נשים שעברו יותר מקיסרי אחד או אפילו יותר משניים - לכאןמתואמת
@מיואשת******
@אורוש3
ואם יש עוד שאני לא זוכרת...

אני כבר כמעט ארבעה שבועות אחרי הקיסרי. הגיוני שאני עדיין "מרגישה" את האזור של הניתוח? מרגישה את החתך (לפעמים יותר, לפעמים כמעט ולא), מרגישה שכל האזור שם רדום לי (מצד שני), מרגישה שעדיין קשה לי להתאמץ...
נראה לי שאחרי הניתוחים הקודמים כבר הרגשתי כמעט מאוששת בשלב הזה...
מה הצפי לכך שכל זה יעבור?...
בוגרת 3 ניתוחיםYaelL

לא חוויתי בעצמי את מה שאת מתארת אבל נשמע הגיוני, זה שהאזור רדום- זה יכול להיות להרבה זמן ולפעמים גם יכולים להיות אזורים בהם התחושה לא חוזרת בכלל. לגבי הקושי במאמץ, אחרי לידה ובטח שאחרי לידה בניתוח לוקח זמן להתאושש, 4 שבועות זה כלום זמן. מה שכן, חשוב לוודא שאת אוכלת ושותה כמו שצריך, ולוקחת ברזל. את אמורה גם לעשות ספירת דם סביב חודש אחרי הלידה. מה הכוונה מרגישה את אזור הניתוח? כואב? לא אמור ממש לכאוב אבל רגישות מסויימת באזור היא נורמלית, ולא אצל כולן זה אותו דבר. 

תודה! אני לא ממש אוכלת טוב מתואמת
גם כי אין אוכל טוב כל הזמן וגם כי לא מתחשק לי...
אבל במשך שבועיים אחרי הלידה נחתי לגמרי וגם אכלתי די טוב, לכן ציפיתי שאתאושש מהר...
על ברזל אני לא מספיק מקפידה... צריכה באמת לחזור בתשובה בנושא.
אני לפעמים מרגישה כאילו שוב חותכים אותי - לא ברמת כאב היסטרית, אבל כן מורגשת...
היי. אני אחרי 4 ניתוחים. ילדנו בערך באותו הזמן בת אל123
ב"ה אני מרגישה מעולה.
היה לי חשש לפתיחה של הצלקת שבוע וחצי אחרי הניתוח בגלל שכנראה התאמצתי מדי אבל ב"ה הרופא אמר שזה ייסגר בחזרה וב"ה עכשיו הכול ממש בסדר עכשיו.
בערבים יש לי רגישות לקור וקצת כאבים כשאני קמה לתינוקת אבל אולי זה גם קשור לעייפות.
את יכולה ללכת למרכז בריאות האישה, למיון שם ולבקש שיבדקו את המקום או לחכות לתור לרופא נשים אחרי לידה.
תרגישי טוב והרבה נחת!
תודה רבה! שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב מתואמת
אני אחכה נראה לי לבדיקת הרופאה של אחרי לידה... אין לי כוח לבלות במיון עכשיו (היא תהיה בעוד שבוע וחצי בערך)
אני פשוט משתוקקת לצאת להסתובב קצת, ולא רואה את עצמי עושה את זה, אחרי שאפילו הבאת הילדים מהגן (סיבוב של רבע שעה בערך - הגנים קרובים) קשה לי כל כך...
אולי אפשר לבקש עזרה בהוצאה מהגניםבאר מרים
מאמא אחרת שגרה סמוך ושהילדים שלה באותו גן?
בעיקרון בעלי הרבה פעמים יכול להחזיר אותםמתואמת
היום לא רציתי להטריח אותו לצאת באמצע היום, אבל אולי זה לא היה חכם...
אולי באמת אנסה לחפש מישהו שיחזיר את הילד. אבל הילדה - אין סיכוי שהיא תסכים שמישהו אחר ייקח אותה...
מממ נשמע לי באמת לא חכםיערת דבש

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שליאפאטי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

תודה מתואמת
אני לא עושה את זה מ"רחמים" עליו, אלא פשוט כי טכנית לרוב לא מתאפשר לו לקחת אותם. בשבועיים אחרי הלידה גם ככה לא היה צורך לקחת אותם, בגלל הקורונה... ועכשיו בכל פעם שכן מתאפשר הוא לוקח אותם, ואני גם קמה מאוחר יותר בבוקר. רק שלפעמים זה לא מתאפשר...

לגבי תזונה בריאה - איך אפשר לדאוג לזה?
בהנחה שאני גם ככה שונאת להכין אוכל, ושבעלי גם לא נמצא הרבה וגם לא יודע להכין הרבה, ושאני לא אוהבת לאכול אוכל שזרים (כולל מסעדות וכדומה) הכינו?
(בשבוע שהייתי אצל אמא שלי אכלתי יחסית טוב, אבל היא גרה די רחוק, לא יכולה לשלוח לי אוכל...
אני חושבת שלא צריך ככ להשקיע בתזונה בריאה ממשדפני11
אחרי לידה
אלא העיקר שתאכלי לפחות ארוחה אחת נורמאלית ביום. כלומר, חלבון פחמימה וירקות.
וזה די פשוט. למשל חביתה מ2 ביצים, עם לחם וירקות חתוכים. להוסיף גם אבוקדו או טחינה ואת מסודרת.

מעבר חזה אפשר גם פתיתים ב2 דק (אם את אוהבת..) או אורז, ולהוסיף דג בתנור (את אוהבת?), דג זה ממש 2 דק עבודה..

שאר הזמן, שיהיה לך דברים מזינים בבית לנשנוש, למשל קרקרים של לחמית, תמרים, שקדים, אגוזים...
דברים שאפשר לשלוף ולאכול..

מדבר אליך או שאחשוב על כיוונים אחרים?
תודה רבה!מתואמת
דג אני לא אוהבת... (ולא כל דבר שהיה פעם חי)
ארוחה של חביתה וירקות זה הגיוני, אבל גם זה דורש ממני השקעה (נפשית בעיקר). אם בעלי פנוי הוא באמת מכין לי דברים בסגנון. הילדים גם היו שמחים להכין לי, אבל אני איסטיניסטית
הבעיה שלי שאני גם די בררנית, וגם מכורה למתוק
אין פתרונות קסםמיואשת******
תנסי לשנות את המחשב מאני אוכלת מה קטעים לי ונעים לי ל- אני אוכלת מה שחשוב לי ובריא לי.
תאכלי את המתוק והטעים והמנחם אחרי שתאכלו את מה שחשוב ובריא- גם אם הוא פחות טעים ומתחשק
ככה זה, צריך לפעמים להיות ילדים גדולים
בזכותכן אכלתי עכשיו לחם מתואמת
לחם לבן, אבל עם ממרחים לא מתוקים.
אני לא אספר מה אכלתי לפני
הבנתי...דפני11
השקעה נפשית הכוונה אין לך כח לקום להכין?

גם אני אוהבת מתוק....
אז באמת משאירה אותו לקינוח..

ראיתי עכשיו שאכלת לחם, יופי זה כבר התחלה טובה ממש!!
חלבונים זה ממש חשוב, כדאי לחשוב איך בכל זאת לשלב מנה אחת במשך היום.
אולי טוסט?
גבנצ זה גם חלבון.
או אפילו סתם סנדביץ עם חצי קופסאת קוטג וירקות חתוכים?
איזה חלבונים את אוהבת שהם לא דברים שפעם היו חיים?
כן, זה בדיוק מה שאכלתי עכשיו מתואמת
רק בלי הירקות החתוכים... אין לי כוח לזה (בלי קשר לאחרי לידה - מבחינתי לשטוף ולחתוך ירקות זו ממש משימה...)
אני אוהבת מוצרי חלב וביצים.
יופי אז הבאת חלבון!דפני11
ארוחה אחת כזאת ביום ואת מסודרת לפחות בחלק.
אם תוסיפי עוד ארוחה עם ביצה, סגרת את הפינה.
אגב ביצים קשות זה עוד יותר מהר מחביתה שניה וחצי וזהו זה.
אםילו כח נפשי את לא צריכה פה...
נכון, אני באמת צריכה להכין מאגר של ביצים קשות מתואמת
הן נזללות פה בקצב 🙄
נשמע לי בסדר האמת יקרה. תנוחי.אורוש3
תודה על ההרגעה!מתואמת
משתדלת כמה שאפשר לנוח, אם כי זה קשה יותר מאז שחזרתי הביתה (ומאז שבעלי חזר לסדר יום כמעט מלא), אבל בעיקר מתסכל אותי שאני לא יכולה לצאת קצת להסתובב, לקניות ולנשום אוויר...
ברור. אבל תכף בע''ה. זה פשוט עוד לא הזמן.אורוש3
תודה!מתואמת
יכול להיות רדום גם שנהכמהכמה
תלוי באיך טיפלו בעצבים.
אם את מטפלת בילדים ואוספת מהגנים ברור שקשה לך.

