כְּתַב אִשּׁוּם
הַמַּאֲבָק
בֵּין הַשֶּׁקֶר הַגָּמוּר
לָאֱמֶת הַיָּפָה
נֶאֱנָק
לְמַרְאֵה הַלֵּב הַשָּׁבוּר
וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּשְׁרוֹן תְּעוּפָה
הָסִירוּ מַסֵּכוֹת
חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם
גָּלוּ נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ
חִצִּים וּקְשָׁתוֹת
דַּי בָּהֶם לִשְׁפֹּךְ דָּם
עוֹד יָבִיא אֵל חֲמַת זַעְפּוֹ
לֹא עוֹד מָטָר
בָּזֹאת חֲפֵצוֹת אָזְנֵיכֶם?
יַחְדְּלוּ הַקּוֹלוֹת, וְחַרְבִּי לֹא תֻּתַּר
הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר
הַכֹּל מִתְעָרֵב, אַיֵּה מֵאָזְנֵיכֶם
וְהִנֵּה זִיק כָּתֹם – וְהַכֹּל נִפְתַּר
)