עץ מנגוימח שם עראפת

יושב בשדה. מימיני עץ מנגו פורה.

 

לא זה הכלב. של השכן. אולי בעצם דוב...

 

והוא צהוב. זה בטח מנגו. לא נדע...

 

העץ התחיל לזרוק עליי מנגווו

 

אז זרקתי עליו קודם...

 

העץ כעס, תפס את ידי ונשך--


אז זה הכלב, של השכן. או הדוב. בער.


וצצה בפני שאלה חדשה-


האם זה הכלב, או דוב בער.


הלכתי עם העץ-- בעצם הכלב לשכן ושאלתי: מי זה??


השכן הסתכל אליי כמו משוגע, בעצם זה היה הכלב...


השכן אז צעק צעקה גדולה, ודוב בער הגיע


אז מסתבר, שהיה זה העץ שנשך את זרועי הפצועה.


ברחתי מהר ואחרי רודף דוב בער השכן, נפלנו מצוק--


ו--בום, התעוררתי. מי ידע, שיש צוק ליד המיטה...

 

 

...רחל יהודייה בדם
מעניין ושונה.

אני דווקא אוהבת שאתה מעלה מדי פעם דברים,
זה מוסיף משהו אחר
------רב שמואל
את לא מבינה. שאדם שמאשים 'עץ'. הוא בעצם אדם שלא מעוניין לבחון צדק במונחים אנושיים. 'משלים' כאלה ו'מטאפורות' היו מקובלות גם במחנה הנאצי עוד זמן רב לפני ההשתלטות וההשמדה ההמונית. - זה מלבד ההטעיות שהם נקטו בהם, בדיוק מאותה הסיבה - הם הניחו שמותר להם להסתכל על אדם 'לא נוח' כעל 'יצור שנמצא שם - ומזיק או לא מזיק או נמצא במידה מסויימת על סקאלת ההזקה' מתוך הנחה, שהם לא צריכים לבחון את מידת היחסים ההוגנים בינו לבינם. בגלל שהם פשוט לא רצו לבחון את מידת היחסים ההוגנים בינו לבינם. בשלב יותר מאוחר, כשתיעשה ההטעיה - את תגידי לעצמך, בתור התחלה: 'אני יודעת שההגדרות שלו לא הגיוניות - ומבלבלות את התפיסה האנושית מאוד - ' אבל את תגידי ' - מה לעשות שאני לא יכולה להגדיר במקומו - ' ולכן את תאמרי ' - אני אסכים איתו כי אין כרגע ברירה, עד שתהיה ברירה' - את רק לא לוקחת בחשבון - שאצל בן אדם כזה - הברירה לא תגיע - בודאי לא מצידו.

אתם כולכם, חושבים, אולי, שלמרות שיש בעיה כללית של 'חוסר הוגנות' או ליתר דיוק 'בעת שיש בעיה כללית של חוסר הוגנות'. - ואתם מניחים - שהבעיה הכללית של חוסר הוגנות - 'נובעת' מאיזה מקום. שאותו אתם צריכים לברר על ידי 'חוכמה של הבנה פסיכולוגית מלאת אנושיות, שתעזור לנו להבין'. - אבל אתם לא לוקחים בחשבון את מקומכם בעולם - כיהודים. וכל אדם - גם איש גוי - יודע - שבחובת התנהגות הוגנת, הוא מחוייב בראש ובראשונה לבדוק את עצמו. 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'. - וגם את, כיהודייה, מחוייבת לעשות את זה בדיוק - גם ביחס בינך לבין יהודים אחרים - וגם ביחס בינך לבין גויים (יש כללים כלליים שנוהגים בין אומות, וזה נבחן בהתאם לכך. אבל עדיין, הכלל קיים).

