״כשההורים שלי עשו את הדבר הזה, הרגשתי אהובה״ ♥️קמה ש.
ה׳ שפתיי תפתח


אני מאמינה שלרובנו ככולנו היו כל מיני רגעים ואפילו כל מיני תקופות עם ההורים שלנו. כמו שלילדים שלנו יש כל מיני רגעים ואפילו תקופות מולנו...

חשבתי הערב לפתוח שרשור השראה... לחפש בזכרונות שלנו איזה זיכרון מתוק שבו הרגשנו אהובות על-ידי ההורים שלנו. אני מדמיינת את השרשור הזה כמקום שיוכל להעניק השראה לכולנו, עכשיו שאנחנו בעצמינו אימהות. שרשור שיפתח לנו את הראש בכל מיני רעיונות יפים ויכניס בנו אנרגיות הוריוֹת טובות. ♥️


מתחילה - פעם, כנערה בת 14 אולי, היה מחנה שממש רציתי להשתתף בו אבל הוא היה מאד יקר. ליום ההולדת שלי קיבלתי מעטפה עם מכתב ״קופון למחנה X, מאבא ואמא״. התרגשתי בצורה שקשה לי לתאר...


נב: לא לכולנו היתה ילדות פשוטה. והאמת היא שגם לי לא, בכל מיני מובנים. אני מקווה שכוונת השרשור מובנת ומתקבלת (= שאנחנו נקבל השראה) ושבע״ה הוא לא ידרוך על פצעים של אף אחת 🙏🏻.
אוי. איזה רעיון מהמם.. יש לי משהו....חדשה ישנה
אני זוכרת שפספסתי בלילה, היה חורף וקפוא ממש
(אמנם אני גרה ליד אילת כרגע, אבל בילדותי גרנו באזור ירושלים..) ואז אמא שלי קמה , טיפלה בי, לא זוכרת את הפרטים, רק זוכרת שבסוף היא הדליקה תנור עם אש כזה (תנורי נפט של פעם, נראה לי היום אין כאלה), וישבה לידי שאתחמם. הרגשתי כ''כ מחובקת, כאילו... אמצע הלילה, היא הייתה כזאת סבלנית ומכילה אלי...

( אני כ''כ לא כזאת בלילות... אני כמו כדור עם קוצים.. רק תחזרו לישון כבר 😬 )
חחח להורים שלי יש עדיין תנור נפטאביול
אחד הדברים הכי שווים...
איזה כיף על החוויה
איזה רעיון מהמם! באמת יכול לתת לנו השראה...טלטלולי

זיכרון אחד שעולה לי

 

כשהייתי קטנה 

בלילות שבת

אמא שלי היתה שוכבת על הספה בסלון ואני 

ילדה קטנה אולי בת 4

יושבת לה על הבטן 

והיא קוראת לי ספר שהשאלנו מהגן.

תחושה מאד חמה ואוהבת.

וגם

 כשהייתי מניחה עליה את הראש ושומעת את הקול שלה

מבפנים..

וואו זו תחושה של חום מאד מאד גדולה.

 

איזה רעיון יפה! מוסיפהאביול
הייתי גדולה כבר, במכללה. וגרתי בבית של ההורים. יום אחד חזרתי מיום מתיש במכללה ופתאום ראיתי על המדרגות (יש להם שתי קומות בבית) סידור שמאוד רציתי מלא זמן. של קורן החדש... ממש התלהבתי ופתחתי לראות של מי זה, ופתאום ראיתי הקדשה בשבילי.... בהםתעה גמורה...
וואו זה היה כיף
איזה שרשור יפה. מחמם את הלבמחי
כשהייתי בכיתה ג' ונסעתי לשבת מחנה של בית הספר ואמא שלי החביאה לי פתקים במזוודה.
כשאמא שלי קנתה לי סט שרשרת ועגילים בתור תודה על כל העזרה לפני ואחרי הלידה האחרונה (הייתי בת 19, ועד היום אני לא מבינה על מה התודה אבל זו היתה הרגשה מאוד נעימה)
לילה אחד שבכיתי במיטה ואבא שלי הגיע לדבר איתי.
פעמים שההורים שלי סמכו עליי ונתנו לי אפשרות להחליט לבד החלטות משמעותיות.
כשאמא שלי הכינה במיוחד בשבילי אוכל שאהבתי.
תקופה שהיה לי לימוד יומי עם אבא שלי, ותקופה אחרת שהיינו לומדים בשבתות.
בכיתה ג' או ד' הייתי מסכמת בכתב במוצאי שבת דבר תורה ששמעתי, וההורים שלי היו שולחים את זה בפקס לסבא שלי. זה גרם לי להרגיש ממש חשובה. (הרעיון לסכם הגיע ממני, והם עשו מזה עניין)
כשאמא שלי היתה מספרת לאנשים אחרים דברים טובים שעשיתי כשאני שומעת.
בתור מתבגרת - שיחות וצחוקים עם האחיות ואמא שלי בשעות מאוחרות בלילה, על כוסות תה ושוקולד צ'יפס נמסים 😅
פעמים רבות שכעסתי על כולם בתחילת גיל ההתבגרות (8...) ואבא שלי הגיע להצחיק אותי.

