כותב מחשבה לא הכי מדויקת.. לא בררתי כל מילה.
אני מרגיש שאני נמצא פה בעולם ומרגיש קצת חסר תכלית, לא מרגיש שמשהו בעולם מדליק אותי, אני יכול להישאב אליו, להתמסר אליו, הוא ממלא אותי.
אני בכנות חושב שזה קשור לכך שהגיוני מאוד שישנם אנשים שהם לא חסרי ביטחון ולא שהם לא מאמינים בעצמם ובכישריהם.
אבל מה לעשות אין משהו שהם גם אוהבים לעשות וגם טובים בו.
אני חושב על זה שאני בוודאי אוהב ללמוד תורה וטוב בזה אבל אני חושב שאני אוהב תורה מ1-10 5,6. ואני טוב בלימוד תורה והעמקה בה 4,5.
וככה(הכוונה אותו ניקוד) גם בכדורסל(למקרה שחשבתי להיות מורה לחנג או מאמן)
בשחמט.
בחינוך . כאן אפרט, הרעיון של לקדם ילדים הוא יקר בעייני אבל מניסיון כיתה לא מתאימה לי וגם פרטני אני רחוק מלהסביר בהיר. ועוד יותר רחוק מלהיות מחנך טוב.
במתמטיקה. (מתמטיקה אקדמאית גדולה עליי..)
בקיצור הכל פרווה כזה.
לא פתחתי את זה בלנ"ו כי העיקר זה אני פה , ויש לזעקה הזו מקום בלי קשר לחתונה.
אבל גם ברור שזה מעכב רציני בשביל להכיר משהי.. אתה רוצה שהיא תכיר משהו שטוב לו במה שהוא עושה, שזה ממלא אותו.
יש כאן משהו שמזדהה? שמכיר משהו כזה ויכול לספר מה הוא עשה? יש למשהו רעיון?
הלכתי ליועץ תעסוקתי, זה לא ממש עוזר כי לרוב הוא בסהכ משקף לך במה אתה טוב, אבל הוא לא בדיוק יודע מה אתה אוהב. וגם אם למשל הוא שיקף לך שעשית מבחנים ומסתבר שאתה טוב במתמטיקה אז כמו שהקדמתי זה לא בהכרח אומר שתסתדר עם מתמטיקה שיש במדמח והנדסה..
ולסיום, האמת שכן התחלתי כבר תואר ועוד שבועים תקופת מבחנים של סמסטר א . אבל הבחירה בתואר לא העלימה את התחושות שנכתבו למעלה. ואולי את הרצון לחשב מסלול מחדש למרות שאני לא צעיר ככ.





