אבל מה הוא מחפש? הוא מחפש. לא טוב לו איפה שהוא נמצא. הוא צריך משהו אחר. גדול יתר. חזק יותר ומשמעותי יותר. יהיו שיגידו שזאת המילה. משמעותי יותר. האדם מחפש משמעות.

אבל זה לא ככה. משמעות זה מילה יפה וקדושה. רוחנית אפילו. שנותנת תחושה טובה לזה שבחר לתלות בו את חיפושיו. שהאדם אומר לעצמו- סבבה, אני מחפש משהו גדול וטוב, ולכן אני סבבה עם זה שלא טוב לי. כי הרי חסר לי משהו קדוש.. עלאק. משמעות הוא מחפש. פפפחחחחחח

המילה האמיתית היא אינטימיות. האדם מחפש אינטימיות. 

ואיזה מילה יפה זאת אינטימיות. זאת מילה אינטימית. אתה רק מבטא את המילה במוח שלך ואתה כבר מרגיש את החום בלב. אש רכה ויפה. שמש נעימה ומלטפת.

והרי זה בדיוק מה שהאדם צריך. זה בדיוק מה שהאדם מחפש. האדם עומד ובוכה בתפילה. מבקש מהקבה שיעזור לו. והדמעות זולגות והוא פתאום מרגיש טוב. אבל מה הוא מרגיש? באיזה מצב הוא נמצא? הוא נמצא במצב אינטימי. הוא מדבר עם אבא שלו. שיושב ומקשיב לו. שאוהב אותו תמיד. שרוצה בטובתו. וגם בלי כל זה- הוא פשוט ביחד עם מישהו. אבל באמת ביחד. בלי מחיצות. בלי חילוקי דעות. בלי חוסר תאום ובלי חוסר הבנה. אינטימיות. ביחד.

אינטימיות זה כל כך עוצמתי. אינטימיות זה כל כך חזק. ובגלל העוצמה של זה חשוב כל כך שהאדם ישמור על עצמו. וימצא את האינטימיות בדרך הנכונה. שלא יעשה שטויות. שלא יבחר ברע. וזה לא שברע אין אינטימיות. בטח שיש. ואולי אפילו זה יותר אינימי בגלל הפחד והאיסור. ובדיוק לכן זה כל כך קשה. ולכן האדם נופל. הרי זה לא שהוא מצא חיקוי. זה לא שהוא ברח מהחיפוש. זה לא שהוא מתעלם ומנסה לשכוח. הוא דווקא כן הגיע לזה. הוא הגיע למטרה. רק בצורה לא נכונה.בדרך עקומה. בצורה שתפגע בו בהמשך. 

וגם בכאב יש משהו אינטימי. וגם בדיכאון יש משהו מהנה. וזה מפחיד כל כך. ובפחד עצמו יש אינטימיות ולכן גם בפחד יש כיף. ואז יש את האנשים שבוכים. וכל כך כיף להם. הם פתאום מרגישים. משהו בהם חי. הם מרגישים את עצמם. הם לא מתעלמים ממה שחי להם בפנים. הם באינטימיות עם עצמם. וזה הכי חזק. וזה הכי אינטימי.

ואפשר להיות באינטימיות עם עצמך גם בלי זה. אפשר לפעמים לשקוע אל תוך המחשבות עצמם. אתה והמחשבה שלך ממש ביחד. לא שאתה חושב. אלא שאתה הוא המחשבה. ואז אתה משוטט בעולם משלך. ומרחף בעולם. ומגיע לכל פינה שאתה רוצה. ורואה כל דבר במבט אחר. ומבין לפתע מלא דקויות. תובנות הם קוראים לזה

אבל גם זה הרי יכול להיות בריחה. ואתה כבר לא יודע מה הוא האתה האמיתי שלך. וברגעים הרגילים אתה הרבה יותר פשוט ולא מסובך. אבל לכן אתה גם פחות חי. וברגעים העמוקים אתה בועט. וקולט. וחי. פשוט חי. אבל אתה בסחרחורת. 

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.