תודה ענקית על פתיחת השרשור!! איזה זכרונות מתוקים ומחממי לב. אנחנו נוטים לזכור את הדברים ש"אנחנו לא נעשה לילדים שלנו"... ולא זוכרים כל כך את כל הדברים הטובים. בטוח יש עוד... צריכה להיזכר
מרגש מאוד הסיפור עם סבא 😍דיאט ספרייט
הזכרתן לי גםאם_שמחה_הללויה
את הכוס תה ביחד איתה
או כשהיינו רואות סרט או תוכנית ששתינו אוהבות
הריח המיוחד שלה
איזה שרשור מקסים!!מתואמת
היו הרבה רגעים כאלה עם ההורים שלי ב"ה, אבל אכתוב דבר אחד:
הייתה תקופה (כשהייתי בערך בת 15 או 16) שהיה לי קושי גדול עם אחד האחים שלי, ובתשעה באב באותו זמן - פשוט הגעתי לנקודת שבירה גדולה, לממש ייאוש מעצמי ואפילו מהחיים.
ואז ההורים שלי ישבו איתי בסלון (אני ממש זוכרת את הסיטואציה - ישבנו יחד וקילפנו ירקות למרק של צאת הצום), והם דיברו איתי, פירקו איתי את הרגשות שלי, הסבירו לי דברים על אותו אח (שגרמו לו להתנהג כפי שהתנהג), ופשוט היו שם בשבילי כדי להרים אותי מהייאוש הנורא. באמת בזכותם עברתי את התקופה הזו בטוב יחסי.
הם באמת הורים מדהימים ותומכים, עד היום... הלוואי שאצליח להיות כמותם...
מקסים!! הלוואי שתמיד נזכור את הטוב מהםמתחדשת11
אבא שלי היה עובד מהבוקר עד שעות מאוחרות. לפעמים היינו מפספסים אותו- הוא היה מגיע כשאנחנו כבר ישנים.. עצמאי. ולכן עובד ממש סביב השעון בלי זמן מוגדר.
כשכן היה מגיע בשעות נוחות היה עושה לנו "סיבוב" ברכב, מדבר איתנו קצת, היינו משלימים פערים, ובסעום הוא היה מסכים לנו לקנות משהו מתוק- כל מה שנבחר..
לי זו זכורה כחויה כלכך מגבשת וטובה
אין על אבוש שלי 😍
אבא שלי שם שעון מעורר לשתיים-שלוש בלילה כדיבוקר אור
להביא אותי מפעילויות בסניף הביתה (הסניף היה במרחק דקה הליכה)
אז זה היה נראה לי מעיק וילדותי, אבל היום אני מאוד מעריכה את זה והאמת שגם אז היתה נקודה בתוכי שהרגישה אהובה ויקרה שמשקיעים בי כך
מהמם. עוקבת. אשתף בהמשךדפני11
גדלתי במשפחה דתייה לייטאור לציון
אזל זכורה לי סיטואציה שההורים שלי היו צריכים לצאת להצגה ואני פחדתי להישאר בבית רק עם האחים שלי.
אני זוכרת את אמא שלי מגיעה אלי למיטה מספר. לי שהם עוד שעתיים חוזרים ומקריאה לי קריאת שמע.
אף פעם לא שמעתי את ההורים שלי מקריאים לי קריאת שמע חוץ מהפעם הזו.
זה הרגיע אותי כ'כ. שאמא שלי נתנה לי מקום לפחד וגם נתנה לי פתרון- לבטוח בהם והוא יעזור.
מרגש...חדשה ישנה
אתן כאלה מרגשות . אחת אחת.
@קמה ש. תודה!
❤❤קמה ש.

בס''ד

 

מרגשת... 

תודה לך ולכולכן בחזרה ❤

אתמול בערבפולניה12
אמא שלי: את נוסעת ולא תהי כאן ביום הולדת שלך, אז כבר יש לי מתנה בשבילך.. (מגנטים של ציפי קולטיניוק)

התחלתי פשוט לבכות🥲
רעיון נהדראן אליוט
כשהייתי באוניברסיטה ויצאתי עם בעלי לעתיד, לקח לי מלא זמן להגיע להחלטה אם להתחתן (לו לקח אפילו יותר 😆). וכשאבא שלי היה לפעמים מחזיר אותי, היינו מדברים על הנושא באוטו, ואיך אני מרגישה, ואבא שלי היה אומר מה לדעתו חשוב בנישואים, ומהחוויות שלו, וכמה בעלי נהדר וכדומה.
ואבא שלי ממש לא הטיפוס שדן ברגשות ושחנשים מעבר ללהגיד "אני אוהב אותך", ככה שאני מאוד מאוד מעריכה אותו ואוהבת אותו על המאמץ שעשה בשבילי ושאגיע להחלטות הנכונות
הרגשתי אהובהמצטרפת..
כשאבא שלי ז"ל הביא לי מתנה ליומולדת ואמר שהוא שאל את המוכרת מה יכול להתאים לבת שלו..
הוא הלך וחיפש ושאל במיוחד בשבילי (וזה אחרי שכמה ימים לפני כן ממש רבתי איתו על משהו..)
וואו אני עם דמעות עכשיו כשאני נזכרת בזה..
הלוואי ויכולתי עכשיו שוב לחבק אותו ולהגיד לו תודה על זה..
וואו... זיכרונות טובים מאנשים שכבר לא איתנומתואמת
הם ממש כמו יהלומים...
לגמרי..מצטרפת..
חיבוק, חיבוק, חיבוק ❤❤❤❤❤❤קמה ש.

בס''ד

 

התרגשתי איתך אהובה.

תודה מהממת⁦❤️⁩מצטרפת..
התגובה שלך מרגשת..
מרגשת ממש.... איזה אבא חמוד!חדשה ישנה
אני לא יכולה לענות על זהמיואשת******
כי הדברים שעולים לי כרגע ממש ייחודיים
אבל הייתי חייבת להגיב ולומר לודה על השרשור הזה ואיזה מחשבות ותובנות הוא מעלה בי
תבורכי💕
❤❤קמה ש.

בס''ד

 

תודה יקרה ❤

מקסיםבת 30
גם בתור ילדה, גם נערה, גם בחורה.
לא היה מצב להיכנס הביתה ושאמא ממשיכה בשלה. תמיד עוצרת מה שעושה, באה, חיבוק, נשיקה. יושבים כמה דקות. אוכל מחומם על הגז.
הלוואי שאזכה גם להיות ככה בענין הזה
וואוומושית
הזכרת לי שגם אצלי..
הזיכרון שלי מהילדות זאת אמא שלי שמחבקת ומנשקת אומרת כמה שהיא אוהבת אותי, אומרת דברים טובים עליי,שליוו וחיזקו אותי לאורך כל הדרך...

אני עם דמעות שקולטת שאני כל כך רחוקה מזה, אוהבת מנשקת ואומרת אבל מלאה בביקורת...
איזה יופי! לוקחת ומאמצת ומתפללת שאצליח לעשות זאת!טלטלולי
אני בוכה הלוואי אהיה כזו... אני מלאת תלונות כרימוןדיאט ספרייט
תודה על התזכורת הכל-כך חשובה הזאת...............🙏🏼🙏🏼🙏🏼קמה ש.


וואוווווווואונמר

הלוואי.

חלום.

מאמצת ובזכותך ובזכות אמא שלך מהרגע אני ממש אשתדל.

עכשיו אין לי כל כך למי חוץ מלבעלי, שזה חשוב מאד גם איתו, ואני משתדלת לעשות את זה איתו, אבל מעולם לא עלה לי במחשבה אפילו לעשות בעתיד בעז"ה עם הילדים.

וואו. תודה!

אני קוראת אתכן ומתרגשת!מאוהבת בילדי

ממש!!!

 

שאבא שלי אמר לי שהוא אוהב אותי כשבכיתי כי קשה לי בפנימיה.

שאמא שלי הסבירה לי שללכת לטיפול לנפש זה כמו טיפול לגוף. עושים מה שצריך... בלי להתבייש.

 

יש עוד... מרגש להזכר.

הזכרת לי -מתואמת
כשהייתי בשירות הלאומי, וזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מחוץ לבית, היה לי ממש קשה בהתחלה.
אחר צהריים אחד פשוט התפרקתי מגעגועים הביתה, וברחתי לרחוב כי כבר לא יכולתי להיות בדירה (במיוחד שלא היה סיכוי שהבנות האחרות היו מבינות אותי). ושם - התקשרתי לאבא שלי, ממש בבכי.
והוא, במקום להיבהל ולכעוס על הבת הבוגרת שלו שמייבבת כמו תינוקת, הודיע לי שהוא בדרך הביתה עכשיו מההורים שלו (מרחק של שעתיים וחצי נסיעה), ושהוא יעבור בדרך בעיר שבה שירתתי וייקח אותי הביתה כדי שאהיה בו ערב אחד.
זה היה מדהים ומחמם ומנחם כל-כך... גם המחווה המיידית הזו, גם הפינוק שחוויתי בבית מאמא שלי ואפילו מאחיי הקטנים...
אין ספק, הורים זה בית - גם כשרחוקים מהבית...
כולן כותבות דברים ממש מהממיםאמא אבא ותינוק
ורק לי קופץ זיכרון של משהו יחסית מטופש ולא ממש עמוק אבל הוא מחמם לי את הלב
אני זוכרת שהייתי ממש פיצית היה לי הרגל לשכב עם האוזן על הבטן של אמא שלי ומקשיבה לקולות מבפנים...
או שאמא שלי הייתה מספרת לי סיפור מספר ותוך כדי הייתה בודקת כינים ושוכחת להמשיך לספר והייתי מטריפה אותה להמשיך
זה שתי אנקדוטות שבראש לי אני זוכרת שהרגשתי אהובה, ואם לא השרשור הזה לא הייתי נזכרת בהם בחיים אז תודה♥️
למה מטופש? זכרון מתוק כל כך!חדשה ישנה
עוד משהי פה כתבה שהיא נהנתה לשמוע את הקול של אמא מבפנים כששמה ראש על הבטן
נכון, אני!טלטלולי
זה אחד הזכרונות הכי חמים וקרובים שלי לאמא שלי
איזה זכרונות מתוקים!אם_שמחה_הללויה
איזה שאלה מעוררת מחשבהבארץ אהבתי
לקח לי זמן לחשוב על דברים ספציפיים. התחושה הכללית היתה שברור לי שאוהבים אותי, אבל לקח לי זמן לחשוב על סיטואציות מסויימות.
אבל בכל זאת-
כשההורים שלי היו מקשיבים לי באמת כשהייתי אומרת להם מחשבות על עניינים חינוכיים שקשורים לאחים הקטנים, והרגשתי שהם באמת מעריכים את מה שאני חושבת (גם אם בסוף לא תמיד עשו הכל לפי מה שחשבתי...).
כשקרה לי שנאבדתי בכל מיני מקומות (ירדתי בתחנה הלא נכונה, התבלבלתי בדרך ועוד), הייתי מתקשרת לאבא שלי בלי לדעת איפה אני והוא היה בנחת שואל מה אני רואה ואז מכוון אותי לאן ללכת כדי להגיע ליעד שלי, ואף פעם לא כעס או שאל איך שוב נאבדתי...
קוראת כאן ועולה לי מחשבה שנראית לי חשובה...טלטלולי
אני רואה כאן כל מיני דברים שאני לא קיבלתי מאמא שלי...
ןברוך ה' זה אמנם מעט צובט
אבל זה הרבה יותר
משמח לראות ולשמוע
ולקחת רעיונות לי כאמא לאהובים שלי.
וגם
לזכור שבאמת כל אמא נתנה את מה שיכלה וידעה לתת
זה מרכך את הקושי/האכזבה/הפספוס מול אמא שלי
ומרכך את הקושי והאכזבה מעצמי כאמא.
משתדלת ועושה וחושבת ונותנת מה שאני יכולה
והלוואי שהילדים שלי יחוו את כל מה שאני רוצה להעניק להם ..
ממש נכון...מחי
כל אמא וכל סגנון הורות כל כך שונים אחד מהשני. גם אני רואה כאן הרבה דברים שאמא שלי לא עשתה כך, אבל היא עשתה כל כך הרבה דברים אחרים שגידלו את מי שאני היום ואני חייבת לה על כך כל כך הרבה.
♥️ טלטלולי, כתבת יפה ומרגש.קמה ש.
בס״ד

גם הצביטה בלב.
וגם העוצמה והאצילות לקחת מהשרשור בשביל ההורות שלך. את מיוחדת ויקרה ממש, ואני בטוחה שילדייך זכו בך ממש ♥️

עוד משהו שחשבתי כשקראתי את מה שכתבת, והוא שבשרשור כזה אנחנו צריכות לזכור ש:

- השרשור הזה מאיר זווית מסויימת של הילדות. לרובנו ככולנו הילדות הקשר מול ההורים היה מורכב מעוד כמה וכמה זוויות.
- לא כל ההורים עשו את כל מה שכתוב בכל התגובות...

תודה ששיתפת אותנו 💕💕
ואוואהבתחינם
יש לי מלא כי באמת זכיתם בהם ב״ה
מהאווירה הטובה והחמימה בבית ועד הבילד בלי סוף
אבל הכי הכי-
הינו בטיול שנתי מהבית ספר וקיבלתי מחזור + כאבי תופת באמצע הטיול
(פעם שניה או שלישית)
וסיפרתי לאמא והיא באה מרחק של שעתיים עד אלי לקחת אותי הביתה
עזבה הכל ובאה אלי
ואי כמה זה ריגש אותי. זוכרת שאמרתי לה באוטו שהיא האמא הכי טובה בעולם. והיא ענתה שזה כלכך מובן לה מאליו שלא ברור למה אני מגיבה ככה…
תודה רבה! בזכותך התקשרתי להורים להודות להםאם מאושרת
הם לא הבינו מה עבר עלי באמצע החיים
ניסיתי להסביר להם שאני כל היום חושבת על זה... והגעתי למסקנה שהם כל הזמן הרעיפו עלינו אהבה.
אז הכל הייתי רוצה לקחת מהם ...


בכל זאת אכתוב משהו אחד-שנראה לי יכול לתת השראה-
בכל גיל כל אחד מבני הבית ( לא רק הילדים גם אבא,וגם החתנים והכלות) בערך בכל הזדמנות אמא שלי מציירת על השקיות אוכל שלוקחים לבית ספר/לעבודה לב ואיחול קטן.( לצורך העניין יש לה ארטליין במקום קבוע במטבח)
גם כשאנחנו הכנו,השארנו על השולחן והיא ציירה לנו על השקית...


ועכשיו הנכדים למדו לבקש ציור...
כמה ריגשת אותי עם ההודעה הזאת, אשרייך! ❤קמה ש.


