פריקהעזה כמוות אהבה
רק אני ממש ממש לחוצה מהעליית מחירים???
בעלי אברך, אנחנו מתקיימים מהכנסה קטנה כל חודש, שהולכת ישר למעון. לא קיבלנו תמת כי אני סטודנטית ובעלי עובד ללא תלושים, וגם אברך, וגם סטודנט. אני לומדת כל יום עד מאוחר ואין לי זמן לעבוד.
איך אפשר לעמוד בזה??? זה עוד לפני חשמל, מים, אוכל.
צריך מתישהו גם לקנות בית.
אם בכלל.
איך עושים את זה??? אשמח להרגעות וטיפים.
תודה מראש
אבל אם שניכם סטודנטים למה אתם לא זכאים לדרגה?תוהה לי
את מדברת על התייקרות של אוכל?סופי123
איך שאני רואה את זה (אבל אולי לא מעודכנת בפרטים...) הדברים שמתייקרים הם לא מוצרי בסיס שאי אפשר לחיות בלעדיהם או שאין להם תחליף זול יותר. אני עושה קניות בסופר חרדי באופן קבוע ויש מותגים של כל דבר כמעט שהם לא אוסם או שטראוס או החברות הגדולות... על שתיה ממותקת שהבנתי שהתייקרה כדאי לוותר בכל מקרה כנל חד פעמי...
ובית יחכה, בכל מקרה אם שניכם לא עובדים כרגע זה לא רלוונטי בעליל.
אנחנו גם היינו סטודנטים ביחד וקנינו בית רק כשהיו לנו משכורות יציבות וקבועות אחרי לא מעט שנות נישואים.
מסכימה חלקיתהמקורית
אני אוהבת להשוות מחירים ולעשות סקרי שוק ולחפש מבצעים וכו, אבל באמת שהרבה דברים שמתייקרים 'רק קצת' בסופו של דבר מורגשים. המים הארנונה החשמל והדלק מתייקרים גם השכירויות גבוהות (תלוי איפה, אבל אם מתפשרים על מקום מרוחק אז משלמים על נסיעות,מתפשרים על שרותירפואה זמינים וכו)
בקבוק שמן שפעם עלה 5 שקלים היום מאמיר ל10 בחלק מהמסופרים (לא קונה מהם), ולא לכולם יש זמן ומרץ לפצל קניות.
נכון שלהרבה דברים יש תחליף, ואני מזמן לא קונה פסטה של אסם אם אני מוצאת חברה אחת 3 ב10 אבל זה מוריד מאיכות החיים שלנו, גם שימוש בחד פעמי בעיניי זה משפר איכות חיים במקרים מסוימים
הפותחת ובעלה אכן לא בנקודה בחיים בה דירה היא בכלל אופציה קרובה לפי הנתונים אז לא רואה סיבה לדאוג מזה כרגע, אם כי תמיד טוב לחשוב על דרך לחסוך כסף
לא רק. החשמל עכשיו מתייקר ב6 אחוז. זה לא מעט בכלל!אמא לאוצר❤
הדלק כל הזמן מתייקר..
ועוד המון דברים שממש לא נכנסים להגדרת מיותרים
ואגב, גם חד פעמי (ועקרונית אני ממש לא בעד, גם בקטע של איכות הסביבה) במצבים מסויימים בחיים הוא לא ככ מותרות. סוף הריון, אחרי לידה, בכללי ילדים צפופים, הריונות עם היפראמזיס.....
אם שניכם סטודנטיםשירוש16
אתם אמורים לקבל דרגה יחסית טובה.
תלוי במספר שעות לימוד שבועיות אבל בגדול - זה אחלה דרך להשיג דרגה.
אני רק ממש מבינה אותךדפני11
אתמול בדיוק אמרתי לבעלי
מה נסגר עם הממשלה הזאת?
מעלים מחיר בכל דבר שזז.... ובדברים ממש בסיסיים... חשמל למשל. כל כך לא פייר!! איפה ההתחשבות בכל המעמד הרגיל שקורס ממרוץ העבודה?
חשמל זה בייסיק....
למה אי אפשר לייקר ולקחת מיסים בדברים שהם יותר מותרות (כמו טיסות למשל)?
אוף זה ממש ממש עיצבן אותי.
וכואב לי הלב עליכם, הזוגות האלו שממש בתחילת דרכם וחוסכים כל שקל... (גם אנחנו כאלו שלא יובן אחרת... אבל אני כבר עובדת ומרגישה שזה משמעותי)
שלא לדבר על הזקנים שחיים מקיצבה.
מרגיש לי ממש גזלה לכבשת הרש.
ואיפה התקשורת? מפלגות השמאל הכלכלי?
שתיקה רועמת.....
הממשלה צריכה לממן את בדיקות הקורונה שמחלקת לכולם בחינם 😕לפניו ברננה!
(סליחה שפתחתי את הנושא, ממש לא צריך לפתוח דיון...)
תכלסדפני11
וגם את ההבטחות למנסור....
*את הבדיקות שהיא מחלקת1הריון
אבל לא מגיעים ליעד
אצלנו ההורים כבר צוחקים שלפני שנקבל את הבדיקות מהמדינה הילדים יחלו יקבלו פטור מהבדיקות ל60 יום
בנתיים כמובן, רכשנו בדיקות כדי שיוכלו להמשיך להגיע ללימודים
ואו באמת??! אנחנו קיבלנו לגדול עוד לפני שהתחיל המתווה ולקטןלפניו ברננה!
כנראה אצלכם מסודרים יותר 😉😉1הריון
אצלי כמעט כולם כבר מחלימים טרייםבאר מרים
שפטורים מבדיקות, אבל בכל זאת כל ילד הביא מבית הספר מארז של 20 בדיקות, ואחד מהם עוד ממשיך לקבל 3 בדיקות נוספות כל שבוע.

אני יכולה לפתוח חנות..
😕לפניו ברננה!
משלם המיסים הוא כבשת הרש...
ורק לגבי הקניית דירהדפני11
אני חושבת שבאמת זה לא הזמן לחשוב על זה.
כמובן לחסוך אם יש מאיפה, אבל בטח לא להכנס ללחץ כלכלי גם מזה..
יכחלה לומר לך שאנחנו נשואים כבר כמה שנים עם שלושה ילדים ועדיין זה עוד לא באופק.
רק כשבעלי יסיים את התואר, ויהיה לנו קצת יותר אויר לנשימה כלכלי נתחיל לחשוב בכיוון.
בינתיים אין לנו מאיפה לשלם גם שכירות גם הוצאות שוטפות וגם משכנתא.
וזה בסדר גמור.
לחכות ולנשום עמוק.
בע"ה בזמן המתאים ועם הכוונה נכונה כלכלית איך לקנות- תצליחו. אבל אל תלחצי מזה.... זה מאוד הגיוני שלוקח זמן עד שקונים דירה
מסכימה ממשאורוש3
ממש ממש!! כל מילה!אמא לאוצר❤
הרוב לא קשור לממשלהציפיה.
החשמל עולה כי מחירי הפחם עולים.
מוצרי המזון עולים כי היצרניות מעלות מחירים.
וואלה לא מבינה בזהדפני11
למה מחירי הפחם עולים?
למה היצרניות מעלות מחירים?
כאילו
לממשלה אין התערבות בזה?
למה היה פעם מחאת הקוטג'? אם זה לא קשור לממשלה למה הפגינו עליה בזמנו?
שואלת באמת
הסיבה שהמחירים עולים היא בעיקר בגללהמקורית
עלויות השינוע
עקב משבר הקורונה חל משבר חמור במצבת העובדים עקב בידודים או תחלואה, מה שגרם לפקקים אדירים בתחום הנמלים ופריקת אוניות המשא וכן גם בתחום של ההובלה במשאיות, מה שגרם לעלויות של המכולות להאמיר מ12000 דולר נגיד ל120000, פי עשרה בערך. כשעל כל יום איחור שבו המכולה לא נפרקה היבואנים משלמים קנסות בסכומים גבוהים מאוד.
בארץ, למשל, כמה אבסורד, בנמל אשדוד למשל מחכות המון אוניות לפריקה אבל ועד העובדים של הנמל לא מוכן לגייס עוד עובדים וגם איים בסכסוך עבודה ושביתה רבתי אם יחליטו להפעיל 5 רציפים שעומדים ריקים על ידי עובדים חיצוניים, כי הם טוענים שזה יפגע בעובדים הוותיקים.
בנוסף, עלויות הדגן גם כן האמירו בגלל משבר האקלים וכו.
הממשלה היא זאת שהחליטה על מדיניות של בידודיןלפניו ברננה!
ועכשיו על מודל של הדבקה המונית (כן, זה מה שזה)
דיברו על כמה שזה ישפיע על המשק...
זה לא מעכשיו יקירההמקורית
זה עוד מלפני שנתיים ככה
בשנתיים החולפות חל גל של התייקרות מטורפת בתעשיית הבטון, המתכת והעץ שמשםיע על מחירי הדיור בבניות החדשות, על תעשיית האלומיניום ועל תעשיית הנגרות כמובן.
זה נוגע חהרבה תחומים הדברים האלה. עכשיו מצרף כל השאר
אבל זה עניין עולמי. ממש לא קשור רק לישראל.ציפיה.
מסימני הגאולה-יוקר יאמיר...אם מאושרת
וואלה??דפני11
את מנחמת אותי
אשרייך אם מאושרת! מביאה לפורום נדבך תורני מהמם
שימחת... תודה💗אם מאושרתאחרונה
זה משהו עולמי. ישראל היא מדינה קטנה בעלת השפעה קטנהציפיה.
אם בכלל, בשוק העולמי מבחינת הדברים האלה.
מחירי הפחם, למשל, עלו, כי הקורונה שינתה המון דברים בשוק העולמי. פחות אנשים עובדים, אז יש פחות תוצרת, ויש פקקים בנמלי הים, כי אין מסםיק כוח אדם לפרוק את האוניות ועוד ועוד.

הממשלה יכולה לנסות להגביל דברים, אבל הרבה פעמים זה עולה כסף שצריך לקחת מתחום אחר/להעלות מיסים.

זה נושא ממש גדול ומורכב. זה לא הכל "הממשלה אשמה"
עונהסליל

זה באמת קשה על גבול הבלתי אפשרי.

קודם כל באמת הייתי בודקת שוב את עניין הזכאות להנחה. יכול להיות שבתנאים שלכם עכשיו אתם לא זכאים, אבל אולי בעלך יכול להוסיף שעות בלימודים כדי  שתהיו זכאים?

צריך ששני בני הזוג יעבדו או ילמדו (אחד מהם) לפחות 24 שעות, או ששני הדברים ביחד יגיעו ל36 שעות. אז דבר ראשון הייתי מנסה לעמוד בקריטריונים האלו.

 

אבל זה עדיין מאוד לחוץ.

אני חושבת שבמצב כזה יכול להיות שצריך לעשות חושבים מחדש על הבחירות שבחרתם והאם אכן מתאים לכם לחיות ככה. 

בעלי היה אברך, עבד תוך כדי זה בחצי משרה ואני סטודנטית ולא פנויה לעבוד. באיזשהו שלב זה נהיה קשה מידי, משפחה לא יכולה לחיות על חצי משכורת + מלגה קטנה מהישיבה, זה פשוט לא אפשרי. ועם כל הצער, הוא עזב את הישיבה והתחיל לעבוד משרה מלאה.

כשהתאפשר לו, הוא עבר למשרה בה השכר יותר גבוה, למרות שהיה לו מאוד טוב בעבודה שהוא עזב. כי בסוף צריך להיות ריאליים.

אני לא חושבת שאפשר לחיות כמשפחה כששני בני הזוג לא עובדים, גם כשרק אחד עובד זה קשה מאוד.

את קניית הבית כן הייתי מניחה בצד לרגע, כי דווקא לקנות בית זה לא חובה. אבל כן מאוד חשוב להצליח לחסוך ובטח שבמצב כזה זה לא אפשרי.

הייתי מנסה לחשוב מה כן ריאלי מבחינתכם. מה חשוב לכם, על מה אתם לא מוכנים לוותר ועל מה כן אפשר לוותר. (להיות אברך, סטודנט ועובד זה באמת מאוד קשה, בטח כשיש גם ילדים). תנסו לחשוב מתי את צפויה לסיים את התואר, מתי את אמורה להתחיל לעבוד ומה המשכורת את צפויה לקבל. האם יש חסכונות שניתן להשתמש בהם ותוכלו להחזיר אליהם מהמשכורת שתקבלי? או שהמשכורת תלך כולה על ההוצאות החודשיות. 

 

בקיצור, מצב כזה הוא זמן לחושבים מחדש בעיניי. אם צריך, גם ללכת לייעוץ מקצועי שיוכל להכווין אותכם. כי מניסיוני הקטן, מאוד קשה לצמצמם הוצאות בצורה משמעותית שתצליח לאפשר לחיות ברווח, והמצב הרצוי הוא להגדיל את ההכנסות. השאלה איך עושים את זה

אני לא מבינה בדרגות אבל באופן כללי-עדן גאולה
א. אני כן חושבת שדוקא סטודנטים וכרגע גם אברכים זכאים להנחה.תבדקי טוב..

ב. אין לכם אופציה יותר זולה ממעון? משפחתון חרדי למשל..שעולה זול..

ג. קניית דירה תמחקי מהראש כרגע כי זה רק מוסיף לחץ ואין לך מה לעשות עם זה כרגע.. בהמשך כשתתאזנו יותר..

