מתחילה כמובן בעצות להתייעץ עם רופאת משפחה ולנסות לפתור את הבעיה הפיזית לכשעצמה.
האמת, את מתארת חלק ממה שאני עברתי.
בלי להיכנס מידי לפרטים...
בהחלט בהחלט בהחלט הגיוני ומוכר וידעו שתסמינים פיזיים מסויימים הם טריגר לחרדה, שמגבירה את התסמינים הפיזיים שמגבירים את החרדה וכך נוצר מצב של חרדה שהולכת ומחמירה בלי סוף..
תנסי רגע לחשוב עם עצמך-
הכאב בטן הזה, יש לך חוויה לא נעימה איתו? הוא קרה לך פעם בסיטואציה שגרמה לך להיבהל ממנו?
פעח הרגשת את הכאב הזה ופחדת שמא הוא תסמין למשהו חמור?
פעם הרגשת את התחושות האלו ופחדת שהן יחמירו ולא תהיי מסוגלת לתפקד?
אלו סתם שאלות שיגרמו לך אולי להבין עם עצמך אם את מצליחה לשים את האצבע על מה באמת הטריגר פה לחרדות.
ובלי קשר למה שכבר כתבתי-
חרדות, לרוב, לא עוברות לבד.
אנשים שסובלים מחרדות, אפילו קטנות, כנראה שימשיכו לסבול מהן אם הן לא מטופלות, מעטים האנשים שיש להם כלים מספיקים כדי להתמודד עם החרדה בכוחות עצמם (ואוהו, איזה כוחות צריך בשביל זה), הם קיימים האנשים האלו, אבל מעטים.
מאוד נפוץ שהריון מהווה מקפצה לחרדות, במיוחד לנשים שסובלות מחרדות שקשורות לתסמינים פיזיים, מהסיבה הפשוטה שבהריון כמעט ואין גבול לתסמינים השונים שיכולים להיות.
גם ההורמונים של ההריון מציפים, וגם הדאגה לשלום העובר, הכל ביחד יוצר כר פורה להתפרצות של חרדות בעוצמה.
והתפרצות כזאת, היא לא נחמדה בכלל😥 בכלל בכלל.
ולמה אני כותבת לך את זה?
א. כדי שתביני שזה ממש הגיוני שתרגישי ככה.
ב. כדי לעזור לך לקבל החלטה לעזור לעצמך ולמצוא מטפלת טובה. רצוי מישהי שמומחית לנושא של חרדות סביב הריון ולידה.
ג. כדי לעודד אותך שיש תקווה והיא מעבר לפינה. זה לא פשוט לקום ולעשות צעד ולטפל, אבל זה מציל חיים כפשוטו. זה נותן כלים להכיל את החרדה, להסתכל לה בעיניים, וללמוד לצעוד איתה יד ביד.. עד שכמעט ומפסיקים להרגיש אותה.
בכל מקרה מה שלא יהיה, תעשי דברים שעושים לך טוב ומסיחים את דעתך!! זה מאוד עוזר💕
בהצלחה!!