למען האמת בכלל לא חשבתי על העמדה הציבורית כשעניתי שלדעתי כן, בעיקר חשבתי על ההשוואה שעשית בין שמירת שבת לשמירת נגיעה...

אני אנסה להסביר למה כתבתי שלדעתי תהיה עדיין התמודדות-

הסיבה בעיניי ששמירת נגיעה נפרצת יותר משמירת שבת היא לא כי יש אופציה לא לשמור נגיעה ושבת אין אפשרות לא לשמור.. הרי יש אופציה לא לשמור שבת...

אני חושבת שהגורם העיקרי במה נפרץ ומה לא הוא עד כמה חווים קושי בשמירה על כך.

בשמירת נגיעה בנאדם ממש חווה את הקושי בהקפדה על זה ולכן האופציה לא לשמור יותר נוכחת ויותר מהווה התמודדות, לעומת שמירת שבת שלרוב פחות חווים את זה כקושי מהותי ולכן האופציה לא לשמור פחות נוכחת ופחות משחקת תפקיד...

אני מניחה שלמי שמשלם מחירים על שמירת שבת ומי שכן חווה שמירת שבת כקושי מהותי, אז לא כזה פשוט לו לשמור שבת... ולכן אם נחזור לסברה שלי, שהגורם לפירצה הוא מדד הקושי ולא מצווה מסויימת, אז אם נגיעה היתה כרוכה בחילול שבת, כנראה שגם יותר היו מחללים שבת ושמירת שבת היתה מהווה התמודדות יותר גדולה...

ובהקשר לעמדה הציבורית, לא חשבתי על זה כל כך.. במחשבה מהירה, ישמצב שאתה צודק שבגלל שלשבת יש יחסי ציבור יותר טובים מלשמירת נגיעה (נניח שבת אחת מהמצוות שלכאורה מגדירות 'מי דתי') אז יותר מקפידים על זה.. אבל אני חושבת שהעמדה הציבורית זו רק תוספת, לא הגורם העיקרי..

האם לחרדים קשה לא לעשן בשבת?

הייתי אומר שאפילו ממש לא.

מצד שני אני גם לא יודע כמה הקושי בשמירת נגיעה נוכח - אצל הבחורים החרדיים הסטדנרטים\שמרנים שנפגשים בסביבות ה-5 פגישות.

וגם אם הקושי נוכח זה רק קושי אישי בין הבחור לעצמו, אבל הסייכוים לנפילות נמוך מאוד.

שיוצאים לפחות חודש וחצי

ומפנטזים על רומנטיקה ולבבות ופרפרים?

לגבי נפילות זה תלוי כמובן ברמה הרוחנית האישית של כל אחד ואחד.

אני מסכים שהקושי האישי ודאי קיים ונוכח אצלם, ועוד בתוספת החסכים שמגיעים מחוסר הכרות וקשר עם בנות. (ובכל זאת אני לא חושב שזה ברמות שמתוארות כאן בפורום)

הנקודה שרציתי לחדד היא שיש הבדל בין הקושי עצמו - שיכול להיות קשה מאוד ויכול להיות שלא בהכרח - לבין הסיכוי והחשש ליפול ולא לשמור נגיעה. 

כלומר אני חושבת שבמקרים שתיארתי הקושי קיים והוא גם נוכח ומדובר.

אבל כדי להגיע לנפילות בפועל צריך לנפץ כמה תקרות זכוכית יחד.

כלומר זה קשה, וזה מדובר אבל לרב ב"ה זה נשאר בגדר קו אדום בלתי עביר.

(יש יוצאי דופן כמובן, ומעניין אותי למדוד באחוזים. וגם את אלה שהופכים את זה לאידיאל. פויה)

וגם אני לא יודע למדוד אחוזים. 

וגם צריך להבדיל בין נפילות אחרי האירוסין - שיותר נפוצות - ללפניו.

ושימי לב שערכתי את התגובה הקודמת שלי

הם עוד קוראים לעצמם חרדים משומה...

ולא קשור לשום מעמד ציבורי.

זה שהתורה דיברה על גדרות ברורים בין איש לאישה זה כי באופן בריא היצרים שם והם נוכחים.

כמובן שככל שקיימת התקשרות רגשית הם נוכחים עוד יותר. ולכן ככל שעובר הזמן הקושי מתגבר.

יש משיכה לגעת באישה ולכן קשה לו לא לגעת בה, מה הקשר? לדעתי לא קשור .. לא?

אבל האמת השערה שלי, מעולם לא היתי גבר לא בטוח שאני אומרת דברים נכונים..

שזה ש"יש אופציה" מוסיף לקושי, אבל לא נראה לי שזאת הסיבה היחידה.

וכפי שכתבו יש גם את הנקודה שזאת התמודדות חדשה שנופלת על האדם, ולא במשהו שהוא רגיל אליו מגיל קטן. 

לדעתי הנקודה המרכזית בדברים האלו זה החינוך מגיל צעיר.

ולכן באמת מצד אחד לחרדי יותר קל מאשר לבחור מרעננה, כי בתודעתו אכן ברור יותר שזה לגמרי אסור. ומאידך בגלל שזה נושא שלא רלוונטי בגילאים צעירים גם הוא פחות מחונך בזה מאשר בשמירת שבת.

אלא שאז באמת אתה צודק בנקודה שלך - שלגטימציה ציבורית מעלה את הקושי - כי די ברור שהחינוך מושפע מהסביבה.

באמת העלת פה נקודה טובה בשרשור הזה.

הוא סתם הביא דוגמא תיאורטית בשביל הענין

מדובר בדבר טבעי ולכן תמיד יהיה קושי בסיסי.

קושי שממש מתקרב למימוש שלו זה נעשה בהדרגה, המשל של הצפרדע וכולי.

לדעתי כן. זה עובר בראש לחלק שיש אפשרות לא לשמור

ותכל'ס- אם לא היינו חושבים שהאפשרות קיימת- מאמינה שהקושי היה פוחת משמעותית!!

אצל גברים "אהבה" ו"משיכה" זה שני דברים שונים. אתה יכול לאהוב מישהי ספציפית, אבל להימשך לחברה שלה באותה המידה. אתה לא רוצה להחזיק את היד למישהי כי אתה אוהב אותה, אלא פשוט בגלל שהיא אישה. זה חלק מהעניין. לעומת זאת, אצל נשים בדרך כלל זה אותו הדבר. אישה נורמלית לא תרצה "נגיעות" בלי אהבה.

לכן שמירת נגיעה זה דבר שיותר קשה לבנים מאשר לבנות. אצלנו זה יותר הורמונים, אצלן זה יותר מוח. ולכן גבר שלא שומר נגיעה הוא כנראה חלוש-אופי או לא סגור על עצמו או לא כל כך מאמין, אבל אישה שלא שומרת נגיעה זה הרבה יותר מזה - זה אומר שהיא באמת אהבה מישהו ספציפי, ואולי עדיין חושבת עליו. אני פעם יצאתי עם מישהי שהבהירה שהיא לא שומרת נגיעה (למען הסר ספק, היא לא התכוונה רק להחזקת היד), ולמרות שהיא הייתה מאוד חמודה, חתכתי בו במקום. לא יכולתי להמשיך קשר כזה - פשוט לא יכולתי נפשית.

אגב, אין שום סיבה בעולם שתיפגש שנה עם בחורה, ולא תחליט מה הולך עם זה. אחת הסיבות החשובות היא בדיוק זה - שמירת נגיעה.

תשאלי את האחים שלך.

אנחנו כמובן אוהבים, ואפילו אוהבים מאוד, אבל אצלנו משיכה (מינית) ואהבה אלו שני דברים שונים. זה לא בהכרח רע - פשוט ככה זה בנים

למשל, ייתכן בהחלט שפלוני אוהב אותך ספציפית, כיף לו איתך, הוא רוצה להיות איתך, הוא רוצה שתאהבי אותו, אבל למרות זאת עדיין קשה לו עם שמירת העיניים בחוף הים.

@בנות רבות עלי אני לא יודע כמה דברי הרמב"ם קשורים, אבל התוכן שכתבת יפה ואני מסכים עם דבריך.

שבחברה שבה הנפילות בשמירת נגיעה נפוצות אז הקושי יהיה גדול יותר ופתאום כל קשר יכול להביא להתמודדות מורגשת עם שמירת נגיעה

ובחברה שבה יש אופציה לא לשמור נגיעה אז גם יהיו יותר נפילות כי יש אפשרות לכך בכלל.

מנגד, בחברה שבה אין אופציה לשמור נגיעה וזה לא יעלה בכלל על הדעת ולגמרי מחוץ לתחום- הקושי יהיה פחות נוכח ולא יהיו נפילות (זה לא חד משמעית כי תמיד יש יוצא מן הכלל אבל לרוב זה כך)

כמו בשמירת שבת ובשמירת כשרות- ככל שיהיה יותר מקום לנפילות ולאופציה לא לשמור, יהיה יותר קל ליפול, וככל שלא יהיה מקום לנפילות ואין מצב שאני יאכל לא כשר או אחלל שבת, אז ככה זה גם לא יקרה!

כי אם אין לי מבחינתי לגיטימציה לזה אז זה לא יקרה שאני יעשה את זה..

ההשוואה לא ממש ברורה לי.

גם אם את שניהם ברור שמשתדלים מאד לשמור ושאין אופציה לעבור

אני חושבת שזו רמה שונה לחלוטין של קושי.

בעיני מה שעומד בבסיס הקושי הוא *טבע המשיכה* שהוא מעצמו טוב ומבורך. בניגוד למשיכה לחלל שבת.

יתכן מאוד שזה שלא מעט אנשים מסביבנו נופלים בזה (מה שפותח לנו בראש את האופציה ונותן לכאורה לגיטימציה..) מחזק את הקושי. אבל הוא לא *יוצר* אותו.

כלומר את מדברת על התוצאה, ולא על הקושי שבשמירה.

מסימה איתך.

אגב, לדעתי זה נכון גם היום בהרבה מאד מקרים.

שאני רואה בין השורות של השאלה שלך אז אני אוסיף שאם נוער לא יחיה בחברה מעורבת, ודייטים לא יימשכו יותר מחצי שנה לפני האירוסין אז כנראה שהקושי ינכח הרבה פחות.

ואם נוער ימשיך להסתובב בחברה מעורבת, ודייטים יימשכו יותר מחצי שנה לפני האירוסין- אז כנראה שהקושי ימשיך להיות נוכח באופן משמעותי, וכנראה שאנשים ימשיכו להיכשל.

[עד כאן האבחנה הפסיכולוגית שלי. ואם במקרה זה מרגיז מישהו, אז המלצתי לו- שינסה להפריד בין איך שהוא חושב שהמציאות צריכה להיראות לבין האם אני צודק. וכמובן שאני צודק. ובשלב השני, שיבין שיש לזה גם השלכות על איך שהמציאות צריכה להיראות.]

לדעתי ההשוואה בין נגיעה לבין שבת היא לא הוגנת כי שבת היא מצוה חמורה בהרבה.

נגיעה זה אם כבר כמו אוכל לא כשר. שזה אסור, אבל הרבה הרבה פחות חמור, ובסוף זה משפיע על התודעה.

מבחינת האיסור בין פנויה נדה לאשתו נדה. מלבד כמה הרחקות שיש באשתו יותר מפנויה, וייחוד שמותר איתה.

נגיעה זה לא כרת!

כרת זה רק על מעשה אישות/ניאוף עם אחת מהעריות, לא על קריבה בעלמא.

נגיעה זה בכלל מחלוקת אם זה מדאורייתא או מדרבנן, אבל בכל מקרה זה לא יותר מאשר איסורי לאווין.

(ואם כבר אז הייתי שואל על אכילת חלב, או מוצא מצוה אחרת שפחות נוגעת בנקודות רגישות, ויותר תמידית.

יש יותר ממדד אחד לחומרה של עבירה.

למשל אם חוזרים לנקודה של שבת אז ברור ששבת חמורה יותר מאיסורי סקילה אחרים, שחילול שבת שקול כעבודה זרה.

ויום כיפור הוא יום של תשובה וחרטה וכפרה, וברור שחטא ביום כיפור הוא חמור יותר (אגב, גם חטאים אחרים, בבחינת 'אימת יום כיפור על עמי הארץ'. כמו שגם רואים במעשה של אב ובנו שבאו על נערה המאורסה ביום הכיפורים))

בהתחלה היה לי קשה להבין את השאלה שלך, כי לא הבנתי מה ההבדל בין שמירת שבת לשמירת נגיעה. הרי כמו ששבת זה אסור לגמרי ואין שום אופציה לא לשמור, כך גם שמירת נגיעה זה אסור לגמרי ואין שום אופציה לא לשמור. 

אמנם אני יודע שיש אנשים שזה לא לגמרי ככה אצלם. יש אנשים שמעגלים פינות בהלכה פה ושם, ולא מחויבים להלכה עד הסוף. שאצלם אכן יכול להיות חילוק בין שמירת שבת לבין שמירת נגיעה, משום שבעיניהם שבת נחשבת יותר חמורה, או כי יש פחות יצר הרע לטעון שזה לא ממש אסור וזה סתם החמרה. שאכן חלקם אינם שומרים נגיעה, והאלה שכן שומרים נגיעה זה לא ממש בלב שלם והם עלולים לעגל פינות בזה. או שיש כאלה חוזרים בתשובה או מתחזקים, שאצלם הקושי לשמור משהו חדש, בטח בנושא של שמירת נגיעה, הוא מאוד ברור. 

אך לא היה משמע לי מדבריך שאתה מדבר על אנשים כאלה, אלא היה משמע לי שאתה מדבר על דתיים שכן מאוד מחויבים להלכה. וזה מעצם העובדה ששאלת את השאלה הזאת כאן בפורום, ואני תופס את הרוב המוחלט של האנשים כאן בפורום ככאלה שמחויבים לשמירת ההלכה. וקצת הופתעתי שיכול להיות אצל אנשים כאלה הרגשה שיש "אופציה" לא לשמור על שמירת נגיעה, והרגשה שזה שונה מאשר שמירת שבת. ואני מבין שבגלל שבחברה מסביב יש אנשים דתיים שלא שומרים נגיעה או שמעגלים פינות בזה, אז האווירה החברתית שנוצרת מכך, משפיעה באופן עקיף גם על מי שכן מקפיד על שמירת הלכה, לא להרגיש את זה כמו שמירת שבת.

לגבי השאלה שלך אני אענה בתור אחד שלא רואה הבדל מבחינת ההרגשה האישית בין שמירת שבת לשמירת נגיעה. אין לי שום קושי מעשי לשמור נגיעה. כן יכול להתעורר רצון לגעת במישהי שמתחיל להתעורר אצלי רגשות אהבה אליה, רצון לתת לה חיבוק, לתת לה יד ויותר מזה. אך הרצון לא מעורר קושי מעשי, כי אין אפשרות מעשית כזאת. יש רצון חיובי, שגם יכול להרגיש מאוד נעים בלב, אבל אין הרגשה של קושי לשמור נגיעה בפועל, אין הרגשה שיש כאן ממש אתגר כלשהו. כי אין אפשרות כזאת לגעת במישהי לפני נישואין, זה בכלל לא אופציה, זה בכלל לא עולה במחשבה לחשוב לעשות דבר כזה, האופציה לגעת בבת בכלל לא קיימת אצלי. ואני כל כך רגיל לעובדה שאני לא נוגע בבנות, זה כל כך טבוע וחקוק אצלי, שגם כשאתחתן אני אצטרך שנייה לעכל את העובדה שאני יכול לגעת באשתי, וזה יהיה לי קצת מוזר בהתחלה ואני אצטרך להתרגל לזה. הרי זה משהו שהוא בכלל לא חלק מהמרחב של החיים שלי, זה משהו שאני בכלל לא מכיר, אין לי מושג מה זה בכלל.

כלומר אצלי הרצון החזק והמשיכה החזקה לא בהכרח מולידים קושי מעשי או הרגשה של אתגר. אני פשוט נהנה מהרצון הזה מצד עצמו, כי הוא רצון מאוד נעים מלא ברגשות טובים. אבל האופציה לממש את הרצון הזה במגע בפועל לפני נישואין היא בכלל לא קיימת, ככה שאין לי הרגשה שהייתה אפשרות כן לגעת אבל אני מונע מעצמי. מראש אין לי ציפייה כזאת בקשר, כל הציפייה שלי היא רק להרגיש את הרצון את הרגש ואת המשיכה מצד עצמם, ואין לי ציפייה לגעת בפועל, שזה בכלל לא אופציה לפני חתונה. ולכן ברגע שאני מרגיש את הרצון מצד עצמו, זה כבר נותן לי סיפוק מסוים, ואין אצלי איזה קושי מעשי בכך שאני לא יכול לממש יותר מזה עדיין. אמנם כן הייתי רוצה באופן תאורטי כבר להתחתן ולממש יותר מזה עם האישה שלי, אבל אין שום רצון לממש את זה לפני נישואין. גם זה מרגיש לא נכון ולא טהור לגעת לפני נישואין, לכן זה פחות מושך לעשות את זה, כי זה מלווה בהרגשה לא נעימה של משהו לא נכון ולא טהור, אז למה לי לרצות את זה, זה לא מרגיש כמו משהו שבאמת יכול למלא את הרצון הזה בנפש. 

גילו שיש אופציה ונפלו, "אין אפטרופוס לעריות"... אז יש עניין לסייג את האמירה "אין אופציה", לא? או לחדד אותה

וכשאין אופציה מבחינתו אז גם אם יש אופציה כזאת בעולם, אצלו היא לא קיימת ולכן הוא לא יפול..

זה שאין אופציה מבחינתו לחטוא, זה לא אומר שהוא לא צריך לשמור על סייגים. הוא עדיין צריך לשמור על סייגים כי הוא בן אדם ויש לו יצר והוא יכול ליפול, ולכן צריך גדרות. אבל חוץ מזה צריך שיהיה לו ברור שזה לא אופציה בכלל.. 

כנראה שצריך ששניהם יהיו: אין אופציה ליפול + סייגים ושמירה על גדרי ההלכה

גם הקו המחשבתי וגם הקו המעשי

"אין אופציה ליפול" זה לא אומר שממש אין אפשרות אלא שהאדם חי בתודעה שהוא לא מכניס את עצמו את מצב סכנה ומודע לתרחיש. ואם כך היצר הרע פועל גם בשבת וגם אז צריך להזהר ממנו

אבל במקום שהרגש מעורב הניסיון יותר גדול. בעניינים שדיברו עליהם בשרשור הרגש יותר מעורב ולכן גם היצר הרע יותר גדול וצריך לשמור על זהירות יתירה.. 

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.