האמת היא שאפשר לראות בתמונה עוד המון דברים, יש פה כר פורה לפרשנויות: שמש קייצית בראייה מופשטת, פנס בראייה מופשטת, קערת מרק בראייה מופשטת, עין של דרקון, פרח חמניה, שלולית של חומצה - הכל יכול להיות נכון. אבל, מה שאי אפשר לראות כאן זה ריבוע כחול בראייה מופשטת. כאן כבר פורצת סתירה לוגית; עיגול אינו ריבוע, וצהוב אינו כחול. אם כחול יוכל להיות צהוב אזי לא יהיה לא צהוב ולא כחול, אלא שני צבעים שאין לנו שם לקרוא להם. הציור כולו נתון בתוך עולם מסויים, הוא נוצר בתוך גבולות, ויש אמירות שיישארו מחוץ לו גם אם מישהו ירצה אחרת. הפרשנות מחליקה על פני הציור ולא יכולה להיצמד אליו. המציאות חוסמת אותה.
אותו דבר ואותו עניין הוא הכלל של "70 פנים לתורה". אכן יש מקום להרבה פרשנויות, אבל לעולם יש מגבלה. 70 ולא 71; יש אמירות שנשארות בחוץ, לא כי המקור מתעלם מהן אלא כי הן מתעלמות מהמקור.
ההתאמה של פרשנות אל הדבר והאמיתיות שבה לא תלויות בהחלטה של מישהו אלא נוצרות מתוך עמידה בכללים, בגבולות, בתנאי הטבע שמהווים את הבסיס לקיום של הדבר ההוא.

