הכנסת אורחים-
אנחנו גרים בעיר,לכן באמת לא דומה ליישוב כמוכם,
אבל את יכולה כן ליישם חלק גם ביישוב.
אפרט-
לחשוב על הזדמנויות שבהן יש אנשים בודדים ולהזמין אותם,לסעודות שבת/ חג,להדלקת נרות חנוכה.
לנו זה שכנים בודדים,
אבל זוכים לארח הרבה- מכל הסוגים-
חיילים שהגיעו לבית כנסת - להזמין לקידוש ועוגה.
גם ביישוב יש אנשים גרושים/אלמנים.
ממכון מאיר/ מדרשות יש ביקוש מאד גדול למשפחות מארחות.
אנחנו איכשהו הגענו גם לא דרך גוף כלשהו,פגשנו נערים שעלו לארץ לבד לשנה, חבר מביא חבר...
בעלי תשובה שמחפשים מקום יותר תורני מהבית לחגים.
יש המון המון המון חברים רווקים לי ולבעלי, מזמינים אותם הרבה לסעודה/ שבת שלמה- זה מאד משמח אותם שלא שכחו אותם. תנסו לחשוב על חבר/ה מהישיבה/ אולפנה שעוד לא הקימו בית ולהזמין לשבת.
משתפים את כל המשפחה בעניין-
חשוב לדבר על זה-לדוג' אני מקלפת 11 תפוחי אדמה ולא 10 כדי שאם יבואו אורחים ברגע האחרון שיהיה לנו מספיק לכולם.
נותנים להם לבחור לרצות לפנות את החדר שלהם כי זה זכות שבאים אורחים.
לבחור איפה ישב האורח ולהוסיף לכבודו צלחת וכסא.
.
חשוב מאד- פעם אורח שאלה אותנו אם הוא נחשב מסכן כי מסביב לשולחן בסעודת שבת היו גרוש וגרים,לכן הוא שאל אם הזמינו אותו כי רצינו לחגוג יחד או כי הוא מסכן שצריך חסד.
מאז אנחנו מקפידים לעצמנו- וגם בדיבור עם הילדים- שהארוח יהיה מאהבה אמיתית ולא ממקום של אני הנותן .צריך תפילות לסייעתא דשמיא כדי לשדר את ההרגשה הנכונה ושהם ירגישו אותה , ב"ה לאחרונה אמר לנו חבר רווק שהוא אוהב לבוא אלינו לשבת כי אצלנו זה מחברות ולא מחסד- אז הרגשתי "תשובת המשקל".
בגלל הקורונה פחתו הארוחים, ואנחנו מארחים רק מי שמחוסן,
אז מי שאנחנו לא מארחים-שולחים לו משהו לכבוד שבת.
זה כבר נהיה טקס- אופים עוגות כפולות ושולחים להם- זה התפקיד של הילדים להביא צלחות יפות ולהגיד- אמא תשימי כאן לגברת... וזה לאדון... בשבילי זה ממש לא טירחה ולילדים זה התעסקות גדולה.
מרגישה מאד את "מצווה גוררת מצווה" צריך סייעתא דשמיא כדי למצוא אורחים,וה' ממש שולח לנו במיוחד בדרכים מעניינות עוד אורחים.
