אני בלחץ תרגיעו אותי.שנה טובה ומתוקה
הסיכון שלך להינזק הוא ממש קטן..נעם85
לא יותר גדול משפעת (שנשים בהריון נמצאות בסיכון גדול יותר לסיבוכים שלה)
ההבדל הוא בעיקר בהסיטריה, תסתכלי על נתונים, מי החולים קשה.
גם אני בהריון ועם תינוקת, יותר חוששת להדבק בשפעת מבקורונה
ואגב, אני לא חושבת שהקורונה תעבור אי פעם,נעם85
אלא שהיא תהפוך לחלק משגרת המחלות השכיחות שלנו ונלמד לחיות איתה ולהתחסן ממנה
מסכימהים...
ככה כולם יתחסנו טבעית ומקווה שנוכל לחזור לחיים נורמליים בקרוב
זה באמת מלחיץ אני לא חושבת כמו נעםאוהבת את השבת
לדעתי תקני מסכות n95 ותקפידי לא להוריד בכלל!
וגם תמיד להיות ליד חלון פתוח בכיתה ונגיד חדר מורים לא להיכנס
כן מסכימנ עם נעם שגם שפעת מסוכנת!אוהבת את השבת
אבל קורונה מסוכנת פי כמה וכמה..
הייתי עושה השתדלות מיוחדת בשבועיים הקרובים כשההדבקה כ"כ מטורפת!!
התחלואה מהאומיקרון קלה יותר משמעותית.נעם85
הוא מדבק יותר אבל אלים פחות.
תסתכלי כמה נשים בהריון מאושפזות כרגע מסיבוכי קורונה.
משפעת יש הרבה יותר.
(אני לא קונספירטיבית, מחוסנת שלוש פעמים, אבל רואה את הנתונים, ורואה שהם בהחלט מרגיעים, ואפילו מעוררים תהיה על הנחיצות של ההגבלות)
נתונים מynet היום:נעם85
יש כרגע למעלה מ72,000 חולים פעילים.
מתוכם מאושפזים 307 חולים.
מתוכם חולים קשה 134.
זה אומר פחות מחצי אחוז מאושפזים, פחות מחמישית אחוז חולים קשה!
יותר מ-16 אלף מאומתים אתמול: עשרות חולי קורונה אושפזו, 134 במצב קשה
ממש לא רואה סיבה ללחץ.
ומתחילה לחשוב שהנזקים הלימודיים, הנפשיים והכלכליים לא מצדיקים את מדיניות הבידודים.
את החולים קשה מתוך המאומתים של אתמולתמיד להודות
החולים קשה שיש היום זה מהתחלואה שהייתה לפני שבועיים ולכן החישוב שלך לא נכון.
יכול להיות, בא נראהנעם85
יש לך סיבה לחשוב שהפעם יהיה שונה?תמיד להודות
אמנם עבר שבוע, אבל האחוזים לא עולים.נעם85
עדיין לומדים את ההתנהגות של הזן הזה.
(כמובן שמספר החולים עולה מאוד, אבל אחוז החולים קשה רק יורד)
מראש לא חשבו שהאחוזים יהיו כמו בזנים קודמיםתמיד להודות
לצערינו מספר החולים קשה עולה בהתמדה במספרים גבוהים והסכנה למערכת הבריאות מוחשית מאד.
רוב הסיכויים שבשבועות הקרובים מספר החולים המאושפזים מקורונה יהיו יותר מחולי השפעת וכמובן שהם יצטרפו לחולי שפעת ושאר מחלות החורף ורם לא יקרה פה נס אז מערכת הבריאות שלנו תהיה בבעיה קשה.
אבל השרשור לא על מערכת הבריאותנעם85
ובהקשר הזה אני עדיין חושבת כמו שחשבתי לפני שבועיים וכמו שהאחוזים מראים, הסיכון להנזק קטן מאוד. קטן כנראה הרבה יותר מהסיכון שבחרדה
לא נראלי שהוא קטן יותר מחרדה, וזה משפיע גם עליה כי לא יטפלואוהבת את השבת
וחרדות יש לנשים בהריון כל הזמן מהרבה דברים.. לא נראלי שזה פקטור משמעותי, מה גם שיש מה לעשות בפועל כדי להתמגן מקורונה ומשפעת, ששתיהן מסוכנות בהריון.
עם זה אני מסכימהתמיד להודות
מאיפה את מביאה את כל ההפחדות האלו?מיואשת******
ובינתיים שום שבר מזה לא מתגשם
אם זה לא היה קורונה בכלל לא היית יודעת שיש מאושפזים בבתי חולים זה עד כדי כך לא משפיע.
מה שמשפיע על מערכת הבריאות כרגע זה בידוד של רופאים ואחיות. בארה״ב כבר החזירו אנשי צוות חולים! לעבוד.
רמת ההפחדות השיטתית פה בפורום ממש לא תואמת את המציאות. (וזה לא את בלבד כמובן) אפילו פרויקטור הקורונה לא מסתובב ומפחיד אנשים ברמה שעושים פה.
מספיק.
יש פה ממש הגזמה כללית, תפתחו חדשות ותקראו לבד את המצב. לא בערוצים של מתנגדי חיסונים, ולא פה. פשוט חדשות. פשוטות. דיווחים מבתי חולים. רופאים ואחיות בשטח.
תסתכלו במספרים של החולים לבד, זה מפורסם בכל יום מפורסמים מספר החולים קשה, מונשמים, חולים משפעת, יש נתונים על הכל.
כבר במערכת הבריאות יש קולות שקוראים להפסיק עם הטירוף, ואפילו אלו שלא- לא עוסקים בהפחדות מטורפוך כמו שיש פה בכמה וכמה שרשורים.
מקריאה בפורום באמת ניתן לחשוב שהמדינה קורסת מרב חולי אומיקרון ושכולם הולכים לפתח לונג קוביד חמור , שכמובן הרבה יותר גרוע מאשר להיות בבית חודש בלי פרנסה ובידוד נפשי לילדים מתחת לגיל חמש וכולנו צריכים להישאר בבית שבוע על כל אפצי. זה מוגזם מכל כיוון אפשרי
סתם דוגמא מהבוקר/ נכנסים לאתרי חדשות ואין אף כותרת על קורונה! אפילו לא אחת! בשיא ה״מגיפה״ . ואם יש זה לא על חולים אלא על התנצחויות בין רופאים… נראה לי שזה יותר מהכל מראה מה באמת המצב בשטח ושהוא רחוק מאד מכל ההפחדות והקריסות למינהם
ואת זה צירפתי אתמול כבר למי שרוצה להבין לאן הרוח נושבת גם בקרב האנשים האמינים ביותר
איגוד רופאי בריאות הציבור: "להתייחס לקורונה כמו למחלות אחרות". פרופ' רהב: "אנחנו עוד לא שם"
מסכימה עם כל מילה. ממשהמקורית
אני אכן קוראת ועוקבת אחרי הנתוניםתמיד להודות
אין לי יכולת לחזות את העתיד ואני גם לא מתיימרת ומקווה ומתפללת שהתחזית לא תממש אבל מניתוח של הנתונים קל לראות שהסכנה לא כזו רחוקה.
גם בתרחיש האופטימי שבו על כל 1000 מאומתים רק 2 אנשים יחלו בצורה קשה, היות ואנו צפויים כבר בשבוע הקרוב להגיע למעל 300,000 מאומתים ביום זה אומר שיהיו 600 חולים קשים חדשים ביום. זה אכן מספר שמערכת הבריאות תתקשה להתמודד איתו ובארצות הברית לדוגמא שמקדימה אותנו בשלושה שבועות זה כבר המצב בהרבה מאד מדינות.
גם בגל הרביעי מערכת הבריאות הייתה על סף קריסה ומנהלי מחלקות הודו שהחולים לא מקבלים טיפול מירבי ויש כאלו ששילמו על זה בחיים, היה גם מקרה של גבר שחטף התקף לב שבסבירות גבוהה מאד חייו היו ניצלים לו היה לו מכונת אקמו להתחבר אליה אבל לצערו כל המכונות היו תפוסות עי חולי קורונה.
גם בצוות המייעץ לראש הממשלה, המומחים שנוקטים עמדות מאד אופטמיות לגבי רמת התחלואה חוזים שנגיע ל1200 מאושפזים כמו בשיא של הגל הקודם. רק שבשיא של הגל הקודם בתי החולים לא היו מלאים באנשים עם תחלואת חורף והרבה פחות אנשי צוות חלו והיו מבודדים (חלק מהמבודדים באמת לא יכולים לעבוד כי לא מרגישים טוב) וכבר אז עם הנתונים היותר מעודדים המצב לא היה טוב.
בשורה תחתונה, אם מסתכלים לנתונים בעיניים ולומדים ממה שקורה מסביב האומיקרון בהחלט פחות מסוכן אבל בכמות הדבקה כזו הסיכוי שמערכת הבריאות תתמודד עם המצב ביעילות מירבית לא גדול.
מאיפה הבאת שתיים לאלף?מיואשת******
נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון עד כמה שהבנתי.
זה ממש לא מסתדר עם המספרים שהבאת
המצוקה במערכת הבריאות בארה״ב וגם פה, נובעת מבידודים מפגרים יותר מאשר מספרי החולים.
כשמלא אנשי צוות יושבים עם ילדים מבודדים בבית סתם בלי שום הצדקה רפואית למשל, או שיש ארבעים אחוז של בדיקות חיוביות כוזבות באנטיגן ורופאים בבידוד בגלל בדיקה כוזבת. אז חסר הרבה אנשי צוות ויש בהחלט בעיה במערכת הבריאות.
אני דיברתי על ההפחדות שהולכות פה לגבי להידבק באומיקרון. ועל ההפחדות על זה שצריך להתבודד בכוח ולא להתיחס למחיר הנפשי של הילדים בכלל וכן הלאה הרוח הנושבת פה מכמה שרשורים.
הפחד ממערכת הבריאות צריך להיות שווה או גדול יותר לגבי אנשים שנדבקים בשפעת או מפתחים דלקת ריאות ומחלות חורף מסוכנות אחרות שלא יהיה להם מענה כי- אחת הסיבות לפחות- הרופאים והאחיות בבית עם הילדים שלהם . לפחות קיצרו עכשיו לשבעה ימים מי שחלה. כי מבינים שעשרה זה חסר הצדקה.. אבל
אם היו ממשיכים עם עשרה עוד יותר חוסר באנשי צוות. וכל מי שיצא לו באנטיגן שלילי (חמישים אחוז לא אמין) ובא לעבודה והדביק את כל הרופאים והאחיות שעובדים איתו (מכירה אישית שתי מקרים כאלו)
מרב דברים עקומים שהולכים פה במדינה קשה לדעת לאיפה להסתכל.
את החולים קשה לוקח בערך שבועיים לראותתמיד להודות
בדיוק בגלל זה למרות שהצפי שכבר השבוע נגיע ל300,000 מאומתים ביום אין מפי שמערכת הבריאות תהיה בקריסה כבר השבוע אלא בעוד שבועיים / שלושה. את המספר של שני חולים קשה לכל 1000 מאומתים הבאתי מהערכה מאד אופימית של גורמי מקצוע בהתחשב בכך שהאומיקרון הרבה פחות מסוכן ובהתאם לנותנים שרואים בשאר העולם.
אם יש לך בעיה עם הפחדות אחרות את מוזמנת לענות עניינית למי שכתבה הודעה שבענייך מוגזמת. לא זכור לי שאני התייחסתי פה לחובת הבידוד אלא כתבתי לעניין הסכנה למערכת הבריאות.
ולא, זה לא הגיוני להתייחס לזה כמו כל מחלת חורף אחרת כי זה פשוט לא דומה ואין שום שנה שהיה צפי לכל כך הרבה מאושפזים בגלל שפעת/ דלקת ראות / כל מחלת חורף אחרת וכמובן שהחולים בקורונה מצטרפים לחולים במחלות חורף אחרות העומס על בתי החולים כפול ומכופל.
זה לא מה שאמרתימיואשת******
ושהעומס על בתי חולים מושפע הרבה גם ממחסור באנשי צוות שנובע ממדיניות בידודים משוגעת וחסרת הצדקה או הגיון.
ברור שכולם צריכים לדאוג מהעומסתמיד להודות
וזה בדיוק הסיבה שמי שלא מתחסן כל כך משפיע על המחוסנים ולא כמו הטענה שלהם שכל עוד אתה התחסנת מה אכפת לך אם אני מחוסן, כי הם תופסים מקומות בבתי חולים וזה משפיע על כולנו.
אין ספק שהבעיה של מערכת הבריאות היא גם הבידודים וזה מאד מקשה על ההתנהלות אבל גם אם יחליטו מהיום שאין בידוד לאנשי צוות רפואי עדיין מערכת הבריאות תהיה בבעיה (שלא לדבר על כך שחלק מהמבודדים לא מסוגלים לעבוד כי הם לא מרגישים טוב ועל הסכנה שלשחרר אנשים שאולי מדבקים לטיפול בקרוב באנשים שהמערכת בחיסונית שלהם לא משהו ואם הם ידבקו הם בדיוק האנשים שאצלם זה יהיה תחלואה קשה)
אפשר כבר לרדת מזה? אין הבדל במאושפזים כמעטמיואשת******
אולי במונשמים, אבל לא במאושפזים בכללי.
ואגב חיסונים אם כבר הזכרנו
פגיעה במערכת החיסונית: ארגון הבריאות העולמי מתריע מפני מנות בוסטר נוספות נגד קורונה
ועוד דרך אגב הלכתי לקרוא קצת בעקבות דברייך וראיתי שרופאים מצהירים שבבריטניה, הונגריה והולנד כרגע אחוזי המאושפזים יורדים (לא רק שלא עולים בכמה שחשבו אלא יורדים)
חושבת שצריך להיזהר בגבולות ההגיון , להתחסן בגבולות ההגיון(לא לשלוח אנשים לחיסון רביעי שלא אושר בשום מקום בעולם ואז לומר להם אופס הרסנו את מערכת החיסון שלכם מרב התלהבות, למשל…) ולהפסיק להיות בהיסטריה כי זה מחוץ לגבולות ההגיון. זהו, נגמר לי החשק להגיב

בוודאי שיש הבדל גם ברמת התחלואהתמיד להודות
וחוץ מזה שהקורונה לא התחילה ונגמרה באומיקרון בזנים הקודמים זה היה עוד יותר מובהק.
אין הרבה קשר בין הזנים הקודמים לעכשיומיואשת******
ואם תשחקי קצת עפ הגרפים ולא רק מגיל שישים, תראי שאין הרבה הבדל. כולם רואים מה שהם מחפשים כנראה.
זה פשוט לא נכוןתמיד להודות
וגם לגבי משך האשפוז רואים בצורה מוחשית שמחוסנים מאושפזים לתקופה קצרה יותר וזה כמובן מאד משפיע על העומס בבתי חולים.
וואובת 30
צריך להאשים מישהו. וכבר אי אפשר את ביבימיואשת******
האמת זה לא ברור לי כי אני רואה שמחלימים נדבקים לא פחות אבל זה מה שהוא טוען.
איך בא לי לקפוץ חמישים שנה מעכשיו ולשמוע את התוצאות של כל הפולמוסים האלו ולדעת מי צודק
😁
מה שקורה זה שבאפריקה יש המון מחלימיםמיקי מאוס
אוכלוסיות בסיכון - מתו בהמוניהם (ממילא אין הרבה כאלה במדינת עולם שלישי כי הרפואה חלשה)
אז הגל עבר בקלות כי אין כבר כמעט את מי להדביק ושזה יורגש
כמובן הכל בהקצנה
אבל זה הכיוון...בקצב הזה עוד 50 שנה אנחנו בפולמוס אם זן אפסילון יותר עמיד מקודמיו או פחות ולמה בדיוק עכשיו סופסוף הקורונה הזו תעלם😆 סתם. בעז"ה נהיה כבר הרבה אחרי ונדע מצוין
לגבי תחלואה קשה זה בהחלט רלוונטיתמיד להודות
את כותבת ממש מדוייק!אוהבת את השבת
נראלי פוליטית לא נוגעים בשום דבר שקשור לריח של כשלון של ממשלתנו היקרה...
אין לי זמן להתייחס לכל, אבל רק רוצה לתקן משהובארץ אהבתי
הנתון של 47% שלילי כוזב לא אומר שכל מי שקיבל שלילי, יש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי. זה אומר שהבדיקה מזהה רק כחצי מהחולים. אבל עדיין החולים הם מיעוט מהאוכלוסייה (בינתיים לפחות...). אז במקום לזהות כ-10% מהחולים מתוך הנבדקים, הבדיקה מזהה רק כ-5% מהחולים, ועוד 5% הבדיקה מפספסת. עדיין מי שקיבל שלילי - 90% סיכוי שהוא באמת שלילי, ו-5% סיכוי שהוא בעצם חיובי.
אם יצא חיובי - 63% סיכוי שזה אכן חיובי, ו-37% סיכוי שזה חיובי כוזב. לכן בתוצאה חיובית הגיוני יותר לעשות בדיקה חוזרת (אם היא חיובית, זה כבר כמעט 90% סיכוי שזה באמת חיובי), או יותר טוב - PCR.
ועוד משהו שמצאתי בעניין בדיקות האנטיגן-
על דגימה ורגישות: הבדיקות המהירות והאומיקרון
אני חושבת שקצת עיוותת את הנתוניםמיואשת******
אם אדם חיובי עשה אנטיגן, יש קרוב לחמישים אחוז שהבדיקה לא תזהה את זה. זהו.
כמה אחוזים זה מהאוכלוסיה? ברגע שהאנטיגן לא אמין ויש כל כך הרבה שמסתמכים עליו באמת אין לך שום שום שום דרך לדעת אף מספר או אחוז אמין, פשוט אין על מה לבנות נתונים.
אגב, לפי הקישור שהבאת רצוי לחכות שלוש ימים אחרי החשיפה לפני שעושים את הבדיקה. מה זה אומר על אמינות הבדיקה בשלוש ימים הראשונים נראה לי אפשר להסיק לבד
תראי, גם אני לא אוהבת את הבדיקות אנטיגןבארץ אהבתי
לגבי הסיכוי של מי שקיבל שלילי להיות חיובי-
אני הגבתי על מה שאת כתבת, שאנטיגן שלילי זה 50% לא אמין. אני לא בטוחה למה התכוונת כשכתבת את זה, אבל לי זה היה נשמע שאת אומרת שיש 50% סיכוי שהוא בעצם חיובי (או במילים אחרות - אין הבדל בין הטלת מטבע לבין בדיקת אנטיגן כדי להחליט אם בן אדם חיובי או שלילי).
וזה לא נתון נכון.
אם ידוע לנו שכ-10% מהאוכלוסייה היא חיובית, אז אדם שיצא שלילי בבדיקת אנטיגן, יש 5.13% סיכוי שהוא בעצם חיובי. (את הנתון הזה ביקשתי מאבא שלי לחשב לי, כי באמת אין לי תואר בסטטיסטיקה, אבל לאבא שלי יש תואר שני במתמטיקה ואני סומכת על החישובים שלו).
נכון שככל שיש יותר אנשים שמסתובבים חופשי כשהם חולים ומדביקים אנשים, המידע שלנו לגבי אחוז החיוביים באמת נהיה פחות מדוייק. וככל שיש יותר חיוביים, יש יותר סיכוי להיות חיובי גם אם הבדיקה יצאה שלילית.
ועדיין - זה לא 50% (אלא אם כן כל האוכלוסיה חולה...).
ולגבי ההמלצה לעשות ביום השלישי -
עד כמה שאני עקבתי, הנתונים האלו פורסמו לפני שהיתה המלצה כזו (בהתחלה ההמלצה היתה להיבדק מיד כשנודע על החשיפה לחולה, גם אם זה רגע אחרי החשיפה).
אז אני לא יודעת איך בדקו, וכמה זמן אחרי החשיפה בדקו את הנדגמים במחקר, אבל אני הבנתי שבעקבות המחקר הזה עדכנו את ההוראות כדי להעלות את רגישות הבדיקה, כי שיתפספסו פחות מ-47% חולים.
N12 - נתונים בלעדיים: בדיקות האנטיגן מפספסות כמחצית מהנדבקים
בואי נעזוב פלפולי מתמטיקה לרגעמיואשת******
לטענתו (ושל עוד הרבה) בימים הראשונים הבדיקות מפספסות מאה אחוז. זה פחות או יותר מה שהוא אומר. מניחה שאם תשקללי את זה בכל הפלפולים שהבאת קודם תקבלי נתונים אחרים
אבל פשוט אין לזה משמעות בכלל מה האחוז מפה והאחוז משם. הבדיקות לא אמינות נקודה. ההדבקה ההמונית חוגגת בחסות הממשלה וזה מה יש כרגע. ם פרופ' דורון גזית מהאוניברסיטה העברית, שמייעץ לקבינט הקורונה יחד עם חברי צוות המומחים של האוניברסיטה, חולק על הכוונה של השר הורוביץ: "עד כה בוצעו בישראל לא מעט מהלכים שניתן להגדירם כצעדי חירום. העיקרי שבהם הוא העובדה שלמחוסנים, למרות שהם נדבקים במידה גבוהה באומיקרון, כרגע אין ניטור באמצעות בדיקות.
"משרד הבריאות הנחה מחוסנים לבצע בדיקה לאחר מגע עם מאומת, ובמקרה של תשובה שלילית - לחזור לעבודה. אבל אם בדיקה זו מבוצעת עד 72-48 שעות מהמגע האחרון עם המאומת, אין לה משמעות. היא תיתן תשובה שלילית בכל מקרה. זו טעות. היא נועדה להוריד את מספר הבידודים אבל מגבירה את ההדבקות, ולכן בסופו של דבר מגבירה את הפגיעה במשק.
מסכימה עם זה לגמרי...בארץ אהבתי
רק התייחסתי לטענה שכתבת, שהבדיקות לא אמינות ב-50%, שזה נשמע שזה בדיוק כמו להטיל מטבע.
הרבה אנשים פירשו ככה את האמירה ש-47% מהחולים יצאו שליליים בבדיקת אנטיגן. וזה פשוט חוסר הבנה של הנתונים.
אבל תכלס, לסמוך על הבדיקה הזו, ובפרט במדיניות הנוכחית, זה בהחלט לא הגיוני בעיני, וגורם להמון חולים להסתובב חופשי ולהדביק את כולם.
(אני ממשיכה לעבוד, למרות חשיפות לחולים על בסיס יומיומי כמעט, לצערי.. עושה בדיקות לפי ההוראות, כשלא מרגישה טוב עושה pcr ומחכה לתוצאות, ומקפידה על מסכת n95 כל הזמן - גם בשביל להגן על עצמי, אבל בהחלט גם בשביל להגן על אחרים. לא מורידה אפילו בשביל לאכול, אלא אם כן יש לי חדר לאכול בו לבד. את הילדים שלי כרגע אני לא שולחת, כי אני לא יכולה לשמור עליהם באותה מידה).
מיואשת******
ולכל אחד מותר לחשוב ולהתנהג אחרת כפי דעתו ואמונותיו כמובן, רק מכל הלב, שימי לב לילדים שלך. הנזקים הנפשיים והרוחניים שעלולים להיגרם מלהיות בבית ,במיוחד בלי הורים צמודים, עלולים להיות רציניים. בסופו של דבר כל אחד מנהל את מערכת הסיכונים שלו. זה המהות של ניהול סיכונים. וזה בסדר. אני רק אומרת לשים לב שמבינים את הסיכונים לאשורם ולא מפריזים בערך סיכון אחד ומפחיתים בערך סיכון אחר וזה כמובן נכון לכולנו. גם לי.
רק בריאות ❣️❣️❣️
מסכימה איתךבארץ אהבתי
ב"ה בימים שאני עובדת בעלי יכול להיות עם הילדים בבית, לא הייתי חושבת להשאיר כל כך הרבה זמן בלי הורים צמודים. הילדים מאפשרים לו ללמוד (ויודעים שאם יריבו או ישגעו אותו יותר מידי אז נשקול שוב את השארתם בבית), אבל הוא בהחלט משגיח ואחראי. והם משחקים ומתגבשים להם ביחד, לדעתי כרגע זה עושה להם הרבה טוב (אחרי תקופה של מריבות, עכשיו הרבה יותר רגוע ביניהם). וכמובן עם הגדולה אני מקפידה להתקדם בלימודים כדי לא לצבור פער.
ואנחנו בהחלט עם היד על הדופק בנושא. אבל תודה על העלאת הדברים.
❣️❣️❣️מיואשת******
לגבי כמות החולים הקשיםבארץ אהבתי
את כותבת ש'נכון לעכשיו יש 380 חולים קשה לפחות חצי מהם הם מלפני השבוע האחרון'.
זה נכון, אבל את מבינה מה זה אומר? שתוך שבוע מספר החולים הקשים הוכפל. לפני שבועיים זה היה סביב 100, תוך שבוע זה הוכפל לבערך 200, ותוך עוד שבוע שוב הוכפל לבערך 400.
העליה פה היא לא לינארית, אם כל שבוע זה מוכפל, תוך שבועיים נוספים באותו קצב אנחנו עלולים להגיע לכ-1600 חולים קשים.
נכון שאנחנו עוד לא במספרים של החולים הקשים שהיו בגל הקודם, למרות שמבחינת מספר המאומתים אנחנו הרבה יותר ממה שהיה אז.
אבל כשרואים את הגרף של החולים הקשים, זה כן מדאיג, לא ממה שקורה כרגע, אלא מהכיוון של הגרף, שאם לא יקרה שום דבר בקרוב עלול להמשיך לעלות ולהגיע למספרים גבוהים
(אני לא מתייחסת כרגע למה שכתבה פרופ' מטות, כי אני באמת לא יודעת מספיק. התגובה של משרד הבריאות לא מספיק ברורה לי, אבל ההסברה שלהם תמיד היתה די גרועה. בכל מקרה, רציתי להסביר רק למה יש חשש ממצוקה אמיתית במערכת הבריאות, גם אם כרגע מספרי החולים הקשים באמת לא גבוהים).
תראי מה פרסמו היוםהמקורית
בממוצע גס 50 אחוז מהחולים קשה בקורונה התאשפזו בגלל סיבות אחרות.
אלמלא הבידודים של עובדי מערכת הבריאות, על פניו, המצב לא כזה גרוע בגל הנוכחי אף על פי שאין למה להשוות עם הגלים הקודמים כרגע כי אין נתונים
איפה ראית שמדובר על חולים קשים?תמיד להודות
בנוסף, כתוב שהם הגיעו לבית חולים בגלל סיבה אחרת ואז גילו שהם חולים. השאלה אם במהלך האשפוז המצב של הקורונה הדרדר והם נשארו לאשפוז בגלל זה או שברגע שטופלה הבעיה שבגללה הם הגיעו לבתי חולים הם שוחררו.
צודקת. מדובר על כלל המאושפזיםהמקורית
אבל לפי כמות המאושפזים קשה נראה שחסרים םה עוד חולים שלא רשומים בכתבה. מן הסתם הם לא פירטו לגבי כל בתי הרפואה
אכן הקורונה לימדה אותנותמיד להודות
אבל שוב, אם לא יהיה הפתעות בגדר ניסים גלויים (והלוואי ויהיו!) בתוך שלושה שבועות בתי חולים יהיו מלאים בחולים קשים מהקורונה בדיוק כמו שרואים באנגליה, ארהב, איטליה וכו
ושאלה לגבי בידודיםתמיד להודות
כל הזמן אומרים שבגל הנוכחי צריך לשחרר הכל ושקבוצות סיכון יגנו על עצמם. איך בדיוק מגינים עליהם ככה ? הרי אחוז מסוים מהרופאים האלו ידביקו אנשים וזה בדיוק האנשים שבשבילם הדבקה באומיקרון זו סכנת חיים ממשית.
זה בלי להתייחס לזה שדי ברור שלא 100% מהתחלואה היא אומיקרון אלא יש עדיין דלתא ויכול להיות שהרופא שנדבק ללא תסמינים ידביק את החולה בכלל בדלתא.
למה זה מתבקש דווקא בצוות רפואי לשחרר בעניין הבידודים? (לא מדברת על בידודי ילדים שהורים מפסידים עבודה לזה יש פתרון הרבה יותר פשוט שכבר התחילו באיחור לעבוד עליו וזה שמרטפיה לילדים)
לא אמרתי לשחרר דווקא רופאיםהמקורית
אבל - ממה שאני מבינה יש רופאים בבידוד בגלל ילדיהם.
ומעניין מה שאת אומרת. אני תוהה לעצמי אם בשל הטענה שאת מעלה, רופאים חולי איידס נדרשים לפרוש? באמת שואלת, כן? מעניין איך נוהגים במקרים כאלה.
מה שכן,הבנתי שרופאים שנדרשים בבידוד היו מטפלים בחולי קורונה במצב הזה.שזה גם פתרון כלשהו
ועדיין, במדיניות הנוכחית לפיה בדיקות אנטיגן משקרות אותנו על ימין ועל שמאל אנחנו לא מגנים על האוכלוסיה בסיכון ממילא, אז לפחות שהצוות הרפואי יהיה זמין לעבודה.כרגע אחנו גמככה במצב שכולם חשופים לאומיקרון, ועוד לפי החוק מה שנקרא.
רופאים תמיד עטו מסכות לפני שזה נהיה נחלת הכללמיקי מאוס
אני לא יודעת אם יש הנחיות מיוחדות לרופאים אבל מניחה שמשתדלים מאוד שלא יגיעו חולים לעבודה
(וסתם לגבי איידס- היום זה מחלה נכחדת ב"ה אבל מי שמטופל בתרופות בכלל בכלל לא מדבק. ולגבי מה שהעלית זה בכלל לא רלוונטי כי זה לא מדבק באוויר אלא רק בנוזלי גוף וספציפית במגע מיני. בגלל זה זה מחלת מין והיתה נפוצה שנים דווקא אצל אנשים פרוצים מינית)
ממה שאני מכירה אצלינו הישראליםתמיד להודות
ברגע שיפטרו רופא ללא תסמינים מבידוד יום אחרי זה הוא כבר יעבוד בכל מחלקה , אני מתקשה לראות את זה שהוא יעבוד רק במחלקת קורונה למרות שאני מסכימה עם זה שאם זה אפשרי זה רעיון מעולה (אני רואה מה קורה סביבי אנשים על דעת עצמם יוצאים מבידוד אחרי 5 ימים כי ככה עושים בארהב והם מחליטים ממי ומתי נדבקו וסופרים את הימים מאז ולא מיום הבדיקה כי היום הכל מותר )
עד היום כל ההצדקות שאני שמעתי להפקרות של כולם הייתה שזה מה יש ושמי שבקבוצת סיכון שיגן על עצמו ולא יצא מהבית, לא שמעתי טענה במוצהר שאנחנו שולחים אותם לחלות בצורה קשה / למות כי אין מה לעשות (אם לא יגנו עליהם בזמן קבלת טיפול רפואי זה בדיוק זה, מי שבקבוצת סיכון לא יכול להרשות לעצמו לא להגיע לבית חולים כדי להגן על עצמו)
לגבי הילדים של הרופאים, ראיתי ידיעה שפתחו שמרטפיות בבתי החולים מקווה שזה נכון , אומנם קצת באיחור אבל עדיף מכלום.
אני מעריצה אותך על הסבלנות
מיקי מאוס
איזה מחמאה זה ממךתמיד להודות
זה לא הפחדות, זו דעתן ואני ביניהן של חלק מהבנות כאן..אוהבת את השבת
כמו שהבת שלי אומרת לחברה שלה שהן מתווכחות
מה שאת אומרת זה בסדר מה שאני אומרת זה בסדר וככה נגמר הויכוח

יש פה דעות שונות
כל אחת חושבת שונה וזה מה שכיף בפורום וכיף שאפשר להתבטא להביע את דעתך ולהישאר באווירה נעימה..
כמובן שכותבת את זה אני הקטנה את הרבה יותר ותיקה כאן ופעילה ואני מקווה שזה בסדר שאני כותבת, פשוט הרגשתי שחבל שאפסיק להגיב כאן ובכללי כי התכווצתי מזה...
לי אישית אחרי שקראתי מה שכתבת קצת התכווצתי ולא רציתי יותר להגיב אני לא טובה בהתנצחויות ואני לא אוהבת לדבר בטונים כאלה וגם לא לכתוב...
אני בטוחה שלא התכוונת וכנראה הרגשת שזה בנפשך אבל גם אני וכולנו כותבות את דעתנו כי גם לנו זה תחושה שצריך להגיד את הדברים ויובאו לדעת כולן...
בקיצור
אני חושבת ככה
את חושבת אחרת
שתינו חושבות שצריך לדאוג לחיים ולשמור עליהם וזה מה שחשוב
לא נשכנע אחת את השנייה כנראה
אז בוא נישאר בשיח רגוע כי מבאס שרק בגלל הקורונה תיכנס אווירה פחות נעימה..
אבל לא יודעת יכול להיות שאני סתם מרגישה מותקפת..
בכל מקרה מאוד מעריכה אותך ואת מה שאת כותבת בכל מיני נושאים פה ומעריכה את האכפתיות הגדולה שתמיד משתקפת כשאת כותבת לבנות פה שמתייעצות♡♡♡♡
בהצלחה לכולם כולם כולם כי אין ספק שאיך שלא נסתכל תקופה מאוד מאתגרת....
סליחהמיואשת******
אבל ההפחדות שרצות פה הם בלי קשר למה שקורה בעולם האמיתי ועברו את ההפחדות של אנשי מערכת הבריאות. וזה חשוב לומר את זה לדעתי, כי להפחדות יש משקל ומשמעות לאיכות החיים של אנשים. ימי שניזונה רק מכמה בנות בפורום תחיה בפחדים גדולים שאם היא סתם תפתח חדשות היא תגלה שאין כזו רמה של הפחדות כרגע ברב האוכלוסיה.
ואני ממש ממש לא חושבת שלכמה שנים אני כותבת בפורום יש קדימות או עדיפות או איזושהי רלוונטיות בכלל
דעתך חשובה כדעתי.רק ביקשתי להסב תשומת לב להלך הרוח באוכלוסיה הכללית לעומת מה שפה בפורום (ויתכן שחלק מזה זה שזה מעגל שמזין את עצמי בתוך הפורום, יש הפחדות כי הופחדו, וכן הלאה)
והמלצתי להיכנס לאתרי חדשות אחרים. ולהתרשם. לאו דווקא להקשיב לי
אני חושבת שהמצב הנפשי של אנשים כרגע בקרשים. ומה שהולך פה בימים האחרונים מזיק לדעתי כי זה כאילו יצא מפרופורציות גם של המחמירים בקורונה בארץ. זה להרגשתי.
ושוב סליחה ממש לא התכוונתי לגרום למישהי להרגיש מותקפת.
ממה שאני קוראתבת 30
זה לא מדוייק, באמת יש הבדל מבחינת המאושפזים לעומת גלים קודמיבארץ אהבתי
הקו הכחול זה מספר המאומתים, לפי הציר השמאלי, הקו הכתום זה מספר החולים קשה, לפי הציר הימני. רואים איך העליה של החולים קשים הפעם הרבה יותר מתונה מאשר בגל הקודם.
וזה בהחלט מעודד, רק שעדיין אין מידע על השלכות לטווח הארוך. ולכן אני באופן אישי משתדלת עדיין להיזהר מאוד, עד כמה שיכולה.
ומצטרפת להמלצה של @אוהבת את השבת על מסכות n95, אני בעבודה רק איתם, לא מורידה בכלל חוץ ממתי שאני לבד בחדר (היו ימים שלא אכלתי כי לא היה לי חדר לבד והיה קר מידי לאכול בחוץ).
והיו כמה פעמים שעבדתי בכיתה שכולם בה נדבקו, ואני ב"ה לא נדבקתי. מאמינה שההקפדה על המסכה זה מה ששמר עלי.
ברור שיש הבדל ובכל העולםתמיד להודות
מסכימה איתךבארץ אהבתי
האם ראית גרף דומה שבו לא מכניסים בחישוב מחלימים?מיקי מאוס
ממה שהבנתי כל המידע על אומיקרון גם מחו"ל לא מבחין בין מחוסנים לכאלה שלא ולכן אין טעם להשוות את האחוזים...
עוד דבר- הזן הזה מדבק בקצב פסיכי, אבל לתחלואה קשה לוקח זמן להתבטא. אין לנו בטחון מה יהיה בשיא הגל, אנחנו רק בתחילתו...
שאלה טובה, המידע הזה בהחלט חסרבארץ אהבתי
ומצד שני, בכל זאת יש משמעות לגרף הזהבארץ אהבתי
ועכשיו מצאתי גרפים שמפרידים בחישובים בין מחוסנים, מחוסנים ללא תוקף ולא מחוסנים. (מחלימים לא נכללים, אבל מניחה שמאושפזים ביניהם הם באחוזים זניחים מכדי להיכלל בגרפים. אם כל יום רק כ-10% מהמאומתים הם מחלימים, אחוזי המאושפזים ביניהם הוא אפילו קטן יותר ולא משנה הרבה את התמונה).
בכל אופן, מצרפת כמה גרפים שצילמתי-
בגרף הזה רואים את כמויות מאושפזים הקורונה לאורך כל השנה האחרונה.
רואים פה שרוב החולים הם לא מחוסנים, בכל הגלים וגם בגל הנוכחי. אבל גם כשמסתכלים רק על העליה שלהם לעומת הגלים הקודמים, היא עדיין מתונה יותר.
כשמסתכלים יותר מקרוב, רואים שאם בודקים במספרים מוחלטים, כמות המאושפזים המחוסנים עולה ונראית די זהה לכמות המאושפזים הלא מחוסנים.
אבל עדיין אם משקללים ביחס לגודל שלהם באוכלוסייה, יש הרבה יותר סיכוי ללא מחוסנים להתאשפז, כמו שרואים בגרף הבא-
איזה אלופה את על ההסבר המפורט!!אוהבת את השבת
אני רוצה להעיר לגבי הגרפים שהבאתבת 30
תמיד הגרף שמוצג בדשבורד מציג את הקו התכלת של הלא מחוסנים- למעלה.
אבל, אם משחקים עם הנתונים למעלה- נניח, בוחרים ''כלל האוכלוסייה'' ולא רק עד או מגיל 60, וכד'- אז רוב רובם של הגרפים מציגים את הקו הירוק כהה של כמחוסנים כקו העליון.
כלומר- לפחות בגל הנוכחי, מספרי החולים והחולים קשה מבין המחוסנים הם הגבוהים ביותר.
זה לא מפתיע,אגב, שכן האומיקרון לא מבחין בין מחוסנים, מחלימים, או לא מחוסנים. כולם כולם נדבקים. גם בסביבה שלי מלא מחלימים נדבקים (כולל הבת שלי) והמוני מחוסנים נדבקים.
כך שאם אחוז המחוסנים באוכלוסיה הוא יחסית גדול, אז ברור שגם מבחינה מספרית, הם יהיו ה''נתח'' הגדול ביותר של החולים.
זה באמת חידוש בגל הנוכחיבארץ אהבתי
אבל זה ממש בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים.
אפשר לראות פה בגרף (במספרים מוחלטים), אם מסתכלים על כל השנה האחרונה, רק עכשיו יש עליה של הקו הירוק כהה מעל התכלת
אגב, אצל צעירים (עד גיל 60), גם במספרים מוחלטים עדיין יש יותר חולים קשים לא מחוסנים-
אבל באמת מעל גיל 60 יש יותר חולים קשים לא מחוסנים, בערך מהשבוע-שבועיים האחרונים (בגילאים האלו יש גם אחוז הרבה יותר גדול של מחוסנים)-
ועדיין, כשמשקללים לפי גודל הקבוצה (בודקים כמה חולים ל-100,000 איש), בשתי קבוצות הגיל יש פער גדול בין מחוסנים ללא מחוסנים-
הערה לגבי חולים קשיםבת 30
גם החולים קשה'- זה לא ברמה של הדלתא.
חלק ממי שמוגדר שחולה קשה, הוא אכן עם קורונה, אבל חולה קשה במשהו אחר.
פרופ' עידית מטות כותבת שבאיכילוב רוב המאושפזים בקורונה פשוט גילו להם את הקורונה כשהגיעו לבי''ח. לא בגללה הם הגיעו.
ציטוט מהיום לגבי החולים הקשיםמיואשת******
אכןבת 30אחרונה
אלים פחות פי 3, זה עדיין סיכון לא קטן.. זה לא צחוקאוהבת את השבת
1800 כרגע מאושפזים בגלל שפעת. מהם 605 ילדיםנעם85
וואו האמת מלחיץ, צודקת לגמרי שצריך להיזהר משניהם!!!אוהבת את השבת
עורכת ..
רק שלא יתחילו לבדוק שפעת ולבודדבת 30
לגבי הסוגריים44444
המחלה קלה יותר והסיכוי של מי שמתחת גיל 60 להיות חולה קשה אפסי. גם מעל גיל 60 הוא נמוך....
לדעתי בעיקר לוחצים על חיסונים בשביל להוריד את מס' החולים הקשה- שזה מה שהכי חשוב.
אני רק יכולה להגיד לך שיש כ"כ הרבה מאומתים שאיבתי 123
רק אם תסגרי בבית ולא תפגשי אף אחד וגם בעלך לא יפגוש אף אחד.
והוריאנט האומקרון מאמת יותר קל
הלחץ לא יעזור לך, אבל באמת שווה לך לחשוב טוב מה האפשרויותמיקי מאוס
כמובן להקפיד על מסכה תמיד ועדיף 2 מסכות או מסכה אנטי ויראלית
וגם להקפיד על התלמידים בכיתה
ולאכול לגמרי לבד ולא ליד עוד מורים כי באוכל מורידים מסכות
קורונה בהריון זה סיכון.
תנסי לראות איך את ממזערת את הסיכון שלך להידבק כמה שאפשר
את מחוסנת? אם כן אז את יכולה להיות יותר רגועה. החיסון די מגן מפני הסיבוכים.
אם לא- אז זה הצעד הראשון שאני ממליצה לך לעשות כדי להגן על העובר ועליך. כרגע זו ההמלצה הגורפת
אין לדעת. אנחנו עושים את ההשתדלותאביול
מתחסנים חחח זה ישר תיקן ליאביול
אני בעד להתחתן. למה לא?בת 30
חחח לא מתנגדתאביול
ממה את לחוצה?בת 30
מי אמר שהזן הנוכחי הוא מסוכן לנשים הרות? הרי באופן כללי הוא הרבה הרבה פחות מסוכן.
לא חושבת שנכון להשליך מהדלתא על המצב הנוכחי, מכל כיוון שהוא.
מעבר לזה, לחץ, באופן עקרוני, הוא לא טוב. לא להריון ולא בכלל.
אז עדיף שתהיי רגועה. ותכניסי לך לראש שבע''ה לא תידבקי, אבל גם אם כן, שזה סביר מאוד, כנראה שזה יעבור בלי בעיה מיוחדת.
ובינתיים, קחי ויטמין d באופן קבוע, זה הוכח כמפחית תחלואה קשה.
אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
🫂🫂🫂רקאני
האמת שהרגשתי ככה לפני החג
ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו
ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'
ברוגע
אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.
+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה
כי נפגעתי ממש
ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב.
קשוח ממשרקאני
חיבוק ❣️
אויש🫂יעל מהדרום
חיבוק גדול ונשימה עמוקהשופטים
מתואמת
את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?
תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...
זה עבודה גם להפרידנפש חיה.
וכשאני כועסת מאוד
זה מאוד קשה לישות את זה
ולהיות ממוקדת
כי אפילו לפרוק את הכעס לבעלי
אני לא תמיד מצליחה.
זו באמת עבודה קשהמתואמת
לא סתם אנחנו עכשיו בימי עבודת המידות של ספירת העומר...
מאמינה בך שתצליחי בסוף❤️ אם לא השנה - אז בשנים הבאות...
💙💙נפש חיה.
לא יודעת כמה זמן אתם נשואים ואם יש ילדים קטניםאנונימית בהו"ל
אני הרגשתי דברים דומים, כל חול המועד מחדש היה החלום ושברו..
אבל פתאום הילדים גדלו קצת, וגם למדתי איך לדבר שיהיה לו קל לו לקבל את הדברים וגם הוא למד אילו דברים יותר חשובים לי, והיום גם אם לא תמיד הכל מושלם ויש ציפיות וריבים אנחנו מצליחים להתגבר מהר יותר..
אז באמת צריך לתחום את הכעס והאכזבה לרגע הזה ולהאמין שברגע הבא ממש יכול להיות יותר טוב.
וכל מריבה וכל שנה יש התפתחות ואפשר להגיע למקום אחר.
מתפללת בשבילך לסיעתיא דשמיא וקירוב לבבות
עברנו את הרוב 🤗אמאשוני
בבוקר הנחמה הייתה שעברנו את רוב ימי השבתון (חג, שבת)
היום אפשר לומר שעברנו 4. נשאר 3 ב"ה
חיבוק יקרהנגמרו לי השמות
ב"ה שיהיה לך רק טוב ❤🙏

חיבוק ענק ענק יקרהגלויהאחרונה
יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת
הוא מתענה ממש..
אנחנו לא אוכלים קטניות..
אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...
(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)
מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤
כולל קמח מצה וכו'
לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה
אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה
אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל
וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)
זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן
וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8
אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים
והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות מצאתי מה לאכול.
מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני
אוכלים דגים עם הרבה ירקות.
אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.
קציצות בשר עם רוטב וקינואה
בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.
תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.
מרק עוף עם ירקות
עוד קצת וזה נגמר
לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
אהההאוהבת את השבת
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי
אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.
מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.
ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴
חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!
לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!
כולל רופאי גסטרו.
רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.
לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין.
תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
תאכליבשורות משמחות
חלבונים וירקות יחד
ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון
או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות
מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבתאחרונה
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד
נראה לי המצות עושות לי ממש רע...
אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.
עצירות...
צרות של עשירים.
ואין לי מה לאכול
הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל
לפי הבדיקה דם.
תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.
ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.
כולל סחרחורת...
מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..
בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...
ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי
כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית
ולמה אין לי כח לילדים שלי..
והיא רוצה רק שתיי ילדים.
כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.
כדבריה
זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.
היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...
כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.
לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה
וואי איזה קשוחהמקורית
קודם כל חיבוק♥️
לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות
למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)
לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת
לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך
ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה
במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה
וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם
לדעתי תעמידי אותה במקום.
גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!
חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️
אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך .
חיבוקכורסא ירוקה
ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך
מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך
מדברים
אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.
תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.
ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד
תרגישי טובמקלדתי פתח
נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.
בחג-מלא מים, תשלבי פירות.
לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:
שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.
יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד
שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל
לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון
היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?
היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?
אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה
מתואמת
בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.
בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.
ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...
ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...
ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.
זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.
ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️
זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד
כי היא ממש ילדה טובה טובה.
פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...
אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.
ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...
ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...
עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...
הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...
אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.
תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.
ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה
הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל
נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.
רק מילה לגבי המתבגרת
זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3
לכן ההתנהגות הקיצונית
לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל
אני לא אומרת לך מה לעשות
רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי
כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"
ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך
אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה
ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה
כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
התפיסה שליoo
שתקשורת הורה ילד
באחריות ההורה באחוזים גבוהים
בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים
בה יש ציפייה וצורך מהצד השני
תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה
שהוא לא בלבל של הילד
שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות
לכן כשילדה אומרת משהו שלילי
אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו
אלא להבין את הצד שלה
גם אצלי היו בעבר אמירות דומות
ובצדק
עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים
אז הייתי עונה בסתמיות
נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי
לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות
זכותם לתהות ולרצות
וזכותי לבחור לעשות אחרת
אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי
אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה
היא גם קצת צודקת
אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים
זה לא אומר שהיא לא בסדר
זה אומר שיש מצב מורכב
והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים
(ולרצות 2 ילדים זה טוב
לא בגלל מספר כלשהו
אלא
יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר
זה דבר מעולה)
לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱
תנסי את האבקה של אלטמן
לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים
לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות
לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱
חיבוק❤️
לא פשוט
אבל כמו שאומרים
שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט
ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה
זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!
תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר
להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך
בלי צעקות וכעס
תני לה כמה ימים
לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות
וזה גורם לצד השני לערער .
בשוט'
מזדהה ממשעוד מעט פסח
גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).
עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.
האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.
ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...
ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.
אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...
בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.
תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד
להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.
אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...
ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.
שאני מרגישה לא בסדר.
שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....
כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...
אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..
זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח
תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).
וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...
ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.
וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.
אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.
זה לא להיות חזקה מבפניםoo
אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת
זה בסדר לא לתפקד
זה לא מהות חיינו
להפך
מהות החיים
זה להיות שלמים עם עצמנו
גם ברגעים חלשים
לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת
כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו
ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב
לזהות מה היא צריכה לשמוע
ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות
ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון
זה לא בריא לשתיכן
אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית
גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.
מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד
אני מעמידה לה גבולות.
אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.
מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה
לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.
יש מתכון כזה ?
אשמח לשמוע.
אבל מה היית עושה?
לכי מהבית?
מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית
הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם
ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה
שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך
לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום
את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן
סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא
תודה!! וממש ככה...ממתקית
יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד
"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
אגב, בגלל שעכשיו את חלשה וחסרת כוחות עם ההריוןממתקית
הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
אהבתי מאודשיפור
אולישיפור
כמה דבריםפה משתמש/ת
א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח
גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..
ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?
וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..
מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית
משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..
ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש
היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת
ולפתח שיחה סביב זה
ולא לומר בהתרסה כל דבר..
תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות
אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית
מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך.
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.
כמה דברים:תהילה 4
א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.
ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.
מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.
אני רוצה להעיר משהו לחלק מהמגיבותיום שני
הרבה פעמים הסתכלתי על הורים שילד שלהם התנהג מוזר או לא בפרופורציה, וחשבתי לעצמי שההורה הזה לא יודע לשים גבולות. או ריחמתי שהמצב כל כך חריג. או תהיתי איך הם נותנים למצב כזה להמשיך?!
עד שזה מגיע אלי... עד שזה קורה אצלי...
הנערים- מלשון התנערות.
מתבגרים מדברים לפעמים בצורה שהשומע לא מאמין!
עד שזה קורה אצלך בבית... במשפחה טובה של "אנשים שיודעים לחנך".
וגם הורים שזוכרים את גיל ההתבגרות של עצמם - נראה שכל דור מתעלה על הדור הקודם .
אז פותחת יקרה, זה באמת לא נעים שהבת מתחצפת ככה,
אבל עד שזה לא קורה בבית שלך אתה לא מבין באמת.
כשאומרים "איך אתם נותנים לה לדבר ככה" - אותי לפחות זה מחליש מאוד.
קודם כל חזקי את עצמך על המציאות המורכבת שבה את נמצאת, באמת שלא הכל בשליטתך או באחריותך
מי שישמעooאחרונה
מה הילדה אמרה
הוציאה בלי פילטרים את שעל ליבה
זה הרבה יותר טוב מבית שאסור לדבר בו
שמשתיקים את הילדים
והמחירים עלולים להיות כבדים למשך שנים ארוכות
(אצל ההורים שלי השתיקו
והמחיר של זה
קשר רופף מאד עד היום
למרות שאני מעל 20 שנה מחוץ לבית)
בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל
יש לי תור לרופא נשים לאחרי פסח, לבירור לגבי מחזורים קצרים מידי.
אני רוצה להגיע אליו כבר עם תוצאות של פרופיל הורמונלי, כדי לחסוך זמן.
היום התחיל דימום, זאת אומרת שאני אמורה לעשות מחר בדיקת דם, כי אחר כך ערב חג וחג.
אבל אני לא מוצאת שום מקום עם תור למחר. חוץ ממקומות רחוקים ממני.
מישהי יודעת איפה יש אפשרות לעשות מחר בדיקת דם?
בתקופת חולים מאוחדת, באזור מעלה אדומים או ירושלים.
אם לא, יעזור אם אני יעשה ביום חמישי, או שכבר מאוחר מידי?
בכל מקרה, אני כרגע גם מחכה שהרופא יתן לי הפניה.
תתקשרי למרפאה שלך ותבקשי שיכניסו אותך בין התוריםרוני 1234
במרפאה שלי אין בכלל בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל
וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.
כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.
אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.
עונה גם ל@יראת גאולה
לי האחות אמרה פעםיראת גאולה
שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.
פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.
כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.
תגיעי בלי תורכחל
ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻♀️
אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש
מוציאים פתק במזכירות
מדייקת את השאלהאנונימית בהו"ל
אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.
גם אם אין תור פנוי.
התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.
הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?
תתקשרי למרפאות גדולות דל מאוחדתכובע לבן
מן הסתם הטורים פתוחשלומית.
היה כתוב שלאאנונימית בהו"ל
בכל מקרה, בינתיים עוד לא קיבלתי הפניה.
ואין חי אפשרות לנסוע על הבוקר לעשות במקום רחוק.
אז ננסה לעשות ביום חמישי. מקווה שזה לא יהיה מאוחר מידי.
וגם לזה אני צריכה להשיג תור.
צריך ביום 2-4 בעיקרון...טארקו
אוף..
אבל בכל זאת הייתי עושה ומציינת לרופא שזה היה ביום 5, עדיין יכול להיות שיהיו נתונים רלוונטיים.
אני יודעתאנונימית בהו"לאחרונה
בינתיים בקושי יש דימום, אבל זה לא אומר שבימים הבאים יהיה יותר. נראה לי זה חלק מהבלאגן שיש לי.
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1
חזרנו משבת אצל חמותי.
אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.
אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.
חברות- לא שייך בכלל.
אמא שלי- לא באמת נעים.
את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.
אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.
כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.
פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק
לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון
שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.
לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ
לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1
היא תפגוש את חמותי או משהו...
כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.
וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...
אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷
תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.
יומן, אולי פה...
הפריקה היא חשובה ממש ממש
לתת לעצמך להרגיש הכל...
ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...
(בנושא אחר)
אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1
זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.
אבל זה המצב.
ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.
מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.
אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....
בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".
חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!
ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.
בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.
וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה
אוי, ממש קשה
ריבוזום
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1
שהקושי נובע מכל מיני דברים.
א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי
ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".
או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם
ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם
זה נשמעאיזמרגד1אחרונה
שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.
ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.
גלויה
וואוו...
חיבוק לך.
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.
ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו
אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה
נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##
הרבה
מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל
אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי
מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.
והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.
אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.
וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.
ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי, והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית, שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות
וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1
ומחזק...
תודה רבה רבה!!
מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.
מעריכה מאוד!!
באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...
משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.
קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל
ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח
נכון♥️אנוונימית1
מרגישים שעשינו טעות חמורהאנונימית בהו"ל
מרוב עומס מטורף בחיים,סגרנו את הבית ומתארחים אצל ההורים
של בעלי
אנחנו בדירה,לא טוב לנו בשום צורה.
רק הקטע של הבישולים שירד ממני מקל אבל מכל הצדדים
קשוח לנו ממש ממש ממש
אנחנו עם קטנטנים ותינוק קטן ולא נחים לשנייה
רק עסוקים בללכת ולחזור כל החג כי הדירה רחוקה ממש
אחרי שחמותי אמרה שהדירה קרובה
צריכים לעלות ולרדת מיליון מדרגות
רק רוצים הביתההההההה
והקש ששבר את גב הגמל שמוצאי שבת מנסים לקלח את כולם ואין מים חמים
גם אחרי שהדלקנו דוד 😭 זה נשמע שטותי אבל זה כל כך עצבן אותנו
בעלי הדירה בחול ולא עונים לנו ואפילו אני שלא יכולה בלי מקלחת חמה
במוצש לא התקלחתי וזה שובר אותי מאוד!!! כי הייתה שבת קשוחה !!!!
בכיתי כל הבוקר רק מהתסכול שבקושי נחיםם,כאבי רגליים מהליכות בלתי פוסקות
ואין לא יכולים אפילו לחזור הביתה כי מכרנו את הבית ותקועים כאן עד אחרי החג
תלויים בחמותי באוכל בהכללללל שוב הולכים חוזרים כמו פורפורות אוףףףףףף
וזה משפיע על המצב רוח שלנו קשות ואז כמובן על הילדים
לא יודעת כבר מה לעשות
נשמע כמו סיוט!כורסא ירוקה
תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.
לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.
מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.
החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.
המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.
לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים
אםנחזור הביתה אחרי שילמנו ימבה כסףאנונימית בהו"ל
מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת
במיוחד אחרי התשלום.....
אבל תודה על העצות הן מעולות!
אני ממש מבינה את התסכול...כורסא ירוקה
זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.
אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.
בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.
ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.
מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן
מסכימה. וגם - אם אתם לא חוזרים תבקשוהמקורית
מה שלי עוזר במקרים כאלו זה שינוי תודעהמקרמה
אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה
להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם
אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)
ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי
המציאות היא אותה מציאות
ההסתכלות היא שונה
את אומרת שאין סיכוי לחזור
אז זאת בחירה
כי האופציה קיימת
ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר
מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת
תשאבי כוחות לעוד בחירות
מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור
אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות
יש שם אמבטיה?
אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?
(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)
אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.
ללבוש כולם פיגמות נקיות
ולעשות יום רגוע בדירה
שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך
או שתכינו פיקניק פשוט בדירה
פסטרמה, מצות
קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)
קודם כל חיבוק!!גלויה
נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!
עצות שחושבת עכשיו -
מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב
אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?
(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר
וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.
לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....
ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?
ולגבי הכותרת
שוב חיבוק גדול!
נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.
אל תאכלי את עצמך על זה.
עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.
אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?
כל העניין שחמותי בקטע שנלך ונחזוראנונימית בהו"ל
אנחנו גם עושים את זהיראת גאולה
אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.
אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?
אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.
בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.
העניין הטובoo
בטעויות
שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש
לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד
ספציפית למה שכתבת
אוכל
אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים
אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה
מקלחת
יחסית חם היום
אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר
^^^רקלתשוהנאחרונה
תנסו לעשות לימונדה מהלימון...אוהבת את השבת
לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.
מקלחת לך אצל חמותך
הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים
לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.
לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות
לא עשיתם כוחות
שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר
זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים
אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234
עושים על האש
מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט
חבל לקחת סיכונים מיותרים
לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
לא יודעתים...
אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך
קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....
אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה
מהמם ושקט
קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן
בארץ היו אזעקות בערד
וכל ירדן הפעילה סירנה....
הם כנראה לא ממקדים לאזור
יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה
אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר
אז יש את תלכיד פיראן
אנחנו עשינו מסלול מעגלי
התחלנו בבאח נחל/פלס
ירדנו לואדי
טיפסנו לחווה של אורי
וחזרנו דרך הכביש לרכבים
הכל פורח ומקסים
יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפור
בן השנתיים היה במנשאמקרמהאחרונה
בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד
ומה עם הדרך?חילזון 123
בדר"כ אני לא מטיילתoo
לא אוהבת פקקים
אבל עכשיו הכבישים פנויים
אז לקחתי את הילד לחוף
תרפיה בחול
קצת טבל רגלים
אסף צדפים
היה כיף
ולא היו אזעקות
לא בדרך ולא בים
שבוע 26 וכבר נמאס ליא.ק.צ
תקראי מה קורה בכל שבוע לתינוק..אוהבת את השבתאחרונה
יגרום לך להתחבר לתהליך ולשמוח שהוא שם..
וכדאי לנסות להנות, זה בכל מקרה יקח עוד זמן בע"ה...