יש סיכוי שמישהו יכול לצאת איתך לסיבוב בערב כשאת בלי הילדים? הליכות קצרות אמורות לשפר את המצב כי את מזרימה חמצן לאיזור, אבל אם קשה לך אולי עדיף לא לצאת להליכה לבד.
הייתה רופאה ממש מקצועית בניתוח...מתואמת
היא אמרה לי כמה פעמים שניתוח שלישי זה לא כמו ניתוח ראשון ושבאמת ייקח זמן עד שאתאושש, אבל תוהה לעצמי עוד כמה זמן... טוב, נסתדר איכשהו עם תחושת האזור הרדום
לבעלי אין כל כך זמן לצאת איתי (אפילו בערבים הוא צריך הרבה פעמים לעבוד). אתמול בערב יצאתי להליכה לא ארוכה (וגם כדי לקנות משהו ממישהי מהשכונה), וחזרתי גמורה... אף שנהניתי מהיציאה עצמה (אפילו בלי התינוקת - לא רציתי להוציא אותה לקור)...
הבעיה היא הכאבכמהכמה
או שרדום או שאת גמורה?

רדום יכול לקחת נצח לפי הרופאות שלי. כל פעם שפותחים את האיזור ותופרים מחדש עושים שם יותר בלגן, יותר עצבים, יותר הדבקויות.

גמורה - מאוד תלוי גם באיזה מצב הגעת לזה, מבחינת רזרבות של הגוף, ברזל, בי12. ניתוח יכול ממש להפיל. גם לא נשמע שיש לך זמן לנוח.

קשה מאוד ניתוחים חוזרים!




הבעיה היא שלושתם. הקטע של הרדום פחות מפריע לי כמובןמתואמת
במיוחד שאני מבינה שזה הגיוני.
הכאב הכי מלחיץ אותי, והחולשה (שמורגשת בעיקר בבטן) הכי מטרידה אותי... דווקא בהיריון היה לי ברזל יחסית גבוה (ועדיין הייתי גמורה כמובן, וחיכיתי כבר לאחרי הלידה כדי להצליח להסתובב ולפעול...)
וואי רק על זה שיצאת אתמול להליכה...דפני11
אני די בטוחה שזה היה משהו שהיית חייבת לקנות... אבל בכל זאת רוצה ממש להזכיר לך,
אל תעשי את שוב נשמה!!

עד 8 שבועות מהלידה פשוט רק תנוחי.
גם אם את מרגישה טוב....
בדיוק קראתי לא מזמן מאמר ש@בארץ אהבתי פירסמה פה, אומנם על מנשאים, אבל תוך כדי מדברת הכותבת על החשיבות של משכב לידה והקריטיות של המנוחה בו...
מציעה לך לקרוא גם, לי זה היה משנה חיים לגמרי בקטע של המשכב לידה. אפילו שזאת לא לידה ראשונה בשבילי...

וחוץ מזה, אני אחרי קיסרי אחד אומנם, אבל נשמע לי ממש הגיוני כל מה שאת מתארת...
תנוחי ושוב תנוחי, מאמצים רק למינימום ההכרחי ובע"ה לאט לאט הכל יתרפא ויחלים הרבה בצורה טובה ויסודית...❤❤
דווקא זה לא היה משהו שהייתי חייבת לקנות (ספר...)מתואמת
אבל הרגשתי שאני חייבת לצאת להתאוורר קצת... מספיק הייתי מסוגרת בבית במשך שבועיים כשהייתה פה הקורונה... (כשהייתי אצל ההורים שלי יצאתי רק פעם אחת - ביחד איתם ל"טיול" קטן).
אני פשוט זוכרת שחודש אחרי הניתוח הקודם התחלתי להשתתף בקורס כתיבה (במרחק הליכה בשכונה אבל עדיין), אז ציפיתי שגם עכשיו אהיה ברמת המסוגלות הזו...
הבנתי..דפני11
אבל עדיין חושבת שללכת ב"הליכה" זה לא כדאי..
נראה לי שאם זה יכול לענות לך על הצורך של ה"בחוץ" אז הייתי הולכת לספסל הקרוב ומתיישבת. ורואה עולם ככה...
באמת ממליצה לקרוא את המאמר הזה, לי הוא ממש היה משמעותי (ואני באה מתחום עם הרבה רקע וידע על הנושא ובכל זאת זה שינה לי ממש את ההסתכלות וההבנה כמה המנוחה היא קריטית..)
תתחילי לקרוא מהאמצע, איפה שהכותרתדפני11
"לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים"
תודה רבה! אני בעיקרון מכירה בשכל את כל הכללים של משכב לידהמתואמת
אבל הרגש לא תמיד משתף עם זה פעולה...
(הערב למשל הייתי בכותל עם בעלי והתינוקת. יש לי מנהג להשתדל להיות בכל חודש עברי בכותל. חיכיתי עד הרגע האחרון כמעט כדי להספיק כמה שיותר להתאושש מהלידה, אבל אולי זה כן היה יותר מדי... נהייתה לי סחרחורת די רצינית באמצע...)
אולי באמת כדאי שאקרא שוב את המאמר שצירפת, כדי להחדיר את הכללים ללבי...
כן כן תקראי!דפני11
גם אני מכירה בשכל וכשקראתי זה התיישב לי גם בתודעה...
וקראתי עכשיו, זה נראה לי במיוחד בשבילך כל מה שהיא כותבת על ההתחדשות העצבית! בדיוק בגלל שרדום וכו, קריטי לך! קיצור כדאי לך לקרוא❤
תודה! ♥️מתואמת
עדיין רדום לי ועבר חודשיים בערךPandi99
ואת עוד אחרי ניתוח אחד, נכון?...מתואמת
נכוןPandi99
סליחה, לא שמתי לב שרשמת ש2 ומעלהPandi99
זה בסדר מתואמת
וואי שיעבור במהירות ובקלות!!אוהבת את השבת
נשמע ממש לא קל.. ועוד עם ההתאוששות בכל מקרה אחרי לידה והטיפול בקטנטונת ואצלך עם עוד לא מעט בלי עין הרע!
את ממש גיבורה! באמת!
תודה! כרגע לא מרגישה גיבורה, רק גמורה...מתואמת
סופרת את הדקות עד שבעלי יחזור כדי שאוכל כבר לפרוש לחדר לנוח...
(יש לי ילדים גדולים, והם יכולים לעזור בחלק מהדברים, אבל לא רוצה שהם ירגישו כבולים או מנוצלים...)
רק להגיד שנישמע לי ממש מוזרכמהה ליותר

שמכל התגובות פה נשמע שכבר 4 שבועות אחרי לידה לא אמור כל כך לכאוב.

 

פיזיולוגית נשמע לי הזוי, כי בקיסרי יש חתך ממש גדול ועמוק, הרבה יותר מחתך של לידה רגילה.

אז איך זה הגיוני שבלידה רגילה לוקח לפחות חודשיים עד שמפסיק לכאוב בתפרים, ולפחות חודש עד שקצת מתאוששים ומסוגלים להזדקף ולנסות לאט לאט להתגבר על הכאב וללכת?

מכל התגובות פה עולה שכבר חודש אחרי קיסרי אמור בקושי לכאוב, ואמורים להיות מסוגלים ללכת נורמלי?

כל התגובות ניראות לי לא פרופורציונליות ללידה...

 

 

אני לא מבינה בקיסרי בכלל..באר מרים
אבל עונה כבוגרת הרבה מאוד לידות רגילות, 4 מהן עם תפרים..
ממש לא לקח לי לפחות חודש כדי "להתגבר על הכאב ולנסות לאט לאט להזדקף וללכת.." - כבר בימים הראשונים אחרי הלידה יכלתי ללכת..
ולקח סה"כ בין 10 ימים לשבועיים קצת בערך עד שהפסיקו לכאוב התפרים.

לדעתי בכל הלידות תוך פחות מ3 שבועות מהלידה בכלל לא הרגשתי את המקום של התפרים והצלקת, ודאי לא בצורה משמעותית...
ללכת באמת אפשר כבר בימים הראשוניםכמהה ליותר

אני מתכוונת להליכה שהיא יחסית מהירה, שאת לא צריכה לחשוב על כל צעד קטן ועל כל זקיפת קומה קטנה איך לא תמתחי את התפרים, ואיך ללכת הכי לאט כדי שלא יכאב.

 

 

לא יודעת למה, אבל באופן כללי כל התגובות פה ממש נשמעות לי לא פרופורציונליות ללידה.

אחרי לידה - טיבעי שמאוד כואב, טיבעי שהגוף לאט לאט מתאושש וחוזר לעצמו, וטיבעי שאי אפשר להתאמץ, או לצאת להליכה או קניות, מכל התגובות פה נשמע שכבר 4 שבועות אחרי לידה אמורים כבר להיות מסוגלים לעשות הכל, ושום דבר לא אמור לכאוב.

מזדהה ממש..אמא לאוצר❤


אני ילדתי פעמייםהמקורית
פעמיים עם תפרים. אחת עם וואקום
ולא חוויתי את מה שאת אומרת. אחרי 4 שבועות כבר טבלתי
והייתי ממש בסדר אחרי שבועיים כבר, יחסית לחוויה. לא צריכה להתאמץ כדי להזדקף או כאלה. בכלל לא
לא הייתי צריכה להגיבכמהה ליותר

סליחה. במיוחד שבאמת לא עברתי קיסרי אז אני מתנצלת @מתואמת שהגבתי.

 

מהניסיון של הלידות שלי (וגם מהלידות של נשים שמכירה סביבי) התגובות היו ניראות לי לא פרופורציונליות, אבל כנראה שאני טועה, ובאמת התאוששות מלידה  אמורה להיות כל כך מהירה.

כנראה שאני סתם מקנאה באלה שכן מסוגלות ומתאוששות מהר ושלא כואב להן.

שוב - סליחה.

 

מבינה ממש את הקנאה מתואמת
לא רציתי להיכנס למקום הזה בשרשור הזה, אבל הוא בהחלט ברקע...
כמה לידות עברת? כולן היו עם תפרים?
תודה רבה על האמפתיה!כמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ח באדר תשפ"ב 21:23

את מדהימה!

 

האמת שלא עברתי כל כך הרבה לידות, רק שניים.

שניהם וואקום בגלל מצוקה עוברית, שניהם עם חתך יזום, ובשניה גם כליאת כתפיים וקרע דרגה 2.

האמת שאחרי הלידה השניה היה לי גם זיהום בכליות (זה גורם לכאבים חזקים בכליות שמתבטא בעיקר בגב תחתון)  ואושפזתי שוב, אז יכולה להיות שגם בגלל זה לא יכולתי ללכת ולתפקד במשך הרבה זמן אחרי הלידה.

 

וסליחה שגרמתי לסטיה בנושא של השירשור.

ומאחלת לך שיעבור הכאב בעזרת ה במהירות ובקלות. נראה לי שאף פעם לא מפסידים מלהיבדק... במיוחד שזאת לא פעם ראשונה שלך, אז את יודעת מה נורמלי אצלך ומה לא...

 

 

 

 

 

האמת שוואקום נשמע לי הרבה יותר נורא מקיסרי...מתואמת
זה הרבה פחות מבוקר, וגם באזור יותר רגיש...
אז באמת הגיוני שלקח לך הרבה זמן להתאושש!!
מאחלת לך שבעתיד תחווי לידות רגילות לגמרי, בלי תפרים מכל סוג שהוא
אמן! תודה! חיממת לי את הלב עם ההתעננינות והאמפתיה ♥♥♥כמהה ליותר


אני מצטרפת!!!Pandi99
נשמע לי בהחלט יותר מפחיד
את גיבורה❤️
אז זו ממש לא לידה "רגילה"!!באר מרים
ואקום, חתך, כליאת כתפיים, קרע מדרגה 2, זיהום בכליות..

כל זה ממש ממש מסביר למה היה לך כל כך קשה להתאושש!!

חיבוק גדול על החוויה הקשה!
אוי איזה חוויה קשה..המקורית
תרגישי בנח עם עצמך. כל אחת מדברת מתוך הניסיון שלה, זה מובן
❤️
היא לא באמת מהירה לאף אחתoo
פשוט זה לא פופולרי להגיד שקשה להתאושש מלידה.
אצלי רק בלידה הרביעית, הרשתי לעצמי לתת מקום לכל קושי וכאב אחרי הלידה, וחלקם לקחו יותר מ4 שבועות.

את ממש לא צריכה להתנצל
אני מסכימה איתך. ניתוח קיסרי זה הרבה מעבר לצלקת גדולהיערת דבשאחרונה
זה גם חתך וצלקת ברחם עצמה!
זה כאבים איומים
ובאמת לוקח הרבה שהם יעברו והרבה זמן להחלים..

גם לידה רגילה עם חתך ותפרים הגיוני שיקח זמן

זה שיש נשים שיומיים או 4 ימים אחרי לידה לוקחות ילדים לגנים
זה הלא נורמלי.. ולא ההפך.

