למה הקדוש ברוך הוא מאפשר רע לפני קודם הופעת הטוב?
כי
א. חצי מזה זה הטרלות של רשעים, כשאנחנו נלמד לברור אותם היטב ולהבדיל בין זה לאמת והנכון והראוי הטוב. אז כשיגיע הטוב השלם - אנחנו נוכל להחזיק אותו ביציבות, עם מודעות והבנה לגבי הרע ודרכי הפעולה שבה מנסים להפריע לנו עם הרע. (גם מה שנראה רע - תמיד נובע מאיזה דבר כמו טוב, שיש לו תפקיד. אלא שכרגע התפקיד ההוא לא מופיע אלא דרך הרע. זו ההסתכלות הנכונה - אבל זה כולל את ההבנה שהחלק של איסורי 'לא תעשה' - הוא דבר חשוב ואינו נלמד אלא תוך התמודדות מול ההבנה שאומנם יש כוחות רע, אומנם תפקידם האמיתי אחר, ועל ידי קיום וזהירות המצוות 'לא תעשה', אנחנו מפרידים בין התפקיד שאמור להיות לזה, לבין מה שאנחנו מוצאים כאן בפועל.
ב. החצי השני (חוץ מהטרלות של רשעים) זה משהו שאנחנו עצמנו אמורים לתקן - זה החלק של "לאו הבא מכלל עשה - עשה" - זה כמו איסור לאו - אבל זה לא איסור לאו אלא זה סעיף של מצווה "עשה", שלמרות שעיקר המצווה הוא "עשה", זה כולל סעיף חשוב של "לא תעשה". וזה חלק מהתפקיד האישי. כמו שכל אדם שיודע שיש לו תפקיד, הוא זוכר שצריך להיזהר מכל מה שמונע אותו לקיים את זה. והזהירות הזאת, היא תמיד חלק מהשמחה של ההצלחה - ולא רק זה - אלא שזה חלק עיקרי בזה. כי זה החלק שאדם משקיף עליו ורואה אותו גם מבלי צורך או בשעה שהוא אינו עומד פנים מול פנים להתמודד מול הנושא של "קיום הרע"
ב.
כי
א. חצי מזה זה הטרלות של רשעים, כשאנחנו נלמד לברור אותם היטב ולהבדיל בין זה לאמת והנכון והראוי הטוב. אז כשיגיע הטוב השלם - אנחנו נוכל להחזיק אותו ביציבות, עם מודעות והבנה לגבי הרע ודרכי הפעולה שבה מנסים להפריע לנו עם הרע. (גם מה שנראה רע - תמיד נובע מאיזה דבר כמו טוב, שיש לו תפקיד. אלא שכרגע התפקיד ההוא לא מופיע אלא דרך הרע. זו ההסתכלות הנכונה - אבל זה כולל את ההבנה שהחלק של איסורי 'לא תעשה' - הוא דבר חשוב ואינו נלמד אלא תוך התמודדות מול ההבנה שאומנם יש כוחות רע, אומנם תפקידם האמיתי אחר, ועל ידי קיום וזהירות המצוות 'לא תעשה', אנחנו מפרידים בין התפקיד שאמור להיות לזה, לבין מה שאנחנו מוצאים כאן בפועל.
ב. החצי השני (חוץ מהטרלות של רשעים) זה משהו שאנחנו עצמנו אמורים לתקן - זה החלק של "לאו הבא מכלל עשה - עשה" - זה כמו איסור לאו - אבל זה לא איסור לאו אלא זה סעיף של מצווה "עשה", שלמרות שעיקר המצווה הוא "עשה", זה כולל סעיף חשוב של "לא תעשה". וזה חלק מהתפקיד האישי. כמו שכל אדם שיודע שיש לו תפקיד, הוא זוכר שצריך להיזהר מכל מה שמונע אותו לקיים את זה. והזהירות הזאת, היא תמיד חלק מהשמחה של ההצלחה - ולא רק זה - אלא שזה חלק עיקרי בזה. כי זה החלק שאדם משקיף עליו ורואה אותו גם מבלי צורך או בשעה שהוא אינו עומד פנים מול פנים להתמודד מול הנושא של "קיום הרע"
ב.
