כמה מחשבות לעצמי
1. צריכה לדעת שהיא תקבל עם \ אם
2. אם לא, מה עושים לכל הרוחות
3. שהיא לא מכשפת בנושא הזה - איך אפשר לדעת?
גרגמל עולמים
ו4. כמה זה מתוך התעסקות בנושא
5. למה אבל?
תסכול זו מילה טובה לפעמים
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
סליחה-אן
------רב שמואל
אני אענה לך בצורה פשוטה.
בניגוד לאחרים שאוהבים הרבה הרבה סיפורים ואגדות.
הרמב"ם כותב, בפרק ראשון של הלכות עבודה זרה - הוא מסביר איך התחיל המושג 'עבודה זרה'. - אין כזה דבר, בעצם 'עבודה זרה'. עבודה זרה, זה בסך הכל הפנייה של האפיק האמת - בדרכים לא רצויות. כאילו האמת "מתחלקת" דרך החלטות אנושיות. דרך רצונותיהם, או צורכיהם, של בני אדם, להגדיר את האמת בדרך יותר "נגישה" ויותר "מהירה". - הרעיונות האלה - שנכללים כולם בדרכים של העבודות זרות - האלילויות עצמם וכל דרכי העכו"ם. - כל אלה נראים נחמד בטווח הקצר. - בעייתיים מאוד - ומזיקים - בטווח רחוק. העובדה, שאנשים מנסים תמיד "לקצר את הדרך". כי יש איזה תסבוכת בדרך שמובילה בוודאות אל היעד. - זה בערך כמו, לבחור אוטו נחמד, משוכלל מאוד, עם כל השיפורים - וליסוע בכביש הכי טוב - רק בלי להגיע בסוף. אפשר לעשות את זה - אנשים אולי לא עושים את זה בצורה הזאת באופן ממשי - הם עושים, כל מיני דברים - שבראייה ארוכה, של דור או שניים - לפעמים הרבה מאוד זמן - זה מתברר שזה אכן היה כזה. - מוכר, הסיפור הידוע, של רבי יהושע, - לא בגלל החרוזים - זה פשוט ככה נמצא בגמרא, בחז"ל - על "דרך ארוכה וקצרה, ודרך קצרה וארוכה". (או, בשפה מהירה וברורה, גם אם פחות אקדמית "תפסיקו לשגע את המוח. ותתעסקו במה שצריך")
בניגוד לאחרים שאוהבים הרבה הרבה סיפורים ואגדות.
הרמב"ם כותב, בפרק ראשון של הלכות עבודה זרה - הוא מסביר איך התחיל המושג 'עבודה זרה'. - אין כזה דבר, בעצם 'עבודה זרה'. עבודה זרה, זה בסך הכל הפנייה של האפיק האמת - בדרכים לא רצויות. כאילו האמת "מתחלקת" דרך החלטות אנושיות. דרך רצונותיהם, או צורכיהם, של בני אדם, להגדיר את האמת בדרך יותר "נגישה" ויותר "מהירה". - הרעיונות האלה - שנכללים כולם בדרכים של העבודות זרות - האלילויות עצמם וכל דרכי העכו"ם. - כל אלה נראים נחמד בטווח הקצר. - בעייתיים מאוד - ומזיקים - בטווח רחוק. העובדה, שאנשים מנסים תמיד "לקצר את הדרך". כי יש איזה תסבוכת בדרך שמובילה בוודאות אל היעד. - זה בערך כמו, לבחור אוטו נחמד, משוכלל מאוד, עם כל השיפורים - וליסוע בכביש הכי טוב - רק בלי להגיע בסוף. אפשר לעשות את זה - אנשים אולי לא עושים את זה בצורה הזאת באופן ממשי - הם עושים, כל מיני דברים - שבראייה ארוכה, של דור או שניים - לפעמים הרבה מאוד זמן - זה מתברר שזה אכן היה כזה. - מוכר, הסיפור הידוע, של רבי יהושע, - לא בגלל החרוזים - זה פשוט ככה נמצא בגמרא, בחז"ל - על "דרך ארוכה וקצרה, ודרך קצרה וארוכה". (או, בשפה מהירה וברורה, גם אם פחות אקדמית "תפסיקו לשגע את המוח. ותתעסקו במה שצריך")
------רב שמואל
(רמז: הם כבר איחרו את המועד. הקדוש ברוך הוא יעשה את מה שהוא מאמין בו - והם גם כן, ישתפו בעל כורחם פעולה - גם אם הם יחשבו הפוך. איך זה יקרה, את שואלת? ובכן, הם כבר קיבלו על עצמם אמונה בשקרים. אם כן לקדוש ברוך הוא אין כל "עבודה" - רק לגרום להם להאמין, שהשקרים או חלק מהשקרים עובדים - כל שקר לפי מה שרלוונטי. - ואת כל השאר - הם ממילא לא רצו. - הקדוש ברוך הוא, ייקח את זה לבד למסלול הנכון. - הם אפילו לא ירגישו. ולא ישימו לב. ואם השקרים גורמים להם להפסיד - שיפסיקו לשקר. או שיחזרו בתשובה. כלומר, בסוף, גם וגם)
------רב שמואל
מה את חושבת, למשל, קרה, באותו יום, שהערבים ביקשו, ממש התחננו, שישימו אזיקים אלקטרוניים לאנשים שהיו אלימים?
שני סיפורים, מוכרים בציבור הישראלי בצורה זו או בצורה אחרת:
1. חייל ישראלי, בשבי המצרי. או הסורי. או הירדני. במלחמת ששת הימים. או במלחמת העצמאות. או במלחמת סיני. או במלחמת יום הכיפורים. באיזושהיא מלחמה אי-שם, עדיין היו נלחמים על גבולותיה של המדינה בפאתי בפריפריה ואילך. החייל השבוי, הסוהר בא אליו ואומר לו: כבשנו את תל אביב. אין לכם מדינה. אין לכם לאן לחזור. החייל אומר לעצמו: מי יודע? אולי באמת, לא נשארה מדינה? אולי, אין לי לאן לחזור?
2. חייל ישראלי, בשבי המצרי. או הסורי. או הירדני. במלחמת ששת הימים. או במלחמת העצמאות. או במלחמת סיני. או במלחמת יום הכיפורים. באיזושהיא מלחמה אי-שם, עדיין היו נלחמים על גבולותיה של המדינה בפאתי בפריפריה ואילך. החייל השבוי, מגיע חייל מצרי בא אליו ואומר לו: היום כבשנו את תל אביב. מגיע אחרי שעה הסוהר המצרי, והיהודי אומר לו: היום אנחנו כבשנו את תל אביב! שואל אותו הסוהר: איך אתה יודע? אומר לו היהודי: אני שומע רדיו בלי רדיו! יום למחרת, אחרי יומיים, שלושה. בא שוב החייל מודיע לו: כבשנו לכם את ערד! אחרי שעה או שעתיים, מגיע הסוהר, אומר לו היהודי: היום אנחנו כבשנו את ערד! אומר לו הסוהר: איך אתה יודע? אומר לו היהודי: אני שומע רדיו בלי רדיו. יום למחרת, אחרי יומיים, שלושה. בא החייל המצרי, אומר לו: היום כבשנו את באר שבע! אחרי שעה, שעתיים, מגיע הסוהר, אומר לו היהודי: היום אנחנו כבשנו את באר שבע! אומר לו: מאיפה אתה יודע? אומר לו: אני שומע רדיו בלי רדיו! אומר הסוהר: וואלה, היהודי הזה באמת שומע רדיו בלי רדיו! קורא לכמה חיילים מצרים, אומר להם: תשמעו, הבן אדם הזה שומע רדיו בלי רדיו! אומרים מה באמת, נו, תגיד איזה שיר יש עכשיו ברדיו? אז הוא אומר להם איזה שיר ש"הולך" באותה תקופה, והם מדליקים את הרדיו - ואכן יש את השיר הזה! וואלה, מתפלאים - האיש הזה שומע רדיו - בלי רדיו! אחרי שהם הולכים, היהודי אומר לסוהר המצרי: אתה יודע שאני לא באמת שומע רדיו בלי רדיו, כן? אז הוא אומר לו: עזוב, עד ששכנעתי אותם.
אני פשוט, ראיתי שהערבים נורא מצחיק אותם לחזור על בדיחות שהיהודים מספרים על הערבים.
עכשיו, השאלה, היהודי, אם יש לפניו עובדה - מוגשת, על ידי היהודי. ועובדה, מוגשת, על ידי הערבי. ל-מה להאמין? לאיזה מהעובדות? ואם יש רק עובדה אחת, ולא את השנייה - מאיזו שהיא סיבה? ואיך יודעים, בעצם , מהי העובדה? (אני, למשל, יודע - בדרך דומה לזה שידעתי מה קורה לאייל אברהם הלוי, בי"ז בתשרי, כשהוא קילל אותי, וברח לו לדרכו, הנלוזה. האם זה אומר, שמי ששמע - שוב - בהנחה שבכלל שמע - אכן "יודע" או "מבין" מה זה בעצם אומר? כלומר, מה אכן היה במציאות, והאם אכן והאם בכלל הייתה איזה "מציאות רוחנית" שקשורה לזה, ומה הייתה אותה מציאות רוחנית אם וכאשר ואיזה שהייתה? הרי יש פה המון עובדות - שאפילו לא רוצים לדעת. אבל, חושבים, בעיקר, שזה נחמד להקשיב לעובדה ברורה ויפה, שמוצגת על פלקט בעל צבע עז ומובהק, שלכאורה מוכיח איזה משהו. - השאלה, במה אתם רוצים - או צריכים - להאמין. או במה אתם מבינים, שנכון, או ראוי, להאמין, - וכולי!)
שני סיפורים, מוכרים בציבור הישראלי בצורה זו או בצורה אחרת:
1. חייל ישראלי, בשבי המצרי. או הסורי. או הירדני. במלחמת ששת הימים. או במלחמת העצמאות. או במלחמת סיני. או במלחמת יום הכיפורים. באיזושהיא מלחמה אי-שם, עדיין היו נלחמים על גבולותיה של המדינה בפאתי בפריפריה ואילך. החייל השבוי, הסוהר בא אליו ואומר לו: כבשנו את תל אביב. אין לכם מדינה. אין לכם לאן לחזור. החייל אומר לעצמו: מי יודע? אולי באמת, לא נשארה מדינה? אולי, אין לי לאן לחזור?
2. חייל ישראלי, בשבי המצרי. או הסורי. או הירדני. במלחמת ששת הימים. או במלחמת העצמאות. או במלחמת סיני. או במלחמת יום הכיפורים. באיזושהיא מלחמה אי-שם, עדיין היו נלחמים על גבולותיה של המדינה בפאתי בפריפריה ואילך. החייל השבוי, מגיע חייל מצרי בא אליו ואומר לו: היום כבשנו את תל אביב. מגיע אחרי שעה הסוהר המצרי, והיהודי אומר לו: היום אנחנו כבשנו את תל אביב! שואל אותו הסוהר: איך אתה יודע? אומר לו היהודי: אני שומע רדיו בלי רדיו! יום למחרת, אחרי יומיים, שלושה. בא שוב החייל מודיע לו: כבשנו לכם את ערד! אחרי שעה או שעתיים, מגיע הסוהר, אומר לו היהודי: היום אנחנו כבשנו את ערד! אומר לו הסוהר: איך אתה יודע? אומר לו היהודי: אני שומע רדיו בלי רדיו. יום למחרת, אחרי יומיים, שלושה. בא החייל המצרי, אומר לו: היום כבשנו את באר שבע! אחרי שעה, שעתיים, מגיע הסוהר, אומר לו היהודי: היום אנחנו כבשנו את באר שבע! אומר לו: מאיפה אתה יודע? אומר לו: אני שומע רדיו בלי רדיו! אומר הסוהר: וואלה, היהודי הזה באמת שומע רדיו בלי רדיו! קורא לכמה חיילים מצרים, אומר להם: תשמעו, הבן אדם הזה שומע רדיו בלי רדיו! אומרים מה באמת, נו, תגיד איזה שיר יש עכשיו ברדיו? אז הוא אומר להם איזה שיר ש"הולך" באותה תקופה, והם מדליקים את הרדיו - ואכן יש את השיר הזה! וואלה, מתפלאים - האיש הזה שומע רדיו - בלי רדיו! אחרי שהם הולכים, היהודי אומר לסוהר המצרי: אתה יודע שאני לא באמת שומע רדיו בלי רדיו, כן? אז הוא אומר לו: עזוב, עד ששכנעתי אותם.
אני פשוט, ראיתי שהערבים נורא מצחיק אותם לחזור על בדיחות שהיהודים מספרים על הערבים.
עכשיו, השאלה, היהודי, אם יש לפניו עובדה - מוגשת, על ידי היהודי. ועובדה, מוגשת, על ידי הערבי. ל-מה להאמין? לאיזה מהעובדות? ואם יש רק עובדה אחת, ולא את השנייה - מאיזו שהיא סיבה? ואיך יודעים, בעצם , מהי העובדה? (אני, למשל, יודע - בדרך דומה לזה שידעתי מה קורה לאייל אברהם הלוי, בי"ז בתשרי, כשהוא קילל אותי, וברח לו לדרכו, הנלוזה. האם זה אומר, שמי ששמע - שוב - בהנחה שבכלל שמע - אכן "יודע" או "מבין" מה זה בעצם אומר? כלומר, מה אכן היה במציאות, והאם אכן והאם בכלל הייתה איזה "מציאות רוחנית" שקשורה לזה, ומה הייתה אותה מציאות רוחנית אם וכאשר ואיזה שהייתה? הרי יש פה המון עובדות - שאפילו לא רוצים לדעת. אבל, חושבים, בעיקר, שזה נחמד להקשיב לעובדה ברורה ויפה, שמוצגת על פלקט בעל צבע עז ומובהק, שלכאורה מוכיח איזה משהו. - השאלה, במה אתם רוצים - או צריכים - להאמין. או במה אתם מבינים, שנכון, או ראוי, להאמין, - וכולי!)
------רב שמואלאחרונה
היה, למשל, במקום אחר באינטרנט שהייתי בו. - באיזשהוא שלב הגיע לשם מישהו - אולי שמו האמיתי היה עודד - אולי לא - בכל אופן, זה היה השם שהוא חתם בו.
היו שם דיונים בענייני אמונה, ובמהלך הדיונים, הוא אמר למישהו: אם אתה ראית איזה רעיון, איזה משהו שנראה לך כמו איזה הוכחה כזו או אחרת, בענייני אמונה - מה המסקנה, לרוץ ולספר לחבר'ה? חכה. יש עוד הרבה מה לבדוק. לדעת. ללמוד. ולהבין.
ואני אומר, גם
אם ימצא הארכיאולוג, בעוד 20,000 שנה, פיסת נייר, עתיקה מאוד, שכתוב עליה כך: "הגהות חוכמה מפוארה בעל יפה עיניים. עיין טורי זהב, יו"ד שם, ובנקודות הכסף". מה יחשוב לעצמו, הארכיאולוג הנכבד? ובכן, בואו נגיע מהר לסוף הדיון: "טורי זהב", זה שם של ספר שעוסק בענייני הלכה. "נקודות הכסף" זה שם של ספר שנכתבו בו הערות ביחס לספר "טורי זהב". "יפה עיניים" זה שם של ספר על הגמרא, התלמוד הבבלי, שמכיל הפניות לספרים אחרים. "חוכמה מפוארה", זה לשון מליצית שמקובלת כלשון שבח לספרים ולחכמים, כפי שנמצא רבות, מימי הביניים המאוחרים ועד תחילת העת החדשה. ויו"ד זה ראשי תיבות "יורה דעה", שמו של חלק הלכתי, חלק אחד מתוך ארבעה חלקים, שהם ביחד מהווים את הספר ה"שולחן ערוך". אם הייתי יכול לעזור לארכיאולוג הנכבד, שם במרחק 20,000 שנה, אולי הייתי עוזר לו. כרגע, אני חושב שהטוב ביותר שאני יכול לעזור לו, זה לדאוג לעצמי לחלק מספיק רציני ובטוח בעולם הבא, שאולי משם אני אוכל כן דווקא לעזור לו בעוד 20,000 שנה. - מי יודע?
היו שם דיונים בענייני אמונה, ובמהלך הדיונים, הוא אמר למישהו: אם אתה ראית איזה רעיון, איזה משהו שנראה לך כמו איזה הוכחה כזו או אחרת, בענייני אמונה - מה המסקנה, לרוץ ולספר לחבר'ה? חכה. יש עוד הרבה מה לבדוק. לדעת. ללמוד. ולהבין.
ואני אומר, גם
אם ימצא הארכיאולוג, בעוד 20,000 שנה, פיסת נייר, עתיקה מאוד, שכתוב עליה כך: "הגהות חוכמה מפוארה בעל יפה עיניים. עיין טורי זהב, יו"ד שם, ובנקודות הכסף". מה יחשוב לעצמו, הארכיאולוג הנכבד? ובכן, בואו נגיע מהר לסוף הדיון: "טורי זהב", זה שם של ספר שעוסק בענייני הלכה. "נקודות הכסף" זה שם של ספר שנכתבו בו הערות ביחס לספר "טורי זהב". "יפה עיניים" זה שם של ספר על הגמרא, התלמוד הבבלי, שמכיל הפניות לספרים אחרים. "חוכמה מפוארה", זה לשון מליצית שמקובלת כלשון שבח לספרים ולחכמים, כפי שנמצא רבות, מימי הביניים המאוחרים ועד תחילת העת החדשה. ויו"ד זה ראשי תיבות "יורה דעה", שמו של חלק הלכתי, חלק אחד מתוך ארבעה חלקים, שהם ביחד מהווים את הספר ה"שולחן ערוך". אם הייתי יכול לעזור לארכיאולוג הנכבד, שם במרחק 20,000 שנה, אולי הייתי עוזר לו. כרגע, אני חושב שהטוב ביותר שאני יכול לעזור לו, זה לדאוג לעצמי לחלק מספיק רציני ובטוח בעולם הבא, שאולי משם אני אוכל כן דווקא לעזור לו בעוד 20,000 שנה. - מי יודע?
למה תמיד קוראים להxmasterx
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
אין דבר כזהxmasterx
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
קח מחשבוןxmasterx
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_
על אף כל הדחיות שלי
הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)
--מחכה לרחמים~
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
--מחכה לרחמים~אחרונה
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
--מחכה לרחמים~
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
😔זיויקאחרונה
..ביחד ננצח
אני חושבת שלאורך הזמן הסיבה, הלמה השתנתה
כשהתגייסתי אני אפילו לא בטוחה שידעתי למה
אבל היה לי דחף בתוכי להיות חלק מצהל הגדול
להיות קשורה ללחימה והכל.
מי ידע בכלל מה זאת לוחמה, ומה אני מסוגלת לעשות
התבגרתי, הייתי בפלוגה
למדתי שחלק מהלמה שלי מבוסס על משפחה שנייה
קבוצה של אנשים שאתה איתם כל היום
בכל מצב בכל מקום
קמכ
למדתי שהמקום הזה לא רק דורש הוא גם נותן
פיתוח עצמי, עוצמות ויכולות שמי ידע שיש לי בכלל
הייתי מפקדת
למדתי שלמה הזה מורכב מחיילים, שמתחילים ביום שלך ב6 בבוקר, נגמרים ב00 בלילה ומסוגלים לתפוס אותך גם ב3 וחצי לשיחות
אנשים שהם כל עולמך, בכל המובנים
כשהם עצובים אתה עצוב איתם, כשהם שמחים אתה מרוצה
וכשאת צועקים , אתה מכיל.
חנית
תקופה ראשונה לבד, לגמרי לבד
כשלון אחרי כשלון ואחריו עוד אחד
כשלון אחד יותר מידי
ואחריו הזדמנות אחת גדולה מידי,
ולמדתי שאנשים רואים אותך, והפ מאמינים בך, ואי שם מאחורי הדרגות, אתה צריך ללמוד איך להחזיק את האנשים עם הלמה
בהד
שיפור עצום, מתחילה להבין שהכל מתחיל ונגמר בראש
הזמן לעצמך הוא מעל כולם, להקדיש זמן לגוף ולמחשבות
אתה מבין למה אתה עושה את מה שאתה עושה
מבין איך אתה משפר את עצמך עוד ועוד
יסוד
תקופה של חוסר נשימה
אתה לומד לרדוף אחרי ניסיונות לרצות
ומגלה שגם פה
איזה למה מפגר ממשיך להחזיק אותך
אגם
תקופה שבה את מבינה שבכל יום את משתפרת
שבכל מקום, בכל מקום פאקינג בעולם יש לך השפעה על איך להתנהל
וההשפעה הזאת אומרת כל כך הרבה.
ואת מבינה שתפקידך להיות שם בשביל אנשים בודדים
אין לי למה אחד גדול
הוא מסתכם באיזה מיליון דברים קטנים
זה מתחיל באיזור לפני האמבטיה שאני כלכך אוהבת להסתכל עליו
זה ממשיך באחים הקטנים שלי
בחברןת שלי שלפעמים באלי לריב איתם כזה חזק
בנוף על העמק כל פעם שאני חוזרת הביתה
על העליות העלובות שגורמות לי להתנשף פה כל ריצה
על הדגלי ישראל שתלויים בכל מקום
כי אחרי הכל
אחרי כל הדברים שחייתי לפני
הגיע תורי להחזיר.
ואין דרך טובה יותר להחזיר למדינה הזאת
מאשר להיות במקום הכי קשה
באתגרים
בשעות השוחקות
ובניצחונות האלו.
התחלתי בלי לדעת מספיק למה אני עושה את זה
אבל היום אני יודעת.
כשיום אחד ישאלו אותי
מה את עשית בשביל המקום הזה?
אני אעמוד לי בשקט
ואומר
אין למה גדול יותר מידי
היו צריכים אותי, בשביל כל הילדים שיוולדו
בשביל כל החברים שלי שנשרטו ונפלו בלבנון בעזה
היה צריך אותי
הכי טובה, הכי חדה, הכי פועלת.
וזה הכל
למענם,של הנופלים.
למען המדינה שקראה לי.
למען עצמי.
...ביחד ננצח
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.
..דף תלוש
זה לחקור ולגלות יותר על עצמי
זה טוב
לא?
מקווה
למה זה כל כך מפחיד אותי אה
טוב אני מקווה שזה שהיא תהיה שם יקל עליי
אני ככ רוצה את זה וככ מפחדת מזה בפועל
וואי אמ איי לייק דיס אה
אני רוצה לישון לנצח.
..דף תלושאחרונה
ופתאום דיברתי איתה על זה וזה היה בסדר
וזו הייתה שיחה נעימה אפילו
והיא לא גרמה לי להרגיש רע על מי שאני
ולא ידעתי שזה יהיה ככה וזה היה סיכון כי אני יודעת טוב מאוד מה הדעות שלה בנושא הזה
אבל זה היה בסדר. יותר מבסדר.
ואני אוהבת אותה ככ ובאלי שהטוב הזה ימשיך ושיהיה לה טוב כבר וגם לי אולי
איי איי
מה עושים עם החיים האלה אה
