תודה.

באופן כללי אני הולך יחד איתה בקשר, מקסימום חצי צעד קדימה כדי להוביל אותו.

לגבי קפיצת המדרגה הרגשית - היא הגיעה ממנה. אני חושב שהיא קצת נבהלה מהמקום שהיא מצאה את עצמה בו פתאום אחרי כל כך הרבה שנים. אני רק רוצה לעזור לה...

רק רוצה להאיר ולחזק נקודה אחת חשובה- 

נשמע לי בין המילים שהקשר שנבנה ונרקם הוא חיובי ומיטיב אתכם ומאחלת לך ולכם שזו הפעם האחרונה. 

כתבת ששניכם רווים בקשרים ומלאי ניסיון בתחום 

לפעמים דווקא במקומות האלה , דווקא כשנוצר ביטחון בקשר.

עולים וצפים להם כל הפחדים , כל השנים מלאות ציפייה, הפחד להתאכזב, הפחד לאהוב 

הלב שלנו הרבה פעמים הרבה יותר מוגן תחת שריון , "אני אני אספר לעצמי סיפור למה זה לא יעבוד כשזה באמת לא יעבוד אוכל להגיד , ידעתי כל הזמן" ולכן כל הזמן בורח לשם 

אני חושבת שהפתרון האמיתי הוא לא להיבהל, להיות מודע לזה, 
לעטוף אחד את השני, לשים את הדברים על השולחן, לתת לכל צד את הקצב שהוא צריך 

לנסות להבין מה אובייקטיבי ומה אובייקטיבי שנובע מהסובייקטיבי 
להכיל אבל לא לוותר על המקום שלך 

ולא לפחד להיעזר בעזרה מקצועית (לאו דווקא טיפולית, זה יכול להיות גם חבר קרוב/ רב / בן משפחה וכו' דמות חיצונית שתתבונן בלי רגשות על הסיטואציה ותעזור להרגיע) 

להיות עוגן ועמוד שידרה איתן אחד של השני כל אחד בדרכו ובקצב שהוא צריך. 

תצליחו! 

תחזור לספר לנו רק טוב

ובשבילך- יש לך עוגן? מקום לקבל חיבוק ? מישהו מכיל אותך?

" לפעמים במצבים כאלו מה שאישה הכי צריכה לשמוע זה- ''אני שומע את מה שאת חושבת ומרגישה, מבין בכלים שלי את החשש (כי גם אני חושש מדברים מסויימים) ובכל זאת אני כאן. כי אני רוצה. ואם תרצי אני אהיה שם גם, באותם הזמנים והמקומות שלגביהם את חוששת עכשיו ואנחנו עוד לא בהם. אני איתך, כי אני איתך.'' "

כמעט במילים אלו ממש. אני מרגיש שזה לא מספיק.

היא מודעת לזה?

אתה יכול לתמוך, להכיל, להקשיב, לעזור... אבל בסופו של דבר חלק מהקשר הוא איך היא תופסת את הקשר. אתה לא יכול לעשות במקומה את השלב שהיא צריכה לעשות. מה שכן - אתה יכול לעזור לה בשיקוף העניין. לא רק בשבילך, אלא קודם כל בשבילה. אם יש מצב שקשר איתך יעשה לה טוב זאת מחובתך. ברגע שהיא תבין שזאת הזדמנות שחבל לפספס והמחשבות הם חיצוניות לקשר אז היא תוכל להתגבר על המסיחים החיצוניים

אם היא היתה כותבת פה בפורום הודעה כזאת, היא הייתה כותבת כמוך?

אני בטוח שיש לו מקום ואני בטוח שזה בירור אישי חשוב מאוד כדי להיות בנוי לקשרים.

הפחד הוא לא סתם עלוקה, ברגע שנותנים לו את המקום שלו הוא פועל בצורה נכונה ולא שמשתקת.

הבנה והכלה זה דבר חשוב, אבל חשוב לדעת מה להכיל ומתי להכיל

מה את רוצה לומר בזה? איך זה עוזר לנו לעזור לאיש היקר שכתב פה?

ומה ביחס לתקיעות שלה? רק לתת מקום? רק הכלה?

להנכיח דברים תקועים בקשר ועכשיו את מתעלמת מזה?

נכון. - לקראת נישואין וזוגיות

להיות נוכח. לתת תחושה טובה ונעימה שתגרום נחת - לקראת נישואין וזוגיות

גם אם זה מלווה בהכלה והקשבה וכולי..

ממה שהבנתי מ@ראשיתך, היא לא חושבת שזה העניין פה

איך השיקוף לדעתך צריך להעשות...?

לתת מרחב חשוב מאוד כדי לאפשר לקשר להתפתח ולעבור שלב אבל צריכה להיות פה אמירה כלשהי או שרק הכלה והכלה והכלה? מה התוכן שמשדרת ההכלה ונתינת המרחב המאפשר?

באמת נשמע שהכלה זה כלי שנועד לאפשר.. אבל יש משהו שבקשר שצריך להיות ברור כנה ודוחף לאנשהו.

אם אתה לא מתקדם לשלב הבא אז הקשר הולך אחורה

זה דורש בטחון בקשר בטחון שמוביל לרגישות, כנות ואומץ בתוך ההתנהלות בקשר.

ובכללי אני לא חושב שיש משהו אחד מבניהם שיש לו אחריות בלעדית על הקשר, לשניהם יש.

מה שהתכוונתי - לפעמים דווקא להכיל זה מאוד קל. זה לא תמיד דורש הרבה. אבל כשרואים שהצד השני תקוע צריך לעשות משהו. וזה דורש אומץ. 

במקרה האישי שנתת - דווקא בגלל שבעלך אמר בצורה ברורה מה שהוא חושב זה גרם לקשר להתקדם. בלעדי זה, קשה להאמין שמשהו היה זז, לא?

נראה לי שהנקודה עצמה היא התנהלות השיחה עצמה.

ממה שנשמע ממנו - זה לא שעד עכשיו הם לא דיברו על הקשר שלהם.

לדעתי יכול להיות שהעניין הוא באמת לבקש רשות לגעת בפחדים ובחולשות ואם יש נכונות על כך לדבר על זהל פרטי פרטים ואם לא - אז באמת לשאול את האופציה של ייעוץ/טיפול.

קצת היה קשה לי שהקולות פה היו בעיקר על הכלה, כי לא נשמע שזה מה שחסר לו

בשלב זה יש 2 נקודות עיקריות שגרמו לי להעלות את הנושא:

1. המצוקה\קושי שלה. ברור לי שאני לא יכול "לפתור" אותם בשבילה. אני רק רוצה לדעת מה הדרך הטובה ביותר שאוכל לעזור ובעצם מה היא מחפשת וצריכה ממני. כמובן שאני שואל אותה את זה ואנחנו מדברים על זה בחופשיות אבל בגלל שאנחנו לא רגילים למצב הזה אנחנו קצת אובדי עצות.

2. החשש העיקרי שלי הוא שבזמן שאנחנו עובדים על הקשר יעלו מן הסתם נושאים טוענים, מחלוקות ובכלל דברים שדורשים התמודדות משנינו ואז הפחדים האלו ינפחו מה שאמור להיות עבודה זוגית ל"קיר בלתי עביר" וכדו' או אף יכול לגרום לבריחה.

מורכב...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