האם אתם חושבים ש'עבודת ה' ' בלי התורה הגואלת היא חסרה?חסדי הים
לא הבנתי את השאלה האמתקן ציפור
מה זה אומר בלי ה"תורה הגואלת"?
כיאלו אם הבנתי נכון זה בלי תורת הרב קוק כזה והדיבורים על הגאולה הארץ ישראלית ואם זה הכוונה
אז א' אנחנו גם לא שלמים בזה, וחסר עדיין המקדש, אז הם צעד אחורה בזה אולי..אבל זה חלק מעבודת ה' ואנחנו עדיין בן אדם מעט אנשים מגיעים "לשלמות" מלאה אם כי כל אדם חווה נקודה שבה הוא אומר זה אני, אבל כל אחד בחלקו בתורה ותן חלקנו בתורתך את החלק שלנו שמיועד לנפש שלנו עלינו לעשות הכי טוב אז גם אם מרגיש לך שחסר לו בציפייה לגאולה, זה לא שזה לא קיים זה פשוט לא שלם.
ב' כל התורה קשורה לגאולה, הוא מתעסק מן הסתם בתורה הגאולת דרך מושגים אחרים שלה, של גאולת הנפש, של חסידות, של הזהור הקדוש וכו' הגאולה היא לראות את אור ה' מופיע בעולם וזה קיים בכל כך הרבה רובדים בכל חלקי התורה, כלומר אין תורה שהיא לא תורה גואלת כל התורה היא הוראה היא מראה לנו מהגאולה ומהאורשל ה' אז אין כזה דבר לא לעסוק באמת באמת במובן של גאולה, זה פשוט להסתכל מפנים אחרות של התורה..
מקווה שהבנתי ומובן מה שכתבתי..
יש משהו במה שאתה אומר אבל לפי דעתי מאוד חסר לאדם באופן מהותיחסדי הים
אם הוא לא לומד את כתבי הרב קוק ותלמידיו.
ממה היא גואלת? ומי אמר שדווקא היא הגואלת? מבקש אמונה
זה ביטוי לתורה שמעמיקה באתחלתא דגאולה שבימינו.חסדי הים
מה בתורה הזאת יש נפקא מינה לעבודת ה'?מבקש אמונה
כלומר, איזה סברא יש לומר שמי שלא לומד את זה דווקא חסר לו משהו בעבודת ה'?
ושהיא הגואלת.. ממה היא גואלת בכלל?
הרי יגידו לך בפשטות שהגאולה תלויה:
בתשובה, בתורה לשמה, בשמירת הברית, באמונה וכו'
מה באת להוסיף?
זה התורה שמדברת על הגאולה ויש לזה נפקא מינות לכלחסדי הים
תן דוגמא... גם אחרים מדברים על גאולה.מבקש אמונה
וכי רק מי שלמד את הרב קוק מחכה לגאולה?
שוב, מה התורה הזאת שאתה מדבר עליה באה להוסיף בעבודת ה' למי שלא למד אותה?
הנה דוגמא: רוב החרדים מתנגדים ללימוד שפות זרותחסדי הים
בהשקפה של התורה הגואלת צריך דווקא לדעת אותם כדי למזג בין הקודש לחול.
בנוסף, אני הקטן שואף לשבת בסנהדרין. הרבנים החרדים שלא יודעים שפות זרות ולימודי חול יהיו לא ראויים לסנהדרין כפסק הרמב"ם.
ממ.. לא ממש רואה פה פה דוגמא מובהקתמבקש אמונה
אלה שלא יודעים שפות ממזגים בין קודש לחול כשהם הולכים לעבודה, משא ומתן באמונה...
וגם כמה שידוע לי יש עוד דעות שאפשר ללמוד שפות.
בתנאי שאותו אדם לומד בשביל עבודת ה' ולא סתם כחכמה (בבית ספר)
לגבי הסנהדרין, אתה יודע, צריך לדעת 70 שפות.. זה לא שפה או שתיים.
והקריטוריון היותר חשוב לסנהדרין זה להיות בקיא בתורה ובפסיקה. ידיעת שפות זה התנאי האחרון
אבל יש בכלל איזה ראיה שרב צריך ללמוד מעכשיו 70 שפות למקרה שיצטרכו סנהדרין? לא שמעתי על זה
יש רב כלשהו בהיסטוריה שלמד 70 שפות למקרה שיהיה סנהדרין? הרב קוק למד 70 שפות?
לא רואה פה איזה חיסרון בעבודת ה' במצב העכשוי
בהנחה שהולכים לעבודה..ברגוע
או דוג' אחרת- החרדים אומרים "חדש אסור מן התורה", צריך להזהר מכל דבר חדש או שינוי, הרב קוק סובר שאין מה לפחד, ושצריך להשתמש בחידושים שקורים בעולם בצורה הטובה.
זה גם אצל חסידים וחלק מהרבנים החרדיםמבקש אמונה
כמו הרב מוצפי - אתה יכול לראות באתר שלו
או הרב יהודה יוספי וכו'
או ברסלב
בקיצור לא רק הרב קוק...
יש אידיאל לפרנס, לא בהכרח לעבוד (אם לא שהבטלה תביא לידי שיעמום)
לגבי חדש, אוקיי.. אחלה נפקא מינה
אבל יש איזה ראיה שזה הוסיף בעבודת ה' ולאחר שנמנע מטכנולוגיה חסר לו בעבודת ה'?
האמת שמהמציאות נראה אפילו להפך
זאת בדיוק הנקודהברגוע
גם החסידים שהולכים לעבוד לא לומדים תואר, ולרוב לא עובדים בעבודות שמכניסות הרבה כסף.
לגבי הסוף, זה לא עניין של חוסר בעבודת ה', אלא עניין של גישה שונה בעבודת ה', שלדעתנו היא יותר נכונה. האם צריך לחיות בהסתגרות וב"פחד" מהעולם בחוץ.
לדוג'- האם נכון שבישיבות יתנו כמה שיותר הגבלות על הבחורים, או שעדיף קצת "לשחרר" וזה דווקא יגרום להם לעבוד את ה' יותר מבחירה חופשית ובשמחה.
ויש כמובן עוד הבדל גדול בעניין של ישוב הארץ וכו'
אבל לפי חז"ל צריך למעט בעסק ולעסוק בתורה כמה שאפשרמבקש אמונה
זה לא העניין כרגע ישיבות ומי מפחד, אני מדבר ככלל על הרב קוק מול דעות אחרות
גם ר' נחמן מברסלב דיבר על המעלה של משא ומתן באמונה וברסלב לא חוששים מעבודה
אבל גם הוא סייג שלא להתעסק בזה יותר ממה שצריך
מי אמר לצאת לעבוד כאידיאל? איפה ראית?
אם זה ישוב ארץ ישראל זה ברור.. אבל סתם מי אמר
ואם לעבוד סתם כדי לקדש את החומר זה אידיאל.. מה הגבול? מתי הולכים ללמוד תורה?
לא ככה קיבלנו מחז"ל
ברור שצריך למצוא את האיזון הנכוןברגוע
התכוונתי להשוות בין ישיבות חרדיות לישיבות שהולכות בדרכו של הרב קוק.
כן, צודק.מבקש אמונה
אבל ההודעה הפותחת של השרשור התייחסה לתורת הרב קוק מול כולם...
לא הבנתיברגוע
מקודם כתבת על ההבדל בין החרדים לרב קוקמבקש אמונה
ואני שואל מה ההבדל בינו לכוווולם...
כי חסדי הים התייחס אליה כהתורה הגואלת לעומת כל הדרכים האחרות
איזה עוד דרכים יש?ברגוע
כל מי שלא למד את הרב קוקמבקש אמונה
ובאיזה דרך הוא הולך?ברגוע
ברסלב, חב"ד, לפי שאר צדיקים אחרים.. אנאערףמבקש אמונה
לאן אתה חותר בשאלה?
אוקיברגוע
מה ההבדל מברסלב וחב"ד לדוגמא?מבקש אמונה
בסיכום.. למקרה שפספסתי
ואני לא מדבר על הנהגות, אלא מה לא כתוב אצל השאר שכתוב אצלו
...ברגוע
אוקיימבקש אמונה
היחס למדינה אני חושב שזאת באמת דעה מיוחדת
לגבי ישוב הארץ, גם ר' נחמן דחף לעלות לארץ ישראל ודיבר על זה לא מעט.
מה ההבדל?
ומה המקור בחז"ל לכך שלא צריך לעבוד במינימום שצריך?
(רק להבהיר, אם אתה מתכוון ב"מינימום" לעבודות הכי נחותות זה כבר ידוע ביהדות, ותמיד היו סוחרים ובעלי מפעלים וכו', אני מבין שאתה מדבר על שעות עבודה)
...ברגוע
רבי נחמן היה לפי כמה דורות, לא יודע מה הוא היה אומר היום, אבל בפועל היום לא חושב שברסלב הולכים ומקימים ישובים במקומות נידחים ביו"ש.
אני מדבר גם על שעות וגם על סוג העבודה. בברסלב, ונראלי גם בחבד, לא אומרים ללכת לעבוד בעבודות בזויות דווקא, אבל גם לא מלמדים לימודי חול בבתי ספר ולא מעודדים ללמוד תארים באוניברסיטה. וגם די מעודדים (בעיקר ברסלב) חיים בצמצום וקצת בסגפנות.
איפה רואים בחז"ל שצריך לחיות במינימום? יש מקורות של "דירה נאה וכלים נאים.."
ברור שגם לפי הרב קוק לימוד התורה צריך להיות העיקר, אבל זה יותר ביחס של האדם לדברים, לאו דווקא בשעות בפועל.
אז ישוב הארץ אולי זה חידוש שלו.מבקש אמונה
אבל העניין שזה בסדר לעבוד בעבודה שתכניס הרבה כסף זה לא חידוש של הרב קוק
ידעתי את זה לבד. ויש חסידים בעלי עסקים שחיים בפאר והדר.
באמת לא צריך לחיות במינימום...
אז נשארנו עם העניין של שעות עבודה שלא לצורך פרנסה
(שאגב, לא ענית לי מה המקור לכך כי מחז"ל מקובל ההפך. אתה בטוח שהרב קוק אמר ככה?)
אז תשובה על זה לגבי השאלה הפותחת, זה בטח לא נשמע לי כמו תורה גואלת ותוספת בעבודת ה'... נשמע בדיוק להפך
וליישב את כל הארץ גם במחיר של סכנה והתגרות בגוים..
ממ.. אוקיי. צריך לחשוב על זה.
לא הבנתיברגוע
וזה שיש חסידים בודדים כאלה עדיין לא אומר שזאת ההדרכה הכללית.
למה לא לומדים לימודי חול? למה לא לומדים באוניברסיטה?
אולי לא הבנו אחד את השנימבקש אמונה
אני הבנתי שאתה אומר על עבודה סתם שהיא קדושה בלי קשר לכמה הרווחתי..
הכוונה שלי שאין בעיה להרוויח הרבה או לעבוד הרבה אם זה ישרת את לימוד התורה בלי טרדות פרנסה. אבל בטח לא לעבוד סתם כי זה קדוש אפילו שיש לי אחלה כסף
(בכל אופן, לא זכור לי שיש מצווה דווקא להרוויח הרבה.. זה תלוי באדם ובהרגשה שלו
היו צדיקים שגרו בדירה מתפרקת והיה להם טוב עם זה)
למה לא לומדים תואר או שפות? לא בשביל להידפק בעבודה
אלא מסיבה של פגמים רוחניים. או שמיעת דעות רעות כדי לקבל תואר
אהה הבנתיברגוע
אבל באמת זה משהו שצריך לבחון יותר לעומק.
בקשר לכסף, אתה לא מכיר את האמירה בברסלב שר' נחמן בירך את החסידים שלו שיהיו עניים? גם בחסידויות אחרות זה תופס מקום לפעמים, שיש פחד מהכסף שלא יבלבל את האדם ושצריך להסתפק במועט.
ומה שכתבת על לימודי חול ותואר, זה עוד הבדל בין הרב קוק לאחרים. האם רואים בהשכלה פגמים רוחניים, או שיש בזה דווקא דבר חיובי לדעת את חוכמות העולם, ורק צריך לזרוק את הדעות הרעות.
אוקיי. נראה שאלו באמת הבדליםמבקש אמונה
תודה!
אם כי לגבי הכסף, אני זוכר שמצד שני יש תורה שאומרת שיש שבילי התורה שכדי להגיע להתבוננות בהם צריך עשירות גדולה.. ולכן היו צדיקים שהיו עשירים גדולים וכן הנביאים
(תורה ס' בליקוטי מוהר"ן)
צריך בירור בעניין הזה
יכול להיותברגוע
במצב אידיאלי צריך לדעת את כל המדעים והשפות.חסדי הים
הגר"א ניסה לדעת כמה שיותר מדעים.
התורה הגואלת בכללותה היא מרוממת את כל הצד החול של המציאות ומגלה רזים חדשים ודרך אמונה עמוקה שמתאימה לזמן הגאולה.
עובדים את ה' אחרת. לא מסתגרים בד' אמות של הלכה אלא יוצאים למרחב ומנסים לקדש ביוזמה את החול.
אוקיי.. רק הרב קוק אומר את זה?מבקש אמונה
כמה שידוע לי שגם אצל שאר עובדי ה' מי שצריך להבין בתחום מסויים כדי לפסוק בו הולך ולומד אותו
הרי אתה אומר שזה בשביל לפסוק.
תקן אותי אם אני טועה..
אז אתה אומר בעצם שהנפקא מינה הגדולה זה שכל תלמיד חכם ידע גם שאר חכמות שנחוצות לפסיקה?
(רק אומר... גם זה שכל אחד ילך לכל מקום לפני שנהיה ת"ח ויחשוב שהוא מקדש את החול זה לא נכון.. )
זה לא רק להתמקצע בתחום אחד בהלכה, אלא לדעת ברחבות התורהחסדי הים
כמו האמירה המפורסמת בשם הגר"א לגירסאות השונות: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"
אז מה הרב קוק חידש אם הגר"א אמר את זה?מבקש אמונה
חיזק את העניין?
הרב קוק בעיקר ביסס את רעיון קדושת החולחסדי הים
צריך ללמוד בעומק את כל כתבי הרב קוק ותלמידיו.
בנוסף, הוא חידש שאפשר לכלול את כל הדעות והדרכים בעם ישראל וליצור סינתזה כללית של קדושה.
תודה.. אני צריך ללכת אז אני אקרא את זה אח"כ בעזרת ה'מבקש אמונה
...מבקש אמונה
שמע, זה יפה והכל.
אבל האמת מעבר לזה שאני לא ממש מוצא פה משהו שלא ראיתי במקומות אחרים
(עבודת קדושת האדמה לא ממש ברור לי מה זה)
אולי הקטע של רבנות כללית וכו'
בסך הכל זה נראה כמו הנהגה כללית מה עושים כשעם ישראל בארצו...
חשוב והכל, אבל לא נראה כמו "תורה גואלת" ובלי זה יש חיסרון בעבודת ה' לאדם הפרטי.
בבית הכנסת שבו אני מתפלל שמעתי לא מעט דיבורים על פי תורת הרב קוק מכל מיני רבנים שהביאו
רוב ככל הדיבורים היו רלוונטים אם ראש הממשלה או חברי הכנסת היו שם
אבל אלי אישית הם לא היו שייכים, ולא חיזקו אותי ולא יכלתי לקחת מהם משהו לקיים.
(טעימה קטנה מספיקה כדי לדעת הטעם של כל הצלחת.
הרב כבר למד בעומק וזה הדוגמית שהוא הביא לשיעור)
זו הסתכלות עמוקה על תורת הכלל והגאולה. זה לאחסדי הים
פוליטיקה.
אם רק שומעים תיאור חיצוני, אז זה נשמע יבש. אכן יש רבנים, אפילו מפורסמים, שרק מציגים את הצד השטחי והיבש.
אבל ברגע שקוראים ולומדים לעומק את הספרים של הרב קוק ותלמידיו, מסתכלים על כל הכלל והגאולה אחרת.
זה כמו שתגיד לבן-אדם על תורת רבי נחמן שזה כולל, שמחה, תפילה פרטית, דבקות לצדיק, התבודדות.
אז השומע יגיד כולם כבר יודעים מה זה שמחה, כתוב "עבדו את ה' בשמחה". תפילה פרטית, הבעל שם טוב חידש שיחה פרטית עם ה' אבל מה ר' נחמן מוסיף עליו. דבקות לצדיק, זה נמצא בכל החסידויות ועוד אצלם זה בצדיק חי. התבודדות, מה התועלת בזה.
יש הרבה רבנים שמציגים את הדברים בצורה יבשה.
כדי ללמוד את הדברים לעומק צריך ללמוד ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות וכו'.
יהיה מעניין לשמוע ממי שמסוגל להביא את מה שחשוב באמתמבקש אמונה
אי אפשר לצפות מבנאדם ללמוד הכל ולעומק כדי לשפוט אם להתחבר
אחרי הכל, כל העומק אמור להביא מסקנה מובנת שתשפוך אור על מי שישמע אותה
גם לגבי הקב"ה עם כל הגדלות שלו כתוב "טעמו וראו כי טוב ה'" ולא "תלמדו לעומק ותבינו"
אני לדוגמא לר' נחמן התחברתי מדיבור אחד שראיתי בליקוטי עצות שנתן לי זווית שונה לגמרי ממה ששמעתי עד אותו זמן.
אם מנסים להסביר בכלליות זה ישמע רדוד,
אבל אם תביא את המסקנות של הצדיק עצמו לדעתי זה אמור להספיק. הרי לשם הכל מתנקז
מסקנות לא מספיקות. נגיד שהגמרא אומרתחסדי הים
זה כמו אלו שלומדים שולחן ערוך בלי 'בית יוסף', זה שטחי ולא מיייצג.
אבל המסקנה היא המייצגת בסוף.מבקש אמונה
נניח כשרב דורש לאנשים על דברים טובים שהתורה אומרת
סתם לדוגמא: חסד, לכבד את האשה, השבת אבידה, ענווה וכו' וכו'
הוא לא אומר להם את כל הסוגיה ואת כל העומק
וזה מספיק כדי שאנשים יאהבו את הדברים ויגידו שהדברים האלה טובים.
יש את העומק והכל, אבל אמור להיות כיוון ברור שאפשר להסביר בקצרה
קודם כל, אני חושב שמרבית תורת הרבחסדי הים
באמת, הרב צבי יהודה קוק יותר התמקד בלמעשה ואני מודה שחלק מדבריו היו מובנים לכל. אבל היו דברים שהיו מחודשים משאר עולם התורה:
כמו 1. הסתכלות כללית ומזוגה דרך כל הדעות והשיטות בעמ"י ואף בהוגים מבחוץ ויצירת סינתזה רעיונית. 2. אהבת כל הפלגים בעם ישראל. 3. הבנה עמוקה שכל התהליכים בדורנו הם גילוי של אתחלתא דגאולה. 4. שאיפה לממש למעשה את שלמות הארץ. ועוד דוגמאות.
אנסה קצת לגשת למה התורה של הרב קוק מוסיפהקן ציפור
קודם אני אתחיל אם זה שאני מסכים שיש המון דברים דומים ומתחברים לדבריו בחיסידות ובזהור ואצל הגר"א והמהר"ל וכו'
כי בסופו של דבר כולם יונקים מאותה תורה מאותו הקב"ה מאותו עם ישראל..
עם ישראל אורייתא וקדושה בריך הואחד הם
ופה נכנס החידוש לדעתי איפה בשולשתם הדגש שלך? על איזה חלק של הגאולה והנפש אתה מדבר.
רוב הרבנים עד לרב קוק התמקדמו בתורה ובקב"ה כמובן הם דיברו גם על כלל ישראל אבל זה לא היה המרכז, תורת הרב קוק שמה את עם ישראל במרכז, שמה את החלק היותר פשוט בעמוק שלו כיצד גם האנושי הופך לקדוש.. ככה נראה לי..ולא אני לא חושב שהם לא עובדי ה' אבל זה חלק שאולי הוא פחות במרכז עבורם החלק הפשוט של העם והארץ..אגב לדעתי יש גם הרבה שלקחו את הדברים יותר מידי וקצת שכחו מהאורייתא, כי הם ממוקדים יותר בלהיות הם ותמיד צריך להיות עם יד על הדופק איפה אני בסקלה, אני חושב שזה הנקודה המיוחדת של הגאולה, למצוא איזון עמוק בין הדברים בין החטאת והעולה להגיע לשלמים, בין החסיד השוטה שסתם מוסיף איסורים לעם הארץ, בין הרוח לחומר למצוא את האיזון זה החידוש הגדול, כאשר זה בה לדיי ביטוי בשימת דגש על חלק זה של עם ישראל שפחות היה במרכז כי כן היינו בגלות ומה שהחזיק אותנו כעם כאשר כולנו מפוזרים בקצוות תבל זה התורה..אך אל לנו לשכוח חלק זה..
מקווה שאני שהדברים מובנים ושאכן אני מבין נכון את תורת הרב קוק..
ממ.. מעניין תודהמבקש אמונה
הרב קוק אמר שכל מה שהוא כותב זה האריז"לנפש חיה.
קשה לומר את זה אבל נראלי שכן...ממלא כל עלמין
אין אדם מושלם, אנושיות בבסיסה היא חסרהadvfb
גם יש הרבה דברים מרכזיים משותפים שהרבה פעמים לא נוטים לשים לב אליהם.
וביחס לאיפה שדיון כזה יכול לגלוש - הגישה שמסתכלת בפרספקטיבה של 'אנחנו' ו'הם' היא נראת לי בניגוד להלך רוח שהרב קוק מציג במאמר 'מסע המחנות'.
מאמרי הראיה/מסע המחנות – ויקיטקסט
מה זה התורה הגואלת?ultracrepidam
מה גורם למשהו להיות "עבודת ה'" ולא פשוט עבודת ה'?
מה המשמעות שעבודת ה' היא חסרה?
בלי התורה הגואלת - כן. בלי הביטוי הזה - לאכלי פשוט
לכל מגזר/חוג יש את הדגשים שלונעה ונדה
שבלעדיהם הוא מרגיש שהתורה לא שלמה.
כך ממשיכי דרכו של הרב קוק.
כך ממשיכי דרכו של רבי נחמן (היה לי פעם דיון עם חברה ברסלברית לגבי השיר "בסוף כולם יהיו ברסלב". שאלתי אותה למה הם חושבים שכולם צריכים להיות כמותם, אז היא אמרה שהכוונה היא שכולם יבינו את ההמשך של השיר: "בסוף כולם יהיו עם לב בשר", כולם יבינו את הדגש המיוחד של ברסלב).
כך ממשיכי דרכו של הרבי מלובביץ'.
כך ממשיכי דרכו של החזון אי"ש.
כך ממשיכי דרכו של הרבי מסאטמר.
וכו' וכו', זה באמת לא יגמר.
תורתו של הרב קוק היא חשובה מאוד ומפרה מאוד את המחשבה והחיים היהודים אידיאליים, אבל החיים האלו לא שלמים לגמרי בלי הדגשים המיוחדים של כל האחרים. לא יודעת עד כמה זה אפשרי לשים לב לכולם, אז בואו נתמקד במה שחשוב לנו יותר וניתן לאחרים להתמקד במה שחשוב להם.
מדויקכלי פשוט
כתבת יפה מאד!מבקש אמונה
תודה
נעה ונדה
לא צריכים להיות מגזרים וחוגים, צריך ללמוד תורהחסדי הים
החצי הראשון של המשפט סותר את החצי השני?כלי פשוט
למה? בזמן התנאים או האמוראים היו מגזרים בתוךחסדי הים
זה בכלל לא אומר שלא היו שם שיטות לימוד שונות, אבל לא נחלקו למגזרים, ולמדו מכולם.
הלל ושמאי? דגשים שונים.נעה ונדה
אבל בסוף היה שלום וחיבור ביניהם כמו שדרשוחסדי הים
שנאת החינם היא בהחלט בעיה, לא עצם החילוקנעה ונדה
אני מתחברת לדרכו של הרב קוק, אדם אחר יתחבר לרב אחר שלו יש דגשים שונים. למה יש בזה בעיה?
מה ההבדל בין "מגזר" להשקפה שונה?כלי פשוט
הבדל פשוט לחכמים יש השקפות שונות אבל הםחסדי הים
צריך להשתדל ללמוד ולהתחבר לכל החכמים בדור.
ממ.. לא מדויק. תלמיד חייב להמשיך את ביהמד של רבוכלי פשוט
ח"ו. זה קורע את עם ישראל לקרעים. בוודאיחסדי הים
זה לא סותר בכללכלי פשוט
זה כן. כי אם אדם סגור רק על 'רבו', אז הואחסדי הים
אבל אם אדם פתוח למלא רבנים שאומרים 180 מעלות שונים אחד מהשני, והוא פתוח ולומד את הטוב והנכון מכולם, אז הוא מצליח לקלוט את האמת התורנית הכללית.
אז לפי זה הרב קנייבסקי היה ענק בתורה אבל היה חסר לו את המכלול של התורה ואת החלק בתורה היסודית בדורנו שהיא ה'תורה הגואלת'.
למה אתה לוקח את המגזריות ל"סגור רק על רבו"?כלי פשוט
השאלה אם אתה מקבל את הכל כמו תוכיחסדי הים
בוודאי שלצערינו היום לא חסר אנשים שמנסים להעתיק אותו ואת בנו כמו תוכי וזה מכניס אותם לפרדוכס.
ברור שמוכן לקבל. הרי זו ההדרכה של הרב קוק...כלי פשוט
אתה מבין מהאמירה "להמשיך דרך של בית המדרש"advfb
שהכוונה להיות תוכי?
אולי הכוונה היא אחרת?
דברי תורה עניים במקום אחד ועשירעם במקום אחר.היום הוא היום
.....תות"ח!אחרונה
(לא עיינתי בכל השרשור, אז מחילה אם אני חוזר על דברים של אחרים....).
בסוף אפשר לשאול את אותה שאלה על אותם רבנים שלא עלו לארץ לפני השואה, והרי זה חסר.
רעיון דומה אפשר לראות כבר בגמרא, שיש את רבה ועולא שאמרו על דור המשיח: "ייתי ולא אחמיניה", אך רב יוסף אמר: "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ויש את הגמרא שאומרת שכל התורה הבל היא בפני תורתו של משיח, וכן יש כמה בתי מדרש למעלה, ומי שרוצה להיכנס לבית המדרש של המשיח צריך להפוך אור לחושך, מר למתוק וכו'...זאת אומרת, רואים שיש גדולים שהם נמצאים במן מצב עליון רוחני כזה, ולא מסוגלים להיות במצב של גללי החמור, במצב שיש חוצפא יסגי או התעוררות החומר, וזה אומר שיש להם תפקיד אחר, אך יש את תלמידי החכמים שהם אמורים להיות החיבור של שמים וארץ, האיחוד של החומר והרוח, שזה בית מדרשו של הרב זצ"ל, והמשיח שימשיך את זה ויביא לגאולה השלימה, וזה לא אומר שום דבר על פחיתותם, גם משה רבינו לא אכל ולא שתה 40 יום ו-40 לילה ופרש מאשתו, זה תפקיד אחר, הוא אמור להיות נותן התורה. (חוץ מזה שמשה רבינו לפי דעתי נמצא בדרגה עוד יותר עתידית ועליונה מהגאולה ומהמשיח, והתפקיד של המשיח הוא אמנם מאוד עליון ונעלה, אבל הוא פחוּת במדרגתו ממדרגת משה רבינו, אבל אם אתה רוצה זה באישי....).
(אגב, אם אתה רוצה סיפור שיהווה דוגמא להמחשה, באישי....)
חוברת לזיכוי הרבים ללימוד הלכות חגי תשריעיתים לתורה
ערב טוב,
מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.
ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906224238.pdf
כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.
כתיבה וחתימה טובה לכולם!
הסימנים וסעודת הלילה • הסימנים לשנה טובה • סעודת הלילה • הנהגות יום ראש השנה
דגשים לראש השנה שחל בשבת • ערב החג • סדר היום • לקראת ערב שני
איסורי יום הכיפורים • איסור רחצה • איסור סיכה • נעילת הסנדלר • אישות
מעוברות ומניקות וחולים בתענית • נטילת תרופות • אכילה ושתיה ל"שיעורים"
מצוות ישיבה בסוכה • חיוב ישיבה בסוכה • ברכת לישב בסוכה ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים ◦ מנהג תימן
מבוא להלכות יום טוב • מלאכות שהותרו לצורך אוכל נפש • מלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפש • היתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפש • הלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב
כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טוב • כיבוי אש ביום טוב • גרם כיבוי ביום טוב
תהלות הים קטוחסדי הים
אעבוד אותך ה' בכל כוחי, תהילת אלוהי שגורה בפי.
ענייני העולם גבהו ממני, נחשכו ונסתמו ארובות עיני.
אשליך עליך כל יהבי, אשים בך האל כל מבטחי.
מחשבת חרוץ אך למותר, הרהורי תורתך חפצתי במוֹהַר.
אקריב לך כקרבן את נפשי, אנסה לתת לך לבי ומחשבתי.
הסר ממני מחשבת גאוות תועבה, תטע בקרבי שמחה ואורה.
עזרני לקיים מצוותך באהבה, עזרני לבטוח בך ברוב חיבה.
הרחב פי ותמלאהו מתורתך, תמלא מוחי ממעיין חכמתך.
הסר ממני כל מחשבת דאגה, כל מחשבת צער יגון ואנחה.
הסר מכתיבת תורתי מרמה, כל שקר עיוות טעות שגגה.
אעבוד אותך בלב תמים טהור, תמלא את קרבי מלא אור.
לימוד על עבודת ה' מתוך ספר מובנהאביעד מילוא
אני מחפש ספר חסידי (לא חב"ד או ברסלב) שנותן הדרכה מעשית בעבודת ה' מתוך החסידות הפולישער'ס דווקא
חובת התלמידים/הכשרת האברכים?פצל"פאחרונה
אלול עוד מעט בפתח * שרשור חיזוק לאלול
*advfb
עוד כמעט שבועיים, מה אתם רוצים לברך את עצמכם לכבוד חודש אלול?
אנחנו עכשיו היינו באבל של בין המיצרים ושיאו בתשעה באב, ואח"כ הגענו להתרגשות של ט"ו באב.
אוטוטו שנה חדשה מתחילה,
ודווקא בסיומה של השנה באה התבוננות מיוחדת,
יש צורך לסכם את השנה,
מה עבר עלינו השנה
מה השגנו, מה לא השגנו
מה למדנו, מה אנחנו עוד רוצים ללמוד
בסיומים של פרקי זמן ותקופות משמעותיות,
יכול להיות דכדוך מסויים, על דבר שהיה ולא ישוב. היה ונגמר.
יכולה להיות שמחה, על הברכה מאותה דבר שהסתיים ואיתה אנחנו ממשיכים הלאה להיות במדרגה יותר גבוהה
יכולים להיות גם הרבה רגשות אשמה,
בעיני זה טעות לצבוע את כל חודש אלול ברגש האשמה.
זה בקלות יכול ליצור ניכור ורצון להתרחק מהמהות של החודש.
חוץ מזה, בתשובה יש הרבה חלקים, אשמה הוא אחד מהם, ויש עוד חלקים נפלאים בתשובה. הם גם יכולים להיות כלי נפלא לשפע וברכה.
אז אולי באמת כדאי לפתוח את זה,
בדרך כלל "זה לא כיף" לחזור בתשובה.
התשובה היא גוררת איתה צער, בהכרח.
אבל נלע"ד שזה לא העיקר של התשובה.
המסילת ישרים מסביר את תהליך התשובה בצורה פשוטה למדי -
"ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה,
דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו"
התשובה היא עקירת הרצון.
אך למה נועדה עקירת הרצון?
זהו, עקרתי את הרצון. מה הלאה?
מה הלאה? - לשים רצון חדש. רצון יותר טוב. רצון יותר מכוון כלפי רצון ה'.
כדי להשתפר צריך לזהות את החסרון,
זיהוי החוסר גורר כאב וצער,
אך גם מאפשר למלא את החסרון.
אז בחודש אלול, בסיומה של השנה וההכנה לקראת השנה הבעל"ט,
אנחנו מביטים בחסרון וכואבים את מה שלא טוב,
אך זאת לא המטרה, זה רק אמצעי.
המטרה זה לגדול.
מה לא יותר כיף מלהתקדם בחיים?
זה פשוט? לא, בכלל לא.
אבל זה כיף חיים להתקדם.
מוזמנים לשתף הרהורים לקראת אלול המתקרב ובא 
ואו מהמם ממשניגון🌿
אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ
והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה
גם כפרטיים וגם כעם
אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר
והעולם יהיה שלם
וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה
*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח
אז שיחזרתי חלק(:
תודה רבה!! אמן!advfbאחרונה
המלצה לשיעורים שיתנו לי כח בעבודת השםאבא פגום
מחפש רב/שיעורים לתת לי דרייב בעבודת השם. לצערי, אין לי הרבה זמן להקדיש ביום ללימוד, מרגיש שחוק ובלי כוחות. מחפש שיעורים שיעזרו לי להפוך את כל העשייה לעבודת השם, להתמלא בשמחה ובלב טוב כלפי כל הסובבים אותי (בעיקר משפחתי..)
תודה ויום שמח!
הרב פרץ אינהורןעשב לימון
השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם
וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.
הרב יובל מיטלמן, הרב דוד אמיתי תלוי מה הסגנון שלךהחיים מאושרים
הרב וורשבסקי, הרב שניאור אשכנזיadvfbאחרונה
דור של נשמות צמאות?יאיר עמר
מה אתם אומרים? ההתחזקות הזאת ברשתות החברתיות באמת אמיתית? יש לה תוקף?
כאילו מתחזקים וזה אבל אחרי תמיד אוהב אותי הגיע עולם בשני צבעים... ככל יש מלא בלבול שזמרים שיצאו מהארון שרים שירים של חיבור לה' וכו'
אין דבר אמיתי יותר מההתחזקות הזו!!תמימלה..?
יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...
לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...
כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...
אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷
בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....
בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח.....
מה, יש הומואים שמאמינים באלוקים ומרגישים קרובים?פשוט אני..
היא שטחית וזמניתshaulreznik
מה הבעיה בזה?כְּקֶדֶם
זה מגיעoo
מסף ריגוש שעולה כל הזמן
מחפשים חוויות משמעותיות יותר
לדת יש משמעות בשפע
וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה
זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות
ההתחזקות היא לאומית ולא דתית, ראה מחקרshaulreznikאחרונה
סכמו את החגזיויק
חצי־חצי.חתול זמני
קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.
קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.
עבר מהרofirmendel
אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?
תובנה שלמדתי מחברים שעלו מחו"ל - לימוד ליל שבועותפ.א.
ארוך, משעמםשושיאדית
לצערי...
יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...
היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.
מבאסזיויק
ההורים שלושושיאדית
ולא, זה לא שלא טוב שם.
אני מאד מאד אוהבת להיות שם.
רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.
אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...
אוקיזיויק
דל"פנקדימוןאחרונה
עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.
במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.
איפה אתם שמים את הגבולותעַלְמָה
בהתכתבות (שאמורה להיות) מקצועית בין בנים ובנות?
עד כמה נחמדים צריכים להיות? אם בכלל? יש מקום לקצר כדי להפחית אינטראקציה או שהעניין הוא הצורה שבה מתכתבים?
ומה עושים כשהעבודה ביחד הופכת לאינטנסיבית יום יומית?
פנים אל פנים הגבולות ברורים אבל איכשהו בווטסאפ הכל מטושטש.
הגבולות נמצאים באותו מקום שהם צריכים להיותשושיאדית
התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...
אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,
לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.
כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.
(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)
תודה. זה מרגיש לי קצת יומרני לומרעַלְמָה
"אם לא מערבים רגשות בכלל"
בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.
ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.
השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?
כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"
יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין
אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא?
אפשר להעביר את אותו מסרשושיאדית
בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...
את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.
"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"
זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.
נכון, תודה רבהעַלְמָה
יפהזיויק
הגבול שאני מציב הוא שום דבר אישי.חתול זמני
אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.
אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.
ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.
יפה מאודעַלְמָה
הבנות שאתה מדבר איתןעַלְמָה
לא ממש משנה,חתול זמני
אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.
אני ליברלית ונאורה ולא נותנת מקום להבדלי מיןנעמי28
ואת חושבת שהדרך שלך נכונה?עַלְמָה
כי כשההלכה מבקשת מגברים ונשיםעַלְמָה
לשמור על מרחק מסויים
זה לא סתם כי בא לה
אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)
אניoo
לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית
אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים
בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת
הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר
אם כוונת הקשר מקצועית
היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית
לא כל כך מסכימה...שושיאדית
קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...
קשר לא מוצא את עצמוooאחרונה
מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם
אולי יש אנשים חסרי מודעות
שלא שמים לב למה שהם עושים
(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים
מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי
זה אף פעם לא הלך למקום אחר
לא מצידי
ולא מהצד השני)
