(לא אגלה איזה מהם השכבה שלי עשתה)

שמעתי על כאלו שעושים על סרטים, וזה כל כך לא מסתדר לי עם אולפנא. (לא שאני כזאת דוסית טרור שלא רואה סרטים) זה פשוט מרגיש לי לקשור לאולפנא ואני לא מבינה איך זאת הנורמה אצל אנשים מסוימים.

אנחנו עושות חתונה וכזה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....