ובערך פעמיים בשבוע האישה מתפרצת על בעלה באמצע הרחוב, בקללות נמרצות. ממש
מילים קשות
מקללת את אמא שלו
ויש להם 2 ילדים קטנים ששומעים הכל. ועומדים בטווח.. ובוכים בעיקר
כל פעם זה נמשך איזה 10 דקות לפחות
הגבר ממש מאופק ולא מחזיר לה. נשמע שהיא ממש משוגעת. באמת.
אבל אני יודעת שאולי היא לא. שאולי היא הגיעה למצב של חוסר ספיקה, של תסכול.
מהריבים שלהם ומהמבטא שלה נשמע שהיא לא מהארץ, ושכל המשםחה שלה בחול, כלומר חסרה לה תמיכה ומעטפת.
וככ כואב לי עליהם.
ועל הילדים שלהם
לא רוצה לחשוב איזה דברים נאמרים כשהם בבית, אם היא מרשה לעצמה לדבר ככה באמצע הרחוב..וכמה הילדים האלה ניזוקים מהמעמד ההזוי שהם נקלעו אליו.
לפעמים בא לי לרדת למטה ולעצור אותה ולהגיד לה שהיא חייבת עזרה. שהיא חייבת להירגע.בשבילה ובשביל הילדים שלה.
איזה קשה זה לעמוד מהצד
