משפטים מזעזעים שאומרים על התינוקת שלייעלה22
ילדתי לפני כמה חודשים, תינוקת מהממת ומתוקה.
וכל הזמן אני מקבלת משפטים שיפוטיים על המראה שלי מההורים שלי.
אבא שלי אמר לי שיש לה ראש גרוזיני (אנחנו לא גרוזינים)
וגם מה זה קשור? הוא כל פעם אומר יש לה ראש מרובע.
לעזעזאל היא בת שלושה חודשים!!!!!
כל פעם הוא צוחק על המראה שלה, וזה פוגע בי ממש.

אמא שלי אמרה לי, בהריון הבא אל תיהי עצבנית
תיהי רגועה.. וככה יצא לך תינוק יפה.
כאילו מה התינוקת שלי מכוערת? היא הכי מהממת בעולם.
וכולם מחמיאים לה אפילו, ורק רואים אותה ומתמוגגים.

אבא של בעלי, משום מה לא כזה התחבר אליה.
בהתחלה שהיא נולדה, הוא אמר שהיא יפייפיה.
ואז שגילה שהיא לא בלונדינית עם עיניים בהירות, הוא התבאס.
כמובן לא אמר אתזה.

אבל באחת השיחות איתו לפני שילדתי, הוא דיבר על אחד הנכדים שלו (ילד מהמם!)
שלצערו לא התברך ביופי כמו השאר, ולא זכה להיות בלונדיני עם עיניים כחולות, אבל שגם הוא מתוק.
זה זעזע אותי עמוקות בחיי
והכנתי את עצמי מראש, שאם לא יצא לי תינוקת לפי הספר
אז שאדע מה חושבים עליה מאחורי הגב.

היינו בשבת משפחתית, ואחת הבנות דודות החזיקה את התינוקת שלי ואמרה לבתדודה אחרת
שהלוואי והבת שלה תצא בלונדינית בהירה כמו הבנות המהממות שלה.
בזמן שהיא מחזיקה את הבת השחרחורת שלי (שוב צרם לי)
וגיסי ניגש לגיס אחר ואמר לו: תראה איזה ילדים יצאו לי, גנים אריים.
בלונדינים עם עיניים כחולות כולם.

אוף, זה העולם שלנו? רק בלונדינים עם עיניים כחולוץ יפים?
תינוקות שחרחרים לא נחשבים יפים?
בעלי בלונדיני, והוא החזיק תינוקת בלונדינית ואמא שלו אמרה לו
היא נראת הבת שלך.

וכל המשפטים יחד, מזעזעים אותי.
הבת שלי הולכת לגדול בתוך משפחה שהיא סוג ב בה.
לא יפה כמו כולן, ולא בורכה בגנים אריים.

בנוסף, התינוקת שלי קופצנית וחייכנית..
ולא אוהבת להיות אצל אבא שלי, וכשהיא אצלו היא צורחת
והוא אמר לי, תתכונני למה שהיא תעשה לך.. הילדה שלך עצבנית.

זה גורם לי לראות בה דברים שליליים, אני מוצאת את עצמי אומרת לה היא לא בהירה כמו כולם.
למה לא בלונדינית, למה היא כזאת קופצנית ולא רגועה.
וכואב לי בלב!!!!!!!
וואי נשמע כואב. יקירה,רחפת..
הכי חשוב זה שאת תישארי איתנה בעצמך ותשוחחי על זה גם עם בעלך. אנשים בעלי ערך לא מודדים אנשים על פי חיצוניות. היופי הוא בעיני המתבונן וכל היופי שבעולם נמצא באופי טוב.

תחזקו את עצמכן עם התפיסה הזו ושדרו אותה בכל הכח כי היא האמת לאמיתה.


בכל אופן, חיבוק על ההתמודדות!
בעז''ה שהקב''ה יתן לסובבינו ולנו עומק ודעת להבדיל בין עיקר לטפל.
אני כ"כ מזדהה איתך!!!!ציפיפיצי

עוברת את אותו הדבר כבר הרבה שנים אצל חמותי. ברוכה הבאה

משפחה של בלונדינים עם עיניים כחולות וכמעט אין תינוק שלא נולד שם כך

ושלי "קצת" פחות

אין מפגש משפחתי שאני לא מקבלת על זה עקיצה שהילדים שלי "חומים"

אבל אצלם הם השחורים....

אני מאוד פגועה מזה וגם אחרי כמה וכמה שנות נישואים אני עדין כועסת על זה מאוד

לדעתי? כדאי לענות חזרה ולא להתבייש

כשנולד לי ילד הם ישר מחפשים את העיניים הכחולות ואומרים לי בהריון "קדימה, תתפללי על זה, בטח בא לך"

אז תעני: "חס וחלילה"דיאט ספרייט
חחח רעיוןציפיפיציאחרונה


ובטוחה שהיא מהממת ואהובה בפני עצמה! האוצרית שלכם רחפת..
ולו כי היא שלכם
.
(לא שזה משנה, גם אני אמא לשחרחורת מקסימה ושובת לב;) , וביופי חיצוני יש גם חיסרון משמעותי וד''ל)
וואי רחפת!אביול
עוד זוכרת אותך מפורום לנ"ו... טוב לראותך!
ולפותחת- נשמע באמת כואב. האמת שזה נשמע כל כך מוזר עד שגרם לי לתהות אולי הם אומרים בצחוק או בדווקא.... אולי תנסי לדבר עם ההורים שלך על זה... נשמע לי מוזר שיגידו את הז ברצינות
תודה יקרה! גם אני זוכרת אותך לטובה רחפת..
איזה אנשים חצופים!ליאניי
יקרה ואהובה!
אני בטוחה שהתינוקת שלך מתוקה ומהממת,
למי איכפת למען השם אם היא לא בלונדינית ועיניים כחולות???? העיקר שהילדה בריאה ושלמה ושיש לך אוצר נשמה טהורה משלך!
על מה אנשים מסתכלים על מראה? אני מבינה שמדובג במשפחה שלך הגרעינית וזה לא קל, באמת לא קל.
מישהו צריך להכניס להם פרופורציות שב״ה שזכית להביא ילדה.
תסנני את כל הערות המפגרןת שלהם, את זו שתגדלי אותה ותחיי איתה
ויתרה מזה, הילדה שלך הכי מיוחדת במשפחה הזו כי היא שונה במראה כאמור לא כמו כןלם בלןנדינים ועיניים כחולות אלא שחרחרה תסתכלי על זה ככה

חיבוק על העצבים והערות שלא במקום.
שימי פס על כולם שיתקדמו.
מכל מה שכתבתמשמעת עצמית
כאב לי לקרוא את הסוף - שזה גורם לך גם להסתכל עליה בצורה שלילית.

זה שיש מטומטמים בעולם - סליחה אבל נשמע שיש שם רמת אפס, זה בסדר. יש אנשים לא ככ חכמים שעוסקים בדברים מטופשים ועוד דואגים להגיד את זה בקול.

אבל אל תתני לזה להשפיע עלייך. את אמא שלה!
היא בטח מהממת.
תיזכרי איך הרגשת כשהיא יצאה כשראית אותה בפעם הראשונה.
איך התרחב לך הלב וחשבת שהיא פשוט מושלמת.
אז זהו. שהיא באמת מושלמת.

כמו שאומרים: יש יפות ממך אך אין יפות כמוך.

ואם המשפחה גורמת לך להרגיש רע
ואת לא מצליחה לסנן - תמעטי להיפגש. סתם עושה רע.


^^^ולהעיר על זה! יש אנשים שצריכים דחוףףף ניעור 😬😬כי לעולם חסדו
לא סתם אומרים על בלונדיניות......בתאל1
ברור שזה כואב. איזה הזוייםאורוש3
לא יודעת, ישר עלה לי איפה באמת שיער בלונדיני ועיניים כחולות היו כלי עזר כדי להינצל ונחשבו ליותר. מזעזע.
ב''ה אנחנו בארץ ישראל ויש בה מקום לכולם!! זה כ''כ לא סימן ליופי. יש בלונדיניים מכוערים ויש כהים מהממים. בטוחה שהבת שלך נסיכה ומתוקה.
תסנני אותם. וואי. כ''כ מיותר ולא לעניין.
אם הם לא ירגעו עם זה בקרוב הייתי תופסת מישהו לשיחה, אולי אמא. המבקשת ממנה לדאוג שיפסיקו עם השיח הזה. לפני שהקטנה תגדל ותרגיש.
וכמובן תמשיכי לחזק את עצמך בכמה שהיא מתוקה ויפה וטהורה ומושלמת! חיבוק.
מה?😳סמיילי12
איזה אנשים הזויים
תינוקות הם הכי יפים ומתוקים שיש!
תשדרי לילדונת שלך שהיא מצויינת כמו שהיא והיא בטוח יפהפיה. שלא יורידו אותה.

אני בשוק ממש.

יופי זה לא רק בלונדיני עיניים כחולות.
שטחיות כזו כמעט ולא פגשתי.

תהנו ממנה ורק נחת❤
אוי. אוי אוי. איזה שטויווווווות!!!!!חדשה ישנה
אני כל פעם מחדש נדהמת איך אנשים מבוגרים מתנהגים ברדידות שכזאת.. הרבה יותר נמוך מילדים.
כל אבל כל מה שאומרים לך בנושא הזה, אל תתני לזה לחדור אלייך. זה פשוט שטויות במיץ עגבניות!!
ובכלל , להגיד שיצאו גזע הארי, זה פשוט מזעזע בעיני. איחס.
ילדים, ובני אדם בכלל, זה לא בובות, שיש להן מכלול של אברים חיצוניים וגשמיים, הפנימיות של האדם מקרינה החוצה. (הפנים מראות מה הבפנים, זה אותן אותיות) וזה מה שנותן את היופי לבנאדם.
את יודעת כמה פעמים ראיתי נשים שהן היו בעיני יפות מאוד, שאפשר להסתכל עליהן מלא זמן ולהתפעל, למרות שמכלול האיברים שלהן לא כזה יפה, יש קמטים, יש שומן, יש שיער מקורזל, יש יובש בשפתיים.. לא יודעת מה, אבל הן היו מהממות בגלל שהפנימיות שלהן יצאה מתוכן, הפנימיות שלהן הוציאה להן קמטים במקומות הנכונים, הוסיפו חן, עדינות, רחמנות, ראיית הטוב ולא להבדיל, קמטים מכוערים של עצבנות, קנאה, מרמור ותסכול... היופי של האדם מורכב הרבה מתווי הפנים שלו, והתווים הרבה פעמים באים מהאישיות. אני יכולה לתת לך דוגמאות אבל זה סתם יהיה לשון הרע. יש נשים מפורסמות, שיש להן מראה 'מושלם', לפי הספר, אבל אני לא מסוגלת להסתכל עליהן כי הן משדרות, רדידות וגסות...
ילדים, וכמובן תינוקות, אין להם שום רוע פנימי, הם עדיין טהורים, לכן הם משדרים את הפנימיות הכי יפה ותמימה שיש.

לי יש עיניים כחולות ואף אחד מילדי לא קיבל עיניים בהירות, ויצא לי לא פעם לשמוע אנשים (זרים) שמתבאסים שאף אחד לא קיבל את העיניים שלי... אני עונה בלי להתבלבל-'הם כולם יפים גם ככה.! ' ואז הם מתחילים 'להתנצל', בטח, כולם יפים!! חוץ מזה, שיש לי בת אחת שחרחורת, מ ה מ מ ת. בעיני, הכי יפה מכולם. יש לה תווים עדינים ומתוקים, כי זה הפנימיות שלה, עדינה ומתוקה. ואז מה אם העיניים שלה שחורות והשיער שחור? אל תתני לטמטום הזה להכנס אלייך, כשתעני באסרטיביות, יעזבו אותך. אל תתני להם להעז בכלל לדבר עליה ככה, היא לא בובה, היא בת אדם, היא נשמה טהורה.
מה אני אגיד לך. מוזר לי שגנים אריים זה משהו להשוויץ בוסופי123
נשמע מאד מעוות. אל תשחקי באיכסה הזה איתם, הילדה שלך מתוקה כפי שהיא והיא בעיקר הילדה שלך, אז מה זה משנה? הילדים שלי האהובים לא יהיו דוגמנים כנראה, אבל הם חכמים, טובי לב, מצחיקים, ונראים סבבה לגמרי.
יופי בגיל 3 חודשים הוא לא הבטחה לחיי אושר והצלחה, ואפילו לא הבטחה ליופי.
תנסי לחזק את הקשר שלך עם התינוקת שלך, לראות בה את כל המתיקות, ואז כל הדברים האלה יעברו לידך.
יצא לי להיות ב2 צידי המתרסהמקורית
בתור ילדה - חלק מאיתנו האחים בהירים וחלק לא
ובתור אמא - אחד בהיר והשנייה לא
ובתור ילדה יכולה לשתף שאפילו לי לא היה נעים לשמוע את כל ההערות האלה על היופי הבהיר בינינו האחים ואת ההשוואות על המראה החיצוני, שבאו מהמשפחה המורחבת (דודות וכאלה) וגרמו לקנאה בין האחים. אחותי סבלה מההערות האלה וההשוואות בינינו עשו לא טוב כשכמובן יש עוד פרמטרים אחרים שהשוו בהם. זה אופי כזה שמדרג אנשים ומנמיך עפ קריטריונים מטומטמים. אחותי מוצלחת ומהממת ואלופה
אמא שלי תמיד הדפה אותם והדגישה מה מיוחד בכל ילד בלי קשר למראה החיצוני, וזה מה שהכי חשוב. אבל לצערי זה כן משפיע באיזשהו מקום. תעמדי בפרץ מול הדברים האלה ואל תתני להם לחלחל
כשהתחיל הנושא הזה לעלות שוב כשהייתי אמא, הפעם בהשוואה בין ילדיי, ומצד המשפחה של בעלי דווקא אחרי שהבת שלי נולדה והתחילו לבלבל לי את המח ב'עוד מעט תראי, יתחלף לה הצבע בעיניים ויהיה ירוק..' הסתכלו על העיניים שלה בשמש וחיפשו זיק של בהירות, זה עיצבן אותי ממש. איזו שטחיות..
הבהרתי שאני לא מוכנה לשמוע את הדברים האלה.
הבת שלי יפהפייה ומהממת ואני בטוחה שגם שלך. אל תתני לזה להיכנס אלייך. התחושות שלך נכונות וזה לא בסדר, זה גורם לילדים להרגיש פחות טובים בדברים שאין באפשרותם לשנות.
אני בטוחה שהתינוקת שלל מהממתאמא אבא ותינוק
למען השם זה 3 חודשים, הם כולם מתוקים!!!
וחוץ מזה שמכירה את הסגנון ששופטים לפי הצבע, גם אצלי אחד כהה אחד בהיר, וכל הזמן משווים
ושאומרים לי משהו מטומטם על הכהה (שלדעתי ילד יפהפה לא פחות) אני צוחקת ואומרת איזה משהו ציני
נגיד אומרים לי וואו הוא יצא לכם כהה אז אני אני אומרת כאילו בבאסה אוייי מסכן איזה חיים אכזריים יהיו לו בתור כהה..., בדכ אנשים צוחקים וסותמים תפה כי מבינים שזה היה מטומטם להגיד
סתם כי זה דרך ההתמודדות שלי תחשבי מה מתאים לך... ומה שבטוח תסנניייייי אנשים כל הזמין אומרים דברים מטופשים במיוחד לאמהות כל הזמן חושבים שצריך לחוות דעה לא יודעת מה זה הבאג הזה באנושות
הגזמתדפני11
שחרחרות זה הכי יפה!!!!!!
אקזוטי כזה....

וכל מי שאומר לך... זה כל כך קשה!! הכי מבינה לליבך!! אבל פשוט תתעלמי. תמשיכי לומר לה כמה היא יפה ומתוקה ומהממת. וכשהיא תגדל היא תשאיר את כולם פעורי פה.... כי בטוח שהיא תינוקת יפה ותהיה אישה יפה!
שימי עליהם פסאמ פי 5

היינו שבת אצל חמי והקטן בזמנו אכל עם ידיים (מבחינתי העיקר שיוכל)

וחמי אמר משהו כמו פעם הבא שאתם עושים ילדים שהחדר שלכם יהיה מסודר תראו איך הוא אוכל מבולגן....

 

משהו בסגנון הזה פחות או יותר

 

היום הקטן בן 9 אוטוטו ומסודר ומתוקתק ואוכל יפה מאוד (אם בא לא לאכול

מזעזעחישגד
גועל נפש של דיבור
ממתי מותר לאנשים לדבר ככה ועוד חם לכלתו???
מהה🤢🤮Pandi99
איכככככככחגהבגה


מההה אמאלהאביול
כאמא, כואב לי לקרוא אותךבונים מגדל
מהכותרת כבר חששתי שמשהו לא בסדר איתה, חלילה.
אבל ברוך השם זה ממש לא המצב.
היא 'רק' זכתה לסביבה שלא הצטיינה באינטליגנציה גבוהה מדי בנושא.
מה שאומר שהיא זוכה ביותר זמן אמא במפגשים משפחתיים. שזה נהדר! ביחוד בקורונה!
לא חושבים שהיא מהממת?
טוב שהם טועים, ושלא יגעו...

יש לה סימני היכר שדומים לאבא שלה, בלי קשר לצבע? הייתי מנסה להדגיש בעיניהם אותם. שהאף שלה בול שלו או האוזן או העיניים, המבנה.
כל הדברים האלה שאנשים לפעמים שמים אליהם לב בתינוקות (אישית אני גרועה בזה)
להדגיש את הקשר המשפחתי...

וחוץ מזה, להתחזק כלפי עצמך.
ב"ה זכיתם בילדה בריאה. ומהממת. ובצבעים שמייחדים אותה ומתאימים לה בדיוק.
וזה מה שטוב וחשוב כרגע.
ומי שרוצה שתהיה לכם בת בלונדינית, שיחכה. אולי היא עוד תרצה לצבוע...
ומי שמסתכל רק על הצבע מפסיד את הערנות, והאנרגיות, והחומה, וההתעניינות, והקשר עין שמתחיל להיות. ועוד רגע חיים, ולתפוס, ולזוז.
יש עוד כל כך הרבה דברים מדהימים בתינוקת! פלא בריאה אמיתי שגדל אצלכם.
זוכרת איך היא הייתה אחרי הלידה? את הקוטן הבלתי נתפס, והנזקקות המוחלטת, והמושלמות הזאת שיש הכל בדבר כל כך זעיר?
ואיך עכשיו היא עדיין קטנה. אבל כבר יכולה לעבור ידיים בלי שתחשבי שעוד רגע היא תתפרק. והיא כבר יודעת להביע ביתר שאת את הרצונות שלה ויש לה שפה משלה שמבהירה אם מקשיבים מספיק מה היא רוצה מתי.
וזה רק יגדל. היכולת, הרצון, הגודל הפיזי. הכל.
פלא שצומח בבית.

ואת בעצמך רגע אחרי לידה. עם ההורמונים שבכלל משגעים את כל המערכות. ורגישות מובנית שקיימת בזמנים האלה. ומי שמעז לומר משהו על הקטנה בכלל חודר ישר ללב שפרוץ כרגע.
הם מגזימים ואת רגישה והשילוב אסוני.

אבל המיקוד כל כך אחר. יש לכם נס בידיים.
ומי שלא רואה את זה עיוור. ומי שרוצה לתקן ניסיתי הוא בכלל כנראה לא חושב.

משפחולוגיה זה מסובך, ובטח בתחושה כשמשני הצדדים יש הערות.
אבל שלושה חודשים אחרי לידה העולם מצומצם למקום אחד. אולי עוד שלושה חודשים תרגישי כבר אחרת. אפילו כלפי האמירות הללו.
ואולי לא. גם זה יכול להיות. אבל עדיין תשאר לכם האוצרות. ואז בכלל היא כבר תהיה יצור אחר לגמרי. שאפילו תמלמל כבר כלפי המלעיזים...
גנים אריים???? מתגאים בזה?אחתפלוס
אל תתייחסי.תינוקיות לשמה. אנשים מבוגרים שה חיצוניות ככה מעניינת אותם זה משגע אותי.
ואני אישית מאוהבת ביופי כהה.
משוגעת על ילדים אתיופיים. חח
אוי, הם חיים בסרט!!!!בת 30
ברור שהיא מקסימה ויפה.
אני לא יודעת איך, אבל את חייבת איכשהו לפתח עור של פיל ולהגן עליה מהאמירות האלה. לפמפם לעצמך ולך כמה שהיא יפה ומתוקה.
וואו וואוו וואווווווו אלוקים ישמוררררררמיואשת******
לא פלא שהילדה לא אוהבת את אבא שלך אם זה מה שהוא אומר עליה! ילדים מרגישים הכל!
אצלי אין בלונדיניים ולא עיניים כחולות והאמת. גם לא יפה בעיני בכלללל. בתור מי שגדלה וחונכה בחול זה מזכיר גויים (לא להיעלב יפות שיש פה אני בטוחה! אבל זה בקונוטציה שזה עושה לי מה לעשות. )
איזה בן אדם מתגאה בזה שיש לו גנים אריים???
וואי אני לא יודעת מה לומר לך
פשוט כואב הלב!
כואב!!

ממליצה לך סלם לעצמך, לחפש באינטרנט תמונות של דוגמניות כהות ו שחרחרות- יש המון!! יפות למות!! אפילו תעשי חל לוח השראה. בחיי אני לא צוחקת
הדבר הכי חשוב שתאהבי ותתחברי לתינוקת שלך
בשביל להוציא לך מהראש שמודל יופי הוא בלונדיני ממש במקומך הייתי מחפשת דוגמניות יפות וידועות בצבעים האלו, ותכלס אפילו אומרת למשפחה, הבת שלי יפה כמו גל גדות (סתם דוגמא, בזה בערך מסתכם הידע שלי בשמות)
תצחקי עליהם ותגידי בקול אין על היופי של הבת שלי היא תהיה יפה כמו זאת וזאת וזאת. ויש לה מראה יהודי יפהפה וכן הלאה
ממש תכניסי להם
בשבילך ובשבילה
אוי אלוקים. איזה נסיון זה פשוט לא פייר!!!
חיבוק!!!
וואי וואי באמת מזעזענעמי28
חיבוק ועצבים ביחד❤️
בטוחה שהיא מהממת.
ומכירה כאלה בלונדיניות עם עיניים כחולות שפשוט לא יפות בעייני ואחרות עם צבעים כהים שפשוט עוצרות נשימה..
ועוד משתמשים במושג ׳גזע הארי׳ ששימש את הנאצים😱
מבאס ומכעיס ממש

למזלך, הכי משפיע והכי חשוב לביטחון של הילדה שלך זה אמא מהממת כמוך שאוהבת אותה בדיוק כמו שהיא וחושבת שהיא מתוקה ומהממת ככה בדיוק❤️
כשאמא נותנת ביטחון חזק וטוב כל המסביב הרבה פחות משנה.
כמה תת רמהחישגד
יש אנשים מטומטמים בעולם ולא לעיניין בכלל להתייחס..

אני חושבת שבמקומך הייתי עונה
משהו בסגנון זה מה יש והיא הכי מהממת בעיניי!

ובלונדיניים ממש לא יותר רגועים לא יודעת מאיפה השטויות האלה אצלנו במשפחה המורחבת הבלונדיניים בעייתים יותר אף פעם לא קישרתי בין השניים רק שקראתי מה שכתבת😵
כל כך מבינה אותך!אנונימית בהו"ל
לי דווקא הראשון נולד בהיר עם שיער שטני. כמובן שכל הספרדים מתעלפים מזה. כל הסביבה מחלקת מחמאות.
וכבר אז זה צרם לי, כי אמרתי שממש הגיוני ששאר הילדים לא יהיו ככה ואפילו יצאו שחורים "לא עלינו".
וכבר אז כאב ליי שזה העולם שלנו.

כמובן שילדתי אחר כל בת. עם שיער כהה ולא בלונדיני.
לא אשקר, שזה היה לי התמודדות.
וכאב לי גם שזה בן וכולם מחמיאים, והיא בת וראו את ההבדל בכמות הפרגונים.

הרגשתי שזה ממש עבודה פנימית שלי. לראות בכל אחד את היופי שלו. בלי עין הרע שתיהם יפים. כל אחד בסגנון שלו.

היום אני מרגישה שהילדה שלי מקבלת הרבה מחמאות על איך שהיא נראית יותר מבעבר. כי אני שלימה ורואה בה את היופי המיוחד שלה.

משתדלת לא להשוות ביניהם. כל אחד עם החן שלו ומה שה' נתן לו. אין כאן פחות או יותר.

אבל כן..כואב שהעולם ככה..כל כך חיצוני

חח למה כל הספרדים?סמיילי12
התכוונת מי שעדתי אולי.
דיברתי על המשפחה המורחבת שלי..אנונימית בהו"ל
שהם כולם ספרדים עדתיים..

אפילו מהבני דודים אני היחידה שנשואה לאשכנזי..
ולא מדובר בחברה פרימיטיבים..דווקא נורא מתורבתים ומשכילים.

אבל מה לעשות..רואים בלונדיני ומתעלפים מהעניין.

יש לי תיאוריות שלמות על זה..חח

יש לי גם חברה שהיא ספרדיה שנשואה לאשכנזי ואנחנו כל הזמן מדברות על הפערים.
אני מכירה כאלה חח פשוט הם נורא כאלהסמיילי12
שקועים בפעם.
גם אם הם מדברים בצורה מודרנית והכל.
חמותה של חברה שלי מתעלפת על ה'צהוב' כהגדרתה. ומרחמת על מי שלא.
והאבסורד שהיא בעצמה כהה.
לא מבינה את הסיפור הזה.
מעבר לזה שזה ככ שטחי להתעסק בצורה כזו ביופי חיצוני, היום ליופי יש כל כך הרבה צבעים וצורות.
ויש אנשים שכביכול יש להם את הנתונים להיות יפים אבל הם לא.

ההתעסקות הזו הזויה בעיני🙄
וכשאני חושבת על זהסמיילי12
בעיקר היו צוחקים עלי שהילדים שלי בהירים בעור. מלא שיער שחור פחם אבל בהירים ואני כולי תימניה
מישהי שאלה אולי החלפתי את התינוק.
אבל ככ רואים שהם דומים לי ולבעלי בתווי פנים בעיניים אז מלבד שזה שיעשע אותי לא התרגשתי.
הם גם השתזפו מאז😅 וזה הרבה יותר יפה בעיני. (למרות שאני אמא שלהם. הם הכי מושלמים בעיני מכל הבחינות חח לא אובייקטיבית)

אגב,אחי הרביעי נולד ממש בהיר ביחס אלינו. ולכל מי שאמר משהו אמא שלי הודיעה שפשוט נגמר הצבע במדפסת וזה מה יש
וואי גם אצלנוחדשה ישנה
ההורים שלי בכלל לא עדתיים, אבל בתור ילדה בלונדינית עם עיניים כחולות בתוך משפחה של שחרחרים, אני זוכרת שהדודות שלי (המרוקאיות) כל הזמן היו מתעלפות מהבלונד שלי (שהיום הוא כבר חום ואין לי עם זה בעיה, להיפך, זה יותר יפה בעיני) ועושות סביב זה ממש אישיו, אמא שלי בחיים לא התייחסה לזה ולא נתנה לי אף פעם להרגיש יפה יותר מאחים שלי. תמיד החמיאה רק על המעשים שלנו ולא על צבעים בגוף... חוצמיזה, שיופי שחרחר זה מהמם.
וואי עצבים, חוצפה ורדידות איומה.מעין אורה

לא חשבתי שאנשים מייחסים כ"כ הרבה חשיבות לצבע שלהם.

מחילה, התולעים שיהיו בגופה שלהם לא יותר יפים מתולעים של כל קבר אחר...

לאן הם חושבים שהם ילכו עם העיניים הכחולות שלהם???

 

אני לא הייתי שותקת על זה. (ואני בנאדם רגוע מאוד באופי.) לא ברמה של המשפט למעלה,

אבל להעמיד במקום מיד. אני לא מתפללת על הילד שלי שיהיו לו עיניים כחולות, אלא שתהיה לו אהבת ישראל וטאקט.

 

לעניות דעתי גם בעלך אמור להעמיד את המשפחה שלו במקום, והוא גם יכול לעשות את זה באופן יותר חד משמעי.

וואו, מזעזע!!חצי שני
מבינה אותך שמה שאומרים זה עלול להשפיע עלינו.
בין אם זה אמא- דודה- סבא- מטפלת.
אבל התפקיד שלנו זה לא להיכנע לזה ,ללחוש ולצעוק להם כמה שהם מושלמים והכי טובים- יפים- מיוחדים ואהובים בעולם! ושאנחנו יודעים מי ומה הם וכל השאר סתם שטויות.
בייחוד שאנחנו מרגישים כמה שזה אמירות לא נכונות ולא קשורות לשום דבר.
חיבוק על החוויה!
היופי בעיניי המתבונן.באפיק
נשואה לבחור כהה עור ועיניים, כשכל האחיינים שלי "אריים".
אני כל כך התפללתי שהילד שלי יצא כהה גם, כי זה פשוט משגע בעיניי!
והוא אכן יצא שזוף מלידה, עם עיניים חומות כהות וגדולות שממיסות לי את הלב והנשמה בכל פעם שהוא מסתכל עליי.
הוא יצא בול אבא שלו, וזה עושה אותי מאושרת.
היא מהממת בעינייך?
זה הכל, וזה שווה את הכל. היא צריכה אמא שתיטע בה ביטחון והבנה שהיא יפייפיה.

ובנינו, יופי בלונדיני זה בנאלי חחח
חום זה הבלונדיני החדש!
האמת שהדבר שהכי זיעזע אותישחרית*
בסיפור שלך זה ההתייחסות ל"גנים אריים" כמשהו מועדף.

מה נסגר? או שהם ממש ממש בלי ידע והבנה היסטוריים או שהם ממש ממש ברמת משכל נחותה.

סנני את כל הקולות האלה בדחיפות. תתייחסי לבת שלך כאל המלכה של העולם היפה מכולם. ואם צריך תעמידי אנשים במקומם שיפסיקו לדבר על המראה החיצוני שלה או שתרווחי קצת את המפגשים המשפחתיים שלא עושים לך טוב.
חחח. מי שחושב שבלונדיניות הן הכי יפות לא מבין כלום ביופי..אנונימית בהו"ל
יופי צריך להיות נקי. עור פנים חלק וקורן (לא משנה אם כהה או לא) אף סולד, עיניים ושפתיים משורטטות, עצמות לחיים, מצח וסנטר בגודל נכון, זה יופי. ולא "שיער בלונדיני ועיניים כחולות"
נינט, למשל, מהממת בעיניי. מהממת.
"גנים אריים" - כדאי מאוד שהגיס יפשפש קצת בספרי ההיסטוריה, לבדוק מי ומה היו ה"אריים"
ואי יקרה. קשה ממש. ענו לך פה כ"כ יפהקווין אמאן

אני רק אוסיף בשבילך, שכמובן יש הרבה שחרחרות וחומות יפהפיות!!! כותבת את זה לא בכדי להוכיח משהו למישהו או להחזיר, אלא כדי שתתחזקי מהמקום שאת מרגישה שהם "מובילים אותך" אליו.... בואי נגיד ככה, גל גדות לא בלונדינית ובלי עיניים כחולות וגם לא לינור אברג'יל והן נשים יפהפיות. לא חסר. זה הכי ישראלי שיש.... 

אז את גם יכולה לזרוק את זה בחזרה... וגם פשוט לומר אין יפות כמוה, כמו התינוקת הקסומה שלי. כשאת תרבי להתפעל ממנה ולהתלהב ממנה, מהמקום הפשוט שלך כאימא, מקווה שהקולות החיצוניים הרדודים יעלמו...

אוי ואבויייייי!!!! התעצבנתי רק מלקרוא את זהליאל 24
אז לשמוע את זה נאמר בלייב????????????????
איזה חוצפה וכל כך לא נכון!! יש לי מלא אחייכנים ברוך ה והם כולם בהירים חוץ מאחד והוא הכי יפה מכולם!! מה הקשר בין צבע ליופי??? למה זה עדין אישיו לחלק מהאנשים?!
אני בטוחה שהבת שלך מושלמת כמו שהיא והם צריכים להתבייש בעצמם!!!
מזעזעYaelL

תקשיבי, אני בטוחה שהבת שלך מהממת!! הדפקט אצלם שהם מדברים ככה על ילדי המשפחה כאילו שיופי זה מה שחשוב וכאילו שיש ליופי רק צורה אחת. תתעלמי מהם, הם אלה שלא בסדר. (ברור לי זה שזה קשה, תעשי מה שאת יכולה), ואל תתני להם לפגוע בבת שלך, תהיי את זו שתגיד לה שהיא יפיפיה!

מה??? הזוייםבתי 123
דווקא אני לא ממש אוהבת תינוקותבתאל1
בלונדיניים...הם נראים קירחים וזה לא יפה בעיני...

אבל כל התינוקות חמודים מעצם היותם תינוקות.

אל תקחי קשה את המשפטים שלהם... תגידי להם שהיא דווקא ממש דומה להם חחחח הם לא יעזו להגיד שהיא לא יפה!
ההמלצה הקבועה שלימחכה_ומצפה
שחלק כאן לא אוהבות שאני נותנת: במקום שלא נעים לך בו, במקום בו לא מתייחסים בכבוד אלייך או לילדייך - לצמצם מגע למינימום האפשרי. גם אם זו משפחה קרובה.
הדבר האחרון שאת רוצה זה ילדה שגדלה בהרגשה שהיא פחות יפה או פחות אהובה.

ומעבר לזה, אדם שמתגאה בזה שלילדים שלו יש ״גנים אריים״ הוא פשוט טמבל מוחלט. אולי צריך ללמד אותו קצת היסטוריה כדי שידע מה זה ״גנים אריים״ ושזה לא משהו להתגאות בו בכלל. בחיים לא שמעתי מישהו שמתגאה בכזה דבר (מה גם שטכנית זה כמובן לא נכון. באמת שגיסך אידיוט).

אנשים רעים וטיפשים. אל תתני להם להשפיע עלייך ועל הבת שלך!
אני באמת לא אוהבת את ההמלצה הזאת , בלשון המעטהאביול
כי משפחה זה הרבה מעבר למה אומרים או לא אומרים. מסכימה שיש כאן עניין שצריך לפתור , אבל בהחלט אפשר לפתור אותו בשיחה קטנה או בהסחת הדעת מהנושא...
להמליץ למישהי שאת לא מכירה לנתק קשר עם המשפחה שלה זה מאוד חמור בעיניי. כי את לא מכירה את כל התמונה. אני באה ממשפחה שבה כל אח יצא שונה לגמרי ועדיין עושים מאמצים עילאיים לשמור על קשר, כמה שיותר. כי משפחה זה מעל הכל .
ככה אני רואה את זה. ואני רואה כמה קשה להורים שלי אם יש אחים שלא מאוד שומרים על קשר רציף. כמה זה כואב. לא שווה את זה בכלל.
ידעתי שתגיבי 😊מחכה_ומצפה
לא אמרתי לנתק קשר, אלא לצמצם למינימום האפשרי. ולא חייבים על זה שיחות של למה מצמצמים קשר שיגררו היעלבויות והצטדקויות. פשוט בשקט לצמצם מגע וזהו.

ולא נשמע שיש כאן משהו שיכול להיפתר בשיחה. אם הבת שלה לא עונה ל״מודל היופי״ המשפחתי המעוות שלהם, אז לפתוח על זה שיחה רק יגרור מצידם תגובות של מה פתאום, כולם יפים בעינינו וכו וכו. כשברור שהם חושבים (ומתנהגים) אחרת.
אני מסכימה שכשיש שוני בין אחים למשל והתנהגויות שונות ואופי שונה ומידת דתיות שונה שווה לשבת ולנסות למצוא את עמק השווה ובטח שלא לנתק על זה קשר. זה כמובן בהנחה שכולם מנסים לכבד את כולם.
אבל במשפחה שבה החליטו שהילדה לא יפה מספיק וגם אומרים את זה בצורה ברורה יהיה קשה לעשות את זה.... גם אין כל כך מה לעשות לגבי זה שהילדה לא בלונדינית. הפגיעה של האמא כאן לגמרי מובנת, ובעיניי פשוט אסור שזה יחלחל גם לילדה. זה יכול להיות ממש הרסני לאיך שהיא רואה את עצמה בעתיד.
בעיניי זה לא עד כדי כך נוראאביול
כמו שהגיבו לה, זה יכול לעבור. על מידת דתיות והכל הרבה יותר קשה לגשר מאשר על הערות על מראה חיצוני...
חשבתי הרבה על מה שכתבת. וגם עלו לי הרבה ייסורי מצפון. כי בתכלס אני כן קצת מנתקת קשר. אבל בגלל דברים הרבה יותר מורכבים. וכן, זה כואב ואני צריכה לעבוד יותר שזה לא יקרה.
אז יכול להיות שלפותחת מורכב לשמור על הקשר במצב הנוכחי, וזה זכותה. פשוט לא הייתי מעודדת לצמצם את הקשר, אלא לנסות לפתור את זה או להתעלם מזה. זה ההורים שלה, לא משפחה זרה.
מקווה שהובנתי...
עונה (הפותחת)יעלה22
מה שעוד יותר נוראי בעיני, זה שאבא של בעלי
מסרב להרים אותה.
היינו אצלם בבית, והיא הייתה בידיים שלי
ושאלתי אותו אם הוא רוצה להחזיק אותה קצת.. והוא לא רצה. ונתן כל מיני תירוצים (שהוא מצונן ובלה בלה)
אחיינית שנולדה לפני הבת שלי, כמו מלכה אצלו.
הוא שינה את השם של הקבוצה לברוכה הבאה *** (השם שלה)
ותמיד מחזיק אותה.. ומחייך אליה. מיותר לציין שהיא "ארית" כן?
ואת הנסיכה שלי הוא לא רוצה. והלב שלי נשבר

בעלי החזיק אותה והוא אמר: איזה בובה הבת שלך!
ואישתו לחשה לו דיי כבר תפסיק.
ולא הבנתי למה..

משהו מזעזע נוסף, היינו באירוע משפחתי
וניגשו לגיסתי והחמיאו שהבת שלה יפה, (הבת שלה עם שיער שחור ועיניים חומות בהירות)
ובמקום להגיד תודה.. היא אמרה, חכי לא ראית את הבנות של אחותי.
הן יותר יפות בלונדיניות עיניים כחולות כמו ים.

והייתי בהלם!!!!!!! אמא לא אמורה להגיד שהבת שלה הכי יפה בעולם?

בעלי עם עיניים כחולות, ואני לא.. אבל אני יפה.
ומחמיאים לי הרבה.
ניגשה אליו אישה, שאמרה לו מולי!!! וואו איזה עיניים יש לך, מה אתה עושה איתה? (איתי כאילו)
הלם.

ממש חיזקתן אותי בנות.
היום הסתכלתי עליה ואמרתי לה שהיא מהממת.
ויפה וטהורה.


איזו סביבה רעילה, ממש רעילההמקורית
צריך עצבים מברזל בשביל זה אבל אל תתני לזה להשפיע עלייך. וכן, הייתי תופסת קצת מרחק, או הרבה.מה שאת יכולה
חיבוק ❤️
לא יודעת מי המשפחה המורחבת שלךחדשה ישנה
אבל נשמעת רדידות אינסופית, מבחילה, מזעזעת. והכי גרוע, הם מרעילים אותך בזבל הזה.

ואני מצטרפת ל@מחכה_ומצפה להתרחק, אבל לא מהמשפחה הגרעינית! רק המורחבת. אין לך מה להגיע לאירועים כאלה עם סביבה שכזאת.
להורים חייבים להגיע, זאת לא שאלה בעיני.

וכל הכבוד לבעלך שככה מכיל ואוהב אותה כמו שהיא ולא נותן לרעל הזה לחדור אליו.
ואני רואה שאת גם כן בקושי מול עצמך שאת לא רואה אותה בתור מהממת. אז חלק מהעבודה שאת צריכה לעבור עם עצמך וגם חלק מהמחויבות שלך בתור אמא (לדעתי) זה לא להסכים שידברו עליה כך. הם ילמדו לאט לאט לחשוש מלצחוק איתך על זה. כדאי שזה יפסק עכשיו לפני שהיא תגדל... תכיני לך משפט מראש כמו ''הבת שלי מהממת כמו שהיא''. ''ישושנה הכי יפה שיש, לא יעזור לכם כלום''

ומוסיפה- שתדעי שבגיל הזה קצת קשה לראות את היופי שלהם הרבה פעמים, כי עוד אין להם אישיות ואופי כל כך, כשהיא תהיה בת שנה, יהיה לה כבר אופי משלה וזה מייחד אותה ועושה אותה מהממת.
מזעזע, תגידי לה כל יום כמה היא מדהימה ואהובה❣כי לעולם חסדו
ולדעתי זה נושא שבעלך צריך לפתוח מול המשפחה שלו דחוף.
אם לא עוזר אז לנקוט בעוד אמצעים כמו להגיע הרבה פחות.

להוריד ביטחון עצמי לתינוקת פיצית??? 😑
אענה לך בתור אמא למלא ג'ינג'ים יפיפיים אמהלה

אמא שלי תמיד סלדה מג'ינג'ים

גם חמותי

אבל

התהפך עליהם עולמם

והוספנו כמות מכובדת של צבע כתום למשפחה

בהתחלה הרגשתי מבטים

שמעתי צקצוקים

ומילד לילד זה רק גבר....

אבל התעלמתי

גם היום כשאני הולכת ברחוב עם ילדיי אין אדם שלא מסתכל/מסתובב לאחור לראות עוד קצת מהפלא הזה

וזה אכן חריג בנוף

אבל אגיד לך את האמת- לא אכפת לי כלל מה העולם חושב/אומר/מגיב

יש לי את הילדים הכי יפים בעולם!!!!!!

ואני גם כל הזמן אומרת להם איזה מדהימים שהם ושזה הצבע הכי מיוחד ונדיר בעולם

שימי פס על כולם

תחבקי את הנסיכה היפיפייה שלך

ואל תפסיקי להגיד לה שהיא הכי יפה!!!!!!!!!

 

וד"א, לתשומת לבך-

הדוגמניות הכי מבוקשות בעולם הן לאו דווקא בלונדיניותחושב

חיבוק גדול יקרה

והרבה נחת

מלכה!!! איזו הודעה מקסימה שכיף לקרוא 😊מחכה_ומצפה
תודה יקרה!!! אמהלה


משפחה ג'ינג'ית- מגניב!!בת 30
מה בעלך אומר על כל זה?בת 30
הוא שותף לזה, באיזשהו מקום? או שהוא איתך לגמרי? זה נראה לי מאוד חשוב
עונהיעלה22
את בעלי זה לא מעניין.
בעיניו היא הכי יפה בעולם.. הוא מאוהב בה.
מסתכל עליה מלא ואומר לה את זה.
אני תמיד מוצאת בה פגמים לצערי, וגם כשאני שולחת תמונות אני בוררת את התמונות היפות שלה.
והוא לא, שולח הכול
בעיניו היא מושלמת.

והוא אומר את זה לכולם.. הוא שמח שהיא לא בלונדינית
הוא אוהב להיות שונה,
ואומר שהיא הגאווה שלו.. מרים אותה תמיד ומשוויץ בה.

ללמוד ממנו!! זה השיעור שלי כנראה
לתת לה את הביטחון שהיא הכי יפה בעולם
מקסים!משמעת עצמית
תשאבי ממנו כוח.
ואת מהממת
ב''הבת 30
טוב מאוד שהוא ככה. זה נותן לך גב חזק
מהמם. זה בדיוק מה שצריך לעשות איזה יופיקווין אמאן


לדעתי הכי הכי חשוב שתאהבי אותה אתדיאט ספרייט
ולמה? כי מגיע לה שתאהבי אותה!
הקב"ה הביא אותה דווקא לבית שלך כדי שתאהבי אותה.
היא בטוח יפה אובייקטיבית, אם תסתכלי אקראית על אנשים ברחוב וסובייקטיבית כי היא הבת שלך. היא סמל לאהבה בינך לבין בעלך וליבך מתרחב כשאת מביטה בה.
אני אגב, חושבת שכהים עור הם הכי הכי יפים שיש ועוד רבים כמוני, ואם לא, את מי זה מעניין? כבר חסרים נושאי שיחה בעולם? דברו על מזג האויר... כמי שמתמודדת עם בעיות בריאות משל עצמה יש לי לצטט את הדבר הבנאלי הנדוש והכי חשוב בעולם- העיקר הבריאות.
הקב"ה נתן לה בריאות הגוף, שמרי את על בריאות הנפש שלה. בהצלחה
תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

לסיכוםיעל מהדרום

אשמח לשמוע יתרונות לשני ילדים ראשונים מאותו המיןבידיים פתוחות

ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע

יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה

יש לי אחותoo

עם 3 בנות ראשונות

ואז הגיעו 3 בנים

עם אווירה מאוזנת לגמרי

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

חשוב ממש!! אני גם צריכה רגע לעצור להודות לו.רוח הרים
תודה על התזכורת♡
בשמחה❤️השקט הזה
שחררתי בלית ברירה. נחשב?😅יעל מהדרום
לק"י


בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

פשש רמה גבוההSeven
בעלי פחד להפעיל מכונה הוא ידע שזה איסור חמור מבחינתי😅
זהו, אחרי הלידה השניה שבה הגדול היה גמוליעל מהדרום

לק"י


אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

הייתי מתעלפת בעיקרוןSeven

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

וואי....הייתי בהחלט משתגעתיעל מהדרום
😱😱השקט הזה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אצלנו בעלי ידע יותר טוב ממניראשונית
אמא שלו אלופה בענייני כביסה ונתנה לו מלא טיפים לכביסה לבנה בעוד אני בחיים לא כיבסתי לבן עד החתונה.
ברור שזה נחשבהשקט הזה
עבר בשלום?😅
מעולהיערת דבש
מיומנות חשובה לאבא לילדים 🤭
בעלי לגמרי יודע לתפעל את הבית לבדמתואמת

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

אניooאחרונה

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעםאחרונה

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

בעקבות השרשור על לו"ז- איך מתנהלים עם מתבגרים?shiran30005

הבן הגדןל מגיע הביתה ב 9 וחצי בלילה מהישיבה , אוכל ויושב על המחשב/טלפון. הבן השני מגיע ב 6 וחצי בערב גם כן אוכל וצולל למחשב , עוזר פה ושם כשצריך משתדלת כמה שפחות הוא אחרי יום ארוך וכבר עייף. הבעיה היא שהם נמרחים ונזכרים להתקלח בשעות מאוחרות כבר 11 כבר לערך או רק להדליק את המים החמים בשעה 11 . וואלה אני כבר עייפה, הבית די מסודר, לרוב יש גם אוכל מבושל למחר, אבל מפריע לי הסדר הזה של הלילה. אתמול נניח הגדול נזכר שהוא רוצה להתקלח הדוד כבר היה דלוק כי אני רציתי להכנס למקלחת כמובן שאמרתי לו להכנס לפני כדי שלא לעכב אותו אבל זה עיכב ממש אותי בהמון זמן, ביקשתי מהבן השני רק לעשות שואב והוא נזכר רק לקראת 11 אמרתי אין מצב בשעה הזאת הייתי כבר גמורה. ככה הייתי עצבנית על זה שהוא נזכר פתאום שצריך להתקלח, וההוא לא עשה שואב ובכלל איפה אני מכניסה זמן שרק בשבילי? זמן זוגי?

יש לנו בבית סוג של הסכמה שהילדים ישנים לפנינו , לפעמים ב 12 בלילה אני במיטה מתה לישון אבל מחכה שהם יכנסו למיטות

אל תשאלו איך זה מגיע ל 11 וחצי-12 בלילה הזמן פשוט עף. ואז מתחיל גם הסיפורים והחוויןת שלהם ולא נעים לי אבל אין בי טיפת כח לשמוע אותם

איך מתנהלים בבית עם מתבגרים מתוקים? בכל זאת יש בבית גם קטנים וגם אני אחרי יום עבודה מחפשת בערב את הזמן שלי

אני חושבת שהגיע הזמן לישון כשאת רוצהיעל מהדרום

לק"י


ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

בבית של ההורים שלי באיזה שהוא שלבסטודנטית אלופה

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

גם אצלנורקאני

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

אצלנו מגיל 12 הם מתנהלים בעצמםצוףלבוב
יש לי גם גדולים יותר ואני קמה בלילה לקטנה אז אני משכיבה קטנים והולכת לישון. כן מזכירה לא להרעיש ולכבות בוילר. 
לצערי לא מסוגלת, פשוט לא מסוגלתממתקית

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

אצלי זה לא ישיםצוףלבוב

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

קטעים באתי גם לשאול שאלה דומה...ממתקית

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

תבקשי ממנה להעיר אותך כשהיא באה, שתדעי שחזרהיעל מהדרום

לק"י


המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.


מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.


(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

בת 16...ממתקית
הבנתי..12 בלילה זה ממש מאוחריעל מהדרום
תלוי מתיאורי8

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

כן. חשבתי כשיש לימודים למחרתיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

את בטוחה שבאמת *כולן* עוד בחוץ?....חילזון 123
לתת להם לנהל את הזמן שלהם בנפרד משלךניגון של הלב

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

 

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

 

אצלנוoo

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר


הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן


יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות


וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

למה את צריכה לישון אחריהם?חילזון 123
יש אנשים שבאופי שלהם לא מסוגלים להרפותפרח חדש

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

מסכימה. גם אני לא אוהבת לשחררחילזון 123

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

יש ילדים גדולים שצריכים עזרה והכוונה בניהול הזמןפרח חדש

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אני לא יודעת בני כמה המתבגריםמתיכון ועד מעון

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

כותבת מה שאני עושהאורי8
קודם כל, השינה שלי לא תלויה בשינה שלהם. אני הולכת לישון כשאני רוצה , גם אם הם ערים. זמן זוגי- בחדר שלנו, או שאפשר לצאת לסיבוב.  )כשקר- סיבוב ברכב). יש לך ביביסיטר צמוד, חלומה של כל אמא לקטנים. ( אם הקטנים ישנים הגדולים לא צריכים לטרוח ויכולים להמשיך בעיסוקיהם פשוט להיות בבית). מבחינת השעות שלהם אלו שעות נורמליות של מתבגרים. ( בחופש זה נהיה גרוע יותר). גם זמן שלך , צריך להתרגל שאין ערב שקט בבית. רוצה זמן שקט? כנסי לחדר שלך. 
איך מנהלים לו"ז ערב יעיל ואשכרה עומדים בו?אובדת חצות

אשמח לעצות.

 

נניח שילדיי היקרים נמרחים ולהרדים אותם לוקח המון זמן בערב (מתסכל כשלעצמו אבל בעיקר גולש לערב המאוחר)- נכנסים לישון מאוחר, רוצים אותי או את אבא שלהם, מספרים מלא סיפורים, משתוללים, לא רוצים לישון, קופצים ממיטה למיטה, סיפורים שאני מספרת, סיפורים שהם נזכרים לספר לי, גם ב21:00 עד רוצים ליטוף וגירוד עד שירדמו (ככה הרגלנו אותם וקשה לשלוח אותם לישון כי הם מתעקשים שנהיה איתם עד שירדמו) והופ- מ19 בערב מגיעים ל21:30 בואכה 22. מודה שאנחנו לא יעילים, שנינו סביבם, שנינו מתרוצצים ומבזבזים את כל הערב. אחד מתוסכל שלוקח לו מלא זמן להרדים, השני עייף וגם מתוסכל ומתחלפים. לצערי הם לא שמים עלינו, ככה מרגיש, אם לא נהיה איתם בחדר הם מייד יצאו אחרינו ויהיו בסלון, וכשאנחנו איתם, הם מפריעים, מפטפטים, אנחנו אומרים שאסור לדבר וצריך להיות רציניים ולישון אבל הם לא מתרגשים במיוחד וממשיכים בשלהם. מרגישה שזה lose lose situation ועדיין עם כל הקושי מעשר כבר אין זמן לכלום.

 

איך אתן מצליחות להכניס את כל הדברים שעוד צריך חוץ מלהרדים את הילדים בזמן כ"כ מועט שנשאר?

- לארגן את המטבח אחרי ארוחת ערב

-לעשות כלים

-לסדר את הבית ליום המחרת

-זמן זוגי (אין)

- טלפון לאמא (עושה באופן חטוף אם בכלל, ודיי שפוכה ועצבנית)

-להכין אוכל (אידיאלי) ליום העבודה שלכן מחר (לא קורה)

-להתקלח, להסיר איפור, למרוח קרמים

-לראות איזו סדרה ולנוח שניה (אם לא קורה, אז מבאס לישון בלי שהקדשתי שניה לעצמי ביום הזה, אם כן קורה אז דופקים את הסעיף הבא וישנים מאוחר מאד מה שדופק בהתאמה את הבוקר שלמחרת כי קמים באפיסת כוחות אחרי בינג')

-לישון מוקדם

 

 

בקיצור- בלתי אפשרי..........

איך מייעלים את הזמן?

אנחנו מחלקים את ההשכבותנעמי28

אחד מאפס את הבית ואחד שמשכיב.

יש סדר מאוד ברור של ארוחה, מקלחות, צחצוח שיניים, טקס שינה כזה (לכל הגילאים )

בינתיים יש מדיח שחוסך זמן בשטיפת כלים והאחראי  על הסדר מאפס משחקים/ כביסה או שדוחה למחר - יש לי גם עוזרת כשצריכה.

וההרדמות שלנו לא חלקות אבל לא כאלה ארוכות כמו אצלכם

אם הם לא עייפים, למה לא לאחר את שעת ההשכבה?אן אליוט

כמו שהציעו, אחרי ארוחת הערב אפשר שאחד מהם ירחוץ אותם, והשני ינקה, ואח"כ שישחקו קצת בזמן שאתם מבשלים ועושים את שאר עבודות הבית. תוך כדי גם אפשר לדבר איתם ולשמוע את הסיפורים שעולים וכו'.

גם ההרדמה, למשל ב8, אולי שאחד מכם ישאר איתם בחדר עם דלת סגורה עד שירדמו, ולשני יהיה קצת זמן רגוע, ותחליפו ביניכם כל יום. גם אצלינו הקטנים לא נרדמים לבד ויוצאים מהחדר אם אין מישהו איתם, אז אחד מאיתנו נשאר וברמה מסויימת זה גם קצת זמן שקט שגולשים בו בפלאפון וקוראים חדשות/מיילים וכו'

גם אני לא מספיקה הכלהשם שלי

וגם אם יש זמן, בדרך כלל בערב כבר אין לי כח.


לגבי ההשכבות של הילדים-

אם הם צריכים שיהיו איתם, אז מלכתחילה תשבו לידם עד שירדמו. אין מה לנסות לתת להם להירדם לבד ובסוף לבוא כי הם לא נרדמים/ משתוללים.


לא צריך ששניכם תהיו עסוקים בהרדמות. עדיף שאחד יהיה עם הילדים,והשני בינתיים יהיה פנוי לדברים אחרים.


תמצאו זמן לכל הדיבורים והסיפורים לפני ההשכבות, ובזמן ההשכבה תקבעו כללים ברורים כדי לא להימרח סתם.


אצלינו בדרך כלל אני מספרת שני סיפורים, ואז מכסה אותם, מכבה את האור יושבת לידם עד שהם נרדמים. בינתיים אני בטלפון, ולפעמים נותנת יד לאחד הילדים.

אם מתעכבים וכבר מאוחר, אז אני לא מספרת סיפור. ככה הם פחות נמרחים בערב לפני שהולכים לישון.


אם הם מפריעים אחד לשני לישון, אפשר לפצל אותם. שכל אחד מכם יהיה עם ילד אחר במקום אחר, או להרדים קודם אחד ואחר כך את השני.


אם לוקח להם הרבה זמן להירדם כי הם לא עייפים, עדיף לאחר את שעת ההשכבה.

אבל נשמע שהם הולכים לישון מאוחר, ולא זאת הבעיה.

אולי דווקא ההיפך, בגלל שהם לא ישנים מספיק, הם גם ישנים פחות טוב ומתעוררים בלילה.

הילדים שלי בגיל הזה הולכים לישון בסביבות השעה 8. אבל זה תלוי ילד, ותלוי גם מתי קמים.


לגבי שאר הדברים שצריך להספיק, גם לי זאת נקודה שקשה לי.

יש דברים שבעלי עושה, כמו לשטוף כלים.

לפעמים יותר קל לי לקום מוקדם ולבשל משהו בבוקר, מאשר להתחיל לבשל בערב.

יש דברים שאני משאירה ליום החופשי, או לסוף השבוע.


בזמן האחרון ההשכבות אצלי זה בשתי נגלות.

יש את שני האמצעיים, בני 4.5 ו 6.5, שהולכים לישון בסביבות 8.

ויש את בן השנתיים שישן צהריים במעון, ואני משכיבה אותו בסביבות 9:30.

לפעמים אני עושה דברים ביחד עם הקטן, כמו לדבר עם ההורים שלי. אבל זה לא משאיר לי הרבה זמן.

לפחות הגדולה הולכת לישון לבד.

תנסו שכל אחד מרדים אחד בנפרדשופטים

כשהילדים שלי היו קטנים רק בעלי היה מצליח להרדים את כולם יחד, אצלי תמיד נגרר לשיחות והשתללויות..


אפשר לשבת איתם יום לפני כן ולהגיד שעכשיו עושים זמן אישי לפני השינה, קצת דיבורים להמשיך לשינה רגועה..ילדים בני חמש בוודאי עייפים בשעה שמונה, בטח אם השינה שלהם לא רציפה..

צריך לנסות לעזור להם להרגיע את הגוף ולהיכנס למוד שינה, אם לא הולך ביחד אז בנפרד..


אצלי הכי עובד לפי שעותמקקה

שש ארוחת ערב

שבע מקלחות

שמונה במיטה

אצלי רגילים לישון לבד אבל גם אם לא יושבים איתם וזהו בלי לקום. ניסית לשים להם פודקאסט להקשיב כשהם שוכבים? זה יכול לעזור

עוד דבר, אם יש לכם עוד חדר תפרידו אותם

ככה לא יעצימו אחד את השני

מציעה טיפ של שינוי חשיבה: שילוב בין דבריםמתואמת

נניח שאני צריכה לשיר שירים או לספר סיפורים לילדים שלי כדי שיירדמו - אז אספר להם סיפורים שמעניינים *אותי* (ברמה שלהם, אבל לא כאלה שלגמרי משעממים אותי) ואשיר להם שירים ש*אני* אוהבת ונהנית לשיר.

ונניח שאני צריכה לסדר ולנקות את הבית כשכל מה שבא לי זה לישון או לראות סדרה - אז אני אעשה את זה אבל אשמע תוך כדי משהו מעניין וכיפי (משיעור תורה קליל ועד פודקסט מעניין).

כך ארוויח שני דברים יחד - גם הרדמת הילדים/סדר הבית וגם זמן כיף לעצמי.

או נניח שבעלי ואני יחד צריכים להרדים את הילדים - אז נשב בחדר ונחליף בדיחות מעל ראשיהם שרק אנחנו מבינים, או נספר סיפור שבו כל אחד אומר שורה אחת ואז בעצם זה יוצא משחק בשבילנו.

ונניח שאנחנו מסדרים יחד את הבית אחרי שהילדים סוף סוף נרדמו - אז נפטפט תוך כדי ונעשה את זה בצורה כיפית ומשותפת ונהנה מזה.

וכך בעצם נרוויח גם זמן זוגי וגם הילדים יירדמו בסוף והבית יהיה מסודר.


כמובן, זה לא תחליף לגמרי לזמן זוגי אמיתי או לזמן אישי אמיתי, אבל פעם בכמה זמן אפשר להביא בייביסיטר ולצאת כזוג (לפעמים במפתיע אצל אחרים הילדים לא עושים בעיות), ופעם בכמה זמן אפשר להחליט שמוותרים על הסדר היומי ואז לעשות זמן כיף אישי.

ובשגרה לתחזק את הכיף והנחת תוך כדי הטיפול בילדים ובבית...


בהנחה שאין משהו מיוחדצוףלבוב

הולכים לישון בשמונה בגיל חמש. יש ילדים שכן צריך להיות קצת אסרטיביים. עברתי את זה עם גדולים. אם לא הייתי קצת אסרטיבית הם יכלו להיות ערים גם 16 שעות ביממה. לשטוף כלים ולבשל אפשר תוך כדי. הם לא תינוקות. אם הם הורסים בית תענישי אותם .

אני לא חושבת שיש שם איזה צורך שלא ענית עליו. פשוט זה כיף להשתולל ולזרוק דברים ולא ללכת לישון.

בעלי עדיין הולך לישון רק כשהוא מת מעייפות 

אין לי עצות , רק הזדהות , אני כבר ממוצשהדרים

מנסה להגיע לערב זוגי עם בעלי. יש לנו שני ילדים, הבכור בגן אז מי שמרדים אותו מסיים עם זה תוך דקה שתיים, אבל הקטנה בתקופה של השנצ במעון אין מה לדבר לפני 21-22 על שינה אצלה. ניסינו להיות יעילים ושאחד ירדים את שניהם אבל אז הם משתוללים וזה לא עובד, וגם בזמן האחרון היא רוצה רק אותי (אני לקראת לידה ממש והיא מרגישה ברמות ונהייתה רגשית), אז אני פשוט נרדמת איתה , ובגלל ההריון המתקדם קמה (כמו עכשיו) לפיפי ולמקלחת וכו ורואה את בעלי ישן בספה או עם הילד השני אחרי ש (שוב) אמרנו שנעשה ערב זוגי.

זה מסתכל מאוד אני לא מצליחה להחזיק את עצמי בסוף היום וגם לא הוא , ההרדמות פשוט מרדימות אותנו .

ואני עובדת מהבית אז איכשהו בהפוגות מספיקה לתחזק את הבית שזה המזל , אבל מבחינת זמן זוגי זה כבר ממש מדאיג כי אני שמה לב שזה כבר דפוס של שבועות שלמים שלא מחליפים מילה חוץ מליל שבת (מילים שהן לא טכניות או קשורות למה איתך

איך בעבודה ומי אוסף

את הילדים ). לא יודעת איך משלבים ילד שלישי בתוך המירוץ הזה תאמיני לי 

וואהו ממש מזדהה!אובדת חצות
ותוהה מה עושים כשיש יותר משני ילדים 
מתחילים הרבה קודםאמאשוני

ב18:00 ארוחת ערב, מקלחות אפשר לפני,

ואז יש סדר יום קבוע.

סיפורים זה מדהים ותורם המון להתפתחות, לא הייתי מוותרת אלא מקדימה ל17:00. חשוב ממש לתת להם זמן להתבטא ולהקשיב להם בפניות.

אפשר לעשות אמבטיה משותפת ארוכה בזמן הזה לתת להם לדבר.

מ19:00 בפיגמות אחרי כל הארגונים מי שמוכן מצטרף לסיפור ומורידים את האנרגיות אט אט.

19:30/19:45 נגמרו הסיפורים ורק מנסים להירדם.

בעיני הגיוני לשבת לידם עד שירדמו.

הם עדיין קטנים וזקוקים לביטחון.

אבל זה לא אמור לקחת יותר מ45 דקות גג, גם אצל ילדים שמתקשים להירדם (אם כל הערב לפני היה מותאם למעבר לשינה)

אז נניח 20:30 אתם אמורים להיות אחרי השכבות.


מטבח כלים סידור הבית, עושה ההורה שלא יושב לידם עד שירדמו.

נניח הורה אחד יושב 45 דקות. השני ב45 דקות מארגן הכל.

טלפון לאמא לא צריך להיות בסוף היום, אפשר בדרך לעבודה/ מהעבודה. וגם לא חייבים כל יום.

להכין אוכל למחרת אני מכינה בזמן ההכנה של ארוחת ערב.

מכינה מראש יותר ושומרת בצד.

נדיר שמתחילה לבשל בשעות בערב, לפעמים קורה, אסל אז מבשלת כמות ל2-3 ימים.

נניח מטגנת שניצלים אחרי שהכל היה מוכן מראש, לוקח  45 דקות נגיד ומספיק לכמה ימים. (יש לי גם גדולים שאוכלים כמות יפה) אז אם זה לשני מבוגרים זה לא כמות גדולה.

מרקים למשל אני שופכת לסיר ונותנת לזה לרתוח עוד לפני ארוחת ערב ואז בסוף היום רק מסיימת מה שצריך נניח לטחון את המרק.

להעדיף בישול פשוט ככל הניתן. (לצרוב חזה עוף זה ממש כמה דקות)

וכן יש תקופות בחיים שאוכלים פחות מסודר, זה עובר..

להתקלח זה הזמן האישי שלי, לא צריכה מקלחת בנפרד לזמן אישי

סדרה זה בחלומות.

אי אפשר בתקופת שיא בחיים לגדל ילדים קטנים וגם לחיות כמו רווקים..

זמן זוגי משתדלים תוך כדי.. למשל אם מקפלים כביסה ביחד אז מדברים קצת תוך כדי.

ובעיקר בשישי בבוקר.


חיים עם ילדים הם עמוסים ב"ה, זהו עומס מבורך.

לדעתי אם מרגישים סיפוק והנאה מההורות, רואים איך הילדים גדלים והופכים לאנשים קטנים, זה נותן המון כח ושמחה וממילא מדרבן ונותן מוטיבציה לשלם את המחירים שהעומס מביא איתו.

אם התחושה היא שהילדים נטל (ובהחלט הגיוני שיש תקופות כאלו) אז העומס הופך למעמסה וזה קשה.


מבחינת הקושי, זה הולך ומשתפר.

הבכור שלי היה גם יחד פעלתן ושובב מלא רעיונות יצירתיים והיה צריך גם להשגיח עליו ב7 עיניים וגם לא ממש היה אפשר לנשום.

ואז הוא גדל, ופעם פגשנו הורים לתאומים בנים אנרגטיים ברמות, וההורים גם הביעו קושי כזה של למה הבנים שלנו לא יכולים לשבת שניה בשקט ולהיות רציניים כמו הבן שלך.

הרגעתי אותם שגם הבן שלי שהיה בגיל של התאומים שלהם לא ישב דקה, וגם כשהתאומים שלהם יגיעו חדיל של הבן שלי הם דם ירגעו קצת.

ועכשיו הם בני 10 וממש השתנו והרבה יותר רגועים.

עדיין יש להם שובבות של ילדים, אבל שובבות בריאה לא מוגזמת.

אז מצד אחד מעודדת אותך שעם הזמן זה ישתפר

ומצד שני לא כדאי לסחוב תסכול מהשלב הזה וכדאי לשפר את החוויה סביב המציאות המאתגרת כרגע. להרגיש סיפוק בתוך העומס.

מסכימה מאוד עם מה שכתבת.ואז את תראי
במצב הזה לגמרי הייתי שוקלת מלטוניןטרכיאדה

יכולה להגיד שרופא אנדוקרינולוג מומחה ממש אמר לנו שאין שום בעיה לתת את זה

אין בעיה לתת כל אחד? או למי שצריך?יעל מהדרום
לק"י


כי אומנם אני לא מהתחום, אבל לתת הורמון בלי צורך וודאי לא נשמע לי מומלץ.

מצטרפת לשקול מלטונין, צריך התייעצות עם רופאפאף

בארץ גם צריך לזה מרשם וגם צריך ליווי רופא לגבי המינון והסוג המדויק. (למרות שאפשר באייהרב לקנות בלי מרשם)

אבל לפעמים יש קשיים בהורות שמגיעים לא כי ההורים לא יודעים לתת גבולות אלא כי יש איזשהו קושי לילדים שמכניס את ההורים ללופ שמחמיר את הקושי של הילד, ואז כל מה שמצליחים לראות מבחוץ-זה שההורים לא מתנהלים כמו שצריך, אבל זה מגיע מקושי אמיתי של הילד שמעורר אצל ההורה תגובה שאולי מחמירה את המצב-אבל היא לא מקור הבעיה.

כן לפני המלטונין הייתי ממליצה על כל השיטות הרגילות-בלי מסך בערב בכלל, (עדיף בלי מסך אחהצ בעיניי בכלל) להחשיך את הבית, לייצר טקס שינה קבוע, אבל אם זה לא עובד-הייתי מנסה מלטונין. חבל שכולם סובלים לחינם

למה הגבת לי? אני לא אמרתי לשקול לתת😉יעל מהדרום
חוסר תשומת לב 🤭פאף
קופצת על האשכול וזמדהה איתך ככתפוז כתום

ילד בן שנה וחצי

ו- 2 בני 6 ו-7

אחהצ הולך לנו מצוין ממש, רגוע שלו, משחקים, עושים ש.ב

מכינים אוכל ואוכלים

מגיע זמן המקלחות וכו והמצב מתהפך

מזזמן רגוע הכל הופך לסיר לחץ...

מקלחת את הקטן

ורודפת אחרי 2 הגדולים יותר 

שיכנסו להתקלח

שיצאו מהמקלחת

ושבאמצע לא ישתוללו  מדי...

ואז ההשכבה ההארווווכככככה

הקטן לאחרונה צריך שיהיו לידו

ולוקח לו זמן

והגדולים בזמנים טובים קוראים ספר

ובזמנים פחות טובים משתוללים ועושים רעש

וזהו בשלב הזה אני כבר מאבדת את זה..

מגיע לזמן ההרדמות איתם כבר בלי עצבים וכוח

וזה מסתכל אותי

כן נותנת נשיקה וקריאת שמע עם כל הסבלנות והרוגע שעוד יש בי...

אבל כבר לא נשאר בי טיפת כח וסבלנות לסיפורים רגועים

ואם נזכרו במשהו להגיד זהו בכלל...

בעלי לא יכול להיות בבית לעזור...

מה אפשר לעשות?

להקדים אא כי לא נספיק כלום באחהצ...

 

אולי לנסות להעתיק את מה שעובד אחר הצהרייםמתואמת

לזמן ההשכבה:

אם משחקים זה כיף להם, אז להפוך את המקלחת לזמן משחק (לקלח בובות או משחקים אחרים יחד איתם).

אם את מספרת סיפורים, אז לשמור סיפורים מיוחדים (עדיף בהמשכים) לשעת ההשכבה.

וכן הלאה.

וגם לערוך להם הטרמה - ללמד אותם לזהות בשעון את שעת השינה, וחצי שעה מראש לומר להם: בעוד חצי שעה מתחילים מקלחות. ואחר כך - בעוד רבע שעה, בעוד חמש דקות...

ולומר להם את סדר הערב בכל פעם: נאכל ארוחת ערב, ניכנס להתקלח, נשכב במיטה, נשמע סיפור, נקרא קריאת שמע ואז נישן.

בדיוק חשבתי על זה השבוענקודה טובה

שאולי הזמן הזה לחוץ, לפחות אצלנו, כי כבר מגיעה תחושה של סוף יום ואז אתה רוצה שזה יגיע כבר מהר..

אם נגיד המקלחות היו לפני זמן המשחק והש"ב, את חושבת שזה היה מתנהל אותו דבר?

אני לא מרגישה שאני רוצה שהיום יגמר מהרתפוז כתום

מצידי למשוך את הזמן בנחת ולהשכיב ברוגע

אבל בלחץ משעה מסוימת שהם עדיין לא ישנים

ויהיה חסר להם שעות שינה

ויהיו עייפים למחרת...

כמה שאני מקדימה ואומרת בואו נשחק עד 7 כדי שנתקלח בנחת אחכ ולא בלחץ

זה לא עוזר

כשמגיע הזמן הם לא מתגייסים אליו

וכנראה שהבעיה בהתנהלות היא בי...

מציעה להחליף, לא להקדיםשמש בשמיים

לפעמים אני מקלחת אותם מיד אחרי ארוחת צהריים ובערב הם משחקים, או נניח מקלחת ואחריה ארוחת ערב, להשאיר את אותם דברים- משחקים, שיעורי בית, הכנת אוכל, ארוחה ומקלחת. פשוט להחליף את הסדר של הדברים. 

וגם, הגדולים יכולים לשמוע סיפור לפני השינה בהשכבה של הקטן ואז בהשכבה שלהם רק נשיקה וקריאת שמע אחרי שהם כבר קיבלו סיפור בנחת. ובן שנה וחצי אצלי לפחות היה נהנה מלשמוע אותי מקריאה גם סיפורים ברמה שהוא בכלל לא מבין, רק מהקול הרגוע של אמא.

אני חושבת קודם כל תכנוןאנונימית07

ברגע שאתם יודעים מה התכנון ואיך הסדר ערב/שינה שלהם יהיה, לכם יהיה קל יותר...  ואתם צריכים להשתדל להיצמד לשיגרה הזו ולא לסטות אחרת זה חוסר יציבות לילדים.

הם צריכים לדעת למה לצפות לקראת השינה זה כבר מרגיע את הגוף..

לדוג'-

לתת להם תעסוקה כשאת מכינה ארוחת ערב, לאסוף את המשחקים, לעשות מערכת, לסדר את החדרים לקראת השינה וכד'.


בזמן הארוחה לא קמים, אלא אם כן צריכים להתפנות או סיימו לאכול, אפשר לדבר איתם תוך כדי ולשאול אם יש להם משהו לספר לך (אם ירצו לאחר מכן תגידי שישמרו את זה למחר), לבקש מהם לפנות, אם יש קטנים אז שהגדולים יפנו להם, לתת להם לעזור בניגוב השולחן, סידור הכיסאות להחזיק לכם את היעה.. את גם מעסיקה אותם וגם משאירה שולחן נקי.


במקלחות- שבעלך יקלח אותם אחד אחרי השני, ונגיד את תארגני בגדים מראש ותקחי אותם  לחדר ותעזרי למי שצריך להתלבש ובעלך בינתיים מסדר את כל הבלאגן שנהיה בחדר מקלחת או להיפך בתפקידים ומראש לשים סל כביסה בצד כדי להניח אותם ישר שם ולא לזרוק לרצפה... זה חוסך המון זמן!


להגיד להם שעכשיו נכנסים למיטות ואף אחד לא קם בלי רשות של ההורים ולעמוד על זה! ממש להגיד להם עכשיו אנחנו נכנסים למיטות וכו'... גם אם אחד מהם קם על דעת עצמו בשביל להתפנות, את אומרת לו לחזור לחדר ולבקש רשות, בשביל להרגיל אותם לבקש רשות, כי עכשיו זמן שינה, לא כדי להיות רעה חלילה...


אפשר לשים להם בבוקסה סיפורים, שירים שקטים, מי שמפריע אתם תאלצו לכבות וחבל, בשביל שזה ימשיך הם חייבים להיות בשקט ולא לקום מהמיטות.


ככה לפחות אצלי זה עובד.

מציעה להסתכל על זה קצת אחרתתהילנה
במקום לנסות להכניס את הילדים לתוך מסגרות זמן שאת קובעת, פשוט לקחת כמה ימים כדי "ללמוד" את הילדים בלי מאבקים ואז להתאים לו"ז חדש לפי המציאות ולא לפי הציפיות.


לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אני עם שני קטנטנים , אחת בת שנה וחצי ואחד בן ארבעה חודשים. אבל נראה לי שככל שהם יותר גדולים זה יותר קל כי זה יחסית יותר יציב. בתקופות שיש אצלנו שינויים, אנחנו "לומדים" את הדפוס כמה ימים ואז מתאימים את הלו"ז.


אני אתן לך דוגמא, למשל אצלי הגדולה כבר חודש התחילה להירדם רק באזור 22:00, שלפני זה הייתה ישנה ב19:00 קבוע. אז קודם כל אני לא מתוסכלת כי אני לא מנסה לכפות עליה דפוס מסוים. יש לה גישה למיטה, כשהיא עייפה היא פשוט לוקחת מוצץ ושמיכה והולכת לישון, לפעמים נרדמת על הרצפה לידינו. הכלל שלי הוא שאני לא מרדימה ילדים בכוח ולא מצפה מהם לעמוד באיזה זה לו"ז כי זה פשוט לא עובד.


אז מה כן? אחרי שלמדנו את הדפוס, פשוט מנסים לראות איך הילדים משתלבים. בהנחה שאתם שניכם בבית בשעות האלו, פשוט לעשות את כל הדברים ביחד איתם, בלי מריבות ובלי לנסות להשכיב אותם- הרי זה ממילא לא עובד. אז אם הם נרדמים ב21:30 פשוט תתכונני מראש שזה הזמן שלכם ביחד ותעשי בינתיים את כל מה שאת צריכה- מקלחת בזמן שהבן זוג שומר, לסדר את הבית ביחד איתם, לצפות במשהו נחמד (הם יכולים להיות איתכם), לאכול, טלפון למי שאת רוצה ולשלב אותם בשיחה. ואז כשהם הולכים לישון סוף סוף בכיף- כי בסוף כל ילד נרדם מתשיהו- את לא צריכה לעשות שום דבר, את מוכנה לשינה, ואז אפשר לשבת בכיף כמה דקות ופשוט ללכת לישון או יש זמן זוגי בלי הילדים.

אצלנומאוהבת בילדי

כולם חוזרים בין1 ורבע לרבע ל-2.

ארוחת צהריים ומיד אח"כ אני מדיחה כלים- אם התינוק בוכה וזה לא בגלל רעב, הגדולים יותר משחקים איתו.

זמן שעורי בית ומערכת ולמי שאין שיעורים- משחק או דף צביעה וכזה.

עכשיו בחורף לא יוצאים לגינה אז בעיקר משחקים בבית, הגדולות שלי (8,9) ממש אוהבות משחקי דמיון- אז כמעט כולם משתתפים בהם.

הכלל הוא שמי שמשתתף במשחק אח"כ עוזר לאסוף.

בד"כ בסביבות 5 אני כבר דואגת להתחיל לארגן את הבית, ארוחת ערב (מה שנשאר מהצהריים /פסטה/ סנדוויץ), מקלחות (מתחילה כבר ב5 וחצי).

השאיפה שעד 7 כולם במיטות.

כמובן בין לבין הנקה לתינוק וידיים בתורנות.

הכלל אצלנו שמי שהספיק לפני 7 להיות מוכן לשינה, כולל שהנעליים והבגדים למחר מסודרים- יש לו זמן לקרוא ספר במיטה עד 7. הילדים מממש מתאמצים להספיק, אפילו הקטן בן השנתיים... חיים שלי.

ואז כיבוי אורות וסיפור ברמקול עד 8.

(אוהבים אצלי את הפודקאסטים של עיתון משפחה. אבל אני שמה להם גם סיפורי צדיקים וכאלה)

 

לפעמים בן ה-2 נרדם ב6 ולפעמים ב8 אז הוא מסתובב בין הרגליים, אנחנו די מתעלמים ממנו...

 

בזמן שהילדים שומעים סיפור אנחנו מאפסים את הבית, אבל אין הרבה מה- כי הרוב כבר מסודר לפני שהילדים נכנסים למיטות.

אני מפעילה מכונה או 2, כלים שנשארו, טאטוא ולעמים מעבירים ניגוב.

 

ארוחת צהריים אני מכינה על הבוקר- בזמן שהילדים מתארגנים. דואגת שיהיה לי עוף מופשר ואז זה לא הרבה התעסקות- עוף בתנור, או מאודה בסיר עם תפו"א, מרק...

רק אם אני מכינה שניצלים אז ממש כשמתיישבים לאכול.

 

אבל! אני לא עובדת יום יום ולכן בבוקר משלימה שעות שינה וגם קצת כביסות. וסידורים.

וגם הזמן שלי עם בעלי לרוב הוא בזמן ארוחת בוקר או כשמסדרים את הבית בערב.

פעם ב... יוצאים ביחד (לרוב לאושר עד... חחח) כשאמא שלי שומרת על הילדים (גרים קרוב)

 

אתמול היה פה זוועה בערבשמש בשמיים

אז כמה שאני כותבת עצות, הכל בעירבון מוגבל 😅 הם יצאו מהמיטות, השתוללו, הדליקו אחד את השני והלכו לישון הרבה יותר מאוחר מהרגיל.

אבל- אצלנו זה לא כל ערב ככה, יש את הרגיל ויש יוצא מהכלל.

 

מצטרפת למה שהרבה כתבו לך להתאים את שעת ההשכבה לעייפות של הילדים, בתחילת שנה הייתי משכיבה את שניהם בשבע ואז שמתי לב שבן השנתיים נרדם רק בשמונה אז אני כבר לא מושכת אותו שעה במיטה אלא משכיבה אותו יותר לקראת שמונה (מאז זה התאחר עוד כי זה השלב שהשנ"צ כבר מתחיל לשבש לו את השנת לילה).

הם נרדמים ב21:30? אז תתחילי להשכיב אותם בתשע, תשע ורבע. בינתיים תנצלי את הזמן הזה שהם ערים לחלק מהרשימה של מה שאת רוצה לעשות כשהם ישנים, למשל לארגן את המטבח ולשטוף כלים אני לגמרי עושה כשהילדים מסביבי. את גם יכולה להכין לך כוס קפה ולראות סדרה ולתת להם בינתיים כוס תה ולנוח בספה איתך. או סתם זמן למשחק, ציורים, ספרים, מה שהם אוהבים לעשות בצהריים.

זה קשוח! אני גם מחכה לפעמים שהצהריים יגמרו כבר והילדים ילכו לישון ואז כשאני מחליטה במודע לדחות את תחילת הערב זה נותן עוד זמן שצריך להעסיק אותם ולהשגיח עליהם. אבל אפשר להשגיח עליהם תוך כדי דברים שאני עושה לעצמי. נניח זה אחלה זמן להשקיע באוכל למחר לעצמך.

 

גם אנחנו לפעמים מתחלפים בהשכבות ארוכות וזה מבורך בעיני שיש גיבוי כשאני כבר לא מסוגלת ועוד רגע מתפוצצת עליהם, וגם אצלנו צריך לשבת לידם עד שנרדמים (הגדול בן ארבע וחצי, קרוב לילדים שלך) הכי יעיל באמת זה השלב שאני כבר לא מדברת איתם, כל עוד הם מפטפטים איתי או אחד עם השני ההשכבה מתארכת. אני לפעמים שרה שירים שקטים ומתעלמת כשפונים אלי ורק מבהירה שעכשיו לא מדברים, לפעמים אני גולשת בפלאפון, היו פעמים שהייתה לי השתלמות בזום בערב ופשוט ישבתי בחדר שלהם עם מחשב עם אוזניות וזהו, אני כאן ולא כאן, אני פה להשגיח עליהם אבל לא זמינה אליהם וככה הם נרדמים.

 

הגדול לאחרונה החליט שהוא רוצה לישון לבד בלי השכבה בכלל, אני רק מכסה אותו ויוצאת והפלא ופלא הוא נרדם לבד! זה לא עצה בשבילך, כי אני גם לא יודעת איך זה קרה וזה היה ממש יוזמה שלו (אולי זה קשור לפתקי נחת?) רק לעודד שילד שההרדמות שלו יכולות לקחת שעה וחייב שיהיו לידו עד הסוף, פתאום נרדם לבד בקלות.

אחד יושב איתם בחדר והשני מארגן את הבית.ואז את תראי

טלפונים להורים ובכלל לא בשעות האלה...

אלה שעות שהטלפון נמצא אי שם ואין לי מושג איפה 🤣


אפשר לאחר את שעת השינה אם נראה שהם פשוט לא עייפים (לא כתבת גילאים), אפשר לעשות איזו שהיא פעילות נמרצת כדי שיתעייפו קצת לפני (גן שעשועים או ספורט כל שהוא בבית), אפשר להחליט שמשמיעים סיפור או שניים בפודקאסט, תוך כדי שמנסים להירדם ואחרי שמסתיים הולכים לישון.

מתחלקים במטלותהבוקר יעלה

אחד מרדים ואחד מאפס מה שצריך.

מבאס אבל זה המצב..

אצלנו כשהייתה לנו ילדה מאוד עירנית (שלימים התברר שהיא צריכה מלטונין) הגענו לזמן זוגי רק בימי שישי בבוקר. 

מלטונין זה דבר בטוח לתת?תפוז כתום
זה הורמון שגורם לשינהיעל מהדרום
לק"י


אז בעיני כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הצורך, ולא לתת בלי התייעצות.

זה הורמוןאמאשוני

שהגוף תריך ליימר באופן טבעי.

הבעיה בלתת מלטונין לא כי זה חומר רע, להיפך זה הורמון מצויין שצריך להיות לנו בגוף.

הבעיה היא כשנותנים באוםן מלאכותי הגוף לא מייצר את זה טבעי וככה מתפתחת תלות.

אחד מתופעות הלוואי אגב זה בעיות שינה.

כי ככה זה עובד.

לכן צריך התוויה רפואית, זה לא כזה פשוט.

מגיבה אולי קצת שונההשקט הזה

קודם כל, ברור שהבעיה היא שורשית יותר בהתנהלות שלכם מולם וכבר דובר פה כמה פעמים על הדרכת הורים טובה.


אבל עד שתעלו על המסלול אני מציעה להוריד ציפיות..


הבנות שלי לרוב עד 19:30 כבר ישנות (4.5, 2.5 אם מעניין אותך לו"ז אז 17:30 א. ערב, 18:00 מקלחת- מקלחת ביחד, 18:30 התארגנות, סיפור, קריאת שמע ולישון) ועדיין אני לא כל ערב מאפסת את הבית, לא מכינה אוכל למחר ולא מדברת עם אמא שלי.


מה כן?

הכלים בדכ מצטברים בכיור עד שמישהו לוקח יוזמה🙊

את הבית מאפסים פעם- פעמיים בשבוע

אוכל- יש במקרר מה שנשאר משבת

זמן זוגי- יום בשבוע שמקפידים עליו

שיחה לאמא- במהלך הצהריים, עם הילדים וגם הם משתתפים בשיחה אבל גם זה, ממש לא כל יום. אם חשוב לי לדבר איתה בנחת אז כן בערב אבל תוך כדי משהו (נניח בחמישי תוך כדי בישולים לשבת)

אמנם עוד לא חזרתי לעבודה מהחל"ד, אבל כשאחזור אז השנה היום החופשי שלי ושל אמא מסונכרן אז בונה על שיחות רגועות שם.

להתקלח, להסיר איפור וקרמים- פה אני לא יכולה לעזור כי מעולם לא היו לי שגרות טיפוח כאלה, לא מתאפרת ביום יום וקרמים עומדים לי במדף רק ליופי. גם בפנימייה הייתי מתקלחת תמיד ראשונה כי ידעו שאני מתקלחת קצר.


סדרה- לא מחפשת את זה כ"כ אבל מנוחה עם מסך מבחינתי זה בזמן ההשכבות.. הן שוכבות במיטה ואני לידן עם מסך על בהירות נמוכה 

מאיזה גיל אתן מצחצחות שיניים לילדים?כנה שנטעה
בדיוק התחלתירקאני

בת שנה ורבע

יש לה מלא שיניים

אז התחלתי כמה שאני מצליחה 

היא לא מאוד משתפת פעולה

כמה זה מלא שיניים?כנה שנטעה
לבן שלי יש 5 שיניים (חמודייי) ומרגיש לי הגיוני לצחצח לו אבל מתלבטת אם אני לא משוגעת חחח ואם כן, איך גורמים לו לירוק את זה בגיל קטן כלכך? הוא בטח יבלע את המשחה גם אם אני שמה ממש קצת..
לקנות משחה יעודית לתינוקותמקרמה

ואז הם לא צריכים לירוק


בעיקרון ההמלצה היא לצחצח מהשן הראשונה

אנחנו מצאנו שבהתחלה הכי נח לנו זה תוך כדי המקלחת ועם מברשת אצבעון

יש לה כבר 10 שינייםרקאני

4 מתוכן טוחנות

אני עושה בלי משחה בינתיים

רק מצחצחת כזה שייצא הלכלוך

כי כל המשחות שראיתי היה כתוב מגיל שנתיים...

אני מאמינה שזה לא בעיה לבלוע משחה שמיועדת לילדים אבל אין לי מושג

 

את יכולה למצוא בבית מרקחת של הקופהמקרמה
ויש גם לוולדה, מאמי קר וטפטופים
תודה!רקאני
היום מנחים כן לצחצח עם משחהיעל מהדרום

לק"י


לא להתייחס לגיל שכתוב.

אלא לכמות של חומר שנמצא בה (פלואוריד אולי). לא זוכרת... צריך לשאול בטיפת חלב.

אפשר לצחצח רק עם מים בהתחלהרק טוב!
מהשיניים הראשונותואז את תראי
אני מצחצחת תמיד כבר מהשיניים הראשונות!התייעצות הריון
בהתחלה עם אצבעון רך מסיליקון ומאוחר יותר עם מברשת רכה.. רואה בזה חשיבות רבה, והילד מתרגל לצחצוח ככה מגיל ממש צעיר
לילדים שלי יוצאות שיניים בגיל מוקדםמתיכון ועד מעון

אז בהתחלה אני רק מנגבת את השיניים והלשון בחיתול טטרה ובהמשך מצחצחת. אבל מתחילה מהופעת השן הראשונה

בעיקרון מהשן הראשונההשקט הזהאחרונה
אבל ככל שיש יותר שיניים יותר מקפידה על זה
אשמח לקבל המלצות למשאבהתוהה לעצמי

מחפשת משאבה שתשאב בזריזות, תרוקן את השד כמו שצריך ושתהיה נעימה ולא כואבת.

לא קריטי לי הקטע של האלחוטי, שואבת גם ככה צמוד לשקע.


אשמח מאוד להמלצות מניסיון!

זה נראה לי ממש אישיואני שר

לי יש לנסינו חשמלית דו"צ והיא אחלה (עד כמה שלשאוב אחלה בשבילי).

צריך גם התאמה של גודל הקאפ לגודל שלך, זה משפיע על היעילות והכאב (בכל מקרה לא אמור לכאוב!)

תודה!תוהה לעצמי
איך יודעים להתאים גודל קאפ?
להייגן יש סרגל מדידה אולי גם לעוד חברותאולי בקרוב
ידנית רלוונטית? אם כן, אז של אוונטיעל מהדרום
לא יודעת אם היא מהירה יותר מחשמלית. לא ניסיתייעל מהדרום
תודה!תוהה לעצמי
מעדיפה לא ידנית מטעמי עצלנות וחיסכון בזמן.. אני צריכה ידיים פנויות כדי לאכול ולהתעסק הפלאפון במקביל🫣
יש באלי אקספרסרקאני

משאבה של אוונט

שיכולה להיות גם ידנית וגם חשמלית

אבל היא חד צדדית

אני אישית מעדיפה דו"צ שיהיה כמה שיותר מהר

ולנסינו מעולה לי

 

קישור:
משאבת חלב חשמלית ניידת PHILIPS AVENT עם מסאג' חכם וסטימולציה של פרחים - שואב טבעי לתינוקות Mimics - AliExpress 1501 

זו בדיוק ההתלבטותתוהה לעצמי
יש פה תגובות שלגמרי גרמו לי לרצות לקנות אוונט ידנית, אבל מעדיפה שיהיה זריז ואז עדיף דוצ.. 
שמעתי הרבה המלצות על ביאמבההילושש

לא ניסיתי, 

 

לי יש את של לנסינו, דו"צ, חשמלית..  והיא סבבה, ותו לא. 

 

אני גם שמעתי עליה המלצותתוהה לעצמי
אבל הבנתי שהמנוע שלה לא הכי חזק שיש, וכרגע זה יותר קריטי לי
לנסינורקאני
שאבתי לאורך המון זמן עם אמדהמתיכון ועד מעון

אני חושבת שהיא לא מאוד שקטה אבל היא יעילה ואת יכולה לשלוט בעוצמה אז זה לא כואב

אוונט הידניתכורסא ירוקה

יש לי לנסינו חשמלית דוצ, זה לוקח חצי שעה ומרתק אותך למקום.

עם אוונט  ידנית תוך 10-15 דקות הצלחתי להגיע לריקון, וזה ממש נוח כי אני מתאימה לעצמי את העוצמה אם יש גודש וכאלה. ממש אהבתי אותה

מענייןרקאני

לי עם לנסינו לקח 10-15 דקות

של הייגן הייתה לי מעולה יותר מביאמבה בפערשירה_11
הם עוד קיימים?תוהה לעצמי
באתר שלהם יש כרגע במלאי רק משאבה ידנית
למה לאשירה_11
תבדקי בשילב 
גם שם אזל במלאי..תוהה לעצמי
תעכבי, אולי עוד מעט יתחדש המלאיאולי בקרובאחרונה
נראלי שפעם זה קרה כשהם הוציאו קונוסים חדשים, אז אולי עוד מעט יהיה להם גם משהו חדש.. אני חושבת שראיתי לאחרונה פרסומת שלהם על משאבה ניידת סטייל ביאמבה

אולי יעניין אותך