קודם כל- תפילה שה- יסלח תמיד צריכה להיות. גן
ם בלי קשר לדיון הזה.
אבל לעניין הזה- יש דבר כזה אמונת חכמים, לא רק בדורות האחרונים. אני לא יודע להגיד פה את המקור הראשון שבו זה מופיע, אבל במידה מסויימת זה מופיע במשפט 'כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק' ודברים דומים- כי אנחנו מאמינים שמי שלמד את התורה יש לו שכל ובהירות מחשבה שאין לרוב האנשים. זה לא בהכרח אומר לזרוק את השכל שלנו לכל הרוחות, אבל יש סיבה למה רק תלמידי חכמים סמוכים ישבו בבתי דין. יש להם משהו שאין לכולם.
חז"ל אמרו ש'חכם עדיף מנביא'. נביא לא יודע לדמות דברים, ללמוד מאחד לשני- הוא אומר מה שה' אמר לו להגיד. חכם יודע מתוך דבר אחד להגיד דבר אחר. וחכם אמיתי בנושא שבו הוא באמת לא יודע כלום- לא יגיד כלום. ורוב תלמידי החכמים לא יגידו לאכול שווקא מתוך צלחת כזו או אחרת, כי זה לא עניין שלהם. אבל איפה לקנות דירה, זה נושא שמורכב הרבה יותר- כי הוא נוגע לעתיד של ההורים, הילדים, הסביבה... וזה רק ביחס לדוגמה קטנה אחת.
יש משפט מפורסם, 'מי שמאמין לסיפורי צדיקים הוא פתי ומי שלא הוא כופר'. המהות שלו- לא בהכרח כל סיפור היה באמת, אבל לזלזל בסיפורי צדיקים זה דבר נורא.
למה? בעיניי כי גרעין של אמת יש בכל סיפור, והתעלמות ממנו היא על גבול הטיפשות והכפירה- עצימת עיניים מכוונת בלי סיבה הגיונית.
יש לא מעט שיגידו שהתבטלות לצדיקי הדור היא דרכה של היהדות. לא חייבים להסכים איתם, אבל לזלזל בהם? ח"ו.
