שאת כותבת נשמע שאת כן היית רוצה לנסות, את פשוט מפחדת להיפגע שוב. וזה הגיוני, אף אחד לא רוצה להיפגע, ובמיוחד לא במצב רגיש.
אני רוצה להאיר לך על כמה דברים שעלו מהדברים שכתבת.
את כותבת שבניגוד לאחרים שנעלמו בלי מילה, הוא דווקא כן הסביר והתנצל.
בניגוד לאחרים שאולי נרתעו ממשהו אישי שסיפרת, הוא לא עשה רושם שנרתע.
כתבת שבחרת לנתק קשר יומיים לפני כדי לא לפתח ציפיות, ואני לא יודעת אם הוסבר לו לפני שזו הסיבה, אבל הניתוק הזה גרם לו לחשוב שאת חוזרת בך מהרצון להיפגש (שימי לב שמה שאת חשבת שעשה, ביטל בלי להודיע, זה מה שחשב שאת עשית, ביטלת בלי להודיע).
למרות שיש מצב שהוא גם נפגע מהניתוק הזה בלי סיבה והסבר מה משמעותו מבחינתך, כשהוא עצמו במצב רגיש (יתכן גם שזה מה שגרם לו לחשוב פעמיים אם מוכן לקשר), הוא בא ובכנות הסביר את עצמו והקשיב לך והתנצל, וכיבד את הרגישות שלך ונתן לך מרחב.
מספיק מרחב כדי שתוכלי להסתכל על מה שהיה מנקודת זמן ומבט אחרת ואולי תסכימי לנסות שוב.
איך שזה נראה מבחוץ יש פה שני אנשים טובים ורגישים, שרוצים למצוא את המקום שלהם בעולם. ומה שקרה זה שהיתה אי הבנה שנבעה מחוסר תקשורת בנקודת זמן מסויימת לפני תחילת הקשר במציאות.
אם שניכם כנים ומוכנים לדבר ולשתף את המקום שלכם, ולהבין את המקום של השני, ולעבוד יחד על מה שצריך, אולי כדאי לבדוק את זה כי, לענ''ד, זה בסיס לקשר בריא ונכון.
ואת עצמך אמרת, חשבת לנסות לגשש, להסכים שוב... רק את יכולה לומר מה באמת, אבל אולי גם את ראית אצלו משהו כמו שהוא כנראה ראה בך, ולכן מתעקש על הקשר. ולא ממקום של מצוקה, אלא ממקום שבאמת בוחר.
(ואולי הניסיון שלו זה תגובה לתנועה שלך בכיוון שלו, גם אם זה עמוק פנימי ולא מורגש. זה משפיע על האנשים סביבנו.)
תחשבי על הדברים, תבררי עליו אם את מרגישה צורך כדי להיות שלימה, רגועה ושקטה יותר בהחלטה שתקבלי, בין אם זה לנסות שוב ובין אם להגיד שהחלטת וזו ההחלטה שלך שלא נכון להמשיך.
זה יכול לתת הרבה שבוחרים ממקום מחובר אלינו באמת, מאומץ לבחור להסתכל על דברים מנקודת מבט קצת אחרת, ולהסכים ללמד זכות על האחר. ותמיד כדאי שאלו יניעו אותנו בהחלטה, ולא הפחד. כי אם הוא מוביל הרבה דברים טובים יכולים להתפספס לנו בדרך.
ומצטרפת לדברים של
@בת 30.
בע"ה שיהיו החלטות טובות מתוך בהירות ושמחה.
המשפט הזה רץ בכל מקום