פריקהעזה כמוות אהבה
רק אני ממש ממש לחוצה מהעליית מחירים???
בעלי אברך, אנחנו מתקיימים מהכנסה קטנה כל חודש, שהולכת ישר למעון. לא קיבלנו תמת כי אני סטודנטית ובעלי עובד ללא תלושים, וגם אברך, וגם סטודנט. אני לומדת כל יום עד מאוחר ואין לי זמן לעבוד.
איך אפשר לעמוד בזה??? זה עוד לפני חשמל, מים, אוכל.
צריך מתישהו גם לקנות בית.
אם בכלל.
איך עושים את זה??? אשמח להרגעות וטיפים.
תודה מראש
אבל אם שניכם סטודנטים למה אתם לא זכאים לדרגה?תוהה לי
את מדברת על התייקרות של אוכל?סופי123
איך שאני רואה את זה (אבל אולי לא מעודכנת בפרטים...) הדברים שמתייקרים הם לא מוצרי בסיס שאי אפשר לחיות בלעדיהם או שאין להם תחליף זול יותר. אני עושה קניות בסופר חרדי באופן קבוע ויש מותגים של כל דבר כמעט שהם לא אוסם או שטראוס או החברות הגדולות... על שתיה ממותקת שהבנתי שהתייקרה כדאי לוותר בכל מקרה כנל חד פעמי...
ובית יחכה, בכל מקרה אם שניכם לא עובדים כרגע זה לא רלוונטי בעליל.
אנחנו גם היינו סטודנטים ביחד וקנינו בית רק כשהיו לנו משכורות יציבות וקבועות אחרי לא מעט שנות נישואים.
מסכימה חלקיתהמקורית
אני אוהבת להשוות מחירים ולעשות סקרי שוק ולחפש מבצעים וכו, אבל באמת שהרבה דברים שמתייקרים 'רק קצת' בסופו של דבר מורגשים. המים הארנונה החשמל והדלק מתייקרים גם השכירויות גבוהות (תלוי איפה, אבל אם מתפשרים על מקום מרוחק אז משלמים על נסיעות,מתפשרים על שרותירפואה זמינים וכו)
בקבוק שמן שפעם עלה 5 שקלים היום מאמיר ל10 בחלק מהמסופרים (לא קונה מהם), ולא לכולם יש זמן ומרץ לפצל קניות.
נכון שלהרבה דברים יש תחליף, ואני מזמן לא קונה פסטה של אסם אם אני מוצאת חברה אחת 3 ב10 אבל זה מוריד מאיכות החיים שלנו, גם שימוש בחד פעמי בעיניי זה משפר איכות חיים במקרים מסוימים
הפותחת ובעלה אכן לא בנקודה בחיים בה דירה היא בכלל אופציה קרובה לפי הנתונים אז לא רואה סיבה לדאוג מזה כרגע, אם כי תמיד טוב לחשוב על דרך לחסוך כסף
לא רק. החשמל עכשיו מתייקר ב6 אחוז. זה לא מעט בכלל!אמא לאוצר❤
הדלק כל הזמן מתייקר..
ועוד המון דברים שממש לא נכנסים להגדרת מיותרים
ואגב, גם חד פעמי (ועקרונית אני ממש לא בעד, גם בקטע של איכות הסביבה) במצבים מסויימים בחיים הוא לא ככ מותרות. סוף הריון, אחרי לידה, בכללי ילדים צפופים, הריונות עם היפראמזיס.....
אם שניכם סטודנטיםשירוש16
אתם אמורים לקבל דרגה יחסית טובה.
תלוי במספר שעות לימוד שבועיות אבל בגדול - זה אחלה דרך להשיג דרגה.
אני רק ממש מבינה אותךדפני11
אתמול בדיוק אמרתי לבעלי
מה נסגר עם הממשלה הזאת?
מעלים מחיר בכל דבר שזז.... ובדברים ממש בסיסיים... חשמל למשל. כל כך לא פייר!! איפה ההתחשבות בכל המעמד הרגיל שקורס ממרוץ העבודה?
חשמל זה בייסיק....
למה אי אפשר לייקר ולקחת מיסים בדברים שהם יותר מותרות (כמו טיסות למשל)?
אוף זה ממש ממש עיצבן אותי.
וכואב לי הלב עליכם, הזוגות האלו שממש בתחילת דרכם וחוסכים כל שקל... (גם אנחנו כאלו שלא יובן אחרת... אבל אני כבר עובדת ומרגישה שזה משמעותי)
שלא לדבר על הזקנים שחיים מקיצבה.
מרגיש לי ממש גזלה לכבשת הרש.
ואיפה התקשורת? מפלגות השמאל הכלכלי?
שתיקה רועמת.....
הממשלה צריכה לממן את בדיקות הקורונה שמחלקת לכולם בחינם 😕לפניו ברננה!
(סליחה שפתחתי את הנושא, ממש לא צריך לפתוח דיון...)
תכלסדפני11
וגם את ההבטחות למנסור....
*את הבדיקות שהיא מחלקת1הריון
אבל לא מגיעים ליעד
אצלנו ההורים כבר צוחקים שלפני שנקבל את הבדיקות מהמדינה הילדים יחלו יקבלו פטור מהבדיקות ל60 יום
בנתיים כמובן, רכשנו בדיקות כדי שיוכלו להמשיך להגיע ללימודים
ואו באמת??! אנחנו קיבלנו לגדול עוד לפני שהתחיל המתווה ולקטןלפניו ברננה!
כנראה אצלכם מסודרים יותר 😉😉1הריון
אצלי כמעט כולם כבר מחלימים טרייםבאר מרים
שפטורים מבדיקות, אבל בכל זאת כל ילד הביא מבית הספר מארז של 20 בדיקות, ואחד מהם עוד ממשיך לקבל 3 בדיקות נוספות כל שבוע.

אני יכולה לפתוח חנות..
😕לפניו ברננה!
משלם המיסים הוא כבשת הרש...
ורק לגבי הקניית דירהדפני11
אני חושבת שבאמת זה לא הזמן לחשוב על זה.
כמובן לחסוך אם יש מאיפה, אבל בטח לא להכנס ללחץ כלכלי גם מזה..
יכחלה לומר לך שאנחנו נשואים כבר כמה שנים עם שלושה ילדים ועדיין זה עוד לא באופק.
רק כשבעלי יסיים את התואר, ויהיה לנו קצת יותר אויר לנשימה כלכלי נתחיל לחשוב בכיוון.
בינתיים אין לנו מאיפה לשלם גם שכירות גם הוצאות שוטפות וגם משכנתא.
וזה בסדר גמור.
לחכות ולנשום עמוק.
בע"ה בזמן המתאים ועם הכוונה נכונה כלכלית איך לקנות- תצליחו. אבל אל תלחצי מזה.... זה מאוד הגיוני שלוקח זמן עד שקונים דירה
מסכימה ממשאורוש3
ממש ממש!! כל מילה!אמא לאוצר❤
הרוב לא קשור לממשלהציפיה.
החשמל עולה כי מחירי הפחם עולים.
מוצרי המזון עולים כי היצרניות מעלות מחירים.
וואלה לא מבינה בזהדפני11
למה מחירי הפחם עולים?
למה היצרניות מעלות מחירים?
כאילו
לממשלה אין התערבות בזה?
למה היה פעם מחאת הקוטג'? אם זה לא קשור לממשלה למה הפגינו עליה בזמנו?
שואלת באמת
הסיבה שהמחירים עולים היא בעיקר בגללהמקורית
עלויות השינוע
עקב משבר הקורונה חל משבר חמור במצבת העובדים עקב בידודים או תחלואה, מה שגרם לפקקים אדירים בתחום הנמלים ופריקת אוניות המשא וכן גם בתחום של ההובלה במשאיות, מה שגרם לעלויות של המכולות להאמיר מ12000 דולר נגיד ל120000, פי עשרה בערך. כשעל כל יום איחור שבו המכולה לא נפרקה היבואנים משלמים קנסות בסכומים גבוהים מאוד.
בארץ, למשל, כמה אבסורד, בנמל אשדוד למשל מחכות המון אוניות לפריקה אבל ועד העובדים של הנמל לא מוכן לגייס עוד עובדים וגם איים בסכסוך עבודה ושביתה רבתי אם יחליטו להפעיל 5 רציפים שעומדים ריקים על ידי עובדים חיצוניים, כי הם טוענים שזה יפגע בעובדים הוותיקים.
בנוסף, עלויות הדגן גם כן האמירו בגלל משבר האקלים וכו.
הממשלה היא זאת שהחליטה על מדיניות של בידודיןלפניו ברננה!
ועכשיו על מודל של הדבקה המונית (כן, זה מה שזה)
דיברו על כמה שזה ישפיע על המשק...
זה לא מעכשיו יקירההמקורית
זה עוד מלפני שנתיים ככה
בשנתיים החולפות חל גל של התייקרות מטורפת בתעשיית הבטון, המתכת והעץ שמשםיע על מחירי הדיור בבניות החדשות, על תעשיית האלומיניום ועל תעשיית הנגרות כמובן.
זה נוגע חהרבה תחומים הדברים האלה. עכשיו מצרף כל השאר
אבל זה עניין עולמי. ממש לא קשור רק לישראל.ציפיה.
מסימני הגאולה-יוקר יאמיר...אם מאושרת
וואלה??דפני11
את מנחמת אותי
אשרייך אם מאושרת! מביאה לפורום נדבך תורני מהמם
שימחת... תודה💗אם מאושרתאחרונה
זה משהו עולמי. ישראל היא מדינה קטנה בעלת השפעה קטנהציפיה.
אם בכלל, בשוק העולמי מבחינת הדברים האלה.
מחירי הפחם, למשל, עלו, כי הקורונה שינתה המון דברים בשוק העולמי. פחות אנשים עובדים, אז יש פחות תוצרת, ויש פקקים בנמלי הים, כי אין מסםיק כוח אדם לפרוק את האוניות ועוד ועוד.

הממשלה יכולה לנסות להגביל דברים, אבל הרבה פעמים זה עולה כסף שצריך לקחת מתחום אחר/להעלות מיסים.

זה נושא ממש גדול ומורכב. זה לא הכל "הממשלה אשמה"
עונהסליל

זה באמת קשה על גבול הבלתי אפשרי.

קודם כל באמת הייתי בודקת שוב את עניין הזכאות להנחה. יכול להיות שבתנאים שלכם עכשיו אתם לא זכאים, אבל אולי בעלך יכול להוסיף שעות בלימודים כדי  שתהיו זכאים?

צריך ששני בני הזוג יעבדו או ילמדו (אחד מהם) לפחות 24 שעות, או ששני הדברים ביחד יגיעו ל36 שעות. אז דבר ראשון הייתי מנסה לעמוד בקריטריונים האלו.

 

אבל זה עדיין מאוד לחוץ.

אני חושבת שבמצב כזה יכול להיות שצריך לעשות חושבים מחדש על הבחירות שבחרתם והאם אכן מתאים לכם לחיות ככה. 

בעלי היה אברך, עבד תוך כדי זה בחצי משרה ואני סטודנטית ולא פנויה לעבוד. באיזשהו שלב זה נהיה קשה מידי, משפחה לא יכולה לחיות על חצי משכורת + מלגה קטנה מהישיבה, זה פשוט לא אפשרי. ועם כל הצער, הוא עזב את הישיבה והתחיל לעבוד משרה מלאה.

כשהתאפשר לו, הוא עבר למשרה בה השכר יותר גבוה, למרות שהיה לו מאוד טוב בעבודה שהוא עזב. כי בסוף צריך להיות ריאליים.

אני לא חושבת שאפשר לחיות כמשפחה כששני בני הזוג לא עובדים, גם כשרק אחד עובד זה קשה מאוד.

את קניית הבית כן הייתי מניחה בצד לרגע, כי דווקא לקנות בית זה לא חובה. אבל כן מאוד חשוב להצליח לחסוך ובטח שבמצב כזה זה לא אפשרי.

הייתי מנסה לחשוב מה כן ריאלי מבחינתכם. מה חשוב לכם, על מה אתם לא מוכנים לוותר ועל מה כן אפשר לוותר. (להיות אברך, סטודנט ועובד זה באמת מאוד קשה, בטח כשיש גם ילדים). תנסו לחשוב מתי את צפויה לסיים את התואר, מתי את אמורה להתחיל לעבוד ומה המשכורת את צפויה לקבל. האם יש חסכונות שניתן להשתמש בהם ותוכלו להחזיר אליהם מהמשכורת שתקבלי? או שהמשכורת תלך כולה על ההוצאות החודשיות. 

 

בקיצור, מצב כזה הוא זמן לחושבים מחדש בעיניי. אם צריך, גם ללכת לייעוץ מקצועי שיוכל להכווין אותכם. כי מניסיוני הקטן, מאוד קשה לצמצמם הוצאות בצורה משמעותית שתצליח לאפשר לחיות ברווח, והמצב הרצוי הוא להגדיל את ההכנסות. השאלה איך עושים את זה

אני לא מבינה בדרגות אבל באופן כללי-עדן גאולה
א. אני כן חושבת שדוקא סטודנטים וכרגע גם אברכים זכאים להנחה.תבדקי טוב..

ב. אין לכם אופציה יותר זולה ממעון? משפחתון חרדי למשל..שעולה זול..

ג. קניית דירה תמחקי מהראש כרגע כי זה רק מוסיף לחץ ואין לך מה לעשות עם זה כרגע.. בהמשך כשתתאזנו יותר..

ד. לנסות לפרוש את המפה על השולחן-הכוונה לרשום מדוייק הכנסות והוצאות
ולשים לב
איך אפשר להוציא פחות באופן יצירתי
ואיך אפשר להגדיל הכנסות

ולזכור שיש תקופות כאלה..וזה בסדר
נכון! שכחתי שגם אברכים זכאים עד לשנה הבאהתוהה לי
תודה לכולן!עזה כמוות אהבה
יש לכן טיפים איך חוסכים גם תוך כדי? טיפים טובים לחסכון כל חודש
אניסליל
לא חושבת שאפשר לחסוך אם לא מצליחים לסיים את החודש במאזן חיובי.

יש כמה גישות לגבי חיסכון.
אפשר להחליט שחוסכים למשהו מסוים, ואז מגדירים סכום מטרה, בודקים כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוריד כל חודש, מחלקים את סכום המטרה בסכום החודשי, וככה יודעים כמה זמן מראש צריך להתחיל לחסוך. זה חיסכון למטרה מוגדרת.

