איך גורמים לו לישון על הגב?זוית חדשה
הבייבי כבר בן חודש וחצי ב''ה, ולא מצליח לישון רגוע על הגב.
במשך היום כשהוא ישן הוא לרוב על הבטן, כי אנחנו שומרים עליו, ואז ישן בשלווה.
אבל בלילה ישן בחצי שעה הראשונה על הגב ואח''כ לא רגוע. - מנפנף בידיים, מזיז את הראש מצד לצד, ואם לא מתייחסים לזה אז מתחיל ליילל ולבכות. אם אנחנו מרימים אותו הוא נרגע וממשיך לישון רגוע. אבל אנחנו לא יכולים לשבת איתו עלינו כל הלילה...
יש לכן עצות?
תנסי את שיטת העיטוףלמה לא123


תחפשי בגוגל. בעיקרון עוטפים את התינוקרקלתשוהנ
עם בד דק בצורה די הדוקה.
אצלי מאד אהבו את זה, זה מרגיע אותם. עד שלב מסתיים כמובן
מפחיד אותי להשאיר אותו ככה בלי השגחהזוית חדשה
מה מפחיד?למה לא123


לעטוף אותו בלי יכולת לזוזזוית חדשה
הם מאוד אוהבים את זהלמה לא123

להפך, הם מרגישים הרבה יותר בטוחים ככה

לא לכולם. הילדים שלי מאוד לא אוהבים עיטוף,שגרה ברוכה
איזה יתרון יש לעיטוףאפונה
על פני השכבה על הבטן?

(אני בעד שני הדברים, אבל אם הסיבה להשכבה על הגב היא כדי להפחית סיכון למוות בעריסה - גם עיטוף מעלה את הסיכון)
^^^מוריה
כל דבר שגורם לתינוק לישון יותר טוב הוא גורם סיכון.
בעיקרון לפי טיפת חלב ומשרד הבריאותהשקט הזה
זה לא נחשב גורם שמעלה סיכון, אם עוטפים בצורה נכונה ומשכיבים על הגב.
גם בזה הם חלוקים בינם לבין עצמםפשיטא
אצל הגדולה שלי העזתי לשאול את האחות בתינוקיה על זה והיא צעקה עלי שמה פתאום, זה סכנת נפשות!!

אצל השניה אחות שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תלמד אותי איך לעשות עיטוף ואמרה שזה מדהים וטוב..
לא האחות טיפת חלב הראתה איך לעטוףהשקט הזה
כנראה באמת לא סגורים על עצמם
עיטוף עוזר עם רפלקס מורו, ואז הוא לא מעיר את עצמוציפיה.
שינה על הבטן גם עוזרת עם רפלקס מורו, אבל היא שינה עמוקה יותר, ולכן זה מסוכן.
אני שמתי לה נחשןש קטן בעריסהליאניי
היא מאוהבת בזה, כל פעם מקרבת את הראש לנחשוש ונרדמת ישר.
כנראה נותן לה תחושת עיטוף כזו..
וקניתי לה שמיכת עיטןף מבד דק עזר לה בהתחלה להיכנס לשינה עמוקה כי ככה היא בקושי זזה עם הידיים והרגליים
בעיקרון לא שמים דברים כאלה במיטהמכחול
משרד הבריאות ממש ממליצים לא לשים דברים במיטה - https://www.gov.il/he/departments/general/safe-sleep-for-babies-pamphlet
גם אצלנו ככה עם הנחשוש והוא בן 10 חודשים תכף חחח יוanonimit48
כן היא ממש אוהבת את זה )ליאניי
זה ממש קסם איך זה מרדים אןתה.
מעניין.מה עוזר בנחשוש בעצם?🤔זוית חדשה
זה נותן לה תחושת עיטוף לדעתיליאניי
היא אוהבת שזה נוגע לה בקצה של הראש וזה כמו מעין הרחם? זו התיאןריה שלי
שמתי לב שכל פעם שהיא ליד הנחשוש היא מתקרבת אליו עם הראש
מעניין, אנסה גםזוית חדשה
אם עוד לא התחלת, עדיף לא להתחיל, כי זה לא ככ בטיחותיציפיה.
גם אנשים מבוגרים אוהבים לישון עם משהו על הפנים או קרוברקלתשוהנ
נראה לי ממש טבעי לחפש את זה...
אפשר לנסות על הצדטארקו
על הצד לא מומלץ גםanonimit48
משרד הבריאות לא ממליץ כלום חוץ מלשכב על הגבליאניי
בפועל גם אנחנן לא ישנים אלך ורק על הגב.
צריך כמובן הכל בפיקוח ותשומת לב של ההורה.. אבל במקרה הזה אני חולקת עליהם.
^^^ וגם הם אומרים שעל הצד עדיף מעל הבטןטארקו
וגם על הגב תינוקות עלולים להיחנק מפליטה..פשיטא
וגם לישון בסלקל זה לא בריא..

בקיצור, לישון בעמידה,
כלומר, שההורים ישנו בעמידה תוך כדי שמחזיקים את התינוק כל הלילה בידיים כי הוא לא ישן טוב...

זה מאוד בטיחותי😅
יעל מהדרום
לק"י

בלידה האחרונה עוד בבית חולים הייתי צריכה באמת להפעיל שיקול דעת מה עדיף- להניק בישיבה וחלילה להרדם תוך כדי והתינוקת עלולה ליפול, או להניק בשכיבה ולנסות לא להירדם...

בסוף הנקתי בשכיבה ונרדמתי.
האחות שהעירה אותי לא אמרה כלום על זה, רק שהתינוקת צריכה להיות במיטת פוטו.
(אולי גם היא בבית ישנה עם התינוקות שלה במיטה).
נראה לי נפלת על אחלה אחות...😉פשיטא
או לא לישון.. גם אופציה😄חצילוש
אופציה עדיפה בהחלט!פשיטא
המתכון להפיכה לזומבי..
דווקא על הגב פחות סיכוי להיחנק מעל הבטןשקיעות אדומות
כשהתינוק על הגב הושט נמצאת למטה ואם נשאר פליטה בגרון היא תיבלע.

מה שהופך על הבטן. הפליטה יכולה להיכנס תקנה הנשימה
יכול להיות שככה אומרים, בפועלפשיטא
ראיתי יותר תינוקות שכמעט נחנקו מפליטה כששכבו על הגב מאשר ההיפך.
אני מכירה תינוקת שנפטרה לאחר שנחנקהלמה לא123


על הגב או על הבטן?חגהבגה
תוך כדי ששלחתי נזכרתי שאני באמת לאלמה לא123

יודעת את הפרט הזה

על הצד אפשר עם מיקומוןגולדסטאר
מה זה מיקומון? נשמע כמו המצאה נוספת להוציא כסף מההורים🙈יעל מהדרום
כרית כזאת עם תמיכה לשינה על הצדגולדסטאר
אין לי את זה
סתם מכירה את המוצר פשוט
האמת נשמע סתם קשקוש....תודה על ההסבריעל מהדרום
הם יכולים בטעות להתהפך על הפניםanonimit48
לא יודעת אין לי כזהגולדסטאר
כני משכיבה על הגב לישון
כל בצד אני שמה במהלך היום בהשגעה עם הנחשוש
הוא לא ישן עם כלום בעריסה אני לא מסכימה
לא נחשוש לא מגן ראש חוסם לא ספרון קשור..

יש לו מגני ראש לסורגים שמתלבשים על כל סורג בנפרד וזהו
את ראית מה זה?פה לקצת
הסתכלתי בגוגל מה זה.
לא מבינה איך הם יכולים להתהפך על הפנים עם הדבר הזה. נראה שזה תופס את התינוק דיי טוב.

שלא ישמע שאני ממליצה על זה.
זה סתם בזבוז כסף.
אני משכיבה על הצד עם שמיכה מגולגלת מאחורי הגב של התינוק והוא ישן מעולה ואף פעם לא התהפך על הפנים, כן לפעמים הצליח לזוז ולשכב על הגב.
בטעות עניתי למיקומו באופן כללי אני אומרת. אבל עכשיוanonimit48
הסתכלתי נראה שזה באמת פתרון אבל אי אפשר לזוז
ותינוקות זזים מלא בלילה
גם על הצד לא מומלץ...זוית חדשה
אני נתתי לישון על הבטןהמקורית
לא נלחמתי בזה. אחרי חודש של נסיונות ולילות מלאים בצרחות וחוסר אונים של כולנו. לילדה שלום.
מכירה את התווית הנגד, אבל לא כל התינוקות מסתדרים לפי ההנחיות🤷
זהו, אני גם נלחמת בזה כל לילה מחדשזוית חדשה
עד שהעייפות מכריעה אותי..
ואז אני עם פחדים ונקיפות מצפון🙈
שמעי, לכל דבר יש מחירים. אם את לא ישנה,ציפיה.
יתכן שתבחרי לקחת את הסיכון ולהשכיב על הבטן.
יש אימהות שהתינוקות שלהן ישנים מצוין על הגב, אז הן לא צריכות לעמוד בברירה הזו.

ואגב, אצלנו העיטוף פתר את הבעיה. אם ניסינו לילה בלי עיטוף, הוא היה מתעורר מרפלקס מורו.
באזור גיל חמישה חודשים, כשהוא היה מצליח לפתוח את העיטוף וזה היה מעצבן אותו, ניסינו כמה לילות בלי עיטוף ועל הגב, וזה לא עבד, אז עברנו ללהשכיב על הבטן.
האם עשיתי את זה בלב שקט? ממש לא. אבל אחרת לא היה נרדם.
רק אעיר ואגיד שאנחנן יכולנו להמשיך עם עיטוף עד גיל חמישה חודשים, לערך, כי הוא לא התהפך עדיין מהגב לבטן (וגם עכשיו, בגיל שמונה חודשים, לא מתהפך מהגב לבטן. מתישהו יגיע חזה)
לכן אני שואלת אם יש עוד דרך לגרום לו לישוןזוית חדשה
אני עשיתי לה את העיטוף ולא הכי עזרליאניי
יש לה ריפלקס מורו- קנינו לה על ההתחלה את השמיכת עיטןף והשובבה הצליחה עדיין לצאת ממנו במהלך הלילה ולא כזה מתלהבת מזה..
פחדתי לשים על הבטן לשינה של הלילה, רק ביום אני שמה על הבטן שאני ממש ערה ולידה
ואז.. הגיע הנחשוש האגדי שבאמת שיפר לה את השינה.
אני שמה אותה צמוד לנחשוש כך שצד אחד של הגוף (צד ימין) נוגע בנחשוש וגם הקצה נוגע בראש

אגב סתם בשביל הספורט שמתי אותה מלא פעמים בעריסה באמצע/ רחוק מהנחשוש והפשושה פשוט זזה עד לנחשוש ואז נרגעת.

אני יןדעת שמשרד הבריאות לא ממליץ כלום בתכלס אבל תינוק זה לא רובוט הוא בנאדם קטן שמחפש את התנוחה שכיפית לו בדיוק כמונו!
אני למשל ישנה אך ורק כל הצד.. מי אמר שלתינוקות נוח לישון רק על הגב?

תנסי לשחק טיפה במהלך היום אפילו- שימי אותה על הצד עם נחשוש/ שמיכה מגולגלת שתומכת בגב
שימי קצת על הבטן כשאת לידה
תמצאי את השיטה שמרגיעה אותה וכמובן כמובן בקרה שלך…
הבעיה עם נחשוש זה שאם הוא לא נושם,מוריה
והם נתקעים עם הפנים עליו זה עלול לגרום חלילה לחנק.
כן אני מבינה…ליאניי
אבל אפשר להגיד את זה על כל דבר לא?
על הבטן
על הגב
על הצד
אפילו עם שמיכה - שהם משחקים הרבה עם הרגליים והשמיכה יכולה לעלות על הפנים

הכל מפחיד בתכלס… 😔
ההבדל שזה רך ולא נושם.מוריה
ותינוק שדוחף את האף לבפנים עלול להיתקע ולהיחנק.
זאת הסיבה שגם משרד הבריאות יצא נגד מגיני ראש.

שמיכה נושמת שעולה על הפנים לא מפחיד.
כשהבת שלי היו במיטת פוטו- האחיות גלגלו שמיכה ושמן מסביבהיעל מהדרום
לק"י

מעניין אם יש הבדל בין זה לבין נחשוש.
השמיכה נושמת מן הסתם, אבל כשהיא במצב מגולגל זה קצת שונה משמיכה פרוסה.
להבנתי משהו קשיח פחות בעייתי ממשהו רך.מוריה
משהו קשיח שנתקעים בו לא שוקעים לתוכו.
ממש יכולה להזדהות איתך מצד נקיפות המצפוןהמקורית
גם לי היו, והשתמשתי גם בבייבי סנס זה עזר לי קצת להירגע
אבל באמת שאני לא אחת שיכולה לא לישון, בטח לא אחרי לידה ועוד היה לי תינוק בן שנה וחודשיים. שינה על הבטן היא גורם סיכון, חוסר שינה עבורי בסיטואציה המדוברת הייתה סכנה וודאית של אבדן שפיות אז עשיתי ניהול סיכונים וב"ה הכל בסדר
מה זה בייבי סנס?זוית חדשה
מכשיר שעוקב אחרי הנשימה של התינוקהמקורית
ומצפצף אם יש בעיה
אבל אם הוא לידי אז מה ההבדל?זוית חדשה
זה מעיר אותי כאילו?
היה פה שרשור ענק בנושא לפני כמה וכמה חודשיםבת 30
אולי אם תמצאי אותו יהיו לך פחות נקיפות מצפון
חחח אוליזוית חדשה
יש לך מושג איך למצוא אותו?
לא יודעת איך עושים את זה...בת 30
בטח יש חכמות ממני פה...
כנ"ל.. וגם היה ריפלוקסחצילוש
עניין של ניהול סיכונים..
ההמלצה הרשמית לתינוק עם ריפלוקסבת 30
היא לא להשכיב על הגב
יש עוד כל מיני דברים שמורידים את הסיכון בשינהיעל מהדרום
לק"י

מוצץ, הנקה, שינה בחדר ההורים (לגבי האחרון אני כמעט בטוחה), ויש עוד דברים מן הסתם.

צריך לעשות השתדלות לשמור ולהשמר, אם יש דברים מהרשימה שכן קורים אצליכם זה פחות מדאיג בעיני.

אממזוית חדשה
הוא יונק רוב הזמן (אלא אם אני יוצאת ומישהו אחר שומר עליו...)
ישן לידנו במיטחברת, ולוקח מוצץ לפעמים... יותר כששומרים עליו, כי הוא כל הזמן נופל לו.

אוף. בעלי אומר להשכיב אותו על הבטן וזהו, אבל אני מפחדת😓
אז תנסי במהלך היום להשכיב על הבטןליאניי
קצת טפיחות עדינות בטןסיק כשהוא מנסה להתרומם זה יחזיר אותו לשינה.. תראי אם הוא מתחבר לזה
ותעשי את זה כשאת ערה ככה לא יהיה לך חשש
לא הבנת אותיזוית חדשה
ביום הוא ישן על הבטן. כי אנחנו משגיחים עליו.
הבעיה היא בלילה, כשאנחנו ישנים גם.
אה אה הבנתי אותך עכשיוליאניי
זה סוגיה שאין לה תשובה חד משמעית
חברה הכי טובה שלי השכיבה את הבנות שלה לישון תמיד על הבטן (היום הן גדולות )
כל אחד עושה כראות עיניו - לכאורה אז גם הנחשוש ועל הצד זה לא בטיחותי.. :/

נכון... בעייתיזוית חדשה
ד.א.מקרמה
לי אחות טיפת חלב אמרה שתינוק יונק, שישן במתחברת צמוד לאמא יכול לישון על הבטן...
באמת??? למה? במה זה שונה?זוית חדשה
כי יש כמה גורמי סיכון למוות בעריסהטארקו
ובעצם המטרה היא לנטרל כמה שיותר מהם..
בין הדברים שהוכחו כמפחיתי סיכון זה שינה בחדר ההורים, הנקה, לא להיות בקרבת מעשנים וגם שינה על הגב, אבל זה לא הגורם היחיד.

לתינוק שלא ישן בכלל או ישן ממש גרוע זה גם גורם סיכון משמעותי לבעיות התפתחות ולמוות.. אז זה מצריך ניהול סיכונים.

בסוף בסוף יש גם תינוקות שישנו על הגב אצל ההורים וינקו ונפטרו במוות בעריסה
לא הבנתיזוית חדשה
תינוק שישן לא רגוע זה גורם סיכון? או שתינוק שישן לא רגוע שינה על הבטן בשבילו זה גורם סיכון?
תינוק שלא ישן זה גורם סיכון לשלל בעיות של הילד ושל האמא ..טארקו
ורואה עכשיו שהתיקון הוסיף לי מיוזמתו ל מיותרת בפסקה השניהטארקו
ולכן לא הבנת.. סליחה
הקדמת אותי...מקרמה
כתבנו די דומה רק שטת הרבה יותר ברורה...
אני חושבת שבסופו של דבר זה ניהול סיכוניםמקרמה
כל איש רפואה יגיד לך ששינה חשובה להתפתחות התינוק ושינה דל האמא חשובה לתפקוד שלה ולבריאות הנפשית שלה.

ולכן תינוק ואמא שלא ישנים זה לא בריא.

ברור שאם יש תינוק נוח שישן אחלה על הגב אז אין שום עניין לקחת סיכון ולהשכיב אותו לישון על הבטן.

אבל אם יש תינוק ואמא שהגיעו לקצה מחוסר שינה,
אז במכלול הניהול הסיכונים למוות בעריסה מוותרים על ההקפדה על השינה על הגב.
מתוך תפיסה שהנקה+מוצץ+שינה צמוד לאמא מפחיתים את הסיכון וביחד מגיעים לאיזשהו איזון

אוף מלחיץ אותי לקחת אחראיות על זהזוית חדשה
נדמה לי שזה משתי סיבותחילזון 123
אחד שהןא ליד האמא והיא יותר מודעת למה שקורה איתו
ושתיים זכור לי משהו עם הסינכרון של הנשימות ביניהם. אבל לא סגורה על זה.
נכון, שתי הסיבות האלהטארקו
השנקל שלימקרמה
יש המלצות וסטטיסטיקה
ויש את החיים עצמם.

מודה שהילדים שלי ישנים על הבטן
לא הצלחתי אחרת.

במכלול הדברים עדיף להישמר כמה שיותר

לא יודעת למה מכל גורמי הסיכון את השינה על הבטן הפכו לביג נו נו
גם הנקה מפחיתה סיכוי למוות בעריסה ולא ראיתי שאומרים לנשים שבוחרות לא להניק שהם חסרות אחריות....
כי זה הוכח סטטיסטית חד משמעית מה לעשותאורוש3
לכן זו ההמלצה הכי משמעותית.
מסכימה עם ניהול סיכונים. וגם אני לא הולכת ממש לפני ההנחיות. אבל כדאי להיות מודעים. לגמרי יש סיבה לזה שזו ההמלצה הכי חד משמעית.
להגיד להשכיב על הגב יותר פשוט מלומר להניק למשל.מוריה
אני האמת כבר לא זוכרתאורוש3
אבל חפרתי בעבר. וההשכבה על הגב הרבה יותר משמעותית.
אני לא אומרת לאמהות מה לעשות. ובעצמי מחליטה גם החלטות נוגדות המלצות לפעמים. אבל כשמקבלים החלטה צריך לדעת מה ההשלכות. ולא להרדם בגלל שעוד אמהות אמרו שזה סבבה.
אהבתי את מה שליאניי כתבה. היא יודעת שזה לא מומלץ. ולה ולתינוקת שלה זה מתאים.
באמת להשכיב על הגב בלי שום סיוע במיטה או עיטוף או שינה משותפת להרבה תינוקות זה לא שפוי.
אישית יש לי מיטונת. והאחרון לרוב ישן איתי. אבל בתנוחה על הגב. מגיל חצי שנה כשהסיכון יורד ויודעים להתהפך לרוב אז משכיבה על הבטן. אבל לאחרון קניתי מזרן רשת נומו שבאמת מאוורר. הראשון ישן עם חיתול בד צמוד. השניה למיטב זכרוני על הבטן מגיל די קטן. היה לה ריפלוקס. אז אני לא כותבת כי אני מושלמת. אלא כי אני לא אוהבת שאנשים מקטינים את הסיכון כדי לנקות את המצפון. יש סיכון. מותר לבחור לקחת אותו. מומלץ להפחית סיכונים מסביב (להניק, לאוורר את החדר לפחות פעם ביום, מוצץ, בלי שמיכות כבדות, בלי חימום יתר ועוד). אבל לא להתעלם מקיומו ולפחות לא להמליץ לאחרים לנהוג כך.
ניסיתי להסביר למה מציגים את השכיבה על הגב כמונע גורם סיכון.מוריה
פשוט לומר להשכיב רק על הגב כדי להוריד גורמי סיכון, זה פחות אישיו מאשר לומר להניק.
וזה כביכול הדבר הכי 'קל ופשוט' לעשות. ולכן אני מבינה שבחרו בזה כדבר "החשוב".
אורוש כתבה שבמחקרים נמצא שהגורם הכי משמעותי הואקופצת רגע
שינה על הגב, וזו הסיבה שבחרו הזה, לאו דווקא בגלל שזה קל.
ויש עוד גורמים שמפחיתים סיכון והן הנקה, המנעות מעישון, מוצץ ווכו', כמעט שכתבו כאן. אבל הם קשורים באחוזים פחות גבוהים.

@אורוש3 כתבה, ואני מסכימה איתה, שכל אחת תבחר ותעשה את השיקולים שלה, ואם בוחרים להשכיב כל הבטן טוב להשתדל להקפיד על כל הנושאים האחרים, אבל צריך להיות מודע שההשכבה על הבטן נחשבת כהכי מסוכנת, ולא סתם בחרו להקפיד ולהסביר דווקא על זה, ואני מסכימה איתה מאוד.
אגב, גם באמתחתי נמצא ילד שישן גרוע, וכשהיה תינוק אכן השכבתי אותו על הבטן, אני לא כותבת בביקורת, אלא רק מסכימה שצריך להיות מודע לסיכונים ולבצע בחירה מודעת ומושכלת.
הנקה מפחיתה את הסיכון ב70%בת 30
פעם העלתי פה קישור למחקר הזה.
זה די הרבה...
אבל הנקה, כמו ש@מוריה כתבה זה קשור גם לגוף של האם ולמורכבות של זה ולכן הרבה יותר קל להגיד לאמא להשכיב על הגב גם אם זה קשה עד בלתי אפשרי, מאשר להניק גם אם זה קשה עד בלתי אפשרי
בדיוק.מוריה
לא זכרתי איפה ראיתי שהנקה מונעת יותר משכיבה על הגב.
אבל זכרתי משהו כזה.
ממה שאני זוכרת, שכיבה על הגב הכי משמעותי, האחרים פחותקופצת רגע
אם למישהי יש מחקר, אשמח.
כמו שכתבתי גם אני השכבתי על הבטן ( והנקתי) אז אשמח לקישור שצדקתי בדיעבד
בזמנו כשניסיתי לבדוק, לא הגעתי למחקר כזה, אלא לכאלה שטענו שהכי משמעותי להשכיב על הגב
מצאתי את זה-מוריה
Doctors - מוות בעריסה: מומלץ להניק

אבל זה לא ממש מחקר. אלה כתבה שמתבססת על מחקר.
מגניב. חידשת ליאורוש3
מענין למה בישראל השכיחות של התסמונת נמוכה יחסיתבת 30
👍 השאלה בכמה אחוזים השכבה על הגב מונעתקופצת רגע
אין נתונים חד משמעייםאפונה
קשה עד בלתי אפשרי לבדוק את זה מבחינה סטטיסטית.
למה?בת 30
אם אפשר למדוד הנקה, למה א''א למדוד השכבה על הגב?
קודם כלאפונה
זה תלוי בדיווח של ההורים, ו/או מטפל אחר, שזה כבר בעייתי.
ויש גם השפעה מצטברת - למשל קחי את הנתון המדהים הבא: תינוק שישן רק על הגב, אם באופן חד"פ הוא מושכב על הבטן הסיכון שלו למוות בעריסה עולה במאות אחוזים (בכמה מקומות מצאתי פי 21, שוב לא סגורה כמה זה מדויק אבל הרעיון הכללי מובן)
איך היית משקללת את הדבר הזה?!
מעניןבת 30אחרונה
לא מצאתי על זה מיידע.מוריה
לא מתווכחת, ייתכן, רק כתבתי שלמיטב זכרוני השכבה על הגב מונעקופצת רגע
עוד יותר.
בכל מקרה כמו שכתבתי למטה אשמח לקבל קישורים למחקר על יעילות ההנקה במניעת מוות בעריסה.
השרשור ההוא שהיה פה לפני כמה זמןבת 30
אז דיברנו על זה שגם הוכח סטטיסטית שהנקה משפיעה בעשרות אחוזים.
ובכל זאת מלא נשים לא מניקות והן סבבה עם זה וגם טיפת חלב סבבה עם זה
לא כתבתי את ההערה על ההנקה מתוך זלזולמקרמה
אלא באמת מתוך שאלה של למה דווקא ההשכבה על הבטן נחשבת לגורם סיכון הגדול ביותר.

לא ידעתי שסטטיסטית זה מוכח כגורם סיכון המרכזי

וכתבתי במפורש שצריך להישמר כמה שיותר ואני לגמרי לא מקילה ראש
אבל מודה ששינה על הגב היתה לנו התעללות משפחתית
אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך