בעולם הזה לא באמת מתאפשר לכלוא את כל הגברים/הנשים בכלא לצערי, כך שזה לא מתאפשר.
מה שכן גם שוויון זכויות לא צריך להיות. צריכה להיות הוגנות, והיא לרוב קיימת.
העולם הזה היררכי ומסודר ולפעמים הגבר הוא בראש שרשרת המזון, יש דברים שמבחינה הלכתית מתאפשרים רק לגברים.
אז מה? זה אומר שכל בוקר אני בוכה כשאני מגיעה לחלק של הברכהה על הציצית בתפילה? נראלי שלא, יותר בקטע של נושמת לרווחה על זה שאני לא צריכה ללבוש עוד שכבה..
כיום כשגם האישה מפרנסת ויוצאת מהבית ברור שגם הגבר צריך לעשות דברים שלא עשה לפני כן, הרעיון בזוגיות הוא להקל אחד מעל השני וממילא יוצא שגם הגבר מנקה ומבשל ומחליף טיטולים לילד. הולם לא מונוכרומטי ועצוב כמו שאת מציירת אותו.

וכן, אין משהו שווה יותר מהשני.
זה פשוט כמו שתשווי בין 2 דברים שונים.

מלחמת מינים זה רעיון כל כך מטופש וילדותי ובאמת מפתיע שאנשים מבוגרים מתעסקים בו באובססיביות.

מממששש לא הבנתםם אותייי

אני רק רציתי לראות מה חושבים על זה כאן...רוגעע

לא באתי בשום דעה.

אני לא פמינסטית.לא שובינסטיתת!!

רוגעע!!

סך הכל רציתי לראות מה הדעות של האנשים כאן

לא באתי נגד אפחד

סתם חבל לכם להסיק מסקנות

בשביל מה? בשביל מה צריך את זה כאן?

(אגב המונחים המדויקים יותר יהיו:

מיזוגניה- שנאת נשים

מִיזְאַנְדְרִיָה- שנאת גברים)

פשוט כל הנושא הזה מיותר.
טוב לך בחיים? אם כן מעולה, אם לא תשאפי להגיע לשם.
זה הדבר היחיד שאמור לעניין אותך.

לא רוצות להיכנס לזה.אל תכנסו.אל תגיבו.

אני כן רוצה לראות דעות של אנשים.אתם לא רוצות.אז תתעלמו

לא חייבתי שכל אחד שנמצא כאן יכתוב את הדעה שלו

ואנחנו נעתרנו.
קשה לך לשמוע? תתעלמי.
לא חייבנו אותך לקרוא.

זה היחס לכל המין השני, לא לאדם ספציפי שנמצאים איתו בזוגיות.

אתה כותב הסברים ממש נחמדים, אבל לפעמים אין להם ממש קשר למה שנכתב בשרשור מסוים שגם ככה לא נועד להיות שיעור חלמי"ש.

אבל זה לא קשור למה שכתבתי.

במלחמת המינים זה בעיקר נשים נגד גברים, הנשים שבאמת עסוקות בזה בדרך כלל אין להן בן זוג או שהן ב"זוגיות שוויונית עד שפתאום היא לא" סטייל מירב מיכאלי.

יופי של מסרים יש לך, רק שזה לא בדיוק המקום לשים אותם.

נשים זה נשים גברים זה גברים וזה לא שווין כי כל אחד זה משהו אחר

לא הגיוני שאין שוייון ואין גם מין יותר שווה

קצת מוזר

אין סיבה לשים את המינים בתחרות אחד מול השני. יש דברים דומים ודברים שונים, והכל בסדר.

למדנו מה הפרוש עקרת הבית אז ככה:

עקרת זה מלשון המילה- עיקר 

ואז כאילו עיקר הבית זה האישה... קיצור אני מאד אהבתי את זה בעיקר עכשיו כשיש אנשים שאומרים שהדתיים מביישים את הבנות וכו...

קיצור זה הרגיש לי קצת קשור 

נגיד אישה לא צריכה ללכת לצבא,וגבר לא צתריך ללדת אז כאילו זה בסוף ניהייה שיווין.כל אחד בדרך שלו..לא?

מקווה שהבנתםם

זה מלשון המילה סיגרה אמרו לי שמי שמריח אנשים מעשנים זה יותר לא בריא מאשר מי שמעשן...

אז מבחינתי זה כפיה סגריתית..חחח

כי כאילו זה משהו ש''כאילו'' אי אפשר לעשות ב לא יכולה ללכת לצבא ובן לא יכול ללדת בגלל זה זה לא שווין כי הם לא עושים אותו דבר... הבנת?

ודווקא גם על זה שמעתי משהו למה לבנים יש יותר מצוות מאשר בנות וציצת וכאלה?

כי בנות הם מספיק צדיקות הם לא צכות את כל המצוות שיש לבנים כדי להיות יותר צדיקות וקרובות להשם...

אני מרגישה מזה שוויניסטית אבל זה פשוט הוויכוח שלי עם כל החברות שלי אז זה מה שאני אומרת להם...

ניסיון לנמק את זה בצורה כזו שיטחית לא באמת משקף את ההלכה היהדות ורצון ה'.
נשים יכולות לעשות היום הכל (כמעט), פתאום כשזה מגיע למצוות אז דעתן קלה (שנפוץ להשתמש בביטוי כמילה מכובסת ל'טיפשות')? אני חושבת שזה הרבה יותר עמוק, וחבל לרדד את זה באמירות לא חכמות.

נו באמתת אתה חושב שנשים משתכנעות יותרר?

את האמת זה די מצחיק, 4 וחצי מיליארד בני אדם שמתנהגים בדיוק אותו דבר ויש להם את אותו אופי.

אין לנו על מה לריב, אנחנו תמיד באותו ראש.

(עד כמה קטנה צריכה להיות הבועה של מישהו כדי להאמין בזה? אני ממש מרחמת עליו.....)

בנות לריב???

זה כמו שרוך בלי נעל אין דבר כזהה

@בנות לא לריב 

בקיצור ממש אין עלינו!!!
תכל'ס אנחנו לוקחות את מלחמת המינים בהליכה...

גם שגיאות הכתיב ראויות לציון, אבל בעיקר מעניין אותי אילו בנות פגשת שהגעת למסקנה שזאת תהיה התשובה של בנות כשאתה מאשים אותנו בלהיות קלות לשכנוע.

לא השתכנעתי.

לא ראוי להעיר בציבור לאדם, על שגיאות הכתיב שלו.

וודאי שהדבר לא מוכיח על ויכוח\דיון תרבותי ומכבד.

איך זה מסתדר?

מקובל ליישב את הסתירה זאת באמצעות הבחנה בין האמרות. אצל הגברים חזק יותר הצד של ה"דעת" - הידע, ואצל הנשים חזק יותר הצד של ה"בינה" - הסקת מסקנות (דרך אגב, ספירת הבינה קודמת לספירת הדעת בסדר עשר הספירות). זה לא אומר שכל הגברים הם אותו דבר וכנ"ל הנשים, אלא שסטטיסטית (וביולוגית) יש קשר בין רמת ה"דעת" למול ה"בינה" לבין המגדר.

''חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ''

זה סותר מה שאתם אומר...

ונשים דעתן קלה 

נשים דעתן קלה'. דבר כבד קשה להזזה. אולם הנשים, דעתן קלה. כלומר גם לאחר שהסיקה מסקנה, אין דעת האישה כבדה עד שקשה להזיזה, אלא גמישה היא יותר מהאיש ונוחה לשנות את דעתה - החלטתה. וזה לטובת הקן המשפחתי שהגבר העז והתקיף, וממילא מתקשה לשנות את דעתו, חי עם בת-זוג נוחה וגמישה (ובלבד שיעניק לה את צרכיה הנפשיים כראוי). וזה דבר נפלא מפלאי הבורא, שהאישה הרכה הגמישה והעדינה, שורשה במדת הגבורה הבאה לידי ביטוי ברור בעת הצורך בהיותה חומה שומרת ועוצרת. שהרי זה וזה הוטבעו בה משום תפקידה הנשגב - להביא את פנימיות הבית לשלימות הרצויה.

מעמד האישה ביהדות – נשים דעתן קלה

(מהידברות זה לא סותר את זה שאנחנו לא חכמות פשוט אנחנו יכולת לשנות את דעתינו)

וברור לי שאם ה' רצה אז...(מה שתה כתבת)

ושוב פעם אני לא רוצה להמשיך כי אני מרגישה שיא שווינסטית🙈

אבל רק הרגשתי צורך להשלים את הציטוט שהבאת בהתחלה: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ".

בדיוני ההבדלים בין גברים לנשים הרבה אנשים נופלים להכללות מוזרות כאילו כל הגברים וכל הנשים שיבוטים אחד של השני. זה מעצבן כשמלכלכים אחד המינים, אבל גם כשמנסים להוכיח שהם לא שוביניסטים אנשים משבחים נשים כאילו כולנו מלאכיות מושלמות שלא יכולות לפגוע בזבוב.

יש נשים עם אישיות ואופי מדהים שראויות לכל השבחים בעולם והשיגו השיגים מדהימים, ויש נשים מזעזעות בכל התחומים האלו. זה לא מקשה אחת ועצם העובדה שמישהי נולדה אישה זאת לא סיבה לשבח אותה, כי לבד זה ממש לא מספיק.

נראה לי שכדאי לעשות סדר בעניין קצת, בעזרת החונן לאדם דעת.

קודם כל, בהחלט שאלה טובה מאוד. בעולם הזה אנחנו חיים כשיש שני מינים, וזה דבר מתבקש מאוד להבין מה ההבדל ביניהם.

אז כמו ששואלת השאלה הניחה, יש הבדל בין גברים לנשים. אמנם באופן חיצוני אין הרבה הבדלים, אך מדובר על שני יצורים שונים לגמרי, עם נשמות שונות לגמרי, אפיונים שונים לגמרי, תפקידים שונים לגמרי. המשותף קודם כל זה שגם הגברים וגם הנשים הם הוגים, מדברים, רוח מממלא, נבראו בצלם א-לוקים, יש להם נשמה, יש להם בחירה חופשית, יש להם דעת, שכל, וניחנו בתבונה שיכולים להבין דבר מתוך דבר ולא רק להבין באופן מתמטי דברים, אלא להבין מה הגורם לכל דבר, מה ההגיון של הבריאה, ובעיקר התבטא במאה האחרונה שהטכנולוגיה והמדע התפתחו בצורה שהאדם ממש צירף הרבה מאוד מחתיכות תצרף (פאזל) בהגיון של הבריאה שהיו עד אז חסרות והבין יותר את ההגיון והבריאה המופלאה והחכמה של הקב"ה, ובכך יותר להבין את הקב"ה.

בחכמה אין הבדל מהותי בין הגבר לאשה, אמנם יש דברים שהגבר יותר שולט ויש לו יותר יתרונות, אך יש דברים שהאשה יותר שולטת בהם, כמו לדוגמא חכמת הרגש, מה שמכונה איניטילגנציה רגשית, אך נכון שמבחינת אייקיו שכלי הגבר באופן כללי יותר, אך אין הבדל מהותי, כמו שכתבתי. מבחינת דעת, לגבר יש יותר דעת, כמו שכתוב: "נשים דעתן קלה". ומבחינת בינה לאשה יש יתרון, "בינה יתירה ניתנה באשה".

כבר בתפילת שמונה-עשרה רואים שיש סמיכות בין ברכת "חונן הדעת", לברכת "השיבנו (אבינו לתורתך)...", מכאן שיש קשר ברור (שיש להעמיק בו) בין הדעת שהאדם ניחן בה לכך שמצוות ת"ת בעיקר על הגברים.

עכשיו, לגבי השאלה מי יותר שווה? אז כמו שכתבו פה, אי אפשר להשוות. זה כמו שני דברים שונים לגמרי, אין מה להשוות ביניהם, לכל אחד יש את התפקיד המיוחד שלו. אך עדיין, יש מקום להבין יותר מה המעלה של כל אחד ואחד.

היהדות של האדם נקבעת ע"פ האמא, ואילו הייחוס נקבע ע"פ האבא. מדוע? המסורת היהודית מתבססת על העברת הרגש היהודי, החיבור למסורת והחיבור שמתבטא יותר בתפילה וברגש לקב"ה, בבחינת: "ואל תטוש תורת אמך", ולכן היהדות עצמה, עצם החיבור לקב"ה, זה דווקא קשור לאמא. ואילו הייחוס, הדרגות של כהן, לוי וישראל, השייכות שמבתטאת יותר בתוך היהדות עצמה, השתייכות פנימית למדרגות, זה יותר האבא. מדוע? לגבר יש דעת, דעת זה להבדיל בין דברים. האשה לא מבדילה בין המדרגות, כולם יהודים, יש לה את החיבור המוחלט הזה לקב"ה, ואילו לגבר יש יותר דעת, יש הבדלים במדרגות, והמדרגות שמבטאות את התפקיד של כל אחד והמדרגה והמקום שלו ביהדות ובתפקיד שלו בעם ישראל, זה יותר הגבר, שכן התפקיד של הכהנים הוא לעבוד בבית המקדש, של הלווים לנגן בבית המקדש, בדוכן, ובכללי של שבט לוי ללמד תורה את עם ישראל ולהיות שליחי ציבור שמרוממים את הכלל, וכן ישראל במעמדם, כל אחד ותפקידו הוא, וזה דבר שיותר מתבטא בגבר.

"ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל". שרה אמנו, הייתה בתוך האוהל, הייתה צנועה. למה? האשה פחות נועדה להופיע כלפי חוץ, יותר מתגלה בפנים, מאחורי הקלעים. למה? לא חלילה כי כבודה פחות, אלא בדיוק הפוך...! כל כבודה בת מלך פנימה, הכבוד של האשה מתגלה דווקא בפנים. למה? כתוב שלא יהי שרירותא לנשי. למה? פולטיקאים הם תמיד מוותרים על מחיר של כבוד אישי, תמיד הם צריכים להוריד מכבודם, הצורה החיצונית שהם מופיעים מורידה ממי שהם באמת ומייצגת אותם באור יותר קטן שלהם, ובדר"כ גם כשהם עוסקים בחיי המעשה בפועל גורם להם לנטות קצת אחרי העולם הזה ולהתעסק בדברים קצת שפלים. אך הכבוד של האשה אסור שיפגע, אשה יותר צריכה לשמור על כבודה שלא יאבד ויתחלל, ולהיות יותר פנימית. אמנם, גבר מהבחינה הזאת יותר צריך להופיע בחוץ, בלי שיפגע בעניין הזה, כי הכבוד שלו לא נפגע בכך, אך משום שנמצא במקומות כאלו ההתמודדות שלו בעניין הכבוד יותר גדולה, שהוא תמיד יוצא כלפי חוץ במובנים מסויימים, אך אם האשה תצא זה יותר יבזה אותה.

הרב זצ"ל באורות התורה פרק א' פסקה א' מדבר על התורה שבכתב והתורה שבע"פ, ואומר שמצד אחד התורה שבכתב היא יותר עליונה ונשגבה, אך מצד שני דווקא התורה שבע"פ היא יותר עליונה, עיי"ש. האשה היא יותר הבחינה של התורה שבכתב והגבר הוא יותר הבחינה שבע"פ. מצד אחד התורה שבכתב היא המקור, וכן האיש הוא המקור של האשה, שהיא יצאה מצלעו, וכן התורה שבכתב יש לה משקל הלכתי יותר גדול, שהרי הגבר הוא המוחין, והוא אמור להנחות, אך לאשה יש בחינה מצד שני יותר עליונה, של דווקא שותפות ו"לפעול עם א-ל", של גילוי האנושיות ודווקא מזה שהתורה שבע"פ היא יותר מאיתנו זה יותר מתאים לחיים שלנו, בני האדם, בעולם הזה, בצורה שיותר מתאימה לנו ויותר נפגשת עם החיים בעולם הזה בצורה ישירה, ולכן: "חביבים דברי סופרים", יש חביבות מיוחדת דווקא לדברים מדרבנן שהם יותר מגלים חיוּת ואת החיים הרעננים של העולם הזה. וזה מהבחינה שהאיש הוא יותר המוחין והוא אמור להנהיג, בחינה שצריך להשליט שכל על הלב ושהוא ינחה, אך מצד שני האשה היא בחינת רגליים, היא מנחה את גוף האדם (האדם השלם זה איש ואשה), היא מובילה ומנחה, כי הגבר הוא הצורה, אך הוא יכול להתפשט ולהתפזר ולא למקד את הכוחות שלו בצורה הנכונה בצורה מאוזנת וטובה, וזה תפקיד האשה, להנכיח את הכוחות של הגבר, "לקרקע" אותו, ולנתב אותו בצורה טובה. אז מצד אחד האשה, העולם הזה יותר, החומר, התורה שבע"פ, אם אין להם את המקור, את הרוחניות שממנה הכל יוצא, אז אין משמעות, אך אחרי שהן מחוברות, אחרי שיש את הגבר, אז דווקא יש נקודה מיוחדת שהן מגלות, ומבחינה מסויימת יש יותר עליונות של האשה, שבלי האשה אין לגבר אפשרות להביא את התורה למקום של העולם הזה, להופיע בצורה טובה, כי הרוח היא יותר מופשטת, וצריכה את החומר לשכון בו וכך תיחקק הצורה בחומר, והיא זאת שמובילה את האדם ונותנת לו להתמצא יותר בעולם הזה, ונותנת לו להופיע את המקום שלו ע"י המקום המיוחד שלה.

"אין איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה". דהיינו, אף אחד לבדו הוא לא שלם, לכל אחד יש חסרון שהוא צריך את השני כדי להיות בצורה השלימה, ורק ע"י ששניהם משלימים אחד את השנייה וכל אחד ממלא את החסרון של השני, רק אז יש אפשרות להגיע לשלימות ושהשכינה תשרה. (אמנם, האדם הוא לא מושלם, גם אחרי החתונה, שהרי אנחנו בשר ודם. אלא, דווקא זה שאנחנו משתלמים ושואפים לשלימות ומבינים שהקב"ה הוא המלך ואנחנו עובדים אותו והוא האינסוף ברוך הוא משולל מכל פחיתות וקיים לנצח, ופועלים במה שאנחנו יכולים להופיע את שם ה', זו השלימות שלנו). והשלימות הזאת, המפגש הזה שבא לידי ביטוי בין האיש לאשה, הוא נותן לאדם להבין מה זה אהבת ה', לתת מכוחו ולממש את הצורה שבו בצורה מליאה, מכל הבחינות, ויש בזה כ"כ הרבה בחינות עליונות, והאדם מופיע ע"י זה חיים חדשים בעולם, וממשיך את תפקידו המיוחד בעולם, בחינת: "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה".

כל אחד יש בו גם את הבחינה של נוקבא והבחינה של דוכרא, כל אחד מורכב מחומר וצורה, יש לו גוף ונשמה, יש תפילה ותורה, רגש (לב) ושכל, אלא שהאשה יותר מופיעה את הבחינה של הנקבה והגבר יותר מופיע את הבחינה של הזכר.

ואפשר להבין את זה במשל לאיברי האדם. האשה היא יותר בחינת הלב, והגבר הוא יותר בחינת השכל. אמנם השכל הוא נותן פקודות לכל האיברים לפעול והוא זה שמנחה את האדם, אך הוא מאוד קר ויבש, ודווקא הלב הוא נותן את ה"חיוּת", את הדם שיפכה באיברים וייתן להם כוחות של חיים זורמים, כוחות חדשים ורעננים, והוא מבחינה מסויימת דווקא המרכז של הכל יותר, ומצד שני הוא תחתון יותר.

ולפי זה יותר מוסבר למה הגבר יותר הבחינה של התורה. האשה היא יותר הבחינה של תפילה, והגבר הוא יותר בחינה של תורה. אמנם, תורה זה חיי עולם, ו"לולי בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי", זו המשמעות של העולם ובלי שעם ישראל היה מקבל תורה לא הייתה משמעות לעולם והעולם היה חוזר לתוהו ובוהו, אך מצד שני יש לאשה כוח של תפילה יותר גדול, יש סיפור בחז"ל שדווקא אחת מנשות התנאים אם אינני טועה נענתה בתפילה לעומתו שלא נענה, וכן יש את תפילת חנה, וכן לאה שהתפללה לזיווג הגון וזכתה ביעקב, ותפילת רחל על בניה שהלכו לגלות "ושבו בנים לגבולם" ועוד תפילות. שמעתי רעיון יפה, התורה היא יותר כללית, עוסקת יותר בדברים הגדולים, בקידום כל העולם, והאדם שלומד תורה משפיע באופן יותר חזק על כל העולם, אבל אם האדם עכשיו רוצה להשפיע באופן נקודתי על חולה מסויים או על משהו מסויים, התורה באופן כללי תקדם את העולם אך לא מועילה באופן פרטי נקודתי באופן חזק על אותו פרט, ואילו לתפילה יש את הכוח לשנות דווקא פרטים יותר נקודתיים, וזה הכוח של האשה, האיש הוא יותר קשור לכלל, למציאות הכללית הרוחנית, אך האשה שיותר מופיעה את הדרגה של העולם הזה ושל הרגש האנושי, יכולה לפעול באופן יותר חזק על הפרטים ולשנות אותם. לכן היו גם נביאות כנגד נביאים, אמנם ע"י הדעת ועסק בתורה אפשר להגיע לדרגות גבוהות מאוד, אך גם ע"י התחברות לנשמה ולא-לוקות ע"י הרגש והתפילה, זה גם יכול להעלות את האדם לרמות מאוד גבוהות ולהגיע אפילו לדרגת נבואה (לא מדבר היום, כמובן, באופן תיאורטי...).

לכן כתוב: "כשעושים מהתורות תפילות נעשה רעש גדול בשמים" (מקווה שציטטתי במדוייק). דווקא מהאיחוד הזה בין האיש והאשה, בין התורה והתפילה, בין העולם הבא והעולם הזה, כשהעולם הבא יורד לעולם הזה ומעלה את הניצוצות של החול והחול מתקדש ומגלה את הרוח גם במקום שלו בצורה מיוחדת, דווקא אז מופיעה שלימות, וזו מטרת העולם הזה, להוביל לשלימות הזאת שתופיע בתחיית המתים, שבו הגוף יתעורר לתחיה והגוף לא יהיה "כנגד" הרוחניות, לא יהיו ריבים והתנגשויות, אלא החול יגביר את הקודש והקודש יגביר את החול ויופיעו שלימות מיוחדת וכל אחד יהיה עזר לשני וישלים אותו, ויהיה איחוד שלם, ואז גם ירום קרנו של החול בצורה יותר גדולה ותתבטל הקללה: "והוא ימשול בך", שעכשיו הגוף אם ישלוט ויהיה בראש יכולים להגיע לכל מיני מקומות לא טובים, שהרי הגוף הוא אנושי ויכולים להגיע לכל מיני דברים לא טובים, וצריך שהשכל והדעת הא-לוקית ישלטו וינחו, והגוף לא יופיע בשיא שלימותו ובשיא כוחו ותפארתו, אך לבסוף נחזור למצב המקורי שלא יהיה כך, והגוף יהיה קדוש כך שלא תהיה סכנה שיתגלה, ולא יצמחו מזה קלקולים, אלא ההיפך, תופיע עוד קדושה, ונגיע למדרגת: "ה' אחד ושמו אחד", שבו הכל מופיע את הקדושה, הכל מופיע את המדרגה הא-לוקית, ולא יהיה הבדלים, לא יהיו השוואות או מדרגות, אלא אפילו הסוס, המציאות היותר חומרית, יהיה כתוב על מצילותיו: "קודש לה'", יהיה ככהן גדול, אפילו החול הכי שפל יופיע את הקדושה העליונה בצורה שלימה, והכל יתקדש, והקב"ה יתגלה עלינו מהרה וישפיע עלינו מאורו הגדול בעז"ה אמן.

ובגלל האורך הלא מחולק לפסקאות הרבה אנשים לא יטרחו לקרוא את הכל.

לגבי זה שהיהדות נקבעת לפי האמא- אני שמעתי שזה בגלל שהתינוק גדל ומתפתח בתוך הרחם של אמא שלו. זאת הסיבה שילד נולד דרך אם פונדקאית גויה לפי חלק מהשיטות צריך גיור לחומרה, אפילו שגנטית הוא 100% יהודי. אין לזה שום קשר לרגש.

יש עוד כמה דברים שאמרת שאולי אפשר להתדיין עליהם. אבל שוב, בגלל שהכל דבוק ביחד ומבולגן ויש לך פה לפחות חמישה נושאים שונים, זה קצת קשה.

עכשיו כבר אי אפשר לשנות...

את מדברת מבחינה קונקרטית, ידוע שיש פרד"ס, פשט, רמז, דרש וסוד, ארבעה רבדים בכל דבר ודבר, יש את טעם הדין לפי הפשט שלו, יש את ההסבר היותר עמוק שלו בדרש וכו'...
חוץ מזה, לפי דעתך לא מוסבר מדוע הייחוס הולך אחרי הגבר. לפי מה שהסברתי זה מה מסביר את ההבדל בין גבר לאשה, מדוע היהדות הולכת אחרי האמא והייחוס הולך אחרי האבא. (וגם הגיוני מה שאני אומר, תחשבי, זה שהוולד נמצא במעי אמו, מה זה אומר? והלוא השותפות היא שווה ביצירת הוולד, חצי האבא וחצי האמא, למה שזה שהוולד בבטן אמו פתאום יבטל את שותפותו של האבא? בוודאי שלא. אלא שחייבים להסביר מה ההבדל ביניהם, ולמה היהדות נקבעת ע"פ האמא ואילו הייחוס באמת נקבע ע"פ האבא ולא הכל הולך אחר האמא, אלא חצי-חצי (ההגדרה הזאת לא נכונה בדיוק, כי לא מדובר על חצאים שווים...), במשהו אחד הוולד הולך אחר האבא ובמשהו אחר הוולד הולך אחר האמא, ולא משום שהעובר במעי אמו הוא נחשב רק שלה והכל הולך על פיה...).

אני חושב שכתבתי די מסודר, אמנם לא ירדתי שיהיו ממש רווחים בין פסקאות, אבל ירדתי שורות, את מוזמנת להדיין על הדברים, ומחילה שזה ארוך וכו'....ואני לא חושב שחבל שכתבתי, אתם מוזמנים להסתכל במה שכתבתי....

תודה רבה...

אכן, שמח לראות שאנשים קראו ולא השקעתי סתם...(סתם, בכל מקרה סידרתי לעצמי את הדברים, אז בכל מקרה לא השקעתי סתם...|).

בשמחה.

חד משמעית בנות אין על נשים רמה מעל כולם בגדול

יש פה ושם היתרונות בן לומר עליך קדיש אבל בגדול ברור שבנות

וואלה נראלי את סתם משועממת שרצת לפתוח דיון והצליח לה...
ואין יותר שווה!

בת זה בת
ובן זה בן
יש דברים שבד"כ בנות יותר טובות ויש דברים שבנים
אין סיבה להשוות בניהם...

 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...