תודה לך. את מוסיפה כ"כ הרבה טוב בעולם 💗אם מאושרת
💗💗קמה ש.
בס״ד

חושבת כנ״ל עלייך 💗
שרשור מדהים. תודה!מאמאיה
גורם לי לחשוב על ההורים שלי...
אני איתגרתי אותם מאד מאד גם בגיל ההתבגרות וגם אחרי זה. התחתנתי עם גבר שרחוק מאד מהשאיפות והחלומות שלהם אבל למרות הקושי העצום שלהם מהבחירות שעשיתי בחיי הם נתנו לי תמיכה גם טכנית וגם ריגשית במהלך האירוסין ולאחר החתונה. גם היום הם מעצימים את בעלי בעיני ומספרים על כל הדברים הטובים שהם רואים בו. אני חייבת להם את הבית שלי. אוהבת אותם כל כך!
וואו. אין מילים. זכית בפיסדפני11
ואו מדהימים. לא ברור מאליו בכללאורין


וואו איזה מרגש!! מאד מחזק, ולא מובן מאליו..אמא לאוצר❤אחרונה
גם אני רוצה להגיב, בשביל עצמי בעיקרשמש בשמיים
אמא שלי עשתה הכל בשבילנו, כל החיים שלה עד היום מוקדשים לנו. אבל משום מה, קשה לי להיזכר ברגע אחד שהרגשתי אהובה, אז דווקא אני אחשוב ואמצא כמה רגעים כאלה.

זוכרת יום אחד שנהרס משהו ובכיתי, וסבתא שלי אמרה, את לא צריכה לבכות, העיקר שכולם בריאים. אבל אז אבא שלי אמר, לא, עכשיו היא דווקא צריכה לבכות. הרגשתי כזאת הקלה שאבא שלי מבין לליבי, זה ממש היה רגע של קרבה בשבילי.

רגע שהרגשתי מאוד אהובה היה בלידה שאמא שלי הייתה שם שעות לצידי ועשתה לי עיסויים בגב התחתון. האמת שפני הלידה חששתי מנוכחותה שם, אבל בדיעבד אני כל כך שמחה שהיא הגיעה.

עוד רגע כזה היה שאמא שלי נסעה בטרמפים דרך ארוכה כדי להגיע לערב אימהות ובנות שהאולפנה שלי אירגנה.

ובאופן כללי, ההורים שלי כל כך העצימו אותי תמיד, העריכו אותי והתייחסו אלי כבוגרת מגיל מאוד קטן, תמיד עפתי על עצמי והכרתי בערך שלי בזכותם.

כשהייתי באולפנה עם פנימייה הייתי מדברת עם אמא בטלפון שעה כל ערב כמעט. כיום כשאני חושבת על זה, זה ממש השקעה להקדיש שעה שלמה לילדה אחת כשיש כל כך הרבה אחים שלה בבית.
חברות אהובות, איזה תגובות מדהימות אחת-אחת...קמה ש.

בס''ד


 


קראתי את כולן -


והתרגשתי איתכן בכל אחת מהן.


 


האמת היא שפתחתי את השרשור הזה ממקום מאד מסוים - כמו שכתבתי, כדי שנתמלא בהשראה חיוך


 


אבל בסופו של דבר, אני חושבת שזה עשה בי משהו הרבה יותר עמוק.


וקשה לתאר את המשהו הזה שהרגשתי כל פעם שקראתי את הדברים שכתבתן.


 


אולי אפשר לתאר את זה כמן נגיעה כזאת בדבר הזה שנקרא 'טוב'.


 


מלכתחילה, זה לא תוכנן כדי להיות שרשור 'הכרת הטוב' 


אבל זה הפך להיות משהו כזה, וזה כל-כך יפה.


 


וכשכתבתן שהתרגשתן להיזכר, זה כל-כך ריגש אותי גם.


איך יש בכוחו של זיכרון חמים למלא אותנו שוב בתחושה יקרה כזאת - גם שנים לאחר מכן!


וואו... אני מרגישה שיש כאן איזשהו פוטנציאל ללימוד מאד גדול, גם אם אני עדיין לא יודעת לשים את האצבע מהו בדיוק.


 


השרשור הזה גם ממש ממלא באופטימיות -


שיש סיכוי גדול שגם הילדים שלנו יוכלו לפגוש זכרונות כאלה, בע''ה.


ושגם הם יתמלאו נוסטלגיה, תחושת הכרה של טוב, התרגשות ואולי גם - השראה... 


 


 


תודה, תודה יקרות! ריגשתן עד מאד 🤍


 


מי שלא הספיקה ורוצה להצטרף - בשמחה ממש!


 


 




תיוגים לתודות:
@חדשה ישנה
@טלטלולי
@אביול
@מחי
@מתואמת
@מתחדשת11
@בוקר אור
@אור לציון
@פולניה12
@אן אליוט
@מצטרפת..
@מיואשת******
@בת 30
@מושית
@מאוהבת בילדי
@אמא אבא ותינוק
@בארץ אהבתי
@אהבתחינם
@אם מאושרת
@מאמאיה
@שמש בשמיים
ריגשתן.אונמר

זה ממש עשה לי חשק לחפש גם.

 

קודם כל אמא שלי, וגם אבא יקחו אותי בכל מצב ולכל מקום כשצריך אוטו, אני לא נוהגת... מאז ומעולם זה ככה.

לפני כמה חודשים אמא שלי איחרה לעבודה בשעה כדי להביא אותי לעבודה שלי... 

 

כשהיה סיפור מטלטל לפני זמן מה, ממש נכנסתי להיסטריה, ופשוט דיברתי עם אבא שלי. זה היה לי מוזר כי אנחנו לא כל כך מדברים על רגשות והרגשות, ופתאום הוא כל כך הרגיע אותי ואיפס אותי בעדינות שלו.

 

אם אני צריכה עזרה עם הבייבי - אמא שלי ברור וכמובן מקום ראשו וטבעי ובאהבה.

 

כשהייתי בשיא ההתבגרות שלי והייתי קשה מאד מאד מאד להורים שלי, פעם היה איה בלאגן, שאת המריבה עצמה אני אפילו לא זוכרת, אני רק זוכרת שאחרי זה הגעתי לבית ומצאתי בחדר שלי על המיטה כרית של love עם פתק מאבא ואמא. וזה היה כל כך בשיא המריבות שלנו, שזה ריגש אותי ממש ועד עכשיו אני זוכרת את זה ממש כרגע טוב בלב.

 

וגם היתה עוד מריבה או בלאגן או לא זוכרת מה, שמצאתי אחר כך בחדר סלט שאבא קנה לי ממסעדה. עד עכשיו יש לי דמעות כשאני נזכרת בזה. זה היה משהו ספציפי עם אבא שלי הבלאגן, אין לי מושג מה היה, והוא השקיע והלך לקנות ובחר מה לשים כדי לפצות אותי ושיהיה לי הרגשה טובה. וזכר גם להזהיר אותי לפני שהגעתי לבית לא לאכול בחוץ. אני מאוהבת באבא הזה. וואי ה עושה לי דמעות בגרון.

 

אחרי כל פעם שהיינו רבים או משו, אם אמא הייתה אומרת משהו לא צודק או לא במקום, היא ידעה לבוא ולבקש סליחה ולהגיד טעיתי, אפילו שהייתי באמת קרציה וקשה להם. 

 

מול הבית ספר או המורות - תמיד היה לי את כל הגיבוי שבעולם. אני הכי צודקת והכי יודעת.

 

וואו תודה לכן ממש!

וואו. איזה מרגשחדשה ישנה
כבר כמה מתבגרות אמרו שהביאו להן מתנה אחרי מריבת פיצוצים וזה נתן להן להרגיש אהובות. שומרת לי לעתיד.. בע''ה.. שלא נצטרך פיצוצים
ואמא שלך... וואו, איזה השראה לבקש סליחה על התנהלות בתוך מריבה ועוד ממתבגרת! איזה אישיות!
העלית לי כמעט דמעות עם הסלט ❤️קמה ש.
אני עם דמעות. ריגשת אותי לגמריאחתפלוס
אני מקווה שהם יודעים שאת ככה מעריכה
וואי איזה סיפורים מרגשים🤍אמא לאוצר❤
בעיקר של המתנות אחרי הפיצוצים.. זה כזה מחמם את הלב
האמת שבהתחלה השרשור הזה היה כואב מדיתמיד להודות
ולא נכנסתי לקרוא , אבל עכשיו החלטתי לקרוא בעיקר בשביל ללמוד מה לעשות נכון עם הילדים שלי.

בסוף, גם נזכרתי במשהו משלי אז בכלל יצא לטובה.

אמא שלי כל יום הייתה מקדישה לכל ילד כמה דקות לשיחה אישית רק איתו, אני זוכרת שהייתי קטנה (אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה קטנה) ולא תמיד היה לי מה למלא בכל הזמן הזה אבל זוכרת שזה נתן לי הרגשה שאני הכי חשובה לה בעולם.
♥️ וואו אהובה...קמה ש.
בס״ד

חיבוק גדול-גדול-גדול-גדול.
אני בטוחה שתהיי (ושאת כבר) אמא מדהימה.

תודה רבה ששיתפת אותנו, זה יקר ♥️
תודה, אין לך מושג כמה זה נצרך ❤תמיד להודות
💔💔💔קמה ש.
בס״ד

חושבת עלייך.
ואני מרגישה צורך להתנצל שבגללי נפתח הסכר הזה בתוכךקמה ש.
בס״ד

ושהשרשור שפתחתי הציף אותך בכ״כ הרבה כאב וגעגוע. סליחה אהובה. אולי הייתי צריכה לחשוב יותר.
חס וחלילה, את לא עשית שום דבר רעתמיד להודות
אין לדבר סוף, כל שרשור יכול לדרוך על נקודה גגעשה של משהי אחרת.

אני מספיק בוגרת לא להכאיב לעצמי ולא להיכנס לשרשורים שלא עושים לי טוב ואכן בהתחלה לא נכנסתי כשהחלטתי שמתאים לי נכנסתי ויצא מזה רק טוב.

