לפעמים אני תוהה אולי אני אשאר בפנים ואשחק תמשחק לנצח

לפעמים אני תוהה אולי אני אשאר בפנים ואשחק תמשחק לנצחאנונימי (פותח)

זה פשוט הרבה יותר קל מאשר לצאת

בא לך להסביר?רצה לאש

למה בלצאת כל כך קשה, עד כדי כך שעדיף לשחק את המשחק?

אני אנסה להסביראנונימי (פותח)

אולי כי מרגיש לי שההפסד יותר גדול ממה שארוויח בלצאת..
היציאה מהדת היא לא בגלל שרוצה בעולם החילוני אלא בגלל שסיוט לי בעולם הדתי
אבל סיוט לי גם בעולם החילוני.. לא מסתדרת שם ומתה מפחד ממנו ואז לא מוצאת את עצמי בשום מקום ופשוט תלושה
אז באיזשהו מקום מעדיפה להישאר בעולם הדתי שנותן לי מסגרת, שאקים משפחה בצורה פשוטה כמו שתמיד חלמתי, זה גם משאיר אותי בקשר עם החברים והמשפחה שלי ולא מכריח אותי לוותר עליהם ולהמציא לעצמי את הגלגל מחדש בעולם שלא קשור אליי ולא מסתדרת בו.
(בחברה שאני נמצאת בה זה די בהכרח לוותר.. לא חברה חרדית אבל חרד''ל חנוקים נורא שלא מכילים כמעט בכלל)

יכול להיות שהעולם החילוני מפחיד כל כך כי הוא לא מוכר?אנונימי (3)

גם בתוך העולם החילוני יש המון גוונים.. וכנראה שכן יש בתוכו מקום שעם הזמן תוכלי להשתלב בו. אף אחד לא אומר שזה יהיה קל, אבל זה לא בלתי אפשרי.

למה שלא תנסי לאט לאט להפגיש את עצמך עם מקומות שונים, בלי לחתוך כל קשר אל החיים הדתיים, אלא במקביל ומאחורי הקלעים למצוא מקום שתרגישי בו בנוח, אם זה מקום עבודה או לימודים או התנדבות, בסופשים או אפילו כמה שעות פעם בשבוע, וכשיהיה לך מקום שתרגישי בו טוב יהיה לך קל יותר לצאת..

מצד שני, נשמע שאת לא לגמרי מנותקת נפשית ומנטלית מהעולם הדתי. כתבת 'להקים משפחה בצורה פשוטה כמו תמיד חלמתי'. אולי יהיה לך נכון יותר למצוא מקום דתי פתוח ומכיל יותר שבה הדת לא תהפוך לדבר מעיק כל כך, ולא יחייב ניתוק קשר עם המשפחה, כי עם דתי שהוא שונה יהיה קל יותר למשפחה להתמודד מאשר עם חילוני גמור

לא חייבים לנתק קשרים, בטח לא עם חבריםקוד אבל פתוח

יש לי חברים דוסים הרד קור ואיכשהו אני מצליח לשמור איתם על קשר כאשר יש כבוד כלפי המסורת.
וכן, עם המשפחה זה הרבה יותר מורכב, גם כי יש להם ציפיות הרבה יותר מאשר לחברים וגם כי חברים מתוך הרבה חברים אפשר לבחור את אלו שיודעים להכיל, אבל משפחה לא בוחרים. וזה מבאס, כי זה המשפחה שכל כך אוהבים.

לגבי מסגרת, אני לגמרי מבין את החוסר הזה, וליצור מסגרת חברתית וקהילתית לעצמנו זה מאוד קשה, אני עדיין לא הצלחתי.

לגבי הקמת משפחה, פליז אל תעשי את זה עם מישהו כשאת לא שקופה לגבי הכוונות והאמונות שלך, זה לא הוגן כלפיו🙏🏽

יותר קל כרגעאנונימי (3)

אבל אני די בטוחה שבטווח הארוך זה משתלם.

וזה קשה, אחושרמוטה קשה, אבל בעיניים שלי משתלם

אני כבר שנים ככה בהתחלה הקשהאנונימי (פותח)

וכבר די נמאס לי מלהיות לא פה ולא שם

באמת?אנונימי (פותח)

לא פגשתי הרבה שמזדהים עם התחושה הזו
למה יןתר קל להישאר בפנים מלצאת?

כי אני כבר לא מאמינה בכמעט כלוםאנונימי (4)

(ועכשיו עם התרומות דם? סופית אין לנו את אותו האלוהים)
אבל מאוד נוח לי עם העולם הדתי
שונאת כל רגע, אבל די נוח בתוכו
ומשפחה דוסית מאוד שגם את דרך החיים שלי כרגע לא אוהבת. ואין לי כוח למלחמות

אני מאוד מזדההקוד אבל פתוח

זה קשה אין ספק.

אני הרגשתי שאני לא מסוגל לחיות בשקר כזה, והרגשתי גם צורך לצעוק את זה החוצה (מי שמכיר אותי יודע כמה).
אז בהחלט לא הייתה עבורי את האפשרות להישאר ולשחק את המשחק, ובטווח הארוך זה ברור שזה גם לא טוב.

כן הייתי ממליץ להחבר למעגלים חברתיים של דתלשים, קשה קצת להגיע אליהם, אבל כשפוגשים זה הרבה יותר קל לעבור את זה יחד.

הפותחתאנונימי (פותח)

אשמח להמשיך את הדיון אז אשמח שלא ימחק אם זה בסדר לשאר המגיבים..
פשוט עכשיו לא אספיק לכתוב..

(לא שמת סוגריים בסוף ההודעה