יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.

התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...

ותודה יקרה על התגובה!

כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?

בסוף המורה יצטרך לתת מענה אם תהיה לו שאלה או משהו במהלך השיעור אז כדאי לברר איתו.

גפ יש מורים שפחות מתלהבים מזה שיש ילדים שעובדים על חומר שונה

תודה!!

למה צריך למדוד את ההתקדמות?

עיבוד זה חשוב, בכתיבה או בדרכים אחרות, אבל הייתי יוצאת רגע מהשבלונה של קטעי מידע ושאלות הבנת הנקרא, ומחפשת יותר בכיוון היצירתי - שלא צריך לקלוע לתשובה הנכונה.

עם מדבקות נגיד ואז הפתעה אחרי כמה זמן..

לא בקטע של בדיקת התשובות.. ממש לא..

והאמת הלוואי שהייתי יכולה פשוט להביא לו מסכת משניות ושילמד עם קהתי.. אבל נראלי שזה לא השלב..🤷‍♀️

שאני בכיתה א' קיבלתי רשות לקרוא בכיתה בזמן שיעורי עברית.

הייתי קוראת את הספר 'הקסם במתמטיקה' מתוך הסדר 'אני מגלה עולם'. לא יודעת כמה הבנתי, אבל נהניתי😊 ולגמרי קראתי להנאתי, אף אחד לא פידבק אותי על זה...

(אבל קראתי ברמה די גבוהה לילדת כיתה א'. הילדים שלי שעלו לכיתה א' קוראים לא היו מסתדרים עם ספר כזה... וככל הנראה בשום גיל לא היו נהנים ממנו🤭)

מהשיעור

ויותר יעבוד לו לעבוד במשהו אחר בזמן שהם עובדים בחוברות שלהם..

שמראה שכשמצ'פרים ילדים על עשיה בתחום מסויים, המוטיבציה הפנימית שלהם לעשות את אותו דבר הולכת ויורדת.

גם אם זה כיף..

כנראה הסיבה היא שהצ'ופר הוא כמו משכורת, וזה הופך את העשיה לעבודה.

אולי העניין הוא לא "גם אם זה נחמד" אלא דווקא אם זה נחמד. כלומר, אני חושבת שאולי אם יש משהו שבאמת לילד נחמד לעשות, אין עניין לצ'פר. אבל אם יש משהו שקשה ומתאגר וגם לא נחמד, זה יכול לעזור. נניח לבן שלי היה קושי במוטוריקה עדינה. עשינו כל מיני תרגילים ובהחלט צ'יפרתי אותו על התרגול, הוא עבד קשה!

בגן הוא לא תמיד היה משלים עבודות צביעה ויצירות, וביצע אותן באופן מינימלי כדי לסיים. היום הוא בכתה ב', לפעמים הוא מקבל משימות צביעה והוא מאוד נהנה, עושה את זה בכיף ומשקיע זמן ותשומת לב.

(ספציפית כאן באמת נשמע שמדובר בפעילות שאמורה להיות מהנה, אבל לא לגמרי ברור לי שהבנתי את העמדה של הילד. יכול להיות שהוא משועמם אבל צריך דחיפה קטנה לעשיה אחרת)

הוא לא ביקש משו לעשות בשיעור וכשהמורה נתנה לו דפי עבודה של כיתה מעל הוא לא רצה.. כי זה מאמץ יותר בלי עניין אמיתי...

הוא משתעמם ומתוסכל משעמום.. חוזר מתוסכל במיוחד בימים שיש הרבה שיעורי קריאה וחשבון כי הוא באמת ברמה של שתי כיתות מעל (לפחות)

לא בדקתי אם מחונן אבל מניחה שבסגנון...

ואני קצת מרגישה שזה עוול שאני לא דואגת לפתח אותו ולתת לו דברים שמתאימים לרמה שלו והולמים את הרמה שלו... כי הוא כבר כל שנה שעברה וגם השנה שונאאא את הימים שיש הרבה שיעורי קריאה וחשבון כי הוא לא מביא את עצמו לידי ביטוי בכלל בהם ולא מתפתח או משו.. זה סבל בשבילו איפהשהוא...

בכללי הוא אוהב חידות וכאלה ובעיקר תרגילי חשבון.. חולה על זה.. ואני רוצה לתת לו משו העשרתי ממה שהציעו כאן והמחשבה היתה לתת לו פידבק לא כדי ללחוץ עליו אלא כדי שייתן מסגרת של התקדמות, שהוא יראה כמה עשה, וגם דחיפה להיכנס לזה כי לכאורה למה לו להתאמץ ולא פשוט לעשות את מה שכולם עושים אבל ככה בעצם לא להתקדם....

והלוואי שהייתי מוצאת משו בלימודי קודש, כי זה הכי משמעותי לדעתי.. פשוט שילמד תורה...

מה הוא היה רוצה לעשות בזמן השיעור.

ואם הוא לא יודע מה לענות, להציע לו מהרעיונות שהועלו פה בשירשור.

לגבי לימודי קודש, אני לא מכירה חוברות העשרה.

אבל אולי אפשר לתת לו ללמוד ספר מהתנ"ך/ מסכת במשנה, וכשהוא מסיים לחגוג איתו סיום.

הילדים שלי אוהבים את הסדרה של משנאות.

או שאת יכולה לחפש דפי עבודה על פרשת השבוע.

יש שאלות על הפרשה לפי הא"ב וכד'.

אפשר למצוא חומרים אצל מחנכים ומורים שמלמדים פרשת שבוע.

מזדהה איתך עם זה שהיה יכול להיות מוצלח חוברת עבודה של לימוד תורה. פעם היה לי חלום להכין משהו כזה, כי רציתי גם, אבל זה לא נראה לי יקרה בגלגול הנוכחי...

לגבי הבן שלך - דבר ראשון, הייתי פונה לבית הספר בבקשה שיחשבו ביחד איתך בצורה רצינית יותר.

אחת הבעיות הגדולות במערכת החינוך היא שהיא מותאמת בעיקר לתלמידים ה'ממוצעים', ומי שמעל או מתחת פחות מקבל מענה. אז כדי לעזור ולאזן נתנו למורים שעות פרטניות, שלרוב מנצלים אותם כדי לעזור למי שיותר קשה לו. אבל למעשה יש מקום לנצל את השעות האלו גם לתת מענה לילדים שמתקדמים יותר ומשתעממים בכיתה. לא תמיד המורים חושבים בכיוון הזה לבד, אבל לפעמים כשמעלים את זה בבקשה - בית הספר כן נותן מענה.

אצל הבן שלי היינו קבוצה של הורים שפנינו וביקשנו ככה, הוציאו אותם לכמה שעות פרטניות, למדו ביחד משניות שלא לומדים בכיתה, וגם ספר דניאל, ובעיני זו היתה העשרה מבורכת שגם נתנה להם יכולת ללמוד עוד קודש, ברמה גבוהה יותר שמותאמת ליכולות שלהם, וגם קצת הורידה מכמות השיעורים שהם צריכים 'להשתעמם' בכיתה.

חוץ מזה לגבי עבודה עצמאית בכיתה - את הרעיונות לחוברות כבר כתבתי לך (אגב, נראה לי שיש למיכאל גרעין עוד חוברות חוץ מ'בוקר טוב חשיבה' שאולי גם יכולות להיות מעניינות. אם זה הכיוון אז אפשר לבדוק).

ולגבי פידבק - אני חושבת שעבודה בחוברת שקונים במיוחד בשבילו זו חוויה אחרת לגמרי מאשר לעשות דפי עבודה מצולמים. יכול להיות שגם חשיבה ביחד איתו, כמו שכתבה השם שלי, יכולה לעזור לו להיות שותף ולהגביר מוטיבציה פנימית.

חוץ מזה, אני חושבת שאחד הדברים שעשויים להיות הכי בעייתיים בפידבק חיצוני זה השיח שנוצר סביב הלימוד. זה עשוי ליצור שיח של - 'כדאי לך לעבוד כדי לקבל את הצ'ופר', 'כמה הספקת לעשות היום? כמה אתה מתקדם לקראת הפרס?' וכדו', במקום 'וואו, כמה דברים חדשים למדת היום', 'כמה עבדת וחשבת, תראה כמה דברים חדשים עכשיו המוח שלך יודע'.

אז גם אם בוחרים כן לתת צ'ופר - לשים לב שהשיח לא יתמקד בצ'ופר' אלא בלימוד.

בביה"ס אצלנו הילדים צוברים 'כסף' על לימוד ותפילות בשבת, ואז כל כמה זמן יכולים לקבל איתו פרסים. הרב של הבן שלי אמר לנו באסיפת הורים (ואני מתכוונת לאמץ) שהוא מסביר לילדים שהפרסים זה בשביל היצר הרע. ברור שהם רוצים ללמוד ולהתפלל, מה השאלה בכלל? אבל לפעמים היצר הרע קצת מבלבל, ומתחשק להם יותר לעשות דברים אחרים, ואז הם יכולים לשכנע אותו שזה כדאי כי הם גם ירוויחו מזה פרס... אבל הלימוד עצמו שווה הרבה יותר מהפרס...

שעשו מחקר כזה על ילדים ומחקר כזה על מבוגרים. וראו שאצל מבוגרים המוטיבציה הפנימית יורדת וכשיורד החיזוק הם מפסיקים, ואצל ילדים זה נהיה הרגל והם ממשיכים גם אחרי שהחיזוקים החיצוניים יורדים.

אם זה משהו שמלכתחילה אין לילד מוטיבציה פנימית לעשות אותו (לדוגמא צחצוח שיניים) אז התגמול יכול להיות מנוע להטמעת הרגל. רוב האנשים שמצחצחים שיניים באופן קבוע לא נהנים מזה, הם עושים את זה - ובכן, מתוך הרגל ומודעות לחשיבות העניין.

אבל במחקר שדיברתי עליו מדובר על פעילות שהיא כיפית (צביעה חופשית).

כדאי לחשוב טוב אם המנוע ללימוד בחוברות אתגר יהיה בשביל הילד עבודה, הרגל, או עניין ומוטיבציה פנימית.

ואני גם מסכימה מאוד עם המשפט האחרון שלך. הזכרת לי שפעם ממש ראיתי את זה קורה עם הילדים שלי והפסקתי את התגמול והם חזרו לרצות.

היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם

אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..

רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?

עבד על הבנת הנקרא אבל גם זכר ונקבה, יחיד ורבים, השלמת משפטים. לדעתי קוראים לזה "מה הסיפור שלכם"

יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..

אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.

תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים

ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)

וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.

וגם על התוספת!!

חשוב ממש...!!

לק"י

אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.

או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?

אנסה לשאול..

אני בגילו הייתי עם דפי עבודה להעשרה שהמורה שמה לי בניילונית בקצה הכיתה.

הוא בתלמוד תורה? אם כן ממש כדאי דברים מדעיים ולהתקדם בחשבון.

אם תרצי אחפש לך בשמחה.

הוא מחונן? יש הרבה דפי עבודה שהם בעיקרם חשיבה למחוננים (למשל הפתרון לא מתבסס על לוח הכפל אלא על היגיון מפותח)

ממש אשמח לעזרה בלמצוא..

לא יודעת אם מוגדר מחונן..

אבל פותר תרגילים חשבון של כיתה ו כזה...

הרמה הכי ראשונית (טוב לילד שכבר קורא אבל לא שוטף אז צריך עוד טקסטים קצרים) זה חוברת בשם 'קצר וקולע'. אחר כך יש עוד חוברת ראשונה, שניה והלאה.

אלו חוברות שעובדות על מיומנויות קריאה וכתיבה חשובות, ויש שם בתוך הקטעים שעובדים על הבנת הנקרא גם קטעי מידע מעניינים בכל מיני נושאים.

תעשי חיפוש בגוגל, לדעתי כשאני הזמנתי מצאתי אתר שיש בו דוגמאות מתוך החוברות ואז אפשר לראות מה מתאים. אם לא תמצאי ואת רוצה לראות - אני יכולה לחפש לך.

אני קניתי בהמלצה של חברה שלמדת א'-ב', ובתיאום עם המורה של הילדים שלי.

בוקר טוב חשיבה - הוצאת יסוד

חוברת 'בוקר טוב חשיבה'.

אנחנו בתור ילדים מאוד אהבנו את החוברות האלו. לצערי כנראה כבר לא מדפיסים אותם מחדש, אבל של כיתה ג' עדיין זמין למכירה בכמה אתרים.

יש שם כל מיני חידות ודברים שדורשים חשיבה יצירתית, קצת מחוץ לקופסה.

(יש באתר ששמעתי פה בקישור דוגמא לעמוד אחד מהחוברת. זה לא משקף את כל מה שיש בה, כי יש שם דברים מגוונים, אבל זה נותן קצת טעימה, ותראי אם זה בכלל עשוי להתאים לבן שלך או מעבר לרמתו כרגע...)

איך אהבתי את זה כילדה!!

עשית לי נוסטלגיה עכשיו.

רעיונות אחרים שאפשר לתת לו:

*לעזור לתלמידים שיותר מתקשים.

*להכין חידון/ פעילות על החומר הנלמד, ולהפעיל את הכיתה בסיום הנושא.

* לעבוד בחוברת מקבילה לנלמד בכיתה.

(נתנו פה לדוגמה את החוברות של הבנתי את הקטע. אצלינו לומדים את החוברות האלו בבית הספר, אבל בכל מקצוע יש כמה חוברות מקבילות)

כאילו שהוא צריך להפעיל את המוח אבל לא מתקדם בחומר

קודם כל חיבוק ענק, איזה פגיעה בבטן הרכה.

דבר שני, הצורה שהוא מציג את זה כאילו נכפה עליו השינוי הזה בחשק היא לא נכונה.

חשק, משיכה, רצון ליחד זה גם עניין של עבודה זוגית. זה ביטוי של הזוגיות, ולמרות שזה לא אחד לאחד, המצב המיני הוא הרבה פעמים תמונה מראה של המצב הזוגי.

לא כתבת שום דבר על הזוגיות שלכם חוץ מהעניין הזה, אבל אני חושבת שהמקום להתחיל ממנו הוא עבודה זוגית.

לגבי הפורנוגרפיה

אני לא בעלת ידע מקצועי, אבל אני מניחה שסף הריגוש הולך ועולה אם מתרגלים לכזה דבר. ולכן מצב כזה דווקא היה מעלה לי שאלה אם החסימה עזרה בסופו של דבר להפסקת הצפיות. שוב, אני לא בעלת ידע מקצועי, רק שזה מה שאני הייתי חושבת.

לא זה לא רגיל.

אולי אין פרפרים וריגושים מכל מגע כמו בהתחלה, אבל משיכה יכולה להחזיק כל החיים.

במיוחד (מקווה) שהסיפוק המיני שלו לא ממומש בשום מקום אחר (פרונו לא משתווה לדבר האמיתי).

יש כאלה גברים שממש לא מסוגלים להיות עם אישה בהריון, מפחד, רתיעה (יכול להתבטא אולי כחוסר משיכה)

אולי מדובר רק על התקופה הזאת?

משיכה בזוגיות מורכבת מהמון גורמים, קודם כל אהבה, אינטימיות רגשית, נתינה, זמן בילוי ביחד, אולי כדאי להשקיע קודם שם?

רק שהטענה שלו שהמשיכה ירדה בגלל הזמן לא נכונה

בטח לא באופן גורף.

אולי ההשקעה בזוגיות ירדה (אולי של שניכם) ומשם זה משפיע על המשיכה.

או שיש בעיה עמוקה יותר במיניות שלו (כתבת שאת שמה לב לחרדת ביצוע, זה יכול לשתק את החשק)

שאתם בתקופה מאוד אינטנסיבית.

3 ילדים ב5 שנים.

אתם כנראה יותר בדינמיקה של אבא ואמא מאשר זוג.

אולי תשקלו לקחת מניעה כדי לייצב קצת את הזוגיות ולתת לה יותר מקום.

הקביעה שלו, שזה בגלל הזמן, גם לא נכונה וגם מייאשת, כי לדעתו הזמן עובד לרעתכם.

לדעתי כשתשקיעו בזוגיות, בבילויים, תזכרו למה בחרתם אחד בשני מההתחלה, וסיכוי גדול שגם המשיכה תחזור.

ולכן כדאי לבדוק אם יש משהו שיכול לעזור לזה.

זה יכול להיות פרקטית- איפור/ לבוש/ אביזרים/ ריח וכו' איך מעוררים חשק ותשוקה

וזה יכול להיות משהו משמעותי יותר כמו טיפול עבורו.

כדאי מאד להשקיע על זה, חמש שנים זה באמת מעט וזה ממש לא אמור להיות ככה.. תתפללי על זה גם.. חיבוק, זה לא קל..

לא מפסיקה לבכות..

אנחנו בטיפול זוגי כבר 3 שנים אבל בתחושה זה לא נוגע לאנטימיות.. כל פעם שמעלה זה איכשהוא נדחק ולא מטופל

עשינו עבודה זוגית גדולה מאוד, התחלנו במקום נמוך (הלכנו לטיפול בעקבות שתפסתי אותו צופה שהיינו במשבר עצום...)

לגבי רתיעה מאישה הריונית, בהריונות הקודמים דווקא כן היה לו חשק, לכן זה פגע בי שדווקא הפעם לא (פתחתי על זה שירשור בזמן אמת אם מישהי זוכרת)

חשבתי שאחרי הלידה זה ירגע

וכן יצא שכשהיינו מותרים כן היינו יחד (זה היה לזמן קצר כי ילדתי ממש לא מזמן) אבל לא כמו שזכרתי מבעבר עם החשק שהיה לו.

לגבי חידושים, לבוש אביזרים.. רגיש מאוד

אני דווקא בעניין ומציעה, גם אני הרגשתי צורך לגוון ולחדש (דווקא הוא כל הזמן אומר שטוב לו ככה)

אז שאלתי אם ירצה שאקנה משהו חדש, בפעם הראשונה. אמר שכן.

קניתי.

ואז כשהגיע הרגשתי ממנו מן חרדת ביצוע. היה פיצוץ מטורף ולא הבנתי למה. אח''כ אמר שמרגיש שאני מעמידה אותו במבחן. הזכרתי לו ששאלתי ברגע של קירבה ואמר שהוא רוצה לנסות. ענה לי שהוא חשש לומר לא.

מרגישה מבוישת שככה נפתח בפניו והוא עשה לי את זה. בנתיים זה יושב אצלינו סגור כבר שבועיים.. לא מעניין אותו בכלל מה קניתי

לגבי לבוש, אין לי את הביטחון שאלבש משהו והוא מתלהב על זה.

זה קרה לפעמים, והיו פעמים שהיה עייף והחלפתי לפיג'מה בבושת פנים ממש. אין לי כוחות נפש לניסיון כזה.

ושאנחנו כבר מתחילים ואני מציעה לו הוא לא רוצה לעצור באמצע כי אז הוא נכבה

הוא כאילו זורק הכל עלייך.

לו אין חשק

את צריכה לעשות עבודה

והוא לא עושה שום צעד קדימה כדי שמשהו ישתנה..

אני לא יודעת שיש לי פתרונות אבל אני אשמח לנרמל ולחזק אותך

שזה נורמלי מאד שאחרי תקופה בזוגיות מחויבת החשק משתנה וכמעט תמיד יש גם פער. אני רואה בעלי מקצוע שמדברים על זה.

בדיוק היום שמעתי את אוריה מבורך אומרת בפודקאסט שמחקרים מראים שהצופה בפורנו לא חושב שזה משפיע על חיי המין ועל הזוגיות שלו אבל סטטיסטית זה כן

לא תמיד אני עונה מייד אבל אני אשמח לדבר

אחרת אין מצב שכ"כ הרבה אנשים היו מחזיקים שנים רבות של זוגיות ארוכת טווח.

יכול להיות שהוא מרגיש וחושב באינסטינקט ראשוני זה ההרגל, אבל לענ"ד זו לא הסיבה השורשית.

אולי זה קשור לצפיה, אני לא מבינה בזה או לדברים אחרים בזוגיות או אצלו אישית.

לא חושבת שבאמת אפשר להיות ביחד נטו ממקום שכלי, זה לא מחזיק...

מה שכן מאוד מבינה את הפגיעות סביב להציע דברים ולהדחות, זה מאוד מאוד קשה ופוגע ואולי בשלב הזה עדיף לך להימנע מזה.

( מה גם שמרגיש לי שזה לא באמת הפתרון)

הייתי משחררת לחלוטין את העניין של הצפייה בפורנוגרפיה. לחלוטין.

זה שלו. ירצה יצפה, לא ירצה לא יצפה. אני לא נכנסת לזה ולא בולשת.

גם אני הייתי שם ממש, והבנתי שזה משפיל קודם כל אותי, המעקבים האלו.

דבר שני- אני נסיכה. אני לא מחזרת אחריך, אני לא מנסה לקנות אביזרים בשבילך, ואני בטח לא מנסה להתאמץ כשאתה מסתכל עליי מרחוק.

אני הפרס. אני גולת הכותרת.

אתה רוצה את כל הזוהמה של האייפון? בבקשה. רק אותך זה משפיל. אף גבר לא אוהב את עצמו אחרי צפייה בפורנו. גם לא גבר חילוני.

אתה רוצה את הדבר האמיתי?

קודם כל תבין שזה לא מובן מאליו.

ודבר שני- אתה בא אליי. לא אני אליך.

זה נשמע קצת כמו אינטריגות ומשחקים.

אבל- זו האמת.

ברגע שאת כבר לא תשאלי את עצמך מה קורה אתו, אם הוא ירצה שתהיו ביחד או לא,

ברגע שאת תראי כמה את נסיכה שווה ומלאת יופי, כמה את פי אלף מהבחורות המזוהמות שם,

את תביני שאין לך תחרות בכלל.

אבל את צריכה להבין קודם שאין לך תחרות בכלל. ולהסכים לתת לו חופש ומרחב מקסימליים.

רק מתוך בחירה אמתית יבוא לו החשק..

הוא נותן את חילו ואונו לנשים שם, ושוכח ממני.

ואז זה גורם לעלבון נוראי, לתחושת השפלה מאין כמוה.

אבל... כל זה מתמקד בו. במגרש שלו. מה הוא.

הגיע הזמן להפסיק לחשוב או לשאול מה הוא.

תשאלי מה את.

האם את מרגישה את עצמך יפה ונחשקת גם בלי האישור שלו?

האם את מרגישה חוסר ביטחון מול הנשים הללו, שברור שהן פוטושופ ועיוותים מכאן והודעה חדשה?

האם את מרגישה יהלום?

תזכרי שאת יהלום!!

והוא כאילו כמו נער מתבגר, מתעקש לאכול זבל, רק כי ההורים אמרו שזה אסור.

את לא זקוקה לשום אישור. את יפהפייה כמו שאת.

הבגדים האלה שקנית השפילו את היהלום שאת? תזרקי אותם. אפילו רק בשביל הסמליות שבזה.

כאומרת לעצמך- אני משליכה מעליי כל מה שלא מכבד אותי.

מאד מסכימה שכדאי ממש לעבוד על הדימוי העצמי ולחשוב על עצמי כעל מינית ונחשקת בלי קשר אליו

אבל אני מרגישה שאת קצת מבטיחה שהוא ישתנה ויבוא ואי אפשר לבנות על זה

לאישה יש המון עוצמה דווקא כשהיא מפסיקה את המערכת של הריצוי, מתנתקת ומסתכלת מגבוה על הדינמיקה.

כל עוד היא מחפשת איך לרצות אותו ויה כל הזמן לפי התדר שלו- היא מתוסכלת.

ברגע שהיא חיה את "כל הקופה"- אני מפסיקה כל ניסיון של ריצוי, גם במחיר של איבוד הזוגיות- אז הגבר מתחיל לעשות אחורה פנה.

כל עוד היא רודפת הוא יתגונן...

לא חושבת שכדאי לבנות על זה שהוא יעשה אחורה פנה

איך מגיעים למקום של בטחון כזה בעצמי? לצערי ממש לא נמצאת שם.. גם כשמרגישה יפה אני מרגישה החמצה גדולה שהוא לא רואה את זה, והוא הכי חשוב לי.

העניין של הצפיה די מאחורינו ממה שידוע לי (מקווה שאין משהו מאחורי הגב.. זה לפחות מה שאמר לי) בשנים האחרונות היו נפילות פעם בכמה חודשים, אבל ממה שידוע לי לא יותר מזה

אבל כן, ברור שיש חשד שזה פגע בנפש שלו שנים של צפיה.

ואיך אני מגיעה למקום שתיארתי בלי להרגיש שהוא קטן בעיניי ולשמוח כשהוא מגיע? זה מרגיש לי או בעדו או בעדי

מקווה שזה מובן

יש בנות מדהימות, שממש יכולות לעזור לעשות סדר במחשבות והשאלות שלך.

וגם לעזור לשניכם.

אני אישית מאוד אוהבת ומעריכה את אלירז פיין.

לבינתיים חיבוק 🫂

והוא אמר שאם הוא עצמו היה חוטא בפורנוגרפיה הוא גם היה מפסיק להימשך אלי.

הוא אומר גם שבן אדם שסף הגירוי שלו גבוה מאד ימאס במשהו נורמלי וטבעי.

נתן דוגמא- שותה קפה עם כפית סוכר או עם 5. אם תתחילי לשתות עם 5 אחרי כמה זמן גם כפית סוכר לא תהיה לך טעימה.

ושהבעיה אצלו ולא אצלך🩷🩷 הוא צריך להבין למה הוא מתנהג ככה ולא לנרמל את זה.

נשואים 10.5 שנים.

מה שאת מתארת לא תקין💔 ובטח ובטח לא נכון.

יש פה משהו מעבר.

אני לא אשת מקצוע אבל הדבר הראשון שעלה לי זה אולי שמתווסף לזה שאתם מותרים כ"כ הרבה זמן ב5 שנים האלה אז כבר אין את הריגוש אולי?

לא יודעת אם זה נכון ואם זה לא קשור אז תתעלמי לגמרי.

מקבלת מחזור רגיל אז לא מותרים יותר מדי

וסתם שאלה

חשבתי שרוב ככל הגברים נופלים או נפלו בזה בעבר, פתאום מרגישה לבד בזה ושזה ממש חריג

אני למשל לא מעניין אותי אם כן או לא האמת

אז רוצה לשלוח לך חיבוק

ולדעתי זה לא תקין. האמת שלא רק לדעתי אני רואה, ואני רוצה לתת לך את העצה היחידה שאפשר לתת לאישה במצבך : לכי לטיפול את לבד לחזק את עצמך

בעלך צריך לטפל בעצמו, זה ודאי, אבל את לא אחראית לזה כרגע. את צריכה לדאוג לעצמך כי יש לך 3 ילדים קטנים ויש לך את עצמך לשמור עליכם, אבל כדי להכיל את המשבר הזה - את צריכה יותר מטיפול זוגי. את צריכה מרחב שיאפשר לך לפתוח בכנות ולא מולו את התחושות הקשות שזה מעלה בך כי הוא לא משתף פעולה,וללמוד איך לראות את עצמך נכון כדי להגיב נכון לסיטואציה

התחושות שלך הכי נורמליות וטבעיות שבעולם. ואני בטוחה שאת נראית מעולה ויפה וטובה ואישה מדהימה ואמא מסורה. אל תחשבי שזו בעיה בך. ושום אביזרים לא יפתרו את זה לדעתי כרגע וגם לא הייתי מציעה דבר כזה במקומך האמת

ועוד משו : גם אם אתם בקושי מקיימים יחסים, אני אישית לו הייתי במקומך, הייתי דואגת למניעה.

זה נחמד שהוא מרגיש מספיק פתוח לספר לך אבל זה לא מספיק יציב כדי להכניס עוד הריון ותינוק למשוואה בעומס ובמצב הקיים לדעתי

שולחת לך חיבוק גדול♥️

אני מונעת

ותמיד מנעתי

רק כשרתינו הריון הפסקנו מניעה וב"ה נקלטנו מהר

זה תקופות של החוסר חשק, לא תמיד

מן הסתם בטיפול מיני.

ואני בטוחה שאת מדהימה ויפה!

ממש לא נשמע לי חריג מידי

לק"י

אבל אני גרה בעיר עם מגוון שמות. וזה לא נשמע לי מאוד מוזר. לא נפוץ, אבל הצליל נשמע בסדר.

נשמע כמו שם שכשתגידו אותו אנשים ישאלו: מה? ותצטרכו לחזור.

בקריאה זה נראה כמו שם חיבה של ישעיה.

בהצלחה בכל בחירה

לישעיה ויכול להיות שם חיבה.

בכל אופן לי נשמע חמוד, ישעי, אבל גם חמוד כתור שם חיבה לישעיה

תראי, זה מוזר. זה לא אומר שזה לא טוב או לא יפה, ויש אנשים שעפים על השמות הייחודיים.

קיצור זה אישי.

נגיד השם ישי

קל להגהות אותו כמו "אישי" כמו איתי נגיד.

כשמנסים להגיד את האות הראשונה בלי א' בהתחלה זה מעט קשה.

אבל אצל ישי, ההמשך קליל

לעומת זאת ישעי

גם בסוף יש "עי" שזה לא סתם סיומת "אי" כי ע' יותר כבדה מא'

ואם מוותרים על הע' זה נשמע כמו: "אישי"

שזה שם יותר קליל להגייה אבל מאבד לגמרי מההקשר.

אני מכירה אחד כזה

לא מכירה אף אחד בשם הזה

אמנם מיוחד , אבל לדעתי מיוחד מידי, ולא הייתי רוצה שלילד שלי יהיה שם חריג, המון מזל טוב!!

אני מכירה כל כך הרבה שמות הרבה הרבה יותר מיוחדים מזה, הרבה יותר מוזרים מזה ...

ולי זה נשמע מהמם ואחלה !

ואני גם רוצה להגיד שלדעתי זה לא כזה משנה מה אחרים חושבי,ם והכי חשוב שאתם אוהבים!! וזהו

יש היום כל כך הרבה שמות אחרים ומיוחדים שכאילו זה מה זה לא משנה בעיניים האחרים חושבים אם אתם אוהבים..

לק"י

צריך לחשוב על הילד.

למרות שבאמת קשה לדעת אם הילד ישמח בשם או לא. מה גם שמה שמקובל במקום אחד, לא מקובל במקום אחר.

הוא צריך להיות הרבה יותר מוזר מזה את יודעת איזה שמות הזויים יש היום? אני לא חושבת שזה בגדר השם שיפריע לילד...

ואני גם יגיד שאני מכירה ילדים עם שמות הכי רגילים בעולם ששונאים את השם שלהם ממש..

ככה שזה לא משהו שאנחנו יכולים לדעת מראש ..

אז אני מסכימה לגבי לא לתת שם ממש הזוי שיגרום לילד שחברים יצחקו עליו נניח .

אבל אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו יכולות לדעת מה הילד יחשוב על השם שלו...

ישעי לא נשמע לי כזה מוזר. יש הרבה יותר מוזרים...

אני כן מסכימה שלא לקרוא לילד בשם מוזר, אבל לא נראה לי שישעי ספציפית נופל לקטגוריה

וגם חושבת שצריך מאוד להפריד בין שם מוזר- כי הוא מילה מומצאת, כי הוא עם משמעות משונה או שלילית, כי הוא ארוך ומסורבל בפה

לבין סתם שם שפחות נפוץ אבל הוא יכול להיות שם הגיוני ונעים..

אישית מכירה ילד ישעי אבל מדברת על העיקרון גם.

כל שם התחיל מהמצאה בתכלס

גם בתנך..

אז כל עוד השם נשמע כמו שם

בעיני זה ממש לגיטימי לתת אותו..

ואז זה מעצבן

איך קוראים לך?

-ישעי

אה? ישי? איך אתה מאיית?

אני גם עושה את זה, כי רוצה לקרוא לאדם באמת בשמו. אבל זה עשוי להיות מעצבן. (י-ש-ע-י כמו לדוד ה' אורי וישעי, ככה לחצי מהאנשים הזרים ששואלים לשמו)

זה שם שצריך להסביר אותו, או לחזור עליו או לאיית.

בתור אחת שיש לה שם כזה, אין מעצבן מזה.

וישעי מודה שלא שמעתי

החיים בכל מקום בו יבחר לגור ז(שלא בטוח שזה יהיה יישוב קטן או איזור מקובל עם שמות כאלה)

כמעט תמיד השם יסמל את המקום שממנו באת.. וזה ממש לגיטימי בעיני.

נגיד ילד עם שם מודרני דיי סטנדרטי כמו שילה או נווה שיחליט כשהוא גדל להשתייך לציבור החרדי או החילוני, השם שלו יהיה מאוד חריג למרות שהוא ממש מיינסטרים בציבור הדתל..

אין לזה סוף תכלס.

(האמת שבמקרה השמות של הילדים שלי הם מאוד מקובלים גם בדתל וגם בחילוני, ברמה שהשם של הבן כבר שנים ברשימת 5 השמות הנפוצים אבל בחרדי למשל פחות, וכנראה שאם אחת מהם יחליט להיות חרדי אז ירימו גבה על השם ואולי לא יידעו איך להגות אותו או משהו.. אז מה?)

יש לי אחות עם שם ממש מיוחד, ומעניין אותי מה היא חושבת..

יש לה גם שם שני רגיל מאוד והיא בוחרת לא להשתמש בו למרות שמבחינת ההורים שלי הם אמרו לה ממש ממתי שהיא הייתה קטנה שיש לה בחירה..(רק נגיד בארומה וכאלה היא לפעמים נותנת אותו)

שמתאימים לילד שנולד בסוכות?

לא בנאליים ונפוצים, אבל גם לא מידי חריגים

הם בתכלס יחסית נפוצים.. אבל דוד יוסף הם שמות ממש יפים

טוביה נגיד זה עוד שם של משה

משהו שקשור לשמחה, למשל אפשר רון, יגל..

שם שקשור לבית המקדש ועלייה לרגל, כמו מבשר, ציון, מעוז...

משהו שקשור למים- מצוות ניסוך המים, ובקשת גשמים בסופו, כמו מעיין, טל, בארי..

וכמובן אפשר לשלב בין שמות ומשמעויות כמו יגל ציון, רון בארי וכד'..

וגם ישעי, בעיניי נשמע ממש יפה ובכלל לא מוזר.

מתאים מאוד לחודש תשרי

גם מאותו פרק תהילים

וקוראים לו ..... ישעי

שני שמות

החברים קוראים לו בדקכ בשם הראשון

אבל לא מעט גם בשני

מיוחד ואם אתם אוהבים זה הכי חשוב

אותו סגנון של בארי

יערי

עברי

אם היתה לי הגיה גרונית טובה (או בפשטות לו הייתי תימניה)

אם לא, אז מה ההבדל מעדי נגיד או נטע או מעיין?

שבשמות שכתבת ברור לכולם מה השם גם אם לא הוגים נכון את ה-ע'.

למרות שהם מאוד התחברו לשם ולמשמעות

כי אבא שלי מבטא את זה נהמה😆🫣

אבל מאותה סיבה היא פסלה גם מעיין..

לק"י

@טארקו מה שכתבת הזכיר לי, שבילד הראשון צחקנו שנקרא בשם שקשה לצרפתים להגות (בעלי צרפתי).

ובאמת שיצא שם כזה, עם ח' ו-ע'🤭

זה עניין סביבתי.

הכרתי ילד עם השם הזה, בסביבה שבה גדל השם לא היה ככ מוזר

בסביבה שאני חיה בה כיום לא הייתי קוראת לילד שלי ככה.

אז נראה לי שזה די סןבייקטיבי

הסתובבתי בין הנשים וב"ה מלא ילדים ונשים בהריון

ורק אני עם בטן שנראית כמו חודש שישי אבל בתכלס מונעת, עם מחזור שהקדים מאוד פתאום...

אז בלי לרצות התחלתי לבכות והלכנו הביתה. חברה החמיאה לי על השמלה ולא עניתי לה כי הדמעות כמעט יצאו

ובחול המועד חברה נטולת טאקט שאלה מתי אני צריכה ללדת...

בקיצור חברות, אני צריכה לתלות שלט.

"לא בהריון, תודה שלא שאלת".

טוב שאני מצחיקה את עצמי.

חיבוק❤️

ולא צריך לתלות שלט. פשוט צריכה להיות מוסכמה חברתית שעד שהאשה לא אמרה כלום, את לא אומרת כלום בעצמך גם אם את בטוחה במאתיים אחוז שזה הריון

קרה גם לחברה שלי

ממש ריחמתי עליה

עלי מסתכלים לבטן ולא אומרים כלום

אני נראית חודש 5 כזה.. ולא, אני לא בהריון

אבל המבטים אומרים הכל

בסופר מישהו איחל לי לידה קלה ובן זכר צדיק

כנל... סתם שיריים מהעבר הרחוק

השתדלתי לקחת בקלות

למרות שבפנים עשה לי קווצ'

וואוו, זה כבר עליית מדרגה...

מבינה ממש את הקווצ'.

שיש אנשים שונים ורגישויות שונות.

נניח אני - כשאני נראית בהריון, גם אם אני לא בהריון, אני הרי מודעת למצב שלי ויודעת שאני ניראית בהריון ובטח כולם בסביבה חושדים, אז אני הרבה יותר שמחה אם באים ושואלים אותי ואז אני יכולה לשתף בדיוק בהשמנה שלי, ולצחוק ביחד על המראה ההריוני וכו. מאשר לדעת בוודאות שכולם חושדים ולא מעיזים לשאול...

אני קוראת פה שירשורים ורואה שיש פה נשים שמרגישות שונה ממני, אבל כן חשוב לי להניח את זה שלא תמיד זה נובע מחוסר טאקט...

היתה תקופה כשהייתי נערה שהייתי צריכה לשים מחוך לגב, זה משהו ממש מסורבל מהצוואר ועד מתחת לאגן. ואני זוכרת שכשהתחלתי לשים, היו חברות שלי שראו אותי עם זה ופשוט התעלמו וכאילו דיברו איתי רגיל. וזה ממש הציק לי.

זה הרי משהו שכל כך רואים אותו, אז למה לא פשוט לשאול אותי בטבעיות מה זה, ולתת לי אפשרות לשתף בצורה נעימה, במקום להתעלם ממשהו כל כך נוכח.

חפרתי קצת, אבל היה חשוב לי לציין את זה ולהגיד שלא תמיד מדובר בחוסר טאקט, אלא פשוט שכל אדם אוהב שמגיבים ומתייחסים אליו אחרת.

פשוט אצלי זה יושב על מניעה כי חייבים מסיבה רפואית

אז זה קצת יותר מורכב.

(ולא סותר את זה שאני מודה לה' על מה שיש לי.)

אם משהו חסר לי זה כואב

זה ממש לא סותר את זה שאני מודה להשם על מה שיש

אבל מאוד מאוד רוצה עוד מהטוב שנתן

ה❤️ אתך

בעז"ה שעוד השנה יהיו לך בשורות טובות🙏🏼

גם לך!

כואב ממש

כ"כ מבאס

לי ישבטן תמידית אז ממש מבינה אותך.

עוזר לי לצחוק על עצמי כל הזמן על העניין הזה ככה לגרש אנשים חסרי טאקט אבל באמת שמתבעסת איתך על החוויה

האמת שגם אני עצמי לפני שנים שאלתי פעם חברה את השאלה הזו... ממש הייתי בטוחה שהיא בהיריון... מאז למדתי טקט

(לפני כמה זמן נסעתי באוטובוס ועמדתי, ומישהי רצתה לקום לי. למזלי היא לא אמרה בפירוש למה היא רוצה לתת לי לשבת, אבל זה היה ברור... אבל לפחות לי זו לא נקודה כואבת...❤️ חוץ מזה שחבל לי שאני שמנה, כמובן)

מאחלת לך בשורות טובות בכל התחומים! ושתזכי לכבס גם את נשמתך, שתרגיש טהורה וטובה בשבילך!

ואמן!!

היה חג מרגש, אבל גם צובט.

פדיחות בקטע של הילודה... (כו----לם מגיעם לבית כנסת ועושים עדכוני גירסה 😑😑😑)

(החזקתי אחיין ומכרות באו לאחל לי בשמחה מזל טוב, חברים ששנתיים לא נפגשנו שאלו אותנו- נו, אז כמה ילדים הספקתם כבר להביא? והלאה)

בעיקרון עטיתי על עצמי לפני החג עור של פיל, אבל איכשהו זה הצליח לחדור וצבט לי בלב 😑😑

ועוד תקווה קטנה וטיפשית בלב

שאולי זה בכלל דימום השתרשות...

(מדמיינת כל פעם שיש איחור ומתרסקת.

בחודש שעבר היה מעל 40 יום. והפעם הקדים ב5 ימים ולא היה לי זמן לחשוב איחור... בקיצור, חלומות מתוקים. הריון כרגע לא בתכנון מכמה סיבות, אבל תמיד יש 1% שלקב"ה יש תכניות אחרות...)

סופסוף הגייה

היה לי חגים ממש קשוחים

וממש חיכיתי

אנחנו עושים שבוע שבוע בכביסה, חול המועד נפל עליי והשבוע עליו

מגניב שזה עובד לכם

שאנחנו עושים תורות בהכל,כלים זה יום יום כביסה שבוע שבוע.

הוא צוחק עליי שבטח אחרי הלידה זה יהיה התור שלי בכביסה

יש רשימה של רופאים מומחים ומידע

אז צריך קודם רופא נשים אנושי ושיאמין בהרגשות שלי ויתן לי הפניה 😩

לפחות במכבי

לרופאה מומחית לאנדומטיריוזיס.

ממליצה לך לחפש את ד"ר מירי ארנברג. היא רגישה ונעימה מאוד, בכללית. נראה לי שהיא עובדת במרכז. אני הלכתי אליה בשדרות פעם אחת.

ומוסיפה: גם אני עם כאבים בעיקר בביוץ ובזכות רופאת הנשים שהלכתי אליה קישרתי את זה לאנדו. בהתחלה זה היה לי ממש מוזר כי כל השיח על זה הוא רק על כאבי ווסת.

אם תרצי אפשר לבקש מהמנהלות שיקשרו בינינו.

ממליצה ללכת לרופאת נשים ולבקש. אם את חוששת אז אולי רופא/ה יחסית צעירה תהיה יותר מודעת.

אח"כ יש מרפאות אנדומטריוזיס ואולי יש רופאים בקופה שזה התחום שלהם.

בכל מקרה, יכולות הטיפול הלא-פולשניות הן מוגבלות. אצלי למשל זה פשוט לקחת אמצעי מניעה הורמונליים (ולדלג על וסתות ככל האפשר). אציין שהטיפול יכול להגיע לרמה של ניתוח.

בכל מקרה לא כתבת בדיוק מה הסימפטומים שלך, אבל אולי תסתכלי גם על שחלות פוליציסטיות ועל תסמונת קדם וסתית.

אני מרגישה סביב הביוץ כאילו כל הגוף שלי זורם בו דם עם משהו

כל הגוף כואב

הראש כואב כל הזמן

בחילות

ואזור האגן גם רגיש עם כבדות ולא נעים

אחרי הביוץ עובר הכל רק נשארת עם רגישות/כאב לא רציני אבל בהחלט מורגש באחד מהצדדים של האגן

בוסת אין לי כלום.

ברצינות לתלונות של מטופלת

ואני עוד מדברת על רופאות שהם נשים בעצמם.. אבל כנראה באמת נפלתי על כמה גרועות

לפותחת, ממליצה לך ללכת לרופא פוריות,

בכללי נראה לי שהם יותר מומחים בהכל וגם יותר רגישים (מאמינה שגם שם יש פחות אבל בכללי..) נכון שאת לא מטופלת פוריות אבל קראתי שזה יכול להפריע בפוריות גם אז תתרצי את עצמך בזה ולכי ישר לכזה.

מציעה לך להתייעץ שם על רופאים סימפתיים ומה יכול לעזור.

גם בפייסבוק ולדעתי יש גם אתר.

להשאיר קצר קצר, ואז אין פצעים

במספריים נגיד. גם במכונה אפשר

תודה רבה

ויש לך המלצות איך אפשר להרגיע את העור כרגע?

היא כבר בת 11, למה שלא תעשה לעצמה לבד?

ובקשר לפצעונים, קצף גילוח עוזר למנוע אותם ומשאיר את העור חלק ונעים.

עלולה להיחתך

ואיזה קצף את ממליצה? יש משהו לעור רגיש?

אבל בעיני זה גיל מאד מוקדם להסיר שיער במפשעה.

הגיוני שמפריע לה, זה חדש והגוף משתנה. היּיתי מעודדת אותה לקחת את הזמן להתרגל לשינוי ולא ממהרת "לתקן".

או שגם אני מיושנת ;)

לא מבינה את הצורך להסיר שם בטח בגיל הזה. בעיניי זו החלטה של אשה בוגרת מה היא מעדיפה ולא נכון להסליל שהיא חייבת להוריד.

בנוסף מרגיש לי לא בנח שאמא מתעסקת בזה, בסוף זה איבר פרטי...

ואני לא מיושנת

לא מזמן הייתי בת 11

ולדעתי אם היא קטנה בעיני הפותחת להשתמש שם בסכין היא גם קטנה כדי להוריד שיער

החלטה להוריד שיער במקום כזה צריכה להגיע אחרי התנסות קצת עם מה זה בכלל שיער שם

ילדה בת 11 גם מתביישת בשינויים בחזה ובעוד מליון דברים שיש בגוף האשה. מוזר לי לשדר על ההתחלה שזה מטרד שצריך מייד להפטר ממנו

על הצד כשהוא מאחורייך

חפשי בגוגל: מאקו התנוחות הטובות לנשים בהריון

@המקורית

@אלישבע999

הבעיה היא פחות התנוחה ויותר שאני נשארת מדבר סהרה לא משנה מה ברמת רוצה (ולא כמו בימים כתיקונם שהגוף מתעורר עם הרצון)

סליחה אפ היה לא מובן

זה כאילו בטמפ החדר, וזה מתחמם מהחום גוף ונמס.. ואז זה לא קר בגלל.

עכשיו הזמנתי בוולט שמן של מיי פלז'ר ראיתי עליו המלצות אונליין

אקווה שאכן יעזור

אבל חמאה שלא קרה נשמע רעיון מעולה

יש לו ריחות נעימים והוא לא קר

הרבה פחות קר מג'לים אחרים

אפשר לחמם אותו קצת

גם שמן קוקוס יעיל מאד

אצלנו עשה ועדיין עושה פלאים ממש.

לפעמים מביא אותי מ-0 ל-100.

יש ברשת אתרים דתיים שאפשר לקנות דרכם אביזרים בצורה דיסקרטית ונקייה. גם התמונות וההסברים שם מאוד מותאמים לדתיים.

בנוסף, שמן אתרי ורדים, עוזר מאוד להגברת החשק.

מספיק לטפטף כמה טיפות. ריח מושלם, גם אם לא יעזור בטח לא יזיק😉

כי לפעמים בתנוחה נכונה גם פחות יבש

ולא קרות בכלל! ממש חבל להימנע בגלל סיבה כזו.

ממליצה ממש על משחת סיכוך טבעית של ספירולינה.

נעימה, לא יקרה ולא קרה

לא חושבת שבגיל הזה כדאי להתעסק עם זה.

הילדה עם כמות מכובדת ביותר ומריחה בהתאם כך שאין ברירה

(רק אומר שזה לא בהיכרח קשור.

יש ריח של גיל ההתבגרות/לחץ/חרדה וכו)

אגב, שמעתי המלצות על דאב ירוק (נראה לי עם מלפפון) ספריי.

מי שאני מכירה שמשתמשת באופן משמעותי הריח פחת.

אז אולי בלי קשר זה יעזור.

כשהורדתי שיער רק הזעתי יותר והכל נזל והיה מגעיל

אולי יש לה יותר ריח כי היא פשוט יותר מתבגרת עכשיו. וזה לא דווקא בגלל השיער או משהו

שהבת שלי בת 9 עם זיעה בריח של חייל באוטובוס 🙃ועוד אין לה שיער... למה ריח קשור לשיער?

שמים דאודורנט סטיק אחרי מקלחת, לא מספיק?

היה לה ריח מגיל צעיר אבל השיער מחריף את הריח

אני כבר עכשיו בהלם מזה אז מה יהיה עם השיער😵‍💫 שיהיו בריאות.... לא מכירה את זה בכלל

מכירה נשים שמרגישות שזה גורם להם ליותר ריח כשיש שיער ומכירה נשים שמרגישות דווקא הפוך

לי הכל עשה ממש רע והוא טוב..

בלי קשר לשערות....

אז אולי רק לגזור?

זה בסדר, צריך לעשות לפי ההוראות.

אולי שווה לקנות לייזר ביתי, שאמור להחזיק לכמה שנים טובות ולתת תוצאות טובות יותר

סכין אבל רק במקלחת אחרי שהיא מסבנת את האזור... (כשיש עדיין סבון). אמור לעזור משמעותית

עם קצף גילוח?

כי זה עוזר לגילוח עדין ולא מורגש

אבל סבון לא כואב. מגלחת כבר שנים..

בכל מקרה היא לא רוצה לנסות שוב סכין אז מחפשת חלופה

שם מים

אני עושה סכין גילוח תוך כדי זרם מים

אולי לנסות להחליף סכין גילוח

מגן על העור ומשאיר אותו חלק.

וממליצה להשקיע בסכין גילוח איכותי ועם כמה להבים, יש כאלה גם עם פס אלוורה שבכלל כדאי.

ממליצה גם-

1. לשים דיאודורנט ממש אחרי המקלחת ולא בבוקר

2. להפחית מאכלים מתועשים

רק בכיוון השערה ולא נגד אז פחות יוצר עיקצוץ וחוסר נוחות

סכין טובה (ונוס למשל.. אין לי אחוזים 😝) וגם לחדש אותה בתדירות גבוהה

הרבה סבון או קרם

ולגלח מלמעלה למטה