אם רוצים לחסוך באופן כללי, במידה ומסיימים במאזן חיובי, אפשר לראות כמה "עודף" נשאר ולפי זה להחליט בכל חודש להוריד מההתחלה סכום קבוע שהולך לחסכון. נגיד אם בחודש ינואר נשארו 2000₪ בחשבון (אחרי שירדו כל ההוצאות), מעדכנים תוכנית חיסכון שבה בכל תחילת חודש מועברים 1200₪ להפקדה בתוכנית. ככה זה גם נכנס באופן אוטומטי להוצאות הקבועות שלכם ונלקח בחשבון
וגם בא לי לכתוב לך משהו יותר רעיוניעדן גאולה
תראי
לכולנו יש בחיים סדרי עדיפויות
ולכל דבר יש רווח
וגם מחיר שהוא גובה מאיתנו

ולפעמים אני אבחר במשהו שמשמעותי וחשוב ויקר בעיני בגלל שהרווחים שלו שווים לי את המחיר שהוא גובה

אם בעל אברך זה דבר שיקר לליבכם
וברור לכם שזה משמעותי לכם
אז תבחרו בזה בלב שלם
גם אם זה תקופתית יגבה מכם מחיר של צמצום יותר או מינוס( מבוקר..לא מופקר..)
זה לא כל החיים השלב שתהיו סטודנטים ואברכים יחד
ואם כרגע זה מה שנכון לכם
אז פשוט תשמחו בבחירה שלכם
נכון יש לה מחיר
אבל הוא שווה לכם
והוא זמני

זה לפחות התפיסת עולם שלי
מבחינתי התורה נגיד שווה את זה לגמרי.
אבל זה החלטה אישית של כל זוג.
מסכימה לגמרידפני11
חוץ מעניין המינוס
וזה חשוב לי ממש להדגיש לפותחת
זה לדעתי בשום פנים ואופן לא כדאי ולא לעשות
לא חיים ממה שאין
שהרי אדם צריך לעשות הכל ושלא יזדקק לבריות..
ומינוס בקלות יכול להביא לשם.

אז בהחלט מסכימה עם דברייך, וגם אנחנו חיינו הרבה זמן "על הקצה" בשביל לימוד תורה ועוד עניינים שהיו לנו חשובים (למשל להאריך חופשת לידה) אבל לא עד כדי להכנס למינוס. זה ממש לא כדאי...
בעיניך. בעיני זה לגמרי שווה את זה.עדן גאולה
מינוס זה לא לחיות על חשבון הבריות
ומינוס זה לא אומר להיות בחובות של מאות אלפי שקלים

מינוס סביר ויציב זה משהו שאני נגיד בוחרת לחיות איתו (הוא לא מתנפח פשוט כי שומרים על אותה רמת חיים ועוקבים אחרי הוצאות והכנבות)
כבר קרוב לעשור
ומבחינתי זכיתי לחיים מאושרים
של בעל שחי תורה וקם בחיות בבוקר ואלו הרצונות שלו (וגם עובד בזה)
וזה לגמרי נוכח בכל הבית
והילדים שלי נושמים את זה
וואלה מה אכפת לי המינוס..
לא מציק לי בכלל
ב''ה מה שצריך יש לנו . לא מסכנים בכלל

שוב עניין של ערכים וסדרי עדיפויות
כל שנה שבעלי קשור לישיבה שווה לי פי אלף מאם היה לי קצת יותר כסף בחשבון ( לא מתנגדת כן..אני לגמרי לא סגפנית. אבל באופן הזה לא מרגישה מחסור ב''ה)
בעיני לבסס את הבית על תורה
זה משהו שלא חוזר
יותר קשה לצאת לעבודצולחזור ללמוד מארשר למשוך עוד שנה בישיבה

אני לא אומרת לאף אחת מה נכון לה. בכלל לא

אבל עיני אין מה 'נכון' או 'לא נכון'
זה משתנה ואישי
את מתארתסליל
אורח חיים מקסים. באמת.

אבל מניחה שאם חיים בנימוס אי אפשר לחסוך, לא?
ואז מה עושים אם יש הוצאות חד פעמיות גדולות? אירועים?
אתם משלמיםשירוש16
על המינוס הזה. מה זה שווה?

מינוס בחשבון בנק, מעבר לעובדה שהוא פוגע בעתיד שיכולת שלכם לקחת משכנתא טובה, הוא גובה מחיר פיזי כל חודש.

אם אתם במינוס קבוע שלא גדל אז ככל הנראה הייתה לכם תקופה של הוצאות מרובות או הוצאה אחת גדולה מאוד שהשתלטה על המשכורת והכניסה אתכם למינוס. על דבר כזה אפשר לתכנן מראש ולמנוע נזקים, כמובן שחשוב לסגור את המינוס בבנק כי זה סתם שואב אחוזים ומוריד את דירוג האשראי שלכם.
אם מדובר במינוס שהולך וטופח, זה אומר שאתם בהחלט חיים ברמה כלכלית יותר גבוה מהיכולות שלכם. במקרה כזה או שמורידים ברמת החיים או שמוסיפים הכנסות.

אי אפשר להגיד: אני חי על מינוס טוב.
מינוס בהגדרה זה לא דבר חיובי. יש לו השלכות שליליות על המשך התנהלות הכלכלית של האדם. לצערי הרבה פעמים מדובר במינוסים שלא חושבים עליהם מראש, במיוחד אם אתם לא בשלב של קניית דירה, שזה אחד האירועים הכי משמעותיים בחייו של זוג. כלומר, על השלוות נפש שאת מקבלת עכשיו - את עלולה לשלם ביוקר בעתיד.
אני מאמינה שאם היא חיה בשלוםהמקורית
עם המינוס, היא גם פחות דואגת מעניין של רכישת דירה וכאלה. ככה נשמע בכל מקרה
אני גם חושבת כמוה, אם כי ברוך השם לא התנסיתי בכך
התבנית הרגילה לא מתאימה לכולם. ברור שצריך להתאמץ לא להגיע לשם, אבל לפעמים זה מחיר שאנשים מוכנים לשלם על הבחירות שלהם. ויש הרבה אנשים שבוחרים בכך היום, גם לדברים שבעיניי ממש לא היה מקובל לעשות כן כמו טיסות וחופשות וכו
אין אמת אחת.
הסברת יפה את הכוונה שלי.. תודהעדן גאולה
אני חושבת שגםדפני11
לחיות על מינוס בשביל טיסות וחופשות זה בעייתי

ולכן כל הדיון פה בעיני בכלל לא קשור ללימוד תורה אלא על עצם לקיחת המיניס
מסכימה אבל גם לא מסכימהעדן גאולה
למה?
כי כמו שאת מרגישה אחריות על מצב החשבון הכלכלי שלך
לדאוג שלא יהיה במינוס
ולהשקיע לטווח ארוך
ושיהיה בצד להוצאות בלתי צפויות

אנחנו מרגישים אחריות לדאוג למצב החשבון הרוחני והתורני והנפשי שלנו
לדאוג שלא יהיה במינוס. גם לזה יש מחירים
להשקיע לטווח הארוך..
ושיהיה בצד אקסטרה אמונה ,ושמחה,וקדושה גם להתמודדויות בלתי צפויות
תלוי גם מה השאיפות שלך בתחום..

זה לא סותר אגב ששנינו עובדים ומשתדלים להתפרנס בכבוד. ..
(בעלי לא אברך כרגע.אבל כן עובד בתחום תורני.. אבל היה אברך הרבה שנים)


ושוב.. מרגישה שאני כאילו צריכה להסביר את הבחירות שלי
בעיני הן שוות.
ומאוד הגיוני בעיני גם התפישה שאתן הבאתן כאן על החסכון וההשקעה בכלכלת המשפחה
אבל זה בחירה
שלי נגיד ההשלכות שלה..לא שוות את המחיר.
וכל אחת מה שנכון לה

אגב סתם מעניין אותי

אם הייתן מייעצות אותו הדבר לרב מרדכי אליהו? לרב שך? לבבא סאלי?
הם מן הסתם גם לא חיו בשפע כלכלי כל חייהם..
אבל זה לא היה שווה להם והאמת לכולנו את זה?
אני לא מתיימרת לעשות השוואה כי איפה הם ואיפה אנחנו... אבל מרגישה שזאת בחירה שיש לה מקום גם אם אתה לא גדול הדור או תלמיד חכם עצום..
אהבתי ממש את מה שכתבת בסוףהמקורית
ממש אבל.
האמת? כן הייתי מייעצת להם (תיאורטית כמובן) אותו הדברהשקט הזה
ב"ה גם בעלי אברך ואני מאד מעריכה את לימוד התורה שלו וחיה כרגע ברמת חיים מסויימת ומקבלת החלטות מסויימות (כמו לשלם שכר דירה גבוה ממש) כדי להחזיק את לימוד התורה שלו, ולהיות קרובים למקום תורה.


לא הייתי מייעצת להם לצאת לעבוד כדי להעלות את רמת החיים שלהם, או כדי להרשות לעצמם לחסוך אן לקנות דירה
אבל ספציפית לגבי המינוס, וודאי שהייתי מייעצת להם אותו הדבר.
ואפילו הייתי מצפה מהם כאישי ציבור שיורו לציבור שלהם להמנע ממצב כזה שבו הם חיים בעצם בסוג של הלוואה תמידית מהבנק.
בעיני חלק מהאמונה בזה שהקב"ה זן ומפרנס ושולח את מה שצריך, זה להמנע מלהגיע למצב שבו אתה חי ממשהו שאין לך.
הכל בסדר נשמה❤דפני11
כמובן שאת לא צריכה להסביר את הבחירות שלך וכל אחד עושה מה שמתאים לו בחייו.
תרגישי בנוח❤
אבל
הרגשתי בכל זאת צורך להתערב.
יכול להיות שאתם חיים עם זה בטוב ומאוד מאוד מחושבים ומפוקסים והכל בסדר לכם. אבל כהמלצה לרבים אני חושבת שזאת טעות.

למה?

קודם כל כי לא כל האנשים מצליחים לחשב את עצמם נכון בהתנהלות עם מינוס. וברגע שנפתח הפתח.... כבר שוכחים שהכל זה בהקפה ויום יבוא וצריך לפרוע, ואז לא מבדילים בין הוצאה הכרחית שלמענה "שווה" המינוס לבין הוצאה שבאמת האמיתית שלה אפשר לוותר עליה. וזה בלי לדבר על הריבית שמוצמדת ולא כולם יודעים להתנהל עם זה.

אבל יותר מזה. עקרונית.
אני חושבת שיש הבדל מאוד משמעותי בין לחיות בדוחק רב (קל וחומר במילותייך על הרבנים - לא חיו בשפע כלכלי) למינוס.

דוחק רב = אוכלים כל היום לחם עם גבינה, קונים **רק** יד שניה, עובדים בכל הזדמנות שיש (קריאה בתורה בבתי אבות, שטיפות בניינים בחמישי בלילה) כדי לקנות את המזון הבסיסי ביותר, הוצאות רפואיות הכרחיות ותשלומי דירה בסיסיים.
כמובן שרכב חוגים או אפילו גבינה צהובה לא עולים על הדעת.
כיום, במדינה כמו שלנו, אני מאמינה שאפשר לחיות ככה, גם עם כמה ילדים, ועדיין לא להכנס למינוס.

מינוס לעומת זאת, זה חוב.
להסתובב בעולם כשיש עליך חוב תמידי שרק גדל (ככה זה במינוס, זה לא סתם הלוואה)- מעבר לזה שזאת התנהלות שבדרך כלל רק גדלה (כי היום זה ילד אחד וההוצאות הם x, ובעוד כמה שנים עם יותר ילדים זה יהיה כבר 3×, וכאמור הריבית הצמודה גם היא גדלה) זה לא בריא לנפש. כי בסוף מישהו צריך להחזיר את החוב הזה.

אז תגידי- גם משכנתא זה חוב. חוב ארוך.
נכון.
צודקת.
וזה באמת גורם למתחים מאוד גדוחים בחיי משפחות.
ועם זאת, זה אמור להיות משהו מוגבל ותחום בזמן, ויותר מזה- זה אמור להלקח בצורה מתוכננת שמחשבת את כל האפשרויות שלך היום ובעתיד כדי להחזיר אותה- ולא להשאר בעל חוב.
ומי שאין לו יכולת להחזיר אותה- לא לוקח אותה.

ולכן לשאלתך לגבי גדולי דור שעשו כך-
אז לדעתי הם חיו בדוחק רב.
אבל לא חיו במינוס.
וגם אם הצטרכו לקחת הלוואות פה ושם- בטוחה שמיד עם הלקיחה התחילו לחשוב על דרך כיצד להחזיר אותה.

כן, בעיני מינוס הוא שמור למצבים קיצוניים כשאין ברירה אחרת ולא כאורח חיים.
אני לא חושבת שבמציאות של ימינוהמקורית
הגיוני לחיות על גבינה ולחם.
לא מבינה למה גם.
המטרה של לא לחיות במינוס לא מקדשת את האמצעים.
אז יש כאלה שלוקחים משכנתא ל30 שנה, שזה גם חוב, וזה נראה משתלם וכדאי עבורם, ויש כאלה שמעדיפים לחיות בחוב אבל אחר.
מסכימה עם כל הדעות שאומרות שעדיף שלא לעשות כן, אבל במציאות של ימינו שההוצאות על דברים בסיסיים רק מאמירות והרבה זוגות שהם בעלי משרות ומשכורות מכובדות עובדים שנים רבות ולא מצליחים להגיע לאופק של דירה, אין טעם לבזבז את החיים בלחיות על לחם גבינה בהנחה שהם לא שואפים לשנות את מציאות חייהם בקרוב.
איכות חיים חשובה יותר מחישוב כלכלי לפעמים.
דווקא לגבי הסוףשירוש16
יש לי מה לומר.

לגבי החלטות והתוצאות שלהם, כל אחד והחיים שלו. כל אחד חי ומתמודד עם השלכות של ההחלטות שלו.
השאלה אם אתם באמת מודעים לתוצאות הללו או לא. אבל זה כבר אחריות שלכם.

לגבי המשפט הספציפי "הם לא חיו בשפע כלכלי"
יש הבדל עצום בין לחיות במינוס לבין לחיות בשפע כלכלי.
הנורמליזציה של מינוס קיימת הרבה בציבור הישראלי אבל בעולם מבחוץ זה נתפס בצורה מאוד שלילית, במיוחד כשמדברים על האחריות האישית לגבי העתיד הכלכלי שלכם ושל המשפחה-הילדים שלכם.

כלומר, מרבית האוכלוסייה לא החיה בשפע כלכלי. אבל בין המושג 'שפע' לבין 'מינוס' יש הרבה מרווח.
זה לא או זה או זה.
אני לא מאמינה שהרב ש"ך ודומיו חיו בשפע. אלא בצמצום ניכר, אבל לא במינוס.
כלומר, המושג הזה, שאתה חייב למישהו אחר (מינוס זה חובה כלפי הבנק. שלא תחשבי אחרת) הוא לא נתפס בצורה חיובית בעיני רבים וטובים ויש לזה סיבה. כולל גדולי הדור.
אף רב לא יגיד לכם: תישארו במינוס כדי לכלכל חיי אברכות. להפך, תשלמו את החובות שלכם ואחר כך תחיו על פי היכולות שלכם.

אז כמו שאמרתי: יש מינוס שנוצר מהוצאה חד פעמית או תקופות. ויש מינוס שממשיך להיווצר כל חודש כי חיים ברמת חיים שלא תואמת את ההכנסות.
אפשר להיות אברך ועובדת בחצי משרה או משרה מלאה מבלי לחיות במינוס כל הזמן. יש דרך.
השאלה אם אתם מנצלים את היכולת הזאת או בכלל מודעים לאפשרות הזאת.

על זה כואב לי.
זוגות רבים חיים בצורת חיים כזו או אחרת מבלי לחשוב שאפשר להתנהל בצורה טובה יותר שתשפר את איכות החיים ואת העתיד שלהם.
הרבה פעמים זוגות צעירים מסתכלים על ה'כאן ועכשיו' ולא חושבים על העתיד בעוד 5 או 10 שנים.
אתן לך דוגמה: ניקח בחורה רווקה וצעירה שחושבת על העתיד התעסוקתי שלה. כשהיא בוחרת במקצוע לחיים היא מסתכלת על המכללות או אוניברסיטאות שונות, המסלולים השונים, מרצים ותשלום למקום הלימודים. רק חלק מאוד קטן מסתכל 5 ו10 שנים קדימה:
מה אני יעשה עם התואר הזה בשוק העבודה?
מה השכר הממוצע? אחרי שנה/5 שנים/ 20 שנה?
האם יש מקום במקצוע הזה להתפתח ולהשיג משרות יותר טובות או שבהכרח אאלץ לחזור לספסל הלימודים כדי להתקדם בחיים?
האם מקום הלימודים הזה יאפשר לי בעוד שנה או שנתיים לבנות משפחה?
האם השכר שאקבל בעתיד תואם את סגנון החיים שאני מחפשת?
זאת ועוד שאלות מאוד חשובות בזמן בחירת מקצוע. לצערי, ראיתי הרבה צעירים שלא חושבים יותר מידי קדימה. במקסימום מבררים לגבי מלגות לשנים הקרובות כדי לוודא שיש להם מניין לשלם על התואר.
אגיד לך את האמת, גם אני כרווקה חשבתי יותר על התחום בעניין אותי בחיים ועל השנים הקרובות, רק אחרי שהתחתנתי וילדתי ובעלי היה צריך לבחור מקצוע - כל ההסתכלות השתנתה. פתאום יש אישה, וילד ואולי עוד ילד באופק. צריך לתכנן, אי אפשר לבחור מקצוע לפי מה שמתחשק אלא מה מתאים לתא המשפחתי והיכולת הכלכלית שלנו. פתאום צריך לחשוב על שוק העבודה ואיך משרה משפיעה על המשפחה.
ההחלטה הקטנה הזאת מקבלת ממדים מאוד שונים אחרי החתונה ועוד יותר כשיש ילדים.

כלומר, יכול להיות שאתם כזוג צעיר קיבלתם החלטה לחיות סגנון חיים מסוים כי זה מה שהתאים לכם לפני X שנים. אבל אולי כדאי לחשוב כאן ועכשיו על האופציות נוספות, או לפחות לאור נושא דירוג אשראי לנסות לצאת מהמינוס. לאוו דווקא לעזוב אברכות או לחפש יותר עבודה. אלא לראות את ההווה והעתיד ביחד כמקשה אחת כשהווה משפיע בהכרח על העתיד.

ושוב, אני לא מצפה מכולם לחיות בשפע. מעמד הביניים הוא הרווח. אבל אפשר לחיות בצמצום או אפילו ברמה נמוכה מבלי להגיע למינוס. זה לא בהכרח או שפע כלכלי או מינוס בבנק.

לגבי הנושא של הרווח הרוחני שמקבלים מאברכות בתחילת החיים - מסכימה איתך שזה בהחלט מאוד חשוב. במיוחד כדי לבנות את הבסיס. רק מה, מאמינה שכשעוזבים את העולם הזה שהוא בהרבה מובנים כמו בועה, יוצאים משם לפעמים קצת מבולבלים ומאוכזבים. כי בפנים מרגישים מאוד מחוברים, מאוד. אפילו ברמה כמעט דמיונית. וכשיוצאים מהבועה המציאות מכה על הפנים, קשה ליישם אתה הכל בעולם הגדול.
לכן אני חושבת שהכנס הרוחני הזה הוא מעולה להתחלה אבל לא בהכרח קובע את העתיד או משפיע עליה באותה צורה כמו שאת חושבת ומדמיינת.
לפעמים כשיוצאים לעולם הגדול צריך עוד יותר השקעה וכוחות לחיות באותה רמה רוחנית ותורנית וזה גם לוקח יותר זמן וניסיון. הדבר האמיתי, השינוי הרוחני האמיתי של האדם זה משהו שנבנה עם השנים בתוך האדם ובעזרת בן הזוג. זה כמו משא של 2 אנשים בעולם הגדול.
אברכות זה כמו לקחת צידה לדרך למשא ארוך וקשה. השאלה מתי נגמר הזמן הזה שמוקדש לצורך ההכנה הרוחנית ומה המחיר שמשלמים תמורתו.
גם, איפה צריך לחתוך ןלהגיד: טוב, זה כבר נהפך לדרך חיים, לא רק הכנה לעתיד, צריך לבדוק שאנחנו אכן רוצים לחיות ככה והאם ההתנהלות הכלכלית שלנו מתאימה לרצונות שלנו. לעתיד שאנחנו רוצים עבור עצמנו והילדים שלנו.
האמת שההשקפת עולם שלנו שונה בתכליתעדן גאולה
בכמעט כל מה שכתבת..

ואגב- זה מותר לגמרי. וגם מוכנה בכיף שנהיה חברות🙂

אבל מה שהרגשתי שהתפספס במה שכתבת

זה שאת מציגה דברים כעובדות. כמסקנות הכרחיות בחיים

אבל הם לגמרי נובעות מערכים, ומצורת הסתכלות וחוויות שהם שלך.
ובטח של עוד הרבה.
אבל הם לא אמת מוחלטת.

אין לי כוחות כרגע לכתוב באריכות..
אז אתייחס רק ל3 נק'..בקצרה


1. מינוס- הרבה הזדעקו פה מהמילה הגסה שהשמעתי.
גם עבורי זה לא אידאל חיים ובהחלט מברכת השתדלות לא להגיע לצורך הזה.
אבל
זה לא ערך מקודש
שאלתי עכשיו במיוחד את בעלי אם פספסתי משהו
אם יש הלכה כזאת או מקורות תור יים שיסבירו לי מה כל כך נורא ואיום בדבר הזה
הוא אמר שזה ודאי לא מעלה גדולה ובטח ראוי להשתדל לא להצטרך לזה ויש גם ספק חשש הלכתי בהקשר של היתר עסקה לפי דעות מסוימות.
אבל הלכה או ערך עליון מפורש..הוא לא מכיר

ולדעתי העניה אסכם את זה כך-

זה לא המלצה.
לא אידאל. בודאי שרק אילוץ .
אבל
וזה אבל גדול
זה מעלה יפה לא להיות בעל חוב
אבל מינוס זה לא גזל ולא גניבה
הבנק עצמו מציע לי את השרות הזה וגם מרוויח ממנו לא רע
אני בוחרת להשתמש בשרות הזה. לפעמים.
נכון היתי מעדיפה שלא.
אבל מי אמר שלעזוב ישיבה ,
או לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ולהיות אדם עייף ומתוסכל
זה הדבר הנכון הכל הכל כדי לקיים את הערך הנעלה והנשגב הזה?

אני מעדיפה כשזה מה יש להיות בעלת חוב (בהסכמתו) של הבנק
ולא להיות בעלת חוב
לנשמה שלי
לשליחות שלה בעולם
לנפש שלי והכוחות הגלומים בה
לשמחת החיים שלי
ולילדים שלי שתלויין ויונקים מכל הנ''ל .

ברור שגם וגם האידאל
אבל אם זה או זה או זה

מבחינתי אין שאלה בכלל.

2. מתוך זה
ברור בעיני שלבחור מקצוע אבחר מתוך מה שאני טובה בו,שמחה בו, משמעותית בו. גם אם לא יהיה הכי רווחי

כי הכסף משרת אותי
לא אני אותו

אני בחייים לא הייתי מוכנה לחיות ולעבוד במשהו מכניס אבל שלא מחובר ומשמח ומשמעותי לי.

3.וכאן מסיימת בעניין הלימוד תורה-
להשקפתך יש את הישיבה ,ותורה שהן בסיס ראשוני כדי לצאת לעולם הגדול.
ומכאן מובן גם כל מה שכתבת על הכאילו אשליה ובועה ואז אכזבה

אבל
לא רואה ככה בכלללל את התורה
התורה זה לא מכינה לחיים האמיתיים.
התורה זה החיים האמיתיים
ה' שם אותנו כאן כדי לחיות חיים מחוברים חיים ונושמים תורה וקדושה
זה המטרה.
מבחינתנו לימוד זה תכל החיים
ידיעת הלכה , תפילה בחיות ,ועשיה משמעותית בחיים מתוך זה..זה הכל
זה הלב זה המטרה
זה לא לסמן וי שהיתי אומלארוז תיק לדרך
זה המסלול
ונכון העולם מנסה להנכיח כמה הכסף ,המעמד הגשמיות היא המדד להישגים ,להצלחה... אבל בעיני ..זאת האשליה
הבועה שמנותקת מהעולם האמיתי

ולא
אני לא בוגרת מדרשה בת 21 שהתחנכה במוסדות דוסיים מגיל אפס ורק התחתנה וחיה בסרט
אני אוטוטו בת 40 ואמא ל6 ילדים..אז לא נולדתי אתמול.
ואני גם לא צדיקה גדולה. הלוואי

אבל כן חושבת שמדובר פה בערכים שתופסים מקום וציור אחר אצל כל אחד
וכל אחת שתנהל את חיה לפי ראות עינה זה הכי נכון ואמיתי.


נהניתי לקרוא כל מילה שכתבת. מתחברת ממש ומסכימההמקורית
רוצה מקור?אפונה
בבקשה -
מינוס זו בעצם הלוואה מהבנק.
מינוס מתמשך שאתם לא מתכננים לסגור אותו, זה לעניות דעתי בגדר: "לווה רשע ולא ישלם"
(וזה ההבדל המהותי ביחס למשכנתא - היא תחומה בזמן, ועוד לפני שלוקחים אותה כבר יודעים מתי ואיך מחזירים אותה. ומתחילים להחזיר מיד).
היא התכוונה למקור הלכתי הכוונה פסיקה לדעתיהמקורית
וזה ממש מילים קשות להגיד בעיניי, כשאין להן ביסוס. היא לא אמרה שאין בכוונתה לסגור אותו, אלא שהיא מבינה שעדיף בלי ושאם הייתה יכולה הייתה נמנעת, זה שונה ממה שאת הבנת לדעתי
זה נאמר על מי שלווה ולא מחזירעדן גאולה
לא על מי שמלווה בנדיבות וברצון הלווה וכן מחזיר במשך הזמן

אני לא בעד להיות במינוס !! כבר כתבתי מאה פעם..
אבל לא בגלל זה אני אשעבד את החיים שלי..אוותר על כל מה שחשוב ומשמעותי ומשמח אותי( לא מדברת רק על תורה..)
והאמת
שבעיני הרצון הזה להיות צדיקים
כל כך רק בנקודה אחת
ועבורה לוותר על כל כך הרבה דברים אחרים בחיים..
שאגב אם כבר כתבת בשפת ה..את יודעת מה כתוב על מי שמבטל תורה??
ובכללי...אחרי כל הקללות נאמר- למה מצאו אותך כל הרעות האלה?
תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב..
יש בחיים מכלול ערכים,אמונות,צרכים
צרכים של הנשמה
צרכים של הנפש
צרכים של הגוף
צרכים של פרנסה
של זוגיות
של הורות
וכו

לא יתכן שהכל הכל יעמוד רק על תת סעיף נתון לפרשנות של לא טוב להלוות.

אנחנו אגב עובדים שנינו עבור זה
גם בדברים שדורשים ולא רק כייפים ומשמחים
אבל לא מוכנה בחיים
שבגלל ה'קללה' שהתברכנו בה אחרי חטא אדם הראשון..ששמה פרנסה
נוותר על כל התכלית שלנו בעולם ועל היכולת שלנו לעסוק במה שמשמעותי עבורנו ומוציא מאיתנו את הכוחות שה' נתן בנו


אפשרשירוש16
לעשות את זה ועדיין להתנהל בצורה כלכלית חכמה תוך הסתכלות על העתיד בעיניים פקוחות וחכמות.

את חוזרת שוב ושוב ואומרת:
לא ניתן לחיות בצורה כלכלית חכמה בשילוב עם אורך חיים כמו שלנו.
ואני אומרת לך: בהחלט אפשר. צריך למצוא את הדרך לשם אבל אפשר.
יש הרבה ארגונים שעוזרים בנושא.

שוב, ייתכן ומדובר בסגנון חיים שהתאים לכם לפני עשור או שניים. אבל כיום, במיוחד לאור דירוג אשראי שנכנס לישראל, זה הופך לפחות ופחות משתלם להיות במינוס. במיוחד לאור הבעיה ההלכתית בנושא.
זה ממש לא קשור להלוואה מהבנק!מיואשת******
לווה ולא משלם זה כשדורשים ממך את התשלום ואתה לא מוכן לתת!
הבנק מתחנן לאנשים שיקחו הלוואה. ממש אין קשר בין הדברים
וסליחה, אבל זה לא כל כך לענין לכתוב למישהי כזה דבר כשהיא אפילו לא שאלה אף אחת מה דעתה על אורח החיים שלה ומקבלת פה הטפות ועוד לומר לה שהיא בגדר ״רשע״? זה לא נעים.
לא מדובר כאן על הלוואהאפונה
אלא על מינוס.
למה זה משנה?
כי הלוואה לוקחים ומיד מתחילים להחזיר, ומינוס אפשר לגלגל שנים בלי תכניות ובלי לנסות להחזיר (ממש כמו שכתבת שהגבתי לה מתארת)
זה מצב לא בריא ולא נורמלי.
אני מתנצלת על השימוש במילה הקשה "רשע", בוודאי שלא התכוונתי להשתלח בה - לא בחרתי בכינוי הזה, אלא עניתי לה בציטוט כיוון שהיא טענה שאין מקור הלכתי לכך שמינוס הוא בעייתי.

עכשיו עקבתי אחרי השתלשלות הדיון ואני בודאי מסכימה שיש מקום לבחור בערכים אחרים על פני רווחה כלכלית, וזה מה שהיא כתבה בהתחלה. אבל מה שהיא תיארה אחר כך הוא לא סתם חיים בצמצום, אלא חיים מכסף *שלא שלך* לאורך שנים. וכן זו תופעה פסולה וראויה לגינוי בעיני.
עם כל הכבודמיואשת******
סבבה שמשהו יהיה תופעה פסולה בעינייך
. ראויה לגינוי?
אני חושבת שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמגנים משהו שמישהי עושה בתגובה אישית למישהי .
כמו שאם מישהי תכתוב פה שהיא נוהגת ללכת בחצי כיסוי ראש זה לא לענין שיתחילו לומר לה שזו תופעה פסולה וראויה לגינוי.(לדעתי)
אז בואו נסגור את הפורוםאפונה
שרשור או שניים מפה אמא שואלת מה לעשות עם התולעים של הבת שלה, בהנחה שהיא לא רוצה להפסיק לתת לה בקבוק שוקו לפני השינה. לצערך כמעט כל הבנות שענו לה כתבו בלי לחשוב פעמיים שהמנהג הזה פסול וראוי לגינוי.

אורח החיים של הכותבת לא מעניין אותי. ושימי לב שלא עניתי לה אישית אלא התייחסתי נקודתית לטענה שלה שאין בעיה הלכתית בחיים עם מינוס קבוע.

(ועוד נקודה שצריך לתת עליה את הדעת - התופעה הזאת ראויה לגינוי כי אנשים שחיים במינוס קבוע נופלים בקלות למצבים שגורמים להם להצטרך לבריות, כפי שאפשר לראות בפרסומות של ועד הרבנים וכו' וכו'. לא כתבתי את זה בתגובה הראשונה כי באמת לא מעניין אותי להכנס לפותחת לוריד)
טובמיואשת******
לי קשה עם המילה גינוי ואורח חיים של מישהי (זה שונה בעיני מבקבוק שוקו)
אבל אולי רק לי זה מפריע ואני רגישה מדי. לא יודעת.
סליחה אם כתבתי בחריפות מדי, כאמור, המילה גינוי ממש קשה בעיני. אולי זה רגישות יתר שלי.
מסכימה איתךשירוש16
כל אחד בוחר איך לחיות את חייו וזה מצוין שהיא שמחה ומאושרת.

האם הייתי מציעה למישהי אחרת לחיות בצורה הזאת מתוך מחשבה שמדובר באידיאל/דרך חיים ולא מתוך אילוץ זמני? כנראה שלא.

פשוט היה נראה שהיא מציגה את הנושא כאידיאל עם מטרה רוחנית כשבפועל (חוץ מההלוואה בריבית שהיא אסורה מהתורה) התורה עצמה מצווה אותנו לא לחיות בצורה כזאת.

מצד שני, השלווה הזאת שיש לה היא מקסימה בעיני.
אצם העובדה שהיא יכולה להגיד לעצמה: ככה אני חיה כעת. זה עושה לנו טוב. יש בו פלוסים והמון רווח.
זה יפה בעיני. הלוואי שנוכל להגיע למקום של כזה של שלווה ושמחה עם מה שיש לנו.

אולי אני אישית עובדת במקום שאני רואה טרגדיות כל היום. רואה אנשים שלא שפר עליהם מזלם, נכנסו לחובות קשים כי באמת לא היה להם רזרבות בצד.
אולי @עדן גאולה
את מנסה להגיד שאתם חיים על קו התפר בבנק. לא תמיד במינוס אבל לא עם חסכונות קבועים.
לפעמים יש חודש עם יותר וחודשים עם פחות.

כשאדם אומר: אני חי במינוס.
הכוונה בהכרח לאדם שחי כל חודש ברמת חיים גבוה מהיכולת הבסיסית שלו. זה אדם שבאופן קבוע נכנס למינוס חודש בחודשו, וכל חודש מגדיל את המינוס כי משהו שם בניהול הכלכלי שגוי. זה אדם שבאופן קבוע לוקח כסף מהבנק כדי לממן את אורך החיים שלו.
לי זה לא נשמע המצב אצלכם. אולי אני טועה.
לא נראה לי שפסוק ממשלי- שגם אותו צריך להביןחצילוש
מהווה פסיקה הלכתית..
עוד יותרשירוש16
הייתי ממליצה לפנות לייעוץ פיננסי בנושא.

מילא אם הייתם זוג צעיר עם 2/3 ילדים קטנים.
את אומרת שיש לך ילדים גדולים, ייתכן וחלקם לפני/אחרי בר מצווה, חתונה וכו.
איך את מצפה לעזור להם בזה?

אני לא באה אליך בטענות או אומרת שדרך חייך לא מקובלת. להפך. זה מצוין ומדהים! אפשר בהחלט לחיות ככה.
השאלה אם קלטתם אתם שמדובר בדרך חיים שבחרתם לעצמכם ולא תחנת בניים שאפשר להגיד: נלווה עכשיו ונחזיר בעתיד.
ואם באמת מדובר בדרך חיים, חיים של אברכות ותורה - זה מקסים בעיני!
רק שיש אפשרות לנהל אורך חיים כזה מבלי לחיות במינוס כל הזמן.

אגב, מה זאת אומרת 'מינוס יציב'?
שאלתי אותך על זה כמה פעמים ובנתיים לא קיבלתי תשובה.
או שהמינוס נוצר באופן חד פעמי (או מתמשך על פני תקופה מסוימת) ואז אפשר לקחת הלוואה ולסגור אותה. או שהמינוס נוצר כי כל חודש חיים בהכרח ברמת חיים שלא תואמת את ההכנסות החודשית, ואז מדובר בהתנהלות כלכלית לא מחושבת שניתן לתקן.

עכשיו נניח ואתם לא מתכננים לקנות דירה. בכלל. גם לא בעתיד הקרוב.
כל חתונה, ארוע משמעותי, מצריך חסכונות מסוימים. ואם לא חוסכים ולוקחים הלוואה - זה בהחלט שוב להכניס את מסגרת החשבון למינוס נוסף.

מה הבעיה באופן כללי במינוס?
תקשיבי, יש אנשים שנקלעים לשם באופן חד פעמי, מידי פעם, לפי אילוצי החיים.
אבל באופן כללי, מינוס בהכרח מעיד על התנהלות כלכלית לא נכונה.
אני שמחה שאתם חיים באושר ושמחה והכל טוב לכם. אבל בעתיד, אולי אפילו הקרוב, אם תצטרכו להוציא כסף על הוצאה גדולה חד פעמית כמו חתונה, ארוע, וכו אין לכם מאיפה לקחת את הכסף הזה. וגם אי אפשר להתחיל לחסוך לקראתו - כי אתם במינוס. כל שקל של חיסכון ילך אוטומטית ע"י הבנק לחסות את המינוס.
האם הלוואה מהבנק זה דבר חכם?
לדעתי לא. ממש לא.
אתם משלמים פרימיה מכובדת עבור השירות הזה. אולי אפשר לקחת הלוואה שתכסה את המינוס ועל ההלוואה אתם תשלמו פחות.

לגבי עבודה בחרוף נפש - לא חושבת שצריך להגזים. לא כל מי שעובד משרה מלאה אכן מחרף את נפשו וטובע בעבודה. תלוי במה עובדים, תלוי באיזה משרה, מהם תנאי העבודה. כלומר, יש הרבה רווח ביניים בין שלוות נפש טוטאלית לבין שיעבוד נפשי.
את לא צריכה לעבוד בשביל המושג 'כסף'.
אבל כן כתוב: בזעת אפך תאכל לחם. כלומר, כל מושג הפרנסה מושג ע"י מאמץ וזיעה. לא אני אמרתי את זה, אלא הקב"ה.
אפשר לנסות למזער נזקים ולכמת את הקושי. אבל קושי בהכרח יהיה, זה חלק ממסלול חיים נורמטיבי של כל אדם.

עכשיו סתם שאלה, יש לכם מינוס, אתם לא זוג צעיר שרק התחיל את החיים. מניחה שיש לכם היתכנות לצאת מהמינוס הזה מתישהו בחיים. השאלה איך תעשו את זה.
(אם אתם חושבים שאחרי גיל מסוים יש פחות הוצאות וכך תכסו את המינוס אל תשכחו שיש גם פחות הכנסות, יש נכדים, הבריאות מתחילה לנגוס יותר ויותר בתזרים המזומנים).
ואם יש לכם תכנית לצאת משם, למה לא לממש אותו כרגע? למה להמשיך לחיות בצורה כזאת, כשיש לה השלכות על כל תחום בחיים, אם אפשר לחיות אחרת?

אם אין לכם תכנית לצאת מהמינוס זה בהחלט כמו ללוות מבלי לתכנן להחזיר. וזה בהחלט בעיה הלכתית.
זה כמו כל הזוגות שמגלגלים חובות מגמ"ח אחד לשני. ואז באיזשהו שלב מתרחש אסון כלכלי/בריאותי במשפחה ואין אוגן להישען עליו. או לחלופין הזוג נפטר בשיבה טובה ומשאיר חובות לילדים שלו לשלם.

מעבר לעובדה שמינוס בבנק ללא היתר עיסקה זה בהכרח בעיה הלכתית של ריבית. שהיא איסור דאורייתא.
סליחה.. אבל היית שואלת את כל הנ''ל חברה שלך פנים בפנים?עדן גאולה
את באמת מצפה שאני אפרט לך את כל תולדות חיינו ,ההתנהלות הכלכלית שלנו ,העיסוקים, ההכנסות,ההוצאות החסכונות..?


אנחנו לא ילדים קטנים
לא תמימים.
ולא מקדשים מינוס או עניות

בעלי לא אברך גם כרגע
ושנינו עובדים כל אחד כפי יכלתו
יש לנו דוקא חסכונות לילדים אגב
ואנחנו ממש לא במצב כזה קשה
ויש מסגרת למינוס ככה שכן הוא יציב למי ששאלה. לא מגיעים למעבר כך וכך.
ובעקרון הוא באמת נפער בתקופה מסוימת של פיטורין מאיזה עבודה ..

אבל עזבי באמת אין צורך שתכנסי לנו לכיס גם לא מתוך דאגה
אנחנו חושבים לבד, מחליטים החלטות .
וכרקע ההחלטה שלנו היא שאין לנו רצון לבחור עבודות אחרות מכניסות יותר אולי.. אבל לא מתוך חיבור לשליחות ולערכים שחשובים לנו.

לא אמרתי לך איך להתנהל.
לא אמרתי לאף אחד להתנהל כמונו

רק ציינתי שלפי דעתי יש מקום בחיים לבחור צורת התנהלות שאליה אנו מחוברים ושמחים איתה גם אם היא גובה מחירים מסוימים שאותם אנו בוחרים לשלם עבורה ולנו הם שווים.

את לא חייבת להסכים בכלל.
לא ניסיתי לשכנע.

אבל זה לא אומר שמותר לך להכנס לחיים של מישהו אחר
יש פה מלא נתונים שאת לא יודעת
ואמונות שכנראה את לא מזדהה וסבבה



מסכימה איתך לחלוטיןמיואשת******
וסתם רוצה לומר שכתבת מאד יפה לאורך השרשור
ובאופן כללי ככה זה בפורום, כשמביעים דעה שהיא שונה. ה״מקובל״ וממה שנתפס האידיאלי ורצוי, אז יש כאלו שמנסות לחנך אותך. בדכ מרצון טוב, אבל זה יכול להיות ממש מעצבן.
והדרך היחידה לסיים את זה זה להפסיק את הדיון , אלא אם כן את נהנית ממנו כמובן, אבל אני מרגישה שאת מגיעה לקצה…
את לא צריכה להתנצל. זה הדרך חיים שלך היא מתאימה לך ואני בטוחה שבגילך יש לך כבר מספיק נסיון להיות בטוחה בעצמך. 💕
גם אני רוצה להגידמכחול
שאני ממש נהנית לקרוא אותך @עדן גאולה. את מציגה צורת חיים שונה מאוד משלי, ולא הגיונית בעיני (לא חושבת שיכולתי להיות בשלוות נפש עם מינוס קבוע), אבל כותבת כל כך יפה, ברהיטות בנימוס ובסבלנות, ומתוך עולם ערכי כל כך יפה!
תודה רבה לכן על הפירגוןעדן גאולה
@מיואשת******
גם לך ממש תודה על שכתבת ככה


וגם תודה לכל מי שראתה לנכון לגנות את אורח חיי ..
האמת שלט נפגעתי או משהו י מבינה מתוך מה זה נובע
גם אם חושבת אחרת לגבי המשקל והפרופורציות בחיים


אבל בתכלס לסיכומון
בהחלט גרם לי לחשוב ..ולבחור מחדש בחיי ובשמחה יותר

ורק אנקדוטה סתם כי זה הצחיק אותי
בעלי הוא 'שר האוצר' אצלינו וקצת יותר מעודכן ממני בהוצאות הכנסות וכו. אניי גם בגדול בעניינים אבל אחרי הלידה איבדתי קצת את הקשר לעולם החיצון חח
אז 'אלתי אותו אחרי כל זה
נו עד כמה באמת אנחנו במינוס.. כמה באמת ההפרש בין הכנסות להוצאות

אז הוא אומר לי- אה בחודשים האחרונים אנחנו ממש מאוזנים אולי כמה חריגות קלות..אפילו סיימנו חודש בפלוס


סתם סתם ..זה לא באמת משנה את דעתי.. אבל רק הצחיק אותי
חחחח. בשמחה ❣️מיואשת******
אם חברהשירוש16
הייתה אומרת לי בפנים: אנחנו חיים ככה וככה וטוב לנו.
אז כן הייתי מנסה להסביר לה למה זה יכול לפגוע בה בעתיד.
במיוחד אם היינו במצב שאחת מתייעצת בקבוצה איך לחיות או איך לחסוך וכו והיא הייתה קופצת ואומרת: אנחנו חיים בצורה X וזה בריא וטוב לנו.

שוב, כל אחת לוקחת מהתגובה מה שנוח לה.

זה כמו שאם אנהל שיחה עם מספר חברות ואחת תספר כמה קשה לשמור על דיאטה מסוימת, בתגובה אחת החברות תגיד: אני חייה כמו שאני רוצה, אוכלת מה שמתחשק לי ואם אני קצת שמנה, אז מה? מה כבר יקרה? בנתיים לא קרה כלום חוץ משלוות נפש.
את לא חושבת שיש מקום להתערב ולהשב את תשומת ליבה לעובדה שלא מדובר באורך חיים בריא ואידיאלי? במיוחד כשמדובר בפורום פתוח או קבוצת חברות.

כולנו מתמודדים עם פרנסה. במיוחד לאור עלייה במחירים לאחרונה במקביל לתקופה של שנתיים שכל החיים שלנו תפסו כיוון אחר לחלוטין ממה שתכננו. אני חושבת שזה מקשה על כולם.
תעשו מה שנוח לכם.
רק רציתי שהאישה שפתחה פה שרשור על הקושי שלה בפרנסה שלא תרים ידיים ותגיד: טוב, בוא ניכנס למינוס. אפשר לחיות ככה בטוב ובשלווה.

מעבר לכך שיש באמת בעיה הלכתית בריבית מול הבנק.
תודה. אני מבינה ממש שאת רוצה רק לעזורעדן גאולה
ואני אגב גם לא מתנגדת לעקרונות שאת כותבת בכלל. חושבת שהתנהלות כלכלית בריאה זה דבר חיובי וחשוב .


באמת.

ולסיום הדיון רק אומר ש.

א. לא הכל את יודעת על כל תולדות חיי והרבה ממה שכתבת לא מדוייק ולכן ההתערבות הפריעה לי. ולא ממש באמלי להסביר מה כן ומה לא על גבי פורום ציבורי.

ב. אני עדיין קוראת את דבריך ורואה את אותה הנקודה שוב
בעיניך הערך של התנהלות כלכלית בריאה ונכונה שווה את המחירים שהוא גובה ממך.. כי בהסתכלות שלך נגיד את משקיעה עכשיו ועובדת נגיד קשה ואח'כ תחיי בנינוחות יותר
ואגב אני חושבת שזה מקסים!🙂
אבל
חשוב לי רק שתפתחי את הראש
ותסיני שהחיים זה לא שחור לבן.אין דרך התנהלות אחת שטובה לכולן
לך נכון לעבוד ולהשקיע עכשיו בעבודה ופרנסה כדי לבסס את העתיד הכלכלי
ולנו כמשפחה
נכון היה להשקיע את השנים האלה בהשקעה ופניות לבית ולילדים כשהם קטנטנים( התחתנתי בגיל מבוגר ..כאמור אוטוטו בת 40 יש לי אמנם 6 ילדים אבל הגדולה בת 7..הממ .. ומבחינתי אלו שנים שלא יחזרו אח'כ בפנסיה וטוב לי ושמח לי בלב להשקיע אותן בילדים שלי בגילאים האלו...ולתת להם בפניות שלא היתה מתאפשרת עם עבודה עד 5 אחה''צ ..ואני אגב עובדת. ב2וחצימעבודות אבל שמאפשרות לי לשלב אמהות ועבודה. ונכון לנו שבעלי עובד בעבודה עם מלא שליחות וטוב בעולם ומלא הגשמת חלום וגדילה תורנית ונפשית.ולא מוכנה שיוותר עליה גם אם זה אומר שהתנהלות כלכלית שלנו לא אידאלית.
וכתבתי את כל זה שוב רק שתביני שלך נכון להשקיע עכשיו בשביל עתיד נינוח ולי נכון להשקיע עכשיו בהווה משמעותי שאח''כ כבר חא יחזור באופן הזה..ובעתיד הקרוב או הרחוק כמובן שניכל גם להחליט אחרת כדי לתחזק את הפרנדה וכו.
טובשירוש16
זה באמת לא ידעתי.
כמו שאמרת, לכל אחת סיגנון חיים שונה והחלטות שונות שכל אחד מוכן לחיות איתם.

בהחלט אני רואה את מה שאת כותבת לגבי שלווה וגידול ילדים בנחת.
אישית לא חושבת שמינוס הוא פיתרון לבעיה אלא בעיה בפני עצמה.
להציג את זה בפורום כיתרון אידיאלי לבעיה נפוצה - קצת שרף לי. ואני מאמינה שגם לאחרות פה כשלאחרונה כולנו נאבקים להישאר מעל פני המים, בתקווה שהקורונה תיגמר לפני שהיא תגמור אותנו. כלכלית ונפשית.
לא הבנתי למה שורףהמקורית
ברצינות, מה הבעיה עם זה?
המוסכמה החברתית היא לא להיכנס למינוס, מבינה, אבל זה שיש מי שמרחיב את המוסכמות החברתיות שלו לא אמורה לפגוע באף אחת
הפוך, צריך לפרגן למי שמוצא דרכים לעזור לעצמו, במיוחד לאור העובדה שקורונה ובעיות כלכליות וכאלה, במיוחד אם הוא לא פוגע באף אחד על הדרך
זה הקטעשירוש16
שזה כן פוגע ויש לדרך חיים כזאת השלכות בעתיד.

אנשים עושים את מירב המאמצים לא להיכנס למינוס ולא בגלל שיסתכלו עליהם בצורה שלילית בחברה, ברוב המקרים אנשים לא מודעים למינוס של חבר או קרוב משפחה. אלא בגלל ההשלכות שיש לכך על העתיד.

זה מזכיר לי כתבה שהייתה בעבר על משפחות שחיות על טייק אווי. זה מעניין, לא אגיד שלא. מעניין אותי איך הם חיים בצורה כזאת, מצד אחד הם אוכלים כל יום מה שמתחשק, אפס עבודה, מקסימום זמן עם הילדים, אין שאריות במקרר שצריך לסיים כך שכל יום אפשר לשנות את התפריט, זה זמין ונוח.
מצד שני, יש לכך השלכות רבות על החיים שלא ממש הוזכר בכתבה.
כמו:
ההוצאה הכספית הגדולה
השלכות על הבריאות
חינוך ילדים

לכל החלטה של פלוסים ומינוסים.
צרם לי שבשעה שאישה פורקת כאן על הקושי שלה בפרנסה מישהי באה ומציגה מציאות מקבילה בצורה אידיאלית כשאין להם השלכות לטווח הרחוק ורק פלוסים לטווח הקצר.

קצת צרם לי.
לא יודעת מה איתךהמקורית
אבל ההורים שלי במינוס כבר עשרין שנה, פעם יותר פעם פחות, חיתנו 4 ילדים
ולכולנו יש בית. וכולנו עשינו תארים אקדמאים והוצאנו רשיון בעצמנו מחזיקים רכבים. ולא, לא מהכסף של ההורים שלי.
הם לא רצו במציאות הזאת, ולא מתוך אידאל של תורה או טיסות, פשוט מציאות מורכבת של חיים שלא אפרט כמובן.
לא אגיד לך שאין לי ערך לכסף, אבל הנה יש הרבה שחיים במציאות כזו ולא נופלים עליהם השמיים. השם עוזר , זו מציאות שאני רואה בחוש
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי מההורים שלי בעניין הזה הוא שכסף הוא אמצעי ולא מטרה.
אם אמא שלי הייתה עסוקה בלסגור את המינוס לא היו לי ספרי לימוד כתיכוניסטית ולא בגדים ולא אוכל על השולחן.
אם יש מישו שזה צורם לו, בעיניי הוא צריך לבדוק למה הבחירה שלו מתערערת אל מול בחירות שונות של אחרים
אני מניחהשירוש16
שיש דברים שלא סיפרו לך בנושא ניהול הכלכלי שלהם.

גם ההורים שלי חיו במינוס לתקופה מסוימת.
האם זה היה האידיאל ודרך חיים שבחרו בה מראש? לא.
זה מתוך אילוץ. ויש לו השלכות על העתיד. לא הכל וורוד.
אין שום השלכותהמקורית
את נתקלת עכשיו בדיסוננס קוגנטיבי, חינכו אותך שמינוס זה סוף העולם ולא אחראי ומי שחי על מינוס אין לו עתיד וילדיו מסכנים, ואז את רואה אנשים שחיים כך ולא קרה כלום, ואפילו טוב להם, בהחלט מבלבל, ולכן את מתעקשת לעמוד על דעתך כאילו היא אמת אחת ואין בלתה
ובכן, כמו שלא לוקחים ארגזים של כסף לקבר, גם המינוס לא בא עם התכריכים כעסקת חבילה.אנחנו פה לזמן קצוב, את מעדיפה לבלות את זמנך בהרגשה של כורח לחסוך לכל מיני מטרות? זכותך
יש אנשים שלא חיים כך, וגם אם לא מתוך אידאל, גם זו צורת חיים שיש בה איכות. ואם את שואלת אותי עכשיו, כשיש לי דירה וברוך השם אני מרגישה בשפע, אם בא לי לחשב כל שקל לחסכונית העתידיים של ילדיי - וואללה לא. רוצה להנות ממה שיש לחיים להציע. בעלי בגישה הזו וזה עושה לי אלרגיה.
מה שצריך קונים, ומה שלא מיותר. לא אמנע מעצמי או מילדיי שום דבר שהכרחי בעיניי לאיכות חייהם ורווחתם, אם הדבר היחיד שעומד בין האחד לשני זה מינוס לבנק. ממש לא.
ולחם עם גבינה ממש לא עומד על הפרק. לא בשביל להימנע ממינוס ולא בשביל לצבור מספרים בחשבון.
בשורה התחתונה, קצת גמישות מחשבתית ופתיחות לדעות אחרות. זה הכל
גם אני לא חוסכת כלום לילדיםקופצת
מבחירה.

מעדיפה להנות מכאן ועכשיו.
הרבה יותר קל שכל אחד ידאג לעצמו כשיגדל, מאשר אני אדאג לחמש...
והאושר שלהם לא תלוי בכסף, אלא בדברים אחרים וחשובים שעליהם אנחנו עובדים קשה.
אבל זה כבר ממש עניין של מזלאן אליוט
שאנשים חיים ככה ולא קרה להם כלום.
את לא מקבלת המון בקשות צדקה לאנשים שאצלם זה לא ככה? שחיו על הקצה ואז קרה משהו שדחף אותם מעבר?
ובניגוד לאנשים עם חסכונות, אצלם זה יהיה יותר גרוע.
וכשמזדקנים, ולפעמים צריכים עזרה, ותרופות יקרות, מה יעשו אז? יצטרכו לעזרת הילדים שלהם אם יוכלו, או הציבור.
וגם אם לא, ישארו חובות לילדים לשלם. זה תמיד יבוא על חשבון מישהו, וזה לא אחראי להפיל את זה על אחרים בתור דרך חיים.
להיות במינוס בתור שלב ספציפי בחיים, זה דבר אחד. לא בתור משהו קבוע בלי צפי לשלם אותו
מה שמתפספס פההמקורית
בעיניי זה לא העניין של מינוס או לא, חסכונות או חיה כפי יכולתך.. משום מה יכולת ההכלה פה בשרשור שואפת לאפס.
זה או שחור או לבן. או מינוס וחיי עוני וצדקה או חסכונות ולחיות על לחם וגבינה כדי שיהיה לילדים.
אני כופרת בתאוריית השחור והלבן פה, ונתתי דוגמה.
ברור שיש עוד מלא דוגמאות, ואפילו של אנשים שחסכו כל חייהם ונפלו באיזו עסקת נדלן מפוקפקת.. אז?!?!
שכל אחד יחיה את חייו כפי שהוא רואה לנכון. זה הכל. לא לנסות להוכיח לאחרים שהדרך שלהם לא נכונה ולעשות להם 'נו נו נו', ולא להרגיש שהדרך של האחר מאיימת עליך. כי היע לא.
כמו שבמיליון שרשורים שנפתחים יש ריבוי דעות, גם פה. איך אומרים בשפת האם של אמי היקרה: בזעת! (אז מה?)
וואי ממש 👍🏼מיואשת******
כי תארו דרך חיים כזו כדרך בלי בעיות ובלי השלכותאן אליוט
וזה מאוד בעייתי בעיני לחיות על כסף שאין לך, ואין צפי להחזיר.
אדם צריך לעשות את מלוא ההשתדלות לא להסתמך על אחרים.
בעייתי בעינייךהמקורית
כי התפיסה של מינוס = לחיות אחרים שגויה מיסודה
מינוס היא הלוואה נושאת ריבית. זה שירות שמשלמים עליו כסף. איך זה נקרא לחיות על חשבון מישו אחר? זה יוצא מכיס שלך? זה שירות שמי שמשתמש מוכן לשלם עליו. מה הקשר לאחרים..?
גם אם לא יוצא מהכיס שלי, זה לחיות על כסף שלא שלךאן אליוט
זה א'.
וב', גם אם זה לא בעייתי בעינייך, בתור דרך חיים זה בקלות רבה יכול להפוך לבעייה של אחרים כי משפחות שבאופן קבוע מוציאות יותר משמכניסות יבואו בשכיחות גבוהה יותר בסוף להישען על הציבור לתמיכה.
לא נכוןהמקורית
במחילה
הבנק עושה את החישובים שלו במתן הלוואות בדקדקנות רבה, תאמיני לי. יש להם טווח סיכון שהם לא יעברו אותו. ואם הם מסכימים לתת מה אכפת לך? מה, יש לך בנק בבעלותך?! מהתשובות שלך נראה שלא, אחרת לא היו לך קליינטים
זה גורע ממך משו?
אף אחד לא חי על חשבון אף אחד אם הוא במינוס. די עם הדמגוגיה בשקל הזו
מאוד קל לקרוא לדעות אחרות דמגוגיה בשקל..אן אליוט
ונראה שאת לא מבינה מה שכתבתי. בעיה כדרך חיים לחיות על כסף שלא שלך (הלוואה, מינוס, וכדומה)
והבעיה שאם זו דרך חיים בסוף יותר נפוץ שיצטרכו צדקה. וזה כן מהכסף של הכלל.
לא טוב לך אל תתניהמקורית
צדקה
לא הבנתי מה הבעיה
שוב, כי תארת את דרך החיים הזו כלא בעייתיתאן אליוט
והראתי שכן יש פה בעיות והסתמכות על הציבור
הנורמליזציה של המינוסאפונה
היא בעצמה רעה חולה.
מעבר למה שכתבה @אן אליוט ואני מסכימה איתה מאד - זה שמדברים על מינוס כדבר נורמלי וסבבה, גורם גם לאנשים אחרים להשתמש בכסף שאין להם יותר בקלות (כמו שכתבו פה כמה פעמים בשרשור "יש המון אנשים שחיים ככה והכל בסדר אז למה לא"). וכן זה פוגע בהם. כמו שאם תבוא אשה לפורום ותספר שהיא צועקת לעתים קרובות על הילדים שלה, אם רק יחטפו אותה ויגידו לה שזה נורמלי והמון אמהות צועקות באופן קבוע על הילדים שלהן - הסיכוי שהיא תעשה שינוי יקטן. אנחנו יודעים שהמון אמהות צועקות על הילדים שלהן אבל זה עדיין דבר *לא טוב* שצריך ואפשר לעשות מאמץ לשנות אותו.
הגזמת אחותנוהמקורית
הגזמת לגמרי
זה יוצא מפרופורציות
ההקבלה שלך לא רלוונטית בכלל ולא אמרתי שצריך לנרמל מינוס, ודאי שמי שיכול להימנע אחלה, אבל מי שלא - לא קרה כלום. זה הכל
לא יצאנו נגדךשירוש16
אלא הסברנו מדוע אורך חיים כזה הוא לא אידיאלי.

את לא מסכימה?
סבבה.

אבל למה להפוך את כל הנושא הזה להתקפה אישית?
לא אמרתי שיצאת נגדיהמקורית
לא יודית למה הבנת את זה, אני אפילו לא במינוס בכלל
אוי ווי. בעלי מתנדב בפעמוניםסופי123
כבר כמה שנים.
לחיות על המינוס יכול להתגלצ לעוני והלוואות וחלילה שוק אפור והסתבכויות מעל הראש. זה ממש לא מצב רצוי או "לא נורא" כאורח חיים של משפחה
חולה עליך !!!!!!!אהבתחינם
❤️😁המקורית
יש הבדלאפונה
בין לחסוך לעתיד (לשמוע כסף בצד למה שלא יבוא)
לבין יתרה חיובית בחשבון (לחיות ממה שיש ולא ממה שאין)
אפשר גם לא להסכיםהמקורית
זה בסדר
אני חושבתסליל
(ופה אני כבר מתייחסת באופן כללי לעצם הדיון, ממש לא כלפי מישהי שספציפית).

שזו בהחלט גישה שיכולה לעבוד, מקבלת.
השאלה מה קורה אם יש פתאום הוצאה חד פעמית גדולה.
חס וחלילה מישהו נדרש לטיפול רפואי יקר, צריך לתקן את הרכב בטיפול גדול, תיקון בבית שהוא דחוף.

אני יכולה להבין איך הגישה שאת מתארת עובדת ביום יום, יש הוצאות קבועות פחות יותר, הכנסות קבועות פחות או יותר ובסך הכל זה מאזן אחד את השני.

אבל מה אם יש הוצאה גדולה מאוד פתאום?
זה ממש יכול להכניס אנשים לחובות גדולים.
מה עושים אז?

הלוואה.המקורית
הלוואהשירוש16
זה כסף שאין לך ואת צריכה מתישהו להחזיר אותו.
אם אדם חי במינוס (כלומר, מנהל אורך חיים קבוע של הוצאות גדולות מהכנסות) ואחר כך לוקח הלוואה - מאיפה בידיוק הוא יוכל לשלם את ההלוואה הזאת?
שלא נדבר על כך שרוב הבנקים מסתכלים על דירוג האשראי לפני שנותנים הלוואה בכזו קלות.
מה לעשות, אדם עם דירוג אשראי לא טוב יקבל הלוואה או משכתנא בתנאים הרבה פחות נוחים, או במילים אחרות - ישלם ביוקר.
אבל עדיין יקבלהמקורית
כי הוא מוכן לשלם על השירות הזה
יותר כסף. ואם הבנק מוכן לתת לו, גם אם בריבית יותר גבוהה- מה אכפת לכל מי שמגיבה בנחרצות נגד??
ואישירוש16
זה פשוט לא נכון.
לחיות במינוס כל הזמן יש השלכות.
סורי אם את לא יודעת אליהם אבל יש. בהחלט.
שבי כמה דקות עם בנקאי או יועץ השקעות והוא יסביר לך בפירוט מה קורה למרבית המשפחות שחיות על השקל שאין להם.

אם זה דירוג האשראי שנפגע
היכולת והביטחון הכלכלי שבהחלט פוגע ברמת החיים
אם זה הריבית בהלוואה לבנק שהיא אסורה מדאורייתא.
אם זה הלואות או מקרי קיצון שלא מוכנים אליהם

בואי, יש הרבה השלכות לחיים בקו המינוס ועוד יותר מתחת לקו הזה.

להגיד שזה אידיאל, דרך חיים, ואין לכך השלכות שליליות - סורי זה לא תופס. זה לא נכון. וכל אחד שעובד בתחום יוכל להסביר לך מדוע.

אישית ראיתי במו עיני אנשים שקורסים כלכלית (הוצאה לפועל וכו) בגלל החלטות כאלה ואחרות ומתוך מחשבה שמינוס או לחיות מכסף שאין לך זה רעיון טוב.
את לא צריכה לייעץ ליהמקורית
את זה, בעלי יועץ פיננסי. אני מכירה את העניין מקרוב
אם לא היו אפשרויות כאלה, אנשים לא היו יכולים להתקיים במדינה יקרה כמו שלנו. הרבה מאוד משקי בית חיים במינוס, באחוזים - הרבה יותר מאלה שאין להם מינוס.

ובעלי חא מייעץ את זה לאנשים, כי הוא כאמור בגישה שונה לגמרי משלי, אבל עדיין יש מציאות בשטח שעובדת
זה שהרבה אנשים חיים במינוסאפונה
זה לא בגלל שאחרת לא יכלו להתקיים, אלא בגלל בלי באפשרות הקלה. אם האפשרות לא היתה קיימת (הלוואי!) היו מתרגלים לחיות רק ממה שיש, ואם לחיים אז לוקחים הלוואה - שהיא דרך אחראית הרבה יותר ממינוס להשתמש בכסף שאין לך.
סבבה אוליהמקורית
אבל זה קיים. אז התאוריה הזו יכולה ללכת לפח. מפה ועד להשתלחות ממש בתגובות נגד מי שבוחר לעשות כן?. גל של גוזמה עובר על הפורום היום
מי אמרשירוש16
לייעץ לך איך לחיות?
אמרתי בצורה מאוד פשוטה שאם את לא מודעת לבעיות שעלולות להתרחש בחיים כאלה אז יש אנשים שיוכלו להסביר זאת בצורה טובה.

את לא חייבת לדבר עם אף אחד.
אם את רוצה הסבר יש מאיפה לקחת.

לגבי העובדה שמרבית האוכלוסייה בישראל חיה במינוס - זה לא נכון. מבחינה סטטיסטית.

זה שאנשים חיים בשלווה ובשלום בצורה כזאת, מעולה. האם יש לכך השלכות לטוח הרחוק? בוודאי שכן.
זה כמו שתגידי שמרבית האוכלוסייה לא שומרת על אורך חיים בריא ואז כולם יהיו חולים, זה לא נכון. יש חלקים נכבדים באוכלוסיה שיודעים לשמור על הבריאות שלהם. החלק שלא - בסוף סובל.
את פשוט מגזימה. זה הכלהמקורית
באמת.
יש לי בעיה עם הגישה הזו, שהיא קצת מתנשאת, בלנסות להסביר לאנשים את הדברים שוב ושוב כאילו הם חיים בצורה פזרנית וחסרת אחריות, ועוד - על חשבון אחרים רחמנא לישזבן.
המסר הועבר אך לא נקלט וייושם כי ככה זה בחיים, אין נוסחה אחת לחיים, יש המון שיקולים לכל צד, ויש השם בעולם שהפרנסה והעושר והברכה בכסף ממנו בלבד. את חיה לפי תאוריות מתמטיות לרוב, כשהדגש של ההשתדלות שלך הוא על תכנון ושליטה בהווה ובעתיד, בסדר. יש אנשים שלא חיים כך, סדרי העדיפויות שלהם שונים אידאולוגית משלך, או שלא עלה בידם - מה הטעם בלבוא עם פטישים על ראשם? ועוד בטענות קשות שהרבה מהן לא נכונות, וודאי לא נכונות לכולם? נשגב מבינתי
ואגב, הלוואה לבנקהמקורית
לא אסורה מדאורייתא
יש להם היתר הלכתי לכך
רוצה להחמיר על דעתך? בבקשה.
אבל לא לשים ללעג הרבה אנשים שנולכים לפי דרך התורה והמצוות כי את מתנגדת לעניין הזה באופן אישי.
והלוואה יכולה לבוא גם מגמח אגב
הלוואהשירוש16
אפשר לסדר בצורה שלא תיהיה כרוכה באיסור ריבית.
אבל במינוס יש איסור ריבית בגלל הצורה שבה הבנק מתנהל. (יש דרך לעשות זאת בצורה הלכתית אבל זה בדרך כלל רק בהינתן שיש לאדם דירה או נכס אחר למשכן. אחרת זה בהחלט איסור ריבית).

אני לא שמה ללעג דרך חיים שונה משלי. אני מסבירה מדוע היא עלולה להיות מסוכנת לאחרים ולא מציאות וורודה ויפה כמו שמנסים להציג אותה פה.
אף אחד לא הציג את זה כוורודהמקורית
זה העניין.
את שוב חוזרת לשחור או לבן. זה לא וורוד אבל זה כן בתחום האפור.
ושוב, אני לא נגד העניין שלא להיכנס למינוס, הלוואי על כולם לחיות ברווח ובשפע עם מיליונים בעוש ונכסים לרוב, אבל זה לא ככה. וטוב שיש אפשרות למי שצריך וזהו. זה לא פוגע באף אחד
זה כנראה נושא רגיש כמעט כמו מניעת הריון או חיסון קורונהמיואשת******
אחרת אין איך להסביר את המקומות שהשרשור הזה התדרדר אליהם
מסכימה איתךשירוש16
זה אכן אפשרות כשאין אופציה אחרת ועדיף להימנע מכך אם אפשר.

אני גם לא חושבת שאת מאמינה שלהיכנס למינוס ולחיות על הלוואות כל החיים זה דבר חכם ורצוי לאדם הממוצע. אלא אילוץ כלשהו.

אגב, גם לא צריך להציג את המצב בצורה קיצונית 'מיליונים בעו"ש'. יש מרחק עצום בין מיליונים ביו"ש או אפילו כמה אלפים לבין לחיות במינוס/הלוואות על החיים.
אני אישיתשירוש16
לא הצגתי את הנושא כוורוד.
כן הייתה פה מישהי שהציגה את הנושא כחלק מחיים אידיאליים. אולי את לא אבל אחרים פה כן.
אני אישית מיציתי פהעדן גאולה
אבל חושבת שאם את מתעקשת מחדש כל פעם להזכיר אותי בעקיפין בכל תשובה שניה שלך


אז לפחות תצטטי אותי נכון

אלף פעם כתבתי שזה לא אידאל
אבל כשזה או זה
או לוותר על ערכים אחרים שחשובים לך בחיים לטווח הארוך
אז אני מוכנה לבחור ביודעין
התנהלות כלכלית לא אידאלית (!)
ומוכנה
לשלם את המחיר שהיא (אולי) תגבה ממני

עבור הרווח -
שחייתי את חיי נאמנה למה שאני מאמינה
שקיימתי את השליחות שלי
ושחייתי שמחה ולא חמוצה ע ומתוסכלת בשם האידאל הקדוש ששמו
כסף.


ואני באמת לא מתחברת לטון הדיון כאן בכל מיני הודעות( לא שלך..בכללי)

וחושבת שאם כל אחת תרד קצת מהעץ ותתן מקום לדעות דונות
הכל יהיה יותר נעים לכולן
מחזקת את ידייך ממש!!אמא טובה---דיה!

ובא לי להכיר אותך

וממש נהנית לקרוא אותך!אמא טובה---דיה!


ממש ככהמיואשת******
אני חושבתדפני11
שבגלל שבעלך "שר האוצר" שלכם- וזה מדהים בעיני!
את מדברת ככה...
כי כנראה שיש לו הבנה גדולה בענייני כספים וגם אחריות כלכלית שהוא יודע איך לנווט את חייכם כך שכמו שאמרת בהודעה אחרת- אפילו סגר את המינוס, והגעתם לפלוס.

לצערי
רוב בני האדם לא יודעים איך להתנהל עם מינוס, ומגיעים למשברים מאוד גדולים בחיים בגלל כסף.
כסף הוא לא אידיאל בשום צורה, אבל מה לעשות שבלעדיו אי אפשר לחיות. כמה שזה לא נשמע אולי "טהור" או "קדוש" זאת האמת.
ויש אנשים שמרוב אידיאלים לא מחוברים למציאות וחושבים שהכסף זה דבר רע להתעסק איתו ולכן הם לא מחושבים (לעומת בעלך שנשמע שהוא בהחלט עם ידע וראש פיננסי)... וזה לצערי, גורם למשברים מאוד מאוד גדולים.
כי אין מה לעשות. כסף הוא בסיס לחיים נורמליים.

ונראה לי שעל זה יצאו כל מי שהיה לה קשה עם ההודעה שלך, על האנשים שלא מבינים כמו בעלך, ויכולים לשמוע את ההשקפה הזאת שמינוס זה סבבה- ואז יפלו לבור עמוק ללא תחתית...

ולכן הן (ואני) נזהרות מאוד מדרך החיים הזאת, בטח כעצה להתנהלות לגיטימית- שמא יפלו בה אנשים לבור עמוק..
את אלופהבת 30
אני מזדהה עם חלק ממה שאת כותבת ויש לך אומץ.
את מהממת באמת!אהבתחינם
שוב, אני לא אומרתשירוש16
שאתם חיים בצורה שגויה או שחיי אברכות היא לא לטווח ארוך. להפך. יש הרבה טובים וישרים שחיים בצורה הזאת.

אני נטו מדברת על מושג אחד שנקרא: התנהלות כלכלית נבונה.

אישית, מניחה שזוג עם 6 ילדים שחי במינוס כל החיים בהחלט פיספס פה משהו בהתנהלות כלכלית במשך השנים.

אישית אני עובדת במקום טובעני וקשה ומחכה לרגע שאוכל להוריד משרה. אבל אני עושה את זה מתוך ראייה של העתיד: בע"ה עוד שנה שנתיים בעלי יצא לשוק העבודה ואוכל להישאר בבית עם הילדים. וזה אחרי שיש בית על שמנו וחסכונות לא מבוטלים עבור הילדים. זה ביטחון כלכלי שאני מוכנה לעבוד עבורו ולהשקיע למענו הרבה.
אבל שוב, אני יודעת שמדובר ב*תקופה*. לא כל החיים. אלא תקופה מסוימת. אולי שנתיים, שלוש או אפילו חמש שנים. שלאחריהם נגיע למקום טוב יותר.
את אומרת שאת מעדיפה להשקיע בתחום הרוחני והנפשי במקום הכלכלי.
שזה מקסים בעיני.
השאלה מה אתם מפסידים בדרך. כי זה לא רק מינוס בבנק. זה מותרות שאי אפשר לקנות לילדים, זה דירה שלא נמצאת באופק, זה השקעות לטווח הרחוק שאין לכם. זה האופציה להוציא הלוואה מהבנק שככל הנראה לא תתאפשר כל עוד אתם במינוס.
והשאלה אם תכננתם ככה את העתיד שלכם.
כי באופן אישי, אני יום יום רואה את ההשלכות של גיל הזהב (ספוילר.. זה לא באמת ככה. לפחות לא לרוב בני האדם. במיוחד כאלה שסובלים ממחלות רקע)
אנשים שאין להם טיפת שקל עליהם בגיל 60+ נאלצים להמשיך לעבוד או לחלופין, נכנסים לחובות ענק כי אורך החיים שלהם לא מאפשר להם לעבוד אך מנגד הבריאות או סתם חיי היום יום דורשים מזומנים.
כשאני עובדת קשה היום ומפרישה לפנסיה, חוסכת כסף ומשקיעה אותו במקומות שונים, אני בהכרח חושבת על העתיד הזה. בו לא אוכל לממן לעצמי את אורך החיים שאני מעוניינת. ואאלץ להישען על הצידה שארזתי לעצמי בדרך.
אבל אם אהיה עסוקה יותר מידי במה שעושה לי טוב כרגע ולא אחשוב כלל על העתיד - אז בעוד 40+ שנה אמצא את עצמי בבעיה לא קטנה.
אפשר לאמר לך משהו?אחת פשוטה
אני מזדהה מאוד אם מה שאת כותבת ומסכימה איתך בכל מילה!

אבל......
היא לא ביקשה בכלל את עצתך..
זאת לא היא שפתחה את השירשור וגם אם הדברים שלך נכונים וטובים - יש מצבים שכדאי להרפות ..


הנקודה שרבות מאיתנו שוכחות היא שמדובר בפורוםציפיה.
פתוח. יש כאן הרבה יותר נשים שקוראות מאשר אלו שכותבות, ולכן שירה מרגישה צורך (ואם היא לא היתה עושה את זה, ואם היתה לי פניות - אני הייתי עושה את זה) לכתוב בצורה ברורה נגד משהו שיכול להיות מסוכן.
עדן גאולה בוחרת בזה? אחלה. אבל זו לא ממש דרך הוראה לרבים.

)זה כמו פסק הלכתי. רבנים יגידו משהו בצורה כללית, לציבור, אבל לאנשעם ספציפיים יתנו פסק אחר.)
אבל יש אנשיםבת 30
שיודעים את כל זה ובכל זאת בוחרים אחרת.
יש הרבה דרכים לחיות את חיינו, ולא כולם צריכים ליישר קו ע''פ אותם עקרונות כלכליים או רוחניים או משפחתיים וכו' וכו''.
בסוף כולנו מגיעים לקבר עם תורה, מצוות, תפילות וחסדים....לא משנה מה היתה ההתנהלות הכלכלית.
כל מילה נכונה. אשרייך!!אחתפלוס
התורה היא ערך עליון ואני גם חושבת שבתכל'ס מי שיכול לחיות כך זה הדבר הכי אידיאלי.
את פשוט אלופה!!אמא טובה---דיה!

מעריצה אותך.

תגובה מדהימה, מסכימה עם כל מילה.

אנחנו גם אברכים ורוצים בבעז"ה להמשיך ככה כמה שיתאפשר, בשאיפה להמשיך ככה עד מאה ועשרים וממש נתת לי כוח!!!!

וואי תודה שכתבתמאוהבת בילדי

חיזקת אותי כ"כ!!!

הלוואי עלי כזו נחישות ואמונה...

מה זה אומר מינוס יציב? אין חיה כזאתאני אמא
מאמינה שרמת החיים שלכם קבועה ומחושבת וגם ההכנסות קבועות ואז יש מאזן יציב כל חודש. במאזן של ההכנסות וההוצאות יש יותר הוצאות או יותר הכנסות?
אם יש יותר הוצאות מהכנסות, אי אפשר לשמור על המינוס יציב, הוא יגדל כל חודש לפי ההפרש. ואם יש יותר הכנסות מהוצאות אז המינוס מיותר, כנראה הוא ממשהו חד פעמי וממש מומלץ לנסות לסגור אותו כי אתם יכולים לחיות בלעדיו.
בשביל זה יש מסגרת בחשבוןבת 30
אם קובעים מסגרת של אלף ש''ח, פשוט א''א להיכנס למינוס של יותר מזה. ואז זה יציב🙂
בדיוק. זה מה שיש לנו. מינוס יציב שלא זז כבר שניםאחתפלוס
אני יכולה לשאול?סליל

באמת מהתעניינות.

 

מה עושים אם יש פתאום הוצאה חד פעמית גדולה?

אירועים לילדים?

אפשא לחסוך ככה?

 

שואלת באמת מהתעניינות, ולא כביקורת

נשמע מוזר ולא אמיןאחתפלוס
אנחנו רואים ממש סיעתא דישמיא בדברים האלו. ב''ה אלף פעמים.

ממש מרגישה שהתורה של בעלי מגינה עלינו גם בקטע הכלכלי.
לגבי חסכון לאירועים-שאלה טובה.
אין לנו בכל מקרה מאיפה לחסוך. ההוצאות שוות להכנסות פחות או יותר.
אז לא אדאג את דאגת המחר.
נשמע הזוי אבל כן, בוטחת בקב''ה באמת שיעזור.
כי זה לא שאנחנו חיים בפזרנות וסומכים על הנס.
חיים בחיסכון בהווה.
העתיד בידי הקב''ה.
אני דווקא חושבתסליל
שזה כן אמין ;)

לא הייתי בוחרת בדרך כזו, כי גדלתי אחרת ואני בחרתי לחיות בצורה אחרת.

אבל אני כן אדם מאמין, וחושבת בהחלט שיש עניין גם של אמונה כמו שאת כותבת וה' הוא זה שדואד לפרנסה בסופו של דבר.
וחייבת לציין שזה תמיד מרשים אותי איך שאת כותבת ואיך שאת חיה, כי זה רחוק ממני מאוד, אבל יש לי המון מה ללמוד ממך❤️
❤❤תודה אהובהאחתפלוס
רק לגבי אירועים..באר מרים
עוד לא חיתנו ילדים אבל עברנו די הרבה בריתות ובר/בת מצוות -

אנחנו עושים אירועים פשוטים וקטנים שמכסים את עצמם.
אף פעם לא היינו צריכים להוציא כסף על אירוע..
(חוץ מבר מצווה בקורונה שהזמנו 20 חברים שגרו במרחק 100 מטר מהבית וכמובן שלא הביאו מתנה.. אז הכיבוד שלהם היה הוצאה.. אבל תלת ספרתית..)

אם את מוכנה לאירוע באולם של הבית הכנסת או במועדוח של היישוב, עם קייטרינג בעלום של 40-50 שקלים למנה ואם צריך מוזיקה אז תקליטן או קלידן עממי ופשוט - אירוע הוא לא כזאת הוצאה..

גם לגבי הלבוש: אני קוראת כאן על הוצאות בעננים..
אצלנו לבריתות בכלל לא קניתי לאף אחד בגדים.
לבר מצוות: שמלת שבת לבנות בסכום דו ספרתי ובגד חדש לי גם סכום לא גבוה.
חולצות לבנות לכל הבנים מלידר או באזר שטראוס - עולה 20-40 לחולצה בערך.. לבעלי ולבנים הגדולים גם אפשר להשיג חולצות במחיר דו ספרתי.
מכנסיים ונעליים רק לילד הבר מצווה.
לא יוצאת הוצאה מטורפת..
גם ליסליל
חגגו בת מצווה פשוטה, בערך כמו שאת מתארת.
ועדיין ההורים שלי חסכו אליה מראש.
אבל זה באמת עניין גם של דרך חיים.
כי הורים שלי חוסכים לכל דבר בערך.
נגיד יש בר מצווה, שההוצאה עליה תהיה x שקלים, הם מחשבים כמה הם יכולים להוריד בכל חודש לטובת העניין (נגיד y שקלים), ואז x/y= מספר החודשים שצריכים לחסוך מראש.

גם אירוע כמו שאת מתארת, אני מניחה שהוא מגיע לכמה אלפים?
אם ההוצאות שוות להכנסות פחות או יותר, איך משפחה יכולה להוציא סכום כזה?

לכן גם לא מבינה כל כך איך אפשר לחיות במינוס מאוזן. (שוב, לא מתוך ביקורת, באמת מנסה להבין).
נגיד פתאום מתקלקל הרכב, תיקון חשוב בבית או כל הוצאה גדולה שהיא חד פעמית. אם לא היה לנו כסף בצד בשביל דברים כאלו, לא היינו מסוגלים לחיות והיה לנו מינוס ענק בחשבון שרק היה גדל.
לכן באמת מעניין אותי
אצלנו כיסינו כל אירוע כזה מהמתנות שקיבלנו..באר מרים
ובחלק מהמקרים נשארנו עם עודף..
גם מה שתיארתאפונה
זו הוצאה שאין איך לממן אותה כשחיים על השקל.
(זה יכול להיות גם מכשיר חשמלי שמתקלקל)
אירוע שמחזיר את עצמוהשקט הזה
ז"א שבונים על מתנות של האורחים כדי לכסות את האירוע

לי אישית יש קושי עם ההתנהלות הזאת, ש"בונים" על מתנות. מרגישה בתור אורחת באירועים שאני חייבת לכסות את האירוע.

ואני גם אשמח להצליח להיות כמו ההורים שלי שאת המתנות- כמו שמתנה צריכה להיות, הביאו לחתן/ כלת השמחה
זה לא אומר שמי שלא נוהג כמוהם לא נוהג נכוןמיואשת******
נכון, הרבה אנשים חיים ככההשקט הזה
וקשה לי מאד עם הגישה הזאת.

הרגשתי צורך להראות צד אחר לגישה הזאת מתוך הרגשה שאני אישית נפגעתי מגישה כזאת כשנאלצתי לשלם כסף בחתונות של חברות מתוך איזו תחושת מחוייבות לכסות את האירוע, גם בתקופות שלא בהכרח היה לי מאיפה (כשהייתי סטודנטית רווקה, ומעט הכסף שהרווחתי הלך על הוצאות מחיה ושיעורי נהיגה) כשאפשר בעיני לנהוג אחרת.

ולא, ההורים שלי לא חיים בשפע כלכלי ובכל זאת מצאו את הדרכים לממן את האירועים מהכיס שלהם ולא מהכיס של האורחים
זה שתי דברים שוניםמיואשת******
אני מאד נגד הגישה שהאורחים חייבים לכסות את האירוע. זה ממש מפריע לי.
מנגד, אם זה מקובל במשפחות מסוימות ויודעים מראש שזה מה שיקרה, אז זכותם המלאה של ההורים להשתמש בכסף הזה ולא קרוע את עצמם בשביל לחסוך לילדים.
כל אחד יעשה מה שהוא חושב, אבל זה שמישהו בוחר בדרך מסוימת ממש לא אומרת שהיא היחידה.
כילד אנחנו צריכים להבין שעצם זה שההורים שלנו עושים לנו אירוע ומשקיעים זמן וכח והפקה זה מתנה גדולה וזה צריך להיות מספיק לשמח אותנו.
אם יש להורה אפשרות להעביר לילדים את הכסף (זה מה שאנחנו עושים גם) נפלא .
אם מקובל משהו במשפחות מסוימות - זכותם.
אני פשוט מפרידה בין הדברים בין מה שזה גורם לי להרגיש כאורחת לבין מה שמי שעושה את השמחה וכך רגיל אצלו עושה. לפעמים בכלל אגב בנות מדברות פה על סבא והורים ואיזה דוד שמכסים את רוב האירוע (למדתי את זה משרשור קודם) ולאו דווקא האורחים עצמם.
ואם עושים אירוע בחמישים למנה אז לא ממש מופרך לצפות שהאורחים פחות אן יותר יכסו את האוכל גם אם הם לא אמידים.

ההנחה שיותר טוב שזה ילך לילד, לא בהכרח נכונה. כי אם ההורים שלו שתיהם מורים נגיד או לא משנה, אברך ומשהו אחר, אבל תכלס אין להם הרבה, אז אני מקווה שהילדים מחונכים מספיק בשביל לשמוח בעצם השמחה ולא לצפות שההורים יוסיפו שעות ויקרעו את עצמם (מעבר לכאב ראש האדיר של לארגן שמחה ולקנות בגדים ולהכין תכנית. אפוד שלא עושים את זה לא מבינים כמה שמחה זה הרבה מעבר לכסף של האירוע עצמו) בשביל שהם יקבלו שלושת אלפים שח לחיסכון. ילדי לא התנסו בנסיון הזה אבל הייתי מאד מקווה שאם כן כך הם ירגישו.

ואם יש הורים שכן קורעים את עצמם בשביל זה זה כמובן זכותם ואני בטוחה שהילדים שלהם מעריכים את זה ממש. וזה יפה מאד. אבל זה לא אומר שזה מה שהדבר הנכון לעשות בעיני כולם
ויש גם הורים שחיים בחובות ובמינוסיםחצילוש
כדי לעמוד בסטנדרטים של החברה והילדים שלהם לאירועים. ההורים לא חייבים כלום, וכנ"ל האורחים. אבל בפועל, כשעושים אירוע צנוע, סביר מאוד שיכסה את עצמו. זה פשוט..
מה רע בלחיות במינוס?אפונה
🙃
אני גם חושבת שזה לא טובחצילוש
אבל מקבלת את מי שיש לו סדר עדיפויות שונה, וכנ"ל השקפה הלכתית..



