אז בהמשך לתהליך הקינמור מפוסטים קודמים..
אם את מסודרת מטבעך וכל עניין הסדר בא לך בקלות אז דלגי על הפוסט הזה, כי את לא באמת צריכה את הטיפים שלי
יום ראשון. הבנות לא הלכו לגן, אחרי שהלכו לישון מאוחר במוצ"ש. הבית עוד מבולגן משבת. על הספות פירורי במבה, על השטיח משחק זכרון מעורבב עם עלי כותרת של פרח שהוציאו מאגרטל. החדר של הבנות הפוך, כך שלא רואים את הרצפה.
על מי את עובדת? עאלק גמרת עם הבלאגן אחרי ש"קינמרת" את הבית.
שמה סטופר על רבע שעה ומתחילה במלאכת הסידור. הטיימר מצפצף. להפתעתי סיימתי עם הסלון. ככה זה כשאין הרבה רהיטים וחפצים ולכל החפצים יש מקום מדויק.
התהליך הזה זה לא קסם. הבית ימשיך להתבלגן, ב"ה חיים כאן והבית צריך לשרת את בני הבית. וילדים שיהיו בריאים אוהבים לבלגן. וגם לך יהיו ימים שאת לא בשיא ולא יהיה לך כח אפילו להחזיר נעליים למקום, שלא לדבר על לתחזק את הסדר והנקיון .
אבל עכשיו שורר אצלי בבית בלאגן מסוג אחר...
בלאגן כזה שיש לי בטחון שבכל רגע נתון אני יכולה להשתלט עליו.
יש בלאגן שפשוט צריך להחזיר חפצים למקומם.
ויש בלאגן שנוצר מעודף חפצים, חפצים שלא צריכים, חפצים מקולקלים,חפצים שאין להם בית מוגדר..בלאגן מסוג השני לוקח המון כוחות וזמן. אנחנו מאחסנים את הבלאגן הזה בקופסאות איחסון יפות, אבל הוא נשאר איתנו וכל פעם מחדש מכביד עלינו.
זה המבחן. האם תוך רבע שעה (גג חצי שעה) אני מצליחה לסדר את החדר? (ואני מדברת על לסדר, לא על לנקות).
אם לא, כנראה משהו בו לא עובד.
וצריך עוד פעם לעשות איזה סינון, להגדיר מקום חדש לחפצים, להוציא איזה רהיט.
מקווה שנתתי קצת השראה למי שמסדרת את הבית עכשיו על פי השיטה של קונמארי והתהליך מרגיש לה ארוך ולא נגמר.
להחזיר חפצים למקומם זה משהו שנצתרך לעשות כל חיינו. אבל אחרי תהליך קינמור, זה הרבה יותר פשוט.
אחת העצות החכמות ששמעתי זה ש:" הדרך היחידה לחסוך זמן, זה ליצור זמן. ואחד הדרכים ליצור זמן זה להפוך את הפעולות לאוטומטיות".
וזה בדיוק מה שהתהליך הזה עושה: הוא מפשט לנו את החיים.
אם את מסודרת מטבעך וכל עניין הסדר בא לך בקלות אז דלגי על הפוסט הזה, כי את לא באמת צריכה את הטיפים שלי
יום ראשון. הבנות לא הלכו לגן, אחרי שהלכו לישון מאוחר במוצ"ש. הבית עוד מבולגן משבת. על הספות פירורי במבה, על השטיח משחק זכרון מעורבב עם עלי כותרת של פרח שהוציאו מאגרטל. החדר של הבנות הפוך, כך שלא רואים את הרצפה.
על מי את עובדת? עאלק גמרת עם הבלאגן אחרי ש"קינמרת" את הבית.
שמה סטופר על רבע שעה ומתחילה במלאכת הסידור. הטיימר מצפצף. להפתעתי סיימתי עם הסלון. ככה זה כשאין הרבה רהיטים וחפצים ולכל החפצים יש מקום מדויק.
התהליך הזה זה לא קסם. הבית ימשיך להתבלגן, ב"ה חיים כאן והבית צריך לשרת את בני הבית. וילדים שיהיו בריאים אוהבים לבלגן. וגם לך יהיו ימים שאת לא בשיא ולא יהיה לך כח אפילו להחזיר נעליים למקום, שלא לדבר על לתחזק את הסדר והנקיון .
אבל עכשיו שורר אצלי בבית בלאגן מסוג אחר...
בלאגן כזה שיש לי בטחון שבכל רגע נתון אני יכולה להשתלט עליו.
יש בלאגן שפשוט צריך להחזיר חפצים למקומם.
ויש בלאגן שנוצר מעודף חפצים, חפצים שלא צריכים, חפצים מקולקלים,חפצים שאין להם בית מוגדר..בלאגן מסוג השני לוקח המון כוחות וזמן. אנחנו מאחסנים את הבלאגן הזה בקופסאות איחסון יפות, אבל הוא נשאר איתנו וכל פעם מחדש מכביד עלינו.
זה המבחן. האם תוך רבע שעה (גג חצי שעה) אני מצליחה לסדר את החדר? (ואני מדברת על לסדר, לא על לנקות).
אם לא, כנראה משהו בו לא עובד.
וצריך עוד פעם לעשות איזה סינון, להגדיר מקום חדש לחפצים, להוציא איזה רהיט.
מקווה שנתתי קצת השראה למי שמסדרת את הבית עכשיו על פי השיטה של קונמארי והתהליך מרגיש לה ארוך ולא נגמר.
להחזיר חפצים למקומם זה משהו שנצתרך לעשות כל חיינו. אבל אחרי תהליך קינמור, זה הרבה יותר פשוט.
אחת העצות החכמות ששמעתי זה ש:" הדרך היחידה לחסוך זמן, זה ליצור זמן. ואחד הדרכים ליצור זמן זה להפוך את הפעולות לאוטומטיות".
וזה בדיוק מה שהתהליך הזה עושה: הוא מפשט לנו את החיים.
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...