אם הוא לא לומד את כתבי הרב קוק ותלמידיו.

כלומר, איזה סברא יש לומר שמי שלא לומד את זה דווקא חסר לו משהו בעבודת ה'?

ושהיא הגואלת.. ממה היא גואלת בכלל?

הרי יגידו לך בפשטות שהגאולה תלויה:

בתשובה, בתורה לשמה, בשמירת הברית, באמונה וכו' 

מה באת להוסיף?

וכי רק מי שלמד את הרב קוק מחכה לגאולה? 

שוב, מה התורה הזאת שאתה מדבר עליה באה להוסיף בעבודת ה' למי שלא למד אותה? 

אלה שלא יודעים שפות ממזגים בין קודש לחול כשהם הולכים לעבודה, משא ומתן באמונה...

וגם כמה שידוע לי יש עוד דעות שאפשר ללמוד שפות. 

בתנאי שאותו אדם לומד בשביל עבודת ה' ולא סתם כחכמה (בבית ספר)

לגבי הסנהדרין, אתה יודע, צריך לדעת 70 שפות.. זה לא שפה או שתיים.

והקריטוריון היותר חשוב לסנהדרין זה להיות בקיא בתורה ובפסיקה.  ידיעת שפות זה התנאי האחרון 

אבל יש בכלל איזה ראיה שרב צריך ללמוד מעכשיו 70 שפות למקרה שיצטרכו סנהדרין? לא שמעתי על זה

יש רב כלשהו בהיסטוריה שלמד 70 שפות למקרה שיהיה סנהדרין? הרב קוק למד 70 שפות?

לא רואה פה איזה חיסרון בעבודת ה' במצב העכשוי

כמו הרב מוצפי - אתה יכול לראות באתר שלו 

או הרב יהודה יוספי וכו' 

או ברסלב

בקיצור לא רק הרב קוק...

יש אידיאל לפרנס, לא בהכרח לעבוד (אם לא שהבטלה תביא לידי שיעמום)

לגבי חדש, אוקיי.. אחלה נפקא מינה

אבל יש איזה ראיה שזה הוסיף בעבודת ה' ולאחר שנמנע מטכנולוגיה חסר לו בעבודת ה'?

האמת שמהמציאות נראה אפילו להפך

זה לא העניין כרגע ישיבות ומי מפחד, אני מדבר ככלל על הרב קוק מול דעות אחרות

גם ר' נחמן מברסלב דיבר על המעלה של משא ומתן באמונה וברסלב לא חוששים מעבודה

אבל גם הוא סייג שלא להתעסק בזה יותר ממה שצריך

מי אמר לצאת לעבוד כאידיאל? איפה ראית? 

אם זה ישוב ארץ ישראל זה ברור.. אבל סתם מי אמר

ואם לעבוד סתם כדי לקדש את החומר זה אידיאל.. מה הגבול? מתי הולכים ללמוד תורה?

לא ככה קיבלנו מחז"ל

אבל ההודעה הפותחת של השרשור התייחסה לתורת הרב קוק מול כולם...

ואני שואל מה ההבדל בינו לכוווולם...

כי חסדי הים התייחס אליה כהתורה הגואלת לעומת כל הדרכים האחרות

לאן אתה חותר בשאלה?

בסיכום..  למקרה שפספסתי

ואני לא מדבר על הנהגות, אלא מה לא כתוב אצל השאר שכתוב אצלו

היחס למדינה אני חושב שזאת באמת דעה מיוחדת

לגבי ישוב הארץ, גם ר' נחמן דחף לעלות לארץ ישראל ודיבר על זה לא מעט.

מה ההבדל?

ומה המקור בחז"ל לכך שלא צריך לעבוד במינימום שצריך? 

(רק להבהיר, אם אתה מתכוון ב"מינימום" לעבודות הכי נחותות זה כבר ידוע ביהדות, ותמיד היו סוחרים ובעלי מפעלים וכו', אני מבין שאתה מדבר על שעות עבודה)

אבל העניין שזה בסדר לעבוד בעבודה שתכניס הרבה כסף זה לא חידוש של הרב קוק

ידעתי את זה לבד. ויש חסידים בעלי עסקים שחיים בפאר והדר. 

באמת לא צריך לחיות במינימום...  

אז נשארנו עם העניין של שעות עבודה שלא לצורך פרנסה

(שאגב, לא ענית לי מה המקור לכך כי מחז"ל מקובל ההפך. אתה בטוח שהרב קוק אמר ככה?) 

אז תשובה על זה לגבי השאלה הפותחת, זה בטח לא נשמע לי כמו תורה גואלת ותוספת בעבודת ה'... נשמע בדיוק להפך 

וליישב את כל הארץ גם במחיר של סכנה והתגרות בגוים..

ממ.. אוקיי.  צריך לחשוב על זה.

אני הבנתי שאתה אומר על עבודה סתם שהיא קדושה בלי קשר לכמה הרווחתי..

הכוונה שלי שאין בעיה להרוויח הרבה או לעבוד הרבה אם זה ישרת את לימוד התורה בלי טרדות פרנסה. אבל בטח לא לעבוד סתם כי זה קדוש אפילו שיש לי אחלה כסף

(בכל אופן, לא זכור לי שיש מצווה דווקא להרוויח הרבה.. זה תלוי באדם ובהרגשה שלו

היו צדיקים שגרו בדירה מתפרקת והיה להם טוב עם זה)

למה לא לומדים תואר או שפות? לא בשביל להידפק בעבודה

אלא מסיבה של פגמים רוחניים. או שמיעת דעות רעות כדי לקבל תואר

תודה!

אם כי לגבי הכסף, אני זוכר שמצד שני יש תורה שאומרת שיש שבילי התורה שכדי להגיע להתבוננות בהם צריך עשירות גדולה.. ולכן היו צדיקים  שהיו עשירים גדולים וכן הנביאים 

(תורה ס' בליקוטי מוהר"ן)

צריך בירור בעניין הזה 

כמה שידוע לי שגם אצל שאר עובדי ה' מי שצריך להבין בתחום מסויים כדי לפסוק בו הולך ולומד אותו

הרי אתה אומר שזה בשביל לפסוק. 

תקן אותי אם אני טועה..

אז אתה אומר בעצם שהנפקא מינה הגדולה זה שכל תלמיד חכם ידע גם שאר חכמות שנחוצות לפסיקה?

(רק אומר... גם זה שכל אחד ילך לכל מקום לפני שנהיה ת"ח ויחשוב שהוא מקדש את החול זה לא נכון.. )

כמו האמירה המפורסמת בשם הגר"א לגירסאות השונות: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"

חיזק את העניין?

שמע, זה יפה והכל. 

אבל האמת מעבר לזה שאני לא ממש מוצא פה משהו שלא ראיתי במקומות אחרים 

(עבודת קדושת האדמה לא ממש ברור לי מה זה) 

אולי הקטע של רבנות כללית וכו'

בסך הכל זה נראה כמו הנהגה כללית מה עושים כשעם ישראל בארצו...

חשוב והכל, אבל לא נראה כמו "תורה גואלת" ובלי זה יש חיסרון בעבודת ה' לאדם הפרטי.  

בבית הכנסת שבו אני מתפלל שמעתי לא מעט דיבורים על פי תורת הרב קוק מכל מיני רבנים שהביאו

רוב ככל הדיבורים היו רלוונטים אם ראש הממשלה או חברי הכנסת היו שם

אבל אלי אישית הם לא היו שייכים, ולא חיזקו אותי ולא יכלתי לקחת מהם משהו לקיים. 

(טעימה קטנה מספיקה כדי לדעת הטעם של כל הצלחת.

הרב כבר למד בעומק וזה הדוגמית שהוא הביא לשיעור)
 

פוליטיקה.

אם רק שומעים תיאור חיצוני, אז זה נשמע יבש. אכן יש רבנים, אפילו מפורסמים, שרק מציגים את הצד השטחי והיבש.

אבל ברגע שקוראים ולומדים לעומק את הספרים של הרב קוק ותלמידיו, מסתכלים על כל הכלל והגאולה אחרת.

זה כמו שתגיד לבן-אדם על תורת רבי נחמן שזה כולל, שמחה, תפילה פרטית, דבקות לצדיק, התבודדות.

אז השומע יגיד כולם כבר יודעים מה זה שמחה, כתוב "עבדו את ה' בשמחה". תפילה פרטית, הבעל שם טוב חידש שיחה פרטית עם ה' אבל מה ר' נחמן מוסיף עליו. דבקות לצדיק, זה נמצא בכל החסידויות ועוד אצלם זה בצדיק חי. התבודדות, מה התועלת בזה.

יש הרבה רבנים שמציגים את הדברים בצורה יבשה.

כדי ללמוד את הדברים לעומק צריך ללמוד ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות וכו'.

אי אפשר לצפות מבנאדם ללמוד הכל ולעומק כדי לשפוט אם להתחבר

אחרי הכל, כל העומק אמור להביא מסקנה מובנת שתשפוך אור על מי שישמע אותה

גם לגבי הקב"ה עם כל הגדלות שלו כתוב "טעמו וראו כי טוב ה'" ולא "תלמדו לעומק ותבינו"

אני לדוגמא לר' נחמן התחברתי מדיבור אחד שראיתי בליקוטי עצות שנתן לי זווית שונה לגמרי ממה ששמעתי עד אותו זמן. 

אם מנסים להסביר בכלליות זה ישמע רדוד,

אבל אם תביא את המסקנות של הצדיק עצמו לדעתי זה אמור להספיק. הרי לשם הכל מתנקז

נניח כשרב דורש לאנשים על דברים טובים שהתורה אומרת

סתם לדוגמא: חסד, לכבד את האשה, השבת אבידה, ענווה וכו' וכו'

הוא לא אומר להם את כל הסוגיה ואת כל העומק

וזה מספיק כדי שאנשים יאהבו את הדברים ויגידו שהדברים האלה טובים.

יש את העומק והכל, אבל אמור להיות כיוון ברור שאפשר להסביר בקצרה

מה גורם למשהו להיות "עבודת ה'" ולא פשוט עבודת ה'?

מה המשמעות שעבודת ה' היא חסרה?

שבלעדיהם הוא מרגיש שהתורה לא שלמה.

כך ממשיכי דרכו של הרב קוק.

כך ממשיכי דרכו של רבי נחמן (היה לי פעם דיון עם חברה ברסלברית לגבי השיר "בסוף כולם יהיו ברסלב". שאלתי אותה למה הם חושבים שכולם צריכים להיות כמותם, אז היא אמרה שהכוונה היא שכולם יבינו את ההמשך של השיר: "בסוף כולם יהיו עם לב בשר", כולם יבינו את הדגש המיוחד של ברסלב).

כך ממשיכי דרכו של הרבי מלובביץ'.

כך ממשיכי דרכו של החזון אי"ש.

כך ממשיכי דרכו של הרבי מסאטמר.

וכו' וכו', זה באמת לא יגמר.

תורתו של הרב קוק היא חשובה מאוד ומפרה מאוד את המחשבה והחיים היהודים אידיאליים, אבל החיים האלו לא שלמים לגמרי בלי הדגשים המיוחדים של כל האחרים. לא יודעת עד כמה זה אפשרי לשים לב לכולם, אז בואו נתמקד במה שחשוב לנו יותר וניתן לאחרים להתמקד במה שחשוב להם.

אני מתחברת לדרכו של הרב קוק, אדם אחר יתחבר לרב אחר שלו יש דגשים שונים. למה יש בזה בעיה?

שהכוונה להיות תוכי?

אולי הכוונה היא אחרת?

(לא עיינתי בכל השרשור, אז מחילה אם אני חוזר על דברים של אחרים....).

בסוף אפשר לשאול את אותה שאלה על אותם רבנים שלא עלו לארץ לפני השואה, והרי זה חסר.

רעיון דומה אפשר לראות כבר בגמרא, שיש את רבה ועולא שאמרו על דור המשיח: "ייתי ולא אחמיניה", אך רב יוסף אמר: "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ויש את הגמרא שאומרת שכל התורה הבל היא בפני תורתו של משיח, וכן יש כמה בתי מדרש למעלה, ומי שרוצה להיכנס לבית המדרש של המשיח צריך להפוך אור לחושך, מר למתוק וכו'...זאת אומרת, רואים שיש גדולים שהם נמצאים במן מצב עליון רוחני כזה, ולא מסוגלים להיות במצב של גללי החמור, במצב שיש חוצפא יסגי או התעוררות החומר, וזה אומר שיש להם תפקיד אחר, אך יש את תלמידי החכמים שהם אמורים להיות החיבור של שמים וארץ, האיחוד של החומר והרוח, שזה בית מדרשו של הרב זצ"ל, והמשיח שימשיך את זה ויביא לגאולה השלימה, וזה לא אומר שום דבר על פחיתותם, גם משה רבינו לא אכל ולא שתה 40 יום ו-40 לילה ופרש מאשתו, זה תפקיד אחר, הוא אמור להיות נותן התורה. (חוץ מזה שמשה רבינו לפי דעתי נמצא בדרגה עוד יותר עתידית ועליונה מהגאולה ומהמשיח, והתפקיד של המשיח הוא אמנם מאוד עליון ונעלה, אבל הוא פחוּת במדרגתו ממדרגת משה רבינו, אבל אם אתה רוצה זה באישי....).

(אגב, אם אתה רוצה סיפור שיהווה דוגמא להמחשה, באישי....)

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...