התת תנאים שבהם החיות מגודלות ומנוצלות משיקולים כלכליים

וודאי שיעזור שלא תאכל אותו! אם אני ואתה והיא והוא לא נאכל אותו - הצלנו פרה או תרנגולת מסבל. וככה עוד אחת ועוד אחת.

אז לא יפסיקו לאכול בשר, אבל אם נצמצם משמעותית את צריכת הבשר נחסוך המון סבל מיותר...

א. אם אכילת בשר מתעללת בבעלי חיים, גם אם אי אכילת בשר לא תוביל לשינוי שיפסיק את סבלם, לא הייתי רוצה לקחת בו חלק.

אם נקצין את הדוגמא, היית מוכן לקבל כליה מאדם שנרצח בשביל להוציא ממנו את הכליה? גם אם אתה יודע שאם לא תשתמש בכליה אחרים ישתמשו בה וזה לא ימנע את הרצח, הרי שלא היית רוצה לקחת בזה חלק

ב. ככה שינויים נוצרים🤷‍♂️ אוסף של פרטים שמחליטים החלטות קטנות ולא משמעותיות שרק כשהם מצטברות למסה קריטית הם עושות שינוי

א. ערך חייו של אדם מצדיק לא לקחת את אבריו בשבל רציחתו, ערך של חיי בע"ח לא מצדיק זאת.

ב. התאגדות של אנשים במסה מספיק רצינית גורמת לשוק החופשי לשנות כיוון. החלטה של אדם צדיק כזה או אחר לא משפיע בכלל בכלל על השוק. כל עוד לא מדובר בשינוי קולקטיבי - המצב ישאר כמו שהוא.

אתה צודק שצריך לעשות פה שיקול של עלות מול תועלת, ואם באמת מדובר בעלות עצומה אזי הערך של הקלת סבלו של הבע"ח לא שווה את זה, אבל העלות עצומה? יש אוכל מצוין ומזין שלא דורש בשר, ואם זה בשביל הטעם אז לענ"ד סבל של בע"ח כן גדול מהתשוקה שלך לסטייק🤷‍♂️ אבל אפילו אם לא, אפשר לצמצם את כמות הבשר שאוכלים, לאכול רק בשבתות למשל

חברה שרגילה לאכול בשר בתדירות גבוהה זה כבר צורך אצלה זה לא 'מותרות'

וכמו שכתבתי פה - באופן כללי לגבי אכלית בעלי חיים - - צעירים מעל עשרים - אם אני ישקיע כוחות בדאגה לחיי בע"ח זה בהכרח יגרע מהשקעת אותם כוחות עבור יחס יותר ראוי לבנ"א.

"צורך הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית." (ויקיפדיה)

בשר הוא צורך? חברה לא יכולה להתקיים בלי זה? אתה לא מסוגל בלי זה?

אני לא חושב שמה שכתבת לגבי כוחות הנפש נכון, לא ביקשתי שתצא לצמתים ותנסה לשכנע את העוברים ושבים להפסיק לאכול בשר, סה"כ ביקשתי שתפסיק בעצמך לאכול בשר/תצמצם בשר, זה דורש ממך כ"כ הרבה כוחות נפש שיכלו להיות מושקעים בדאגה לבני אדם? 🤨

תקרא את שני המילים האחרונות בציטוט שכתבת מויקיפדיה. הרגל בונה צורך. אדם שמגיל 0 גדל על שקדים ותמרים אולי זה לא יהיה קשור לרווחתו הנפשית אבל תרבות שלימה שגדלה על בשר - צריך לשלם מחירים כבדים כדי לקטוע אותה.

אני כן חושב שמה שכתבתי לגבי כוחות הנפש נכון... אתה יודע כמה קשה זה לא לדבר על לשון הרע??? כל מחשבה או אנרגיה כלשהי אני מעדיף לקחת את זה לכבודו של האדם, להפנים עד כמה שאסור לפגוע בכבודו ועד כמה צריך לדאוג לו.

מי שכבר נטועה בו אהבת אדם בצורה גבוה מאוד אכן באופן טבעי ממש לא ידבר לשון הרע ויהיה עדין נפש אבל הרב קוק כותב שכל עוד יש מלחמות בעולם דם האדם נשפך לא הגיוני להשקיע במאבק מול זה. וגם אדם בודד שעושה את זה לא ירגיש שהוא איזה 'צדיק גדול'. אדם ששומר על כבודו של האדם באופן הראוי בצורה מושלמת הוא אכן צדיק גדול. כאלה יותר קשה למצוא מאשר טבעונים או צמחוניים.

מחירים כבדים ודאי שצריך לשלם, אבל זה לא הופך את זה לצורך, גם אדם שהתרגל לקנות מותגים יתקשה לעבור לקנות מוצרים "רגילים", אבל אם זה נצרך אזי המחיר שווה את זה.

אתה טוען למעשה שה"צורך" של החברה לבשר שווה את הנזק? ואם כן, האם לא כדאי שיעבדו על זה?

לא סתם זה תופס במחינה שיווקית, זה יושב על נקודה אמיתית אצל האדם (זה שמנצלים את זה לצורך שיווק זה אכן לא ראוי).

מסכים לגמרי! כדאי מאוד שיעבדו על זה!!

אבל יש דברים כל כך הרבה יותר חשובים לעבוד עליהם לפני אז כדאי שיפנו להם מקום קודם.

באמת נראה לי שלהשקיע את כל כוחות הנפש במניעת צער בעלי חיים יתפוס כוחות נפש שיכולים להיות מושקעים בדברים קצת יותר חשובים, אבל שינויים קטנים? זה באמת תופס לך כוחות נפש?

אבל מה שאתה כתבת עד כה הוא ממש לא 'שינוים קטנים' ביחס לאורח חיים שאני מכיר.

שפרוסים לאורך זמן בצורה שלא חלילה תקח לך כוחות נפש גדולים מדי

אז ככה אפשר להיות מושלמים בהכל בלי להשקיע כוחות?

כנראה יותר מדוייק לומר שזה כן לוקח כוחות נפש, אבל הם קטנים מאוד ושווים את זה, אם היה מדובר בכוחות גדולים אז זה לא שווה

היא כוללת התקדמות בצעדים קטנים...

ואם ככה זה נכון בכל עבודה מוסרית ואנחנו עדים לכך שלאנשים קשה לשנות הרגלים ולשנות את דפוסי התנהגות שלהם סימן זה שיותר מורכב ממה שאתה מתאר.

אני צריך לחשוב על זה

ברור שלא לדבר לשון הרע קשה עד למאוד, אבל לא לאכול את השניצל שלך בארוחת הצהרים הבאה תקל עליך בזה? אתה באמת מרגיש ככה?

אני ממש יתייסר אם אני לא יאכל את השניצל בארוחת צהרים ואצטרך לפרוק את התסכול מכך על משהו אחר.

זה ימעיט לי משמחת החיים ומהחיוניות שלי ויפגע לי בעבודתי בכלל ובעבודתי המוסרית בפרט.

אם זה ככה אזי ודאי שאתה צריך לאכול, אבל אני חושב שאפשר גם להמעיט בלי להשמיד את שמחת החיים (או שהקשר בינך לבין השניצל עמוק משחשבתי)

אבל דורש חשיבה ותכנון - כוחות.

לשנות תזונה של בנ"א זה לא משהו קטן שבא בקלות.

נניח תוריד ארוחה בשרית אחת בשבוע, לא באמת דורש תכנון/חשיבה

אם ממשהו אחר זה לא דורש - אשריו!

אבל הוא לא ראוי ל"שכוייח גדול"... את זה אני שומר לדברים יותר משמעותיים (עם כל הכבוד שמגיע למיעוט באכילת בשר).

וברור שלכל אורך הדורות אכלו בשר ולא ראו בזה פגם מוסרי מהותי

ולכן אין בזה שום בעיה מוסרית.

מה מסובך?

(למה אין בזה בעיה מוסרית? שאלה מעניינת. שאלה שבהחלט יכולה לגרום לי לפספס ארוחת צהריים מדי פעם כשאני חושב על תשובה. אבל אני לא כל יום חושב על השאלה הזאת, בטח לא בזמן של ארוחת צהריים)

לא הייתי בטוח על מה השאלה

אז העקרון שלי בחיים הוא כך: אני לא משעבד את אורח החיים שלי לחרם צרכנים

המדינה מתנהלת דפוק במיליון אופנים, אבל אני לא עושה חרם צרכנים על המדינה

כנ"ל לגבי שוק אספקת הבשר.

אילו היתה אפשרות סבירה לבחור, הייתי בודק אם אכן משתלם לי לשלם את תוספת המחיר בשביל לא לצער בעלי חיים

קודם כל אני באמת לא אוכלת הרבה בשר, במיוחד לא מחוץ לבית.

ובאמת אני חושבת שהרבה אנשים נרתעים מהדרך שבה הגיע הבעל-חיים לצלחת, מלידתו ועד למותו במשחטה. אבל זה קשה לשנות את הדרך-חיים. כמו שיודעים שבצק עלים ואוכל מהיר מוכן הוא לא בריא, ובכל זאת לא משנים את ההרגלים כל כך מהר.

דבר שלישי, בתור עקרת בית אני חושבת על מנה עיקרית שלא מכילה בעל חיים ואין לי הרבה רעיונות... תחכים אותי?

אבל האמת?

מעולם לא אמרתי את זה בקול, אבל אני משתדל מאוד שלא לאכול בשר ועוף (אלא אם יש צורך של כיבוד הורים או בין אדם לחברו, וגם לפני תרומת דם).

כי קשה לי עם התעשייה הזאת. קשה לי עם הצער בע"ח (דאורייתא) שמשום מה נראה שפחות מדקדקים בו.  (מספיק לנסוע ליד משאית שמובילה תרנגולות, ולהתחלחל מאיך שהתעשייה הזאת עובדת. דחוסים כמו שניצלים בקופסה).

"ר' אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר 'זאת תורת הבהמה והעוף', כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" (פסחים מט)

גם אם זאת לא הלכה ממש, זה מורה שאכילת בשר צריכה להיעשות ממקום גבוה ומזוכך. מתוך קרבה לרצון ה' ועסק התורה. אז בנוסף מרגיש לי שאכילת בשר משרתת איזה צורך בהמי בי, ומרגיש לי לא ראוי ביחס למקום שבו אני עומד.

וב"ה העולם מתקדם לריבוי מוסריות. לפעמים זה יוצא קצת בצורה מעוותת, אבל לאט לאט הדורות מתעלים, ואנחנו רואים את חזון הצמחונות רוקם עור וגידים. לא תמיד זה חייב להיות מתוך גאווה על הדורות הקודמים. פשוט להבין שיש תהליכים שאנחנו חווים שהם לא היו צריכים לעבור, והדורות הולכים ומתכשרים.

אבל שנזכה לאכול בקרוב בעז"ה מבשר הפסח והשלמים🍖🍔🐏🐂 

[יצויין שמעולם לא אמרתי משהו למישהו בעניין אכילת בשר. כי לא זה העניין..]

מצרף קישור לעיון והרחבה, מפי חכמי דורנו צמחונות במגזר הדתי? יש דבר כזה - כיפה

" אלא שראתה החכמה האלהית שהאדם נפל ממצבו המוסרי, ועד שיעלה במעלה זו, שיתנער ויבא לההכרה המוסרית האמתית, עד העת המאושרה והנאורה ההיא, אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע"ח ראויה לו כלל. וכמשפט כל מי שקופץ ליטול את השם להתחסד במדת חסידות הבלתי הולמתו, שאינה מביאה לו כ"א ערבוביא בדעותיו והליכות חייו, כן הוא משפט האדם בכללו, שנפל לדיוטא התחתונה של שפלות המוסר עד כדי שליטת האדם באדם לרע לו ועד כדי ההשפלה היותר נוראה שכמוסר העצמי: "נתעב ונאלח, איש שותה כמים עולה" (איוב טו). כמה מגוחך הדבר, אם עם כל עוד טומאתו בו, יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בע"ח, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בנ"א הברואים בצלם אלקים, כאילו כבר העמיד הכל על נכון, כבר העביר את שלטון הרשעה והשקר, שנאת עמים וקנאת לאומים, איבת גזעים ומריבת משפחות, המביאה להפיל חללים רבים ולשפך נחלי דמים - כאלו כל אלה כבר אפסו מן הארץ, עד שאין לה לאותה חסידה "האנושית" במה להצטדק כ"א לפנות להעמיד על נכון מוסרה בדרך בע"ח... ע"כ אין זאת המעלה הוגנת לו לאדם כלל, כל זמן שפלותו, חוץ ממה שאין להעמיס יותר מפני הערך של אפשרות הסבל של כח המוסר האנושי כשהוא בחולשתו."

מקור: חזון הצמחונות והשלום – ויקיטקסט

(פסקה ז)

במילים שלי - 

 אם אני ישקיע בעבודה עבודה מוסרית יותר נעלה זה יקח ממני כוחות.

כל דבר שמתאמצים בו ומתמסרים אליו דורש כוחות.

יש דברים יותר חשובים כרגע שכדאי שאפנה אליהם את הכוחות שלי.

אני מעדיף להפנות את הכוחות ליחס יותר טוב כלפי בנ"א.

רק בנאדם שהגיע למעלה שהוא מוקיר בנ"א ומתייחס אליהם כראוי לגמרי ראוי לו לעבור למדרגת החסידות ביחס לבע"ח.

אחרת אני אהיה ממש באבסורד מוסרי.

הרב קוק מדבר על עצם הריגתו של בע"ח בשביל אכילה, לא על ההתעללות המחרידה שעובר בע"ח בחייו הקצרים עד שהוא מגיע לצלחת שלנו. דבריו של הרב קוק נוגעים למצב בו מצמצמים את הסבל של בעל החיים למינימום ונשארת רק שאלת לקיחת חייו

לכאן. אם אני משקיע את הכוחות שלי ביחס ראוי לבע"ח בהכרח זה יקח ממני כוחות להשקעה ביחס ראוי לבנ"א.

מעבר לכך שלענ"ד דבריו של הרב קוק מכוונים כלפי חברה שבחרה להשקיע את "הונה המוסרי" בדאגה לבעלי החיים במקום לדאוג למוסריות שבין בני האדם ולא לאדם ששואל את עצמו האם להפסיק לאכול בשר או לא.

אבל בכל מקרה, עד איפה אתה לוקח את העקרון הזה? אתה הולך ברחוב ורואה אדם מכה כלב, תעצור/תעיר לו? או שאתה חושש שזה יקח ממך כוחות להשקעה ביחס ראוי לבני אדם? ואם כן תעיר לו, מה זה שונה מחבר שיציע לך סטייק שאתה יודע שהגיע מבעל חיים שסבל בחייו הקצרים לא מעט כדי להפוך לסטייק?

 נניח שזה נותן לו את אותו סיפוק שאתה מקבל מנגיסה בשניצל שלך

זה אכן מספיק מצידי בשביל כך (גם אם זה מצב דיעבדי). לא הייתי מזלזל בכך.

טוב, אני לא חושב ככה, לדעתי כשם שהייתי נזעק שם כך אני צריך להזעק במקרים אחרים

זה פלא גדול.

לא אם החיוך נובע מהתעללות בברואיו של הקב"ה

אבל אם הוא נהנה במנותק מאכזריות, השמחה וסיפוק לא נובעים מהאכזריות אלא מנותקים ממנה. 

במקום האכזריות ישנה אדישות שהיא גם ממש לא אידיאלית (ולכן לעתיד לבוא נתעלה מעל זה גם) אבל זה מספיק כדי להשאיר את השמחה והסיפוק כערכים בפני עצמם שלא קשורים להתעללות כשלעצמה.

בתור ערכים שעומדים בפני עצמם הם חשובים מאוד.

שמחה יכולה להיות ביטוי של אכזריות והיא מגונה מאוד

והיא יכולה להיות גם ביטוי של אכילה דשנה שאיננה מתקשרת לאכזריות ואז היא ראויה בפני עצמה.

הרב מסיק מ'האדם הפרטי' ל'אדם הכללי' (מהאינדוודואל לקולקטיב)

"וכמשפט כל מי שקופץ ליטול את השם להתחסד במדת חסידות הבלתי הולמתו, שאינה מביאה לו כ"א ערבוביא בדעותיו והליכות חייו, כן הוא משפט האדם בכללו, שנפל לדיוטא התחתונה של שפלות המוסר עד כדי שליטת האדם באדם לרע לו ועד כדי ההשפלה היותר נוראה שכמוסר העצמי: "נתעב ונאלח, איש שותה כמים עולה" (איוב טו)."

מגניב, לא זכרתי כך, אסתכל שוב, למדתי את זה מזמן😅

באיזה פסקה זה?

אם תהיה אופציה של בשר כשר שגודל בתנאים שפויים הייתי קונה. בינתיים אני פחות בעיניין של לוותר על סטייק לטובת טופו 

וזה טעים.

ואתה טוען שזאת כוונת חז"ל בדבריהם

אם אין לך מקור קצת יותר מבוסס, לא רואה בזה יותר מאשר דרשנות של עובדי אלילים

אני מתנצל, אבל סרטון של גורו שטוען משהו הוא לא הוכחה, אין שום הוכחה מדעית לכך שהגוף לא מצליח לפרק את הקוד הגנטי של חיות שהוא אוכל וזה משאיר סימנים, מה גם שקוד גנטי קיים גם בצמחים, למה שם זה לא קורה?

את דברי חז"ל על טמטום הנפש בעקבות אכילת מאכלים אסורים כנראה שיש להבין בתור טמטום ואיטום לב רוחני, לא משהו פיזי

לא צריך את כל טיעון המוסריות כדי לעבור בהחלטה לצמחונות.
הנזק האקולוגי ממשק החי (בעיקר לאכילה) הוא הרס סביבתי טוטלי גלובלי, שאילו היה מוצג בפני הציבור הרחב כראוי היה מביא לשינויי תודעה ותזונה נרחבים.
אני לא צמחוני, וכל פיסת בשר שאני אוכל נבעה מפגיעה פטאלית באיכות הסביבה.
אבל עם כל המודעות הזאת אני לא פוסק מאכילת בשר, וגרוע אף מכך, דגים (שגידולם למאכל, או תפיסתם מהטבע, מסבים נזקים מזעזעים).
הסיבה העיקרית להמשך תזונה בשרית בעולם כולו היא כמובן הסובסידיות הממשלתיות למשקי החי כעסקים.

כשעשינו השנה כפרות על תרנגלות חיה, הסתכלתי לה בעיניים וביקשתי סליחה.

אחר כך שאלתי את עצמי איך זה שאני עוד מסוגלת לאכול שניצל.

אבל ההרגל עושה את שלו.

וכנראה שגגם הטבע.

כי היררכיה זה משהו שטבוע בבריאה...

ובסוף אם לא נשתמש בהיררכיה הזו גם לא נוכל לאכול שום דבר מהצומח, וגם לא לנשום כי אנחנו הורגים חיידקים בדרך...

אז או שהמוסר הכללי שלנו לא היה מתעלה (חל בדור האחרון שיפור עצום במודעות שבין אדם לחברו, ולסביבה),

או שחזון הצמחונות היה מתממש מזמן...

והוא חושב שהיום אסור לאכול בשר, וצריך לפרסם את זה ברבים

שזה לפני עוור להאכיל בשר וכו'

אבל גדולי ישראל לא חשבו כך. בדבר כזה קיצוני אני חושב שצריך ללכת אחרי גדולי ישראל.

איזה תח מוכר אתה מכיר שמורה ככה לציבור?

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה