יש ללסמוך, ויש לתת אמון.
לתת אמון זה מותר ואפילו נהדר כשמדובר באנשים הנכונים.
לסמוך במאת האחוזים על מישהו? נראלי בגדר 'אל תבטחו בבן אדם שאין לו תשועה'.

ומה עם גדולי הדור?

כולם יכולים לפשל. כולם יכולים לפגוע. (גם במזיד, כמה שקשה להגיד את זה).
אבל כמובן כשמדובר באנשים כאלו- גם אם יצא שנכשלת בגללם זו לא בעייתך, את ניסית כמובן, ובדברים שבסמכותם להורות לך והם נכשלו אז את פטורה/לא אשמה וכו'.

אין לי ממש עוד סיבה אבל אני יודעת שלא...

חחח

מפורט

כשקראתי את התגובה שלך מיד עלה לי הפסוק לראש "אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם אין לו תשועה", בסוף כולנו בני אדם, לכולנו יש קשיים, כולנו יכולים לטעות וכולנו משתנים כל הזמן. אבל מה עם מה שאמר פעם החזון אי"ש: "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה כבן האדם, אבל באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל תהילה", אולי זה ממעיט מכבודם של גדולי הדור כשאנחנו משווים אותם אלינו?

אבל כתוב בגמרא ש"אם ראשונים בני מלאכים - אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים".

אבל מה עם אמונת חכמים?

יש אינספור ציטוטים שאומרים את זה כמו "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ו"אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם".

אני יודעת שאפשר לפרש את הכל בצורה אחרת, אבל אנחנו רואים שבמשך כל הדורות אנשים עשו מה שאמר להם הרב בעיניים עצומות וזכו לניסים. זה נפוץ במיוחד בחסידות אבל לא רק, בשושלת הרבנים מבית אבוחצירא אנחנו רואים התנהלות כזאת ויש סיפורים דומים גם על החזון אי"ש וכדומה.

אז אני רוצה לדעת האם להקשיב לעצה של הרב גם אם היא לא ממש מסתדרת לי, או לבחון אותו (את הרב) + אותה (את העצה) או שזו גאווה להשוות את ההיגיון שלי להיגיון של הרב

ועכשיו זה לא מסתדר לך?

למה שאלת אותו?

(מסתבר כדי לקבל תשובה וליישמה)

עכשיו , מה?

אבל גם מעשית, לדוגמה התחסנתי בחיסון השלישי רק אחרי ששאלתי רב.

המורה שלי סיפרה על מישהי שאלה רב גדול ומוכר שכבר נפטר אם לעשות שירות לאומי או ללכת ללימודים, הוא אמר לה לימודים וזה מה שהיא עשתה אבל אחרי שנתיים היא הרגישה שהיא חייבת, אז היא הפסיקה את התואר, עשתה שנת שירות וחזרה ללימודים.

מצד שני יש סיפורים על אותו הרב שהוא אמר לדברים שנראו לא הגיוניים ובסוף התברר שצדק.

ולא אמור להיות שאלות יותר מזה.

אחרת, תשאלי את עצמך לא אותו.!

והסיפור שהמורה שלך ספרה אינו סמל מופת וממש לא דוגמא ראויה להערכה!

לרב יש סמכות אחת בלבד, לפסוק הלכות. 
להלכה שהוא פסק את מחוייבת להקשיב.
לעומת זאת אם את מתייעצת איתו/הוא זרק עצה לחלל העולם (כגון למי להצביע בבחירות)- את ממש לא מחוייבת להקשיב.
יותר מזה, צריך להיזהר לא לתת לרב יותר מידי סמכויות שלא באמת שייכות לו, זה יכול להיות מסוכן.
הוא בנאדם כמונו וגם הוא יכול לטעות, לכן לא כדאי לחרוג מתחום סמכותו הבלעדית.

זה כדאי בהחלט, אבל ממש לא חובה.
ומה שאני ממש מפחדת ממנו זה שרבנים יהפכו לאלילים, מה שקורה כיום בציבור החרדי הוא קטסטרופלי.

אבל אם הרבנים בישיבות מחנכים איך אנשים איך לחשוב ומכווינים בהשקפה- הם מכינים לנו כלים לעתיד, בכדי שלא נצטרך לרוץ כל דקה לרב ולשאול אותו...

ומה ההבדל בין אדם שמקשיב לפסיקות ההלכתיות של הרב שלו ולהכוונה ההשקפתית שלו לבין אדם שהופך את הרב שלו לאליל?

הרב לא יודע הכל. ואין לו נבואה.
לא צריך לשאול אותו דברים שמחוץ לתחומי הידע וההשכלה שלו.
זה גבול עדין בין הערצה לבין אלילות. צריך לברר אותו בזהירות.

אני חושבת שהיא נמצאת במחלוקת (הרב אבינר למשל אומר ללכת לשאול ברופאים ולא ברבנים). אני נוטה להסכים איתך.

בגמרא כתוב: "... אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנֵה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין. ..." (חגיגה דף ג) כלומר במידה ששמעת היטב ויש לך לב מבין יש לך להכריע לבד.

ואנחנו צריכים לתת חתימה אם באלנו שירפאו אותנו.

אבל תכלס, יש בכך...
צריכה לחשוב על זה קצת.

ועזבי אינלי כח להכנס לזה...

אם שאלת- תתמודד עם התוצאות.
התפקיד שלך הוא לדעת מה לשאול.
אך לעומת זאת אם אתה בא לרב *להתייעץ* ומדגיש את זה, אתה לא מחוייב להקשיב.

אל תשאל אותו על הציפורן החודרנית שלך ודיי.

והוא מקפיד לענות במילים "אני לא הייתי עושה ככה" במקום לומר חד משמעית שזה אסור, כדי שאם לא יקשיבו לו, לפחות הם גם לא עברו במפורש על פסיקה של רב.

הסיטואציה ששמעתי את זה היא משפחה שקבעה להתארח אצל חברים שלהם בבוקר פסח.

בסביבות ליל הסדר הם גילו שהמארחים סיימו לנקות את המקרר שלהם הרבה אחרי סוף זמן אכילת חמץ, ואז הם הלכו מהר לרב של הקהילה לשאול האם מותר לאכול אצלם. (כבר הבנתם שהמארחים הם לא העיפרון הכי דוס בקלמר)

בגל שזו סיטואציה יותר חברתית, של "לא לנעים", אז הרב התנסח יותר בעדינות כדי שאם עדיין יחליטו שלא להעליב את החברים, אז לפחות לא עברו על הוראת רב.

אני יותר זוכרת את המקרה בתור דוגמא להתחשבות של הרב.

באמת שצריך להתנהל אחרת לגמרי לפני אם אתה יודע שיקשיבו לך או שלא.

תתייחסי לגדולי הדור כבני אדם.
תבדקי אם הם דומים למלאך ה' צבאות. זה דורש בדיקה, זה לא אוטומטי.

וזו בדיוק האמירה של חז"ל "ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו": תבדוק, אם כן, או לא.

תבדוק כל הזמן. כל עוד הוא מלאך ה'- תתבטל כלפיו. ברגע שמתברר לך שהוא סותר את זה- תתרחק ממנו

למשל אם הוא מזלזל במסורת או במצוות, או בדברי חז"ל- ברור שהוא לא מלאך ה'

כתוב בחז"ל שהאדם לא יכול לסמוך על עצמו (אני לא זוכרת את המילים המילים בדיוק) עד יום מותו, כמו הכהן גדול שנהיה צדוקי, וקל וחומר לסמוך על אחרים. אפשר לסמוך על אנשים, אבל אף פעם לא בעיניים עצומות.

צריך לשים לב..

וגם שם לא לחלוטין. תמיד להשאיר מקום גם לשכל.

יש מקרים שהבעלים פוגעים בנשים וכזה..

אולי לא הרבה אבל כן עצוב..

וגם בכללי

יש יותר אחוז גברים

אני לא מכירה את בפרופ' הזה.

אולי תחכים אותי...

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

@14

לפי הנתונים מקרי אלימות במשפחה מתחלקים בצורה פחות או יותר שווה בין גברים לנשים, ברוב מקרי האלימות בני הזוג אלימים בו זמנית אחד כלפי השני.

ההבדל הוא בסוג האלימות ובהשפעה שלה.

נשים משתמשות בעיקר באלימות מילולית.

(אפשר כנראה גם לספור תלונות שווא של הטרדות כשהן מיועדות לקבל יותר בהסכמי גירושין ומשמורת על הילדים. איך נקרא לזה? אלימות חוקית?)

גברים משתמשים יותר באלימות פיזית וכפיית בידוד חברתי.

ברור שיש נשים שמשתמשות באלימות פיזית וגברים באלימות מילולית, אבל מכה של אישה תפגע פחות ממכה של גבר, וגבר פחות נוטה להתלונן על כך שהוא חטף מכות מאשתו.

הנרטיב הפמיניסטי כאילו נשים הן הקורבנות החלושים והגברים הם הנבלים מעוות את המציאות ופוגע בהרבה אנשים.

אני יודעת שיש הרבה אלימות של נשים, לא רק כלפי גברים (גם כלפי ילדים, באהר"ב ההשערה ל 45%). אבל זה סוג אלימות שונה, שמבחינה חוקית היא פחות חמורה לרוב, אבל מבחינת אנשים היא לא פחות חמורה (כמו ולדר למשל, קיבל אלימות שבגללה התאבד, אבל אם משהו היה חותך לו יד היה מקבל עונש הרבה יותר גדול..)

לא מתווכחת לגבי זה.... נשים הן לא כאלה נשמות טהורות וצדיקות...(במקרים חריגים כמובן )

אבל מכיוון שפמניסטיות זה השיא......אינלי ברירה אלא להכחיש את כל זאת....

אז אני מכחישה.

@נשמה כללית (ולדר מוקדש לך)

בקרוב השרשור הגם ככה מסתעף הזה יתפצל"ש לנושא המאוס הזה.

רק בקצרה: הוא ממש לא התאבד בגלל "אלימות" אלא כי כבר אמר בהקלטה קודמת שאם כל מה שהוא עשה ייחשף אז הוא יתאבד. זה קרה וזה קרה.

תוצאות למעשים מזעזעים זאת ממש לא אלימות, והוא ממש לא קרבן.

אל תקחי אותי ברצינות ....

אבל פרומו קצר: מה שרשמת לא נכון ולא מדויק בכלל(סטטיסטית)

באופן המקורי אמור להיות לאדם אמון על כל אחד כמו שיש לתינוק אבל בגלל שלא כל האנשים רוצים לטובתך טוב ליסמוך אבל טיפה לחשוד ... וזה חשוב להיות זהירים כי אני האמנתי לכל איש וזה לא טוב עובדת על זה עכשיו ומה שכן צריך לראות שיש לנו עדין טיפה אמון לא למחוק אותו לגמרי בהצלחה

וזורק הקסמים מצא את החד קרן שנאבד לי (הוא היה בנרניה אם אתם חייבים לדעת)

האגדות מספרות על יום של סגריר

כשבתל אביב  נולד יצור מזיל ריר

קטן ועקום

ושיער לו שחום

ומקומו היחידי הוא בדיר

זורק קסמים הוא כונה בפי אנשים

וחבריו הטובים היו פשפשים

נראה כמו חרק

שפגע בו ברק

מפני סירחונו ברחו בואשים

לאחר שגדל חשבוהו לאורק

אולי בגלל עורו הירוק

הוא החליט שנמאס,

וצעק אז "חלאס"!

ונדד למזרח הרחוק.

במזרח הוא פגש מנתח מוכשר

שהבטיח להעלים את מראה העכבר

אך עברו חודשים

עם הרבה יסורים

ונראה שדבר לא עזר

לבסוף הוא שם טונה איפור

עד שלא היה זכר לאותו היצור

הוא גילח זקן

ונראה מתוקן

אך עדיין ראו עליו ת'כיעור

את השיער השחור הוא חימצן

וכשזה לא הספיק עשה-פן

אך נשאר מכוער

מבודד ומנוכר

וסמים החל לעשן.

וככה ילדים, נוצר הטרול החביב להלן.

קרדיט לעדן ונהורסט.

וכן זה היה בציניות

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

how i got my husband back - נשואים טריים

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.