הלוואי עליי שהייתי מספיק חזק כדי להיות חרדי.

השיטה החרדית מורכבת קצת יותר ממה שאתה מנסה לצמצם. חבל.

לא נשמע שאתה/היית חרדי. אתה לא מדבר כמו חרדי, אתה מדבר כמו דת"ל שקרא מאמר של דת"ל על ההבדלים בין החרדים לדת"ל.

מה בין ההשקפה הדתית לאומית להשקפה החרדית?

חוץ מהערך השני שבןחורין כתב, הדברים והרוח הנושבת מהתגובה שלו ומהמאמר הנ"ל זהים כמו שתי טיפות רוק

ובפועל מסתובבים בה הרבה יותר ממנה גם כיום...

בעל ליגה ת'...
כי כמובן לא ראוי לחרדי טהור גזע וכו'...

בכל מקרה א"א לדעת כלום..יבוא תשבי ויתרץ קושיות..

זה לא עובד כמו רצף שבצד אחד, הצדיק והיר"ש, נמצאים החרדים ובצד השני הדת"ל. זה פשוט צורת התבוננות שונה לחלוטין, אג'נדות שונות, שיטות שונות בעבודת ה'. 

קודם כל, יש להדגיש שמכל מקום של קדושה יש המון מה ללמוד, ולא משנה המגזר. אפשר להתעניין בהשקפות שונות גם בנועם.

בקשר לספרים- מאוד תלוי מה הרמה הכללית והרקע שלך, וגם אם אתה מחפש חקירה או הסברה.

ספרים מונגשים יותר- קמעא קמעא של הרב דרוקמן, קומי אורי של הרב בן פורת, זה היום עשה ה' של הרב ישראלי, עורי ארץ אהבתי של הרב שרבף ועוד.

ספרים להעמקה יותר- אורות, אם הבנים שמחה, מי מרום בעיקר חלק ו, נחלת יעקב, כתבי הרב אלקלעי, דרישת ציון, קול התור ועוד.

וחוץ מזה, יש ביוטיוב ובמכון מאיר מלא שיעורים, ממלא ישיבות, בנושאים האלה.

ואתה גם יכול להגיע לישיבה קרובה לבית שלך ולהתעניין בספריה, הספרים בנושא הזה בדר"כ מרוכזים ביחד, לשבת ללמוד שם ואולי גם לדבר עם חבר'ה. 

בהצלחה רבה!

@מי האיש? הח"ח! , קלטתי שאולי לא הבנתי כ"כ את כוונתך.

חשבתי שאתה מחפש לחקור על השיבה לציון והקמת המדינה, אם כן אז הגבתי לך כבר..

אבל אם חיפשת להכיר את רוחם ודרכם של תלמידי הראי"ה זצ"ל, אז מובן שהם ספוגים ומשתלשלים בעיקר מתורתו של הרב זצ"ל, ואפשר למצוא את זה בכתביו ובכתבי תלמידיו.

יש סדרה מאירת עיניים ובהירה של הרב לונדין על הרבה מכתבי הרב קוק.

יש לרב אבינר פירושים והרחבות.

(לדעתי יהיה מונגש יותר להתחיל באורות התורה\אורות התשובה\עין אי"ה)

יש כל מיני ספרי שיעורים שתומללו משיעורי הרב צבי יהודה.

כתבי הרב חרל"פ.

וספרי בני דורנו זה.

יוטיוב גדוש גם בכתבי הרב קוק. תחפש שיעורים של ישיבה שקורצת לך.

בעיקר זה מתחיל מ"לנתיבות ישראל" של הרב צבי יהודה. מי מרום חלק ו' של הרב חרל"פ יכול "להיות כשר" גם בעין חרדית, והוא לא יורד לעומק ההשקפה.

קיצור אני חושבת ככה:

בסופו של דבר יש מצוות הלכות וכו... ובשום מקום לא כתוב שצריך ללכת רק עם בגדים: שחורים, לבנים, מגבעת...

העיקר זה היראת שמים, אהבת ה' (וכמובן שדרך ארץ מצוות וכו...)

בקיצור אני גם לא ממש מבינה תקטע של כולם אותו דבר אני זוכרת שפעם אמרו לי שזה כאילו כי כולם חיילים של ה' אז זה המדים שלנו... או משהו כזה

קיצור יש לי עוד דברים להגיד על זה אבל אין לי כוח 

אבל המסכנה זה שאני מסכימה איתך בחלק הזה...

אמונה ושמירת תורה ומצוות שייכות באותו האופן בכל המגזרים האמורים.
אך אמת היא שמבחינה קהילתית וחברתית קיימת הכלה והבנה רבה במגזר הדתי לאומי, כולל כלפי חברים חרדיים, בניגוד חד למתקיים בקהילות החרדיות.
אם אינך מחזיק מההשתייכות המגזרית החרדית, אתה תמיד יכול לשנות את הסממנים הקהילתיים (לבוש, כיסוי הראש, חומרות ונהלי כשרות, כל עוד זה בגדר ההלכה) שבוודאי בקהילות חרדיות הם מחייבים, ולמצוא עצמך מתקבל בברכה בקהילה דתית לאומית.
אין כל צורך ללמוד ספר "חוקים" או "טקסט כניסה" למגזר הזה, שהוא בעצם עמך ישראל עם כיפה לראשו, תפילין בידו, ציצית בבגדו, מסכת מן התלמוד תחת שכמו ומסורת אבותיו בידיו, אך דינמי בהשתייכויותיו האינדיווידואליות מבחינת קהילות ואגודות (שלא לומר "חצרות").
איש גם לא יבחן אותך מבחינת יחידות תעודת בגרות - אם בכלל הוצאת כזו או לא - או ישפוט אותך בשאלה חיצונית ובלתי עניינית (לשאלת השייכות בחברה, בקהילה ובמסגרת) של ידע כללי, היכרות עם תרבות לא-יהודית, שירות בצבא, או להבדיל לימודים ישיבתיים ומסגרותיהם.

לפני שאני עושה צעדים קיצוניים כמו להמשיך לישיבה גדולה כמו מרכז הרב.

אני רואה את החרדיות ככלי לעבודת ה',

יש כאלו שאצלם הכלי הזה אכן עוזר ומתאים

ויש שצריכים כלים אחרים,

אבל חרדיות זה ממש לא רק רבנים / ארץ ישראל /הדת שלי מול הקב"ה

קודם בציבור הדתי לאומי , כפי שהוא מתקרא בציבור החרדי 

יש המון המון זרמים וגוונים, חלקם יותר בקטע ליברלי ועיגול פינות הלכתיות

ובקצה השני אתה יכול למצוא חרדליו"ת עם יראת שמים וצדיקות ואשריהם,

עכשיו גם בתוך החרדיות , אתה יכול למצוא גוונים עמוקים של עבודת ה', וממש לא רק המסגרת החיצונית, לדוגמא לפי תורתו של ר' משה שפירא זצ"ל ועוד. או אפילו ברסלב חב"ד וכו'..

יכול להיות שאתה גדלת בסביבה שיש בה פחות את הגוונים האלו שנשמתך מחפשת, ולפעמים לא צריך לעבור מגזר כדי להגיע לזה , ואפשר בפשוט למצוא רב , או חבורת עובדי ה' שאולי שונים ממה שהינך היום אבל גם הם מתקראים חרדים בכלליות.

גם לגבי ההשקפה על מדינת ישראל בתוך הציבור הדת"ל , בשנים אלו שלאחר גרוש גוש קטיף יצרה חילוקים שונים.

אתה יכול לראות גדול כמו הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שתחת קהילתו מצאת עובדי ה' מזרמים שונים חרדים וחרדלים ודתים לאומים, כדי להבין שהמסגרת זה הכלי ואתה בוחר איזה תוכן אתה רוצה להביא לעבודת ה' שלך.

אני בהחלט חושבת שלצערי יש צדדים בציבור החרדי(כמובן לא כולם) , שמי שלא מספיק עמוק בעבודת ה' שלו , יכול ליפול למסביב בלי להתעסק בעיקר , שזה הקשר להקב"ה. 

מצד שני בציבור אפילו החרדל"י החזק , שבד"כ כבר לא כל כך ציונים, ויש הרבה מה ללמוד מעבודת ה' שלהם, אחד הדברים שקשה לקבל שם, זה שהרבה מהם מעורבים בתוך האולפנות והמוסדות הדתים הלאומים האחרים ונשענים עליהם ולכן יש צביון אוכלוסיה לפעמים רחב יותר ומבלבל במיוחד לנוער וילדים. 

מה שאני באה להניח פה, זה שבכל מגזר שצועד לפי ההלכה כמובן, יש את הכלים שלהם לעבודת ה' , ויש חסרונות ויש יתרונות וצריך לבדוק.

וכן הדבר היחיד שאני רואה כהבדל בציבור עובדי ה' על גווניו השונים, זה יותר בעניין של ארץ ישראל 

ולזה כדי ללמוד גם את ההשקפה הדת"ל וגם את ההשקפה הסטמארית ואז יותר להבין על מה באמת המחלוקת ומהם השיטות השונות .

(ובכלל יש שיטה כמו של הרב עובדיה זצ"ל, שלא אומרים תחנון ביום העצמאות כי יש פה נס שב"ה עם ישראל בארצו , אבל מנגד לא שמחים על מדינה שלא הולכת בדרך ה' , מה שבטוח זה ,שבשמים לא בודקים מה הכיפה שלך, אלא איפה הלב שלך והמעשים שלך נמצאים)

הם ענו כזה האהא כאילו לא וואווו וענו כאילו רואים שהם לא מאמינים במה שהם אומרים והם עושים מה שההורים שלהם אמרו לנו והם אורמים דתיים הם פחות קיצור זה ממש עצבן אותי...

אם אכן תחליט לברר את הנושאים ההשקפתיים הללו לעומק- צפוי לך תהליך ארוך, מיגע ומבלבל.
בעיקר מבלבל, גם הציבור הדתי לאומי מתחלק לכ"כ הרבה תתי מגזרים וקהילות שונות ולכן חשוב שתדע לאן אתה נכנס ואיך אתה מצפה לצאת, כלומר תקבע גבולות שעליהם אתה לא עובר בשביל שלא משנה מה יעבור עלייך ומה יכנס לך לראש תמיד תזכור שהמטרה הסופית היא לעבוד את ה'. תזכור תמיד שלא נכנסת מפשרנות ושלא את זה אתה מחפש, לעיתים זה יהיה קשה לשמור על מסגרת מסודרת, אבל תמצא לך אחת כזו שתייצב אותך, ואם יש לך אופציה למצוא מישהו ירא שמים שידריך אותך ויהיה שם בשביל לענות על כל שאלה, הן רוחנית הן תורנית והן השקפתית. מישהו שילמד אותך להסתכל על החיים בחיוביות.

בהצלחה!

הוא הספר נתיבי אמונה של מו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א, כמובן שהוא מציג את שיטת ישיבת בית אל (שלדעתי צודקת), אבל עם היסודות של הדברים בוודאי כולם מסכימים.
ניתן לרכוש את הספר כאן: נתיבי אמונה / הרב זלמן ברוך מלמד - מכון הר ברכה

לא שאם הוא יחליט להיות דת"ל יהיו פחות מהומות.
צריך הורים מיוחדים בשביל לעבור תהליך כזה באופן בריא בלי שום אקט של מרידה בהם.
 

חליפה זה כבר סיפור אחר כאמור.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...