כנראה שיש לך באמת סייעתא דשמיא שיצא מהשרשורים שלך רק דברים טובים.
💗💗💗קמה ש.
בס״ד

תודה ממש שהגבת יקרה!
ותודה גם על מה שענית.

והסוף - ממש ריגשת אותי..........


ברור שהכאב הוא כאב שלא באמת הולך לשום מקום, אבל אני מקווה שהלב שלך קצת יותר שקט היום.

אוהבת בלי להכיר 💗
ריגשת...טלטלולי
איזה אומץ לקרוא...
וואי וואי. עצום.אונמר


מהממת.חדשה ישנה
קבלי חיבוק מוחץ מוחץ....
יש לי דמעות....
את לא לבד.. אמא איתך תמיד... רואה אותך ושמחה בך... רק בעולם אחר, אבל הנשמה שלה איתך תמיד.
איזה זכרון מדהים.
כל יום?
וואו.
לזכותה אני אשתדל לעשות את זה מחר בל''נ (כל יום לא אוכל לקחת על עצמי כי בטוח שלא אעמוד בזה).
הדבקת אותי בדמעותתמיד להודות
אכן ישבה איתנו כל יום (לא יודעת איך עמדה בזה כי הייתה אשה מאד עסוקה) גם המיטת חוליה.

ממש ריגשת אותי שאת עושה משהו לעילוי נשמתה ❤
💕💕💕חדשה ישנה
אמא גיבורה שאת!💗💗💗אם מאושרת
שרשור שמעלה דמעותאם_שמחה_הללויה
קצת מרוחקת מאמא (גם במרחק, אבל גם בתקשורת)ומתגעגעת אליה..
יש לי המון..תמיד הרגשתי אהובה וגם עכשיו מרגישה, למרות שאמא לא תמיד יודעת לבטא את זה..האהבה שלה מתבטאת בדאגה מופרזת וםחות במילים
שהייתי קטנה ולא הרגשתי טוב והיא הייתה יושבת לידי ומקריאה לי ספרים..
כשהייתי בת 20 הייתי חיילת והיא פגשה אותי בתחנה מרכזית עם זר ותכשיט
וגם עכשיו..היא שולחת לי מדי פעם תחזית מזג אוויר
ואני מפרשת את זה כסימן שהיא אוהבת אותי🥰
וואי תחזית זה האהבה של אבא שלי ❤אונמר

גם הוא ככה הוא אוהב.

חחח יפה שאת יודעת לפרש את זה כאהבה שלו🙂אם_שמחה_הללויה
נשמעת אמא מקסימה ומרגשתאורין


ווואו איזה שרשור מיוחד!מצטרפת למועדון
באמת שרשור מרגש שמציף את הדברים הטובים שקבלתי מהורי❤
הרגשתי אהובה כשאמא שלי כל שנה בלילה שלפני תחילת הלימודים הכינה לי ולכל האחים שקית צלופן עם מארז ממתקים מושקע וברכה אישית ממנה ומאבא שמתאימה לשלב שאותו פותחים. כשהינו קטנים זאת היתה הפתעה וכשגדלנו כבר ידענו לצפות לזה והתרגשנו והתלהבנו כל פעם מחדש. זוכרת את החוויה הזאת ממש מכתה א' ואולי עוד קודם ועד לשנת הלימודים הראשונה שהתחלתי בתור מורה כאשה נשואה כבר, הביאה לי ובעלי.
מה שמדהים שאמא שלי לא אישה של מילים ועד היום אני זאת שכותבת לה את הברכות לכל מטרה, ובכל זאת שם תמיד המילים שלה היו כל כך מדויקות ועוטפות.
הרגשתי גם אהובה כשאבא שלי גונן עלי בכל כך הרבה הזדמנויות. גם כשלא רציתי ובקשתי במפורש שלא הוא אף פעם לא התאפק והיה חייב להרים טלפון או לדבר במקום שנעשה לי עוול. הוא אף פעם לא שתק כשמשהו פגע בילדים שלו!! באותה מידה הוא גם לעולם לא ויתר לנו אם הרגיש שהינו לא בסדר בצד שלנו וזה לצד זה הרגישו לי כמו אהבה.
אני זוכרת גם שההורים שלי תמיד אמרו לי שאני הכי יפה בעולם 🤣 ועד גיל גדול יחסית האמנתי להם
ובכלל גדלתי עם ערך עצמי מאד חיובי. ידעתי שההורים שלי סומכים עלי ועל הכשרונות שלי. הם תמיד שדרו לי שהם מאמינים בי!
איזו מתנה זאת לגדול עם ערך עצמי חיובי! הלוואי ואדע להעניקמאמאיה
זאת לילדי.
נשמע שהוריך הורים מיוחדים.
תודה! באמת הורים מיוחדים !!מצטרפת למועדון
הזכרת לימאוהבת בילדי

שפני כל תחילת שנת לימודים אמא שלי היתה עושה לנו "מסיבת סיום לחופש הגדול" לפעמים עם חברים ולפעמים לבד... איך אהבנו את זה! חיכינו שיסתיים החופש...

עכשיו אני עושה את זה לבנות שלי.

וגם לבעלי (בתחילת כל זמן בכולל...)

ממש מיוחד. למי יש כח בסוף החופש לחגוג משהו?אחתפלוס
ממש מזדההאם_שמחה_הללויה
גם אמא שלי תמיד שידרה לי שאני יפה (ווזה היה כל כך חשוב , כי גדלתי בלי אבא)
והתפלאה מהכשרונות שלי..
אין, אין, עליה.
אבל את כנראה באמת יפה😉מצטרפת למועדון
האמת אובייקטיביתאם_שמחה_הללויה
אני רגילה, יש לי יופי פשוט
נגיד לבת הגדולה שלי יש יופי הרבה יותר מיוחד ובולט
לא זוכרת משהו מיוחד אבל5+
אף פעם לא הרגשתי לא אהובה. זה לא עלה בדעתי שאמא שלי לא אוהבת אותי.
אמא שלי לא טיפוס חבקן או חייכן . ועברו עליה חיים קשים. ובכל זאת למרות שהיא מעולם לא אמרה משפטים כמו:"אני אוהבת אותך" לא היו לי ספקות בעניין.
כנראה שזה היה ניכר בשדר הכללי במירוץ החיים. אם זה בלמצוא זמן לתפור לי שמלה (כי כסף לקנות חדשה לא היה), אם זה בלצאת איתי לסיבוב של שיחה בגיל ההתבגרות, אם זה בשמירת יצירות שלי מגיל 5 בערך עד שהתחתנתי. אם זה בלקנות גלידה בעיר כשהולכים לאיזה בדיקה או משהו... בעיקר הרגשתי שהיא סומכת עלי. נראה לי שזה היה לי יותר משמעותי מלהביע אהבה. היא סמכה עלי שאעשה את הבחירות שלי בחיים בעצמי(מגיל ההתבגרות והלאה), היא סמכה עלי בגילאים מאוד צעירים שאטפל באחים שלי כשהיא לא נמצאת. היא סמכה עלי מגיל צעיר שאסע לבד באוטובוסים בינעירוניים בתקופה שעוד לא היו פלאפונים. ועוד... כשסומכים עליך כנראה אתה מרגיש אהוב.
לוקחת לי את המסר במשפט האחרוןאחתפלוס
תודה שכתבת!קמה ש.
בס״ד

קראתי בספר של נגה הולמן על ספר שנכתב בארה״ב על הפרדוקס של החיים של היום. אנחנו עושים הכל למען הילדים שלנו, יותר מכל מה שנעשה בכל הדורות ככל הנראה. ממש חושבים כל הזמן מה יעשה אותם מאושרים. ובמקביל לעולם לא היתה תופעה של דיכאון רווחת כמו היום, כולל *בקרב הילדים*. והיא טוענת שיותר מדאגה אינסופית (בלב ובמעשיים) לגבי מה שלום הילדים שלנו, הם זקוקים להרגיש משמעותיים, פרודוקטיביים, ותורמים לסביבתם. כי זה בסופו של דבר מה שיעשה אותם מאושרים באמת. אני קוראת אותך וזה ממש נשמע שזה מה שהיה אצלך. תודה ממש שכתבת. גם אני לוקחת לעצמי.
אחד השרשורים היותר מרגשים וחשובים. מצטרפת ברשותכןחגהבגה
מערכת היחסים שלי עם ההורים שלי מורכבת מהמון רבדים.
בגדול- אני יכולה להתייעץ איתם תמיד, על הכל והם כאלו חכמים, ונותנים עצות מהלב, הם שם, תומכים, בכל דרך אפשרית, תמיד תמיד תמיד. כל מה שאני, בזכות ההורים שלי.
ויש אינסוף נקודות ברוך ה'.

אף פעם לא חזרתי לבית ריק. אולי פעמים בודדות שאמא שלי הגיעה אחרי 10 דק'. כל טום ארוחת צהריים חמה. היינו יושבות לאכול יחד, גם על אבא ואחותי הגדולה לפעמים.
תמיד ההורים שלי דאגו איך אני הולכת ולאן ועם מי ומתי אחזור והיו מסיעים אותי ברכב, כשבנות אחרות היו מגיעות באוטובוס...

פעם אחת כשהייתי כבר גדולה יחסית, הלכתי ברגל הביתה מחברה והייתי חייבת לשירותים. לא הצלחתי להתאפק ועשיתי בתחתונים (אם הלכתי לבד, אז כבר הייתי גדולה)
זה היה היום שבו הכשרנו את המטבח (חוזרים בתשובה)
אבא שלי עזב הכל ובא לאסוף אותי
ואמא שלי עזרה לי להתארגן על עצמי. וזה היה כל כך מרגש 🥰

כשהייתי קטנה הייתי בחוג התעמלות אומנותית, באיזשהו שלב האימונים היו 4 פעמים בשבוע 3 שעות כל פעם. הייתי חוזרת גמורה.
והייתה מחכה לי ארוחת ערב בריאה ומשביעה...

טוב יש עוד אינסוף.

שוב תודה על השרשור הלא פחות ממדהים הזה
מקסים ממש... ב״הקמה ש.
שומרת לי!אמא לאוצר❤
אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך