חנקת

עם לא מעט בחורים

והיו כאלו שהתלבשו פחות מכובד 

אבל בכאלו דוגמאות ב"ה לא נתקלתי........ זה באמת לא לענין אם הם לא מבינים את זה לבד ככה זה גברים , חלקם  צריכים שיסבירו להם דברים כאלה מצחיק 

וגם לנו הנשים יש מה ללמוד מגברים.... כמובן..

בצורה מסודרת. אל תהיה מה שאתה לא.

אם אתה לא מסתובב עם חולצה לבנה ביום-יום, אל תגיע ככה.

כמובן גם לכיוון ההפוך - אל תבוא בלבוש פשוט אם אתה הולך בצורה יותר רצינית.

העיקר לא להגיע בצורה מוזנחת. לא צריך להגזים.

בחור נורמלי יגיע מכובד אבל ממש רחוק ממה שאת כותבת. אם את מצפה לזה - פשוט חבל.

גם לא מבקבוק של חצי ליטר? נראה לי יצחיק אותי אם מישהו ישפוך לכוס מים מבקבוק אישי..

רוב הדברים כאן לא עוברים לי בעין וגם לא למרבית הבנות לפי הבנתי...

גם לי יש דברים שהעין שלי מתקשה לסבול ולאחרות הם לא יזיזו... פשוט דברים קצת אחרים שפחות נוגעים בנראות..

נגיד חברה שלי יצאה עם מישהו שגם אני יצאתי איתו והיא לא הצליחה לסבול את החולצה שהוא לבש פעמיים רצוף (לשרות הציבור מדובר בחולצת גלופה) וטענה שזה לא מכבד ולא ראוי... ואני לא שמתי לב לזה ואפילו התלבטתי כשהיא אמרה לי אם זה קרה.. מצד שני אותי חרפנה צורת הדיבור שלו שהרבה יותר תפסה אותי והיה קשה לי להתעלם ממנה.. והיא לא הבינה על מה אני מדברת

אגב אם לחשוב על סיבה אפשרית- אני מגיעה ממחוזות קצת יותר פשוטים שמעריכים אותנטיות, ובמשפחה שלה יש גם צורת דיבור דרמטית והיא מכירה אתזה. מש"ל. סתם

וגם לא הבנתי את המילה לשפוט...

אם בחור או סגנון מסוים לא מתאים לי זה לשפוט??

אולי לומר על מישהו/י שבחר/ה לסיים קשר מסיבה כזאת או אחרת שזה לא סיבה תקינה לחתוך- זה אולי לשפוט..?

בכל מקרה בעולמנו כשאומרים על אדם מסוים שהוא "שיפוטי" או מתנהג ב"שיפוטיות" לא מתכוונים להגדרה שתיארת עכשיו

למרות שטכנית אם היית יוצר את השפה בעצמך הטיעון שלך היה יכול להתקבל יפה.

שבכלל במקורות חלאה זה שם שמבטא יופי. מה שנקרא לך בכוחך זה אבל בוא נאמר שגם לא חכם וגם לא נכון. הקריאה הזאת תפגע היום באנשים כי יש לה משמעות שלטת אחרת וזה מה שמעניין. וכן בעניינים שבין אדם לחברו העולם כן קובע ולהתעלם מאיך שהעולם מדבר גובל בחוסר רגישות וסכנת נפילה בבין אדם לחברו.

אני אשתדל בעדינות 

נכון, בעולם קיים מושג המשפט, אבל כיהודיה מאמינה משתדלת לחיות ולהפנים שהשופט העליון הוא הקב"ה. וכשאני ניגשת להקשר של לנ"ו לכאורה אני או הוא מחליטים יחסינו לאן וכו, אבל בפועל המרקם האישיותי שלי ושלו והמטען הגנטי והסוציולוגי שלי ושלו מכווננים, והקב"ה לגמרי בתמונה כאן, ובכל מה שקשור לחוויה וההחלטה לבסוף האם אנחנו יכולים להתאים ולהיות אחד בשביל השני לנצח.

התפקיד שלנו בכלל לא בוחן או שופט או עומד מלמעלה וצופה עד להכרעה, אלא מקשיב.

כן שנינו עם כל הכבוד לנו כאנשים לכאורה בוגרים, רוצים ואמורים בסה"כ להקשיב ולהרגיש אם הדבר הזה בריא לנו- וכשהנפש מרגישה שיש כאן משהו הרמוני, היא משדרת את זה. אם היא מרגישה שמשהו כאן עקום- היא צורחת את זה. 

מי החליט בפועל ופיזית הוציא לעולם את המילים כן/לא? לכאו' אני/הוא. מי באמת "השופט"? הקב"ה שבראש ובראשונה הביא אותנו לכאן עם הרבה דיוק וחמלה ואיתותים נסתרים-גלויים שמציירים לנו מפה מפותלת שבלי להבין אפילו בונה לנו את התהליך המוגמר כמו גם את השבילים שאין לנו מושג איך אבל לא הגענו אליהם ומשהו מרחיק אותנו מהם תודעתית. 

יש כאן 2 צדדים להקשבה, וחלק מהלימוד הוא גם לדעת להקשיב יחד למה שקורה בינינו ולדעת לקבל את האינטואיציה של השני וגם לתת בה אמון. הוא בסה"כ מקשיב ג"כ כמוני וזאת ההבנה שלו.

זה גם לדעת לתת אמון בהקשבה שלי וברצון הכן שלי להגיע לרצון ה' בהאזנה שלי ובמסקנה שלי,

זה גם לדעת שלפעמים אחד קיבל מהלב תובנה שאמנם הפוכה או רחוקה קצת מהשני, אבל לא רק שיכול להיות שהוא צודק וזכה בסה"כ להקשיב יותר טוב בשביל שנינו (ויום אחד יתכן שהשני ימצא את עצמו בהסכמה מלאה ובהתפעמות מהאבחנה המדהימה שלו), אלא גם יכול להיות שהוא טועה ומותר לו, ומדויק לו עכשיו לטעות. חלק מסוים מהמפה שלו מעביר אותו מסע שיש בו גם טעויות שהוא יהיה חייב לדשדש בהן, ובשבילו ולמען התהליך הזה שיקר גם לצד השני כיהודי- של נעליך מעל רגליך. הוא הקשיב וזאת הבחירה שלו ובין אם היא טעות ובין אם לאו הריני מקבל עלי עול מלכות שמיים ויודע שמותר לו, אולי אפילו מוכרח לו, וזה התהליך שלו, זה המצפן שלו ואני מאמין במצפן הזה גם אם לי יש אלפי איתותים בשבילו שמספרים אחרת.

בעולם של לנ"ו אין טוב או לא טוב, יותר או פחות. כמה שאתה מכוון מטרה אתה מתכנס במה שקורה שם בינינו- בלי ציונים וגם בלי השוואות,

כדאי לשכוח מהמושג חסרונות ויתרונות, סרגל היררכי או מתמטיקה חישובית, ולהתמקד במה שאנחנו בונים ועשויים לבנות יחד. האם זה כוח מחבר ומגדל או מחליש? והתשובה מסתמכת על תשובות שמכירות ומחפשות לדייק את המכלול כולו של עצמנו, יחד עם מה שאנחנו פוגשים בצד השני ולהיפך. לא בציונים ודרגות. 

כן אני חושבת שבסיטואציה כזאת אין שפיטה. גם לא שוק ומסחרה.... אלא הרבה הקשבה עם הכנעה וענווה כלפי שמיא ומתוך כך כבוד גדול לחוויה של שנינו בתוך התהליך, כל "שנינו" שלא יהיה.

בסה"כ כתבת יפה.
ואלה בדיוק הבעיות שאני מדבר עליהן.
עבודת ה' בדייטים הצטמצמה רק להקשבה עצמית.
אנחנו מתעניינים אך ורק בעצמנו, אנחנו במוקד העניינים,
והגורם לכל הטעויות שלנו זה הקב"ה.

אצלי הרף להקשבה גבוה יותר,

וזה אומר להקשיב לשני הרבה יותר ממה שאני מקשיב לעצמי.

לא כי לא חשוב להקשיב לעצמי,
אלא כי בדור שלנו זה מוגזם מידי.

לא משנה עם כמה ניסוחים "רוחניים" ו"אמוניים" נעטוף את זה.

כשכל אחד מקשיב בעיקר לעצמו לא יוצא קשר. אני מצטער לבשר.
קשר נוצר מהקשבה בעיקר של האחד לשני והפוך.

לא בטוחה שהבנת מה אמרתי כי הסיכום שלך לא מתקרב לכוונה שלי בדברים

והעין העמוקה הטובה.
ולבחור להיות משפיע ולא מושפע

הרבה דברים בדייטים שיכלו להשפיע עלי השתדלתי לשים בצד עד שיתבהרו הפרופורציות האמיתיות כדי להכיר באמת את האדם. זה עובד.

ומן הסתם היום הוא היום לא פתח בשביל עצמו אלא בשביל להציג לבחורים נתונים מה הציפיות של בחורות מהם בהופעה חיצונית.

זה מחרפן שמתייחסים לזה כבעיה של הגברים וכדרישה הגיונית לגמרי של הבחורות. כמו כל הדרישות שמגיעות מהצד הנשי

אני חושב שהשאלה הנכונה היא אילו הרגלי היגיינה חשוב לנשים שנשתפר בהם *בחיים* ולא רק *בדייטים*, בסוף יש חיים שלמים ביחד אחרי הדייטים. בחורה שהתחתנה עם בחור שבאופי שלו פחות מסודר, ובחיים עצמם לא יקפיד על היגיינה, לא תתנחם בזה שהבחור הגיע מסודר מקולח ומבושם לדייט אחרי שקיבל הדרכה בנושא.

ברור שמותר וכדאי להשקיע ולעשות רושם טוב בדייטים גם בפן הזה, וכולם גם יודעים שזה ככה.. אבל חשוב לשים לב שהפער לא קיצוני, ולא גונבים את הדעת של הצד שכנגד.

אבל הרגלים קשה לשנות, זה לא זבנג וגמרנו, זו עבודה לחיים.

אם זה מתאים לך.

לא לכל הבנות מתאים להעביר את הבעלים הטריים שלהן תהליכי מודעות להיגיינה בעבודה נכונה וסובלנית, וגם אין שום הבטחה להגיע לתוצאות יפות. ככלל, אני ממליץ לא *לבנות* על שינויים עתידיים.

בגדים נקיים בכל כתמים/ קרעים

מראה אסטתי ומסודר- לא מרושל

ריח נעים- לא חייב בושם אבל גם לא מסריח מזיעה 

בגד שמותאם למבנה גוף- שמישהו מלא לא ילבש חולצה צמודה ולהפך

סהכ זה בסיסי ביותר.. רוב הבחורים אני מאמינה שאין להם בעיה בזה

בגדים במידה הנכונה נקיים ומגוהצים

מראה כללי נקי - ציפורניים שיער וכו'

ריח נעים- אסורים בתכלית האיסור ריח סיגריות וריח מדי חזק של דאורדורנט מסוים 

"שאלה לבנים - איזה עקרונות [אי-]היגיינה אתם רוצים שבנות יקבלו ויפסיקו להציק בקשר אליהם?"

אני יכול להבין את השאלה הזאת, אבל רק בניסוח כזה -

"בנות, אם בחור רוצה לשפר את הסיכויים שלו בדייט הבא, מה ההרגלים שהוא צריך לסגל, ועל אילו הרגלים לוותר?"

לדעתי בחור לא מחויב מוסרית וערכית בפגישה לשום דבר יותר ממה שהנורמה מחייבת, ואת זה הוא יכול לשמוע מחברים, הוא לא צריך "בנות" בשביל זה.

הוא יכול להתייעץ וזה בסדר, אבל אם בחורה נפגעת מזה שבאתי עם צבע חולצה לא תואם לגרביים - זה לגמרי בעיה שלה

גם כאן בחלק מהתגובות הדיון נסב סביב זה, וגם באופן כללי אני יודע שלפעמים זה היחס

נכון, השאלה כשלעצמה היא בסדר, כשהכוונה שלה כמו הניסוח שאני כתבתי.

כשהכוונה שיש תביעה מצד בנות שבנים ילבשו משהו מסוים - קודם שאותה בחורה תסכים להתחתן איתי, ואז (אולי) אתייחס לציפיות שלה כמשהו שאני צריך להתחשב בו. עד אז, היא לכל היותר יכולה לקוות.

ולגבי צבע הגרביים - אולי הגעתי עם מכנסיים קצרים?

לדוגמה - עבור בחור חרדי, הוא נדרש להגיע עם עניבה. אם לא, זה אומר שהוא לא מכבד את הסיטואציה. (לא מכיר את כל הכללים ויש כאן בקיאים ממני...)

לא לאחר, ואם יש איחור אז להודיע

העקרון הוא - יש לי מחויבות עצמית להתנהג כמו בן אדם

יש דברים שאטרקטיביים לגבי בחורה, וכדאי לי לעשות אותם

אבל אין לי חובה כלפיה בדברים האלה

נכון, לפעמים יש דברים שהם תלויי תרבות (סנדלים וגרביים?) אבל אז הייתי מצפה מהבחורה לקבל את זה שלבחור יש תרבות שונה משלה.

לסיכום -

אם איחרתי לפגישה

אם לא הצעתי לשלם

אם דיברתי בצורה שלא מכבדת

אני אשם

אבל

אם התנהגתי בצורה שהייתי מתנהג מול אדם מבוגר ממני שאני מכבד אותו (=התנהגתי כמו בן אדם)

ומילאתי אחרי ההוראות

אז אין לה שום תביעה כלפי.

היא יכולה לבחור אם היא רוצה אותי או לא.

היא יכולה לשאול "אכפת לך לוותר על הסנדלים וגרביים? זה החסרון היחיד שלך"

אבל זה אצלה ושלה, ולי אין מחויבות לזה

(דוגמאות נוספות? צניעות, שגיאות כתיב/דיבור, כיסוי ראש, ועוד מיליון שרשורים נפיצים שהיו כאן)

אבל "להתנהג כמו בן אדם" לא דורש חוות דעת של בנות. כל אחד אמור לדעת את זה.

חוות דעת של בנות היא רלוונטית כשאני מנסה להבין מה יגרום להן לרצות אותי יותר, אבל זה רצון שלהן ולא מחויבות שלי.

והנה, בסגנון קצת יותר ישיר.. וואו איזה מגזימות - לקראת נישואין וזוגיות

(אני נועל רק נעליים ולא סנדלים. בכל מקרה לא לקחתי אישי. הבנתי שזאת היתה בדיחה וכך התייחסתי לזה)

רק כתבתי מה יכול להיות נחמד אם יקויים, על אותה הדרך אתה יכול לפתוח מה היה נחמד אם בנות היו מקפידות עליו (רק אל תאשים אותי אם יזרקו עלייך עגבניות)

בסה"כ כמובן שאין פה דרישה מעבר על ביגוד ספציפי אלא בקשה לבוא בצורה אנושית ומכובדת, כמו שבחור לא רוצה לפגוש בחורה עם חולצה לא מגוהצת או מלוכלכת..

(ובכנות, נראה שעוד נתקלו כאן באותן הבעיות).

1. ריח. אני מבינה אם קרה משהו חד פעמי (עיין "עשר הפדיחות הגדולות של עולם הדייטים" - לקראת נישואין וזוגיות, שם חבל שהוא לא תיקשר עם המדוייטת, ואכמל), אבל כשאתה מגיע מסריח כל פגישה, זה לא נעים. יש ציר בין להתבשם בהגזמה לריח של קומזיץ, ולא צריך להיות בקצה. יכול להיות שאתה לא מודע לריח הגוף שלך (בעיקר בימים חמים) - תשאל! 

2. בגדים. נקיים, לא קרועים ולא מוטלאים. ואם נפגשנו ביום א ולבשת חולצה X שהיתה מוטלאת, וביום ג אתה לובש אותה חולצה שניכר שהיא לא כובסה, יחד עם סעיף 1 - המצב קשה. בגדים שמכבדים את המעמד (חולצת סוף מסלול בעיניי לא מתאימה). לא יודע מה עונה על ההגדרה הזאת? לשאול! לפתוח את העיניים ולראות איך האנשים בסביבה מתלבשים (כמה הולכים עם חולצה כהה ומכנסיים כהים יחד?)

3. נראות כללית. לכו לדבר עם מישהי שמבינה עניין. יכול להיות שזו קרובת משפחה, אשתו של אברך מהישיבה, שכנה או מישהי אחרת שאתה מעריך ומקבל את דעתה (ואפשר לקבל יותר מחוות דעת אחת). תבקש ממנה להחוות את דעתה על הנראות הכללית שלך. האם היא מכבדת אותך ואת הסיטואציה. וקונקרטית לפני פגישה - כדאי להעיף מבט על עצמך - האם נתקע לי משהו בשיניים? האם הרוכסן במכנסיים סגור? נעליים קשורות?

4. שירותים. כדאי לתכנן דייטים (במיוחד כאלה שמערבים מזון\שתייה) לאיזור שיש בו גישה לשירותים - ולהתפנות ברשות הרבים לא תמיד נתפס טוב. ראו כאן: אם נפגשים במרחב פתוח אז - לקראת נישואין וזוגיות

5. התנהגות. יש דברים שלא מקובל לעשות בציבור. לדוגמה: גרעפסים. לדאוג לכסות את הפה כשמשתעלים. לא לכסוס ציפורניים. לא להכניס לפה שיער (פנים, ראש, פיאות). חיטוט באף.

בנים לא אומרים לבחורות איך להגיע לפגישה. אז תכלס הן מגיעות איך שבא להן,

אבל כן מכתיבות לבחור איך להגיע. שחררו.

וגם יש פה המון דברים שמובנים מאליהם.

בואו, גם אנחנו נפגשנו עם 'יצורות' בסדר?

אנחנו לא אומרים אבל שבגלל זה כל הבנות הן יצורות.

אז במחילה, נפגשתן עם בחורים שלא יודעים להתלבש או לכבד אתכן ברמה מינימלית;

זה לא הממוצע בסדר?

כולנו נפגשים עם אנשים פחות מודעים. סתם מגזימות, תחביב כזה. הבעיה שההגזמה גולשת לחיים האמיתיים.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