טוב אז סיפור הלידה שלי!Lana423
התעוררתי באמצע הלילה בתחילת שבוע 39 עם כאב בטן - לא חשבתי כלום.. הלכתי לשירותים וראיתי טיפת דם - האישה ההגיונית שבי אמרה לעצמי שזה הפקק הרירי, אבל האישה הלחוצה לא הצליחה להרגע 😅 והחלטתי להעיר את בעלי ולנסוע למיון - במחשבה שחוזרים הביתה תוך כמה שעות, לא לקחנו איתנו כלום 😅.
במיון הרגשתי שיש לי המון הפרשות שקופות, ברמה שזה עבר את התחתונים והתחתונית והגיע לחצאית 🙈. המיילדת שבדקה אותי אמרה שהגיוני שזה הפקק הרירי, הרופא שבדק אחריה אמר שזה מי שפיר!!! ושאני בפתיחה 2!
היו לי שתי אופציות - להתאשפז בחדר לידה לקבל זירוז, או לחכות שתתפתח לידה לבד.
החלטתי לחכות שתתפתח לידה לבד - בינתיים בעלי נסע הביתה להביא את התיק שהכנתי ללידה, ואני נשארתי במחלקת טרום לידה.
היו לי צירים אבל הם היו נסבלים..
בדקו לי שוב פתיחה - פתיחה 3.
הבדיקות פתיחה זה סיוט שלא יתואר…
מאחרי שבדקו לי פתיחה - הצירים התחזקו ברמה שלא יכלתי לסבול את זה יותר.. התחננתי שיקחו אותי לחדר לידה ושאקבל אפידורל. אמרו לי שאי אפשר ואין חדרים פנויים..
בכיתי את חיי שם והתחננתי שיעזרו לי, פתאום התפנה חדר ותוך שעה העבירו אותי - בדקו פתיחה - 8!!!!
תוך שעה נוספת פתיחה מלאה.. אבל אחרי זה פשוט הכל נתקע - היא לא ירדה מספיק נמוך ונאלצו לקחת אותי לחדר ניתוח כדי לנסות לעשות ואקום, ואם לא ילך - קיסרי.
פחדתי ברמות משוגעות.. הואקום היה לא נעים בלשון המעטה.. אבל אני שמחה שלא הגענו לניתוח.
אחרי זה השליה לא יצאה, והיו צריכים לעשות ריביזיו להוציא אותה ידנית - עוד חוויה..
רציתי להניק ישר אחרי הלידה, אבל היו צריכים לקחת את התינוקת לבדיקה בגלל הואקום… מקווה שזה לא יפגע בהנקה בהמשך.
וזהו.. אז סיימתי את ההריון כמה ימים לפני המועד המשוער, עם חתך יזום אחד כואב מאוד, כמה טראומות ותינוקת מקסימה
מזל טוב!מכחול
איזו לידה מהירה!
וב"ה שהיא נגמרה בואקום ולא בקיסרי. הרבה יותר קל.

תהנו מהקונטונת!
וואו איזה סיפור!!! מזל טוב!אביול
וואואמא_טריה_ל-2
הייתי בטוחה תוך כדי קריאה שאיזה כיף, לידה מעולה...
ואז תפנית חדה!

אני שמחה ששתיכן בטוב, החלמה מהירה לך והרבה נחת!
וואו העיקר ששתיכן בריאות ושלמות! מזל טוב אהובה❤️😘ציפור מתוקה
וואו חיבוק! והמון מזל טוב!Dove
אוי, קשוח! ב''ה שנגמר בשלום.אורוש3אחרונה
התאוששות מהירה!!!
לגבי ההנקה ממש לא נורא, השניה שלי לא הייתה איתי לילה שלם בגלל הניתוח וינקה הכי טוב מכולם.
בהצלחה רבה!
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך