לאחרונה מייללת הרבה ורוצה הרבה ידיים..וסתם!!
יושבת על אבא שלה ושמעת סיפור, שיא הרגועה, אני נכנסת לחדר מתחילה ליילל.. מוציאה אותי מדעתי
מה אפשר לעשות? לפעמים היא רעבה ואז מיללת ובגדול יצאו לה בתקופה האחרונה שיניים, אבל נראלי כבר עבר כי לא יכול להיות שכואב לה רק כשאני לידה או שהיא רעבה רק כשהיא לידי.
ילדתי לפני 3 חודשים אז חושבת שאולי היא רוצה צומי אבל משתדלת לתת לה הרבה..
יש לי לפעמים מצפון על זה שהיא מרגישה שנלקח לה הצומי, בגלל שהקטנה על הידים( בת 3 חודשים) אז היא נראלי גם רוצה הרבה, אבל סתם פשוט שאחזיק אותה וזה קשה,,היא כבר כבדה, וגם עד שהקטנה לא עלי לא באלי להחזיק משהי אחרת..אז מבינה שזה צורך שלה לקרבה אבל מרגיש לי שזה גם פשוט סוג של קטע שהיא עושה לי..ברור לי שהיא רוצה צומי ורוצה את היחס של אמא..אבל הדרך שבה היא מבקשת קשה לי
קיצר מרגישה שהיא מוציאה אותי מדעתי וגומרת לי את הכוחות..ובאמת אני משקיעה בה, הרבה משחקת איתה, עושות יצירות, עוגיות, מלא סיפורים, וסתם חיבוקים ושירים על הספה.. מתסכל ממש כי זה כבר נהיה סיוט ועושה לי רע להרגיש שאני מתעצבנת עליה, אבל הייללות האלה באמת מוציאות ממני שדים, אני בגדול אדם יחסית רגוע ובאמת באמת משתדלת להבין את הצורך ומאיפה זה מגיע היללות והבכי
אבל לפעמים באמת קשה לי, אני מתחרפנת מזה ..והתסכול הוא שהיא באמת ילדה כל כך רגועה, יכולה לדבר עם עצמה ולשחק הרבה, באמת קסם של ילדה, ..וזה נעלם, היא כאילו מחפשת צומי בדרך של יללות😫🥺 איך מלמדים אותה שזה לא הדרך..?????
יצא לי כבר יותר פריקה, אבל אשמח שלפחות תרגיעו אותי שאני בסדר ולא שהיא מקבלת פחות צומי, מרגישה שבאמת משתדלת ועדין רע לי בלב כשאני כועסת על קטנה בת שנה וחצי..מרגישה טיפשה כאילו היא תינוקת מה את כועסת עליה..אבל..לא מסוגלת לא מסוגלת לשמוע יללות כל היום, פשוט מוציא לי את השלוות נפש, מחרפן אותי...
יושבת על אבא שלה ושמעת סיפור, שיא הרגועה, אני נכנסת לחדר מתחילה ליילל.. מוציאה אותי מדעתי
מה אפשר לעשות? לפעמים היא רעבה ואז מיללת ובגדול יצאו לה בתקופה האחרונה שיניים, אבל נראלי כבר עבר כי לא יכול להיות שכואב לה רק כשאני לידה או שהיא רעבה רק כשהיא לידי.
ילדתי לפני 3 חודשים אז חושבת שאולי היא רוצה צומי אבל משתדלת לתת לה הרבה..
יש לי לפעמים מצפון על זה שהיא מרגישה שנלקח לה הצומי, בגלל שהקטנה על הידים( בת 3 חודשים) אז היא נראלי גם רוצה הרבה, אבל סתם פשוט שאחזיק אותה וזה קשה,,היא כבר כבדה, וגם עד שהקטנה לא עלי לא באלי להחזיק משהי אחרת..אז מבינה שזה צורך שלה לקרבה אבל מרגיש לי שזה גם פשוט סוג של קטע שהיא עושה לי..ברור לי שהיא רוצה צומי ורוצה את היחס של אמא..אבל הדרך שבה היא מבקשת קשה לי
קיצר מרגישה שהיא מוציאה אותי מדעתי וגומרת לי את הכוחות..ובאמת אני משקיעה בה, הרבה משחקת איתה, עושות יצירות, עוגיות, מלא סיפורים, וסתם חיבוקים ושירים על הספה.. מתסכל ממש כי זה כבר נהיה סיוט ועושה לי רע להרגיש שאני מתעצבנת עליה, אבל הייללות האלה באמת מוציאות ממני שדים, אני בגדול אדם יחסית רגוע ובאמת באמת משתדלת להבין את הצורך ומאיפה זה מגיע היללות והבכי
אבל לפעמים באמת קשה לי, אני מתחרפנת מזה ..והתסכול הוא שהיא באמת ילדה כל כך רגועה, יכולה לדבר עם עצמה ולשחק הרבה, באמת קסם של ילדה, ..וזה נעלם, היא כאילו מחפשת צומי בדרך של יללות😫🥺 איך מלמדים אותה שזה לא הדרך..?????
יצא לי כבר יותר פריקה, אבל אשמח שלפחות תרגיעו אותי שאני בסדר ולא שהיא מקבלת פחות צומי, מרגישה שבאמת משתדלת ועדין רע לי בלב כשאני כועסת על קטנה בת שנה וחצי..מרגישה טיפשה כאילו היא תינוקת מה את כועסת עליה..אבל..לא מסוגלת לא מסוגלת לשמוע יללות כל היום, פשוט מוציא לי את השלוות נפש, מחרפן אותי...