ולא דומה מינוס מטורף+חובות גדלים, למינוס יציב ומודע.
ויש הורים שעובדים כמו שצריך במקום לבזבז את זמנם בדיונים פה 😁מיואשת******
הפורום הזה! בחיי…
חחחחחחחחצילוש
אני מדברת על אירוע שהעלות היא 40-50 שקלים למנהבאר מרים
וגם אם מוסיפים עלות כלשהי לשאר הדברים הסך הכל יוצא בזול..

ככה שממש לא קשה "לכסות" את המנה.

וגם אין לי בכלל ציפיה שיכסו את המנה.
גם מי שמביא מתנה זה מבורך וגם ימ שלא מביא כלום כמובן..

אבל מספיק שיש כמה דודים שמביאים 500 שח כדי שזה יכסה ממש בקלות..

גם אני לא סובלת אנשים שעושים אירוע יקר ונוצץ ומצפים ממני לפשוט רגל כדי "לכסות את המנה"..
אבל 40 שקל למנה מתכסה לבד..
זה כנראה נובע מהעובדה שיש לכם משפחה שמכסהכי לעולם חסדו
את ההוצאות של האירוע 😏
זה אומר שהמאזן שלכם מדויקאפונה
לא עדיף לשנס מתניים ולסגור אותו?
לא בוער לי. ב''ה.אחתפלוס
כשיש מינוס הבנק יקבל גם צ'ק או הוראת קבע שאין איך לכסות אותה באותו רגע.
אם אין אפשרות למינוס בכלל זה יחזור.
אפשר אולי לא להשתמש במינוס? נכון.
אנחנו לא כאלה מחושבים. אם זה טוב או לא, לא יודעת.
אבל ב''ה אין לנו חובות שיש להרבה מסביבי אז כנראה שזה בסדר ב''ה
וואי אני רקבוקר אור
לא מסכימה איתך בכלל
אבל נהניתי לראות איך כתבת מתוך תפיסת חיים בלי להקטין אחרים
ןאשריכם ממש! נשמעים אנשים מיוחדים ותורמים
ממש ככה^^^כי לעולם חסדו
ממש ממש מזדהה!! עם כל מילה כמעט..אמא לאוצר❤
חיבוק גדול לך
באמת קשה
מזדהה ממש...אמא אבא ותינוק
מדי פעם שאני נכנסת לקצת חרדות כאלה אני מדברת עם בעלי ואנחנו מעודדים אחד את השני שזה כמה שנים קשות שעוברים אותן, וכמה שהן כמובן שוות לנו, ועוד יגיעו ימים שנתאפס יותר על החיים כלכלית.

חוץ מזה בפן הגשמי, לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שאכלנו משהו של אוסם... או כל חברה אחרת שהתייקרה עכשיו, בסופרים שאני קונה בהם יש המון תחליפים לא פחות טובים, וגם לחופשה לא יצאנו כבר המוןןן זמן אלא מקסימום שמים את הילדים איפשהו ונוסעים ליום שלם של רוגע,
כלומר הענין הוא להתרגל לחיות עם פחות הוצאות
עדין אין לנו כמעט מה לחסוך, שמים ממש כמה שקלים כל חודש אבל לפחות אף פעם לא היינו במינוס וגם ברוך השם לא ממש התקרבנו אלייו
אם את לומדת במוסד מוכרים...

אתם זכאים לדרגה לתמ"ת

בנוגע לאברכים זה נדחה אולי לשנה הבאה- תבדקו איזה טפסים אתם צריכים להגיש ותקבלו את ההנחה

את זכאית לתמת- השנה אברכים מקבליםמעין אורה

אגב, התמת לא מסונכרנים עם הביטוח לאומי. טוב לידע הכללי.

אם את רוצה יש גם אנשים שעובדים בהגשת בקשות לתמת והם יוכלו לומר לך בשיחת טלפון האם את זכאית. 

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקיתאחרונה

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

הוי,מקלדתי פתחאחרונה

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרום
אכן. התכוונתי לא קטניות לעניין איסור קטניות בפסחקופצת רגע
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

לצערי יש הרבה רופאים שלא מבינים בזהרק טוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

תודה רבה על כל העצות!!!אוהבת את השבת
ועל החיבוק והדאגה חיממת ת'לב🩷

תאכליבשורות משמחות

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות

מעניין ממש. תודה!!!אוהבת את השבת
תפוחי אדמה בכמות גבוהה!חוזרת בקרוב
מצות, אבל מיץ תפוזים מתקן את זהממשיכה לחלוםאחרונה
נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומאחרונה
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

זה נשמעאיזמרגד1

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

בוודאי שזה משהו שאני צריכה להשלים איתואנוונימית1

חלק מהקושי שלי זה שהשכל מבין אבל הוא לא מצליח להשליט על הרגש...


 

אני חושבת אבל שזה באמת ערבוב של כמה דברים יחד. כלומר זה לא רק הניפוץ חלום. זה גם דברים שהיא עושה שלא קשורים לקשר שלנו.


 

לדוגמא, אני מגיעה מבית שמקפידים על ההלכה, וזה ממש חלק ממני באופן מובהק.

ב"ה בעלי הוא גם ככה וזה חשוב לו.


 

ההורים שלו, פחות. בלשון המעטה.

לכאורה זה בכלל לא קשור אליי! עבודת ה' שלהם ומה אני נדחפת.

אבל כשאני מתארחת, זה כן משמעותי.


 

כי יש דברים כל כך קריטיים בכשרות למשל שאין לה כח או שזה לא משנה בעיניה.

ואז זה כן משפיע עליי. אם זה לא היה משפחה בחיים לא הייתי אוכלת אצלם. ב ח י י ם.


 

פעם אחת שהיינו אצלם אז היא הוציאה עוגת שמרים. ואז שניה לפני שאכלנו היא זרקה שאחותה הכינה... אחותה לא שומרת שבת בכלל!! לא שומרת כשרות!! רק לא אוכלת בשר וחלב ביחד. מה נסגר שהיא הגישה את זה?!?!


 

עכשיו ברור שיש דברים שלא קשורים אליי בכלל אבל בגלל המנטליות שממנה אני מגיעה, קשה לי להעריך אותה.


 

אני מעריכה את זה שהיא משתדלת מאוד שיהיה קשר טוב בין הילדים. שהיא משתדלת להתעניין. שהיא סבתא אוהבת לנכדים.


 

אבל לצערי אני לא מצליחה שהדברים האלה יהיו הדומיננטיים בלב... השלילי גובר על החיובי

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

קשוחהמקורית

אם זה ינחם - אני אוהבת מאוד את חמתי, וגם היא לא בקטע של מזגן ולא בקטע של דאודורנט לדעתי😵‍💫

אבל יש לה אחלה אוכל והיא נקייה באוכל ולא מעניין אותי מה היא עושה עם הכביסה שלה האמת

למזלי בעלי שם לה תנאי שאם היא רוצה שנגיע שתדליק אותו ותוודא שהוא גם עובד (היו כמה חודשים שהיה מקולקל והיא מבחינתה הוא לא חסר לה וסבלתי נורא. סבלנו האמת, ואני עוד לא ישנה שם ולא מחבקת אותה או מתקרבת יותר מדי,רק בחגים שמביאה לה מתנה)

זה שאת אוהבת אותה כבר זכית במליון דולראנוונימית1
היא באמת זכייה כחמה האמתהמקורית
בעיניי זה זוטות לעומת המכלול, אבל כתבתי לשם ההזדהות😅
אוי זה קשה ממששמ"פאחרונה
ממש הגיוני שיהיה לך קשה בקרבתה בגלל הריח 
אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

וואי איך אני מבינה אותךאני=)

מתמודדת עם משהו מאוד דומה. צריך לדעת לעצמינו קודם כל שזה באמת לא מקרה קלאסי וההתמודדות לא פשוטה! אישית הפסקנו להגיע לשבתות.

ובקשתי בפירוש בלי חיבוקים. אני ממש נמנעת. מנסה להיות נחמדה ולעזור מרחוק בהרבה מורכבויות שיש במשפחה.

משתפת אותך בכנות שזה היה תהליך של כמה שנים להבין שאנחנו ממש בסדר ויש כאן מורכבות אמיתית שלא מאפשרת את הקרבה שדמיינתי, אלא מצריכה מסירות מסוג אחר.

מגעיל אצלם נורא. ממש הדוגמאות שהבאת. כשאנחנו מגיעים אנחנו שוטפים רצפה ומבינים שהפעם האחרונה שהיא נשטפה היתה פעם שעברה שהגענו. (ולא מגיעים הרבה כאמור) בקיצור..... חיבוק מבין ומזדהה. את גיבורה ואלופה שככה מתאמצת ומכבדת ונזהרת בכבודם.

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

נכון♥️אנוונימית1
אם הסבל קשהEliana a

להגיע פחות לשבת שלימה

ויותר לבקר מידי םעם

למה לא שייך לדבר עם חברה?ואז את תראי
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדש
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
לא יודעתים...

אתמול טיילנו ליד הבית וכשהיתה אזעקה רצנו לבניין סמוך

קצת קשה גם עם תינוקת שצריך לסחוב....

 

אנחנו כנראה נטייל בבקעה מחר, הבנתי ששקט שםשיפור
אנחנו היינו היוםמקרמה

מהמם ושקט

קחו בחשבון ששומעים אזעקות הירדן


בארץ היו אזעקות בערד

וכל ירדן הפעילה סירנה....

הם כנראה לא ממקדים לאזור 

יש לך המלצה למקום ספציפי?שיפור
מה רמת קושי?מקרמה

אם אתם אוהבים מסלול קצת מאתגר

אז יש את תלכיד פיראן


אנחנו עשינו מסלול מעגלי

התחלנו בבאח נחל/פלס

ירדנו לואדי

טיפסנו לחווה של אורי

וחזרנו דרך הכביש לרכבים


הכל פורח ומקסים

יש ילדה בת שנתיים, אז כמה שיותר קלשיפור
אבל גם לך יש קטנים, נכון? זה התאים להם?
בן השנתיים היה במנשאמקרמה
אבל של אחי בן שנתיים ואבע הלך חלק ניכר מהדרך

בני הארבע- חמש כבר צעדו הכל לבד

לדעתי זה מסלול די קשהוהרי החדשה

עם קטנים

יש שם סולמות בקיר שצריך לטפס עליהם וזה מפחיד עם קטנים

תלכיד הוא קשה!מקרמה
אנחנו עשינו מסלול אחר באזור שפירטתי בהודעה הראשונה
אז פחות מתאים לנו, תודה בכל מקרה!שיפור
מצאנו באינטרנט מסלול קל שנקרא אירוסי מלכישוע, נראה לי נלך לשם.
ומה עם הדרך?חילזון 123
ועדיין יש שם אזעקות לעיתים רחוקות
בדר"כ אני לא מטיילתoo

לא אוהבת פקקים

אבל עכשיו הכבישים פנויים

אז לקחתי את הילד לחוף

תרפיה בחול

קצת טבל רגלים

אסף צדפים

היה כיף

ולא היו אזעקות

לא בדרך ולא בים

וואו איזה שווה!!!ממתקיתאחרונה

בא לי גם....!!!

איזה חוף?
מקום רגוע בכללי?

נסענו למקומות שאין בהם חשש אזעקותניק חדש2

איזורי העוטף שקטים יחסית.

לקחנו את הילדים לפארקים.

נהנו מאד.

מחר על האש עם המשפחה

שלישי אולי איזו חווה לשעתיים בבוקר.

טיילנו היום בחווה בשומרוןפרח חדש

הילדים מאוד נהנו

אחכ נכנסנו ליישוב ושיחקנו בגינות 

 

מזג אויר מעולה

ולא היו אזעקות

איזה טוב שיצאנו מהבית קצת

המצב בבית כבר הגיע לחרום 🙃

אנחנו חיפשנומדברה כעדן.
מקום שהוא בקרבת מרחב מוגן. לא היה לי אכפת איפה העיקר שיהיה מרחב לילדים לנשום ולהיפגש עם המשפחה... הבאנו אוכל לפיקניק וזהו... (איזור מודיעין) 
איפה טיילתם?אוויר לנשימה
אשמח לשמוע אפילו בפרטי
יצאנו היום לפארק בעיר קרובהדיאן ד.

לא משהו מיוחד,

הכי חשוב שקרוב למרכז מסחרי עם ממ"ד

 

הילדים נהנו עד השמים וגם אנחנו

ממליצה בחום על זהאנונימית בהו"ל

אם יוש רלוונטי לכם

היינו אתמול עם כל המשפחה המורחבת והיה מדהים!

בקושי יש שם אזעקות ויש שם מיגונית קרוב

מסלול שכונת אביעד


 

והאנשים שם ממש חמודים! היה מעניין לשמוע על המקום ולדבר איתם...

רק מזכירהמדברה כעדן.
שזה דרך שאם יש בה אזעקות זה לצאת מהרכב באיזור לא סימפטי... (ציר 60)
ההנחיות הן לנסות להיכנס לישוב הקרוב בהתרעהטארקו

ואם לא אפשרי(בהרבה מקרים זה רחוק מידי)

להמשיך לנסוע ולא לעצור בצד בדרכים מסוכנות בטחונית.

או לא להגיע לשם מלכתחילהמדברה כעדן.
לא מדברת על מי שנוסע להורים וכאלה... אלא מי שמחפש איפה לטייל... 
אנחנו לא יוצאים למסלולי טיול בדרכהמקורית

כן קובעים אבל עם חברים/ משפחה לעל האש בטבע/ בבית

השנה לא יצא לפועל, הן בגלל המלחמה והן בגלל שאני נאלצת לעבוד בחול המועד ולמי יש כח לארח אחרי יום עבודה

אבל לא מוותרת על להוציא את הילדים מהבית

אתמול היינו בחוץ בפארק, היום כנראה אקח אותם לחוף לשחק בחול

לא כמו חול המועד רגיל, אבל יותרטוב מלהיתקע בבית

את ה"על האש" עשיתי להם אתמול בבית בנינג'ה

יש לכם נינגה לפסח או שהכשרתם את הרגיל?רוני 1234
נשמע חלום…
לפסחהמקורית
 הבנתי שאת הרגיל אי אפשר להכשיר בלי ליבון
אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקהאחרונה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי

אולי יעניין אותך