וכמובן שיצר המציצנות עובד שעות נוספות... מחפשת כל מיני בנות מהתיכון ומהלימודים ומעבודה קודמת וכו׳. ומוצאת את עצמי נורא נורא מקנאה!
אז תגידו שכולם משתפים רק את הרגעים הפוטוגניים, וזה נכון. אבל מה שבעיקר גורם לי לקנא זה לא כל מיני חופשות מפנקות ומנקרות עיניים אלא סתם רגעים יומיומיים, קפה עם חברות, ארוחות משפחתיות, סתם פינוקים קטנים מהמשפחה והחברים ליום ההולדת נניח.
כי לי אין מי יודע מה חברות קרובות לשבת איתן לקפה, בקורונה בכלל אני לא נפגשת עם אף אחד כי זה סיכון מיותר בעיניי, המשפחה רחוקה פיזית ובכל מקרה אף פעם לא היינו מהמשפחות הקרובות במיוחד, ובעלי לא מי יודע מה רומנטי ו/או מקורי וגם ככה אנחנו רוב הזמן גמורים מעייפות בגלל הקטנות אז אפילו ימי הולדת מציינים לאחרונה בצורה סמלית ממש.
אז סתם, מבאס ממש. מרגישה שהחיים שלי משעממים נורא ובעיקר בודדים נורא.
שולחת מהניק שלי למרות שזה קצת מביך.... אבל שיהיה.
אבל מניחה שזה קיים...
