אבל היא לא נראית כמו בסרטים, והיא הרבה יותר מורכבת...

אבל צריך להתאמץ בשביל שהיא תיהייה אמיתית

אבל אתה בהחלט צודק.

קשר שעם ה' יתברך, ששורה בו שכינה, זה אמיתי. 

שה' נמצא בין איש לאישה, שבעצם בשניהם יש י'. 

קשר שבלי הקב"ה לא אמיתי, ולא מחזיק. 

וכמובן להקשיב למה שההלכה אומרת ומזהירה אותנו.. 

כל אהבה אחרת היא אינה אהבה אלא תאווה/ניצול/נהנתנות

של אנשים שאין להם מושג קלוש על מה הם מדברים עליו, ועדיין בטוחים שהם יכולים לסכם את הנושא ב2-4 שורות נחרצות מאוד של מה חייב להיות באהבה כדי שתצליח.

לי אין מושג, ואני לא יכולה להעמיד פנים שיש לי מושג. תשאלי אנשים נשואים או לכל הפחות בזוגיות מתקדמת ולא בני נוער שהידע שלהם בנושא בא מסרטים וספרים.

(תגובה לא יפה, וגם קצת מזלזלת)

אבל אני חושבת שיותר גרוע שהם ימשיכו לחשוב שאפשר לדבר בנחרצות כזאת על הנושא הזה בדיוק שנייה לפני שהם הולכים להתנסות בו בעצמם.

בכלל, אני לא חושבת שהיה צריך לפתוח את השרשור הזה בפורום נוג"ה.

והפורום הזה מפוצץ בשאלות בסגנון הזה.

זה בסדר שיש בני נוער מבולבלים. מותר.

וזה בסדר שבני נוער אחרים עונים להם.

וזה עדיף מאשר שבני 25 ידברו איתם ב"שפה" אחרת, וסגנון שונה..

השאלה היא בסדר גמור

ותכלס? התשובות לא כאלה נוראיות..

אהבה בעייני זה אהבה ביננו לבין ה'

1. בבקשה תשמרי על שפה מכבדת.

2. ספרים הם אחד ממקורות הידע הטובים שקיימים, לא חכם במיוחד לזלזל בהם. מספרים רבים שקראתי בנושא (דתיים בלבד), אני יכולה להגיד לך דבר אחד: את כל המלל האינסופי הזה אפשר לסכם במשוואה אהבה = נתינה. זהו רעיון כ"כ עמוק וכ"כ נכון.

אם כל כך חשוב לך, אני יכולה להרחיב קצת:

נתינה זה לא סתם שוקולד קטן, נתינה זה חשיבה, ראיית האחר, עין טובה, פרגון. אלו דברים שכאשר אדם רוכש אותם חוץ מזה שרמת איכות החיים שלו תקפוץ, הוא יקבל גם מתנה - אהבה אמתית. אדם בעל עין טובה יצליח לראות את התכונות החיוביות שבכל אדם, יצליח להכיל טעויות של אחרים (וגם של עצמו), והוא, ורק הוא, יצליח לאהוב באמת.

הרבה אנשים חושבים שהם אוהבים, אבל למעשה הם אוהבים את עצמם. הם אוהבים את האחר רק כי הוא גורם להרגיש טוב, וכשהוא יפסיק לגרום להם להרגיש טוב, הם לא יבינו לאן נעלמה האהבה... זהו, שהיא לא נעלמה. האהבה העצמית נשארה ועוד איך, היא פשוט היחידה שהייתה שם כל הזמן. 

מצרפת קישור לשיעור קצר בנושא של הרב יגאל כהן - 

נ.ב. אנשים יכולים לחיות בזוגיות שנים ארוכות ולא להבין דברים פשוטים כאלה, הניסיון לא בהכרח מביא לחכמה אם לא מנצלים אותו נכון.

נ.ב.ב. ובהחלט יכול להיות שאני מצטטת בידענות רעיונות יפים וכשאני אגיע לניסיון הזה בעצמי אני לא אעמוד בו, אבל זה לא סותר את נכונות הרעיון.

שמעת שיעור וקראת ספר(ים), זה יפה מאוד אבל לא אומר שיש *לך* מושג מה זאת באמת אהבה.

אני לא מזלזלת בספרים ובשיעורים, אני לא חושבת שנכון לומר שאחרי שקראתם אותם יש לך איזו סמכות לקבוע קביעות נחרצות בנושא.

במקסימום היית יכולה לכתוב "לרב יגאל כהן יש שיעור על זה" לא לטעון בידענות כאילו את מבינה בזה משהו.

אם את רוצה מטאפורות וקביעות פשטניות אז כמו במשל הזה על המהנדס שתכנן מטוס והטייס שטס איתו- מי מכיר את המטוס יותר טוב?

מי שלא חווה את החוויה לא יכול להבין אותה כמו שצריך, לא משנה כמה ידע בספרים יש לו.

תקראי כמה ספרים ותראי כמה שיעורים שבא לך בנושא, רק אל תטעני שזה הופך אותך למומחית, עוד יותר מאנשים שאשכרה יש להם נסיון בנושא.

כי אני ממש לא, אני רק מעבירה את מה ששמעתי ממומחים.

חוץ מזה אהבה זה לא רק בין בני זוג, אהבה זה גם בין חברות, ולכן אני בהחלט חושבת שיש לי ניסיון ואני רואה בפועל כמה שהרעיון הזה נכון. ואגב, זה לא הופך אותי למומחית. כמו שאמרתי, ניסיון לא בהכרח מביא לחכמה. אני מכירה הרבה בעלי ניסיון שלא מבינים דברים פשוטים וחוזרים על טעויות שוב ושוב והם ממש לא יחידים.

לגבי המשל שהבאת - אני לא מסכימה עם הקביעה שהטייס מבין יותר מהמהנדס. הטייס יודע להטיס את המטוס וזהו, המהנדס מכיר כל חלק וחלק ויודע בדיוק מה כל חלק עושה, כל חלק שקשור לטיסה וכל חלק שלא קשור. אבל זה לא קריטי, הבנתי את הכוונה שלך. זה יותר כמו ההבדל בין תיאוריה לטסט. לכן הוספתי את ההערה האחרונה בתגובה הקודמת.

אני מאמינה שזה קיים.

כי אני מאמינה בתורה ובמה שכתוב בה.

ואם התורה מדברת על אהבה, כנראה שהיא קיימת.

לא כל מה שאני מאמינה בו חוויתי. זה חלק מהאמונה- להאמין גם בלי לחוות את זה.

(@חושבת בקופסא: אני לא מדבר מנסיון, אלא מידע...)

אני לא בטוח שאני חוויתי אחת כזו (טוב, חוץ מאהבת בן להוריו..)

אבל עצם הדרישה לאהוב את ה' אומרת שיש אהבה אמיתית..

וכן, אני מאמין שיום אחד אבין מהי אהבה ואפגוש את אשתי..

היא של הורים לילדים

נטולת אינטרסים

אני חושבת על הישרדות אספקט מסוים ששייך להורה לדורות הבאים. בין אם גנים, מערכת אמונות מסוימת, או רכוש.

לא נראה לי שאי אפשר לומר על מערכת יחסים בין בני אדם שהיא יכולה להיות 100% נקייה מאינטרסים. האינטרסים האלו יכולים להיות ממש טובים וחשובים, אבל אלו עדיין אינטרסים.

זה לא טהור לגמרי

אך בין ההורה לילד, זה טהור

תני דוגמא טובה לאינטרס שיכול להרוס אהבה של הורה לילד

לא חסרים הורים חרדיים וחילוניים שמנתקים את הקשר עם הילד עקב בחירות ששגויות בעיניהם.

אבל כן, האינטרס שלהם, זה שלא יעשו להם בושות,כנראה.

ועדיין לטעמי, זו האהבה הכי טהורה שקיימת בעולם.

הורים לילדים או דוד לאחיינים.

מוזר שאף אחד לא דיבר על אהבה זוגית שמבחינת מקורות (תורניים ומחקריים) הרבה יותר מוכחת מבחינת החשיבות שלה.

זה מה שנראה לי לא קשור בילדים בני 15 קובעים קביעות נחרצות על מה צריך להיות באהבה כדי שתצליח- אתם לא קולטים כמה זה סובייקטיבי?

איפה נתקלת בפרשנות הזו?

זה בדיוק מה שאני אומרת. @למה לא123 היא אמא ולכן היא חושבת שזאת האהבה הכי חזקה, והוא כנראה דוד ולכן הוא אומר את זה. זה סובייקטיבי לחלוטין ולכן זאת לא אמירה בעלת ערך לכל אחד חוץ מעצמם.

לפני תקופה היה בפורום הריון ולידה דיון מעניין

מה קשה יותר :לאבד בעל או לאבד ילד?

רובן ענו ילד

אני הייתי בטוחה שכולן ירשמו כך,

למרבה הפלא היו כמה וכמה נשים שרשמו שיהיה להן הרבה יותר קשה לאבד את הבעל,

וזה היה קשה לעיכול להרבה נשים שם.

אהבה בייננו לבין ה' זה חד משמעית אמתית

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....