- אתם חושבים - שביחס למה שכתבתי בפיסקה הראשונה - על מטאפורות שמתעלמות מהבחינה האנושית - אתם מניחים ש'תפתרו' את הבעיה על ידי התייחסות ישירה למעשי הגויים. ותבחנו אותם, לאור ההסבר - הפשוט יחסית - שכתבתי פה בפיסקה הראשונה. - ואתם חושבים, שבמקביל - תתעלמו מבעיות פנימיות אצל היהודים. - זה ייראה לכם כ'עובד' בטווח הקצר, כשאתם מול הגויים, ועדיין לא ראיתם יהודי אחר שנכנס לתמונה. - אתם לא לוקחים בחשבון - שכיוון שיש יחסים 'שלמים' בין מערכת של אומה אחת למערכת של אומה שנייה - לכן זה לא יעזור לכם - ולא רק זה, אלא שזה עלול להזיק לכם. - גם אם היהודי השני לא עשה שום דבר לאף אדם גוי. אבל הזיק למערכת. - ולא רק זה. אלא אתם בכלל לא מבינים. או לא רוצים להבין. שאנחנו כרגע במקום - כבר מקום אחר לגמרי - שבו אתם יכולים 'רק' להתעלות לארץ ישראל הרוחנית - ומשם להיגאל. או, להישאר בחוץ לארץ הרוחנית - על אדמת ישראל הגשמית - ואז תיקלעו לאותה הבעיה הנ"ל כנ"ל. ושם לא יעזור לכם שום דבר מהבחינה הגשמית. - לא בגלל שהגשמיות לא קיימת או לא עובדת - אלא כי אין אף אחד - ואף עם - שמאמין או בודק רק תפיסות גשמיות. ואם מדובר באדם שמדבר ב'מטאפורות' גשמיות שמתייחסות לרוחניות. וכביכול הוא איננו מזיק, כי 'הוא רק דיבר'. - אבל את יכולה ללמוד מהתנהגותו, - שהרי הוא כבר התעלם - במכוון ובזדון - מקיומך, או מזכויותיך הרוחניות. - ואם כן - דיבוריו הם גם בעלי משמעות והשלכות מעשיות ממש - גם אם כרגע הוא לא יישם אותם או לא הוציא אותם לפועל - מסיבות אלה או אחרות.

- והבעיות האלה שכולם - כאמור - מתחילות ממקום פנימי שבין היהודים. - גם התנ"ך - אגב - הוא ספר פנימי שבין היהודים - בתור כזה הוא נכתב. כולל כל השבחים וההאשמות. כולל כל דבר. מי שמתייחס אליו אחרת, זה כמו אדם, שייקח איזה ספר על תוכנת מחשב. ויישם אותה לגבי תוכנה אחרת - זה לא עובד. אלא אם כן אתה אדם שלא איכפת לך - או רוצה בזדון להזיק לתוכנה שעליה אתה מנסה ליישם.

- כל זמן - שאתם תתייחסו לזה - כבעיה 'פסיכולוגית' במובנה ה'גשמי' - אתם לא תביאו לפיתרון - קרוב לוודאי, שגם לא תשימו לב - או תתעלמו במכוון תוך כדי - מעניינים 'רוחניים' - כלומר, כאלו שהם בעלי השפעה טרנסצנדנטית - ולא סימבוליסטית, וגם לא אקזנסציאליסטית. ברגע שתעשו את זה - אתם תתחילו להפיל את עצמכם - בין אם רציתם - ובין אם לא רציתם. - אלא אם תבינו את מה שאמרתי - אתם צריכים להגיע לארץ ישראל הרוחנית.

אני - אגב - מודיע לכם מראש - שכבר עכשיו אתם צפויים להתייחס - לא רק אליי - אלא גם למשפחתי - באותה צורה, אותה טעות. של התעלמות מהבחינה ומהנושאים הטרנסצנדנטיים - על חשבון תאוותכם המרובה לעיסוק בשאלות פסיכולוגיות - שאתם תרימו אותה על נס - בינכם לבין עצמכם - וחלקכם גם ביחס לאחרים (משפחתי) - בגלל שאתם לא מתגברים על תאוותכם - 'לשלוט' בשאלות פסיכולוגיות. ולתת מרווח אנושי לבני אדם מבחינה טרנסצנדנטית. בצורה הגיונית ואנושית. - שזה דבר מאוד בסיסי - גם לכל אדם. וגם היהודים - בגלות או שלא בגלות. - לא שרדו אלא כאשר זה היה להם. - לפנים, בזמן הבית בית המקדש - המרווח הטרנסצנדנטי היה בשלמותו, גם כאשר בני ישראל לא היו כולם על 'ארץ ישראל הרוחנית'. - כיוון שהקדוש ברוך הוא הוריד את השפע לעולם. בגלל שלא היה חטא או איזה דבר - שימנע מנתינת מקום טבעי פשוט וישיר לחזרה בתשובה, כל זמן שלישראל הייתה זכות האבות - לאחר מכן, בני ישראל נתבקשו ונדרשו לעמוד בזכות עצמם - הם אולי, כנראה לא התאמצו מספיק. בכל מקרה - אם אתם רוצים לחיות - אין לכם ברירה - בפרט אם אתם רוצים להיות 'צדיקים במיתתם קרויים חיים'. ולא 'רשעים בחייהם קרויים מתים'. - אז אתם צריכים - ואין לכם ברירה - אלא להבין את חובתכם לעלייה אל 'ארץ ישראל הרוחנית'. אין לכם משהו אחר. - על ארץ ישראל הרוחנית - יש מרווח לעם - 'ארץ הצבי'. במקום אחר - אין לכם מרווח - אלא זה או/או. - ולא בטוח שהמקום הזה יהיה נוח לכם.
------רב שמואל
אתם יכולים כמובן לשאול 'האם זה 'צודק' ' - וייתכן אולי, שזה לא 'צודק'. - ואני לא בא אליכם בטענות - כמו אחרים 'מי שלא עלה לארץ ישראל - למה לא עלית? אסור היה לך לחיות באירופה' ואז כביכול אתה לא צודק, וכיבכול זה הופך לכלום מבחינת צדק. - אני אומר - שאם אתם חפצים בצדק - וזה חפצכם - אתם לא יכולים להגיד ש'העולם חסר צדק ביסודו'. ו'השואה קרתה סתם'. ובמקביל להגיד 'אני מאמין ומבין את מלוא המשמעויות של המושג 'צדק' ' - שזה אולי נכון, מבחינה פסיכולוגית - לא יכול להיות נכון מבחינה רוחנית וטרנסצנדנטית - כי אם זה היה נכון מהבחינה הזאת - הייתם צריכים לפחות להביא איזה הסבר שאתם מבינים משהו ביחס למצב שלכם שם - ואת זה אתם לא עושים. ובעיקר לא רוצים. - זה אולי הגיוני שאתם כועסים ו'לא נוח לכם' להתייחס לכך - אבל זה שזה 'הגיוני' שאתם כועסים - לא אומר שזה 'צודק' שאתם כועסים. - כעס, הוא באופן כללי, מידה שמחייבת יותר בחינה של 'צדק' עבור גבולותיו - יותר ולפני בחינה של 'היגיון' עבור גבולותיו. (יש מידות אחרות, שבהם המצב הפוך - והבחינה של 'היגיון' עבור גבולותיהם, קודמת לבחינה של 'צדק' עבור גבולותיהם - לא בגלל שהבחינה של 'צדק' איננה קובעת בסוף - כי היא בודאי קובעת. אבל אי אפשר לבחון אותה כראוי אם לא תמדדו קודם עד הסוף את הבחינה של ה'היגיון' - בדיוק כמו - שבכעס, גם אם יש צורך - וכמובן שיש צורך - כי כעס תמיד כולל איזה 'תוכן' שאליו מתייחסים - ואי אפשר לבדוק את ה'תוכן' בלי בחינה של 'היגיון' עבור גבולותיו של התוכן. - אבל מידת הכעס עצמה - לא תיבחן לעולם על ידי 'היגיון' סתם. אלא על ידי 'צדק' - דווקא ובמיוחד בגלל, שכעס תמיד מתקשר לאיזה 'תוכן' - ולא באוויר). אז אולי זה 'הגיוני' לכעוס - אבל אם אתם חושבים שזה 'צודק' לכעוס - בלי להסביר למה - אתם אולי צודקים. - אבל אין שום דבר שמצדיק את טענתכם או מחשבתכם ש'אתם מבינים בדיוק מהו צדק, רק כולם בוחרים להתעלם מכך בגלל שהעולם חסר צדק, ואתם לא מוכנים לבדוק את השאלה 'האם העולם אכן חסר צדק' או שהוא 'לא לגמרי' 'חסר צדק' - רק בגלל שאתם כועסים. - כי אם הכעס שלכם הוא הסיבה, שבגלל זה אתם לא בוחנים את השאלה של צדק - אז הכעס כבר לא מוצדק. - גם אם הכעס היה בעל התחלה צודקת.
ממש מעניין, ולשם שינוי גם יפה!שפרינצא בוזגלו


אם את אומרת שזה יפה, מי אני שאחלוק?ימח שם עראפתאחרונה


999333סוידריגאילוב

יש איש שחור מתחת לרצפה

שאומר פרקי תהלים שאף אחד לא מכיר

ובוכה בלילה ומפריע לישון

מקצה העולם ועד קצהו

(יש לו מתחת לסנטר מורסה כבדה הוא צובר שם את הגלות ומקנח)

הדמעות שלו מרטיבות לי את הכרית

אני חושב שהוא מטייל לי על הקירות

בלילות הוא מצפין בכתלים חטאים

בכייה לדורות

(יש לו נכדים באמריקה. הוא עדיין חולם על בירקנאו ושווייץ בסיוטים)

הוא מתפלל על קברי צדיקים

ומצא את מסתור העורלות

הוא מתגלח בבין המיצרים כשאסור

מגולל בעפרו תפוח בדבש

(יש לו שיניים שחורות ועיניים מזכוכית. הוא קורא בספרים אסורים)

מצאתי בכיס כרטיס לרופא

כתוב באותיות רועדות של מכונה גוש בצק

התהלים יוציאו אותי מדעתי

השאגות

(בלילות הוא כופה זדונות לזכויות)

עבדסוידריגאילוב

לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות

הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק

הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל

כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות

​äàéù äâãåìסוידריגאילוב

מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה

הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים

הבטחנו לו שיהיה בסדר

בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה

הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה

הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה

עצמותיו משתברות לריסוק נבואות

הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה

החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות

אני חושב לתת לו כדורים

לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם

דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני

החיות מסתכלות גם עלי

ךךףסוידריגאילוב

על גב העכביש להחזיק בשערות

גם מכאן אפשר לשאת תפילה

ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר

תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה

חפש אותי באבן הטוען

תנקה אותי מהקורים

עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים

שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש

Hes not in our realmכְּקֶדֶם

אמ רלומ פנימהה קב"הב ראבע ולמוצירעיןועכביששמ מפססוידריגאילוב
גן עדןסוידריגאילוב

הבאתי איתי לגן עדן מזוודה

אספתי כל חיי אבנים

שחורות מפוחמות

זרקו הכל הלבישו אותי לבן

קשרו אותי למיטה שם לצרוח

להודות ולהלל

אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן

הילדים מדקלמים אלהי נשמה

משרפות

ףףםןסוידריגאילובאחרונה

החזן של יום כיפור מוריד את הקיטל שלו ותולה על המדף, המדף

במקלחת הגדולה שלו שוחים שלושה היפופוטמים מחוייכים שחיכו לו שרים שירים מהתפילה

פשט ירד וטבל עלה ונסתפג

להונסתפג, ר

לתאנה נשרו העלים

היא מתה מבפנים

החזן של יום כיפור משתחווה להיפופטם גדול ואפור

פותח את הלוע המלא עכבישים

הקירות צוחקים כשהוא לובש את הקיטל

ומטיילים על הקירות

ט

עוונות

לתאנה נשרו השיניים

היה נא מצליח דרכי

ר

תתחיל לכתוב שירים רכיםעיניים טובות

תַּתְחִיל לִכְתֹּב שִׁירִים רַכִּים

תָּמִיד אַתָּה צוֹעֵק

מֵקִיא אֶת הַנְּשָׁמָה

אוּלַי תִּלְחַשׁ בַּעֲדִינוּת

בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה

אוּלַי תַּפְסִיק לִהְיוֹת אָמָּן

תַּפְסִיק לִהְיוֹת קָרוּעַ

נִמְאַס כְּבָר שֶׁהַדֶּלֶק שְׁ'ךָ

זֶה נֵטוֹ גַּעֲגוּעַ

אִם לֹא הָיִיתִי מֵתָה

עַל מָה הָיִיתָ כּוֹתֵב?

אֵיךְ הָיִיתָ חַי

אִם לֹא הָיָה לָךְ כּוֹאֵב?

אוּלַי תַּתְחִיל לִהְיוֹת פָּשׁוּט

אוּלַי תַּפְסִיק לְהִזָּרֵק

מֵהַגְּבָהִים לַתְּהוֹמוֹת

רַק כִּי הַלֵּב שֶׁלְּךָ דּוֹפֵק

תַּפְסִיק לִשְׁאֹל בְּלִי סוֹף

תַּתְחִיל לִמְצֹא מָנוֹחַ

נִסִּיתָ קְצָת לִשְׁאֹף?

נִסִּיתָ קְצָת לִבְרֹוחַ?

אוּלַי אִם תִּתְאַמֵּץ

לְהַכְחִישׁ אֶת עַצְמְךָ

בַּסּוֹף זֶה יַעֲבֹד

וּתְזַיֵּף לְךָ שִׂמְחָה

וואו, שיר חזקמתואמתאחרונה

יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.

שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...

סקלוני נאימח שם עראפת

עוד שנה עברה, ורחוקה מהכרעה

שוב במטאפורת שדה הקטל הדמיוני,

הלוחמים כפר עייפים לא תוקעים תקיעה,

שותקים השופרות הצועקים מתוך גרוני

המלך בשדה מתרוצץ והוא עירום

גלימותיו שסועות קרועות ביד כל משרתיו

האם בכלל קיים, הטוב הוא או איום?

ואיך נדע את האמת, מה נעשה עכשיו?

מניפים הלוחמים חרבות שבורות,

היש אלהים אם אין? היכן ממליך המלכים?

בסיבוב אגודל פלדה מתיזים ניצוצות,

משליכים חרבותם בצל העצים ונחים.

עצים שכאלה, עץ הדעת ועץ החיים,

פירותיהם בוסר, גבוהים ענפיהם,

אם ישנו מלך, בצמרתם מסתתר, בשמיים.

אך נדמה שרק ציפרים בצמרת, ואין מנחם.

כל אדם סוקל את עצמונקדימון

המצוי הראשון. מיכאל אברהם.

אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.

מה הכוונה לא תרגיש את אלוהים?קעלעברימבאר

הנה, אני מרגיש אותו

אתה ימח-שם-עראפת?נקדימון

מאיפה קביעתך שהוא לא ירגיש את אלוהים *לעולם*?קעלעברימבאר

ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?

חמוד שלי. אתה ימח-שם-ערפאת?נקדימון

חמוד שלי, חזרת בזמןקעלעברימבאר

לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?

מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?

נשמע שאתה הופך את אלוהים למושג לוגי קר וטכניקעלעברימבאר

שניכם טיפשיםימח שם עראפת

ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי

נעים לי לקרוא את זה ()צדיק יסוד עלום

ימח שם עראפתאחרונה

לך מפה יצר הרע לך

...רחל יהודייה בדם

חופש.

חופש מחיפוש. חופש מחשוף.

ערגה. חופש מלהרוג. להרוג את הערגה.

הערגה שהורגת.

הורגת את החופש.

הורגת את הערגה. לקודש.

קודש זה טוהר.קודש זה בוסר.

קודש זה הילד הזה שאף פעם לא התבגר.

נעלם. קודש זה היעלם.

לכן הקדושים נעלמים.

לכן קודש הקודשים איננו כאן.

כי העולם הזה הורג לחופש והנעלם לא יכול להיות

בחופש.

שנה טובהזיויקאחרונה

שה' ימלא כל משאלותייך לטובה

יש פה ביקוש לסיפור שהוא בעצמו פיצול של סיפור אחרמשה

שפורסם במקום אחר?

מה הכוונה?אריק מהדרום

סיפורי משה רטמשה

אני עדיין לא מבין מה הכוונהאריק מהדרוםאחרונה

שר - האורותצמר-ארד

היי לכולם זה סגנון קצט שונה ובכ"ז

הם רכבו על אופנועים בעמק הטרשי

מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן

גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו

בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו

ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר

היה זה ערב ראש השנה וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש

"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"

לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה

"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה

ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה

סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים

אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד

שותים משקה שחור עם גרגירים

מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"

"זאת ישיבת הספר ואדורס הקודש שמה", אמר גנדלף

"וראש הישיבה תאודן בן תימה שמו

ריש מתיבתת ארץ הספר שוכן בו כבוד

בעלות השחר מגיעים אנחנו

ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה

עלינו לנקוט במשנה זהירות משום

שבמלחמה על הבית הם נתונים

על כן הישמרו לבל יישלוף

אף אחד מכם את הספרים.."

המשך יבוא

געוואלדיקעימח שם עראפת

מחכה להמשך

כן?צמר-ארד

מה אהבת?

את הרפרנסיםימח שם עראפת

את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור

חחח...צמר-ארד

רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה

או ליתר דיוק עד העמצה

חיחי, לא קראתי בכלל, רק ראיתי תסרטים מזמןימח שם עראפת

לצערי..צמר-ארד

לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות

ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה

חחח, דונט וורי אני אתאזר בסבלנותימח שם עראפתאחרונה

בינינוצמר-ארד

זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי

אין מצב שאני אהיה האדם היחיד שנהנה מזהסופר צעיר
מזעזע 😀צדיק יסוד עלוםאחרונה

והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆

...רחל יהודייה בדם

בעולם הנעלמים רק הפחד אינו נעלם

הפחד מלהימצא. הפחד מלהפסיק להתקיים.

אנשים חושבים שיעשו להם טובה אם יגאלו אותם

וישחררו אותם לחופש.

אבל החופש הורג.

בעולם הנעלמים יש פחד.

פחד מזה שישבור את הנעלם לנעלמים קטנים שקטנים מדי בשביל להתקבל לממלכה.

נעלמים מדי אפילו בשבילה.

בעולם הנעלמים כשהם רוקדים בחן את ריקוד הסולו שלהם

הריקוד מהוסס מעט.

איה זה שיהרוס את הריקוד ויצטוות לנעלם ויגרום לנעלם לחשוב שהוא לא צריך עוד לרקוד לבד.

שהוא יכול לעזוב את הממלכה ביחד. ולהישאר נעלם ביחד.

שייתן לו את החירות להיעלם.

וואוכְּקֶדֶם

התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס

נעלמיםמשה

אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.

לא נראלי שזו כוונת המשוררתכְּקֶדֶם

נקרא לנערה ונשאל את פיהמשה

...רחל יהודייה בדם

אני פחות בקטע לפשט את הדברים שאני כותבת..

לא אישי כמובן

@משה @כְּקֶדֶם

🙂

להיות מוגדרxmasterx

על דרך ההיעלמות ולא הגילוי

הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות

מה פירוש נעלם?

פירושו: הלך לכל הרוחות

כמו השיר

"אני אף אחד מי אתם

האם גם אתם אף אחד

אם כך יש שניים מאיתנו

אל תגלו"

מעניין 🧐צמר-ארד

שיר מעניין

מסתורי משו

השפעה פנימית נסתרת

געוואלדיקעימח שם עראפתאחרונה

אולי יעניין אותך