תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר, וירה לעצמו בראש
ו,דם מקומה מעל, נוזל לי על החלון.
על מה אני חושב בלילה.

כלום לא עצוב הכל כרגיל,
כלום לא קורה פה.

זה הקפה, זה הסיגריות,

זה הלב שלא סולח.
האוכל שאני זולל,

המילים שאני בולע.
זה הצרידות, זה הזכרונות מהילדות
זה הבדידות, זה רגשי נחיתות.

...
זה אלה שדופקים לי פרצופים, זה הילדים החצופים.
זה כי כולם זבלות.
זה רשע וטוב לו, זה צדיק ורע לו.

כדור הארץ שנע בספירלות,
אין לי שום סיבה לבדוק את עצמי
כי זה לא אני.
זה אלוהים, זה העולם, זה הכל.

הכל מלבדי.

אסור לגלות, אבל בלילות

אני עוצמת עיניים, כמה זה נעים

שומעת כפיים, נורות זוהרות

נושכת שפתיים

מבט לשמיים, קופצת למים

ואין תוכניות.
ככה עדיף לי,
לבד עם השיט שלי
ללמוד להגן על הלב הרגיש שלי.

ואת, את לא יודעת כמה

ממך, ניסיתי להסתיר
את כל הסיוטים בלילה.
צרחות,

ודם על המדים.
את, לא מבינה כבר למה
אני, מזמן כבר לא אני
תמונות רצות מאותו לילה
דמעות,

כאב של לוחמים.

יכול להסתכל שעות
על אש, על ים, על כוכבים.
הם מזכירים לי שאני, רק אורח
וכל הבעיות שלי
חסרות כל משמעות.
כל נשימה שווה זהב
אין כלום,

יש רק עכשיו.

והכאב, ימצא לו חברים לטייל איתם בלילה.
אתה סיימת לוותר על האמת

שכל יום מבפנים,
היא צועקת שכבר די לה.
די לה.

והלילה נשאיר את האור שיאיר לכולם
גומה של חיוך על הים.
אנשים נמסים מבדידות אל עצמם,
שורדים גם את סוף העולם.

בוא נשלים עם האושר
בקיץ פשוט נתאהב בקוצים.
כל שנה באוקטובר
ירד לך גשם אל תוך הכיסים.
בוא נתאהב בקוצים.

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.