אל כוס של גבורה,
לו יכולנו קצת דעת ללקוט
בין רגבי אדמה
לו יכולנו לשזור מהשמש
שמחה בבגדים,
לו יכולנו לקטוף סקרנות
בין אלפי כוכבים
לו יכולנו מרוח נודדת
למשוך מנגינה,
לו יכולנו ליצוק לה מילים
במהירות מרנינה
לו יכולנו לחצוב מהרים
משאבים של תקווה,
לו כל עמק יכל ללמדנו
מה הינה ענווה
לו יכולנו ליבנות בדרך
על כל שביל - ספסל,
לו יכלו עננים לקרבנו
וידינו אל על
לו היה בנמצא מן קסם כזה
גם מחוץ אגדה ומגילה,
אז הכיר לשוננו עוד טעם אחד,
עוד טעם אחד: גאולה.

