שמעתי את השיעור הזה לפני כשנתיים, מאד לא אהבתי את הגישה שלו והיא גישה מוטעית תיאולוגית ולא נכונה ולא טובה בעיני

סליחה על חוצפתי אבל גם אני למדתי בבתי מדרש גדולים.

שמעתי עכשיו שוב, ואני מרגיש שהגישה שלו היא ממש בבחינת "למידותיו ולא אליו" שזה אסור, וההצגה שלו את גישת "אליו ולא למידותיו" (שהיא הנכונה לפי חז"ל) היא הצגה שיש בה בעיני חוצפה כלפי שמיא.

ואני זוכר שבזמנו עשיתי מאמץ להשכיח ממני את מה ששמעתי באותו שיעור

ומאז מיעטתי מאד לשמוע אותו.

אז מוצא מקום להביע את העמדה הזאת שלי גם כן ואני חושב שיש לה מקום.

אבהיר - התפילה שלי היא ממש לא מוצלחת כל כך, אבל מה שגורם לי להתפלל יותר טוב זה דברים אחרים לגמרי (אולי אפרט בהמשך אם מישהו נורא מתעניין) וממש לא הגישה הזאת (בנוסף לזה שהיא בעייתית בעיני, גם לא אפקטיבי)

שאתה לא מתחבר לשיטה הזאת

העיקר שיש משהו מסוים שמחזק אותך

אותי אישית ההשקפה שלו כן מחזקת מאוד, ואני מאמין שעוד הרבה אחרים בציבור שלנו.

לכן היה נראה לי מתאים יותר לפרסם את זה כאן 

מאשר בפורום של בעלי תשובה או של חרדים

שהזכרת?

אם יהיה צורך ופנאי ארחיב

ברמה הישירה והמעשית - ההלכה הזאת מתייחסת לשאלה האם אני מתפלל לה' או למידת הרחמים של ה'. המדרש אומר, וזה מקובל כדעה הדומיננטית להלכה, שמותר להתפלל רק לה' ואף פעם לא למידת הרחמים. למה יש מקומות שאנחנו פונים למלאכים או למידת הרחמים בתפילה (נוסח אשכנזי. נוסחים אחרים אני לא מכיר מספיק)? התירוץ הפשוט הוא שזה רק תיאור אבל זאת לא הכוונה בפועל. התשובה המורכבת יותר היא שאכן יש דעות חולקות של מקובלים שלפיהן כן פונים למידות ולא רק לה'.

ועכשיו אני ניגש לשאלה כאן - כשאני מתפלל, למי אני מתפלל?

האם יש ה', שקיים בפני עצמו, ואני מתפלל אליו, אוהב אותו וחיי תלויים בו, הוא מצווה אותי לעשות דברים בבחירתי החופשית שהוא נתן לי, ואליו אני פונה כי כך הוא ציוה אותי כדי להשריש בתפיסתי העצמאית הברואה את התלות שלי בו.

או לחלופין - יש תכונה של הטבע והמציאות שהיא "אלוהות", ואני פונה לאותה תכונה כחלק מעבודת הנפש. לפי הגישה הזאת, ה' הוא סט תכונות שטבועות בטבע, לא מישהו שברא את הטבע ושיש לו קיום עצמאי.

זה נכון, שלפעמים מבחינה פילוסופית קל יותר לקבל את התיאור השני.

יש הרבה אנשים שהגישה שלהם לחיים בכלל מבוססת על התפיסות של מזרח אסיה, שם אין כמעט מקום ל"אלוהים" כדמות ממשית אחת. ולכן קל יותר להם לקבל את זה.

יש אנשים שרגשית קשה להם התלות בדמות מאיימת וחזקה וחיצונית להם.

או מיליון סיבות רגשיות אחרות.

אבל בעיני, הגישה הזאת היא מאד לא נכונה מבחינת עיקרי האמונה היהודיים, ולכן התחושה האישית שלי שגם אם גרמת בשיטה הזאת לכל באי עולם להתפלל לדבקות, גרמת יותר נזק מתועלת. אני יודע שמאחורי התפיסה הזו עומדים גם אנשים שיודעים דבר או שניים, ולכן אני משאיר את זה כתפיסה אישית ולא כ"הלכה" או "עמדת היהדות"

או לשיעור שמסביר את הגישה שלו?

יש כרכים א,ב,ג,ה

בכל אופן באמת מעניין אותי לקרוא (או לשמוע) את דעתו

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.