קשר לת"ח זה א' ב'...

אבחור בדמות אחת שיצא לי טיפה לקרוא עליה - הרב גורן זצ"ל.. הוא היה גאון ושקדן וחדשן בצורה בלתי רגילה. פעל ללא חת.. הלוואי להתקרבה לכך. יש לו אוטוביוגרפיה ממש יפה

לרב שג"ר עצמו לא יצא לי יותר מדי להתחבר, 

כשקראתי קצת מה שיצא לי מהספרים הבנתי את השאלות שלו אבל לפעמים שהוא מדבר תשובות אני לא מבין.. גם בתור דמות לא יצא לי יותר מדי להתחבר (יצא לי לראות את הסרט עליו וזה היה יפה אבל לא בצורה שאני ממש אקח את זה הלאה לנפש שלי).

עבורי מדובר באדם פשוט

הדברים שכתבת על רבי אלימלך מליז'נסק על קדושת המחשבה והדמיון חשובים, וצריכים הרבה לימוד מכוון.. בשביל לא להגיע לידי טעויות בנושאים הרגישים האלו.

השנה הדמות היא - בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי.

תכונה מוערכת -יש הרבה. אבל אולי בין המרכזיות זה ההבנה שלו את נפש האדם. 

כשלומדים תניא ממש אפשר ללמוד לעומק את הנפש, היכולות, המניעים, איך אפשר להתגבר, מהי המודעות שצריכה להיות. 

יש הרבה מה להאריך..

אבל בשבילי, כרגע, הדמות הזאת היא חברה שלי.

המצב הרוחני שלה לא טוב יותר משלי אולי אפילו פחות😶

אבל יש לה אמונה ורצון מטורפים!

הלוואי עלי טיפה מהכח האדיר הזה של ההשתוקקות.

זה באמת מחזק אותי, מעמיד לי מטרה לשאוף אליה.

מתפללת על שתינו, ועל כל עמ"י, שנזכה לעבוד אותו באמת. מתוך שמחה.

הרב זצ"ל.....!

התכונה של הרב שהוא מאחד את הכל, מצד אחד הוא תקיף ואיש אמת, מצד אחד איש שלום, "האמת והשלום אהבו". זה תפקיד מאוד גדול וחשוב, וקשה מאוד לעמוד בו, אבל מצד אחד לא לחפף ולהיות פשרן כזה, ומצד שני לא להגיע לפילוגים ומחלוקות אלא להיות איש שלום.

וגם אני ממש אוהב את השיטה הזאת של הרב, שהיא לא תופסת דברים באופן שטחי, באופן חיצוני, אלא לראות את הדברים העמוקים, את הרבדים היותר נסתרים ושפחות גלויים לעין, ולהגיד אותם בתור אמת צרופה וכך להתייחס לזה הלכה למעשה ממש. עין טובה מדהימה, שרואה את הדברים במבט נכון, עמוק, רחב, צלול, ואמיתי, שנזכה.

ואני גם ממש אוהב את המיוחדות שבדמות הזאת, דמות של תורת א"י, שהוא מחבר שמים וארץ, יש לו שירים שהוא כותב, הוא מאוד מעריך את החול ואת פיתוח החול, ורואה בו את הקדושה והעומק, ומצד שני הוא הכי "דוס" ורוחני שיש, ממש מאורו של משיח, זה מופלא ביותר. כ"כ הרבה דברים נפלאים וגדולים, תורה מופלאה ועמוקה.

חזונות דניאל - ארבע מלכויות בכלל והחזונות האחרונים על יוון בפרט.

ספרי חגי (לשים לב לתאריכים!) וזכריה. במקביל ספר עזרא, בעיקר פרקים ה-ו.

אחר כך כמובן סוגיית הגמ' בשבת, כל אחד כדרכו בבקיאות/בעיון/אליבא דהלכתא/אגדה שבדברים, עם המפרשים. (עין אי"ה על האגדתות שם)

שאילתות - "דרשה לחנוכה" הראשונה והשניה, נמצאות בתוך פרשת וישלח. אפשר לקרוא בריהטא הדברים מובנים ומאירים. ל'מטיבי שבת' ללמוד בנחת עם 'העמק שאלה' של הנצי"ב. אגב, מומלץ מאוד גם כלימוד לקראת יום העצמאות ויום ירושלים.

נר מצווה למהר"ל. (מי שלומד דניאל - דגש על ההתחלה. מי שלומד את סוגיית הגמ' הנ"ל יכול לדלג להמשך).

כל המוסיף (והולך...) - מוסיפים לו

למה לקרוא תרגום מעובד ולא מדוייק של 'מלחמות היהודים' של פלאביוס, כשהיום אפשר לקרוא תרגומים מדוייקים של המקור?

(אני יודע שרבותינו הראשונים מצטטים ממנו, לא היה להם את המקור וכנראה הם בכלל לא ידעו שהם קוראים ספר מעובד בעיבוד חופשי)

ובכלל, על המרד הגדול אין לנו ברירה אלא לקרוא את הגרסא של הבוגד הנאלך פלאביוס, ולקוות שאנחנו מצליחים לברור את העובדות מהאינטרסים. אבל לגבי מלחמות החשמונאים, יש את ספרי המקבים, שנכתבו ע"י בני התקופה, אז למה בכלל להזדקק לכלי שלישי ורביעי?

זה הספר שיש לנו זמין בבית

ולא אני קבעתי מה לומדים, זה משפחתי 

יש לי דף מקורות שאני נהנה לחזור עליו כל שנה שעוסק ביחס ביו נס פך השמן לנס המלחמה.

מעבר לכך מציץ בנר מצוה או בשפת אמת אבל לרוב מתקשה להבין אז לא מרגיש שיוצא עם משהו .. 

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.

מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.

לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

הנרות הדולקים ולהתבונן בהם

אבל גם כשהיא מכובה, זה עדיין חפץ של מצווה.

ושנא את הרבנות

ככה כתוב בפרקי אבות

ואל תתוודע לרשות (המס)

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..

שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת