אפשר פריקה?וכשם שאני

אני די ותיקה כאן, לא כותבת הרבה אבל לומדת המון אז קודם כל תודה

בכל זאת פתחתי משתמש חדש כי ממש לא בא לי שיזהו אותי

 

אני רוצה לפרוק... לא בשביל פתרונות, כי אין כל כך. רק בשביל לפרוק.

וזה באמת משהו קטן בכל מכלול הטוב, אבל גם דברים קטנים יכולים לאתגר...

 

לפני פחות משישה חדשים ילדתי בת, בכורה. חיכינו לה כמה וכמה שנים.... וב"ה אחרי טיפולים נכנסתי להריון.

אחד הדברים שהיו לי הכי קשים בתקופה הזאת זה המחזור והמקווה ותקופת האסורים

שונאת את המקווה, שונאת להיות רחוקה, זה ניסיון שקשה לי מאד כל פעם מחדש

המחזור שלי נוראי, כמויות דם, כאבים שמשביתים אותי, ואני סובלת גם מתסמונת קדם וסתית כמה ימים לפני שהמחזור מתחיל... כאבי בטן, בחילות, חוסר חשק... הלכתי גם לרופאים לגבי זה ולא מצאתי פתרונות...

בקיצור, בנוסף לכל הקושי בהמתנה לילדים, היה גם הקושי הזה. ותמיד חשבנו שלפחות כשנהיה בהריון זה ייחסך מאיתנו. בסוף היה הריון ניסי אך קשה ביותר והיינו אסורים חצי ממנו וברוב הזמן היה אסור לקיים יחסים...

וכל ההקדמה הזו - עכשיו קיבלתי מחזור פעם שלישית מהלידה. ואני מניקה הנקה מלאה. כולל לקום כל שעתיים-שלוש בלילה.

ואני נלחמת על ההנקה, שיניתי חצי מהתפריט שלי כי הבת שלי רגישה לחלבי ועוד. והיא לא אוכלת תמ"ל בכלל, אני שואבת לה, היא לא אוהבת את התמל הצמחי (ובצדק). היא מכורה להנקה. וגם לא מוצצת מוצץ.

וקשה לי. קשה לי שוב להיות בסרט הזה של מחזור כל חודש. כל כך רציתי תקופה שקטה של כמה חדשים לפחות מהבחינה הזו.

ומתגנבת לי מחשבה אולי להפסיק מוקדם יותר עם ההנקה. רציתי להניק עד גיל שנה לפחות. 

ובימים של מחזור ההנקה הופכת להיות עוד יותר מאתגרת.

 

אני יודעת שלא אפסיק להניק. לפחות לא כרגע. אבל זה מבאס

 

תודה שקראתן

 

 

אוף, נשמע ממש מבאסתוהה לי
בדקו לך אנדומטריוזיס?
ואיך הפסקת ההנקה תעזור להפסקת המחזור?
מאד ממליצה לך לעשות הפרדה בין נידה לבין מחזוריות טבעית. אמנם כשאשה דתיה שני הדברים תלויים אחד בשני אך הם עדיין נפרדים. ואפשר ללמוש דרך שיטות שונות להתחבר למחזוריות הטבעית כמו שיטת המודעות לפוריות או שיטת שרמן. בשרמן את יכולה ללמוד גם איך לקצר את ימי הדימום ולהפחית כאבים.
ולגבי נידה וטבילה יש כל מיני דרכים להפוך את המצווה הזו ליותר טובה לנפש שלך. אני יכולה לשתף שהתייעצתי עם הרבנית מלכה פיוטרקובסקי שהיא יועצת הלכה שעזרה לי בנושא הזה.
תודה!וכשם שאני

לא בדקו לי אנדומטריוזיס... אבל יצא לי לקרוא די הרבה על זה ולא נראה לי שזה זה. אולי שווה בדיקה?

כתבת דברים נכונים. צריכה עוד לחשוב על זה... כרגע עוד קצת שקועה באובדן על החלום שלי לא לקבל מחזור בהנקה...

את ימי המחזור כן הצלחתי לקצר קצת (וחבל שלא נתנו לי הדרכה טובה בנושא בהדרכת כלות...)

 

ולא הסברתי את עצמי טוב - התכוונתי שאחד הבונוסים בהנקה הוא שלא מקבלים מחזור. לפחות לחלק מהזמן... וזה גם נתן לי מוטיבציה להתאמץ כל כך בשביל ההנקה

יקרה שאתתוהה לי
גם אני קיבלתי מחזור בהנקה מלאה בלי מוצץ ובלי בקבוק ובלילה, ומה שמאד עזר לי חהתגבר על האבדן של החלום היו כמה נקודות:
להבין את היתרונות העצומים של הנקה
להבין מה זה אומר אשה מבייצת. ומלא פעמים יש כאן שרשורים על נשים מניקות שיש חהן אפס עגול של חשק מיני, ואשה שמקבלת מחזור בהנקה לא צריכה להתמודד עם זה
כשיש תינוק קטן ועייפות רבה, יש משהו בשבועיים שבועיים שבגלל שזה קצוב, יכול לעודד אנרגיה וחשק לקיים יחסים ולהיות באינטימיות בזמן שמותרים
אצחי ההנקה גם הרזתה אז בכלל בונוס נחמד
וכמובן שהכי לגיטימי להתבאס ותמיד אפשר לשקול לוותר על ההנקה ולהרוויח דברים אחרים במקום.
ולגבי אנדו יש נשים שאין להן בכלל תסמינים. יש כאלו עם תסמין אחד, את ציינת כמה.. ואני לא יודעת מה הסיבה שלא נכנסתם להריון בקלות אבל זה גם יכול להיות תסמין לאנדו
את צודקת מאד מאדוכשם שאני

אוהבת לקרוא אותך

אותי ההנקה לא מרזה... אולי ההפך

אבל לגבי שאר השיקולים - זה בהחלט חלק גדול ממה שעוזר לי להחזיק בזה למרות הקושי.

ובאמת יש לי חשק מיני גבוה, לא הבנתי למה כולן מדברות על חוסר חשק בהנקה...

 

אה, וגם - למה כולן אומרות שאחרי לידה המחזור נהיה קל יותר? כל כך לא!

 

אהמממ. אבדוק לגבי האנדו... זה בוודאות לא קשור לקושי להיכנס להריון.

כשפניתי לרופאים בעבר לגבי הכאבים והתסמונת הקדם וסתית כולם נורא זלזלו ואמרו שיש שני פתרונות: גלולות, או להיכנס להריון.

גלולות אני לא רוצה, כתבתי למטה

ולהיכנס להיריון, נו. אצלי גם זה לא עזר חצי חיוך

 

לגבי האנדו.. הפתרון הקלאסי הוא גלולותתוהה לי
אבל בכל מקרה גם אם את בוחרת לא לקחת גלולות נראה לי כן כדאי לקבל אבחנה מסודרת אם זה מה שיש לך, ואז יש עוד פתרונות, כמו רפואה משלימה, ושוב, גם שרמן יכול לעזור לך. גם אם זה לא אנדו.
בעיקרון מחזור לא אמור לכאוב מאד או להיות כבד מאד
ועצוב לשמוע שרופאים זלזלו, זה ממש כואב.
יש קבוצת בפייסבוק בשם המלצות ואזהרות על גניקולוגים/ות, ושם את יכולה לברר למי מומלץ ללכת אם את מעונינת
בהצלחה יקרה!
יש עוד פתרונותאפונה
שיטת אביבה מתאימה להקלה במקרים של PMS
ועל הדרך מגבירה פוריות

חוץ מזה ממש מזדהה עם הבאסה. גם אני מהמקבלות מחזור סדיר בהנקה מלאה, אצל הבכור החל מגיל ארבעה חודשים... אבל בשניים שאחריו שיניתי כמה דברים בהנקה וחזרתי למחזוריות רק אחרי שבעה חודשים.
(את שלושתם הינקתי עד גיל שנתיים לפחות).
אפשר לשאול מה שיניתדפני11
שגרם למחזור להגיע מאוחר יותר?
כןאפונה
אצל הגדול ישנתי איתו במיטה עד גיל חודש וגמלתי מהנקות לילה בגיל חודשיים. הכנסתי למעון בגיל ארבעה חודשים (שאבתי בעבודה והינקתי בשאר היממה)
האחרים ישנו איתי במיטה עד גיל 3-4 חודשים, הינקתי בלילה עד גיל עשרה חודשים בערך והכנסתי למסגרת יותר מאוחר (השניה) או באותו גיל אבל מסגרת חלקית (השלישי)
מעניין ממשדפני11
באחזה גיל הכנסת את השניה?
סתם סקרנית.

אני כרגע ישנה יחד איתה, מניקה בלילה ומתכננת לחזור לעבודה בגיל 7 חודשים.
בינתיים עוד לא חזר המחזור ואני מקווה ממש שיחזור רק בסיום ההנקה.... תכלס סקרנית ממש לגלות מתי יחזור באמת. מקווה מאוד כמה שפחות להתאכזב.

אגב אצל אמא שלי חזר לה 9 חודשים מהלידה. זה משהו שיכול להיות גנטי או לא קשור?
תשקלי להחליף רופאהכמהכמה
אחינעם לב-שגיא הצילה אותי ועוד הרבה נשים, ויש לה תלמידות ויש החזרים מהביטוח.
לא אמור לכאוב לך ככה, ולרוב הרופאים אין מושג בדברים האלה.
קודם שתהיה אבחנה, אחר כך יהיה יותר קל לחפש מה יכול לעזור.

אני ממש מבינה אותך, היו לי דימומים ברמה שהייתי צריכה עירוי ברזל בסוף המחזור, פשוט סבל שרופאים גברים לא יכולים לתפוס. תהיי חזקה.
יואט, נשמע נוראתוהה לי
שמחה שמצאת.פתרון
תוכלי לשתף מה גרם לדימומים ההזויים האלו?
כן, זהכמהכמה
היה מיומה (שרירן, גידול שפיר ברחם למי שלא מכירה), שהיה ענק וישב במיקום ממש גרוע.

רופאים גברים הציעו לי פתרונות הזויים בעיני (להכניס את עצמי עם תרופות ל״בלות״ למשך כמה שנים) או פשוט לחיות עם זה. אבל מי שלא עבר דבר כזה לא יכול להבין, אם לא החלפתי כל שעה לפחות זה היה מלכלך אותי את הכסא וכו׳ ממש מביך בעבודה! אי אפשר לבקר בבתים של אחרים, זה גם לא סדיר במצבים האלה, יכול להגיע כל שבועיים, וגם עם גלולות. בקיצור, מייאש. בסוף עשיתי ניתוח.

אבל לא נשמע לי נורמלי מה שהפותחת מתארת, וגם לי בהתחלה אמרו שנים שאין לי כלום וזו רק ״בעיה אסתטית״, עד שהגעתי לרופאה טובה.

תודה על זהשלומית.
באהבה❤תוהה לי
הנחתך לגבי הבונוס, ממש לא נכונה לצעריאם ל2

גם אני הנקתי הנקה מלאה בלי מוצץ ובקבוק

קיבלתי כל חודש ולפעמים היה בלאגן של חודש שלם שהיינו אסורים

 

אבל כיום סובלת מעניינים אחרים של כמויות ושטפונות.

כבר כתבתי באחת מתגובותי למישהי שעברתי טיפול.

 

מנסיון, תבדקי אם אין לך שרירנים ברחם

וואו תודה לכולן! ממש מחמם את הלבוכשם שאני

רגשתן אותי מאד

אני יודעת שאני יכולה להפסיק להניק אבל אני גם אוהבת את זה כמובן. ורוצה לתת לה מה שאני יכולה.

 

גלולות אני לא רוצה. הורומונים משפיעים עליי ממש לרעה. אולי אם לא תהיה ברירה אחשוב על זה.

(וגם תמיד יש לי את התקווה הקלושה להיכנס להריון טבעי... קצת מסובך להעביר כאן את כל מכלול הרגשות כלפי זה...)

 

@באר מרים מה הכוונה מלמדת את הדברים האלה?

היא מעבירה קורסים על המחזור החודשיבאר מרים
ומלמדת נשים על הקשר בין גוף ונפש ועבודת ה'.

למדתי אצלה בקורס לפני המון שנים (יותר מ 10) והיה מעולה! והבנתי שמאז היא עוד השתכללה.

פעם היה לי קישור לקבוצה שהיא פתחה לקראת הקורס אבל החלפתי מאז פלאפון וכבר אין לי אותו..

היו כאן כמה נשים שהיו בקבוצה שלה אבל אני כבר לא זוכרת מי..
היא מקבלת ממנה מייליםלפניו ברננה!
נכון.. חשבתי ככה ולא הייתי בטוחה...באר מרים
ונדמה לי שגם @ורד הבר אבל היא מזמן לא היתה כאן לדעתי..
היי ורד הבראחרונה
אכן הרבה פחות נמצאת כאן, וגם אם כן יותר קוראת ופחות מגיבה...
ממליצה בחום על התכנים של ליאון קנדיל! מדהים בעיניי
את גיבורה אמיתיתשירה לב
לצערי אין לי עצות או רעיונות, גם אני מקבלת מחזור רגיל בהנקה מלאה. כל כך מבינה את הקושי עם התקופות שאסורים, גם לי מאוד מאוד קשה עם זה ובעיני זו גבורה עצומה וכמעט בלתי אפשרית! ממש מעריצה אתכם! ובטוחה שזה מוסיף הרבה זכויות לעם ישראל.
מקווה שיהיו פה חכמים ממני שגם יועילו עם עצות. בנתיים הרבה כוחות בעז"ה.

תמיד אפשראורוש3
נשמע ממש ממש מבאס. חיבוק גדול על זה!!
מחזור ואסורים זה באמת איכסה. לא מתרגלים לזה.
יש לי חברה שממש מלמדת את הדברים האלה..באר מרים
אני יודעת שהיא בונה קורס דיגיטלי בנושא אבל לא יודעת האם הוא כבר יצא..

המייל שלה: binathalevana@gmail.com
תוכלי לפנות אליה לברר..
גלולות?רינת 23
חיבוק!עכשיו טוב
נשמע ממש לא קל.. ולהיות אסורים זה באמת מבאס.
ראיתי שרשמת שאת לא בקטע של גלולות, מכל מיני סיבות.
אני רק אגיד, שגלולות של הנקה הן יחסית עדינות. רק פרוגסטרון, וכמעט בלי תופעות לוואי.. אני ממש ממש מרוצה מהן.
ובשילוב עם ההנקה, הן מונעות מחזור. אני מניקה גוזלית בת שנה וארבע, וטרם קיבלתי מחזור בזכות הגלולות ..
אם גם ככה את רוצה להניק עד גיל שנה, אולי שווה עד גיל שנה לקחת גלולות של הנקה..?
אוי ממש ממש קשה!!!אוהבת את השבת
איזה גיבורה את על כל המסע הזה!!
וואו דבר ראשון באמת למחוא לך יפיים ולהעריץ אותך!!

ודבר שני, מכירה מקרוב משהו עם בעיה הורמונלית שהקפדה על אורח חיים בריא ממש ממש אבל ממש עזרה לו לאזן עת הגוף..
דבר ראשון תזונה! בלי מעובד, קמח לבן,סוכר, שמנים שהם לא זית
דבר שני, פעילות גופנית, אפילו רבע שעה הליכה כל יום
דבר שלישי וזה כאמא קצת בעייתי, מספיק שעות שינה..

ועוד משהו, מכירה ששיח אברהם מאוד עוזר לאיזון הורמונלי..

מהתיאורים שלך עולה שוב ושוב האיזון ההורמונלי בגוף לא בטוב.. תיאור המחזורים, תסמונת קדם וסתית, כאבים בהנקה במחזור...

