קשר לת"ח זה א' ב'...

אבחור בדמות אחת שיצא לי טיפה לקרוא עליה - הרב גורן זצ"ל.. הוא היה גאון ושקדן וחדשן בצורה בלתי רגילה. פעל ללא חת.. הלוואי להתקרבה לכך. יש לו אוטוביוגרפיה ממש יפה

לרב שג"ר עצמו לא יצא לי יותר מדי להתחבר, 

כשקראתי קצת מה שיצא לי מהספרים הבנתי את השאלות שלו אבל לפעמים שהוא מדבר תשובות אני לא מבין.. גם בתור דמות לא יצא לי יותר מדי להתחבר (יצא לי לראות את הסרט עליו וזה היה יפה אבל לא בצורה שאני ממש אקח את זה הלאה לנפש שלי).

עבורי מדובר באדם פשוט

הדברים שכתבת על רבי אלימלך מליז'נסק על קדושת המחשבה והדמיון חשובים, וצריכים הרבה לימוד מכוון.. בשביל לא להגיע לידי טעויות בנושאים הרגישים האלו.

השנה הדמות היא - בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי.

תכונה מוערכת -יש הרבה. אבל אולי בין המרכזיות זה ההבנה שלו את נפש האדם. 

כשלומדים תניא ממש אפשר ללמוד לעומק את הנפש, היכולות, המניעים, איך אפשר להתגבר, מהי המודעות שצריכה להיות. 

יש הרבה מה להאריך..

אבל בשבילי, כרגע, הדמות הזאת היא חברה שלי.

המצב הרוחני שלה לא טוב יותר משלי אולי אפילו פחות😶

אבל יש לה אמונה ורצון מטורפים!

הלוואי עלי טיפה מהכח האדיר הזה של ההשתוקקות.

זה באמת מחזק אותי, מעמיד לי מטרה לשאוף אליה.

מתפללת על שתינו, ועל כל עמ"י, שנזכה לעבוד אותו באמת. מתוך שמחה.

הרב זצ"ל.....!

התכונה של הרב שהוא מאחד את הכל, מצד אחד הוא תקיף ואיש אמת, מצד אחד איש שלום, "האמת והשלום אהבו". זה תפקיד מאוד גדול וחשוב, וקשה מאוד לעמוד בו, אבל מצד אחד לא לחפף ולהיות פשרן כזה, ומצד שני לא להגיע לפילוגים ומחלוקות אלא להיות איש שלום.

וגם אני ממש אוהב את השיטה הזאת של הרב, שהיא לא תופסת דברים באופן שטחי, באופן חיצוני, אלא לראות את הדברים העמוקים, את הרבדים היותר נסתרים ושפחות גלויים לעין, ולהגיד אותם בתור אמת צרופה וכך להתייחס לזה הלכה למעשה ממש. עין טובה מדהימה, שרואה את הדברים במבט נכון, עמוק, רחב, צלול, ואמיתי, שנזכה.

ואני גם ממש אוהב את המיוחדות שבדמות הזאת, דמות של תורת א"י, שהוא מחבר שמים וארץ, יש לו שירים שהוא כותב, הוא מאוד מעריך את החול ואת פיתוח החול, ורואה בו את הקדושה והעומק, ומצד שני הוא הכי "דוס" ורוחני שיש, ממש מאורו של משיח, זה מופלא ביותר. כ"כ הרבה דברים נפלאים וגדולים, תורה מופלאה ועמוקה.

אני חשבתי על זה שהעולם לפעמים כואב ככ

והכל בהרגשת חוסר כזאת.. ואלול כאן כדי שאנחנו נתקן את זה

גם כפרטיים וגם כעם

אם נתקן את עצמינו יותר ונאהב אחד תשני אז הגאולה תתקרב יותר

והעולם יהיה שלם

וזהו הלוואי שתגיע הגאולהה

*כתבתי משו יותר יפה, ונמחק לי לפני שהספקתי לשלוח

אז שיחזרתי חלק(:

השיעורים שלו מלאי חיות ושמחה בעבודת השם

וגם יש כנס בכל לבבך, שאמור להיות בז' תמוז בירושלים. זה כנס על עבודת השם והתחדשות בה. חפש, אולי שם נמצא האוצר שלך.

יש באדם גוף ונשמה, הגוף שואף למטה והנשמה שואפת למעלה, האמת שלנו היא הלמעלה, הקרבה לה'...

לאנשים לוקח זמן להתקרב, מתחזקים בשבת, כשרות, צניעות, לאט לאט, כל אחד בקצב שלו, נופלים וקמים...

כן, זה מוזר, לפעמים גם מרתיע לראות מישהי עם מעט בגדים ששרה שה' תמיד אוהב אותה... אבל הבעיה היא לא המעשה-היא מתקרבת, הבעיה היא שאנחנו רואים את זה-אם מישהו פרטי נופל וקם אף אחד לא יודע מזה, אם הוא משתף את זה ברשתות והכל-כולם רואים את זה וכל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה...

אדם שיצא מהארון ועדיין שר שירים של חיבור להשי"ת בעצם מדבר את הקושי שלו, זה הכי לגיטימי שיהיה קושי כזה, זה גם מוזר שהוא משתף את זה עם כל העולם אבל זה כבר עניין שלו...🤷

בנוסף, יש אנשים שאומרים שהאינטרנט כולו רע, יכול להיות (זו דעתי האישית, כן, אבל....) שהקב"ה מנסה להראות להם שבכל דבר שהוא יצר יש טוב, גם במה שנראה הכי טמא....

בקיצור, לדעתי זו התחזקות אמיתית שבע"ה תקרב את המשיח..... 

מסף ריגוש שעולה כל הזמן

מחפשים חוויות משמעותיות יותר

לדת יש משמעות בשפע

וכשזה מגיע בפאן בלי כפייה

זה מתאים בול לאנשים שצמאים לריגושים למשמעות 

סקר חדש: התעוררות זהותית, יותר מאשר דתית - כתבות - משב - מה שיהודי בישראל

קצת באסוש כי הייתי מאוד עייף ובקושי הצלחתי לצאת מהמיטה.

קצת נחמד כי כן בסוף גררתי את עצמי ללמוד קצת, ועשיתי פיקניק חביב.

אוכל בלי פרופורציות, שינה בשעות לא חוקיות, יותר מדי קינוחים, שיחות משפחתיות שנמשכות לנצח, ותחושת של איך כבר מוצאי חג עכשיו?

דב סרטים

לצערי...
 

יצאתי עם החלטה שאת שאר חגי השבועות אני עושה בביתי / בית הורי...

היתה חסרה לי יותר אווירה של חג.

ולא, זה לא שלא טוב שם.

אני מאד מאד אוהבת להיות שם.

רק פשוט, היה קצת חוסר מזל השנה, וכל האחים שלו היו במקומות אחרים, אז היינו לבד, עם עוד שני אורחים שאינם מהמשפחה.

אני רגילה למשפחה גדולה, רועשת עם מלא גיסות וילדים, וזה היה דיי כיבוי אורות בשבילי...

עבר טוב ב"ה, וזה ככה מאז שהפסקתי להישאר ער בלילה.

במקום חג שסובב שינה לפני כדי להתכונן, שינה אחרי כדי להתאושש, ונימנומים בשיעורים שרירותיים שמהם אני לא זוכר כלום - אני פשוט מתנהג כמו בשבת רגילה. ככה השעות שלי מסודרות, התפילות שלי נראות כמו שצריך, וגם כשאני לומד אז זה אמיתי וערני.

התכתבות מקצועית לא אמורה לגלוש לשום דבר אם לא מערבים רגשות בכלל.
לא נימה של צחוק ולא אימוגים למיניהם...

אם הצד השני קצת נסחף, פשוט לא לזרום לכיוון שלו,

לענות יפה על אותו עניין ולסיים אותו, בלי לפתח נושא חדש, אפילו שהוא מאד מעניין.

כי זה לא "נחמדות" זה היסחפות.

(מי שנסחף זה הגבולות שלנו - למקום שלא חשבנו שהם יגיעו...)

"אם לא מערבים רגשות בכלל"

בסוף יש לי רגשות, אני לא מערבת אותם, הם כבר מעורבים בעצמם.

ואני חושבת שגם לבני אדם אחרים יש רגשות חיוביים אחד כלפי השני שהם לא דווקא רומנטיים.

השאלה מה נכון לבטא ועד כמה?

כי אם לדוגמא אני מחזירה פידבק למישהו "וואו, עבודה מעולה!"

יש פה רגש, של התפעלות/של שמחה על זה שהוא בצוות שלי/ של הקלה שהוא כבר עשה את זה מצויין

אבל אין פה נימה של צחוק ולא אימוג'ים ולא קלילות, ולא שיחות נפש.. אז לפי מה את קובעת מה מתאים ומה לא? 

בניסוח מאופק יותר,
תלוי לפי הרמה שאת נמצאת בה...

את המשפט שנתת כדוגמה הייתי משנה ומורידה את ה"וואו" והסימן קריאה.

"עבודה מעולה", ואפשר לנסח "עבודה טובה מאד"

זה מעביר את אותו מסר, ללא רגש אישי.

אני יכול לצחוק קצת עם לקוחות בנות בטלפון או לשים סמיילי במייל כדי לשדר שאני נותן שירות חמוד אנושי וחביב.

אבל לא מדבר איתן על שום דבר שקשור לחיים אישיים או דברים אישיים בשום צורה. נותן שירות נטו.

ובכללי משדר אווירה של ביזנס עסקים וכסף. באמת מעניין אותי הביזנס, אז איני צריך לזייף.

אם זאת לקוחה קבועה אני יותר נחמד איתה אבל זה יותר קטע של שימור לקוחות ורמת שירות.

לשמור על מרחק מסויים

זה לא סתם כי בא לה

אז הייתי רוצה ליישם את העיקרון הזה גם בדברים שאין בהם הלכה מפורשת (או שיש ואני לא יודעת)

לא רואה בעיה בנחמדות/ נימה אישית/ הומור בהתכתבות מקצועית

אני חושבת ששיח (גם כזה שכתוב) צריך להיות אנושי ונעים

בלי קשר למין הגורם איתו אני מתכתבת

הגבולות נמצאים בכוונה במטרת הקשר

אם כוונת הקשר מקצועית

היא תשאר כזו גם אם ההתכתבות תהיה יותר אישית/ יומיומית 

קשר ממושך, רווי בנימות אישיות והומור, גם אם מטרתו היתה אמורה להיות מקצועית, עלול למצוא את עצמו במקום אחר לגמרי מההתחלה...

מישהו/ מישהי מסיטים אותו לשם

אולי יש אנשים חסרי מודעות

שלא שמים לב למה שהם עושים

(לי יש קשרים כאלה של הרבה שנים

מקצועיים שמשלבים קשר אישי חברי

זה אף פעם לא הלך למקום אחר

לא מצידי

ולא מהצד השני)