לא בדקו לי אנדומטריוזיס... אבל יצא לי לקרוא די הרבה על זה ולא נראה לי שזה זה. אולי שווה בדיקה?

כתבת דברים נכונים. צריכה עוד לחשוב על זה... כרגע עוד קצת שקועה באובדן על החלום שלי לא לקבל מחזור בהנקה...

את ימי המחזור כן הצלחתי לקצר קצת (וחבל שלא נתנו לי הדרכה טובה בנושא בהדרכת כלות...)

ולא הסברתי את עצמי טוב - התכוונתי שאחד הבונוסים בהנקה הוא שלא מקבלים מחזור. לפחות לחלק מהזמן... וזה גם נתן לי מוטיבציה להתאמץ כל כך בשביל ההנקה

אוהבת לקרוא אותך

אותי ההנקה לא מרזה... אולי ההפך

אבל לגבי שאר השיקולים - זה בהחלט חלק גדול ממה שעוזר לי להחזיק בזה למרות הקושי.

ובאמת יש לי חשק מיני גבוה, לא הבנתי למה כולן מדברות על חוסר חשק בהנקה...

אה, וגם - למה כולן אומרות שאחרי לידה המחזור נהיה קל יותר? כל כך לא!

אהמממ. אבדוק לגבי האנדו... זה בוודאות לא קשור לקושי להיכנס להריון.

כשפניתי לרופאים בעבר לגבי הכאבים והתסמונת הקדם וסתית כולם נורא זלזלו ואמרו שיש שני פתרונות: גלולות, או להיכנס להריון.

גלולות אני לא רוצה, כתבתי למטה

ולהיכנס להיריון, נו. אצלי גם זה לא עזר 

@תוהה לי!

גם אני הנקתי הנקה מלאה בלי מוצץ ובקבוק

קיבלתי כל חודש ולפעמים היה בלאגן של חודש שלם שהיינו אסורים

אבל כיום סובלת מעניינים אחרים של כמויות ושטפונות.

כבר כתבתי באחת מתגובותי למישהי שעברתי טיפול.

מנסיון, תבדקי אם אין לך שרירנים ברחם

רגשתן אותי מאד

אני יודעת שאני יכולה להפסיק להניק אבל אני גם אוהבת את זה כמובן. ורוצה לתת לה מה שאני יכולה.

גלולות אני לא רוצה. הורומונים משפיעים עליי ממש לרעה. אולי אם לא תהיה ברירה אחשוב על זה.

(וגם תמיד יש לי את התקווה הקלושה להיכנס להריון טבעי... קצת מסובך להעביר כאן את כל מכלול הרגשות כלפי זה...)

@באר מרים מה הכוונה מלמדת את הדברים האלה?

אני לא מגיבה לכל אחת כדי לא להעמיס על השרשור...

נתתן לי כיוונים טובים ותובנות לחשוב עליהן

כרגע אין לי מספיק כח נפשי להתעסק בזה... קצת נמאס לי מרופאים...

שינוי באורח החיים אני בהחלט רוצה לעשות אבל לא מגיעה לזה, צריכה לנסות יותר.

מקווה כן להצליח להמשיך עם ההנקה... הלילה למשל היה מאתגר, בקושי ישנתי, אבל מצד שני היא כל כך אוהבת את זה (וגם אני... למרות כל הקושי) שאני לא רואה איך אני מפסיקה...

תודה! נירמלתן לי את התחושות וזה בפני עצמו דבר גדול.

אצלינו המקום היה הסיבה המרכזית למה לא. תחשבו כמה אנשים בערך יבואו, וכמה מ"ר פנוי מרהיטים יש לכם בסלון, המקסימום שאפשר להכניס אני חושבת זה אדם בכל מטר נניח יש לכם סלון של 30 מ"ר אז המקסימום זה 30 אנשים (וזה יהיה צפוף, אבל אפשרי)

חוץ מזה צריך לחשוב איך את מושיבה את כולם לאכול, אם זה אפשרי מצד המקום והמבנה.

