ככה עושים תשובה.

מדהים לקרוא את המילים שלך מלאות ברגש, בצער, בסערת רגשות

ברצון גדול ככ להתקרב לקב"ה

זה פשוט מדהים

!

אחרי הסיפור של דוד המלך ובת שבע, כשנתן הנביא מוכיח את דוד

דבר ראשון, בלי להתלבט ובלי לתרץ תירוצים

דוד המלך יודע להגיד חטאתי לה'

זאת יראת שמים טהורה

הרי..

אי אפשר לצפות מבנאדם שלא יפול, אי אפשר

אין אפוטרופוס.. מוכר לכולנו.

ועוד בקשר כזה.. זה הטבע שלנו..

במקום להיות בהלם מעצמך על מה שכן קרה,

תהיי בהלם מעצמך על ההצלחה שלך למנוע את מה שלא קרה

כי הצלחת.

רואים את החרטה שלך נוטפת בין המילים

זאת חרטה אמיתית, שהחרטה היא מרכיב עיקרי בחזרה בתשובה.

ואת שם.

צריך לדעת, כל חטא שחטאנו מלווה אותנו בחיים.

בין אם תיפרדו ובין אם לא - החטא ילווה אותך, עד לחזרה בתשובה אמיתית.

כמובן שלרגשות האם תישארו יחד או לא ישנה המון,

אבל את העבר אי אפשר לשנות. וההשפעה לעתיד תלויה בחזרה בתשובה.

דבר ראשון, סור מרע.

להחליט בינכם שזה לא קורה. להיפגש אך ורק במקום ציבורי הומה אדם. וכו'

פתחת את השרשור הזה במילים:

"רוצים קדושה, רוצים את ה'"

מה הקב"ה רוצה ממך עכשיו?

הוא רוצה תפילה, דמעות, חרטה, קבלה לעתיד, סור מרע. ובע"ה עשה טוב.

בע"ה תגיעי לבעלך בריה חדשה.

יש תשובה גם לגוף.

והחרטה האמיתית על מה שהיה, כבר היא עושה עכשיו המון נחת רוח לקב"ה

אשרייך ממש!

אי אפשר שלא לשים לב לכאב הגדול.

זה היה ברור שיורדות דמעות, אפשר לקרוא אותן בין המילים שלך..

מה שכתבת זה פשוט מדהים. פשוט מדהים.

זאת יראת שמים טהורה שלך. אשרייך. באמת.

ההודעה הזאת היא פשוט סיבה להעריך אותך.

שערי דמעה לא ננעלו. תנצלי את הדמעות האלה לתפילה אמיתית. לדו שיח עם הקב"ה. תפרסי בפניו את הכל. הוא יודע.. והוא עוזר..

אמן.

את הרי אמרת שאת מפחדת שאם תיפרדו זה ילווה אותך

ואני אמרתי שכל חטא מלווה אותנו כל הזמן, עד שעושים תשובה, בין אם תיפרדו ובין אם לא.

זה תלוי בתשובה.

והתכוונתי לומר ש.. אמנם שלעניין הרגש - ברור שיש הבדל גדול.. ברור

אבל בסוף הכל תלוי בך ובתשובה הגדולה שתעשי.

והאמת?

שגם כזאת חרטה, ועם כזה רצון לגדול ולהתקרב לה', אני בטוח שעם הרבה מאמץ תגיעי לתשובה מאהבה אמיתית.

באמת.

יש עבודה כמובן.

סור מרע. עשה טוב. חרטה. בכי. תפילה. קבלה לעתיד. אולי לתת צדקה או עוד כל מיני דברים כדי "לכפר".

והאמת? עכשיו ימי השובבים. מה יותר טוב מזה לפתוח בתפילה לקב"ה לשפר את מה שהיה בעבר ולהתפלל לזיווג הגון ומוצלח עם אדם יר"ש אמיתי וכו'

בהצלחה רבה,

אם צריך עוד משהו.. אשמח ממש לעזור

בשמחה

שיהיה לך ממש ממש בהצלחה!

אמן

קטונתי קטונתי קטונתי מלהבין אפילו קצת מההתמודדות שלך, אבל מה שכתבת נגע בי ממש, אז התחשק לי להגיב למרות שאני לא מבינה בזה כלום באמת.

נשמע ממש מורכב, אז קודם כל קחי חיזוק וירטואלי❤️

הרצון שלך הוא המון (!!), הוא מראה לאיפה את שייכת, איפה הלב שלך מונח באמת. ובהחלט בהחלט יש תשובה!! גם אם כרגע זה נראה שאין דרך חזרה. הקב"ה עשה איתנו חסד אדיר וטבע את עקרון התשובה עוד לפני שנברא העולם ("תשובה קדמה לעולם.."), אז למה שלא תוכלי את לחזור למקום הטבעי והטהור שבך?

בהיבט המעשי-

אני יכולה לנסות להציע מתוך מקום תיאורטי, כי כאמור, מעולם לא הייתי בנעליים שלך. מקווה שזה ייתן משהו בכל זאת..

ממה שאת כותבת את נשמעת לי מעורבבת רגשית ובגלל זה מתקשה להגיע לאיזושהי החלטה או הבנה מה עושים מכאן. לכן בעיני ממש כדאי לשבת ולחשוב עם עצמך בנחת, ללא מסיחים חיצוניים, כדי להגיע להחלטה מתוך שיקול דעת ובהירות המחשבה.

ובשביל זה אני במקומך הייתי נושמת עמוק, ומנסה להתנתק מהסיטואציה.

אפשר נגיד להחליט שעושים שבוע הפסקה שבו לא תדברו אפילו לא בהודעות. בשבוע הזה תנסי כמה שיותר להתנתק מהדברים שאת מרגישה שמערבבים אותך בקבלת ההחלטה, תשבי עם עצמך בנחת, ותנסי להעלות טיעונים כמה שיותר שכליים (כלומר תנסי להעלות דברים מתוך שיקול דעת אמיתי ולא מתוך מקום אפולסיבי) לשני הצדדים.

אולי אחרי זה יהיה יותר בהירות לגבי הכיוון הנכון.

זה מה שעולה לי בינתיים..

בהצלחה רבה רבה! שולחת לך מלא מלא חיזוקים!

ודומעת.

יודעת כמה זה נסיון קשה...

קלישאתי לכתוב,

אבל יש תשובה בעולם. יש.

ולגבי הקשר הנוכחי...

תתייעצו.

(משהו היה לי לא ממש ברור. המגע בא כי משהו אחר היה חסום? באפן כזה באמת קשה לקבל החלטה בצורה נקייה... אוי טאטע..., לא לא כהאשמה חלילה. פשוט מהבנה של כמה המצב הזה לא הגיוני. פשוט לאאאא.)

עריכה: מה שלא הגיוני בעיני זה לצאת כל כך הרבה זמן ובאמת להציח להמנע... זה פרדוקס שאני באמת לא מבינה איך עומדים בו.

זה: מה שלא הגיוני בעיני זה לצאת כל כך הרבה זמן ובאמת להציח להמנע... זה פרדוקס שאני באמת לא מבינה איך עומדים בו

וגם אם שומרים כי יש גבולות חזקים וכו'

זה בא במאמצים מרובים.

והמתח הזה שהוא בריא ונכון, ואם הוא לא מתפתח אז יש מצב שמשהו לא עובד טוב,

הוא גם מאד מאד מבלבל ומתיש והרבה פעמים מוציא דברים מאיזון.

עצה קטנה שלי- וזה עוזר בהרבה דברים בחיים, קל וחומר עם דבר ככ קריטי כמו המצב שאת נמצאת בו עכשיו-

לכבות את הטלפון. ממש לכבות. להעיף אותו מחוץ לחדר, לקחת כמה דפים חלקים ועט ולהתחיל לכתוב יתרונות חסרונות על הבחור הנ"ל. ללא מסיחים. והרבה הרבה תפילות לריבונו של עולם. הוא תמיד עוזר.

קוראת את מה שאת כותבת וליבי יוצא אלייך. 

יש פה המון המון כאב. וואו.

השאלה מאיפה זה נובע- האם כי באמת כואב לך על השמירת נגיעה, או שכואב לך בלב על הקשר הזה.

לפעמים כאב בגלל דבר מסוים (וחשוב!) נובע בגלל כאב הרבה יותר עמוק שאנחנו מדחיקים לאורך זמן.

קחי לך רגע (אולי אפילו הרבה רגעים) לחשוב. 

בהצלחה אהובה!

"טבעי" לא לקום לתפילה במניין בבוקר.

צריך להתגבר על הטבע כדי לקום מהמיטה לתפילה.

האם זה "לגיטימי" להשאר במיטה? לא.

האם זה טבעי? טבעי.

ברוך ה' שיש עוד אנשים בעולם שרוצים ומאמינים בקדושה.

כל הכבוד לכם שאכפת לכם

שאתם שואפים

שאתם מתאמצים

לא להתייאש בכלל בכלל בכלל

תשובה קדמה לעולם!!

אתם תחזרו בתשובה ותגדלו מזה
(לא מתייחס לשאלה אם להישאר ביחד או לא, לא מכיר ולא מרגיש שיכול לייעץ, רק מתרשם)

חזקו ואמצו וה' ייתן לכם (וכל מי שעומד בניסיונות, ונופל נפל או עומד ליפול) המון כח!

אשריכם ישראל!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?