועה. החיסון די מגן מפני הסיבוכים.
אם לא- אז זה הצעד הראשון שאני ממליצה לך לעשות כדי להגן על העובר ועליך. כרגע זו ההמלצה הגורפת
אין לדעת. אנחנו עושים את ההשתדלותאביול
שמים מסיכות, מתחתנים, זה מה שאפשר לעשות. וכמובן להתפלל . יהיה בסדר בעזרת ה'
מתחסנים חחח זה ישר תיקן ליאביול
אני בעד להתחתן. למה לא?בת 30
שירבו שמחות בישראל ..
חחח לא מתנגדתאביול
ממה את לחוצה?בת 30
תראי, עד לדלתא, נשים בהריון לא נחשבו לקבוצה בסיכון.
מי אמר שהזן הנוכחי הוא מסוכן לנשים הרות? הרי באופן כללי הוא הרבה הרבה פחות מסוכן.
לא חושבת שנכון להשליך מהדלתא על המצב הנוכחי, מכל כיוון שהוא.
מעבר לזה, לחץ, באופן עקרוני, הוא לא טוב. לא להריון ולא בכלל.
אז עדיף שתהיי רגועה. ותכניסי לך לראש שבע''ה לא תידבקי, אבל גם אם כן, שזה סביר מאוד, כנראה שזה יעבור בלי בעיה מיוחדת.
ובינתיים, קחי ויטמין d באופן קבוע, זה הוכח כמפחית תחלואה קשה.
מי אמר שהזן הנוכחי הוא מסוכן לנשים הרות? הרי באופן כללי הוא הרבה הרבה פחות מסוכן.
לא חושבת שנכון להשליך מהדלתא על המצב הנוכחי, מכל כיוון שהוא.
מעבר לזה, לחץ, באופן עקרוני, הוא לא טוב. לא להריון ולא בכלל.
אז עדיף שתהיי רגועה. ותכניסי לך לראש שבע''ה לא תידבקי, אבל גם אם כן, שזה סביר מאוד, כנראה שזה יעבור בלי בעיה מיוחדת.
ובינתיים, קחי ויטמין d באופן קבוע, זה הוכח כמפחית תחלואה קשה.
התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל
אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.
ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום
אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות
בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.
אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.
אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה
מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.
אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג
ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק
הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?
וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?
הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך
מישהי יודעת לספר לי על זה?
ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים
אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?
תודה מראש!
קוראת הכל
עוקבתניקזמני
לגבי הנובה טישימושית
לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,
במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.
מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים
ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)
נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.
אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור
לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו
כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל
ולא גוש הורמונים עצבני ;)
מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.
אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים
יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש
מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום
בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים
לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..
זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית
מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.
אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה
אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש
יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן
או התקן שזז או נפלט ולא שמו
אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים
אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)
ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים
כך שבלי ספק זה עושה את העבודה
בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית
המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...
ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין
האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש
על התקנים
שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו
אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת
הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית
התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.
זה היה 3 סקרים בשנים שונות.
ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית
אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...
נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש
כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)
אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)
לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית
בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.
יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש
לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?
לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה
כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה
בהחלט גם קשור לזהשימושית
חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.
למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.
גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים
גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...
לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה
גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור
תודה!
אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש
אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם
אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.
כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..
זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום
ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים
אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)
מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור
זה בסדר
טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.
כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה
אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש
זה גרם לי לדלקות
3 התקנים שונים
נובה טי
גנפיקס
ומירנה
כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.
אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות
את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית
זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)
ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.
האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש
זהב או מצופה זהב
מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..
אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת
מבאס מאודפרח חדש
היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..
ממש באסה
וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית
הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?
אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭
או מזהבשלומית.
😅
אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה
ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות
וזה גם בהפרשה מקומית
יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח
הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים
מצטרפת לזה מאודטארקואחרונה
אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.
יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי
תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל
מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?
ממש קשה ליאובדת חצות
הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה
אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה
השבוע הזה הרגיש כמו נצח
ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה
לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,
פתאום זה לוקח מלא זמן
פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב
זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי
שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע
ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים
וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה
גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות
פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב
במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם
איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?
היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר
שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח
אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)
אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה
ואני פשוט רציתי להתחרפן
כואב לי הראש
ועוד לא הכנו מערכת
והבית עם כביסות וכלים
ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד
אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו
אני חייבת לו"ז ערב
מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים
אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה
עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות
שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד
וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים
אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי
או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד
מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123
להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.
יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.
באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?
כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.
הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.
אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת
כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות
ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו
יצא לי החשק להזמין להם
ומצד שני מבינה את הצורך החברתי
אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי
שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה
וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר
והשני רצה ללכת לגינה
ושניהם צרחו והיו לא מווסתים
ונראה לי שהזדקנתי בשנה
לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה
איך אתן מתנהלות מול זה?
לפי מה שמתאים ליהמקורית
הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר
אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים
איזו שעה זו היתה?שמשית123
אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא
גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור
ובכללי התחלות חדשות
הם חוזרים ממש מוצפים
וטלוויזיה זה עוד יותר מציף
אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה
אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים
ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע
קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם
קופסאות אוכל מכינה בערב
ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר
מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים
רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום
לק"י
אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.
יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.
הלוז שלי לכיתה אהמקורית
היה צהרון
וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי
אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות
מעירה מוקדם משכיבה מוקדם
מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה
לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן
הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.
מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123
מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?
אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.
לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.
אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.
תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.
ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.
אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום
לק"י
אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.
לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.
בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123
וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?
וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות
ההתחלות קשות 🤍כתבתנו
זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.
לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.
עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.
ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.
אצלינושיפור
משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?
ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...
לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.
כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.
ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...
אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.
אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!
דבר ראשוןהשם שלי
תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.
בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.
אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.
בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.
לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.
לא צריך יותר מידי להשתגע.
אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.
וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.
אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.
אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.
אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.
אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.
פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.
את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.
מתי הילדים חוזרים הביתה?
יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.
אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.
היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.
לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.
לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.
אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.
תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.
חיבוקאפונהאחרונה
ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.
כל שינוי דורש הסתגלות.
המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.
אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.
עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.
דבר שני לגבי הילדים.
גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.
אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.
טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.
חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.
מה כדאי לעשות אחר הצהריים:
הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.
משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.
משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.
אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה
כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.
את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.
בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005
בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה
הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר
אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.
לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו
בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי
מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר
איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית
היה אחרת לגמרי לכןshiran30005
אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו
עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי
הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור
הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית
אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,
ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...
ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.
אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור
ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.
אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.
אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005
כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו
הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"
תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע
גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור
אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58
איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.
מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה
ולגבי תמונותשיפור
אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.
יש לגננת טלפון כשרshiran30005
אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...
הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת
זה נורמות אחרותהשם שלי
כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.
אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.
תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.
אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.
יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.
תראי איך הוא בחגיםממתקית
הוא נוסע בהסעה לגן?
עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345
קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.
לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.
אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.
תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005
וזה מה שמפריע לי
שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף
היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..
קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי
אין צורך ללכת רחוקאפונה
לאלימות וכו'.
גם אם הגננות מקסימות,
ברור שהילד לא מקושר אליהן
ולא מרגיש בנח בגן...
וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -
גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.
"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.
אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.
אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.
בכי כל אחר הצהריים זה באמת חריג...מתואמת
נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.
בתקווה שזה יעזור בע"ה...
אם הוא ככה משתף אזרק טוב!
תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?
מה היית רוצה שיהיה אחרת?
תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.
הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם
שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.
באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?
היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?
בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות
אנחנו לא בקורונה.
הבן שלי גם התחיל גן
הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת
אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת
מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…
הגננת שולחת תמונה שנרגע.
אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר
בהצלחה!
ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut
ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.
עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.
סתם לתשומת הלב...ממתקית
לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח
את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.
בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.
צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.
נכון.מתואמת
בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.
בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.
בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️
זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה
ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.
אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום
לק"י
וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.
בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.
בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.
התכוונתיאפונה
שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.
לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...
לגבי הסוף מסכימה איתך
הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.
יכול להיות שיש הורה שלא הסכים שיצלמו...מתואמת
אין דבר כזה שאת לא משדרת לו את דעתך על הגןאמאשוניאחרונה
ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.
נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.
אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.
כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.
אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.
לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.
לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?
אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.
הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה
שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.
בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.
ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)
מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.
מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.
הגיוני למדיישירה_11
איזה כיף מזל טוב
הגיוני בריבועקנקן שבור
תחילת הריון זה דבר מעייףףףף
תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש
ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות
בטח.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 7:58
תאומים זה קשוח.
ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.
איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.
נהיה נפוץ. 😅 (הייתי שם לפני כמה חודשים..)
בבריאות שמחה וידיים מלאות.
השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם
את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור
זה ממש לא רק את...
ובהיריון תאומים עוד יותר...
השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעון
הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור
תודה על ההרגעה שזה נורמליהריון ולידה
אבל איך מסתדרים? ועוד חגים. ואנחנו בבית.
בעלי יודע לעשות הכל בבית, והוא עובד קשה לאחרונה, אבל הזמן שלו מוגבל.
עם הילדים האחרים אנחנו מסתדרים, יותר טכנית ניהול הבית, כביסות בישולים וכו.
וגם איך שורדים את העבודה בתקופה הזאת? בינתיים שורדת בקושי וכבר לקחתי יום מחלה אחד.
למנוסות בהריון תאומים- האם צפוי שיפור בשליש השני, או שעם תאומים זה שונה?
אולי לקחת עוזרת בתשלום?שיפור
אצלימוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ז באלול תשפ"ו 9:16
היה שיפור קל ואז שוב עייפות וחוסר כח.
אבל זה לא מחייב.
מיקור חוץ והורדת סטנדרטים..טארקואחרונה
אין הרבה ברירות..
חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור
מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי
מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל
יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.
לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.
עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.
יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.
ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה
צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך
תודה מראש
זה ממש מטריד את שלוותי
מחזקת אותךאפרסקה
זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.
קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).
לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.
וחיבוק על ההתמודדות!
תודה שכתבת!קנקן שבור
אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית
אז מבחינתי זה מספיק
אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...
ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)
ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים
וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע
האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,
וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.
אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?
תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור
זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי
אבל זה על אותו עיקרון
נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.
בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.
עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.
אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.
ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת
לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.
יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי
תודה השם
ותודה לך שהגבת
וואי נשמע ניסיון קשהרקאני
ערב ראש השנה עכשיו
אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון
תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה
ותעריכי את עצמך
לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור
אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה
כן ברור שלא תעברי על ההלכה
אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות
תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור
❣️רקאני
גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123
רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.
אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.
ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..
בהצלחה רבה גיבורה ♥️
זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור
כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.
ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.
תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש
ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!
תבקשי מהקב"ה שיסדר לך את הדברים.ד' הוא האלוקים
ותתני לו להפתיע אותך בדרך,
כי לפעמים אנחנו חושבים איך דברים יכולים להסתדר,
ומתפללים שזה יקרה בדרך מסוימת, והקב"ה יש לו דרכים מפתיעות לסדר עניינים.
תבקשי שזה יהיה טוב בשבילה, ויסתדר גם לך.
נפלת על התקופה הכי טובה בשנה בשביל לבקש את זה!
בהצלחה, שנה טובה ומתוקה, שיתקבלו התפילות לרחמים ולרצון!
אמן! תודה רבה!קנקן שבוראחרונה
אני בדיוק מתחילה תכף תפילת שחרית (מנסה לכבוד השבוע האחרון של השנה...)
תודה על ההסתכלות, אני אנסה לבקש במילים האלה
גיל שנתייםהריון ולידה
אני יודעת שזה נשמע ילד ראשון שלי. האמת שממש לא, ובכל זאת אני מרגישה ככה ולא זוכרת מה היה עם הקודמים. שזה טוב, כי אני יודעת שזה עובר, ובכל זאת מתחרפנת בינתיים..
הוא כל הזמן עושה שטויות. פותח את המקרר, מוציא דברים, זורק חפצים ומאכלים לפח, גורר כיסא ועולה לשולחן או לשיש ומגיע ככה לכל מקום פחות או יותר, מתעסק בכיור עם מים וכלים שבירים, שופך דברים ברחבי הבית, זורק על אחרים דברים, בקיצור- כל רגע משהו אחר.
וכמובן נוסף לזה גם שרוצה לעשות הכל בעצמו, כיאה לגילו.
והבעיה שאני מרגישה שזה מחרפן אותי. ומרגישה שתיאורטית אם הבית היה מותאם לו ודברים לא היו נגישים ככה זה היה מוריד חצי מהשטויות שלו, אבל לא מעשי לעשות את זה בפועל- יש עוד ילדים ואם המקרר יהיה נעול והפח גבוה והארונות נעולים וכו', אתחרפן מלפתוח לקטנים שמעליו כל הזמן ולזרוק לפח וכו'. זה לא כמו פעם שבעיקר אני הייתי מבשלת/ פותחת ארונות והמקרר לא היה נפתח 100 פעמים ביום.
מבאס אותי שאני משתגעת מזה..הוא שיא המתוק והייתי רוצה להיות בנחת וברוגע איתו ולהכיל את זה שזה יעבור וזה הגיל וזהו
אם במקרה יש לכן עצות אשמח. תודה!
קשוח כשהבית לא מותאםדרקונית ירוקה
אני תמיד בעד ללמד איך כן. בת השנתיים שלי חותכת לנו ירקות לארוחת ערב. אנחנו שוטפות יחד כלים - אני שבירים וחדים והיא את כל השאר. אני שמה להם לפעמים גיגית מים במרפסת שישחקו כראות עינייהם. יש לה אפילו מספריים משלה בתוך קלמר והיא יודעת שגוזרים רק דפים.
נשמע ממש מתסכלאן אליוט
אנחנו שמנו שער תינוקות בכניסה למטבח, וזה מאוד עזר. כן היה מעצבן לפתוח לגדולים יותר שעדיין לא מצליחים, אבל מדובר רק על זמני הארוחות, כי מבחינתי אין להם מה להסתובב במטבח
קודם כול - יש בני שנתיים שמאתגרים יותר מאחריםמתואמת
אני חוויתי (וחווה) גם וגם... (לפחות בת השנתיים הנוכחית לא מטפסת על השולחן וזורקת תמונות על הרצפה, כמו שעשו התאומים בזמנו😵💫)
אצלנו כן יש מנעול למקרר, משתמשים בו לעתים. זה באמת לא נוח - אפילו אני מתקשה לפעמים לפתוח אותו... יש גם דלת למטבח, אז לפעמים מספיק לסגור אותה. (אבל יש בני שנתיים שגם על זה גוברים...)
וכמה שאפשר להרים דברים גבוה (אצלנו בעיקר מאתגר החפצים של האחים הגדולים... והם נורא מתעצבנים כשהיא הורסת להם).
וזהו, אין הרבה מה לעשות עוד חוץ מלנשום עמוק ולחכות שיעבור... (ואם לא עובר עד גיל שלוש וחצי בערך - אז לבדוק למה...)
מזכיר את הקטן שליהשם שלי
אבל הוא עושה דברים אחרים.
למזלי הוא לא מצליח לפתוח את המקרר.
הוא יכול להפעיל תנור או מכונת כביסה, לרוקן ארונות ומגירות, לשחק עם שמן, אבקת כביסה ועוד.
הגדולים יותר לא היו ככה,ואילו אני צריכה יותר להשגיח ולתקן נזקים.
עם הגיל זה עובר.
בינתיים מה שאפשר לנסות, זה לאפשר לו מה שמותר והוא אוהב לעשות, ולהסביר מה מותר ומה אסור.
נניח לתת לו כל פעם לזרוק דברים לפח, אבל להסביר שדברים אחרים אסור לזרוק.
לתת לו להתעסק בכיור עם כלים לא שבירים.
לבקש ממנו להוציא דברים מהמקרר כשצריך.
מה שאפשר להוציא מהישג ידו, בלי שיותר מידי יפריע להתנהלות היומיומית.
ולדאוג כל הזמן להשגחה.
הרבה פעמים באותו רגע זה ממש מעצבן.
אבל במבט לאחור יכולים להיות דברים משעשעים.
אפשר לנסות לחפש את הדברים המצחיקים, ואולי גם לצלם, וזה יעזור לשנות את ההסתכלות על העניין.
נכון, באמת במבט לאחור זה משעשע🙂מתואמת
יש לנו כמה סיפורים מצחיקים שאנחנו זוכרים מהתקופה שהתאומים היו בגיל הזה.
מצד שני, לא שכחתי גם את הקושי שהיה...
(ומצד שלישי - באמת טוב שיש את הפרספקטיבה של זמן. כי היום הם נערים מדהימים ב"ה, מפנים את האנרגיות שלהם לדברים חיוביים...)
מקרר יכול להיות נעולאמאשוניאחרונה
אפשר לשים סלסילת פירות על השולחן ולפתוח לקראת ארוחה.
זבל אפשר לשים אץ הפח גבוה ושקיות קטנות נגישות וכשיש משהו בעייתי במיוחד אז ישר לקפל אץ השקית לפח המרכזי.
ואז מקסימום ישפוך שקית אחת קטנה ולא יותר מזה.
כלים שבירים לנסות לרחוץ כמה שיותר מהר או להרים גבוה, ובכיור להשאיר פלסטיקים וסכומים.
תנסי לכוון אותו לאיזורים שהוא אוהב ואפשר לתת לו באותו זמן. כלומר במקום להגיד מה לא, להגיד מה כן אפשר עכשיו.
למשל אם נדבק למקרר,
אפשר לשלוף מגירת ירקות לרצפה, לסגור ולנעול את המקרר ולתת לו לחקור את המגירה.
לקראת הבישולים לחג תביאי נערה שתעסיק אותו. בזמני לחץ קשה לנהל את הסיטואציה הזו.
לא התנסיתי במגדל למידה אבל אולי זה גם יעזור.
יש לכם מטבח ילדים? אפשר לתת לו כלים אמיתיים "לרחוץ" שם.
אם יש גיגית אפשר להעמיד אותה סמוך למטבח ולשים בה שכבה דקיקה של מים ולתת לו סקוצ שיתחיל לשפשף.
סוף היום מעבירים סמרטוט.
וחיבוק ❤️
עם כל ילד זה מאתגר מחדש.
משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו
יש לכן טיפים?
איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?
איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?
ובכלל טיפים לאווירה
אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף
מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️
דוגמאות מהשנים הקודמות:
קולה- שנשמע בקול אבא ואמא
ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד
בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽♀️ אני זורמת)
חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)
וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?
אהבתי!הבוקר יעלה
יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?
השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף
באמת כדאי כבר להתחיל…
אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️
רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית
אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה
אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית
זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.
מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?
אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג
אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...
אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות
אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...
אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07
מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.
לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.
הכי פשוט הכי אווירת חג.
וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית
כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-
קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.
על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.
אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)
בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,
מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.
בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים
לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...
ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.
ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️
וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור
מהמם, איזה יופי!נעומית
מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית
למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?
ככה-שימושית
משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה
משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור
ספרים על ראש השנה
קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'
יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,
התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.
עוקבתבוקר אור
חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת
מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה
אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).
ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.
והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)
מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה
)
כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות
כי זה הכי נוח מבחינת הילדים
והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..
שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.
סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.
תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת
טיפיםאמאשוניאחרונה
ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.
מעסיק אותם יופי בערב חג.
הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.
עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,
ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.
באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.
זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.
זה היה תהליך שלם.
אבל אולי זה יכול לתת השראה.
אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.
את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור
ואז הם רק צריכים ליישם.
אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'
אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.
מה שזורם לך.
אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.
אחרי החג להחביא עד כיפור.
אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.
להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)
אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.
כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.
למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.
שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.
אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.
4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.
מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.
אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,
עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.
בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.
לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.
לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,
אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.
אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם
לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)
דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,
לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.
מצאתי חבילת מנגטים סגורה
ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.
הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.
במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!
לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.
שנה טובה וחג שמח!
רב להתייעץ איתו על סכרת ביום כיפורהבוקר יעלה
מחפשת רב שמבין ברפואה ובסכרת הריון לשאול שאלת רב.
פעם שעברה ששאלתי את הרב שלי הוא פחות הבין בזה לכן לכתחילה מעדיפה לשאול מישהו שמבין.
ובאופן כללי אם למישהי יצא ככה ביום כיפור, מה עשיתן?
אולי מכון פועה?קל"ת
מכון פועהענבלית
היו שנים שצמתי, והיתה פעם ששתיתי מרק מזין בשיעורים.
זה תלוי מאד מה מצב הסוכרת
לי הם אמרו לצום למרות שהרופא אמר לא לצום..אולי בקרוב
גם לי בעבר. ולמרות שהרופאה אסרה עלי לצוםקנמון
ובסוף רב אחר פסק לי עם יותר הקלות- כלומר לאכול ולשתות לשיעורים וגם ככה בקושי שרדתי.
מאז אני מפחדת לשאול אותם בצומות כי חוששת מפסק הלכה מחמיר שלא אעמוד בו
רב או שגם רופא?הבוקר יעלה
מעניין
שאלתי את הרופא ועם זה בעלי (דאז) שאל במכון פועהאולי בקרוב
והם אמרו לצום כשהוא אמר חד משמעית לא לצום.. ועוד הייתי כמה ימים אחרי מי שפיר
זה נגיד מוזרהבוקר יעלה
חשוב לציין שאני לא מחפשת הקלות
אבל רוצה משהו שיש לו ידע שחלילה לא יפגע העובר
ואם זה בסדר לא לצום זה מקובל עלי
סליחה שאני מתערבתעל הנס
בדיקת מי שפיר לר רלוונטית כאן אם עברו כמה ימים,זה פרט לא משמעותי אלא אם כן עברו פחות מ48 שעות.
גם לי רופא אמר בשיא הנחרצות לא לצום בכלל,אפילו לא שאלתי רב כי זה היה הריון רגיל ללא סיכון.
כשהייתי בהריון בסיכון זה היה אחרת.
מעניין... כי לרופא יש ידע מקצועי ומכיר את הסיפור לממתקית
לעומק.בד"כ רבנים אומרים לשאול רופא ומסתמכים על חוות דעתו.
נכון, אבל חלק מהרופאיםשלומית.
הם לא יר"ש ומעדיפים לומר לכולן לא לצום, גם אם אין סיבה מיוחדת.
לכן צריך רופא שמבין גם את חשיבות הצום וגם את המצב הרפואי
בדיוקשיפור
אני מכירה ששואלים רופא ירא שמייםשיפור
לא תמיד יש כזה זמין...ענבלית
בהרבה ערים יש מוקד עם רופא ירא שמייםשיפור
לקראת יום כיפור.
יש את הרב מרדכי הלפרין, שהוא גם רופא.מתואמת
ממה שאני יודעת,קנמון
צריך להתייעץ עם רופא ירא שמים (כדי שידע את המורכבות ואת חומרת הצום ולא ישר יאמר שאסור לצום) ועם הדעה שלו להגיע לרב
מכירה כזה?הבוקר יעלה
אפילו אם את מכירה רופא/ת משפחה ירש זה טובמרגול
הם הרבה פעמים יודעים, ואם לא- יותר סביר שמכירים את מי לשאול
הם כנראה יצטרכו לשאול אותך פרטים יותר ספציפיים כדי להבין את המקרה שלך
אני לא מכירה בכלל רופאים דתייםהבוקר יעלה
אין בקהילה שלכם? במרפאה האזורית?מרגול
הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך, אבל אני לא בקרבה מספיק בשביל לבקש להעביר מספר…
אולי תנסי להתקשר למוקד אחיות של הקופה ולשאול אותן אם יש אופציה כזו סביב הצום?
אין אבל כמה בנות עזרו בפרטי. תודה!הבוקר יעלהאחרונה
עוקבת גםציונה.
הרופאה שלי אמרה לי שאני לא יכולה לצום
עוד לא דיברתי עם הרב שלנו
אבל כזה מרגיש לי שישר היא אמרה לי לא לצום ולבדוק סוכר בשבת כשאני יודעת שזה ממש בעייתי..
צריך רופא שמבין את החשיבות על שמירת הלכהעל הנס
רופא נשים שלי באחד ההריונות אמר לי לא לצום ללא שום סיבה מיוחדת,הריון רגיל לחלוטין.
מצד שני כמעט כל ההריונות שלי הם הריונות בסיכון פלוס סכרת,ושם ממש לא לקחתי שום סיכון.
רב שמבין את המשמעות של צום במצב הזה,ידע לעשות את השיקולים נכון.
מצד שני זו פסיקה פרטנית לחלוטין כי כל אחת הגוף שלה מתנהג אחרת בסכרת,לאחת הסוכר יגיע בצום למצב מסכן חיים במיידי ולשניה לא יהיה שום בעיה במצב הזה.ויש כאלו שבצום הסוכר גבוה מידי וכ'ו
לא לצום זה אומר שיעורים?הבוקר יעלה
תלוי כל מקרה לגופו ולרמת הסכנהעל הנס
גם ליהבוקר יעלה
הרגיש לי שזה הנחיה גורפת כי היא אמרה שהיא לא אוהבת שצמים בהריון..
מצד שני להרגשתי גם רבנים ממהרים לומר את הלא.
שלי הייתה סכרתמתיכון ועד מעון
הרב פסק לי כן לבדוק סוכר בשבת כי זה ספק פיקוח נפש, לא זוכרת בדיוק מה עשיתי שזה יהיה בשינוי. אני זוכרת שכל ילד שינן את אחת התוצאות כדי שארשום במוצ"ש.
אני התייעצתי עם רופאה יראת שמיים שנתנה לי הנחיות מה צריך ובהתאם לזה פניתי לרב, יש ב"ה היום הרבה רופאים יראי שמיים שניתן להתייעץ איתם.
אני אגיד גם באופן כללי שהרבה פעמים רופאים יראי שמיים מקילים יותר, בעלי לדוגמא מסיבה מסויימת קיבל הנחייה מרופא מסויים דתי אמר לו להפסיק לצום בכלל צומות קלים, וראש המחלקה שהיא לא דתייה אמרה שאין שום בעיה ושיצום בלי שום חשש.
לפני כיפור מתפרסמים מוקדיםרק לרגע 1
של רבנים ורופאים
לא יודעת אם זה מתאים לפי כל הפסיקות אבל זה מיועד בדיוק לשאלות כאלו
הרב מנחם בורשטייןואני שר
אם יש לך איך להגיע אליו,
מקל מאוד בפסיקה פרטנית (זה לא כמו להתקשר למכון פועה),
ולנו זה התאים כי סומכים על הכתפיים שלו
מבחינת ידע רפואי אני לא יודעת בדיוק אבל נשמע לי הגיוני שהוא מתמצא בתחום
תודה!הבוקר יעלה
איך מגיעים אליו?
שאלה טובהואני שר
אני יודעת שלתלמידים שלו יש גישה בקלות (ישיבת מרכז הרב למשל),
לא יודעת אם המספר שלו מסתובב חופשי
עורכתקנמון
אולי תנסי לבקש את המספר/שיחזירו תשובה דרך המכון ?נפש חיה.
02-6515050
ראיתי את זה, אולי יעזורשמשית123
