לך לך
מכל מה שידעת
מכל מה שהכרת
להתחיל מהתחלה
היום הזה
אהפוך הכל פסה
מה שהיה ויהיה לא משנה
להקשיב לעצמך
מחפש את אלוהים
מעיז להאמין שהוא גדול מהמילים
מרחיק לכת עד המרחקים
לשמוע לנשמה
ודרשת וחקרת
ומצאת
את השם
לדבר דיבור אחד של אמת
ונחכה לסערה עד שתשקט
ניתן לאלוהים להחליט מה טוב ומה רע
אמת ושקר לבד לא נדע
עד בוא ימי האהבה
המסע בין שדות ופרדסים
בין דשא לעצים
הסתובבתי בין השבילים
מתאפק שלא לבכות
בין דיבור מבוגרים
לצחוק מתגלגל של ילדים
לא ידעתי מילים
עוצר את הדמעות
בין פסיעת הקודש לחול
הבחנתי בין לעלות לליפול
להתחמק בין הטיפות
נשמתי את אויר האמונה
וחיכיתי שאענה לכל שאלה תשובה
ודרשת וחקרת
ומצאת
את השם
לדבר דיבור אחד של אמת
ונחכה לסערה עד שתשקט
ניתן לאלוהים להחליט מה טוב ומה רע
אמת ושקר לבד לא נדע
עד בוא ימי האהבה
וכמה אנשים נפלו, זה לא נספר
על האמת, יותר כבר אי אפשר
זרקתי מאחורה את כל החברים
חשבתי האמת גדולה מהחיים
עד מתי אנחנו נלחמים
תגיד לי עד מתי, אלוהים!
עד בוא ימי האהבההחיים תותים????
...רחל יהודייה בדם
יש בזה משהו מדהים בעיניי.
אהבתי מאוד
תודה ממש.החיים תותים????
--- ---רב שמואל
ההבדל בין המאמין לכופר, שהמאמין יודע ששכר ההמתנה הוא דבר עצמיותי ועיקרי - הכופר חושב, ששכר ההמתנה הוא שכר אסיפת דברים 'על הדרך'. המאמין מאמין גם כן בשכר 'אסיפת דברים' - אבל כדבר נוסף. עיקר שכר ההמתנה - הוא בעצם ההמתנה.
לכן, למשל, הטרול - אם הוא נתקל בקשיים בעבודת ה' - הפיתרון שלו אינו לעולם לסמוך על כללים של עבודת ה'. מצד שני, הוא מרגיש מבוזה, אם הוא רק יסמוך על עצמו. הרי הוא, לדעתו עכ"פ 'חכם' אמיתי, שמכיר בערך הלימוד על פי חכמים.
את יכולה לראות - למשל - ברוב הדורות - כמו שידוע בספרים - הלימוד של רוב העם היה לא ב'גמרא' כולה, אלא בספר הלכות הרי"ף. שהוא מביא את עיקרי הדברים מהגמרא ומוסיף דברים בסיסיים הנחוצים לפסיקת הלכה או להבנה נוספת בקיצור גדול. גם המפרשים שעל הרי"ף - הר"ן, הנימוקי יוסף - בדרך כלל מבוססים על דבריהם של רש"י והרמב"ם. כלומר, דרכים של הבנת פשט, הבנת הנושא ואיך לעיין בדרך הנדרשת על פי ההלכה, הדרך שההלכה מתווה לפעול. זו הרי הסיבה - שהמהר"ל - ועוד רבנים לאורך הדורות - כתבו לא להתחיל מלימוד גמרא עם תוספות - לא בגלל שהם לא הקפידו שילמדו הרבה, אלא בגלל שהם רצו שתחילת הלימוד יהיה להבין את הבסיס. - ניתן לומר, שללמוד רי"ף - זה כמו ללמוד 'משניות קהתי' - זה להבין, איך בכלל ניגשים להבנת המשנה - או במקרה של הרי"ף - הגמרא. פסקי הרא"ש - רבינו אשר - בדרך כלל מבוסס יותר על דבריהם של רבינו יעקב תם והתוספות - המהר"ל שממליץ ללמוד את זה במקום את התוספות - זה פשוט כדי 'לקצר את הדרך' - לא לעבור בהרבה פלפולים, לפני שלומדים מהגמרא איך מגיעים לפסק. בכל מקרה - כל אדם שלומד - בדיוק כמו שלומדים ב'תלמוד תורה' - מתחילים מהבמה של 'איך לומדים' ובהתאם ובשיטת כפי הדרך המקובלת בלימוד, שמי שאינו נמצא או אינו מגיע מתוך הלומדים שקיבלו דרכי הסתכלות המקובלות - לא תהיה לו דרך לפרש נכון את הדברים - כך זה, בדרך כלל - בכל דבר, בכל מקום, בכל נושא. גם בתורה - וגם בדברים אחרים.
את יכולה לראות, שגם, למשל, פרשנים מקצרים על המשנה - כמו ה'עיקר תוספות יום טוב' - מצטטים בדרך כלל בראש ובראשונה בעיקר את הפרשנים של הרי"ף - הר"ן או נימוקי יוסף. ה'תוספות יום טוב' השלם - בדרך כלל מביא גם את התוספות - כפי שהוא גם כתב פירוש לפסקי הרא"ש,
אולי אפשר לדקדק בדברי המהר"ל, שכותב שבפירושי הרמב"ם והרב ברטנורא 'בזה מתוקן הכל', ואפשר ללמוד את זה כדי להכיר את עיקרי הדברים לפני ההרחבה. - שדבריהם - שוב, בדרך כלל מבוססים על הגמרא עצמה - ובברטנורא גם מוסיף הסברים מרש"י או מפרשים אחרים.
מי שנמצא פה - ואומר - שאם יש לו בעיה - נניח, הוא מגלה שבעבודת השם כתוב שצריך לבדוק את הציציות כל בוקר - והוא מתנצל, כנראה, לעשות את זה - הוא לא יפנה ללימוד מסודר על עבודת השם (כמו שכתב ה'חובת הלבבות' בפירוש - מי שילמד קודם את עיקרי ההלכות ויתרגל לחזור לשנן ולהכיר אותם - אז יוכל בשאר הזמן לעיין בנושאים של 'חובת הלבבות' עניינים של דברים רוחניים מובהקים.) - אבל הטרול נוהג אחרת - הוא קופץ ישר ללמדנות והתעמקות על דעת עצמו, ברמת ה'תוספות', אבל דברים שמבוססים לא כמקובל (הפתילים של הציציות פעם היו חלשים???) וזה פשוט, נועד, מבחינתו ל'פיתרון בעיות', 'סתימת חורים' שהוא לא רוצה להשלים כמו עובד ה' כראוי, אלא לפי דעתו העצמית - ומי שיגיד לו - למה בשאר הזמן אתה לא מתעמק להכיר את ההלכות, אלא רק מידי פעם? אז הוא יצטט בהתלהבות את המהר"ל, שאמר לא ללמוד תוספות.
הוא מנסה, פשוט 'לאסוף רווחים' תוך כדי המתנה - המתנה, שכוללת בתוכה עיון מסודר בעבודת ה' - זה לא לרוחו ולא לרצונו - הוא אינו רואה בזה דרך 'מועילה' שתשיג בשבילו את הרווחים שהוא מקווה להם. במקום זה, הוא ממלא - אחרי הנושאים הרוחניים - שהוא מעיין בהם להנאתו ועל דעת עצמו - ואחרי ההתעמקות בהלכה לסתימת חורים - את החלק הבסיס שנקרא 'עבודת ה'' - הוא ממלא על ידי כל מיני 'צרכים נפשיים' - ומה לעשות, שרוב הציבור מאמין ב'עבודת ה''. ולכן, לטרולנו יש 'צורך נפשי' להתעסק גם בענייני עבודת ה' אמיתיים - כדי לא להרגיש בודד!!! וזו הסיבה היחידה שלו. כי הוא כופר בכל אמון אמיתי בנושאים של עבודת ה' אם לא הוכח לו הדברים לפי רצונו לדעתו ושיטת עצמו.
--- ---רב שמואל
--- ---רב שמואלאחרונה
בין לעצמו, לנפגעיו הקרובים, או לאחרים - קרובים כרחוקים.
חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה
שיר או סיפור קצר עד 250 מילים
הנושא הוא "אמת"
תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים
אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים
יש פה הרבה מוכשרים...
בהצלחה
שיר של יוםטאבי
הכל שר, מזמזם, הומה
מיילל, רועש, סואן
דומה הדבר הזה
למשהו
אך דומם הדבר ההוא
מכבר.
כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למיםאחרונה
זה גדול
שיר של יוםאשר ברא
תקיעת שופר,
קול תרועה.
הנה הוא בא,
הנה הוא בא.
אבל הוא לא ענה,
וגם לא צלצל.
צחוק של ילדים,
רחובות מלאים.
מי זה הוא האיש,
שחוצה את הכביש?
קול מבשר,
אנחה גדולה.
משיח בא.
משיח בא.
שיר של יוםסופר צעיר
אַסְלָה תַּמָּה
אַסְלַת הַחֵן
מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן
קוֹרֵאת לִי: הֵן!
קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ
וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה.
בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה
נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה
נָפְלָה שְׁדוּדָה
מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.
מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ
בּוֹקַעַת זְעָקָה
שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!
נָפְלָה הָאַסְלָה
לֹא תּוֹסִיף קוּם
עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.
אוי ואבוימשה
שיר של יוםצדיק יסוד עלום
הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה
מפריעים ללמוד תורה
נובחים נביחות שבעל פה
אין להם מורא
יש אחד מרוט
נכנס לפעמים בצעד ארוך
לא נובח, מחרחר
אין תחרות
הרבה פעמים הוא מאחר
משטרת התנועהאני הנני כאינני
שלום, כאן משטרת התנועה
שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?
מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?
לא, מה פתאום, למה מה קרה?
רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?
חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת
זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות
למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?
לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת
אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת
טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה
שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה
היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה
וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה
טו טו טו
אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה
תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה
משהאחרונה
אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים
ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.
יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.
@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.
@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה
@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם
וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו
קריאה לאתגרבין הבור למים
לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.
ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.
אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.
הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים
בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני
רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה
אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא
לגבי מקום..
סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.
תפתחי לנו?בין הבור למים
ברוכה השבהמשה
כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן
תודה. מחזקים דברייך.
מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים
חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד
התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.
כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.
נו נבא לנו!בין הבור למים
מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד
"והבור ריק אין בו מים"
טעות למחוקצדיק יסוד עלום
..צדיק יסוד עלום
..
טעות, למחוקטאבי
או שטעות למחוק?
אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.
יפה !משהאחרונה
לשחררlittle prince
עבר עריכה על ידי little prince בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:25
נשימות מתגברות
מתנשפות
מבשרות את הדבר ההוא שעוד מעט יגיע
הדבר שממנו אני מפחד
מנסה לעצור כדור שכבר נורה
להסדיר נשימה
כמה פשוט זה נשמע
רק להירגע
לשחרר
תשחרר אמר לי פעם פסיכולוג בתהליך קבלה לאיזו משרה נחשבת
אתה 10 מ10 אמר בשפה לא כל כך טיפולית
אתה צריך פשוט לשחרר
פשוט לשחרר
לעגתי לו בקרבי
פסיכולוג עאלק
אם היה פשוט לשחרר
פשוט לא הייתה לך פרנסה
ודווקא הנשימה
זאת שנכנסת ויוצאת מאיליה
מכניסה ומוציאה אוויר
דווקא היא מבשרת לי בדרכה
ששוב זה מגיע
שוב, הגב אל הקיר
תהומות
תהומות שבי עולים מעלה
פורצים שוב נתיב חשוך ואין דרך שאוכל לעוצרם
רק להתכנס אל עצמי
ולמנוע פגיעה באהובי
אין לי מנוחה
שעםליפא העגלון
כָּל מוֹדָעָה שֶׁתָּלִית
עַל לוּחַ לִבִּי
וְחָלְפָה לָהּ,
הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ נָעַץ
וְחוֹר
חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת
נבואת הגוריםטאבי
גור חתולים נביא אמר לי שמעתה הכל ילך ויסתבך.
שומע? הכל יסתבך. הכל יהיה נורא נורא מסובך.
זה אומר שיהיה רע?
אני נביא, לא פילוסוף. רע זה מושג פילוסופי. אני יודע רק שיהיה מסובך. זאת הנבואה שלי.
זהו? זאת כל הנבואה?
לא. בעצם כן. אפשר להרחיב ולפרט, אבל זה יהיה מסובך יותר.
וזה יסתבך בהדרגה? או בבת־אחת?
גם וגם. הכל יקרה וימשיך לקרות כל הזמן. הכל יסתבך במקביל. הכל ילך ויסתבך עד לרמת הסיבוך המוחלטת, האולטימטיבית. רמת הסיבוך האינסופית שהעולם שואף אליה מבריאתו.
כמו פקעת צמר?
כמו פקעת צמר.
כמו אוזניות בכיס?
כן. כמו אוזניות בכיס. כפי שאתה רואה, העולם שואף לסיבוכיות.
ואני אבין משהו בסופו־של־דבר?
לא, לא תבין דבר. לא יהיה שום היגיון בשום־דבר. ככל שיחלוף הזמן תבין פחות ופחות. וככל שתנסה להבין – או להיפך, תנסה לא להבין וללכת יד ביד עם הגורל – ככל שתבחר, אין לכך שום משמעות. הכל יסתבך בעל־כרחך.
ובמה זה יבוא לידי ביטוי?
בכלום. אתה תקום בבוקר כרגיל. אתה תחטא ותחזור בתשובה. אתה תתפלל, תאהב, תתאכזב ותתחרט. הכל כפי שעשית עד עצם היום הזה. אלא שמיום זה והלאה, כל־זה ייעשה מסובך לאין־שיעור.
נשמע מסובך.
כן. זה כבר התחיל.