ואם את הולכת על זה אז ממש חשוב שתהיה לכם עזרה גם בארגון ובניקיון של הבית לפני הברית שיהיה נעים לארח בו (ושאת היולדת לא תנקפי אצבע בשביל זה) וגם בארגון ובניקיון של הבית אחרי האירוע. שלא הכל יפול על בעלך כי זה מאוד מתיש.

כל הסלון, כל אחד ייקח לעצמו ויישב

מה דעתך?

אנחנו לא עשינו ברית אבל ימי הולדת אנחנו עושים עם משפחה די גדולה אצלנו בבית באופן די דומה. מעמידה שולחן כמו בופה צמוד לקיר וכיסאות סביב כל הסלון וילדים משחקים באמצע. כל אחד לוקח משהו וחוזר לשבת במקום שלו או אחר. זה לא כזה רשמי.

מה שכן, אני מרגישה צורך להבריק את הבית לפני מפני האורחים ואחרי בגללנו, אז השאלה אם יש מישהו שיכול לעזור לך בזה סמוך ללידה. 

ממש אהבתי את הקונספט

הברית עצמה הייתה במבואה של הכניסה לבית

היה שם קצת כיבוד קנוי - עוגיות ושתיה

התחילו בדוק בזמן

ואז כל האורחים הרחוקים יותר הלכו ונשארו רק המשפחה המצומצמת

פתחו בר מגשי אירוח חלביים

וכמובן שכולם עזרו בפירוק האירוע 

תדחפי את השולחן של פינת האוכל לקיר, תשימי עליו את האוכל (בופה), וכיסאות בסלון כזה, באמת בופה ומי שרוצה שישב

אם אין הרבה אנשים זה מושלם

אם יש המון יכול להיות קצת צפוף

ואני חושבת שיש בזה הרבה נוחות לאמא… יש לך במרחק פסיעה חדר פרטי להניק, לנוח, לטפל בתינוקי…

אולי תביאי מישהי שתעזור בארגון הפרקטי של האוכל וזה? אפשר סתם נערות או אחייניות, לא צריך להשתגע

אצל ההורים

היה סופר מצומצם

השכנים נורא רצו לברך וריגשו אותנו

אבל...

בקושי היה כיבוד, המשפחה הקרובה כולם מיהרו ללכת

מה שהיה מאוד נחמד כי הייתי מותשת ורציתי להניק בשקט

לק"י

א. צריך לדאוג שיהיה מסודר. (נניח הבית שלנו הפוך, ולא הייתי רוצה להצטרך לסדר אותו לכבוד אורחים אחרי לידה).

אז אם אתם עושים בבית, מציעה לדאוג למי שיסדר לפני ואחרי.

ב. לדאוג למספיק מקומות ישיבה. (בבריתות שהיינו לא היה מספיק מקום. אז לצעירים זה אולי מתאים לעמוד חלק מהזמן. למבוגרים/ נשים בהריון- פחות).

אבל בקיץ, ויש לנו חצר, אז זה שונה ממש.

אבל כן היה כיף נורא שיכלתי להניק בשקט בחדר שלי, ובכלל שלא צריך לטרטר את עצמי ואת הילדים הגדולים שהרגישו מאוד בנוח.

הזמנתי נערות שינקו את הבית לפני ואחרי, ולי זו היתה חוויה נהדרת.

לדוגמא - כלל שמקבלים שוקולד רק כשמסיימים להתארגן בבוקר או רק כשאוספים את כל הצעצועים בסוף היום. או משהו שקורה בתדירות יותר נמוכה - נגיד שוקולד מקבלים בכניסת שבת.

אפשר משהו שתלוי בו )הצליח לבד לעשות × כמו לאסוף צעצועים, לבחור בגדים( או תלוי בזמן מסוים כמו כניסת שבת, בוקר או צהרים. מאוד עוזר בגילאים האלו להבין מתי כן אפשר.

כמובן שהוא יבדוק את הגבול ברגע שיהיה כזה, אבל אחרי כמה פעמים שהוא יראה שזה מתקיים זה יכול להרגיע את הדחף... 

שבת יותר הגיוני אולי אבל לא חושבת שיספק אותו🫣

עכשיו שלא יובן מזה שאני חושבת שהוא צריך לקבל את כל מה שהוא רוצה ממש לא וברור שאני מחליטה ושאם מבחינתנו לא מקבל שוקולד אז הוא לא יקבל לפחות כל זה בשליטתנו ...

פשוט מרגישה שזה כל הזמן מאבק כל הזמן מחפש את זה ורוצה את זה...

ורוצה למצוא דרך להרגיע את הדחף ולא רק להתעקש איתו ולהיות איתו במאבק כל הזמן

וגם למצוא את הזמנים שכן מקבל. בלי שיחפש.

נניח ממתק שבת. ראש חודש. קינוח בשבת וכו. 

למרות שגם זה לא יכול להיות קבוע מבחינתי אבל כשכן את צודקת שזה עדיף...

אין לי בעיה שיקבל פעם ב אבל זה לא מספיק לו הוא כל יום מחפש ורוצה ומבקש 🤦

טעמתי פעם קובית שוקולד של 100% שוקולד, זה טעם נוראי ממש עד בלתי אכיל,

יכול להיות שאם יטעם כמה פעמים שוקולד מר ממש כבר יאבד את החשק לחפש את זה

מניסיון

וגם באמת שוקולד ולא סוכר

הבת שלי אכלה עיסת קקאו ככה בגיל שנה

אפשר להכין שוקולד מקקאו ושמן קוקוס (אם אוהב חמאת בוטנים אפשר להוסיף גם)

בשמים את זה בתבניות סיליקון וקיבלת ממתק סופר בריא וטעים!

אפשר להכין כמות גדולה ולשמור בקופסא במקפיא 

שהוא נמשך למתוק כי יש צורך לגוף באנרגיה

אז לנסות אולי להציע יותר פירות מתוקים במקום כאלו פתרונות

שוקולד אפשר להכין בבית כזה שאני נותנת לילדים בלי חשש משוקולד רגיל והחומרים שבו

שמן קוקוס, אבקת חרובים/קקאו, סילאן, מחית אגוזים/שקדיה

ממיסים הכל בבן מארי ויוצקים לתבניות, מעבירים להקפאה מוכן לאכילה תוך 20 דק'

ואת יכולה לעשות שלא יהיה מידי מתוק

קודם כל זה לא שוקולד באמת אלא סוכר וקקאו ואפשר לשים קצת פחות סוכר או להפחית לאט לאט

ואפשר גם לעשות תחליפים של כדורים מתמרים וכדו'

ואז זה גם טעים וגם לא ממכר כל כך

ואני מאוד מזדהה עם הילדון שלך

גם לי בא לחסל חפיסת שוקולד כל יום 😂

בת שנה ורבע שלגמרי למדה לזהות מה מתוק, ודוחה מעלחה את כל מה שלא... (היא עוד לא מטפסת לגובה, אבל אם איכשהו אריזת שוקולד תתגלגל לידיה היא בהחלט תצליח לפתוח אותה ולאכול...)

אני בנקיפות מצפון נוראיות, אבל אני גם לא מסוגלת להוציא את השוקולד מהבית...

כרגע משתדלת להחביא ממנה כמה שאפשר, ולתת לה לפעמים בקבוק מטרנה במקום (לצערי הנקה בקושי מושכת אותה). לעתים רחוקות מצליחה להסיח את דעתה בשירים וכדומה, אבל לרוב היא פורצת בבכי קורע לב ומחריש אוזניים כשמרחיקים ממנה את השוקולד...

בהצלחה לשתינו😏🥴

אני גם כזו, וגם הקטן שלי.
גורר כיסא למקרר פותח ומחפש עוגה (בן 3 אוטוטו) מאוד קשה לי להתמודד עם התופעה הזו.
וגם עם עצמי.
אהבתי מה שהציעו לקנות שוקולד 80 אחוז.
או להכין לבד בבית

צעיף/שרשרת.

אני בדר"כ לובשת משהו שמתאים אבל *לא* בצבע של החולצה/בגד

כך זה מוסיף לי צבעוניות.

אם הפריט מקושקש- אז מטפחת חלקה

ואם הבגד חלק

אז דוקא המטפחת זה מקום להוסיף בו צבע ועניין ומקושקש יכול ללכת טוב.

בסופו של דבר יש לי מלא מטפחות (צעיפים וקושרת אותם)

ויש את הכמה שחוזרים על עצמם כי הכי מתאימים *לי* 

מחמיאים לי לפנים לצבע העיניים,

כמו תכשיטים שיש לי די הרבה אבל בסופו של דבר משתמשת ב2-3 פריטים קבועים..

בשבת אני מתאימה לחצאית או לשמלה, עם חולצה לבנה. מטפחת בדרך כלל בצבע אחיד, יכול להיות עם דוגמא בבד, אבל פחות צבעוני.

אני לא משתוללת בהתאמות.

אז כשהבגד צבעוני בד"כ שמה מטפחת חלקה באחד הצבעים שיש בבגד

כשהבגד חלק שמה מטפחת יותר צבעונית - או שיש שם את הצבע החלק או משהו שהולך עם הכל כמו מנומר.

וכמובן מטפחת שחורה לכל מה שאני לא יודעת מה להתאים לו.

לא רק לחולצה/חצאית אלא לשניהם

לא בצבע של הבגדים, אבל כן בצבע שמשתלב יפה או אם זה מטפחת מקושקשת אז שיש בה את הצבע של החולצה/חצאית

בכללי לובשת חלק עם מקושקש ומקושקש עם חלק, אבל לפעמים יוצא לי גם חלק עם חלק או מקושקש עם מקושקש אם זה מתאים ומשתלב ביחד

יותר פרקטי לי מטפחת חלקה כי פחות מסובך לי להתאים אותה ומתאימה ליותר דברים

או שהיא חלקה באחד הצבעים של שמלה מקושקשת

או בצבע של חולצה/חצאית- אבל זה פחות

להרות כוחות ללדת חיים

של נועה בן דוד

מלווה אותי מההריון הראשון, מלא בידע ובהכנות להכל בצורה בריאה ותורנית

יש הרבה אתרים מוצלחים שבהם את יכולה לעקוב שבוע אחרי שבוע מה קורה עם העובר, מה השינויים בגוף שלך, ומה הבדיקות המומלצות. (ממליצה במיויד בהריון ראשון לקרוא יחד עם הבעל. גם מרגש וגם יעזור לו להבין מה עובר עליך).

בנוסף, מניחה שכבר היית אצל רופא נשים, אז הרופא בטח אמר לך ויגיד גם בהמשך איזה בדיקות לעשות ומתי לבוא אליו שוב. עכשיו זה הזמן לשקיפות עורפית אם את עושה ולקבוע תור לסקירה מוקדמת אם את עושה.

את יכולה גם להתייעץ כאן בפורום על בדיקות או רופאים מסוימים ולשמוע דעות שונות לפני שאת מקבלת החלטה.

בכל מקרה, קחי בחשבון שיש מקומות שקשה למצוא תורים. אז צריך לקבוע הרבה זמן מראש במיוחד לכל מיני בדיקות כמו סקירות ושקיפות.

אם את בקופח כללית, אז באפליקציה את יכולה לראות את התיק הריון שלך, יש שם פירוט באיזה שבוע את וממתי עד מתי צריכה לעשות כל בדיקה.

שיהיה בשעה טובה, בקלות, בשמחה ובידיים מלאות! 

זה באמת שלב מאתגר, כשלא יודעים וגם לא רוצים לספר אז אין עם מי להתייעץ.

פה בפורום זה אחלה, ובכללי באינטרנט יש הרבה מידע.

מה מטריד אותך?

אם היית כבר אצל רופא נשים אז מן הסתם הוא הנחה אותך מה הלאה ויש גם אחות ליווי הריון שעוזרת לעקוב שאת עושה את הבדיקות שצריך.

בנוסף ממליצה מאוד על מעקב אצל אחות ליווי הריון

אני גם בהריון ראשון, וזה עזר לי מאוד. לא יודעת אם זה ככה בכל מקום, אבל אצלי בקופה זה פגישות ארוכות יותר ובנחת שממש מיועדות להריון ראשון להסביר מה בא בכל שלב