6 שבועות משכב לידה
ולא בכדי
הגוף מפורק כפשוטו
ככה זה... אחרי הלידה הרגילה שהיו לי בה תפריםמתואמת
לקח שבועיים עד שלא כאב לי. אחרי הקיסריים כאב ממש במשך שבוע ואח"כ בעיקרון הכאבים הלכו ופחתו. רק עכשיו מרגיש לי שלא השתנה המצב כמעט. (לא הכאבים החזקים של השבוע הראשון, אבל כן דומה למה שהרגשתי לפני שבועיים).
אחרי הלידות הרגילות ללא תפרים עקרונית כבר יכולתי לחזור לתפקוד בלי כאבים כבר שלושה ימים אחרי...
אני הלכתי ממש רגיל לאחר שבועיים וחצי שלושPandi99
רדום זה משהו שאולי לא יעבור לעדמיואשת******
איזור הצלקת ממש אצלי קצת חסר תחושה והתרגלתי לא כזה מפריע לי
אבל דווקא מניתוח לניתוח ההתאוששות היתה יותר קלה (אם כי לדעתי זה גם תלוי מנתח)
מצד שני ככל שיש יותר ילדים בבית ויותר עייפים וגם הגיל עושה את שלו, אז קשה.
יש מצב שקשה לך להתאמץ
לא בגלל הניתוח אלא כי את יולדת מותשת בתקופת קורונה ובית מלא ילדים וזה ממש ממש ממממממממשששששש בסדר
נוחי לך
קחי כל מה שאת צריכה להתאושש
זה לא תחרות
המטרה חשובה
אמא בריאה ומאוששת
הדרך, והזמן, לא ממש. ❤️❤️❤️❤️
תודה רבה!מתואמת
דווקא הייתה מנתחת טובה ומנוסה (לקחתי פרטי אחרי המלצות), אז אני מאמינה שהיא עשתה עבודה טובה...
ולגבי מנוחה - הרי במשך שבועיים נחתי ממש לגמרי, כי שלא כמו אחרי הלידות הקודמות - עקב הקורונה הייתי מבודדת מהילדים ומהבית, וגם אם הייתי רוצה לא יכולתי לעשות כלום...
אולי חזרתי מהר מדי למלאכה כשחזרתי הביתה? (לא יכולתי לראות את הבלגן שהצטבר בהיעדרי...) אם כי עכשיו יש ילדים גדולים יותר, שיודעים לעזור יותר...
אני שמחה לנוח, אבל מצד שני משתוקקת לעשות דברים בשביל הנפש... זוכרת איך חודש אחרי הלידה הקודמת (גם ניתוח) התחלתי להשתתף בקורס כתיבה בשכונה - ועכשיו אני לא רואה את עצמי עושה משהו שמתקרב לזה אפילו...
זה הגיל יקירה ❤️מיואשת******
תני זמן לעצמך
האם באמת בא לך לעשות משהו? או שאת נמצאת במצב מחשבתי של ״אני צריכה לעשות משהו״
אם את לא רואה את עצמך עושה את זה, האם באמת את רוצה לעשות את זה? או שאת מרגישה שאם את לא עושה את זה משהו איתך לא בסדר?
ככל שהגיל מתקדם ההריונית שואבים מאיתנו יותר כוחות גם פיזיים וגם נפשיים. והתקופת קורונה הזו שואבת אותנו לגמרי
ממליצה גם לעשות בידקות דם של ברזל ובי12 שבהחלט יכולים להיות קשורים להרגשה שלא בא לעשות כלום.
ובעיקר להקשיב לאמת הפנימית שלך בנפש ולעשות מה שמתאים לך בגוף ובנפש, ולא בשכל 💕💕
תודה! אולי זה באמת הגיל...מתואמת
גם מבחינת הרפואה עברתי איזשהו רף בהקשר של פוריות... (35 )
אני רוצה מאוד לעשות דברים, כמו לצאת קצת לסיבובי קניות, לספרייה, אולי אפילו לצאת עם הילדים (קורסים וכדומה גם ככה רק אחרי פסח יהיו). רוצה גם לכתוב וליצור, אבל מרגישה כאילו המוח נמחק לי מהבחינה הזו...
אני באמת עושה בשבוע הבא בדיקות דם. נראה מה הן יעלו בחכתן...
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤אחרונה

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקוריתאחרונה

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

בעז"ה! שהקב"ה ישמע לתפילותייךהשקט הזה

ובחנוכה (או קצת אחרי) תתבשרי בבשורות טובות❤️