בהצלחה ממש!!!
זה נשמע אטלי שינוי גדול אז הייתי ממליצה להתחיל אפילו בקטן ובאמת שראיתי שזה ממש משפיע וככ כ"כ שווה את זה!!!
לדעתי ממש ממשמשמעת עצמית
הגיוני להפסיק הנקה במצב כזה.
מי אמר שחייבים לשלם כל מחיר?
אם את ממילא מקבלת מחזור וההנקה מקשה עלייך - ממש לא חובה להקריב על מזבח ההנקה!
תינוקות גדלים מעולה עם תמל!!
אני ממש מאמינה בהנקה אבל לא בכל מחיר!
וסתם שתדעי
הרבה נשים אחרי לידה ראשונה מקבלות סדיר עם הנקה ובהריונות אחכ ההנקה מונעת.

מאחלת לך ימים טהורים ורגועים!
תודה לכולכןוכשם שאני

אני לא מגיבה לכל אחת כדי לא להעמיס על השרשור...

נתתן לי כיוונים טובים ותובנות לחשוב עליהן

כרגע אין לי מספיק כח נפשי להתעסק בזה... קצת נמאס לי מרופאים...

שינוי באורח החיים אני בהחלט רוצה לעשות אבל לא מגיעה לזה, צריכה לנסות יותר.

 

מקווה כן להצליח להמשיך עם ההנקה... הלילה למשל היה מאתגר, בקושי ישנתי, אבל מצד שני היא כל כך אוהבת את זה (וגם אני... למרות כל הקושי) שאני לא רואה איך אני מפסיקה...

 

תודה! נירמלתן לי את התחושות וזה בפני עצמו דבר גדול.

את מדהימה!! בהצלחה גדולהעכשיו טוב
ואי כמה דבריםלא מחוברת
דבר ראשון אני איתך שונאת שונאת נידה, נורא מבחינתי הכי נורא שבעולם.
ויש לי גם מחזור קשה- ואני מאמינה שזה משפיע
תבדקי אנדומטריוזיס יש כמה מומחים בארץ, אל תלכי לסתם רופא..
זה ממש משנה את החיים.
ולמה לא גלולות??
אתמול אמרתי לבעלי שאיזה יופי שכמעט שנתיים היה נידה רק אחרי לידה..
תקשיבי שזה איכות חיים לא צריכה להתמודד עם כל המצבי רוח , חוסך לי דימום כבד ועוד ככ הרבה דברים.
ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999אחרונה

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעםאחרונה

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

את השראה שתדעיאורוש3

המון המון בהצלחה

חיבוק גדול!!!

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnutאחרונה

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3

וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤אחרונה

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבתאחרונה

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מה עושים עם חרדותשירה_11

על הילדים…

מודה שנרגעתי ובכיתי מאושר כשמצאו את הילד

בעיקר הרגיע אותי שזה לא חטיפה כמו של קודמיו שלא נמצאו… ושלא חלילה יש אופנה חדשה של חטיפות

אבללל

אני לא באמת נרגעת

העניים על הילדים בכל שניה

שמתי אותה בגן ועד שבעלי החזיר אותה כמעט התעלפתי מהלחץ קראתי תהילים קיבלתי קבלות וגם תרמתי כסף לקופת העיר

אני לא מגזימה

עד שיבוא משיח, אפשר הרגעות????

אי אפשר לחיות ככה הריי

את צודקת, באמת אי אפשר לחיות ככה❤️מתואמתאחרונה

מצד אחד - חרדה על הילדים היא רגש טבעי, הם הרי הדבר העיקרי בחיים שלנו.

מצד שני - צריך להתנהל בחיים בנחת, ולו רק בשביל הילדים שלנו, שהורים מתוחים זה לא טוב להם...

מהתיאור שלך נשמע שהחרדה יותר מדי משתלטת עלייך, מעבר לטבעי ולרצוי, ולכן מציעה לך לחשוב על טיפול❤️ (כי לא יעזןר שנרגיע אותך בשכל, הנפש כנראה לא תשתף עם זה פעולה...)

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

אם את כל כך רוצה אז למה לא?Avigailh1אחרונה

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

אולי יעניין אותך