נגיד ואפרת????
מלמדים את הילדיםהפי
מה הילדים של החבדנקים בחו"ל עושים? רואים שיש עוד אנשים
מבחינתי זה רק מחזק את אהבת ישראל
בנוגע לאחים או לאנשים שנמצאים שבת בבית ולא דתיים אם מדברים מאהבה הם מבינים שזה חשוב והם ממש לא יחללו שבת לידך אם תהיי אמיתית עם הדת שלך הם יכבדו בטח אם זה בית שמוגדר דתי מההורים וכו'..
אם האחים פותחים טלויזיה בשבת בבית או עושים משהו אחר בגלוי מול הילדים זה כבר בעייתי ופוגע לך בשבת .. שם זה כבר בעיה וצריך למצוא פתרון אחר
(במחילה) יש הבדל גדול בין חב"ד\גרעין תורנייו0י
לבין כל ערבוב אחר.
כי הילדים יודעים שהמשפחה באה לקרב ליהדות, או להוסיף אור בעולם.
וכשיש מגמה בהתקרבות הזאת- הילדים פחות מתבלבלים מכל ה'צבעים' שהם רואים.
לכן אני אומרתהפי
ובאורח חיים אני לא יכולה יום אחד להגיד לילד שלי
שומע נסיך אל תתבלבל אם יגיע לפה אדם חילוני.
אלא זה מה אני משדרת לו כל החיים ..
שהתפקיד שלו זה לממש את הייעוד של הנשמה שלו ולהפיץ אור לעולם .. זה מתחבר לדת
אין דרך אחרת.
אני מאמינה שצריך למצוא את האיזון לחנך אותו במקום יחסית שמור אבל לעולם לא מקום שמעיף אנשים יהודים כי הם לא דתיים .
לדוגמא מה כן .. להזמין לבית שלי נוער חילוני/ נוער שברחוב לשבת חגים וכו' ...
מה לא? לא לגור בשכונה חילונית בלי יד על הדופק .. אני לא יכולה שהילדים שלי ישחקו עם משפחה חילונית ויאכלו שם או חלילה יהיו שם *בזמן שבת*
לכן אני אומרת צריך למצוא את האיזון הנכון ... אני מכבדת את הדעות שלהם ובאמת אוהבת אותם מנגד הם מכבדים אותי את השבת שלי החוקים שלי וכו' .. אם המטבח שלהם לא כשר לא להביא לילדים שלי אוכל
אם יש שכנים חילונים לעשות ברגישות תיאום ציפיות זה לא אומר להיות טכני .. אלא באמת בהתחלה להזמין אותם לקפה או עוגה .. וכו
אני גם לא מאמינה שצריך לא להיפגש עם חילונים וזהו כי בהמשך החיים שהם יגדלו הם יראו ידברו יעבדו יתנדבו עם אנשים שונים מהם חילונים לגמרי אפילו לא יהודים ...
אני לא מאמינה בלשים חומה וללמד אותם להיות עיוורים ..
אלא לחנך מגיל קטן שיש עוד אנשים שונים שהם דבש שאסור לזלזל בהם ושה' רוצה שנחיה לפי התורה שלו , ונאהב את כולם .
זה לא סותר
זה שונהאפרת????
דוקא התכונתי יותר לדיבור לא מאה אחוז, נושאי שיחה, חוסר צניעות וכו... שכביכול מבחינתם זה לא משהו חד משמעי ככה שהגבולות לא ממש ברורים ואז גם הם עושים דברים לאו דוקא בכונה... וכמה שידברו לא יעזור....
מה שונה?הפי
תלוי מאוד בנעימות שנמצאת בבית.יו0י
אם ח"ו יש אווירה של זלזול אחד בשני, התנשאות, או כסאח- הייתי מתרחק.
אם הם עושים בגלוי דברים ניכרים שפוגעים בקדושתה של השבת- גם הייתי נמנע.
אבל אם אין את כל אלה, ומכבדים אחד את השני, אין סיבה שלא, ואדרבה- יש ערך של משפחתיות.
..אפרת????
השאלה אם צריך לבוא למרות שגם אם ישתדלו יהיו דברים שיפריעו, בשביל השלום של כל המשפחה או שהחינוך קודם?
תלוי מה הדברים שמפריעיםיעל מהדרום
וכמה זה משפיע עליכם.
ויש לי ניסיון עם בני משפחה קרובים לא דתיים/ לא כל כך דתיים.
אנחנו נפגשים איתם, אבל הם מכבדים בגדול.
------רב שמואל
א. להתייחס רק לשאלה של 'שבת' ולא לשאר דברים של בין אדם למקום
ב. להתייחס לבין אדם לחבירו' השאלה של 'כסאח'
ג. להתייחס לשני אלו בהתעלם מהאווירה הדתית הכללית - אדם מסורתי - גם הציונים האשכנזים שעלו לארץ - שומר על על הצביון של התחושה הדתית, האווירה 'היהודית'. - רק היו להם דעות שונות. אם אין התערבות זרה של 'כסאח' בענייני הדיעה הדתית - הצביון הכללי, כולל הצביון של התחושה הדתית, כולל הצביון של ההתנהגות, כולל הכל - הכל נשמר. - פגיעה ברמת אווירה של 'כסאח' בענייני דת - כלומר, בעצם - בענייני האמונות החשובות ביותר - בענייני הדברים שנחשבים קריטיים - זה הדבר הפוגעני ביותר - והפוגע ביותר - בכל דבר, ובכל הרמות.
מסבירים לילדים שאנחנו לא רוצים להיות כמו...חיים של
(אגב, מדברת מניסיון של משפחה מעורבת כזו. תמיד אמא שלי חינכה אותנו לכבד את האחרים ואני יכולה להגיד לך שיש לנו היום קשר מדהים עם כולם ומכבדים את כולם ומתארחים אחד אצל השני ומסתדרים עם כשרויות והכל..)
------רב שמואל
מבחינה הלכתית אין כזה דבר 'מסתדרים עם כשרויות' - יש כללים, ועבירה על הכללים אינה באה בחשבון.
לכבד - מכבדים. לארח - מארחים לפי סיוגי הכללים. לשתף במאכלים - ברגע שאתה משתתף שלא לפי הכללים, אתה כבר לא יכול להגיד ששמרת על המסגרת הדתית.
מי שמגדיר את החברות כדבר 'חופשי' יחד עם הכללים בכשרות - יכול אולי להגדיר את עצמו בהגדרות אחרות - וראוי לבית דין ולמי שממונה לכפות על הגדרות (=ניסוח כותרת שם לקבוצה, או אחר) ראויות ושלא יהיו הגדרות כוזבות - אבל 'דתי' הוא בכל מקרה כבר לא.
------רב שמואל
לא רוצים להיות כמוהפי
אפשר להגיד להם לא רוצים לעשות חלק מהדברים שהם עושים .
צריך לקחת מהם את הדברים הטובים
חותר למשא ומתן בקשר להתנהלות בשבתות משותפותadvfb
צריך לשדר ואולי גם לומר שאין לאף אחד רצון לשנות אף אחד אלא להיפך, יש רצון להגיע לקירבה כמה שניתן.
מהמםהפיאחרונה
אםרועישםטוב
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד
הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
שאלה מעניינתנקדימון
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אולי בבית שנינקדימון
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אוראחרונה
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍
יום המחרת שלכם - ראש חודש שבטזיויק
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
בא לי לקנות ראש דשאהרמוניה
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
ראשת? נשמע המצאהזיויק
סתם אני אומרת בגלל כל הדיוניםהרמוניה
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
אפשר לומר ראשת. מלשון ראשה. כמו אבן הראשהקעלעברימבאר
לא שמעתי על זההרמוניה
נראלי המצאה של שמאלנים ממשזיויק
ראש מדשאהקעלעברימבאר
אניoo
מחבבת שגרה
היא לא חייבת להיות משעממת
בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה
שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי
לא שזכרתי את זה
אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום
מרגשזיויקאחרונה
מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה ברכהפצל🤫
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
מה?זיויק
השאלה שלךנחלת
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
❤❤פתית שלג
סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אולינחלת
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!