ד. לנסות לפרוש את המפה על השולחן-הכוונה לרשום מדוייק הכנסות והוצאות
ולשים לב
איך אפשר להוציא פחות באופן יצירתי
ואיך אפשר להגדיל הכנסות

ולזכור שיש תקופות כאלה..וזה בסדר
נכון! שכחתי שגם אברכים זכאים עד לשנה הבאהתוהה לי
תודה לכולן!עזה כמוות אהבה
יש לכן טיפים איך חוסכים גם תוך כדי? טיפים טובים לחסכון כל חודש
אניסליל
לא חושבת שאפשר לחסוך אם לא מצליחים לסיים את החודש במאזן חיובי.

יש כמה גישות לגבי חיסכון.
אפשר להחליט שחוסכים למשהו מסוים, ואז מגדירים סכום מטרה, בודקים כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוריד כל חודש, מחלקים את סכום המטרה בסכום החודשי, וככה יודעים כמה זמן מראש צריך להתחיל לחסוך. זה חיסכון למטרה מוגדרת.

אם רוצים לחסוך באופן כללי, במידה ומסיימים במאזן חיובי, אפשר לראות כמה "עודף" נשאר ולפי זה להחליט בכל חודש להוריד מההתחלה סכום קבוע שהולך לחסכון. נגיד אם בחודש ינואר נשארו 2000₪ בחשבון (אחרי שירדו כל ההוצאות), מעדכנים תוכנית חיסכון שבה בכל תחילת חודש מועברים 1200₪ להפקדה בתוכנית. ככה זה גם נכנס באופן אוטומטי להוצאות הקבועות שלכם ונלקח בחשבון
וגם בא לי לכתוב לך משהו יותר רעיוניעדן גאולה
תראי
לכולנו יש בחיים סדרי עדיפויות
ולכל דבר יש רווח
וגם מחיר שהוא גובה מאיתנו

ולפעמים אני אבחר במשהו שמשמעותי וחשוב ויקר בעיני בגלל שהרווחים שלו שווים לי את המחיר שהוא גובה

אם בעל אברך זה דבר שיקר לליבכם
וברור לכם שזה משמעותי לכם
אז תבחרו בזה בלב שלם
גם אם זה תקופתית יגבה מכם מחיר של צמצום יותר או מינוס( מבוקר..לא מופקר..)
זה לא כל החיים השלב שתהיו סטודנטים ואברכים יחד
ואם כרגע זה מה שנכון לכם
אז פשוט תשמחו בבחירה שלכם
נכון יש לה מחיר
אבל הוא שווה לכם
והוא זמני

זה לפחות התפיסת עולם שלי
מבחינתי התורה נגיד שווה את זה לגמרי.
אבל זה החלטה אישית של כל זוג.
מסכימה לגמרידפני11
חוץ מעניין המינוס
וזה חשוב לי ממש להדגיש לפותחת
זה לדעתי בשום פנים ואופן לא כדאי ולא לעשות
לא חיים ממה שאין
שהרי אדם צריך לעשות הכל ושלא יזדקק לבריות..
ומינוס בקלות יכול להביא לשם.

אז בהחלט מסכימה עם דברייך, וגם אנחנו חיינו הרבה זמן "על הקצה" בשביל לימוד תורה ועוד עניינים שהיו לנו חשובים (למשל להאריך חופשת לידה) אבל לא עד כדי להכנס למינוס. זה ממש לא כדאי...
בעיניך. בעיני זה לגמרי שווה את זה.עדן גאולה
מינוס זה לא לחיות על חשבון הבריות
ומינוס זה לא אומר להיות בחובות של מאות אלפי שקלים

מינוס סביר ויציב זה משהו שאני נגיד בוחרת לחיות איתו (הוא לא מתנפח פשוט כי שומרים על אותה רמת חיים ועוקבים אחרי הוצאות והכנבות)
כבר קרוב לעשור
ומבחינתי זכיתי לחיים מאושרים
של בעל שחי תורה וקם בחיות בבוקר ואלו הרצונות שלו (וגם עובד בזה)
וזה לגמרי נוכח בכל הבית
והילדים שלי נושמים את זה
וואלה מה אכפת לי המינוס..
לא מציק לי בכלל
ב''ה מה שצריך יש לנו . לא מסכנים בכלל

שוב עניין של ערכים וסדרי עדיפויות
כל שנה שבעלי קשור לישיבה שווה לי פי אלף מאם היה לי קצת יותר כסף בחשבון ( לא מתנגדת כן..אני לגמרי לא סגפנית. אבל באופן הזה לא מרגישה מחסור ב''ה)
בעיני לבסס את הבית על תורה
זה משהו שלא חוזר
יותר קשה לצאת לעבודצולחזור ללמוד מארשר למשוך עוד שנה בישיבה

אני לא אומרת לאף אחת מה נכון לה. בכלל לא

אבל עיני אין מה 'נכון' או 'לא נכון'
זה משתנה ואישי
את מתארתסליל
אורח חיים מקסים. באמת.

אבל מניחה שאם חיים בנימוס אי אפשר לחסוך, לא?
ואז מה עושים אם יש הוצאות חד פעמיות גדולות? אירועים?
אתם משלמיםשירוש16
על המינוס הזה. מה זה שווה?

מינוס בחשבון בנק, מעבר לעובדה שהוא פוגע בעתיד שיכולת שלכם לקחת משכנתא טובה, הוא גובה מחיר פיזי כל חודש.

אם אתם במינוס קבוע שלא גדל אז ככל הנראה הייתה לכם תקופה של הוצאות מרובות או הוצאה אחת גדולה מאוד שהשתלטה על המשכורת והכניסה אתכם למינוס. על דבר כזה אפשר לתכנן מראש ולמנוע נזקים, כמובן שחשוב לסגור את המינוס בבנק כי זה סתם שואב אחוזים ומוריד את דירוג האשראי שלכם.
אם מדובר במינוס שהולך וטופח, זה אומר שאתם בהחלט חיים ברמה כלכלית יותר גבוה מהיכולות שלכם. במקרה כזה או שמורידים ברמת החיים או שמוסיפים הכנסות.

אי אפשר להגיד: אני חי על מינוס טוב.
מינוס בהגדרה זה לא דבר חיובי. יש לו השלכות שליליות על המשך התנהלות הכלכלית של האדם. לצערי הרבה פעמים מדובר במינוסים שלא חושבים עליהם מראש, במיוחד אם אתם לא בשלב של קניית דירה, שזה אחד האירועים הכי משמעותיים בחייו של זוג. כלומר, על השלוות נפש שאת מקבלת עכשיו - את עלולה לשלם ביוקר בעתיד.
אני מאמינה שאם היא חיה בשלוםהמקורית
עם המינוס, היא גם פחות דואגת מעניין של רכישת דירה וכאלה. ככה נשמע בכל מקרה
אני גם חושבת כמוה, אם כי ברוך השם לא התנסיתי בכך
התבנית הרגילה לא מתאימה לכולם. ברור שצריך להתאמץ לא להגיע לשם, אבל לפעמים זה מחיר שאנשים מוכנים לשלם על הבחירות שלהם. ויש הרבה אנשים שבוחרים בכך היום, גם לדברים שבעיניי ממש לא היה מקובל לעשות כן כמו טיסות וחופשות וכו
אין אמת אחת.
הסברת יפה את הכוונה שלי.. תודהעדן גאולה
אני חושבת שגםדפני11
לחיות על מינוס בשביל טיסות וחופשות זה בעייתי

ולכן כל הדיון פה בעיני בכלל לא קשור ללימוד תורה אלא על עצם לקיחת המיניס
מסכימה אבל גם לא מסכימהעדן גאולה
למה?
כי כמו שאת מרגישה אחריות על מצב החשבון הכלכלי שלך
לדאוג שלא יהיה במינוס
ולהשקיע לטווח ארוך
ושיהיה בצד להוצאות בלתי צפויות

אנחנו מרגישים אחריות לדאוג למצב החשבון הרוחני והתורני והנפשי שלנו
לדאוג שלא יהיה במינוס. גם לזה יש מחירים
להשקיע לטווח הארוך..
ושיהיה בצד אקסטרה אמונה ,ושמחה,וקדושה גם להתמודדויות בלתי צפויות
תלוי גם מה השאיפות שלך בתחום..

זה לא סותר אגב ששנינו עובדים ומשתדלים להתפרנס בכבוד. ..
(בעלי לא אברך כרגע.אבל כן עובד בתחום תורני.. אבל היה אברך הרבה שנים)


ושוב.. מרגישה שאני כאילו צריכה להסביר את הבחירות שלי
בעיני הן שוות.
ומאוד הגיוני בעיני גם התפישה שאתן הבאתן כאן על החסכון וההשקעה בכלכלת המשפחה
אבל זה בחירה
שלי נגיד ההשלכות שלה..לא שוות את המחיר.
וכל אחת מה שנכון לה

אגב סתם מעניין אותי

אם הייתן מייעצות אותו הדבר לרב מרדכי אליהו? לרב שך? לבבא סאלי?
הם מן הסתם גם לא חיו בשפע כלכלי כל חייהם..
אבל זה לא היה שווה להם והאמת לכולנו את זה?
אני לא מתיימרת לעשות השוואה כי איפה הם ואיפה אנחנו... אבל מרגישה שזאת בחירה שיש לה מקום גם אם אתה לא גדול הדור או תלמיד חכם עצום..
אהבתי ממש את מה שכתבת בסוףהמקורית
ממש אבל.
האמת? כן הייתי מייעצת להם (תיאורטית כמובן) אותו הדברהשקט הזה
ב"ה גם בעלי אברך ואני מאד מעריכה את לימוד התורה שלו וחיה כרגע ברמת חיים מסויימת ומקבלת החלטות מסויימות (כמו לשלם שכר דירה גבוה ממש) כדי להחזיק את לימוד התורה שלו, ולהיות קרובים למקום תורה.


לא הייתי מייעצת להם לצאת לעבוד כדי להעלות את רמת החיים שלהם, או כדי להרשות לעצמם לחסוך אן לקנות דירה
אבל ספציפית לגבי המינוס, וודאי שהייתי מייעצת להם אותו הדבר.
ואפילו הייתי מצפה מהם כאישי ציבור שיורו לציבור שלהם להמנע ממצב כזה שבו הם חיים בעצם בסוג של הלוואה תמידית מהבנק.
בעיני חלק מהאמונה בזה שהקב"ה זן ומפרנס ושולח את מה שצריך, זה להמנע מלהגיע למצב שבו אתה חי ממשהו שאין לך.
הכל בסדר נשמה❤דפני11
כמובן שאת לא צריכה להסביר את הבחירות שלך וכל אחד עושה מה שמתאים לו בחייו.
תרגישי בנוח❤
אבל
הרגשתי בכל זאת צורך להתערב.
יכול להיות שאתם חיים עם זה בטוב ומאוד מאוד מחושבים ומפוקסים והכל בסדר לכם. אבל כהמלצה לרבים אני חושבת שזאת טעות.

למה?

קודם כל כי לא כל האנשים מצליחים לחשב את עצמם נכון בהתנהלות עם מינוס. וברגע שנפתח הפתח.... כבר שוכחים שהכל זה בהקפה ויום יבוא וצריך לפרוע, ואז לא מבדילים בין הוצאה הכרחית שלמענה "שווה" המינוס לבין הוצאה שבאמת האמיתית שלה אפשר לוותר עליה. וזה בלי לדבר על הריבית שמוצמדת ולא כולם יודעים להתנהל עם זה.

אבל יותר מזה. עקרונית.
אני חושבת שיש הבדל מאוד משמעותי בין לחיות בדוחק רב (קל וחומר במילותייך על הרבנים - לא חיו בשפע כלכלי) למינוס.

דוחק רב = אוכלים כל היום לחם עם גבינה, קונים **רק** יד שניה, עובדים בכל הזדמנות שיש (קריאה בתורה בבתי אבות, שטיפות בניינים בחמישי בלילה) כדי לקנות את המזון הבסיסי ביותר, הוצאות רפואיות הכרחיות ותשלומי דירה בסיסיים.
כמובן שרכב חוגים או אפילו גבינה צהובה לא עולים על הדעת.
כיום, במדינה כמו שלנו, אני מאמינה שאפשר לחיות ככה, גם עם כמה ילדים, ועדיין לא להכנס למינוס.

מינוס לעומת זאת, זה חוב.
להסתובב בעולם כשיש עליך חוב תמידי שרק גדל (ככה זה במינוס, זה לא סתם הלוואה)- מעבר לזה שזאת התנהלות שבדרך כלל רק גדלה (כי היום זה ילד אחד וההוצאות הם x, ובעוד כמה שנים עם יותר ילדים זה יהיה כבר 3×, וכאמור הריבית הצמודה גם היא גדלה) זה לא בריא לנפש. כי בסוף מישהו צריך להחזיר את החוב הזה.

אז תגידי- גם משכנתא זה חוב. חוב ארוך.
נכון.
צודקת.
וזה באמת גורם למתחים מאוד גדוחים בחיי משפחות.
ועם זאת, זה אמור להיות משהו מוגבל ותחום בזמן, ויותר מזה- זה אמור להלקח בצורה מתוכננת שמחשבת את כל האפשרויות שלך היום ובעתיד כדי להחזיר אותה- ולא להשאר בעל חוב.
ומי שאין לו יכולת להחזיר אותה- לא לוקח אותה.

ולכן לשאלתך לגבי גדולי דור שעשו כך-
אז לדעתי הם חיו בדוחק רב.
אבל לא חיו במינוס.
וגם אם הצטרכו לקחת הלוואות פה ושם- בטוחה שמיד עם הלקיחה התחילו לחשוב על דרך כיצד להחזיר אותה.

כן, בעיני מינוס הוא שמור למצבים קיצוניים כשאין ברירה אחרת ולא כאורח חיים.
אני לא חושבת שבמציאות של ימינוהמקורית
הגיוני לחיות על גבינה ולחם.
לא מבינה למה גם.
המטרה של לא לחיות במינוס לא מקדשת את האמצעים.
אז יש כאלה שלוקחים משכנתא ל30 שנה, שזה גם חוב, וזה נראה משתלם וכדאי עבורם, ויש כאלה שמעדיפים לחיות בחוב אבל אחר.
מסכימה עם כל הדעות שאומרות שעדיף שלא לעשות כן, אבל במציאות של ימינו שההוצאות על דברים בסיסיים רק מאמירות והרבה זוגות שהם בעלי משרות ומשכורות מכובדות עובדים שנים רבות ולא מצליחים להגיע לאופק של דירה, אין טעם לבזבז את החיים בלחיות על לחם גבינה בהנחה שהם לא שואפים לשנות את מציאות חייהם בקרוב.
איכות חיים חשובה יותר מחישוב כלכלי לפעמים.
דווקא לגבי הסוףשירוש16
יש לי מה לומר.

לגבי החלטות והתוצאות שלהם, כל אחד והחיים שלו. כל אחד חי ומתמודד עם השלכות של ההחלטות שלו.
השאלה אם אתם באמת מודעים לתוצאות הללו או לא. אבל זה כבר אחריות שלכם.

לגבי המשפט הספציפי "הם לא חיו בשפע כלכלי"
יש הבדל עצום בין לחיות במינוס לבין לחיות בשפע כלכלי.
הנורמליזציה של מינוס קיימת הרבה בציבור הישראלי אבל בעולם מבחוץ זה נתפס בצורה מאוד שלילית, במיוחד כשמדברים על האחריות האישית לגבי העתיד הכלכלי שלכם ושל המשפחה-הילדים שלכם.

כלומר, מרבית האוכלוסייה לא החיה בשפע כלכלי. אבל בין המושג 'שפע' לבין 'מינוס' יש הרבה מרווח.
זה לא או זה או זה.
אני לא מאמינה שהרב ש"ך ודומיו חיו בשפע. אלא בצמצום ניכר, אבל לא במינוס.
כלומר, המושג הזה, שאתה חייב למישהו אחר (מינוס זה חובה כלפי הבנק. שלא תחשבי אחרת) הוא לא נתפס בצורה חיובית בעיני רבים וטובים ויש לזה סיבה. כולל גדולי הדור.
אף רב לא יגיד לכם: תישארו במינוס כדי לכלכל חיי אברכות. להפך, תשלמו את החובות שלכם ואחר כך תחיו על פי היכולות שלכם.

אז כמו שאמרתי: יש מינוס שנוצר מהוצאה חד פעמית או תקופות. ויש מינוס שממשיך להיווצר כל חודש כי חיים ברמת חיים שלא תואמת את ההכנסות.
אפשר להיות אברך ועובדת בחצי משרה או משרה מלאה מבלי לחיות במינוס כל הזמן. יש דרך.
השאלה אם אתם מנצלים את היכולת הזאת או בכלל מודעים לאפשרות הזאת.

על זה כואב לי.
זוגות רבים חיים בצורת חיים כזו או אחרת מבלי לחשוב שאפשר להתנהל בצורה טובה יותר שתשפר את איכות החיים ואת העתיד שלהם.
הרבה פעמים זוגות צעירים מסתכלים על ה'כאן ועכשיו' ולא חושבים על העתיד בעוד 5 או 10 שנים.
אתן לך דוגמה: ניקח בחורה רווקה וצעירה שחושבת על העתיד התעסוקתי שלה. כשהיא בוחרת במקצוע לחיים היא מסתכלת על המכללות או אוניברסיטאות שונות, המסלולים השונים, מרצים ותשלום למקום הלימודים. רק חלק מאוד קטן מסתכל 5 ו10 שנים קדימה:
מה אני יעשה עם התואר הזה בשוק העבודה?
מה השכר הממוצע? אחרי שנה/5 שנים/ 20 שנה?
האם יש מקום במקצוע הזה להתפתח ולהשיג משרות יותר טובות או שבהכרח אאלץ לחזור לספסל הלימודים כדי להתקדם בחיים?
האם מקום הלימודים הזה יאפשר לי בעוד שנה או שנתיים לבנות משפחה?
האם השכר שאקבל בעתיד תואם את סגנון החיים שאני מחפשת?
זאת ועוד שאלות מאוד חשובות בזמן בחירת מקצוע. לצערי, ראיתי הרבה צעירים שלא חושבים יותר מידי קדימה. במקסימום מבררים לגבי מלגות לשנים הקרובות כדי לוודא שיש להם מניין לשלם על התואר.
אגיד לך את האמת, גם אני כרווקה חשבתי יותר על התחום בעניין אותי בחיים ועל השנים הקרובות, רק אחרי שהתחתנתי וילדתי ובעלי היה צריך לבחור מקצוע - כל ההסתכלות השתנתה. פתאום יש אישה, וילד ואולי עוד ילד באופק. צריך לתכנן, אי אפשר לבחור מקצוע לפי מה שמתחשק אלא מה מתאים לתא המשפחתי והיכולת הכלכלית שלנו. פתאום צריך לחשוב על שוק העבודה ואיך משרה משפיעה על המשפחה.
ההחלטה הקטנה הזאת מקבלת ממדים מאוד שונים אחרי החתונה ועוד יותר כשיש ילדים.

כלומר, יכול להיות שאתם כזוג צעיר קיבלתם החלטה לחיות סגנון חיים מסוים כי זה מה שהתאים לכם לפני X שנים. אבל אולי כדאי לחשוב כאן ועכשיו על האופציות נוספות, או לפחות לאור נושא דירוג אשראי לנסות לצאת מהמינוס. לאוו דווקא לעזוב אברכות או לחפש יותר עבודה. אלא לראות את ההווה והעתיד ביחד כמקשה אחת כשהווה משפיע בהכרח על העתיד.

ושוב, אני לא מצפה מכולם לחיות בשפע. מעמד הביניים הוא הרווח. אבל אפשר לחיות בצמצום או אפילו ברמה נמוכה מבלי להגיע למינוס. זה לא בהכרח או שפע כלכלי או מינוס בבנק.

לגבי הנושא של הרווח הרוחני שמקבלים מאברכות בתחילת החיים - מסכימה איתך שזה בהחלט מאוד חשוב. במיוחד כדי לבנות את הבסיס. רק מה, מאמינה שכשעוזבים את העולם הזה שהוא בהרבה מובנים כמו בועה, יוצאים משם לפעמים קצת מבולבלים ומאוכזבים. כי בפנים מרגישים מאוד מחוברים, מאוד. אפילו ברמה כמעט דמיונית. וכשיוצאים מהבועה המציאות מכה על הפנים, קשה ליישם אתה הכל בעולם הגדול.
לכן אני חושבת שהכנס הרוחני הזה הוא מעולה להתחלה אבל לא בהכרח קובע את העתיד או משפיע עליה באותה צורה כמו שאת חושבת ומדמיינת.
לפעמים כשיוצאים לעולם הגדול צריך עוד יותר השקעה וכוחות לחיות באותה רמה רוחנית ותורנית וזה גם לוקח יותר זמן וניסיון. הדבר האמיתי, השינוי הרוחני האמיתי של האדם זה משהו שנבנה עם השנים בתוך האדם ובעזרת בן הזוג. זה כמו משא של 2 אנשים בעולם הגדול.
אברכות זה כמו לקחת צידה לדרך למשא ארוך וקשה. השאלה מתי נגמר הזמן הזה שמוקדש לצורך ההכנה הרוחנית ומה המחיר שמשלמים תמורתו.
גם, איפה צריך לחתוך ןלהגיד: טוב, זה כבר נהפך לדרך חיים, לא רק הכנה לעתיד, צריך לבדוק שאנחנו אכן רוצים לחיות ככה והאם ההתנהלות הכלכלית שלנו מתאימה לרצונות שלנו. לעתיד שאנחנו רוצים עבור עצמנו והילדים שלנו.
האמת שההשקפת עולם שלנו שונה בתכליתעדן גאולה
בכמעט כל מה שכתבת..

ואגב- זה מותר לגמרי. וגם מוכנה בכיף שנהיה חברות🙂

אבל מה שהרגשתי שהתפספס במה שכתבת

זה שאת מציגה דברים כעובדות. כמסקנות הכרחיות בחיים

אבל הם לגמרי נובעות מערכים, ומצורת הסתכלות וחוויות שהם שלך.
ובטח של עוד הרבה.
אבל הם לא אמת מוחלטת.

אין לי כוחות כרגע לכתוב באריכות..
אז אתייחס רק ל3 נק'..בקצרה


1. מינוס- הרבה הזדעקו פה מהמילה הגסה שהשמעתי.
גם עבורי זה לא אידאל חיים ובהחלט מברכת השתדלות לא להגיע לצורך הזה.
אבל
זה לא ערך מקודש
שאלתי עכשיו במיוחד את בעלי אם פספסתי משהו
אם יש הלכה כזאת או מקורות תור יים שיסבירו לי מה כל כך נורא ואיום בדבר הזה
הוא אמר שזה ודאי לא מעלה גדולה ובטח ראוי להשתדל לא להצטרך לזה ויש גם ספק חשש הלכתי בהקשר של היתר עסקה לפי דעות מסוימות.
אבל הלכה או ערך עליון מפורש..הוא לא מכיר

ולדעתי העניה אסכם את זה כך-

זה לא המלצה.
לא אידאל. בודאי שרק אילוץ .
אבל
וזה אבל גדול
זה מעלה יפה לא להיות בעל חוב
אבל מינוס זה לא גזל ולא גניבה
הבנק עצמו מציע לי את השרות הזה וגם מרוויח ממנו לא רע
אני בוחרת להשתמש בשרות הזה. לפעמים.
נכון היתי מעדיפה שלא.
אבל מי אמר שלעזוב ישיבה ,
או לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ולהיות אדם עייף ומתוסכל
זה הדבר הנכון הכל הכל כדי לקיים את הערך הנעלה והנשגב הזה?

אני מעדיפה כשזה מה יש להיות בעלת חוב (בהסכמתו) של הבנק
ולא להיות בעלת חוב
לנשמה שלי
לשליחות שלה בעולם
לנפש שלי והכוחות הגלומים בה
לשמחת החיים שלי
ולילדים שלי שתלויין ויונקים מכל הנ''ל .

ברור שגם וגם האידאל
אבל אם זה או זה או זה

מבחינתי אין שאלה בכלל.

2. מתוך זה
ברור בעיני שלבחור מקצוע אבחר מתוך מה שאני טובה בו,שמחה בו, משמעותית בו. גם אם לא יהיה הכי רווחי

כי הכסף משרת אותי
לא אני אותו

אני בחייים לא הייתי מוכנה לחיות ולעבוד במשהו מכניס אבל שלא מחובר ומשמח ומשמעותי לי.

3.וכאן מסיימת בעניין הלימוד תורה-
להשקפתך יש את הישיבה ,ותורה שהן בסיס ראשוני כדי לצאת לעולם הגדול.
ומכאן מובן גם כל מה שכתבת על הכאילו אשליה ובועה ואז אכזבה

אבל
לא רואה ככה בכלללל את התורה
התורה זה לא מכינה לחיים האמיתיים.
התורה זה החיים האמיתיים
ה' שם אותנו כאן כדי לחיות חיים מחוברים חיים ונושמים תורה וקדושה
זה המטרה.
מבחינתנו לימוד זה תכל החיים
ידיעת הלכה , תפילה בחיות ,ועשיה משמעותית בחיים מתוך זה..זה הכל
זה הלב זה המטרה
זה לא לסמן וי שהיתי אומלארוז תיק לדרך
זה המסלול
ונכון העולם מנסה להנכיח כמה הכסף ,המעמד הגשמיות היא המדד להישגים ,להצלחה... אבל בעיני ..זאת האשליה
הבועה שמנותקת מהעולם האמיתי

ולא
אני לא בוגרת מדרשה בת 21 שהתחנכה במוסדות דוסיים מגיל אפס ורק התחתנה וחיה בסרט
אני אוטוטו בת 40 ואמא ל6 ילדים..אז לא נולדתי אתמול.
ואני גם לא צדיקה גדולה. הלוואי

אבל כן חושבת שמדובר פה בערכים שתופסים מקום וציור אחר אצל כל אחד
וכל אחת שתנהל את חיה לפי ראות עינה זה הכי נכון ואמיתי.


נהניתי לקרוא כל מילה שכתבת. מתחברת ממש ומסכימההמקורית
רוצה מקור?אפונה
בבקשה -
מינוס זו בעצם הלוואה מהבנק.
מינוס מתמשך שאתם לא מתכננים לסגור אותו, זה לעניות דעתי בגדר: "לווה רשע ולא ישלם"
(וזה ההבדל המהותי ביחס למשכנתא - היא תחומה בזמן, ועוד לפני שלוקחים אותה כבר יודעים מתי ואיך מחזירים אותה. ומתחילים להחזיר מיד).
היא התכוונה למקור הלכתי הכוונה פסיקה לדעתיהמקורית
וזה ממש מילים קשות להגיד בעיניי, כשאין להן ביסוס. היא לא אמרה שאין בכוונתה לסגור אותו, אלא שהיא מבינה שעדיף בלי ושאם הייתה יכולה הייתה נמנעת, זה שונה ממה שאת הבנת לדעתי
זה נאמר על מי שלווה ולא מחזירעדן גאולה
לא על מי שמלווה בנדיבות וברצון הלווה וכן מחזיר במשך הזמן

אני לא בעד להיות במינוס !! כבר כתבתי מאה פעם..
אבל לא בגלל זה אני אשעבד את החיים שלי..אוותר על כל מה שחשוב ומשמעותי ומשמח אותי( לא מדברת רק על תורה..)
והאמת
שבעיני הרצון הזה להיות צדיקים
כל כך רק בנקודה אחת
ועבורה לוותר על כל כך הרבה דברים אחרים בחיים..
שאגב אם כבר כתבת בשפת ה..את יודעת מה כתוב על מי שמבטל תורה??
ובכללי...אחרי כל הקללות נאמר- למה מצאו אותך כל הרעות האלה?
תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב..
יש בחיים מכלול ערכים,אמונות,צרכים
צרכים של הנשמה
צרכים של הנפש
צרכים של הגוף
צרכים של פרנסה
של זוגיות
של הורות
וכו

לא יתכן שהכל הכל יעמוד רק על תת סעיף נתון לפרשנות של לא טוב להלוות.

אנחנו אגב עובדים שנינו עבור זה
גם בדברים שדורשים ולא רק כייפים ומשמחים
אבל לא מוכנה בחיים
שבגלל ה'קללה' שהתברכנו בה אחרי חטא אדם הראשון..ששמה פרנסה
נוותר על כל התכלית שלנו בעולם ועל היכולת שלנו לעסוק במה שמשמעותי עבורנו ומוציא מאיתנו את הכוחות שה' נתן בנו


אפשרשירוש16
לעשות את זה ועדיין להתנהל בצורה כלכלית חכמה תוך הסתכלות על העתיד בעיניים פקוחות וחכמות.

את חוזרת שוב ושוב ואומרת:
לא ניתן לחיות בצורה כלכלית חכמה בשילוב עם אורך חיים כמו שלנו.
ואני אומרת לך: בהחלט אפשר. צריך למצוא את הדרך לשם אבל אפשר.
יש הרבה ארגונים שעוזרים בנושא.

שוב, ייתכן ומדובר בסגנון חיים שהתאים לכם לפני עשור או שניים. אבל כיום, במיוחד לאור דירוג אשראי שנכנס לישראל, זה הופך לפחות ופחות משתלם להיות במינוס. במיוחד לאור הבעיה ההלכתית בנושא.
זה ממש לא קשור להלוואה מהבנק!מיואשת******
לווה ולא משלם זה כשדורשים ממך את התשלום ואתה לא מוכן לתת!
הבנק מתחנן לאנשים שיקחו הלוואה. ממש אין קשר בין הדברים
וסליחה, אבל זה לא כל כך לענין לכתוב למישהי כזה דבר כשהיא אפילו לא שאלה אף אחת מה דעתה על אורח החיים שלה ומקבלת פה הטפות ועוד לומר לה שהיא בגדר ״רשע״? זה לא נעים.
לא מדובר כאן על הלוואהאפונה
אלא על מינוס.
למה זה משנה?
כי הלוואה לוקחים ומיד מתחילים להחזיר, ומינוס אפשר לגלגל שנים בלי תכניות ובלי לנסות להחזיר (ממש כמו שכתבת שהגבתי לה מתארת)
זה מצב לא בריא ולא נורמלי.
אני מתנצלת על השימוש במילה הקשה "רשע", בוודאי שלא התכוונתי להשתלח בה - לא בחרתי בכינוי הזה, אלא עניתי לה בציטוט כיוון שהיא טענה שאין מקור הלכתי לכך שמינוס הוא בעייתי.

עכשיו עקבתי אחרי השתלשלות הדיון ואני בודאי מסכימה שיש מקום לבחור בערכים אחרים על פני רווחה כלכלית, וזה מה שהיא כתבה בהתחלה. אבל מה שהיא תיארה אחר כך הוא לא סתם חיים בצמצום, אלא חיים מכסף *שלא שלך* לאורך שנים. וכן זו תופעה פסולה וראויה לגינוי בעיני.
עם כל הכבודמיואשת******
סבבה שמשהו יהיה תופעה פסולה בעינייך
. ראויה לגינוי?
אני חושבת שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמגנים משהו שמישהי עושה בתגובה אישית למישהי .
כמו שאם מישהי תכתוב פה שהיא נוהגת ללכת בחצי כיסוי ראש זה לא לענין שיתחילו לומר לה שזו תופעה פסולה וראויה לגינוי.(לדעתי)
אז בואו נסגור את הפורוםאפונה
שרשור או שניים מפה אמא שואלת מה לעשות עם התולעים של הבת שלה, בהנחה שהיא לא רוצה להפסיק לתת לה בקבוק שוקו לפני השינה. לצערך כמעט כל הבנות שענו לה כתבו בלי לחשוב פעמיים שהמנהג הזה פסול וראוי לגינוי.

אורח החיים של הכותבת לא מעניין אותי. ושימי לב שלא עניתי לה אישית אלא התייחסתי נקודתית לטענה שלה שאין בעיה הלכתית בחיים עם מינוס קבוע.

(ועוד נקודה שצריך לתת עליה את הדעת - התופעה הזאת ראויה לגינוי כי אנשים שחיים במינוס קבוע נופלים בקלות למצבים שגורמים להם להצטרך לבריות, כפי שאפשר לראות בפרסומות של ועד הרבנים וכו' וכו'. לא כתבתי את זה בתגובה הראשונה כי באמת לא מעניין אותי להכנס לפותחת לוריד)
טובמיואשת******
לי קשה עם המילה גינוי ואורח חיים של מישהי (זה שונה בעיני מבקבוק שוקו)
אבל אולי רק לי זה מפריע ואני רגישה מדי. לא יודעת.
סליחה אם כתבתי בחריפות מדי, כאמור, המילה גינוי ממש קשה בעיני. אולי זה רגישות יתר שלי.
מסכימה איתךשירוש16
כל אחד בוחר איך לחיות את חייו וזה מצוין שהיא שמחה ומאושרת.

האם הייתי מציעה למישהי אחרת לחיות בצורה הזאת מתוך מחשבה שמדובר באידיאל/דרך חיים ולא מתוך אילוץ זמני? כנראה שלא.

פשוט היה נראה שהיא מציגה את הנושא כאידיאל עם מטרה רוחנית כשבפועל (חוץ מההלוואה בריבית שהיא אסורה מהתורה) התורה עצמה מצווה אותנו לא לחיות בצורה כזאת.

מצד שני, השלווה הזאת שיש לה היא מקסימה בעיני.
אצם העובדה שהיא יכולה להגיד לעצמה: ככה אני חיה כעת. זה עושה לנו טוב. יש בו פלוסים והמון רווח.
זה יפה בעיני. הלוואי שנוכל להגיע למקום של כזה של שלווה ושמחה עם מה שיש לנו.

אולי אני אישית עובדת במקום שאני רואה טרגדיות כל היום. רואה אנשים שלא שפר עליהם מזלם, נכנסו לחובות קשים כי באמת לא היה להם רזרבות בצד.
אולי @עדן גאולה
את מנסה להגיד שאתם חיים על קו התפר בבנק. לא תמיד במינוס אבל לא עם חסכונות קבועים.
לפעמים יש חודש עם יותר וחודשים עם פחות.

כשאדם אומר: אני חי במינוס.
הכוונה בהכרח לאדם שחי כל חודש ברמת חיים גבוה מהיכולת הבסיסית שלו. זה אדם שבאופן קבוע נכנס למינוס חודש בחודשו, וכל חודש מגדיל את המינוס כי משהו שם בניהול הכלכלי שגוי. זה אדם שבאופן קבוע לוקח כסף מהבנק כדי לממן את אורך החיים שלו.
לי זה לא נשמע המצב אצלכם. אולי אני טועה.
לא נראה לי שפסוק ממשלי- שגם אותו צריך להביןחצילוש
מהווה פסיקה הלכתית..
עוד יותרשירוש16
הייתי ממליצה לפנות לייעוץ פיננסי בנושא.

מילא אם הייתם זוג צעיר עם 2/3 ילדים קטנים.
את אומרת שיש לך ילדים גדולים, ייתכן וחלקם לפני/אחרי בר מצווה, חתונה וכו.
איך את מצפה לעזור להם בזה?

אני לא באה אליך בטענות או אומרת שדרך חייך לא מקובלת. להפך. זה מצוין ומדהים! אפשר בהחלט לחיות ככה.
השאלה אם קלטתם אתם שמדובר בדרך חיים שבחרתם לעצמכם ולא תחנת בניים שאפשר להגיד: נלווה עכשיו ונחזיר בעתיד.
ואם באמת מדובר בדרך חיים, חיים של אברכות ותורה - זה מקסים בעיני!
רק שיש אפשרות לנהל אורך חיים כזה מבלי לחיות במינוס כל הזמן.

אגב, מה זאת אומרת 'מינוס יציב'?
שאלתי אותך על זה כמה פעמים ובנתיים לא קיבלתי תשובה.
או שהמינוס נוצר באופן חד פעמי (או מתמשך על פני תקופה מסוימת) ואז אפשר לקחת הלוואה ולסגור אותה. או שהמינוס נוצר כי כל חודש חיים בהכרח ברמת חיים שלא תואמת את ההכנסות החודשית, ואז מדובר בהתנהלות כלכלית לא מחושבת שניתן לתקן.

עכשיו נניח ואתם לא מתכננים לקנות דירה. בכלל. גם לא בעתיד הקרוב.
כל חתונה, ארוע משמעותי, מצריך חסכונות מסוימים. ואם לא חוסכים ולוקחים הלוואה - זה בהחלט שוב להכניס את מסגרת החשבון למינוס נוסף.

מה הבעיה באופן כללי במינוס?
תקשיבי, יש אנשים שנקלעים לשם באופן חד פעמי, מידי פעם, לפי אילוצי החיים.
אבל באופן כללי, מינוס בהכרח מעיד על התנהלות כלכלית לא נכונה.
אני שמחה שאתם חיים באושר ושמחה והכל טוב לכם. אבל בעתיד, אולי אפילו הקרוב, אם תצטרכו להוציא כסף על הוצאה גדולה חד פעמית כמו חתונה, ארוע, וכו אין לכם מאיפה לקחת את הכסף הזה. וגם אי אפשר להתחיל לחסוך לקראתו - כי אתם במינוס. כל שקל של חיסכון ילך אוטומטית ע"י הבנק לחסות את המינוס.
האם הלוואה מהבנק זה דבר חכם?
לדעתי לא. ממש לא.
אתם משלמים פרימיה מכובדת עבור השירות הזה. אולי אפשר לקחת הלוואה שתכסה את המינוס ועל ההלוואה אתם תשלמו פחות.

לגבי עבודה בחרוף נפש - לא חושבת שצריך להגזים. לא כל מי שעובד משרה מלאה אכן מחרף את נפשו וטובע בעבודה. תלוי במה עובדים, תלוי באיזה משרה, מהם תנאי העבודה. כלומר, יש הרבה רווח ביניים בין שלוות נפש טוטאלית לבין שיעבוד נפשי.
את לא צריכה לעבוד בשביל המושג 'כסף'.
אבל כן כתוב: בזעת אפך תאכל לחם. כלומר, כל מושג הפרנסה מושג ע"י מאמץ וזיעה. לא אני אמרתי את זה, אלא הקב"ה.
אפשר לנסות למזער נזקים ולכמת את הקושי. אבל קושי בהכרח יהיה, זה חלק ממסלול חיים נורמטיבי של כל אדם.

עכשיו סתם שאלה, יש לכם מינוס, אתם לא זוג צעיר שרק התחיל את החיים. מניחה שיש לכם היתכנות לצאת מהמינוס הזה מתישהו בחיים. השאלה איך תעשו את זה.
(אם אתם חושבים שאחרי גיל מסוים יש פחות הוצאות וכך תכסו את המינוס אל תשכחו שיש גם פחות הכנסות, יש נכדים, הבריאות מתחילה לנגוס יותר ויותר בתזרים המזומנים).
ואם יש לכם תכנית לצאת משם, למה לא לממש אותו כרגע? למה להמשיך לחיות בצורה כזאת, כשיש לה השלכות על כל תחום בחיים, אם אפשר לחיות אחרת?

אם אין לכם תכנית לצאת מהמינוס זה בהחלט כמו ללוות מבלי לתכנן להחזיר. וזה בהחלט בעיה הלכתית.
זה כמו כל הזוגות שמגלגלים חובות מגמ"ח אחד לשני. ואז באיזשהו שלב מתרחש אסון כלכלי/בריאותי במשפחה ואין אוגן להישען עליו. או לחלופין הזוג נפטר בשיבה טובה ומשאיר חובות לילדים שלו לשלם.

מעבר לעובדה שמינוס בבנק ללא היתר עיסקה זה בהכרח בעיה הלכתית של ריבית. שהיא איסור דאורייתא.
סליחה.. אבל היית שואלת את כל הנ''ל חברה שלך פנים בפנים?עדן גאולה
את באמת מצפה שאני אפרט לך את כל תולדות חיינו ,ההתנהלות הכלכלית שלנו ,העיסוקים, ההכנסות,ההוצאות החסכונות..?


אנחנו לא ילדים קטנים
לא תמימים.
ולא מקדשים מינוס או עניות

בעלי לא אברך גם כרגע
ושנינו עובדים כל אחד כפי יכלתו
יש לנו דוקא חסכונות לילדים אגב
ואנחנו ממש לא במצב כזה קשה
ויש מסגרת למינוס ככה שכן הוא יציב למי ששאלה. לא מגיעים למעבר כך וכך.
ובעקרון הוא באמת נפער בתקופה מסוימת של פיטורין מאיזה עבודה ..

אבל עזבי באמת אין צורך שתכנסי לנו לכיס גם לא מתוך דאגה
אנחנו חושבים לבד, מחליטים החלטות .
וכרקע ההחלטה שלנו היא שאין לנו רצון לבחור עבודות אחרות מכניסות יותר אולי.. אבל לא מתוך חיבור לשליחות ולערכים שחשובים לנו.

לא אמרתי לך איך להתנהל.
לא אמרתי לאף אחד להתנהל כמונו

רק ציינתי שלפי דעתי יש מקום בחיים לבחור צורת התנהלות שאליה אנו מחוברים ושמחים איתה גם אם היא גובה מחירים מסוימים שאותם אנו בוחרים לשלם עבורה ולנו הם שווים.

את לא חייבת להסכים בכלל.
לא ניסיתי לשכנע.

אבל זה לא אומר שמותר לך להכנס לחיים של מישהו אחר
יש פה מלא נתונים שאת לא יודעת
ואמונות שכנראה את לא מזדהה וסבבה



מסכימה איתך לחלוטיןמיואשת******
וסתם רוצה לומר שכתבת מאד יפה לאורך השרשור
ובאופן כללי ככה זה בפורום, כשמביעים דעה שהיא שונה. ה״מקובל״ וממה שנתפס האידיאלי ורצוי, אז יש כאלו שמנסות לחנך אותך. בדכ מרצון טוב, אבל זה יכול להיות ממש מעצבן.
והדרך היחידה לסיים את זה זה להפסיק את הדיון , אלא אם כן את נהנית ממנו כמובן, אבל אני מרגישה שאת מגיעה לקצה…
את לא צריכה להתנצל. זה הדרך חיים שלך היא מתאימה לך ואני בטוחה שבגילך יש לך כבר מספיק נסיון להיות בטוחה בעצמך. 💕
גם אני רוצה להגידמכחול
שאני ממש נהנית לקרוא אותך @עדן גאולה. את מציגה צורת חיים שונה מאוד משלי, ולא הגיונית בעיני (לא חושבת שיכולתי להיות בשלוות נפש עם מינוס קבוע), אבל כותבת כל כך יפה, ברהיטות בנימוס ובסבלנות, ומתוך עולם ערכי כל כך יפה!
תודה רבה לכן על הפירגוןעדן גאולה
@מיואשת******
גם לך ממש תודה על שכתבת ככה


וגם תודה לכל מי שראתה לנכון לגנות את אורח חיי ..
האמת שלט נפגעתי או משהו י מבינה מתוך מה זה נובע
גם אם חושבת אחרת לגבי המשקל והפרופורציות בחיים


אבל בתכלס לסיכומון
בהחלט גרם לי לחשוב ..ולבחור מחדש בחיי ובשמחה יותר

ורק אנקדוטה סתם כי זה הצחיק אותי
בעלי הוא 'שר האוצר' אצלינו וקצת יותר מעודכן ממני בהוצאות הכנסות וכו. אניי גם בגדול בעניינים אבל אחרי הלידה איבדתי קצת את הקשר לעולם החיצון חח
אז 'אלתי אותו אחרי כל זה
נו עד כמה באמת אנחנו במינוס.. כמה באמת ההפרש בין הכנסות להוצאות

אז הוא אומר לי- אה בחודשים האחרונים אנחנו ממש מאוזנים אולי כמה חריגות קלות..אפילו סיימנו חודש בפלוס


סתם סתם ..זה לא באמת משנה את דעתי.. אבל רק הצחיק אותי
חחחח. בשמחה ❣️מיואשת******
אם חברהשירוש16
הייתה אומרת לי בפנים: אנחנו חיים ככה וככה וטוב לנו.
אז כן הייתי מנסה להסביר לה למה זה יכול לפגוע בה בעתיד.
במיוחד אם היינו במצב שאחת מתייעצת בקבוצה איך לחיות או איך לחסוך וכו והיא הייתה קופצת ואומרת: אנחנו חיים בצורה X וזה בריא וטוב לנו.

שוב, כל אחת לוקחת מהתגובה מה שנוח לה.

זה כמו שאם אנהל שיחה עם מספר חברות ואחת תספר כמה קשה לשמור על דיאטה מסוימת, בתגובה אחת החברות תגיד: אני חייה כמו שאני רוצה, אוכלת מה שמתחשק לי ואם אני קצת שמנה, אז מה? מה כבר יקרה? בנתיים לא קרה כלום חוץ משלוות נפש.
את לא חושבת שיש מקום להתערב ולהשב את תשומת ליבה לעובדה שלא מדובר באורך חיים בריא ואידיאלי? במיוחד כשמדובר בפורום פתוח או קבוצת חברות.

כולנו מתמודדים עם פרנסה. במיוחד לאור עלייה במחירים לאחרונה במקביל לתקופה של שנתיים שכל החיים שלנו תפסו כיוון אחר לחלוטין ממה שתכננו. אני חושבת שזה מקשה על כולם.
תעשו מה שנוח לכם.
רק רציתי שהאישה שפתחה פה שרשור על הקושי שלה בפרנסה שלא תרים ידיים ותגיד: טוב, בוא ניכנס למינוס. אפשר לחיות ככה בטוב ובשלווה.

מעבר לכך שיש באמת בעיה הלכתית בריבית מול הבנק.
תודה. אני מבינה ממש שאת רוצה רק לעזורעדן גאולה
ואני אגב גם לא מתנגדת לעקרונות שאת כותבת בכלל. חושבת שהתנהלות כלכלית בריאה זה דבר חיובי וחשוב .


באמת.

ולסיום הדיון רק אומר ש.

א. לא הכל את יודעת על כל תולדות חיי והרבה ממה שכתבת לא מדוייק ולכן ההתערבות הפריעה לי. ולא ממש באמלי להסביר מה כן ומה לא על גבי פורום ציבורי.

ב. אני עדיין קוראת את דבריך ורואה את אותה הנקודה שוב
בעיניך הערך של התנהלות כלכלית בריאה ונכונה שווה את המחירים שהוא גובה ממך.. כי בהסתכלות שלך נגיד את משקיעה עכשיו ועובדת נגיד קשה ואח'כ תחיי בנינוחות יותר
ואגב אני חושבת שזה מקסים!🙂
אבל
חשוב לי רק שתפתחי את הראש
ותסיני שהחיים זה לא שחור לבן.אין דרך התנהלות אחת שטובה לכולן
לך נכון לעבוד ולהשקיע עכשיו בעבודה ופרנסה כדי לבסס את העתיד הכלכלי
ולנו כמשפחה
נכון היה להשקיע את השנים האלה בהשקעה ופניות לבית ולילדים כשהם קטנטנים( התחתנתי בגיל מבוגר ..כאמור אוטוטו בת 40 יש לי אמנם 6 ילדים אבל הגדולה בת 7..הממ .. ומבחינתי אלו שנים שלא יחזרו אח'כ בפנסיה וטוב לי ושמח לי בלב להשקיע אותן בילדים שלי בגילאים האלו...ולתת להם בפניות שלא היתה מתאפשרת עם עבודה עד 5 אחה''צ ..ואני אגב עובדת. ב2וחצימעבודות אבל שמאפשרות לי לשלב אמהות ועבודה. ונכון לנו שבעלי עובד בעבודה עם מלא שליחות וטוב בעולם ומלא הגשמת חלום וגדילה תורנית ונפשית.ולא מוכנה שיוותר עליה גם אם זה אומר שהתנהלות כלכלית שלנו לא אידאלית.
וכתבתי את כל זה שוב רק שתביני שלך נכון להשקיע עכשיו בשביל עתיד נינוח ולי נכון להשקיע עכשיו בהווה משמעותי שאח''כ כבר חא יחזור באופן הזה..ובעתיד הקרוב או הרחוק כמובן שניכל גם להחליט אחרת כדי לתחזק את הפרנדה וכו.
טובשירוש16
זה באמת לא ידעתי.
כמו שאמרת, לכל אחת סיגנון חיים שונה והחלטות שונות שכל אחד מוכן לחיות איתם.

בהחלט אני רואה את מה שאת כותבת לגבי שלווה וגידול ילדים בנחת.
אישית לא חושבת שמינוס הוא פיתרון לבעיה אלא בעיה בפני עצמה.
להציג את זה בפורום כיתרון אידיאלי לבעיה נפוצה - קצת שרף לי. ואני מאמינה שגם לאחרות פה כשלאחרונה כולנו נאבקים להישאר מעל פני המים, בתקווה שהקורונה תיגמר לפני שהיא תגמור אותנו. כלכלית ונפשית.
לא הבנתי למה שורףהמקורית
ברצינות, מה הבעיה עם זה?
המוסכמה החברתית היא לא להיכנס למינוס, מבינה, אבל זה שיש מי שמרחיב את המוסכמות החברתיות שלו לא אמורה לפגוע באף אחת
הפוך, צריך לפרגן למי שמוצא דרכים לעזור לעצמו, במיוחד לאור העובדה שקורונה ובעיות כלכליות וכאלה, במיוחד אם הוא לא פוגע באף אחד על הדרך
זה הקטעשירוש16
שזה כן פוגע ויש לדרך חיים כזאת השלכות בעתיד.

אנשים עושים את מירב המאמצים לא להיכנס למינוס ולא בגלל שיסתכלו עליהם בצורה שלילית בחברה, ברוב המקרים אנשים לא מודעים למינוס של חבר או קרוב משפחה. אלא בגלל ההשלכות שיש לכך על העתיד.

זה מזכיר לי כתבה שהייתה בעבר על משפחות שחיות על טייק אווי. זה מעניין, לא אגיד שלא. מעניין אותי איך הם חיים בצורה כזאת, מצד אחד הם אוכלים כל יום מה שמתחשק, אפס עבודה, מקסימום זמן עם הילדים, אין שאריות במקרר שצריך לסיים כך שכל יום אפשר לשנות את התפריט, זה זמין ונוח.
מצד שני, יש לכך השלכות רבות על החיים שלא ממש הוזכר בכתבה.
כמו:
ההוצאה הכספית הגדולה
השלכות על הבריאות
חינוך ילדים

לכל החלטה של פלוסים ומינוסים.
צרם לי שבשעה שאישה פורקת כאן על הקושי שלה בפרנסה מישהי באה ומציגה מציאות מקבילה בצורה אידיאלית כשאין להם השלכות לטווח הרחוק ורק פלוסים לטווח הקצר.

קצת צרם לי.
לא יודעת מה איתךהמקורית
אבל ההורים שלי במינוס כבר עשרין שנה, פעם יותר פעם פחות, חיתנו 4 ילדים
ולכולנו יש בית. וכולנו עשינו תארים אקדמאים והוצאנו רשיון בעצמנו מחזיקים רכבים. ולא, לא מהכסף של ההורים שלי.
הם לא רצו במציאות הזאת, ולא מתוך אידאל של תורה או טיסות, פשוט מציאות מורכבת של חיים שלא אפרט כמובן.
לא אגיד לך שאין לי ערך לכסף, אבל הנה יש הרבה שחיים במציאות כזו ולא נופלים עליהם השמיים. השם עוזר , זו מציאות שאני רואה בחוש
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מההורים שלי בעניין הזה הוא שכסף הוא אמצעי ולא מטרה.
אם אמא שלי הייתה עסוקה בלסגור את המינוס לא היו לי ספרי לימוד כתיכוניסטית ולא בגדים ולא אוכל על השולחן.
אם יש מישו שזה צורם לו, בעיניי הוא צריך לבדוק למה הבחירה שלו מתערערת אל מול בחירות שונות של אחרים
אני מניחהשירוש16
שיש דברים שלא סיפרו לך בנושא ניהול הכלכלי שלהם.

גם ההורים שלי חיו במינוס לתקופה מסוימת.
האם זה היה האידיאל ודרך חיים שבחרו בה מראש? לא.
זה מתוך אילוץ. ויש לו השלכות על העתיד. לא הכל וורוד.
אין שום השלכותהמקורית
את נתקלת עכשיו בדיסוננס קוגנטיבי, חינכו אותך שמינוס זה סוף העולם ולא אחראי ומי שחי על מינוס אין לו עתיד וילדיו מסכנים, ואז את רואה אנשים שחיים כך ולא קרה כלום, ואפילו טוב להם, בהחלט מבלבל, ולכן את מתעקשת לעמוד על דעתך כאילו היא אמת אחת ואין בלתה
ובכן, כמו שלא לוקחים ארגזים של כסף לקבר, גם המינוס לא בא עם התכריכים כעסקת חבילה.אנחנו פה לזמן קצוב, את מעדיפה לבלות את זמנך בהרגשה של כורח לחסוך לכל מיני מטרות? זכותך
יש אנשים שלא חיים כך, וגם אם לא מתוך אידאל, גם זו צורת חיים שיש בה איכות. ואם את שואלת אותי עכשיו, כשיש לי דירה וברוך השם אני מרגישה בשפע, אם בא לי לחשב כל שקל לחסכונית העתידיים של ילדיי - וואללה לא. רוצה להנות ממה שיש לחיים להציע. בעלי בגישה הזו וזה עושה לי אלרגיה.
מה שצריך קונים, ומה שלא מיותר. לא אמנע מעצמי או מילדיי שום דבר שהכרחי בעיניי לאיכות חייהם ורווחתם, אם הדבר היחיד שעומד בין האחד לשני זה מינוס לבנק. ממש לא.
ולחם עם גבינה ממש לא עומד על הפרק. לא בשביל להימנע ממינוס ולא בשביל לצבור מספרים בחשבון.
בשורה התחתונה, קצת גמישות מחשבתית ופתיחות לדעות אחרות. זה הכל
גם אני לא חוסכת כלום לילדיםקופצת
מבחירה.

מעדיפה להנות מכאן ועכשיו.
הרבה יותר קל שכל אחד ידאג לעצמו כשיגדל, מאשר אני אדאג לחמש...
והאושר שלהם לא תלוי בכסף, אלא בדברים אחרים וחשובים שעליהם אנחנו עובדים קשה.
אבל זה כבר ממש עניין של מזלאן אליוט
שאנשים חיים ככה ולא קרה להם כלום.
את לא מקבלת המון בקשות צדקה לאנשים שאצלם זה לא ככה? שחיו על הקצה ואז קרה משהו שדחף אותם מעבר?
ובניגוד לאנשים עם חסכונות, אצלם זה יהיה יותר גרוע.
וכשמזדקנים, ולפעמים צריכים עזרה, ותרופות יקרות, מה יעשו אז? יצטרכו לעזרת הילדים שלהם אם יוכלו, או הציבור.
וגם אם לא, ישארו חובות לילדים לשלם. זה תמיד יבוא על חשבון מישהו, וזה לא אחראי להפיל את זה על אחרים בתור דרך חיים.
להיות במינוס בתור שלב ספציפי בחיים, זה דבר אחד. לא בתור משהו קבוע בלי צפי לשלם אותו
מה שמתפספס פההמקורית
בעיניי זה לא העניין של מינוס או לא, חסכונות או חיה כפי יכולתך.. משום מה יכולת ההכלה פה בשרשור שואפת לאפס.
זה או שחור או לבן. או מינוס וחיי עוני וצדקה או חסכונות ולחיות על לחם וגבינה כדי שיהיה לילדים.
אני כופרת בתאוריית השחור והלבן פה, ונתתי דוגמה.
ברור שיש עוד מלא דוגמאות, ואפילו של אנשים שחסכו כל חייהם ונפלו באיזו עסקת נדלן מפוקפקת.. אז?!?!
שכל אחד יחיה את חייו כפי שהוא רואה לנכון. זה הכל. לא לנסות להוכיח לאחרים שהדרך שלהם לא נכונה ולעשות להם 'נו נו נו', ולא להרגיש שהדרך של האחר מאיימת עליך. כי היע לא.
כמו שבמיליון שרשורים שנפתחים יש ריבוי דעות, גם פה. איך אומרים בשפת האם של אמי היקרה: בזעת! (אז מה?)
וואי ממש 👍🏼מיואשת******
כי תארו דרך חיים כזו כדרך בלי בעיות ובלי השלכותאן אליוט
וזה מאוד בעייתי בעיני לחיות על כסף שאין לך, ואין צפי להחזיר.
אדם צריך לעשות את מלוא ההשתדלות לא להסתמך על אחרים.
בעייתי בעינייךהמקורית
כי התפיסה של מינוס = לחיות אחרים שגויה מיסודה
מינוס היא הלוואה נושאת ריבית. זה שירות שמשלמים עליו כסף. איך זה נקרא לחיות על חשבון מישו אחר? זה יוצא מכיס שלך? זה שירות שמי שמשתמש מוכן לשלם עליו. מה הקשר לאחרים..?
גם אם לא יוצא מהכיס שלי, זה לחיות על כסף שלא שלךאן אליוט
זה א'.
וב', גם אם זה לא בעייתי בעינייך, בתור דרך חיים זה בקלות רבה יכול להפוך לבעייה של אחרים כי משפחות שבאופן קבוע מוציאות יותר משמכניסות יבואו בשכיחות גבוהה יותר בסוף להישען על הציבור לתמיכה.
לא נכוןהמקורית
במחילה
הבנק עושה את החישובים שלו במתן הלוואות בדקדקנות רבה, תאמיני לי. יש להם טווח סיכון שהם לא יעברו אותו. ואם הם מסכימים לתת מה אכפת לך? מה, יש לך בנק בבעלותך?! מהתשובות שלך נראה שלא, אחרת לא היו לך קליינטים
זה גורע ממך משו?
אף אחד לא חי על חשבון אף אחד אם הוא במינוס. די עם הדמגוגיה בשקל הזו
מאוד קל לקרוא לדעות אחרות דמגוגיה בשקל..אן אליוט
ונראה שאת לא מבינה מה שכתבתי. בעיה כדרך חיים לחיות על כסף שלא שלך (הלוואה, מינוס, וכדומה)
והבעיה שאם זו דרך חיים בסוף יותר נפוץ שיצטרכו צדקה. וזה כן מהכסף של הכלל.
לא טוב לך אל תתניהמקורית
צדקה
לא הבנתי מה הבעיה
שוב, כי תארת את דרך החיים הזו כלא בעייתיתאן אליוט
והראתי שכן יש פה בעיות והסתמכות על הציבור
הנורמליזציה של המינוסאפונה
היא בעצמה רעה חולה.
מעבר למה שכתבה @אן אליוט ואני מסכימה איתה מאד - זה שמדברים על מינוס כדבר נורמלי וסבבה, גורם גם לאנשים אחרים להשתמש בכסף שאין להם יותר בקלות (כמו שכתבו פה כמה פעמים בשרשור "יש המון אנשים שחיים ככה והכל בסדר אז למה לא"). וכן זה פוגע בהם. כמו שאם תבוא אשה לפורום ותספר שהיא צועקת לעתים קרובות על הילדים שלה, אם רק יחטפו אותה ויגידו לה שזה נורמלי והמון אמהות צועקות באופן קבוע על הילדים שלהן - הסיכוי שהיא תעשה שינוי יקטן. אנחנו יודעים שהמון אמהות צועקות על הילדים שלהן אבל זה עדיין דבר *לא טוב* שצריך ואפשר לעשות מאמץ לשנות אותו.
הגזמת אחותנוהמקורית
הגזמת לגמרי
זה יוצא מפרופורציות
ההקבלה שלך לא רלוונטית בכלל ולא אמרתי שצריך לנרמל מינוס, ודאי שמי שיכול להימנע אחלה, אבל מי שלא - לא קרה כלום. זה הכל
לא יצאנו נגדךשירוש16
אלא הסברנו מדוע אורך חיים כזה הוא לא אידיאלי.

את לא מסכימה?
סבבה.

אבל למה להפוך את כל הנושא הזה להתקפה אישית?
לא אמרתי שיצאת נגדיהמקורית
לא יודית למה הבנת את זה, אני אפילו לא במינוס בכלל
אוי ווי. בעלי מתנדב בפעמוניםסופי123
כבר כמה שנים.
לחיות על המינוס יכול להתגלצ לעוני והלוואות וחלילה שוק אפור והסתבכויות מעל הראש. זה ממש לא מצב רצוי או "לא נורא" כאורח חיים של משפחה
חולה עליך !!!!!!!אהבתחינם
❤️😁המקורית
יש הבדלאפונה
בין לחסוך לעתיד (לשמוע כסף בצד למה שלא יבוא)
לבין יתרה חיובית בחשבון (לחיות ממה שיש ולא ממה שאין)
אפשר גם לא להסכיםהמקורית
זה בסדר
אני חושבתסליל
(ופה אני כבר מתייחסת באופן כללי לעצם הדיון, ממש לא כלפי מישהי שספציפית).

שזו בהחלט גישה שיכולה לעבוד, מקבלת.
השאלה מה קורה אם יש פתאום הוצאה חד פעמית גדולה.
חס וחלילה מישהו נדרש לטיפול רפואי יקר, צריך לתקן את הרכב בטיפול גדול, תיקון בבית שהוא דחוף.

אני יכולה להבין איך הגישה שאת מתארת עובדת ביום יום, יש הוצאות קבועות פחות יותר, הכנסות קבועות פחות או יותר ובסך הכל זה מאזן אחד את השני.

אבל מה אם יש הוצאה גדולה מאוד פתאום?
זה ממש יכול להכניס אנשים לחובות גדולים.
מה עושים אז?

הלוואה.המקורית
הלוואהשירוש16
זה כסף שאין לך ואת צריכה מתישהו להחזיר אותו.
אם אדם חי במינוס (כלומר, מנהל אורך חיים קבוע של הוצאות גדולות מהכנסות) ואחר כך לוקח הלוואה - מאיפה בידיוק הוא יוכל לשלם את ההלוואה הזאת?
שלא נדבר על כך שרוב הבנקים מסתכלים על דירוג האשראי לפני שנותנים הלוואה בכזו קלות.
מה לעשות, אדם עם דירוג אשראי לא טוב יקבל הלוואה או משכתנא בתנאים הרבה פחות נוחים, או במילים אחרות - ישלם ביוקר.
אבל עדיין יקבלהמקורית
כי הוא מוכן לשלם על השירות הזה
יותר כסף. ואם הבנק מוכן לתת לו, גם אם בריבית יותר גבוהה- מה אכפת לכל מי שמגיבה בנחרצות נגד??
ואישירוש16
זה פשוט לא נכון.
לחיות במינוס כל הזמן יש השלכות.
סורי אם את לא יודעת אליהם אבל יש. בהחלט.
שבי כמה דקות עם בנקאי או יועץ השקעות והוא יסביר לך בפירוט מה קורה למרבית המשפחות שחיות על השקל שאין להם.

אם זה דירוג האשראי שנפגע
היכולת והביטחון הכלכלי שבהחלט פוגע ברמת החיים
אם זה הריבית בהלוואה לבנק שהיא אסורה מדאורייתא.
אם זה הלואות או מקרי קיצון שלא מוכנים אליהם

בואי, יש הרבה השלכות לחיים בקו המינוס ועוד יותר מתחת לקו הזה.

להגיד שזה אידיאל, דרך חיים, ואין לכך השלכות שליליות - סורי זה לא תופס. זה לא נכון. וכל אחד שעובד בתחום יוכל להסביר לך מדוע.

אישית ראיתי במו עיני אנשים שקורסים כלכלית (הוצאה לפועל וכו) בגלל החלטות כאלה ואחרות ומתוך מחשבה שמינוס או לחיות מכסף שאין לך זה רעיון טוב.
את לא צריכה לייעץ ליהמקורית
את זה, בעלי יועץ פיננסי. אני מכירה את העניין מקרוב
אם לא היו אפשרויות כאלה, אנשים לא היו יכולים להתקיים במדינה יקרה כמו שלנו. הרבה מאוד משקי בית חיים במינוס, באחוזים - הרבה יותר מאלה שאין להם מינוס.

ובעלי חא מייעץ את זה לאנשים, כי הוא כאמור בגישה שונה לגמרי משלי, אבל עדיין יש מציאות בשטח שעובדת
זה שהרבה אנשים חיים במינוסאפונה
זה לא בגלל שאחרת לא יכלו להתקיים, אלא בגלל בלי באפשרות הקלה. אם האפשרות לא היתה קיימת (הלוואי!) היו מתרגלים לחיות רק ממה שיש, ואם לחיים אז לוקחים הלוואה - שהיא דרך אחראית הרבה יותר ממינוס להשתמש בכסף שאין לך.
סבבה אוליהמקורית
אבל זה קיים. אז התאוריה הזו יכולה ללכת לפח. מפה ועד להשתלחות ממש בתגובות נגד מי שבוחר לעשות כן?. גל של גוזמה עובר על הפורום היום
מי אמרשירוש16
לייעץ לך איך לחיות?
אמרתי בצורה מאוד פשוטה שאם את לא מודעת לבעיות שעלולות להתרחש בחיים כאלה אז יש אנשים שיוכלו להסביר זאת בצורה טובה.

את לא חייבת לדבר עם אף אחד.
אם את רוצה הסבר יש מאיפה לקחת.

לגבי העובדה שמרבית האוכלוסייה בישראל חיה במינוס - זה לא נכון. מבחינה סטטיסטית.

זה שאנשים חיים בשלווה ובשלום בצורה כזאת, מעולה. האם יש לכך השלכות לטוח הרחוק? בוודאי שכן.
זה כמו שתגידי שמרבית האוכלוסייה לא שומרת על אורך חיים בריא ואז כולם יהיו חולים, זה לא נכון. יש חלקים נכבדים באוכלוסיה שיודעים לשמור על הבריאות שלהם. החלק שלא - בסוף סובל.
את פשוט מגזימה. זה הכלהמקורית
באמת.
יש לי בעיה עם הגישה הזו, שהיא קצת מתנשאת, בלנסות להסביר לאנשים את הדברים שוב ושוב כאילו הם חיים בצורה פזרנית וחסרת אחריות, ועוד - על חשבון אחרים רחמנא לישזבן.
המסר הועבר אך לא נקלט וייושם כי ככה זה בחיים, אין נוסחה אחת לחיים, יש המון שיקולים לכל צד, ויש השם בעולם שהפרנסה והעושר והברכה בכסף ממנו בלבד. את חיה לפי תאוריות מתמטיות לרוב, כשהדגש של ההשתדלות שלך הוא על תכנון ושליטה בהווה ובעתיד, בסדר. יש אנשים שלא חיים כך, סדרי העדיפויות שלהם שונים אידאולוגית משלך, או שלא עלה בידם - מה הטעם בלבוא עם פטישים על ראשם? ועוד בטענות קשות שהרבה מהן לא נכונות, וודאי לא נכונות לכולם? נשגב מבינתי
ואגב, הלוואה לבנקהמקורית
לא אסורה מדאורייתא
יש להם היתר הלכתי לכך
רוצה להחמיר על דעתך? בבקשה.
אבל לא לשים ללעג הרבה אנשים שנולכים לפי דרך התורה והמצוות כי את מתנגדת לעניין הזה באופן אישי.
והלוואה יכולה לבוא גם מגמח אגב
הלוואהשירוש16
אפשר לסדר בצורה שלא תיהיה כרוכה באיסור ריבית.
אבל במינוס יש איסור ריבית בגלל הצורה שבה הבנק מתנהל. (יש דרך לעשות זאת בצורה הלכתית אבל זה בדרך כלל רק בהינתן שיש לאדם דירה או נכס אחר למשכן. אחרת זה בהחלט איסור ריבית).

אני לא שמה ללעג דרך חיים שונה משלי. אני מסבירה מדוע היא עלולה להיות מסוכנת לאחרים ולא מציאות וורודה ויפה כמו שמנסים להציג אותה פה.
אף אחד לא הציג את זה כוורודהמקורית
זה העניין.
את שוב חוזרת לשחור או לבן. זה לא וורוד אבל זה כן בתחום האפור.
ושוב, אני לא נגד העניין שלא להיכנס למינוס, הלוואי על כולם לחיות ברווח ובשפע עם מיליונים בעוש ונכסים לרוב, אבל זה לא ככה. וטוב שיש אפשרות למי שצריך וזהו. זה לא פוגע באף אחד
זה כנראה נושא רגיש כמעט כמו מניעת הריון או חיסון קורונהמיואשת******
אחרת אין איך להסביר את המקומות שהשרשור הזה התדרדר אליהם
מסכימה איתךשירוש16
זה אכן אפשרות כשאין אופציה אחרת ועדיף להימנע מכך אם אפשר.

אני גם לא חושבת שאת מאמינה שלהיכנס למינוס ולחיות על הלוואות כל החיים זה דבר חכם ורצוי לאדם הממוצע. אלא אילוץ כלשהו.

אגב, גם לא צריך להציג את המצב בצורה קיצונית 'מיליונים בעו"ש'. יש מרחק עצום בין מיליונים ביו"ש או אפילו כמה אלפים לבין לחיות במינוס/הלוואות על החיים.
אני אישיתשירוש16
לא הצגתי את הנושא כוורוד.
כן הייתה פה מישהי שהציגה את הנושא כחלק מחיים אידיאליים. אולי את לא אבל אחרים פה כן.
אני אישית מיציתי פהעדן גאולה
אבל חושבת שאם את מתעקשת מחדש כל פעם להזכיר אותי בעקיפין בכל תשובה שניה שלך


אז לפחות תצטטי אותי נכון

אלף פעם כתבתי שזה לא אידאל
אבל כשזה או זה
או לוותר על ערכים אחרים שחשובים לך בחיים לטווח הארוך
אז אני מוכנה לבחור ביודעין
התנהלות כלכלית לא אידאלית (!)
ומוכנה
לשלם את המחיר שהיא (אולי) תגבה ממני

עבור הרווח -
שחייתי את חיי נאמנה למה שאני מאמינה
שקיימתי את השליחות שלי
ושחייתי שמחה ולא חמוצה ע ומתוסכלת בשם האידאל הקדוש ששמו
כסף.


ואני באמת לא מתחברת לטון הדיון כאן בכל מיני הודעות( לא שלך..בכללי)

וחושבת שאם כל אחת תרד קצת מהעץ ותתן מקום לדעות דונות
הכל יהיה יותר נעים לכולן
מחזקת את ידייך ממש!!אמא טובה---דיה!

ובא לי להכיר אותך

וממש נהנית לקרוא אותך!אמא טובה---דיה!


ממש ככהמיואשת******
אני חושבתדפני11
שבגלל שבעלך "שר האוצר" שלכם- וזה מדהים בעיני!
את מדברת ככה...
כי כנראה שיש לו הבנה גדולה בענייני כספים וגם אחריות כלכלית שהוא יודע איך לנווט את חייכם כך שכמו שאמרת בהודעה אחרת- אפילו סגר את המינוס, והגעתם לפלוס.

לצערי
רוב בני האדם לא יודעים איך להתנהל עם מינוס, ומגיעים למשברים מאוד גדולים בחיים בגלל כסף.
כסף הוא לא אידיאל בשום צורה, אבל מה לעשות שבלעדיו אי אפשר לחיות. כמה שזה לא נשמע אולי "טהור" או "קדוש" זאת האמת.
ויש אנשים שמרוב אידיאלים לא מחוברים למציאות וחושבים שהכסף זה דבר רע להתעסק איתו ולכן הם לא מחושבים (לעומת בעלך שנשמע שהוא בהחלט עם ידע וראש פיננסי)... וזה לצערי, גורם למשברים מאוד מאוד גדולים.
כי אין מה לעשות. כסף הוא בסיס לחיים נורמליים.

ונראה לי שעל זה יצאו כל מי שהיה לה קשה עם ההודעה שלך, על האנשים שלא מבינים כמו בעלך, ויכולים לשמוע את ההשקפה הזאת שמינוס זה סבבה- ואז יפלו לבור עמוק ללא תחתית...

ולכן הן (ואני) נזהרות מאוד מדרך החיים הזאת, בטח כעצה להתנהלות לגיטימית- שמא יפלו בה אנשים לבור עמוק..
את אלופהבת 30
אני מזדהה עם חלק ממה שאת כותבת ויש לך אומץ.
את מהממת באמת!אהבתחינם
שוב, אני לא אומרתשירוש16
שאתם חיים בצורה שגויה או שחיי אברכות היא לא לטווח ארוך. להפך. יש הרבה טובים וישרים שחיים בצורה הזאת.

אני נטו מדברת על מושג אחד שנקרא: התנהלות כלכלית נבונה.

אישית, מניחה שזוג עם 6 ילדים שחי במינוס כל החיים בהחלט פיספס פה משהו בהתנהלות כלכלית במשך השנים.

אישית אני עובדת במקום טובעני וקשה ומחכה לרגע שאוכל להוריד משרה. אבל אני עושה את זה מתוך ראייה של העתיד: בע"ה עוד שנה שנתיים בעלי יצא לשוק העבודה ואוכל להישאר בבית עם הילדים. וזה אחרי שיש בית על שמנו וחסכונות לא מבוטלים עבור הילדים. זה ביטחון כלכלי שאני מוכנה לעבוד עבורו ולהשקיע למענו הרבה.
אבל שוב, אני יודעת שמדובר ב*תקופה*. לא כל החיים. אלא תקופה מסוימת. אולי שנתיים, שלוש או אפילו חמש שנים. שלאחריהם נגיע למקום טוב יותר.
את אומרת שאת מעדיפה להשקיע בתחום הרוחני והנפשי במקום הכלכלי.
שזה מקסים בעיני.
השאלה מה אתם מפסידים בדרך. כי זה לא רק מינוס בבנק. זה מותרות שאי אפשר לקנות לילדים, זה דירה שלא נמצאת באופק, זה השקעות לטווח הרחוק שאין לכם. זה האופציה להוציא הלוואה מהבנק שככל הנראה לא תתאפשר כל עוד אתם במינוס.
והשאלה אם תכננתם ככה את העתיד שלכם.
כי באופן אישי, אני יום יום רואה את ההשלכות של גיל הזהב (ספוילר.. זה לא באמת ככה. לפחות לא לרוב בני האדם. במיוחד כאלה שסובלים ממחלות רקע)
אנשים שאין להם טיפת שקל עליהם בגיל 60+ נאלצים להמשיך לעבוד או לחלופין, נכנסים לחובות ענק כי אורך החיים שלהם לא מאפשר להם לעבוד אך מנגד הבריאות או סתם חיי היום יום דורשים מזומנים.
כשאני עובדת קשה היום ומפרישה לפנסיה, חוסכת כסף ומשקיעה אותו במקומות שונים, אני בהכרח חושבת על העתיד הזה. בו לא אוכל לממן לעצמי את אורך החיים שאני מעוניינת. ואאלץ להישען על הצידה שארזתי לעצמי בדרך.
אבל אם אהיה עסוקה יותר מידי במה שעושה לי טוב כרגע ולא אחשוב כלל על העתיד - אז בעוד 40+ שנה אמצא את עצמי בבעיה לא קטנה.
אפשר לאמר לך משהו?אחת פשוטה
אני מזדהה מאוד אם מה שאת כותבת ומסכימה איתך בכל מילה!

אבל......
היא לא ביקשה בכלל את עצתך..
זאת לא היא שפתחה את השירשור וגם אם הדברים שלך נכונים וטובים - יש מצבים שכדאי להרפות ..


הנקודה שרבות מאיתנו שוכחות היא שמדובר בפורוםציפיה.
פתוח. יש כאן הרבה יותר נשים שקוראות מאשר אלו שכותבות, ולכן שירה מרגישה צורך (ואם היא לא היתה עושה את זה, ואם היתה לי פניות - אני הייתי עושה את זה) לכתוב בצורה ברורה נגד משהו שיכול להיות מסוכן.
עדן גאולה בוחרת בזה? אחלה. אבל זו לא ממש דרך הוראה לרבים.

)זה כמו פסק הלכתי. רבנים יגידו משהו בצורה כללית, לציבור, אבל לאנשעם ספציפיים יתנו פסק אחר.)
אבל יש אנשיםבת 30
שיודעים את כל זה ובכל זאת בוחרים אחרת.
יש הרבה דרכים לחיות את חיינו, ולא כולם צריכים ליישר קו ע''פ אותם עקרונות כלכליים או רוחניים או משפחתיים וכו' וכו''.
בסוף כולנו מגיעים לקבר עם תורה, מצוות, תפילות וחסדים....לא משנה מה היתה ההתנהלות הכלכלית.
כל מילה נכונה. אשרייך!!אחתפלוס
התורה היא ערך עליון ואני גם חושבת שבתכל'ס מי שיכול לחיות כך זה הדבר הכי אידיאלי.
את פשוט אלופה!!אמא טובה---דיה!

מעריצה אותך.

תגובה מדהימה, מסכימה עם כל מילה.

אנחנו גם אברכים ורוצים בבעז"ה להמשיך ככה כמה שיתאפשר, בשאיפה להמשיך ככה עד מאה ועשרים וממש נתת לי כוח!!!!

וואי תודה שכתבתמאוהבת בילדי

חיזקת אותי כ"כ!!!

הלוואי עלי כזו נחישות ואמונה...

מה זה אומר מינוס יציב? אין חיה כזאתאני אמא
מאמינה שרמת החיים שלכם קבועה ומחושבת וגם ההכנסות קבועות ואז יש מאזן יציב כל חודש. במאזן של ההכנסות וההוצאות יש יותר הוצאות או יותר הכנסות?
אם יש יותר הוצאות מהכנסות, אי אפשר לשמור על המינוס יציב, הוא יגדל כל חודש לפי ההפרש. ואם יש יותר הכנסות מהוצאות אז המינוס מיותר, כנראה הוא ממשהו חד פעמי וממש מומלץ לנסות לסגור אותו כי אתם יכולים לחיות בלעדיו.
בשביל זה יש מסגרת בחשבוןבת 30
אם קובעים מסגרת של אלף ש''ח, פשוט א''א להיכנס למינוס של יותר מזה. ואז זה יציב🙂
בדיוק. זה מה שיש לנו. מינוס יציב שלא זז כבר שניםאחתפלוס
אני יכולה לשאול?סליל

באמת מהתעניינות.

 

מה עושים אם יש פתאום הוצאה חד פעמית גדולה?

אירועים לילדים?

אפשא לחסוך ככה?

 

שואלת באמת מהתעניינות, ולא כביקורת

נשמע מוזר ולא אמיןאחתפלוס
אנחנו רואים ממש סיעתא דישמיא בדברים האלו. ב''ה אלף פעמים.

ממש מרגישה שהתורה של בעלי מגינה עלינו גם בקטע הכלכלי.
לגבי חסכון לאירועים-שאלה טובה.
אין לנו בכל מקרה מאיפה לחסוך. ההוצאות שוות להכנסות פחות או יותר.
אז לא אדאג את דאגת המחר.
נשמע הזוי אבל כן, בוטחת בקב''ה באמת שיעזור.
כי זה לא שאנחנו חיים בפזרנות וסומכים על הנס.
חיים בחיסכון בהווה.
העתיד בידי הקב''ה.
אני דווקא חושבתסליל
שזה כן אמין ;)

לא הייתי בוחרת בדרך כזו, כי גדלתי אחרת ואני בחרתי לחיות בצורה אחרת.

אבל אני כן אדם מאמין, וחושבת בהחלט שיש עניין גם של אמונה כמו שאת כותבת וה' הוא זה שדואד לפרנסה בסופו של דבר.
וחייבת לציין שזה תמיד מרשים אותי איך שאת כותבת ואיך שאת חיה, כי זה רחוק ממני מאוד, אבל יש לי המון מה ללמוד ממך❤️
❤❤תודה אהובהאחתפלוס
רק לגבי אירועים..באר מרים
עוד לא חיתנו ילדים אבל עברנו די הרבה בריתות ובר/בת מצוות -

אנחנו עושים אירועים פשוטים וקטנים שמכסים את עצמם.
אף פעם לא היינו צריכים להוציא כסף על אירוע..
(חוץ מבר מצווה בקורונה שהזמנו 20 חברים שגרו במרחק 100 מטר מהבית וכמובן שלא הביאו מתנה.. אז הכיבוד שלהם היה הוצאה.. אבל תלת ספרתית..)

אם את מוכנה לאירוע באולם של הבית הכנסת או במועדוח של היישוב, עם קייטרינג בעלום של 40-50 שקלים למנה ואם צריך מוזיקה אז תקליטן או קלידן עממי ופשוט - אירוע הוא לא כזאת הוצאה..

גם לגבי הלבוש: אני קוראת כאן על הוצאות בעננים..
אצלנו לבריתות בכלל לא קניתי לאף אחד בגדים.
לבר מצוות: שמלת שבת לבנות בסכום דו ספרתי ובגד חדש לי גם סכום לא גבוה.
חולצות לבנות לכל הבנים מלידר או באזר שטראוס - עולה 20-40 לחולצה בערך.. לבעלי ולבנים הגדולים גם אפשר להשיג חולצות במחיר דו ספרתי.
מכנסיים ונעליים רק לילד הבר מצווה.
לא יוצאת הוצאה מטורפת..
גם ליסליל
חגגו בת מצווה פשוטה, בערך כמו שאת מתארת.
ועדיין ההורים שלי חסכו אליה מראש.
אבל זה באמת עניין גם של דרך חיים.
כי הורים שלי חוסכים לכל דבר בערך.
נגיד יש בר מצווה, שההוצאה עליה תהיה x שקלים, הם מחשבים כמה הם יכולים להוריד בכל חודש לטובת העניין (נגיד y שקלים), ואז x/y= מספר החודשים שצריכים לחסוך מראש.

גם אירוע כמו שאת מתארת, אני מניחה שהוא מגיע לכמה אלפים?
אם ההוצאות שוות להכנסות פחות או יותר, איך משפחה יכולה להוציא סכום כזה?

לכן גם לא מבינה כל כך איך אפשר לחיות במינוס מאוזן. (שוב, לא מתוך ביקורת, באמת מנסה להבין).
נגיד פתאום מתקלקל הרכב, תיקון חשוב בבית או כל הוצאה גדולה שהיא חד פעמית. אם לא היה לנו כסף בצד בשביל דברים כאלו, לא היינו מסוגלים לחיות והיה לנו מינוס ענק בחשבון שרק היה גדל.
לכן באמת מעניין אותי
אצלנו כיסינו כל אירוע כזה מהמתנות שקיבלנו..באר מרים
ובחלק מהמקרים נשארנו עם עודף..
גם מה שתיארתאפונה
זו הוצאה שאין איך לממן אותה כשחיים על השקל.
(זה יכול להיות גם מכשיר חשמלי שמתקלקל)
אירוע שמחזיר את עצמוהשקט הזה
ז"א שבונים על מתנות של האורחים כדי לכסות את האירוע

לי אישית יש קושי עם ההתנהלות הזאת, ש"בונים" על מתנות. מרגישה בתור אורחת באירועים שאני חייבת לכסות את האירוע.

ואני גם אשמח להצליח להיות כמו ההורים שלי שאת המתנות- כמו שמתנה צריכה להיות, הביאו לחתן/ כלת השמחה
זה לא אומר שמי שלא נוהג כמוהם לא נוהג נכוןמיואשת******
נכון, הרבה אנשים חיים ככההשקט הזה
וקשה לי מאד עם הגישה הזאת.

הרגשתי צורך להראות צד אחר לגישה הזאת מתוך הרגשה שאני אישית נפגעתי מגישה כזאת כשנאלצתי לשלם כסף בחתונות של חברות מתוך איזו תחושת מחוייבות לכסות את האירוע, גם בתקופות שלא בהכרח היה לי מאיפה (כשהייתי סטודנטית רווקה, ומעט הכסף שהרווחתי הלך על הוצאות מחיה ושיעורי נהיגה) כשאפשר בעיני לנהוג אחרת.

ולא, ההורים שלי לא חיים בשפע כלכלי ובכל זאת מצאו את הדרכים לממן את האירועים מהכיס שלהם ולא מהכיס של האורחים
זה שתי דברים שוניםמיואשת******
אני מאד נגד הגישה שהאורחים חייבים לכסות את האירוע. זה ממש מפריע לי.
מנגד, אם זה מקובל במשפחות מסוימות ויודעים מראש שזה מה שיקרה, אז זכותם המלאה של ההורים להשתמש בכסף הזה ולא קרוע את עצמם בשביל לחסוך לילדים.
כל אחד יעשה מה שהוא חושב, אבל זה שמישהו בוחר בדרך מסוימת ממש לא אומרת שהיא היחידה.
כילד אנחנו צריכים להבין שעצם זה שההורים שלנו עושים לנו אירוע ומשקיעים זמן וכח והפקה זה מתנה גדולה וזה צריך להיות מספיק לשמח אותנו.
אם יש להורה אפשרות להעביר לילדים את הכסף (זה מה שאנחנו עושים גם) נפלא .
אם מקובל משהו במשפחות מסוימות - זכותם.
אני פשוט מפרידה בין הדברים בין מה שזה גורם לי להרגיש כאורחת לבין מה שמי שעושה את השמחה וכך רגיל אצלו עושה. לפעמים בכלל אגב בנות מדברות פה על סבא והורים ואיזה דוד שמכסים את רוב האירוע (למדתי את זה משרשור קודם) ולאו דווקא האורחים עצמם.
ואם עושים אירוע בחמישים למנה אז לא ממש מופרך לצפות שהאורחים פחות אן יותר יכסו את האוכל גם אם הם לא אמידים.

ההנחה שיותר טוב שזה ילך לילד, לא בהכרח נכונה. כי אם ההורים שלו שתיהם מורים נגיד או לא משנה, אברך ומשהו אחר, אבל תכלס אין להם הרבה, אז אני מקווה שהילדים מחונכים מספיק בשביל לשמוח בעצם השמחה ולא לצפות שההורים יוסיפו שעות ויקרעו את עצמם (מעבר לכאב ראש האדיר של לארגן שמחה ולקנות בגדים ולהכין תכנית. אפוד שלא עושים את זה לא מבינים כמה שמחה זה הרבה מעבר לכסף של האירוע עצמו) בשביל שהם יקבלו שלושת אלפים שח לחיסכון. ילדי לא התנסו בנסיון הזה אבל הייתי מאד מקווה שאם כן כך הם ירגישו.

ואם יש הורים שכן קורעים את עצמם בשביל זה זה כמובן זכותם ואני בטוחה שהילדים שלהם מעריכים את זה ממש. וזה יפה מאד. אבל זה לא אומר שזה מה שהדבר הנכון לעשות בעיני כולם
ויש גם הורים שחיים בחובות ובמינוסיםחצילוש
כדי לעמוד בסטנדרטים של החברה והילדים שלהם לאירועים. ההורים לא חייבים כלום, וכנ"ל האורחים. אבל בפועל, כשעושים אירוע צנוע, סביר מאוד שיכסה את עצמו. זה פשוט..
מה רע בלחיות במינוס?אפונה
🙃
אני גם חושבת שזה לא טובחצילוש
אבל מקבלת את מי שיש לו סדר עדיפויות שונה, וכנ"ל השקפה הלכתית..



ולא דומה מינוס מטורף+חובות גדלים, למינוס יציב ומודע.
ויש הורים שעובדים כמו שצריך במקום לבזבז את זמנם בדיונים פה 😁מיואשת******
הפורום הזה! בחיי…
חחחחחחחחצילוש
אני מדברת על אירוע שהעלות היא 40-50 שקלים למנהבאר מרים
וגם אם מוסיפים עלות כלשהי לשאר הדברים הסך הכל יוצא בזול..

ככה שממש לא קשה "לכסות" את המנה.

וגם אין לי בכלל ציפיה שיכסו את המנה.
גם מי שמביא מתנה זה מבורך וגם ימ שלא מביא כלום כמובן..

אבל מספיק שיש כמה דודים שמביאים 500 שח כדי שזה יכסה ממש בקלות..

גם אני לא סובלת אנשים שעושים אירוע יקר ונוצץ ומצפים ממני לפשוט רגל כדי "לכסות את המנה"..
אבל 40 שקל למנה מתכסה לבד..
זה כנראה נובע מהעובדה שיש לכם משפחה שמכסהכי לעולם חסדו
את ההוצאות של האירוע 😏
זה אומר שהמאזן שלכם מדויקאפונה
לא עדיף לשנס מתניים ולסגור אותו?
לא בוער לי. ב''ה.אחתפלוס
כשיש מינוס הבנק יקבל גם צ'ק או הוראת קבע שאין איך לכסות אותה באותו רגע.
אם אין אפשרות למינוס בכלל זה יחזור.
אפשר אולי לא להשתמש במינוס? נכון.
אנחנו לא כאלה מחושבים. אם זה טוב או לא, לא יודעת.
אבל ב''ה אין לנו חובות שיש להרבה מסביבי אז כנראה שזה בסדר ב''ה
וואי אני רקבוקר אור
לא מסכימה איתך בכלל
אבל נהניתי לראות איך כתבת מתוך תפיסת חיים בלי להקטין אחרים
ןאשריכם ממש! נשמעים אנשים מיוחדים ותורמים
ממש ככה^^^כי לעולם חסדו
ממש ממש מזדהה!! עם כל מילה כמעט..אמא לאוצר❤
חיבוק גדול לך
באמת קשה
מזדהה ממש...אמא אבא ותינוק
מדי פעם שאני נכנסת לקצת חרדות כאלה אני מדברת עם בעלי ואנחנו מעודדים אחד את השני שזה כמה שנים קשות שעוברים אותן, וכמה שהן כמובן שוות לנו, ועוד יגיעו ימים שנתאפס יותר על החיים כלכלית.

חוץ מזה בפן הגשמי, לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שאכלנו משהו של אוסם... או כל חברה אחרת שהתייקרה עכשיו, בסופרים שאני קונה בהם יש המון תחליפים לא פחות טובים, וגם לחופשה לא יצאנו כבר המוןןן זמן אלא מקסימום שמים את הילדים איפשהו ונוסעים ליום שלם של רוגע,
כלומר הענין הוא להתרגל לחיות עם פחות הוצאות
עדין אין לנו כמעט מה לחסוך, שמים ממש כמה שקלים כל חודש אבל לפחות אף פעם לא היינו במינוס וגם ברוך השם לא ממש התקרבנו אלייו
אם את לומדת במוסד מוכרים...

אתם זכאים לדרגה לתמ"ת

בנוגע לאברכים זה נדחה אולי לשנה הבאה- תבדקו איזה טפסים אתם צריכים להגיש ותקבלו את ההנחה

את זכאית לתמת- השנה אברכים מקבליםמעין אורה

אגב, התמת לא מסונכרנים עם הביטוח לאומי. טוב לידע הכללי.

אם את רוצה יש גם אנשים שעובדים בהגשת בקשות לתמת והם יוכלו לומר לך בשיחת טלפון האם את זכאית. 

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98אחרונה

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקהאחרונה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98אחרונה

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''אחרונה
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזהאחרונה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני מורה מקצועיתרק טוב!
וממש לא מצפה ואף מעדיפה שלא לקבל מתנות מהורים במהלך השנה. גם בסוף שנה מיותר מבחינתי.


לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

לא מקובל להביא בחנוכהבתאל1
בשנים האחרונות קונים אצלינו מהועד בכל חג כמעטיעל מהדרום
לק"י


השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

אני הכנתי את זה השקעה של 15 שקל לאחת בשביל תשומת לעדי98אחרונה

תסמיני הריוןאנונימית בהו"ל

עזבו רגע הגיוני או מדעי

יכול להיות שהתחילו לי בחילות שבוע אחרי הביוץ?

נראה לי מופרך לחלוטין

אבל משהו שהתחיל כוירוס בטן (כך חשבתי), פשוט לא נגמר ועכשיו במקום כאבי בטן יש בחילות.

כל מחשבה על אוכל מעוררת בי בחילה

הבטן שלי כואבת מרעב, אבל לא בא לי לאכול כלום.

זה קרה למישהי?

וזה רקאנונימית בהו"ל

בערב

במהלך היום אני בסדר

מכירה מקרוב🥴סטודנטית אלופה

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

תודה❤️אנונימית בהו"ל

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

קרה גם לימדפדפת
בגלל בחילות עשיתי בדיקות לפני האיחור שיצאו חיוביות
אצלי היו חוסר תיאבון וחוסר חשק לאוכלמצפה88
אצלי יש תופעות יותר משבוע לפני האיחוראמא לאוצר❤אחרונה
רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1
נראה שזה טופלoo
חח שמחה לראות שזה לא רק אניאמא לאוצר❤

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

כנ"לשמ"פאחרונה

אולי יעניין אותך