שלום לכולן!!
יש לי תינוק בן עשרה חודשים. בבית תינוק חייכן וחמוד מפותח לגילו (אין עליו!!!) הוא רוצה הרבה תשומת לב אבל מייחסת את זה לזה שהוא בן יחיד ומשעמם לו. הוא לא בוכה אלא אם כן הוא רעב, עייף או כואב לו משהו, לא תינוק שבוכה סתם.
הבעיה נוצרת אצל המטפלת שהיא באמת אישה חמה ומסורה לתינוקת, ממש אכפתית. בבחודש האחרון היא אומרת שהוא תלותי בה ברמות, לא מסכים ללכת לסייעת רק היא. וכל הזמן צריך לראות שהיא בסביבה אחרת הוא בוכה. השיא היה היום שהיא תקשרה מתוסכלת שמהבוקר הוא בוכה מעיר לה את כל הילדים וכו' והיא כבר לא יכולה. היא טוענת שזה בגלל שהוא תלותי בהנקה (וזה לא כאב או משהו) והיא התחליף שלי בשבילו. הייתי איתו אתמול אצל הרופא לראות שאין לו משהו. וחוזרת על זה שכדאי שאני אפסיק להניק, לא יודעת... בעיקר כואב לי עליו וגם אני לא רוצה שהיא תרגיש שאין לה כוח אליו, לא בא לי שהוא יהיה במקום כזה.
יש למישהי עצה לעזור לתינוק?
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...