אני הרגע חזרתי הבייתה מחברות ואז היינו איפשהו ובדרך חזור ראינובנות מהאולפנה שלנו ואז הם התחילו להגיד לנו תיזהרו מצאו היום כאן (איפה שאני גרה) 6 חשודים וזה מסוכן ללכת לבד ואני בסוף גרה הכי רחוק ויש לי ללכת לבד והם יחסית הפיחידו אותי כל הדרך חשבתי על מה שכתבתי וזה באמת עזר לי וגם עוד כמה דברים ששמעתי לדוגמא את אתיה דימנטמן מי שזוכר אז כשהי דיברה בהפגנה הזאת בירושלים אז היא אמרה על מי בעל הבית היא דיברה מזה מחזק והיום באולפנה שלי היה מורה שגם דיברה חזק קיצור זה באמת עזר לי והתחלתי לחשוב על דברים משמחים כמו נולד לי אתמול בן דוד וגם אתמול נולדה לי נכדודה...

ודיברתי עם בת דודה שלי שנולד לה אח...

קיצור לי באמת עזר וחשבתי על זה (לא יודעת עם זה יותר מחזק אבל...) שלפחות אני מפחדת ואני בארץ שלי ואני לא באיזה רוסיה...(לא משנה שכשאני חושבת על זה זה יותר עצוב אבל בדרך זה עודד אותי משום מה...)

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה

ובזכות מי שנתן לי להבין את זה זה לא דעה שלי...

שבת שלום ובשורות טובות!!

ובאמת יצא לי באיזה שבת אחת בממש מאוחר בלילה לחזור מחברות ואז יש איזה דרך קיצור לבית שלי ואני באמת לא עשיתי אותה בגלל ה''ונשמרתם'' היה לי התלבטות שיאהה קשה...

לא משנה שזה מקצר בדיוק בחצי דקה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....