לגבי המאמר של הרבנית פיוטרקובסקי:

-  "קול באישה ערווה" זה "אביזרייהו דגילוי עריות". זה באמת אחד הדברים הכי בסיסיים.. איך אפשר לחנך לתורה וערכים בזמן שאומרים שהלכות שאין אף חולק עליהן הן "שוליות"? ובמיוחד שמדובר בכל העניינים של צניעות והפרדה. לא משנה אם היא בעד או נגד [אני בעד הפרדה ונגד "קול באישה", בכל זאת אריאלניק]- אי אפשר לקרוא לזה "שולי". זה מינימום [ע"פ רוב הפוסקים, אבל בבקשה לא להיכנס לדיון ההלכתי אלא רק לעצם היחס להלכות צניעות]

-  תנועת אריאל לא הייתה קמה אילו הנהלת בנ"ע הייתה מאשרת להקים סניפים נפרדים בתשל"ט.. זה שההנהלה הארצית לא השכילה להבין את המציאות [בדיוק כמו שלפני זה בנ"ע דחפו להתגייס לנח"ל בסוף י"ב ולא ללכת לישיבה.. אז ההנהלה הייתה של הקיבוץ הדתי. הרבה מאוד דברים השתנו מאז]. אם היא הייתה מאפשרת להקים סניפים נפרדים [לא הייתה דרישה להפריד אף סניף קיים!], לא היה שום "פירוד".

-  ברור "שנגמר עם זה שמישהו יקבע למישהי מה היא יכולה ומה לא" לשיטתך, שהרי כרגע את קובעת לנו מה לחשוב.. זה מאוד לא פוליטיקלי-קורקט, אבל הפוסטמודרניזם פשוט החליף בין המעמדות: החזקים הפכו לחלשים, והחלשים- לחזקים.. ושוב אין שוויון. וזה לא "שמישהו יקבע", זה דעת תורה! זה נשמע כמו זלזול בתלמידי חכמים, שאינו מוצדק אפילו אם הם "חשוכים"..

-  "כניעה לחרד"לים" היא בעצם כניעה לתורה.. אם הרב זצ"ל היה חי בימינו, הוא היה מתוייג אוטומטית כ"חרד"לניק".. משום מה, "חפיפניקיות" הפכה לאידיאל קדוש.. הדבר מאוד מוזר בעיניי. מתי החלפנו את האידיאל התורני באידיאל של חיפוף בהלכה?

-  לא תהיה מזכ"לית "שמבטאת באישיות ובדרך החיים שלה את החזון של.. חיי תורה, חיים מחויבים לקב"ה ולמצוותיו מתוך המציאות", כי עצם ההעמדה של אישה בקדמת הבמה אינה דבר "חלק" הלכתית.. אם רוצים מחוייבות לתורה ומצוות, אי אפשר לבעוט בהן..

ועכשיו למאמר של דביר עמיאור:

-  לשאלה הרטורית "האם לתפיסתה של הרבנית פיוטרקובסקי לכל אותם דמויות [הרב אליעזר מלמד, הרב מרדכי אליהו, הרב ירחמיאל וויס, הרב נבנצל, הרב משה צבי נריה זצ"ל והרב דרוקמן שליט"א]  ולדעותיהם שבהחלט אפשר להגדיר "כתורניות" אין מקום בתנועה שהייתה אמורה לתת מענה לכלל הציבור הדתי לאומי? אם להם לא, אז למי כן?": התשובה פשוטה- יש מקום לכל מי שמתיר מעורב ולא "כופה את עצמו" על האחרים.. [לא שאני חושב שהם כפו, כך נראה מדבריה של הרבנית] דהיינו: לרב נריה ולרב רוקמן כן, ולשאר- פחות [למותר לציין כי בנ"ע (לשיטת הרבנית) לא פונה ולא רוצה לפנות לחרד"לים, וקל וחומר לרבנים המזוהים כ"חרדיים" כמו הרב נבנצל].. אז התשובה מאוד פשוטה: בנ"ע, לפי הרבנית פיוטרקובסקי, אמורה לתת מענה לכל ציבור חוץ מהחרד"לים.. עצוב שהקפדה (גם אם יתרה) על שמירת ההלכה גורמת לדחיקת המקפידים מתוך בנ"ע (ואולי אפילו מתוך הציונות הדתית? צ"ע)

בראיון של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי לאתר כיפה היא הלינה כנגד הציבור התורני ש"ניסו להשפיע על בני עקיבא לדרך שלהם ובסוף הקימו תנועה משלהם".

במגזר תוסס ואידאולוגי כמו שלנו יש ברוך ה' ריבוי דעות ומחלוקות, בשאלות של דרך ומהות. המחלוקת בין תנועת אריאל לבני עקיבא היא מחלקות לשם שמים מתוך כבוד גדול והערכה לטוב שבתנועה האחרת. בסמינריוני ההנהגה בתנועת אריאל אני חוזר ומדגיש לחברי התנועה שהמתח החיובי שבין התנועות כל אחת בדרכה מאזן ודוחף את שתי התנועות להתקדם ולהתחזק כל אחת בתחומה.

אך כשרוצים לתאר את המציאות ההיסטורית של הקמת תנועת אריאל חשוב להקפיד לדייק בעובדות. דור המייסדים של תנועת אריאל לא ביקש 'לשנות את תנועת בני עקיבא'. הם בסך הכל ביקשו שבסניף שלהם יתאפשר לקיים את הפעילות בצורה נפרדת כפי הבנתם והוראת רבניהם.

הרבנית פיוטרקובסקי סבורה שנושא "קול באישה ערווה" הוא שולי, והם ראו בכך דבר מהותי ברצון ליצירת חברה קדושה וצנועה יותר. האם לדעתה של הרבנית  פיוטרקובסקי לדעה הזו ולאותם בני נוער שפעלו בהכוונת רבותיהם אין מקום בתנועה שהתימרה לייצג את כלל הציבור הדתי לאומי דאז?

ומיהם אותם "דתיים תורנים" שכביכול באו להרוס את המרקם של בני עקיבא? בני נוער, תלמידי הישיבה לצעירים ובראשם הקומונר - בחור צעיר שכיום משמש כראש הישיבה והישוב הר ברכה - הרב אליעזר מלמד. הרב מרדכי אליהו, הרב ירחמיאל וויס והרב נבנצל שנכחו בטקס פתיחת הסניף. הרב משה צבי נריה זצ"ל ויבדל לחיים טובים וארוכים והרב דרוקמן שליט"א שבשיח שהתקיים באותה התקופה עם הנהלת בני עקיבא תמכו בכך שהנהלת בני עקיבא תכיר בסניף הנפרד, דבר שסורב על ידי המזכ"ל דאז אמנון שפירא.

האם לתפיסתה של הרבנית פיוטרקובסקי לכל אותם דמויות ולדעותיהם שבהחלט אפשר להגדיר "כתורניות" אין מקום בתנועה שהייתה אמורה לתת מענה לכלל הציבור הדתי לאומי? אם להם לא, אז למי כן?

בשנת תשל"ז (שנתיים לפני הקמת תנועת אריאל) יצא ספר בשם "קדושים תהיו" שכתב אברך צעיר בשם שמואל כץ בנושא 'הלכות והליכות בחברה ובתנועות הנוער'. לספר כתבו הסכמות כל גדולי הדור ההוא: הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב עובדיה יוסף, הרב שאול ישראלי הרב מרדכי אליהו, ר' שלמה זלמן אוירבך, הרב משה צבי נריה, הרב שלמה וולבה והרב כדורי, זכר צדיקים לברכה והרב שמחה הכהן קוק שליט"א.

כך כתב שם בהסכמה הרב משה צבי נריה: "ההכרח למצוא דרכים לקרב נוער ליהדות (נוער אשר גם הנהגת הוריו הייתה פושרת ביותר), הוא שאילץ לקיים בתנועת הנוער הדתית, מצב של 'הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'". זאת תוך אמונה ותקווה שעם התבגרותם יתגברו על משובת הנעורים. היה והווה זה מצב של 'בדיעבד' - 'שעת הדחק בדיעבד דמי', ואף היה צורך לא פעם להיאבק גם בתוך המחנה, עם אלו שרצו לראות בהוראת שעה אלו, מצב של "לכתחילה".

האם גם הרב משה צבי נריה, שהיה ממייסדי תנועת בני עקיבא בארץ ישראל, מי שכתב את המנון תנועת בני עקיבא - גם הוא מאותם "דתיים תורנים" שבאו כדברי הרבנית פיוטרקובסקי להרוס "את המרקם הכל כך חשוב שהיה בבני עקיבא עם לקיחה של כל מיני דברים שוליים והפכו אותם להכי חשובים בעולם כמו 'קול באישה ערווה' וכדומה"?

בתקופה האחרונה ככול שגבהים קולות המחלוקת בעם ישראל ככלל ובמגזר הדתי לאומי בפרט - אני חושב שדווקא תנועות הנוער יכולים להוות סמל ודוגמא כיצד ניתן לנהל מחלוקות נוקבות מתוך אהבה וכבוד גדולים. "והאמת והשלום יאהבו".

פשוט שטויות במיץ

והיא לא יודעת כלום מהחיים שלה האישה הזאת.

לא צריך להגיב לדברים ככ רחוקים מהמציאות

אבל האמת? אם היא בוחרת לפלג.. טוב..

אני לא רוצה להשתייך לציבור שבו יש "אשת הלכה" וכל החבילה שמגיעה יחד עם זה.

תמיד דברים כאלה מכעיסים אותי מרוב השטויות שאומרים שם, והכל מתוך איזו התנשאות לא יפה, וזלזול מוחלט בצד השני (אני לא מדבר על הזלזול הנוראי בחרדים שיש לה).

וגם בהודעה הזאת צינזרתי את עצמי מלא פעמים. אוף עם השטויות האלה. למה נותנים לה במה בכלל לדבר?!

אגב,

אשת ההלכה שלי היא הרבנית מרגלית יוסף, אשת איש ההלכה הרב עובדיה ע"ה. שהיא הרבתה תורה בעמ"י.

אשת ההלכה שלי היא הרבנית פנינה שפירא, אשת איש ההלכה ר' אברום ע"ה. שהיא הרבתה אהבת ישראל.

וכן הלאה כמובן

וגם עליו התנצל אח"כ - ראו בשולי כתבה זו:

ביקורת מגדרית | ערוץ ７

ואני מודע לזה. רוב הצה"ד לא יזלזלו עד כדי כך בהלכה, ולא ירצו לגלגל את הציבור התורני מכל המדרגות..

שאנשים תורניים חייבים לשלוח את הילדים לממ"ד מעורב.

מצד אחד הם מגנים את הבדלנות והפצלנות של התורניים, ומצד שני כנראה מרגישים שהם לא יכולים בלעדיהם. העיקר הם בעד חופש ושוויון, חוץ מאשר התורניים שלהם אסור לעשות שום דבר בחייהם הפרטיים לפני אישור מהוד מעלתם.

מה התוצאה האידאלית מבחינתם? שהדוסים ישארו בבתי הספר והתנועות שלהם אבל שלא ישמיעו ציוץ?

בני עקיבא אמורה להיות התנועה של כל הגוונים, רק בתנאי החלק מציב רף גבוהה מידי לא יבטא את עצמו?

ולנושא של מזכ"לית תנועה- היא מנסה בכוח לא להראות כמו פמיניסטית אבל היא נשמעת יותר מידי קרוב לאחת כזאת.

הפמיניסטיות תמיד חייבות להשאיר איזה צל מדומה של אפליית נשים בשביל שיהיה להן מכשול להתגבר עליו רק מספיק כדי שימשיך את המאבק לנצח. אין להן את היכולת לסגור את הבסטה ולומר שכל המטרות שלהן הושגו. זאת הסיבה שהן נופלות לעניינים יותר ויותר אבסורדיים ומוקרצים, פשוט אין להם משהו אחר להילחם עליו.

אז העניין של "האם אישה מתאימה למשרה הזאת" הוא בדיוק דיון חסר פואנטה שכזה. לא משנה איזו משרה (חוץ מתפקידים תורניים) מה שמשנה זו ההתאמה של המועמד לתפקיד. לא מאיזה מין הוא.

אז הדיון הזה של "אני חושב שהגיע הזמן לאישה בתפקיד" הוא פשוט מיותר ומבטיח שנעשית פה "אפלייה מתקנת" כי איך אפשר להבטיח מעומדת אישה בלי לתת את זה.

כל הכבוד, עכשיו אתם מראים בברור שנשים יכולות, רק הכל בתנאי ששומרים להן מקום במיוחד כי אין להן את היכולת להתמודד בצורה שווה מוד גברים. 

Girl_Power#

בנ"ע של היום כולל מגוון רחב מאוד של סניפים. יש לי חברות בסניפים אחרים שיש אצלן נשף פורים בסניף- ותשכחו משמירת נגיעה, דבר שלדעתי פשוט עצוב שיש את זה בתנועה שקוראת לעצמה דתית, ויש גם סניפים כמו שלי- שאנחנו נפרדים, ואפילו במסעות אנחנו הולכים במסלול נפרד. ההכתרה ובאה עלינו לטובה- יש הכתרה לבנים, ויש הכתרה לבנות. 

גם אני, וגם חברה שלי שמחר הולכת לנשף פורים במסגרת הסניף, לא מסכימות עם מלכה פיוטרקובסקי, ואני בטוחה שכך גם רוב חניכי ומדריכי בני עקיבא.

תכל'ס, דביר עמיאור צודק לחלוטין, ואני מסכימה עם כל מילה שלו.

אבל גם אם לא רואים את זה בכתבתה, כן יש מקום לחרד"לים בבני עקיבא. 

היא מייצגת זרם מאוד מאוד קטן ומאוד מאוד שולי בציבור שלנו.

כמובן שהם מרימים דגל שהוא "כללי", ושהם הרבה יותר קשורים לציבור הדתלי מאשר החרדלים, וכמובן לא חוסכים בביקורת על החרדלים.

בפועל?

הזרם הזה מייצג אולי 4 ישובים.

יישר כח על התגובה היפה

כי אני בנפרד...

אוקיי קודם כל אני רוצה להגיד שרק אתמול הבנתי עד כמה זה לא משנה בני עקיבא נפרד מוערב או אריאל... קיצור פשוט זה לא אותה ''דרך חינוך'' אם כל הכבוד לאריאל. בני עקיבא אוהבים כל יהודי: חילוני מסורתי דתי-להיט וכו... לעומת זאת אריאל לא משנה מה (לפחות בכל הסניפים שאני מכירה ואני מכירה יחסית הרבה) אז אריאל זה דוסים בתוך עצמם....

וברגע זה אני יפסיק כל המעוניינים לשמוע עוד את דעתי יכול להגיד לי אני יסביר עוד את דעתי...

ואני קראתי את מה שהיה כתוב בכתבה ואני מודה לא הבנתי כלום חוץ מהמזכל לא הבנתי מי זאת הרבנית הזאת לא הבנתי מה היא חושבת...

קיצור לא הבנתי כלום...

(אני ממש רוצה שתשאלו אותי על בני עקיבא מה שכתבתי למעלה כי באלי לשתף אותכם בדעתי את תשאלו אותי טוב??)

סה"כ השאלה היא מה יותר חשוב- העם או הערכים..

אם העם יותר חשוב- אז אפשר "לעגל פינות" בערכים [לרוב בנ"ע לא יוצאת בפומבי בגלל זה..]

אם הערכים יותר חשובים- אז אין שום מקום לוויתורים, גם במחיר של פחות חניכים.

זה האמירה שיאיר בן יעקב (רכז ההדרכה של תחום בנים באריאל) אומר כל הזמן..

בהמון מקומות שאני מכירה, הגודל של סניף בנ"ע מעורב, וסניף יחיד של אריאל (בנים\בנות) הן באותו הגודל. אומנם באריאל אין המון שבטים של 80 בשבט כמו שיש בסניפים הגדולים של בנ"ע, אבל אני ממש לא חושבת שזה חיסרון...

למה את חושבת שבבנ"ע יש כ-100 אלף חניכים ובאריאל אפילו לא חמישית מזה?

אם יש רק סניף אחד- אין ממש תחרות, אז כל מי שרוצה תנועת נוער חייב להיות שם..

כשיש גם וגם- אז באמת רואים מי הולך לאן וכמה באמת נמצאים בשני הסניפים..

[גילוי נאות: אצלנו בשכונה יש גם אריאל וגם בנ"ע, בגודל דומה- אבל זה בגלל שבני הר"מים וחלק ניכר מהגרעין מגיעים לאריאל, ובני המקום מגיעים לבנ"ע]

אריאל זו תנועה הרבה יותר חדשה ובתהליכי פיתוח מבני עקיבא שקיימת כבר מאז 1929, כוללת סניפים עולמיים ואפילו רשת ישיבות ואולפנות.

אתם חושבים שילד בכיתה ד' מחפש להתחיל עם הבנות? הוא הולך לתנועה שכל החברים שלו הולכים וזהו. זה כבר קשור לסניף היותר מבוסס וותיק בעיר, סגנון בית הספר שהוא בא ממנו ואולי גם איפה שההורים שלו הלכו.

אריאל גם פחות משקיעה בלגייס את כולם.

אני הייתי הילדה היחידה מיסודי ממ"ד רגיל מסויים שהלכה לאריאל, הם בכלל לא עשו גיוס חניכות או אמרו יש מתי יש פעולות באותו בית ספר, ובאמת נס שהגעתי לשם איכשהו. (אחרי שסיימתי כיתה ו' שם הסניף באמת התחיל לגייס חניכות גם באותו בית ספר ויש גם משם חניכות)

אתה בעצם מצדיק את בנ"ע בטענה שלך..

[הטענה הנגדית היא שלא התירו לנו לעבור על הלכה ו"לעגל פינות" אפילו בשביל נשמות...]

לי יצא כמה פעמיים לשמוע חברות ובכללי ילדות שאיזה מישהי חדשה (לא הכי דוסית) באה לסניף אני אומרת לכם הם בוכות על זה בלילות כדי שלא יצתרפו...

קיצור אני אומרת שזה לא אותו דבר זה אחד מהאידיאלים של אריאל שאריאל זה של דוסיים וגם אם יש חריגים אז בכל זאת זה האידיאל לעומת זאת בנ''ע האידיאל זה כל יוהדי דתי חילוני מסורתי וכו מוזמן.

קיצור אריאל אין מה לעשות זה עובדה לפחות ברוב הסניפים אז זה פשוט ככה דוסיים אריאל השאר דוסיים חילונים בנ''ע.

ועכשיו סיפור מהיום שזה פשוט היה לא מצחיק בעליל וגם מראה שבנ''ע מלמדים (לפחות אצלי) לאהוב כל אחד לכבד כל אחד לעומת זה היום היה לנו משהו של הנוער והייתי צריכה להתחפש למישהי שהיא באריאל אז לקחתי חולצה של אריאל עכשיו אותה הזאתי באריאל לובשת חציאות ברך פלוס אז קיפלתי כזה תחצאית (היה רק בנות) ואז חברה שלי באריאל כזה עשתה לי מה עבר עלינו וזה עשיתי לה כזה לא ואז היא עשתה האא רואים את עם חצאית קצרה.

בוא נתחילמיזה שאני והיא היינו באותו רגע אם אותו אורך חצאית ושבדרך כלל אני הולכת אם חציאות פי אלף יותר ארוכות משלה אבל זה היה פשוט לא מצחיק בקטע של לא והיא פשוט רואים שזה משהו באידיאלים של אריאל כי כל החניכות שם עושות אז זה ופעם בני דודים שלי התחילו להרביץ לי כי הייתי עם סמל של בנ''ע...

וגם יש לי עוד משהו מנקודת מבט שזה ככה בנ''ע זה בביחינת על שלושה דברים העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.

לעומת זאת אריאל זה רק תורה אז עד כמה שזה נחמד אני לא מסכימה אם השיטת חינוך של אריאל בכלל אני ישאר בבנ''ע שם אני מרגישה מועילה.

ואני רוצה להגיד שאין לי בעיה אם הבנות שם חברה ככה טובה שלי היא באריאל ואני מבטיחה לכם שאני חולה עליה אבל אני לא חושבת שזה נכון.

מצטערת אם כתבתי לא ברור אבל לא מסכימה!

לדעתי זה דיון ששווה לפתוח כאן בהקשר הזה- אנחנו לא דוחים אף אחד וח"ו לא שונאים אף אחד.. - תורת חיים בעוז

תתיגו אותי שאני יראה שפתחתם טוב??

על אמת אני אומרת לך כן

הייתי רוצה שיהיה רק תנועה אחת

ואת מוזמנת לכתוב לי באישי אבל את לא חושבת שיש כאן עוד אנישם שזה יעניין אותם??

אם כן אז מוזמנת לכתוב כאן שיהיה עוד אנשים שיראו...

גם אם אני יהיה אם כל הבנות הדוסות באריאל בכל זאת יהיה תזאת שאני יהיה איתה הרבה יותר...

את מבינה זה לא קשור אם היא באריאל או בנ''ע זה יכול לקרוא בכל מקום.

כי אם זה אותו חברה אז הרבה יותר קשה למצוא את האחת הזאת שאפשר לסמוך עליה כי את לא מתבלבלת בכולם לעומת זאת כשכולם אותו דבר יותר קשה גם למצוא איך לגדול לא יודעת ממש איך להסביר אז גם זה תזכירי לי להסביר מתישהו אחר כי אני עיפה ואין לי זמן...

אז לילה טוב

שאני שונאת את מי שבאריאל... אז ממש אבל ממש לא יש לי חברה מהממת שאני חולה עליה והיא באיריאל (בכלל שנה מעלי אבל בכל זאת...) קיצור ממש אין לי בעיה אם הבנות של התנועה אבל זה כמו שיש לי חברות מבני עקיבא שהם לא יוצאת למסעות וכאלה כי אבא שלהם אומר להם שהאידיאל של בני עקיבא זה מעורב אז גם אם בתכלס זה נפרד הם לא יצאו כי זה האידיאל.  כמובן שאני לא מסכימה אם זה אבל הבנתם תרעיון של האידיאל?   ככה זה לדעתי גם אריאל האידיאל שלהם זה דוסים זה תורה וכאילו גם אם הם עושים עוד דברים חוץ מיזה אני בכל זאת לא רואה את זה בתור אידיאל...

** אני רוצה להגיד שאתמול הייתי מאד מעוצבנת היום טיפה נרגעתי זה לא באמת שינה לי את התגובות אבל עכשיו אני יענה (ישתדל) ביותר רוגע **

ועכשיו אני עונה לך:

אוקע א' כל ברור שלא כי זה פשוט לא אותו דבר כי בנ''ע לדעתי (ואני יודעת שאני צודקת כי אבא שלי לא היה שלוח אותי למקום כזה אם כן) זה לא מקום שעובר על איסורים בתורה (החלק של הבינו לבינה שמירת נגיעה וכאלה זה לא קשור אלי(למרות שיש ערבות הדדית זה לא מטעם בני עקיבא גם אם הם מאפשרים את זה) כשאני כותבת איסורים בתורה כמובן שאני מתכוונת גם לאיסורים של חכמים וכו... וגם לא כי זה תנועה שאני לא חושבת שזה הדרך כי המטרה שלהם שיתחתנו לעומת זאת בני עקיבא אין להם מטרה נכון שבסוף יש כאלה שהתחתנו אבל זה לא המטרה וגם לא כי אני ממש לא חושבת שזה הדרך שלי ואני יזכיר שוב את '' על שלושה דברים העולם עומד''... שזה משהו שלדעתי יש בבני עקיבא ואין במה שכתבת.

קיצור לא לא הייתי בתנועה שכתבתה כי זה ממש לא הדרך שלי...

ונכון וואלה אני באמת בן אדם שמאד חשוב לי התורנות אבל אני רוצה להפיץ את זה וזה חלק מימני אני לא רוצה להשויץ אבל אם כל הכבוד יש לי חברות שהם פי אלף יותר דוסיות מהאריאלניקיות אז לפי הדרך שאני רוצה בחיים שלי אני רוצה להיות ברמה תורנית גבוהה ושאני יוכל להפיץ מה שאני יכולה...

אני מצטערת אם כתבתי לא ברור אני לא בן אדם ספורתי אז אם אתם לא מבינים משהו תגידו לי ואני ישתדל להסביר שוב...

כתבתי שם א ב..

זה מה שכתבתי...

ועכשיו אני עונה לך:

אוקע א' כל ברור שלא כי זה פשוט לא אותו דבר כי בנ''ע לדעתי (ואני יודעת שאני צודקת כי אבא שלי לא היה שלוח אותי למקום כזה אם כן) זה לא מקום שעובר על איסורים בתורה (החלק של הבינו לבינה שמירת נגיעה וכאלה זה לא קשור אלי(למרות שיש ערבות הדדית זה לא מטעם בני עקיבא גם אם הם מאפשרים את זה) כשאני כותבת איסורים בתורה כמובן שאני מתכוונת גם לאיסורים של חכמים וכו... וגם לא כי זה תנועה שאני לא חושבת שזה הדרך כי המטרה שלהם שיתחתנו לעומת זאת בני עקיבא אין להם מטרה נכון שבסוף יש כאלה שהתחתנו אבל זה לא המטרה וגם לא כי אני ממש לא חושבת שזה הדרך שלי ואני יזכיר שוב את '' על שלושה דברים העולם עומד''... שזה משהו שלדעתי יש בבני עקיבא ואין במה שכתבת.

קיצור לא לא הייתי בתנועה שכתבתה כי זה ממש לא הדרך שלי...

ונכון וואלה אני באמת בן אדם שמאד חשוב לי התורנות אבל אני רוצה להפיץ את זה וזה חלק מימני אני לא רוצה להשויץ אבל אם כל הכבוד יש לי חברות שהם פי אלף יותר דוסיות מהאריאלניקיות אז לפי הדרך שאני רוצה בחיים שלי אני רוצה להיות ברמה תורנית גבוהה ושאני יוכל להפיץ מה שאני יכולה...

הפוך, גם לתנועת אריאל יש אינטרס שיהיו חניכים שהם לא דווקא הכי דוסים כדי שהם יתקרבו.

השאלה היא רק "איך", לא "אם".

בנ"ע יעשו הרבה יותר בשביל זה, גם אם מדובר בעירוב הסניף לשם כך. אריאל ממש לא..

חד משמעית לא בני עקיבא מעורב יכול להיות מעורב וזה תלוי בקומנרית.. אצלינו זה לא מעורב ויש מספיק חניכים.

אצל אריאל זה אידיאל כמו ששבני עקיבא יש אידיאל לחייב בנות לשים חצאית...

זה פשוט לא קורה...

ונתתי תדוגמא הזאת כי פעם ב כשיש הצגה ריקוד דגלים וכאלה אז מחייבים... וזה גם הייחס לאריאל שרוצים שיהיה אצלם את הפחות דוסיים...

ממה ששמעתי מחברות שמתקבלות לשירות בקומונה, גם בבני עקיבא ובאריאל מקבלים אותך קודם כל לתנועה ואז מחפשים לך סניף וזה תלוי אם הסניף מאשר אותך למקום מסויים.

אז דברים כמו רמת הדוסיות תלויים באנשים באותו המקום ולא כל קומונרית יכולה לעשות מה שבא לה.

(הם גם מאשרים לרוב כל מי שבאה לבדוק, זה לא כמו גרעין בית שאן שיש להם מיליון אופציות)

והקומונרית החליטה שהסניף שלנו נפרד אז הוא נפרד זה לא היה תלוי בחניכים

אם גם הקהילה וגם הקומונרית מסכימים- אז אין השפעה למצב הקיים (אפילו אם הקיים הוא נפרד!)

אם אין הסכמה, בד"כ מה שהיה הוא שיהיה..

אני לא רואה איך קומונרית חדשה יכולה לבוא לסניף מבוסס ופתאום להחליט על שינוי כל כך מהותי באופי שלו.

או שזה כמו בטור המצחיק של יאיר יעקבי בעמוד האחרון (אבל צריך לקרוא את כולו כדי להבין אותו)

1) האמירה היא ש*כתנועה* בנ"ע יכולים להעדיף לפתוח סניף מעורב רק בשביל שיבואו עוד חניכים.. לא שקומונרית תבוא ותהפוך סניף נפרד למעורב [מתנצל בפני כל סניפי בנ"ע הנפרדים. לא לזה התכוונתי].

2) כמה הערות לגבי ההשוואה בדברייך:

- חצאית זה מינימום הלכתי (לרוב הפוסקים, כמעט כמו הפרדה בתנועת נוער)- הכנסת חניכים שאינם דוסים היא דבר רצוי ביותר אבל לא "יהרג ובל יעבור".. ובייחוד אם יש חשש כבד שהדוסים יהפכו לפחות דתיים.

- נכון. באמת לא מתאמצים מספיק. בשניהם. אבל המציאות בשטח אינה מצביעה על האידיאל..

- אני מודע לזה שהרבה אריאלניקים נגד הכנסת חניכים מסורתיים/חילוניים לסניפים. אני אישית חושב שצריך להכניס אותם, בתנאי שזה לא יפגע בקיים.. כי אז אנחנו עלולים ליצור את האפקט ההפוך. איך בדיוק עושים את זה? קטונתי. לשים חצאית לא יפגע ברמת הדתיות של אף אחת. מבטיח.

- זה קורה. לא הרבה, אבל קורה. אצלי אישית בשבט היו שלושה מתוך 13 מסורתיים.. (לדעתי יכלו להיות יותר, אבל כשיש בנ"ע בשכונה- מסורתיים יעדיפו אותו על פני אריאל..). כנ"ל לגבי חצאיות (ואם לא, זו כבר בעיה הרבה יותר גדולה..).

- חמור מאוד שרק באירועים ייצוגיים מכריחים חצאית. אבל אני בן, אני לא ממש מבין את הבעיות מהסוג הזה..

הדבר הראשון שאני יגיד זה שאצלינו רוב הדוסיים בבני עקיבא אז הם לא יתקלקלו למרות שיש עוד בנות לא ה דוסיות...

פשוט ההגה בידנו...

ושאר הדברים לא ממש הבנתי מה אני אמורה להגיב...

אבל זה באמת חבל שיש בנות שלא הולכות עם חצאית אבל אין מה לעשות זה לא מסגרת או משהו ברוך ה' עוד לא יצא שמישהי באה עם גופיה או שורט... ורוב הבנות בכל זאת באות עם חצאית למרות שאין חיוב

- זו בדיוק השאיפה: לשלב מבלי להרוס.. [אגב, הפרדה היא לא רק בגלל ה"השפעה", אלא בעיקר גדר לאיסורי עריות..]

- לגבי המשפט האחרון: "רוב" זה לא מספיק.. לפחות לא בכלל ברזל הלכתי [שגם הוא שנוי במחלוקת. כל מי שמתיר חצאית שעוברת רק את הברך מסתמך בעיקר על היתר המשנ"ב]. אם זה באמת חשוב לתנועת בנ"ע- היא הייתה שוברת את העולם בשביל זה [כן, אני יודע שאת אותו משפט אפשר להפנות גם להכנסת חניכים "לא דוסים" לסניפי אריאל]. אגב, לגבי "זה לא מסגרת": א. זה כן מסגרת [בלתי פורמלית, אבל מסגרת] ומי שלא עומד בקריטריונים מסוימים אכן לא יכול להיות שם, ב. דווקא בגלל שאין חיוב לבוא לבנ"ע וזה מבחירה יותר קל לומר ש"אם את רוצה לבוא- אלו התנאים".. לא במילים האלו, אבל זה הרעיון.

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...